😢😢עליופסיפלורה1כיף לקרוא את זה.
בעז"ה בקלות ובשמחה!!!
מור ולבונהפסידוניתמתן תורהעליוספקטקולריתאחרונה ) 
כמעין הנובעחוסר מחויבות הלכתית/חוסר חיבור לתורת ישראל.
כמעין הנובעאז אני שואל על העולם שמעסיק את הבחורה המוצעת.
מה היא עושה בחיים
מה היא עושה בזמן הפנוי
באיזה חברה היא נמצאת
השקפה שונה על החיים מבחינת היחס ליהדות/לימודים כלליים/עבודה/פנאי
מראה חיצוני
השכלה
אופי ומנטליות
גובה
אבל כמו שאמרת - זה סובייקטיבי
אם מבחינה דתית זה נשמע לא רצינית. אם האדם לא יציב בחיים (עובר ממקום למקום לעיתים קרובות) אם הוא כעסן ואגרסיבי. אם אין לו חברים.
זה ממש בבססיס
לא,עדין לא התארסתי
אבל גילתי את עצמי, מי זאת זוהרת.
הרגשתי שבשנה האחרונה קצת הלכתי לאיבוד בפגישות,מה זה אומר? זה ממש גרם לי לערער על עצמי.
אולי אני משעשמת ולא כיפית כמו שחשבתי?אולי לא באמת קל לי לפתח שיחה עם כל אחד?ומה בעצם מיוחד בי כשאומרים זוהרת.
הפסקתי לצאת לכמעט חודשיים- כי הרגשתי שאיבדתי את זה.
את ההתלהבות וההתרגשות של פעם, תרצון לבוא ולהכיר בן אדם חדש,הפך לרצון להכיר בעל להקים איתו בית.
וזה מלחיץ,ומבחורה שתמיד אמרה שלפחות 3 פגישות חייב בשביל להכיר בן אדם,מצאתי את עצמי "נפרדת" אחרי פגישה.
בחיים לא חשבתי שזה יקרה לי אף פעם,ומי אני שאפסול מישהו אחרי פגישה?מה כבר הספקתי להכיר ממנו?שעתיים וחצי.
ואז זה קרה,פגישה עם מישהו שעה וחצי שהמציא תירוץ לכשהו בשביל לחתוך מוקדם תפגישה,והיה באמת נחמד וטוב.
אבל ממש הרגשתי פגועה,פשוט פגועה.
והטלפון שעתיים אחרי כבר היה ידוע מראש.
ואותה התשובה שכולם יודעים- זה לא זה,מאוד מיוחדת את שמחה וחייכנית.
והחלטתי שלא,הפעם לא אתן לזה לערער אותי.הפעם אני אגיד תודה רבה! אקשיב בשמחה למחמאות שהוא נתן לי על כמה שאני מיוחדת, אגיד תודה לה' שזה נגמר מהר ודי.
בכל התהליך הזה הרגשתי שגילתי את עצמי מחדש,ועם זאת שאיבדתי את עצמי.
את זוהרת.
היה רגע השנה שהסתכלתי במראה וראיתי באמת פרצוף שמח,אבל חור בלב,
ותהיתי לעצמי האם זה באמת קשור לחצי שלי שטרם הגיע,ולא.
זאת אומרת אולי גם.
אבל לא,
משהו בי קצת התמוסס "בפגישות", והפסק זמן שלקחתי לעצמי?
פשוט גרם לי להיזכר שוב, מי אני,ומה חשוב לי,ומה עושה לי טוב,בלב בראש,בכיף!
נהפכתי להיות צוחקת ולא מצחיקה,כי אישה צוחקת יודעת שפשוט הכל לטובה.
ועדין אני לא מבינה חשבונות שמים,ועדין אני רואה את כל החברות המדהימות שלי,שממש כמוני רוצות בית,
או בחורים מדהימים ונפלאים שיצאתי איתם,שגם רוצים להקים בית.
והם כולם טובים,וכולן טובות,וגם אני!
והפסקתי לנסות להבין חשבונות שמים,מהסיבה הפשוטה שאני חלק מהתרגיל.
והאמונה שלי נמדדת ממש פה,עכשיו,ברגעים האלה,בלעבוד על עצמי,להיות שלמה עם עצמי,להיזכר ולהיות שוב מי שאני,זוהרת.
וזה כל כך כיף,והיה לי קשה השחיקה.
אני נהנית עכשיו,ובאמת ב"ה טוב, והחיסרון כמובן תמיד נמצא,וממשיכה לעשות השתדליות,ונותנת לה' כל כך הרבה פתחים,ואומרת לו תודה.
ד'-מי את?
אני- זוהרת!
ד'-לא,מי את?
אני-אתה לא מזהה?זאת אני!זוהרת
ד'-זאת לא את..זאת לא את..
אני-זאת אני..
ד'-את עברת הרבה,הגיע הזמן לחזור הביתה,לטורקיז
אני-איך חוזרים לטורקיז?
ד'-חוזרים חזרה לזוהרת.
מאחלת לכולנו שבטיול שלנו,אל נשכח מי אנחנו,ואיך התחלנו,שלא נאבד את עצמינו (:
חח אני כל כך שמחה בשבילך!
בפגישות לפעמים הכאב הוא לא על הבחור שאמר לא, אלא שאתה מתחיל לאבד את עצמך או לשכוח מי אתה באמת, לשכוח במה אתה טוב ומיוחד, יצור נפלא שה' ברא...
ב"ה שההפסקה עשתה לך טוב ואת חוזקת לצחוק!
חזקי ואמצי ושה' ימלא אותך בביטחון ואמונה תמיד אמן!
רק שמחה# בינייש פתוח בהצלחה לך בכל.המטיילת בארץ
רחפת..כמה כיף לראות אותך כאן שוב
ואני מסכימה איתך, זו באמת עובדה עצמית תמידית
לא לאבד את עצמנו
בחיפושים
או בתוך קשר
או בנישואים
ובבית ומול הילדים
לא לאבד את עצמנו בעבודה
או במשפחה.
ובאמת כמו שתיארת לפעמים פסק זמן הוא הכרחי.
צריך לפעמים להתרוקן בשביל להתמלא מחדש.
כוס ברוחאחרונה(אם הדיון יתפתח לכיוון הלא רצוי בבקשה למחוק)
אתמול נודע לי שאשה לא חייבת במצוות פרו ורבו וגבר כן חייב
, אם ירצה ה' ותהיה סיעתא דשמיא ואני יעמוד תחת חופה לפני גיל 20 אני ממש לא מתכוונת להכנס להריון, סיבות: שמורות בראשי, יש לי סיבות
עכשיו השאלה: האם זה דבר שצריך להודיע עליו בדייטים? להתייעץ? לומר את זה אחרי החתונה או בכלל להסתיר את זה?
לא דווקא לפי השאלה הזו.
זאת ההרגשה הכי נוראית בעולם, נמאס לי!!
אחרי כמעט חמישה חודשים הייתי בטוח שזה זה, שאין יותר מתאימים מאיתנו, שזה עניין של זמן עד שנגיע להחלטה. וגם היא הייתה אומרת אני לא יודעת אם אמצע מישהו שיותר מתאים לי ממך. בראש אני בטוחה אבל הרגש חסר... אז היא הגיעה להחלטה שלא נמשיך...
בהתחלה עולה רצון להלחם על זה, לא לוותר, לגרום לה לחזור. אבל אז.. נופל האסימון שזה לא יעזור ומגיע צער עמוק יותר מאי פעם, וגעגועעעעעעעע... ואז חלל ריק.
הבעיה שאנחנו נתקלים זה בזאת כמה פעמים בשבוע, אני חייב להיות חזק, לא להראות שנפגעתי, אני לא רוצה לגרום לה צער ובושה. אני מבין אותה, אי אפשר לכעוס עליה. היא באמת ניסתה עד הסוף.
דיברנו אתמול שיחת סיכום, עוד הייתה לי ציפור קטנה שאולי נחזור עוד שנה, חצי שנה, אולי כשניהיה שנינו במקום אחר, שאולי היא תבין מה היה... אבל נראה היה שלא כואב לה, היא לא מרגישה חיסרון או געגוע, רק הקלה...
אני יודע שהיא לא תיעלם לי מהלב אבל כמה זמן לוקח לאדם לחזור לעצמו?????
בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן הלוואי שיבוא עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר
גיליתי פתרון ממש מקסים ואפילו פלאי כדי להתגבר על פרידה, יש אתר של איילת אופר שנקרא gettingoverit
והיא מציעה תפיסה שונה וחדשה שממש התחברתי אליה שמתחילה מבכלל איך אנחנו תופסים קשר, אהבה וזוגיות ואיך תפיסה שגויה זו בהכרח תשפיע על אופי הפרידה שתהיה כרוכה בהמון שאלות, געגועים, חוסר שקט, מחשבות מייסרות ועוד...
משפט יפה מתוך האתר הזה: השבירה הפתאומית של האהבה יכולה להכאיב מאד ולהיות לא טבעית. ההפך הוא הנכון פרידה היא הזדמנות לבחור להעמיק את האהבה והאכפתיות דווקא בזמן שאני לא מקבל את מה שאני רוצה.
יש שאלות שצריך לענות עליהם ובעצם התשובות הפרידה כבר לא כואבת ומייסרת
איך להתגבר על פרידה? דימוי עצמי
בהצלחה רבה!
תהלים בלנ"ו יישר כח גם לכם!תהלים בלנ"וחדשונת נשאר:תהלים בלנ"ו אחרונים!! מי לוקח?תהלים בלנ"והנסיך הקטן.שבוע טוב ומבורך לכולם
השבוע אני מעלה שיר מיוחד ששלח לי בן הפורום @על חומותיך
בהזדמנות זאת אני רוצה לומר תודה
לכל מי שלוקח חלק ביוזמה
ושולח חומרים וגם לכל מי שמעודד מהצד
יש כאן אנשים באמת מיוחדים
מזמינה אתכם לשלוח חומרים נוספים עד יום חמישי.
תהנו!!!!
הייזלעל חומותיךאחרונהפשוט מרגש. ממש.
רוזימריןבינתיים אני רק מכיר בנות בחלום, ואז מתעורר תוך כדי.. 
אני עדיין מתלבט לגבי שיטת ההתחלות אם זה דבר טוב..
חוץ מזה, שבחלומות אני פחות ביישן
פעם שיתפתי פה איזה חלום סיוט. בעעע...
רוזימריןאחרונהאפשר לטייל ביפו העתיקה
(לא התצפית בתשלום. יש מרפסת חינמית.)
יש שם ספסלים, דשא מלאכותי ונוף לאיילון.
)שלום לכולם!!
אחרי שראיתי את ההיענות המרשימה למשימה הקודמת ------- משימה ------- - לקראת נישואין וזוגיות
חשבתי לאתגר עוד קצת ולתת משימה שנייה.
נניח שכל מי שענה בשרשור באמת עשה אותה כפי שהתבקש (לכתוב רשימה וממנה לרדת לחמש תכונות)
אם נעשה סינון נראה שיש הרבה תכונות שאנחנו רוצים אבל לא בטוח שבשביל לחיות בבית התכונה הזו נצרכת.
אז המשימה -
1. לדמיין תמונה חלומית. תמונה זוגית שבה אתם רוצים להיות כנשואים (לדוג' לשבת על החול ולדבר...או סעודת שבת ביחד...)
2. לכתוב שוב רשימה ארוכה ארוכה של כל מה שצריך להיות בבן הזוג או בת הזוג (ותתפרעו בכיף) כדי שהתמונה הזו והרגע יצליחו להתממש. בדגש על צריכים.
למשל יראת שמים זה מצוין אבל במקרה הזה זה לא רלוונטי כל כך לכתוב את זה.
לעומת זאת רוגע ונעימות הן מידות טובות רלוונטיות.
מוזמנים לשתף תובנות או מה למדתם על עצמכם...
אהבתי ממש, אולי בהמשך אני אכתוב
ניצניםבאמת זו משימה קצת יותר מורכבת אבל היא משמעותית.
והיא מגלה עלינו המון.
אני יכולה לספר על עצמי -
שנים חיפשתי בחור ישיבה. מאוד היה חשוב לי שהוא יישב וילמד גם אחרי החתונה.
אבל כששאלתי את עצמי מה אני צריכה פתאום הבנתי שלבית שאני רוצה להקים
לא חייב שהוא יהיה בחור ישיבה. צריך שהוא ילך בדרך התורה והמצוות ויהיה מחובר
אבל הוא גם יכול ללמוד מקצוע ולעבוד.
בדרך הזו פתחתי לעצמי הרבה אופציות נוספות להכרות.
שמן פשתןאחרונה נהוג וזה....Talp01וואלה, לא ראיתי את זה מגיע.... אז, התארסנו !
קצת רקע ותובנות, שאולי יועילו לאחרים:
אז אני גרוש + שלושה ילדים. ואם זה לא מספיק מסובך, אז אני גם לא יכול לעזוב את הגליל ולעבור וחוץ מזה אני גם "מורכב" מבחינה השקפתית ועוד ועוד...
התחלתי לצאת "בסיבוב השני" לפני שנה וחצי בערך (לפני זה היתי בצינון), וכבר היתה לי בראש מן דמות של אישתי לעתיד - כיסוי ראש ענק (כי לא היתי מוכן לצאת עם רווקות), תורנית, חצאית עד הרצפה וכמה ילדים משלה. ובדיוק עם נשים כאלו יצאתי - ולא היתי מוכן לשמוע על מישהי אחרת - וכולן גם היו דתיות מבית (כך יצא - לא דרישה).
יום אחד, לפני שנה, מישהי פנתה אלי (בשליש). רווקה (אז אין כיסוי ראש), חוזרת בתשובה... התכתבנו, דיברנו - ואז חסמתי אותה למה? לא יודע... כנראה בגלל שהיא רווקה...
לפני זמן מה נרשמתי לאתר נוסף, שבו למשתמשים אין אפשרות ליצור קשר אחד עם השני - אלא לכל אחד יש שדכן והוא זה שיוצר את הקשר. ופתאום הבחורה שוב פעם פה.... דיברנו וקבענו להיפגש.
שני מגיע לדייט - בחורה עם שיער פרוע בצורה מטורפת חצאית די קצרה (הלכתית קביל, אבל לא לטעמי)... יושבים, מדברים - ואז אני רואה שיש לה מן צלקת על יד כף היד - אז שאלתי מה זה. קעקוע! וזה גם לא היחיד - יש עוד כמה (!!!) חשבתי לעצמי שזה כנראה לא זה וחבל שצריך לסיים את הדייט... רק מה ? עברו 6 שעות!!!! ולא שמתי לב!!!
חזרתי הביתה, התקשרתי לרב שלי... והוא סיפק לי כמה תובנות. נפגשנו שוב - ושוב פעם משהו הטריד אותי - ושוב פעם דייט של 6 שעות אחרי הדייט השלישי הבנתי מה הדבר הכי מטריד - האופי. האופי שלה כל כך התחבר לי ואלי - וזה משהו שלא נתקלתי בו אף פעם! בכל הדייטים שלי נאלצתי "לעמעם" חלק כלשהו באישיות - לא יכולתי להיות עצמי עד הסוף - ופה, פתאום, אני לגמרי עצמי (על כל המשתמע) - וזה זורם!
ומכאן כבר התהליך היה פשוט דיברנו כל יום שעות, יצאנו כמה פעמים בשבוע, לפגוש את המשפחה - וכולם התחבבו על כולם. להפגיש את הילדים - ולראות את החיבור... ולהבין שאין טעם בלחכות, לבדוק עוד, "לבנות קשר" - אלא פשוט צריך להתחתן ולבנות חיי נישואין.
וזהו.
אז שה' ישלח לכולכם את זיווגכם האמיתי במהרה - ותנו לזה סיכוי (ותפילה. הרבה הרבה תפילה).
טל.
זה היחיד בנקבה של "עקבות" - ואז באמת, מלשון "לעקוב" - גם כל עקבה לטובה.
עקב זה זכר - החלק של הרגל וברבים זה עקבים.
עקבה - זה נקבה - הסימן שכף הרגל משאירה על הקרקע - וברהים זה עקבות.
כל עכבה לטובהנפש חיה.נפש חיה.אחרונה
היא משתחרררת מעגינות (בפועל, גם אם לא רשמית),
והוא הגיע לשלב בשיקום שבו הוא מסוגל לתת גט.
לכולם היה ברור כבר מההתחלה שהוא לא ישוב למצבו הראשוני,
ולכן ברוך ה' שלפחות הבעיה של העגינות נפטרה.
היא תוכל להמשיך הלאה, לספק לילדים שלה משפחה בריאה עם זוג הורים,
והוא ילך ויתחזק בביתו, בתקווה שיגיע קרוב ככל האפשר לעצמאות ותפקוד גבוה.
האמירה של "קשה לדון אותה" היא אמירה ילדותית,
שאומרת שהיא לא בסדר, אבל אנחנו לא יכולים לשפוט.
האמת היא שטוב שהיא לא נשארה איתו,
במצבו היום הוא לא הבחור שאיתו היא התחתנה וחלמה לגדל משפחה,
ולכן זה הצעד הנכון.
נסיבות המקרה עצובות, מאוד,
אבל צריך לזכור שזה הדבר הנכון.
המחשבה שהיא חלשה והייתה צריכה להישאר איתו,
היא מחשבה של ניתוק מהמציאות -
מציאות זוגית היא מציאות בה שני הצדדים תומכים אחד בשני, ולא רק צד אחד.
אז ב"ה שיהודה הצליח לתת גט, וב"ה שרבקי יכולה להמשיך.
מה היא לומדת, איפה היא הייתה בתיכון, בת כמה, מקום מגורים.
רק בשביל לקבל רושם כללי.
אה, ואיך קוראים לה. 
אני באמת לא כל-כך מברר.
מברר - כל מה שחשוב לי.
כל מה שבגללו יהיה חבל על המאמץ והזמן של שנינו.
בעיני, דייטים מיותרים זה מתיש ומוציא את הרצון להמשיך לצאת.
בהצלחה רבה
) אני לומדת. אך לוקחת הכל בעירבון מוגבל ושמה לב לפני שיוצא לי להיתקל ובודקת כיצד נכון לפעול או לחשוב באותו רגע "במציאות".
*האם הפורום עוזר לכם או ההפך בהקשר של פגישות למטרות חתונה?
לא ניסיתי כי אני לא בגיל וגם לא מכיר יכול להיות כי הייתי בפסק זמן מפה אז יקח מלא זמן להתערות מחדש
*אתם מרגישים לפעמים שיש כאן שיח לא צנוע, "וזה לגיטימי" כי זה על גבי המרקע? או בכללי שיח שבמציאות לא נרשה לעצמנו להתבטא כך?
לגבי לא צנוע לא לגבי התבטאות שונה כן
* האם אתם בפורום כדי לקבל עזרה? לשמוע דעות? להשמיע? להעביר את הזמן?
כן,כן,כן
ה' עמכם. בוצר טוב ותודה.
לצורך שאלה.וגם יש פה דברים מועילים בנושא זה מידיי פעם .
