פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 945)

שאת 'מחפשת' אותו.

אם טוב לך איתו, אז לא אמור לעניין אותך מה החברים שלו אומרים.

אלא אם כן מדובר על משהו קריטי,

וכל עוד את לא פוליטיקאית או מנהלת חברה בכירה, זה לא כזה קריטי הביטחון העצמי שלו ביחס לחברים.

ואת אמורה להסתפק בביטחון העצמי שיש לו בזוגיות איתך.

פערים, את תמיד תמצאי ותמיד תופתעי, זה לא קשור לביטחון עצמי ולא קשור למה שהחברים שלו אומרים.

אם לא טוב לך בקשר ולכן את 'מחפשת' אותו - פשוט תחתכי את הקשר!

ואם כן טוב לך בקשר ובכ"ז את 'מחפשת' אותו - אני מציע לך למתן קצת את המידה הזאת,

                                                                  כי זה יגרום לך ולבן זוגך בעתיד חיי מרורים לאחר החתונה.

שהתחתנה לפני כמה שנים עם מישהו מאוד שקט ומופנם לדעתי

זוכרת שהייתי רואה אותו תמיד בצד מסתכל

אין סיכוי שהייתי חושבת להכיר ביניהם

והוא אמר לה שהיא היחידה שהרגיש בנוח איתה מהפגישה הראשונה

זה לא אומר שזה לא מי שהוא.

הסביבה אומרת שהוא יותר שקט, ביישן ולא יוזם אבל את בכלל מדברת על ביטחון..אלו שני דברים שונים אבל נגיד שהקבלת את כל התכונות האלו לחוסר ביטחון-

את צריכה לשמוח שלידך הוא מתנהג ככה(ועוד יותר להיות רגועה על זה שהוא שיתף אותך בזה. בסך הכול הוא היה כנה איתך ולא "רימה" אותך בנוגע לאופי שלו). זה אומר שלידך הוא מרגיש שהוא יכול לבטא את עצמו יותר מאשר ליד אחרים. גם אם הביטחון מלאכותי עם הזמן הוא יהפוך לאמיתי. הוא בסך הכול התאמץ בשבילך תקחי את זה למקום הזה.

תשאלי את עצמך מה מפריע לך? שיצאת עם בחור וגילית שעד עכשיו לא באמת הכרת אותו? (למרות ששוב הוא היה איתך אמיתי לגמרי ושיתף אותך בעניין).

או שאת רוצה מישהו שיהיה עם ביטחון גם ליד אנשים אחרים ושהסביבה תראה אותו ככזה?

בנוגע לחוסר ביטחון מולו - אם את מרגישה ככה זה אומר שהוא כן חשוב לך וכן אכפת לך ממה שהוא חושב עלייך, אחרת היית מרגישה ביטחון מולו כאילו הוא עוד בן אדם שאת מכירה(בהתחלה הרבה בנות מרגישות ככה גם אם כלפי הסביבה הן עם ביטחון. אבל אחרי שיוצאים מספיק זמן זה עובר..אלא אם כן זה משהו אחר שהוא עושה שגורם לך להרגיש ככה?).

אם הוא מספיק חשוב לך לדעתי את צריכה להסתכל על זה באור חיובי ולדעת שבשבילך הוא מוכן להתעלות על עצמו. כשהקשר יתקדם את יכולה לעזור לו לבנות את הביטחון ולהיות פתוח ליד אחרים אבל שוב זה רק אם הקשר והוא מספיק חשובים לך..בהצלחה!

לא יודע למה בנות כל-כך מפחדות מגברים עדינים.

מה נראה לכן שכל הגברים בעולם מנהיגים כריזמטיים?

צאו מהדמיונות מהסרטים, יכול להיות שאתן סתם מעכבות לעצמכן את הבעל היקר הזה.

על כל משפט שם היו פה דיונים שלמים..

אבל חייב לצטט 2 משפטים:

"אל תחכי שבן הזוג ייפול מן השמים. אין סומכים על הנס. אם את רואה בחור טוב, קחי יוזמה. כך עשתה אביגיל עם כל צניעותה וענוותנותה (קמא צב, ב)." @אהבה בתענוגים  @כמעין הנובע  @סביון  

וזה סתם מצחיק

"אם הבחור עורך לך בחינה על ידיעותייך בהלכה ורמת קפדנותך במצוות ולסוף שואל אותך איך ייראה שולחן שבת שלך, השיבי לו: בלעדיך..." 

ראיתי אפילו פעם סרט בוגרים בדיוק עם תסריט כזה.

לא זוכר איך קוראים לסרט.

מזעזע 

עוד לא הייתה לי פגישה יותר משעתיים.

שעה ורבע / שעה וחצי זה בדיוק הזמן האופטימלי לפגישה לפי נסיוני הדל...

"אם הבחור עורך לך בחינה על ידיעותייך בהלכה ורמת קפדנותך במצוות ולסוף שואל אותך איך ייראה שולחן שבת שלך, השיבי לו: בלעדיך..." 

חחחחח נקרעתי על זה... 

בס"ד

תודה לך!!!

תודה לכם על התגובות! עזרתם!

דעתי שהשאלות האלו לא במקום כי היה כבר את השלב של בירור דברים בסיסיים ועכשיו כבר נקבעה פגישה     כלומר המשודכת החליטה להפגש [אותו דבר גם שאלה הפוכה על משודכים] ,שאלות אומרות שהיא לא בטוחה בפגישה וזה לא לעניין.

בנוסף לכך שהשאלות האלה יכולים להיגרר לשיחה בפלאפון או להתכתבות מיותרת לפני דייט ראשון [לאחר שהדייט כבר נקבע ]  לרבות דברים שעדיף לדבר עליהם פנים מול פנים.

לדעתי זה לא ממש מקובל ולכן אני שואל מה לעשות ?

דבר כזה בצורה מכובדת?

בכל מקרה, לפגישה תגיע הכי נייטרלי שאפשר, אל תגבש עליה מסקנות לפני שאתה מכיר אותה פנים אל פנים.

מכיר זוג שיצאו תקופה, הכל היה נראה טוב אבל מצד הבעל התעוררה בעיה, הוא לא הצליח להשתחרר מתכונות ששמע עליה בשלב הבירורים ולא עלו בקנה אחד עם המציאות הורודה שהתבררה לו אחרי שהוא הכיר אותה, לקח לו שנה למחוק את כל מה ששמע ולהתארס איתה. לזוג המאושר שלום....

בהצלחה אחי

אבל אתה לא יכול לדעת מאיפה זה מגיע.

לפעמים אנשים מתכננים לומר משהו אחד, ויוצא להם משהו אחר.

השיחה הראשונה לא מייצגת את מי שאתה הולך לפגוש.

יש מצב שהיא סתם שאלה כי ככה אמרו לה לשאול.

יכול להיות שהיא עכשיו אוכלת את עצמה על השאלות המזרות שיצאו לה.

תבוא לדייט פתוח ותראה. אם היא תשאל אותך שם שוב שאלות 'מיוחדות' אז כנראה שאתה תבין לבד.

ברור שהיא צודקת ! 

יש פרטים מינימאלים שהיא רוצה לדעת לפני הפגישה שלדעתה הם חשובים לה ואם יש משהו עקרוני לה היא תחליט אם מתאים לה או לא ..

טבעי לברר לפני ..

בקשר שעוד לא התחיל!שאלות כמו המראה החיצוני שלך,האם עשית צבא וכו' מראות שהיא רוצה להיות הפרס.היא באה בגישה של ''אם אתה לא מספיק טוב בשבילי,אני לא ארצה אותך'' ומחדירה לך את זה למוח.הופכת את עצמה להיות הפרס ואתה זה שצריך לרדוף אחריה.אם תאמר לעצמך שקר כמה פעמים בסוף תאמין בו,נכון?זה מה שהיא מנסה לעשות לך,מנסה להחדיר לך לתת מודע שאתה רודף אחריה ואתה צריך לעשות הכל בשביל לרצות אותה.

יש לך המון אפשרויות.

מה שאני ממליץ לך לעשות זה לענות לה תשובות מתחכמות כאלו שהופכות אותך להיות הפרס והיא זאת שצריכה לרדוף אחריך(למרות שאת הדרך הזאת אני לא עושה,אני שונא שאחד יותר מבני הצדדים משקיע).נגיד היא שואלת אותך ''מה המראה החיצוני שלך''? אז אתה עונה לה משהו כזה ''אל תפתחי ציפיות,נכון לעכשיו,אני רק רוצה להכיר אותך''-מה שאתה עושה פה בעצם זה מה שהיא ניסתה לעשות לך.עכשיו אתה מחדיר לה למוח שאתה הפרס והיא זאת שצריכה להשיג אותך.

אני לא ממליץ על זה עם כל בחורה,אני ממליץ לעשות את זה במקרים שבנות מנסות לעשות לך דברים כאלו.אבל אני חסין לזה כבר ברוך השם יתברך ובעזרת השם יתברך שאמשיך להיות חסין.

ואם כבר ילדותי,את חושבת שבנים ירצו לצאת עם מישהי ובנות ירצו לצאת עם מישהו בגלל מראה חיצוני..

ברוך השם יתברך.

קיבלתי את התפיסה הזאת מאיפשהו,קראתי את זה ולמדתי את זה.רק האסימונים נפלו לי,והבנתי כמה שזה נכון.הרצתי שיחות לאחור ופתאום אתה קולט שזה מה שקורה והתוצאה.ערכיים לא ערכיים-יש כאלו שעושים את זה גם בלי מודעות.בדרך כלל בנות מעולות בזה.לא הכללתי.אבל בהחלט יש כאלו.אני באמת חושב ככה.

איך את יודעת שאת לא מכירה אחת שמחפשת ארוחות בחינם?''גם מי שמצפה שישלמו עליה מצפה ממניעים אחר ולא כדי לנצל''-כי אז הגבר מוכיח שהוא מוכן להשקיע נכון?אז בעצם הבחורה היא הפרס והגבר צריך להשיג אותה לא?מה זאת אומרת לא קשורים לציבור שלנו?זה שאדם חובש כיפה זה מעלים לו את היצר הרע?לא.

אנחנו יכולים לקחת את העולם הדתי ולהרחיק אתו לגמרי מהעולם החילוני,עדיין,יהיו גורמים משותפים ביניהם וזה איך המוח עובד!אני לא מדבר על התוכן שבמוח,אלא על איך הוא עובד.

ברוך השם יתברך ובעזרת השם יתברך.

אבל לא אמרתי שכולם.

להיות מודעים. רק שזה לא שמור לבנות בלבד

לנסות לתקן את העולם

תגיד לה שתדברו על זה בפגישה...

אני הייתי חושב שזה מעניין דווקא (שאולי מדובר בבחורה יוצאת דופן

גם מבחינות חיוביות ) אם הייתה הצעה כזו ובוחן את זה באופן הרגיל.

את האמת אני לא מבין מה יש להיפגע מכל הצעה שהיא אבל במקרה כזה

ממש אין סיבה להיעלב.

להיפך אני ארגיש שאם הוא הציע הוא יודע שאני כנראה אוכל להתמודד עם זה ולהכיל את הבעיה.

ואם ההצעה תהיה מתאימה לא אתייחס לזה ואנסה להכיר קודם את הבן אדם לפני שאחשוב על זה.

אם מדגישים שיש מעלות טובות פנימיות, ואם את/ה יכול "לדלג" על הבעיה החיצונית, תרוויח.

מן הסתם, זה אומר לאדם רגיל, שמסתכלים עליו כאחד שיש סיכוי שזה המבט שלו.

אח"כ, כבר שיקול שלו, האם יכול להתמודד עם זה.

זה יכול להתחיל מגיבנת קטנה בגב, ויכול להיגמר בנכות... תלוי מאוד עד כמה זה מפריע.

זה היה אחלה נושא לשרשור!

אבל מכבדת את דעתך..

בכל מקרה, יש משהו בדברך 

"אין העולם מתקיים אלא על השלום"

לי אישית זה עושה יותר טוב

למה להיפרד בהרגשה רעה ובידיעה שיש בעולם מישהו ששונא אותי??\

אני אישית, פעם אחת סיימתי קשר בצורה לא נעימה

לא רבנו, פשוט הוא נגמר בצורה שדיי הכאיבה לי וסחבתי את זה דיי הרבה זמן

יום אחד החלטתי לעשות לזה סוף, יצרתי קשר ודאגתי להבהיר את ההרגשות שלי ולסיים בצורה נעימה

זה בהחלט הקל עליי את הפרידה ואת השחרור שלו מהמחשבות שלי.

באופן כללי, שום קשר לא נראה לי כדאי לסיים במריבה

תמיד עדיף לסיים יפה ובהבנה

אם יורשה לי, כבר אמרו "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין".

כדאי לספר רק כשסוגרים כבר ממש

התרגשתי לקרוא ...

אני נמצאת בסיטואציה מאוד דומה! יש בחור, וזה לא ברור מאליו, והכיוון טוב, אבל לא הכל ורוד ופרפרים, ויש קשיים, וצריך להתייעץ, ולשאול ולברר. ממש שמחתי לקרוא את השרשור בגלל שלפעמים אני רואה כאלה שמצאו את זיווגם ונראה שהם כל כך שלמים ושמחים, ואני פשוט לא שם (אולי בהמשך) וזה מלחיץ...

אבל אני רואה שזה טבעי וקיים...

נשמח לשמוע בשורות טובות בעז"ה.

תודה על השיתוף!!!

עבר עריכה על ידי לב טהור בתאריך י"ח בטבת תשע"ז 23:57

בס"ד

מאחלת שיהיה בעז"ה המון הצלחה וסיעתה דשמיא גדולה בעז"ה!!!

ובעז"ה בקרוב ממש תבשר לנו בשירשור כייפי שמגיע לך מזל טוב...!!

לי אישית כייף שאני לא תלויה באף אחד, שעושה הכל בקצב ובזמן שלי

ושיש לי מספיק זמן לעצמי

אבל זה לא סתם, יש לזה מטרה,

אני מסכים איתך שזה באמת קשה לחיות בתודעה של 'הכל טוב, אין סיבה שיהיה לי קשה',

כי זה לא נכון, באמת קשה לנו,

רק צריך לדעת שלקושי הזה יש מטרה, ובמקום סתם לעבור את הקושי אנחנו צריכים ללמוד ולצמוח ממנו,

ואם לא נלמד מהקשיים- הם רק יחזרו עוד ועוד..

נראה לי שיש דברים שהרווקות מאפשרת לעשות  ולהתפתח יותר מאשר חיי הנישואין.

נ.ב. מה זה "רמת - עפר"

אם כי לא כל כך הצלחתי להבין. 

אבל לא נורא אני קצת בעייתי בקטע.

"את הבן-אדם פוגשים בהתאם ללבוש ונפרדים ממנו לשלום בהתאם לשכל". קרי, סממנים חיצוניים הם דבר חשוב שיוצרים את הרושם הראשוני. צבע וגדול הכיפה הם אינדיקציה די משמעותית. אפשר להיות צדיק יסוד עולם ולחבוש כובע בייסבול, אך להסתכן ביצירת רושם ראשוני מוטעה שישליך על כל השאר.

יש היום בציבור התד"ל הרבה גוונים, אין צורך לוותר על כלום!

אבל אם מישהו מגדיר את עצמו חרדי, אז אוטומטית זה קצת מרתיע, כי חושבים שהוא סגור וכו'

וחובת ההוכחה עליו, כי הציבור הזה של "חרדים מודרניים" די חדש.

ועדיין גם היום יש הבדלים גדולים בין הציבורים ביחס למדינה, והנקודה הזאת חשובה להרבה אנשים,

ורוצים שהבן אדם יהיה סגור על עצמו.

שיום אחד נזדמן לשכונה חרדית. ילדים מסוקרנים הקיפו אותו והתחילו לשאול: "איפה הכיפה? איפה הכיפה"? המשורר הלאומי הפטיר בפאתוס: "כיפתי כיפת שמיים". ואז אחד הזאטוטים אמר בפליאה: "כיפה כזאת גדולה על ראש כזה קטן?!"

הילד רצה לעקוץ את ביאליק בצורה מתוחכמת.

הוא התכוון שאם הוא הולך בלי כיפה ולא נשמע לפסיקות הרבנים ולא מקפיד על המצוות זה רק בגלל שיש לו ראש (מח) קטן ושהוא פשוט חסר שכל 

אני פשוט לא חושב שזה איזה 'לימוד' גדול. 

פעם חבר שלי הראה לי איזשהו ספר, לא זוכר בדיוק את שמו, אבל זה היה 'הנהגות ואמרות לבית בריסק', או בקיצור - וורטלאך מיותרים שלא ברור למה לאגד בספר ולהנציח לדורות. אחד הסיפורים שם מספר שאיזשהו דרשן הגיע לבית הכנסת של הגרי"ז, ודיבר בליל שבת על כמה הציונות היא הדבר הגרוע ביותר שאירע אי פעם לעם ישראל וכו' וכו' וכו'. אחרי התפילה הוא ניגש לגרי"ז ושאל אותו אם הוא היה יותר מדי קשוח בדבריו, אז הגרי"ז ענה לו: היית רך מדי. 

סיפור נחמד, הלצה טובה. להגיד שיש פה איזה מוסר גדול שצריך ללמוד? הגרי"ז חשב שציונות היא דבר רע, אז לא מפתיע שהיה לו חידוד'על חשבונה' . זה לא שעכשיו קראתי את זה ושיניתי את דעתי על הציונות... ועל הגרי"ז עוד שמעתי ואני מעריך אותו. אז חידוד של איזה זאטוט שמאן דכר שמיה? אז הוא 'ירד' על ביאליק: נו, אז מה? מה זה מעניין אותי, ולמה אני צריך להסיק מזה משהו? גם אני יכול ללעוג על ביאליק - זה יהיה משמעותי בעיניי יותר מאיזה ילד שאמר לו משהו... (ובאותה מידה יהיה חסר משמעות לחלוטין מבחינת כל מי שאיננו אני). 

לספר בדיחות אין לי בעיה. להביא אותן כראיה - נו, באמת. 

ראשון המשוררים העבריים בעת החדשה, לא הטוב שבהם (אלתרמן, לענ"ד, היה הרבה יותר מוכשר).

ראש המשוררים זה נחמד, אבל לא בשביל זה באנו לעולם..

אם הוא לא היה חוזר בשאלה הוא היה תורם לעמ"י ולעולם כולו הרבה יותר!

"לדוגמה, בקטע שבו מבקש ביאליק לאפיין את המורים שלימדו אותו בחדר נדפס "רוב מלמדַי בילדותי היו, כשאר רוב המלמדים ———", כאשר מאחורי שלושת הקווים שסימן לחובר מסתתרות "המחמאות" שחָלַק ביאליק לרבותיו: "או בורים והדיוטים או טפשים שלא מן המניין". 

http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.3220981

רחוק ממנו שנות אור.

תהליכים אבולוציוניים מתרחשים בכל תחום, כולל תרבות וספרות. כשם שהסמארטפון שלי מהיר ומשוכלל יותר ממחשב ה-386, ככה גם סופר מודרני הנחשב לבעל כישרון כותב בצורה מעניינת, מושכת ומרתקת הרבה יותר מאשר אברהם מאפו או ש"י עגנון.

אגב, סתם שאלה: אתה יודע שביאליק כתב בהברה אשכנזית, ואם לא יודעים להקריא את יצירותיו בהברה זו, במקום שירה שקולה ומחורזת מתקבלות שורות סתמיות ברמה של גננת?

עלי רושם.

ולגבי שירה, כידוע, היא נגועה בענייני קדושה-נבואה. אני מעדיף שירה עתיקה על פני הCore i7 המודרני חח.

לפי שיטתך צריכה להיות היום שירה יוצאת מן הכלל, אבל הכל דומה יותר לפח, תסכים איתי

בכל מקרה, כשאני קורא את דבריו של ש"י עגנון יש בהם ריח של קדושה, ואילו של אלתרמן...

ציטוטים מויקיפדיה למשל:

"אנו באים לארץ ישראל לחדש את חיינו; אנו רוצים ליצור לנו כאן חיים עצמיים, שיש להם קלסתר פנים משלהם ואופי מיוחד... ולא מצאנו צורה יותר עליונה ויותר עמוקה להתחיל לטוות ממנה את צורות החיים המקוריות מיצירת השבת... בשבת מקופלים כמה רעיונות לאומיים וסוציאליים, ואם ב'עשרת הדברות' מקופלת כל התורה, הרי בשבת אולי גלומות ומקופלות כל עשרת הדברות... זה הסמל שלנו המלא יופי וחן, שממנו נוכל לשאוב יופי לכל צורות החיים שלנו."

ביאליק חשב שהשבת היא היסוד המכונן של התרבות היהודית אך לא ויתר גם על טקסי החג. ב-1930 כתב לו דוד אומנסקי מגניגר מכתב בו ביקש שביאליק יכין עבור החברים בקיבוץ טקס חדש לחג הפסח. על כך השיב ביאליק: "את החגים אין בודים מן הלב... חוגו את חגי אבותיכם והוסיפו עליהם קצת משלכם לפי כחכם ולפי טעמכם ולפי מסיבתכם. העיקר שתעשו את הכל באמונה ומתוך הרגשה חיה וצורך נפשי, ואל תתחכמו הרבה".

וזה לא הכל

נטולת הזיקה הדתית. אז כן, בשלב הראשון הם השתמשו בתורה ובגמרא בתור בסיס לאותה התרבות היהודית, לא יותר מזה. גם ראשוני הרפורמים הוציאו לאור קלטי מדרשים ואגדות, מה שלא מנע מהם לכפור באמיתות התורה והפרשנות המסורתית.

ואת זה רואים תוך כדי נבירה בקורות חייהם של הוגי התרבות העברית החילונית: אבא הספיק ללמוד בחיידר ואולי אפילו בישיבה, הנכדים הם עמי ארצות גמורים.

אבל אומרים שמה שאנחנו בוחרים "ללבוש" על עצמינו זה מה שאנחנו רוצים לשדר.

נראה לי - שאתה גם זה וגם זה.השאלה מה יותר

נגיד בני עקיבא הסלוגן זה תורה ועבודה.

כיאלו הם שווים.

אבל ממש לא.ברור שקודם התורה ,התורה זה העיקר ומתוך זה גם עבודה.

אתה יכול להיות מדען בדיוני  - כל עוד התורה במרכז והיא העיקר.

מקווה שעניתי כמו שצריך,מרגיש לי קצת שלא.