זקוק לעצה.
או יותר נכון לשמוע ממכם מה ההעדפה.
יוצאים לדייט.
בשלב מסוים אני קולט שזה פחות רלוונטי-
איך להתנהל עד סוף הדייט?
להיות נחמד (אני מדגיש שזאת לא צביעות. אני חברותי ונחמד מטבעי) או ליבש כדי שלא יהיו ציפיות וההנחתה תהיה רכה יותר?
תודה.
לצורך שאלה.
מור ולבונה
, לגבימתן תורה
איזה שדכן אמר לי עכשיו שלפי כמה פוסקים אני עדיין בן 29
(עכשיו מובן למה אני עדיין שטותניק
)
עכשיו השאלה... יש לו בחורה שאם היא תשמע בן 30 היא לא תסכים..אבל 29 כן..
הוא אמר לאיזו בחורה שאני בן 29 ומצפה ממני שאני אזרום עם זה...
אני מרגיש שזה שקר וגם ככה גרוע בלשחק אותה..
מה עושים?
גם בן 29 ו15 חודשים (סתם זרקתי מספר לצורך העניין) עדיין נכנס בקטגוריה הזו.. 
מבקש אמונה
אז נרשמתי
האמת יש לי הרגשה ממש רעה לגבי זה...
אבל אולי אני פה הלא בסדר??
) לצאת עם מישהי מעל גיל 28. והשדכן היה אומר שהיא בת 27 והיא הייתה זורמת.. שהייתי קצת מתאכזב שניסו לעבוד עלי... אחרי הכל זה פוגע
אבל סיכוי גדול שהייתי ממשיך אם זה מתאים והכל.
ומה את אומרת על ההצעה של ספקולטורית? 
אז חבל שהשידוך ייפול סתם בגלל הגיל,
ואולי יהיה לכם טוב ביחד ואפילו היא תבין ששנה לפה שנה לשם, לא תמוטט את עולם נפשה...
אני מנסה לחשוב על עצמי, אם היו מסבירים לי בכנות למה אדם שינה מהאמת לכתחילה וזה היה בסופו של דבר לטובתי, אני אוכל להתמודד עם זה, ולא להבהל...
ואם זה קריטי לה אז אתה בן 30.
חשוב שאתה כן תהיה אמיתי ותדאג לומר שהפריע לך כשסילפו איזה פרט.
תוך הפגישה הראשונה,
שאתה לא יודע מה בדיוק השדכן אמר על הגיל -
אבל "ממש כעת" החלפת קידומת..
יש להניח, שאם זה "ממש כעת", היא לא תקפיד.
[מענין לפי איזה "פוסקים"... אולי בכלל תגיד שאתה צעיר בהרבה, סופר רק מאז שהתחלת ללמוד תורה ברצינות...]
תגיד לה את האמת. אם כבר נפגשתם ובמיוחד אם היה לה כיף, זה לא יהיה רלוונטי.
בהצלחה!
אמנם גיל זה בסה"כ ת.ז., אבל אין מה לעשות, אנחנו בני אדם ואנחנו מציבים סינונים ברמה כזו או אחרת..
אחרת איפה הגבול?
נו, אז אם את מסכימה 29 אז תסכימי גם 30..
ואם את מסכימה 30, אז מה ההבדל בין זה לבין 31...
ואת כבר מסכימה 31,אז מה אכפת לך 32? לא כזה הבדל..
וכו' וכו'..
כל אחד מציב לעצמו גבול מסויים, בין אם זה אמיתי ובין אם פחות.
וחוץ מזה- 30 זו החלפת קידומת, ולפעמים זה נשמע יותר מאיים ורחוק כזה..
וברור שבסופו של דבר זה לא מדע מדויק 
(קשה לשער איך הבחורה הספציפית תגיב)

יש קטע עם הגיל 30 הזה, שברגע שבחורים עוברים את 30 אז משקרים לגבי הגיל שלהם, ומסתבר שהם נשארים "29 בערך" (לדברי השדכנים) לנצח..
זה ממש מעצבן! עשו לי את זה, ועם בחורים בני 32 ו33 וזה לא בסדר.
אבלללללל יש בחורות שבאמת קטנוניות. רק מין חרדה כזו מלשמוע את ה30 הזה.
אם היא בת 27 ולא רוצה בחור בן 30 הייתי משקרת בכיף, כי היא סתם חיה בסרט.
אם היא 21-25 לא יפה לשקר.
למה בפער של שלוש שנים נשמע לך הגיוני לשקר ובפער של חמש זה כבר מוגזם?
מכיר כמה זוגות עם פערים יותר גדולים והם חיים באושר...
איזה הבדל מהותי יש בין שקר 'קטן' לבין שקר 'גדול'?
באמת לפי מה קבעת??
ואם היא בת 29.5 וקריטי לה עד 29.
ואם היא בת 19 שלא אכפת לה עד 30??
הנקודה פה זה החוסר דיוק כביכל ה"שקר".
בעיקרון חיובי ביותר לענד שזה מפריע לך.
זה מורה על מידת האמת שנוכחת חזק.
אם לא היה מפריע אולי שם הייתה הבעיה.
סך הכל ברור שבדייט איכשהו תשחיל את זה כבדרך אגב שאתה 30,אבל לא בתור שיחה רצינית על "פער הגילאים שלי מנקודת מבט השדכן והלוח הגרגוראני".
ואם לא דייט ראשון כבר גם לא נורא, לא להלחץ...אז תשחיל את המידע הנכון בדייט הבא..או הבא הבא...
רק שלא יגרר עד דלא ידע.
ובאמת שאם הבחורה רצינית ומתאימה אז יהיו לה את הכלים לקלוט שאפשרי לצאת עם מישהו בן 30.
ממש בהצלחה 
אבל זה חלק טבעי מעולם השידוכים והכל בסדר!
פעם לא הייתי מסוגל להגיד את הלא, עד ששמתי לב שזה הרבה פחות מועיל
הרבה פעמים זה הרגשה של "אוף למה פסלו אותי?" לכמה דקות ואז די ממשיכים הלאה
הדוכס מירוסלבהחזרת לו תשובה שלילית בהודעה, אז איך את יודעת שהוא נפגע? הוא הגיב להודעה שלך?
אני אישית גם הייתי נפגעת יותר מהודעה מאשר משיחה אבל זה בסדר אלו שיקולים שלך, יכול להיות שבלי קשר הוא יצא מהדייט בהרגשה מאד טובה, מצאת חן בעיניו והוא רצה להמשיך,זה קורה( גם לי), טבע העולם,פשוט ממשיכים הלאה והזמן יעשה את שלו, בהצלחה
הגולש האחרון
מור ולבונה
הגולש האחרון
מור ולבונה

הגולש האחרון

יעל מהדרום
אביגיל.
"), ואיך נשבר לו הלב כשהחתול הולך("מיייי
"). ואיך אחרי חצי דקה הוא שוכח מזה. איך העיניים הסקרניות נפערות ושואבות את המראות הפשוטים של העולם. פשוט להיות נוכח בחיים שלו, שותף לחוויות, לעיצובן ולמה שהוא יזכור מהם].
היה לנו דיון כמה חברות על הצעות נישואין, היו דעות שזה בעייתי מבחינת ההלכה, סתם מפדח, חובה, חלום ועוד
והשאלה הכי גדולה האם לכרוע ברך או לא?
מעניין לשמוע עוד דעות. שוטו😁
שבוע טוב לכולם!!!
השבוע אני מצרפת שיר מקסים שכתב בן הפורום רב הכישרונות @שם קצוץ505
שוב תודה רבה לכל אלה ששותפים לפינה ושולחים ממעשה ידיהם
ולכל אלה שמשקיעים וקוראים ומגיבים
תודה רבה!!!
שיהיה שבוע מבורך!!! תהנו...

האנשה יפה של הלב בבתים הראשונים.
"לא חיסרתי בעולמי כלום" - מתוחכם ומשתלב בהקשר.
אשמח לרעיונות מגוונים למקומות פגישה בבאר שבע- בעיקר מקומות פתוחים, או מקומות שאפשר לעשות בהם סיורים נחמדים). לדוג': פארק נחל באר שבע, הגן הנחמד שליד העירייה, פארק שכונה ה' וכו'... מהסגנון הזה פחות או יותר.
תודה רבה!!!
נחמד, אבל לא ראיתי שם גיוון רב ומעניין....
אם למישהו יש עוד רעיונות חוץ ממה שכתוב בשרשור ההוא (ובלי להיכנס על וויכוחים של כמות הערבים בבאר שבע...) אשמח לדעת.
תודה רבה!!!
ממש דרומית לעיר העתיקה,ליד באר אברהם, יש פארק " גן הפעמון" (כככה קוראים לו בוויז...) מקום ממש יפה!
בלילה יש שם אורות וכאלה...זה גם ליד נחל בארשבע..(רבע שעה הליכה מהמרכזית)
ויש את 'מתחם הקטר' בשדרות טוביהו....יש שם גם מסעדות.
ויש את הטיילת שלידהמרכזית....גם נחמדה.קניון קרית הממשלה וזה...
זה טוב! אני שמחה בשבילו! באמת רוצה שיהיה לו טוב!
לי היה לא טוב, ניסיתי ומשכתי, נהנתי והיה כיף. אבל זה היה לא זה.
ועכשיו יש לו מישהי חדשה.
כל כך מהר. בעצם עברו 7 חודשים. אבל זה מורכב. ואני בת. אז מותר לי.
ויש להם סיפורים משלהם. וחוויות משלהם. ובדיחות שלהם.
אבל זאת הקלה בשבילי.
עכשיו אני יודעת שכנראה אנחנו באמת לא שייכים אחד לשנייה (למרות שכן יש את הספק אבל אני מדחיקה אותו בשלב זה..)
וזה לא מתאים לי עכשיו. ואני צריכה להתרכז בדברים אחרים. אז זה טוב.
הקדוש ברוך הוא לא מסובב דברים סתם, להכל יש משמעות ומטרה.
אני צמחתי מזה. התבגרתי. החכמתי. התחשלתי.
קצת מתגעגעת. לפעמים חושבת. לפעמים חולמת. אבל זה יעבור. בעזרת ה'.
ובהשתדלותי.
יום יבוא ואני אמצא את האחד שלי. או שהוא ימצא אותי קודם. אבל זה יבוא.
אבל למה את יודעת על זה שכיף להם ביחד? כאילו למה להכאיב לעצמך? ![]()
אם תרצי בפרטי אשמח לדבר איתך על זה
שמלה אדומה
כמעין הנובעשכשאין משהו - אז חושבים ש"אולי בעצם"... למרות שבפעל לא היו ממשיכים.
סוג של "יצר הרע" כזה...
לא להיבהל. שקלת, החלטת. הרי אי אפשר למשוך בלי סוף שמא...
תתחדשי ותצליחי.
אחלה מוטו
זורמות או פוסלות?
![]()
נשמע שהוא לא מרגיש מספיק בנוח איתך...
ידוע לך אולי למה?
אלא בגלל באמת כמו שהוא אמר שהסיטואציה עצמה קשה לו,
אולי הוא ביישן מאוד, או מופנם...
מעניין לשאול אותו אם היו לו קשרים שהוא כן נפתח בהם, או לשאול לגבי הרגשת הנינוחות עם מי בד"כ הוא מרגיש ככה, והאם באמת לעומת קשרים אחרים הוא חושב שפה יש פוטניצאל להפתח אלייך.
ולפעמים צריך לזמן לעשות את שלו, ולהרפות ולראות אם יש שינוי מהצד השני, לא להראות לחץ לשינוי מצידך אצלו,
אבל את חייבת להבהיר לו שיהיה בינכם כנות כלפי הקשר ובשיח, כי אין טעם שהוא ינסה שהקשר יעבוד בגלל סיבות כאלו ואחרות (אולי מבחינה שיכלית את מתאימה לו מאוד, או שבאמת נעים לו איתך אבל משהו בכללי מפריע לו) ולא יעדכן אותך במצב, ואח"כ סתם תתאכזבי...
חוץ מזה, לא ספרת הרבה מעבר (ולא שאת צריכה) איפה הכימיה שלכם מתבטאת אז אני לא באמת יכולה להבין איפה היא עומדת ...
שהוא מרגיש שהוא צריך להיות ב100% שלו כשהוא נפגש איתך.
יעני הוא לא נותן לעצמו להתשחרר יותר לידך.
לדעתי, תראי לו שאת מאוד נהנת מהמפגשים איתו ושאת מקבלת אותו איך שהוא ואולי אפילו תסבירי לו שאת נהנת גם סתם לשבת איתו בפארק, ולא לעשות משהו שדורש יותר מדי השקעה כי את מבינה שהוא עייף ורק עצם הנוכחות שלו איתך עושה לך טוב.
ועוד אם הבחור בעצמו אומר שכיף לו, אז בכלל...
הרגשת כיף היא מאוד חשובה בפגישות...
אולי הוא מרגיש שהקשר קצת "רץ" לו והוא צריך לעכל דברים, יותר בנחת.
אז יכול להיות שטוב לו איתך מאוד, אבל הוא צריך לעכל את הטוב הזה לאט לאט ולא לרוץ עם הקשר.
אולי..
)אם אתם עוד לא ברמת דבק מוחלט אז שיחמיא לך זה שהוא אומר שלא נח לו. הוא נשמע סתם עייף בערבים ורוצה להיות חיוני.
שאלה למחשבה - מה קורה בסופ"שים?
ואם נגיד תקפצי לאכול איתו ארוחת צהרים מחוץ לבסיס זה אופציה?
וזה שהוא לא לחוץ להפגש איתך אומר שהוא באמת מרגיש שאת חברה מבחינתו. אני לא אומר שאתם בטוח מתאימים ואת צריכה לחשוב אם המצב והאדם מתאימים לך, אבל עצם זה שאתם באמת חברים והוא באמת מחובר אליך - זה טוב ב"ה. לפחות אם זה באמת אתם.
ואם את חושבת שחוץ מזה הוא מדהים אז בכלל אל תייחסי לזה חשיבות גדולה מידיי .
אם את לא בטוחה מה בדיוק הסיבה אז פשוט תשאלי אותו בצורה ישירה כדי שתוכלי להיות רגועה .
הוא גבר, סביר להניח שהוא אומר בדיוק את הסיבה האמיתית.
געוואלדכל עוד בפועל הוא לא מראה נכונות ורצון לקשר איתך, הדיבורים שלו על גבול דיבורי סרק.
אתם במהלך של פגישות. לא חושבת שמכבד מצידו להחזיק אותך ככה, בלי לתת לך סיבה רלוונטית להתנהגות הזו.
תתחשבי בלו"ז שלך. ואל תחכי לרגע שיודיע לך מתי הוא יכול. אולי זה נשמע קצת סנובי ולא מכיל את הסיטואציה אבל אסביר-
לעתים, אנשים, ואפילו הם האוהבים הגדולים ביותר, מרגישים בשלב מסוים נוח להתאים דברים מסוימים ללוז שלהם, לגישה שלהם וכו'. מכיוון שמדובר פה בעניין טכני. (כל עוד לא נתן לך סיבה אחרת..) תתייחסי אל זה כך ותגיבי כ-עניין טכני.
ז"א, תהיי ברורה מתי את יכולה. ושאת מצפה לפגישה פעם בשבוע/שבועיים לפחות. ויודיע לך מראש ולא ברגע האחרון.. תכבדי את הזמן שלך, ותאמרי מה את מצפה לפי מה שמתאים לך. עצם העובדה שתעמידי את צרכייך גם על השולחן, שתראי שאת פה, ו"זקוקה" לפגישות ולסדר מסוים- העניין יסתדר לעניות דעתי.
תהלים בלנ"ו


א - י
יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קכב - קל
קלא - קמ
נשאר:תהלים בלנ"וא - י
יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
קא - קיב
קלא - קמ
תהלים בלנ"וא - י
יא - כ
כא - ל
לא - מ
סא - ע
קא - קיב
תהלים בלנ"וסא - ע
קא - קיב
תהלים בלנ"ו
גלויה
מור ולבונהמה שמכיר אותה קצת, היא ישיבה גבוהה, די זורמת. חבר'ה טובים ודוסים.
זתומרת, יש בה רצינות, אבל גם חברתיות וזרימה..זה מהמעט שאני מכיר
שתי ישיבות גבוהות:
עטרת נחמיה- בראשות הרב מיכה הלוי.
מעלה אליהו- בראשות הרב חיים גנץ.
וישיבת הסדר אחת:
אורות אביב.
ישיבת 'עטרת נחמיה' מאופיינת ברצינות לימודית ובגישה מעמיקה.(גם באופן הלימוד וגם במבט על ענייני השעה).
לישיבה יש שדכן שנקרא עומר שפס 0503303617.
את שאר הישיבות אני פחות מכיר.
אשמח לתובנות.
עד כמה לקחת את ה"ניראות" בתור שיקול.
יש הרבה דברים שמותר לעשות הלכתית ועדיין אני רואה שבחורים דוסים נרתעים מהם.
אם היא הולכת כך וכך כנראה שהיא פחות... או יותר... או הדעות שלה הם בטח...
אני לא מאשימה. כולנו שבויים בהכללות. גם אני.
והשאלה היא, כמה לתת לזה מקום בבחירות שלי.
אני יודעת שאם הייתי נשואה, יש דברים שהייתי עושה כבר ממזמן כי לא הייתי חוששת שזה ירתיע בחורים.
דוגמאות- נזם, צביעת שיער, חור שני-שלישי, אלאדין צנועים...
(לא הייתי עושה את כל אלה
רק בשביל שתבינו על מה אני מדברת)
חשוב לי ללכת עפ"י ההלכה. משתדלת לא לחפף בזה.
אבל אין בנ"ל סתירה עם ההלכה, ומבאס שמקטלגים כפחות דוסית בגלל דברים כאלה.
להתחשב? לשים פס? (סטיגידיש. הבנות יבינו ;)
תודה מראש.
[הלוואי ולא יתחילו פה דיונים האם זה באמת מותר הלכתית. מותר.]
לפעמים יש צורך בחישוב מסלול מחדש.
גם אם לפני שהתחלת לצאת חשבת שמשהו X מתאים לך,
אחרי תקופה פתאום מבינים שאולי מתאים דווקא Y
ואנשים שאת נפגשת איתם מחדדים לך יותר מה את רוצה ומה פחות.
זה מוכר, וזה טוב לפעמים לעצור ולבחון את הרצונות של עצמינו.
מעיין חשבון נפש שכזה..
בהצלחה! 

כדי לראות אם אני מוכן לצאת, אז צריך להתמקד טיפה ולשם לב למה שחשוב לי-
בחיים בכלל, בחברים/ות, איזה דגשים באישיות שאני מעריך/כה "קונים אותי" ואני
שואף לשם..
וככה להציף לעצמי את עקרונות חיי, ומה אני תכל'ס מחפש
בהצלחה בע''ה
והרבה יותר משנה אחת.
הפיתרון לא תמיד יהיה לקחת דף ועיפרון ולגבש תוך 10 דקות מה את רוצה מהחיים ומעצמך.
לפעמים בהירות הרצון מגיעה אחרי תהליכים ארוכים ומורכבים שלוקחים שנים.
את לא רוצה להתחתן עם מישהו לפני שהתגבשת ולגלות אח"כ שאתם כבר לא מתאימים כי השתנית ואת כבר מישהי אחרת.
אם את עדיין צעירה, זה בסדר לקחת פסק זמן ולא לתת לנושא החתונה להשיח את דעתך מבירורים פנימיים שלך עם עצמך. יהיה יותר קשה לך להתפתח כשתהיי בתוך זוגיות כי כבר לא יהיה לך את החופש הדרוש להיות מי שאת באמת רוצה להיות. וגם הזוגיות שלך לא תהיה הכי יציבה ועמוקה אם את לא תהיי שלמה עם עצמך קודם.
אבל אל תדאגי, הבלבול שאת נמצאת בו זה סימן טוב שיש לך לאן להתקדם ולהתפתח. זה אומר שמשהו בך דוחף אותך להגיע למקומות משמעותיים ונכונים יותר עבורך מאיפה שאת נמצאת כרגע.
אני לא דוברת ארמית.. מה קרה באוטובוס?
רוצה שנדבר באמצעים האנ-פורומיים?
נפש חיה.
צודקת.רחפת..אז -
ללב שלך. מקווה שיעבור כמה שיותר מהר..
געוואלד
האידיש לא קיימת 2000 שנה!!!
נפש חיה.
נפש חיה.
)

ואני הרוס..
סתאאם עזבו שטויות... לא שווה להיות עצוב בשום מצב ![]()
מבקש אמונה
הדוכס מירוסלבהתכוונתי לחזק בתכלס אבל... ![]()