פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 949)

מדברים תמיד על יתרונות וחסרונות...
אם אתה יודע לעשות את זה.
להתייעץ עם מנוסים.
לחשוב איפה באמת נמצא הקושי - מה לא מסתדר לך. בהצלחה!

מקווה שהבנת שזה בצחוק, כן?

 

שזה עוסק בחיתוך של דפים וכאלה...

ועדיין מה שכתבתי יכול להתאים גם לדפים

באמת כתוב טוב

אתה יכול אולי לכתוב מה העניין של הפורום הזה?

בס"ד
בעיקר הצגת דרכים בעבודת ה'.
יותר בצד של המידות והתחושה ביחס למצוות.

בנוסף אנחנו בונים את זה ולכן הוספתי בשירשור היכרות שכל אחד יכתוב מה לדעתו צריך להיות המיקוד בפורם.

אבל כפי שציינתי זה בעיקר הצד של המעבר בעבודת ה' מכל מיני תחומים.

אציין דברים בפועל:
1. בע"ה שירשור שבועי עם דרשה לפרשה שאני עושה.
2. שירשור שבועי שאני שמתוך השירשור עלה, להתמקד במידה או נקודה בעבודה ושנדון נדבר ונלמד עליה.

וכמובן בע"ה נשמח לעוד רעיונות.

שלשאול זה לא רע. זה גם די מחמיא כשחושבים עליך גם אם זה לא הדדי.

יכול להיות שזה סתם יחזק את הצד השני.

 

בהנחה כמובן שאין איזו סיבה רצינית שעדיף לא לדבר (נניח שהסתיים בריב גדול, או קרבה גדולה מדי וכו')

איך אתם מגיעים לרמה הזאת בפגישות שכל כך נקשרים וכל כך כואב לכם מהפרידה...??

כמה זמן אתם נפגשים?  40 שנה??

יש קשרים יותר ארוכים שכואב לך עליהם פחות וקשרים יותר קצרים שכואב לך יותר

מסכים בהחלט, מניסיון

אצלי זה היה תלוי גם כמה פוטנציאל נתתי לקשר מלכתחילה

מתים פעם אחת
וחיים כל יום מחדש..
מקסימום יגיד לך לא.. מחר יום חדש

ולכאורה- הגעתם ביחד להחלטה נכונה ומושכלת,
אז עכשיו תשאלי את עצמך- באמת השתנה משהו? באמת היה איזה חידוש שעכשיו פתאום תגידו 'איך לא שמנו לב!'?
או שאולי יש רגש, ופתאום מרגישים את החיסרון במישהו שמבין ומקשיב, ואז אנחנו אומרים לעצמנו 'למה לא..' 'אולי בכל זאת...' ו'בטח לא ניסיתי מספיק...' בזמן שזה לא נכון ואם היינו כנים עם עצמנו בשכל אז היינו מבינים שבאמת זה לא..

פשוט התחושה של ה"למה לא" דיי חזקה.

האם זאת באמת 'תחושה' של הרגש מתוך החיסרון שאת מרגישה,
או האם זה באמת בא מחשיבה ומסקנה שאולי באמת צריך לנסות..

ולא הבנתי- באיזה עניין הוא 'חושב כמוך'?

הכוונה- אולי גם הוא מרגיש שוויתרנו מהר מדי.(זה לא היה מהר. אבל, אולי הוא גילה משהו..אולי הוא יותר נסגר על עצמו... )

ואם לא- מה הסיכוי שהשתנה משהו?

להיפרד מתוך הבנה והסכמה הדדית, להיפרד בידידות- יש בזה הרבה ברכה והרבה קללה,
מתד אחד זאת החלטה משותפת אתה לא מרגיש נזרק ופגוע ואתה גם לא מרגיש שעשית רע בלב למישהו, הכל נחמד ומחליטים ביחד שזה לא..
אבל הקללה- שנשארת לנו סימפתיה אחד לשניה ועמוק בלב אנחנו יודעים שאותו אחד עדיין מחבב אותנו ואם רק נציע לנסות שוב- ככל הנראה הוא יסכים, ואז נוצר מצב בנפש שתמיד הקשר הזה יישאר ברקע בתור אופציה או קלף אחרון וזה ממש לא בריא...

אל תשלחי לו הודעות או משהו כזה,תשמרי על נתק אתו כרגע.

את יכולה להיות בטוחה שהוא מתעניין בשלומך כרגע ורוצה לדעת מה קורה אתך(אם זה היה קשר רציני אפשר לומר כמעט בוודאות).

כנראה גם הוא מרגיש רגשות כלפייך וחלקן מובלות בדברים שלילים גם.אני לא מתכוון שהוא פיתח אלייך רגשות בגלל דברים שלילים כאלו ואחרים וכנראה גם את אליו...כשאתם מתרחקים הרגשות מתעצמות בזמן של לאחר הפרידה...אם עברו כמה שבועות מאז הפרידה תשלחי לו הודעה ותשאלי בנועם אם הוא רוצה לחזור לקשר.חשוב מאד שלא תיראי תלותית ותתני תרגומים של משהו כמו ''אני אומללה בלעדייך''.

בהצלחה,אשמח לשמוע מה החלטת בסוף.

0.8110247029593789
הודעות שנכתבו על ידי משתמש ממין זכר: 261 הודעות
הודעות שנכתבו על ידי משתמש ממין נקבה: 230 הודעות
יחס משוער:0.8812260536398467

0.18413648705481567
הודעות שנכתבו על ידי משתמש ממין זכר: 261 הודעות
הודעות שנכתבו על ידי משתמש ממין נקבה: 230 הודעות
יחס משוער:0.8812260536398467

ניק רובוט.
בגרסתו העכשיוית עסוק בסטטיסטיקות.

בס"ד

טובנו..
ב"הצלחה!

מאחלת לך שהמסע הזה יגמר בקרוב ובשמחה!

אבל איכשהו לא הותשתי.

נס

שאני עוד מאמינה שזה תכף מגיע..

 

רק רציתי להוציא

ולראות אם יש מזדהים

 

 

אומנם אני יצאתי רק בערך ל4-5 דייטים
אבל זה הספיק לי

לדייט האחרון עשיתי טובה שהחלפתי מטרנינג לבגד נורמלי
ואז הבנתי שחייב הפסקה
אז עכשיו אני בהפסקה (:





אגב, הותשתי מלקרוא

לרוב אנשים לא משקרים כל כך מהר

כשאתה שואל... שים לב מתי עונים מהר ומתי שותקים לכמה שניות וחושבים מה לענות..

אני יגיד לך מה אני עושה. ומה אני חושב על סמך נסיוני האישי בלבד.

דבר ראשון, כמו שאמרת לברר זה רק נתונים חלקיים מאוד. הגיוני שבררת ובסוף זה בכלל לא קשור. זה נורמאלי. בן אדם הוא יותר מאוסף המילים שאומרים.

דבר שני, אחרי שהחלטת מה הדברים החשובים לך (זה בסיסי בשביל לברר, אחרת מה תברר?), תבדוק התנהגויות שמתאימות למה שאתה מחפש. למשל: חברתית- כמה חברות יש לה, איך היא בחברה שקטה או רועשת. וכו'.

רמה דתית קל מאוד לבדוק. תשאל ישירות. חולצה חצאית / מכנסיים מה האורך.

ודבר אחרון שראיתי שעוזר זה לבקש דוגמאות ספציפיות למשל: "את אומרת שהיא עוזרת לחברות, כמו מה למשל?" וכו'.

וכמובן אני חוזר על מה שאמרתי.. בסוף בסוף זה רק חלק מהבן אדם וצריך לשים את המקום של הבירורים במקומו הראוי לא ולא יותר מדי או פחות מדי.
בהצלחה.

רמה דתית לפי האורך של החצאית????

וגם עולם הדייטים מתנהל בהכללות.
תתמודד.
כל הבאסה..

זה שאנשים עושים את זה אז זה לא אומר שזה אידיאלי, אם תבחר את אישתך לפי סטיגמות זה יהיה הפסד שלך

אני לא הולכת עם חצאיות שמגיעות לאמצע הרגל,אני הולכת עם חצאיות צנועות שמכסות את הברך יפה . (הלוואי ואגיע לצניעות שיותר מזו. שואפת . באמת) ומבחי' רוחנית פנימית אני מקפידה מאוד ושומרת על עצמי מכל הבחינות,ב"ה!!! ...אז יכול להיות זה נראה שאני פחות רוחנית??יכול להיות ביחס לאלו ששמות חצאיות באמצע/עד הריצפה. אבל כשיסתכלו עלי-לא אראה לא רוחנית, כי המראה שלי לא נראה כזה,וגם כי זו לא המהות שלי.
הכל יחסי בחיים.

וציינתי את זה,כי אני רואה בנות שלא שמות חצאיות באמצע הרגל אבל החצאית כן מכסה יפה את הברך. אומנם לא הרבה הרבה אבל- כן,זה קיים וחשוב לא להכליל. בהחלט חסידיות וצדיקות!
וזו דעה אישית,אז לגיטימי שיחשבו כאן אחרת ממני.

זה לא מעיד על רמה דתית. אני לא מאמין שלמי שיש חצאית ארוכה יותר היא גם דתית יותר.

אבל, אני למשל רוצה משהי דתיה שמשתדלת להקפיד על ההלכה. ויש הקשר בדרך כלל לגודל החצאית.. כן הכללה. אבל גם עם הכללה אני ישים לב ל"סטיות תקן" לכן אני שואל עוד שאלות ובודק עוד דברים ואם רק זה ה"בעיה" אז כנראה שאסכים...

כי בסוף אין מה לעשות. אני לא אצא עם כל אחת שיציאו לי.. כבר עייפתי מלצאת.. ובאמת יכול להיות שהפסדתי מישהי כי השתמשתי בהכללות.. אבל לא מוצא פתרון יותר טוב

כמו שאמרת -יש גם "סטיות תקן". ואם מציעים משהו כזה,אז כן לראות מי הנפש הפועלת,מה הסגנון.

לא לאבד פרופורציה,וזה לא שצריך לזנוח ולהתפשר על רמה רוחנית. לדעתי ההתאמה מהבחי' הרוחנית זה הדברים החשובים בין בני זוג. אבל לחשוב קצת מחוץ לקופסא,לפעמים יש דברים טובים גם מעבר.

**וכשצייני למעלה "אומנם לא הרבה הרבה"-התכוונתי לכמות הבנות שנמצאות במקום כזה,והן צנועות.***

הרבה הצלחה וסעיתא דשמיא!

בנות שעם ארוך כי ככה  נוח וללא קשר לדתיות

אבל לעבודה לא אלך כך.
זה עניין של סגנון.
וכמובן שלא תמיד ישקף רמה רוחנית.

תשאל את עצמך מה בעצם לא תאם את התיאור של החברה/השדכן...
ותחשוב אולי הניסוח שלך היה כללי מידי.

אתה יכול לתת לחברה סיטואציה או משהו ולשאול איך היא חושבת שהיא תגיב במקרה כזה. וכדו'
אם היא תצחק, תגיד לה שאתה עייף מלצאת סתם, ושתזרום איתך על השאלה..

אני מקווה שתמצא כאן קהילה מקבלת ומקום בטוח
לשאלתך,
אתה מספר שאתה כבר יוצא במשך חצי שנה ועם יחסית הרבה בנות. זה בדיוק זמן מעולה לעצור שנייה ולחשוב.
דרכים שעוזרות לי לברר. זה להתמקד.
לחשוב על חמישה תכונות שהן ממש חשובות שהן הבסיס. למשל למה אתה יותר מתחבר באופי ( יותר שקט ומופנם או יותר מוחצן, יותר שכלית או יותר רגישה. גרה בישוב או עירונית. משפחה יציבה /לא משנה..)
ומבחינה דתית גם לפחות שלוש תכונות.
ואז לברר. אם זה לא עונה למה שאתה מחפש אז לא לצאת. גם אם השדכן מאוד לוחץ.
אז ברוך הבא ובהצלחה!

אני מסכים שאפשר לברר על הנתונים הטכנים לדוג' רמה דתית.
אני מתמקד בעיקר באופי, שאותו יותר קשה להגדיר.
עונים לי תשובות שהיא דוסית ועם מידות טובות וכו'
פשוט אף פעם לא הרגשתי שאני יכול לפסול משהי בבירור, כי שאני שואל, עונים לי דברים כללים
טוב אולי באמת צריך לבקש יותר דוגמאות וסיפורים
אבל עדיין אני מרגיש שעל אופי קשה מאוד לברר...

בד"כ יגידו לך,
יוזמת פעילה, שומעים אותה... /
היא לא מסמר הערב אבל יש לה נוכחות /
היא שקטה כזאת, סתם כי היא לא אוהבת להשמיע את עצמה בכל הזדמנות. לא כי היא מנודה חברתית.. /
היא שקטה, מופנמת...

בדכ כשאתה שואל את השאלה הזאת, אתה די מקבל כיוון על האופי שלה...

אתה יכול לשאול גם שאלות של "מה היחס שלה ל..."
אם תראה שחברה שלה יודעת מה היחס שלה כמעט לגבי כל נושא, כנראה שהיא דעתנית (לאו דווקא בקטע רע)
מה שאומר שהיא לא תגיד לך אמן לכל דבר...
וכו וכו

בקיצור אתה יכול לנסות להבין מבין השורות...

אתה יכול לשאול גם על התחביבים שלה...
אם נניח יגידו לך שהיא אוהבת לקרוא ספרים, לשחק במחשב, ולפתור תרגילים במתמטיקה, תדע שהיא כנראה פחות בנאדם של אנשים...
אם יגידו לך נניח, היא אוהבת להופיע, לארח, לטפל, לבלות עם חברות... תבין את הסיגנון שלה פחות או יותר.
סתם הבאתי דוגמאות, בתכלס יש אינספור סוגים ומורכבויות.

אבל אפשר להבין מפה ומשם על זו הדרך מה האופי שלה...

אפילו לפעמים בלתי אפרי. כמו שאמרו אתה יכול לשמוע סיפורים ובין השורות וכאלה... אבל בסוף אי אפשר לסכום בן אדם במילים.. אתה צריך להדליק נורות מתי שצריך ולחשוב אם בא לך או לא..

כמו שאמרתי. בסוף בסוף זה הגבול של יכולת הברורים

אתם יודעים בדר"כ יש את התשובות הקבועות
דוסית אבל פתוחה...
היא בחברה אבל יש לה את הצד הפנימי שלה...
וכו' וכו'
חחחחח

אני משתמש הרבה באינטואיציה, אבל מצד שני לא אדע לעולם אם פסלתי הצעה טובה בגללה.

 

אני גם לפעמים מבהיר לחברה שהיא תדע שאם היא "מסבנת" היא למעשה פוגעת בחברה שלה,

כי היא למעשה גורמת לחברה שלה להיפגש עם בחורים שלא מתאימים לה.

 

זה עזר לי כמה פעמים לקבל תשובות כנות..

 

כיום אני גם יותר משתדל לחפש מישהו שמכיר את שנינו ואני גם סומך עליו,

שיתן לי את התחושה האינטואיטיבית שלו לגבי התאמה..

 

ובתקופות שיש לי מבחר, אני הרבה פעמים יחליט לפי כמה אני סומך על השדכן..

 

נסה גם לחפש שאלות ייחודיות לך, שתתעקש עליהם..

(נגיד אתה רוצה שיהיה לה חוש הומור)

נוכל לעזור לך יותר ולנסות למקד, ואם אתה בא לפני כל בירור כשאתה יודע מה אתה מחפש, על מה תפסול ועל מה תסכים להתפשר יהיה לך קל יותר.

טוב, כבת זה הרבה יותר קל לברר על בנים כי מה לעשות, בנים יותר מידי ישירים.

 

לדעתי כדאי לעשות בירור אצל 2 אנשים (לפחות).

לשאול בהתחלה מה הקשר בינו\ה לבין המועמדת ורק אז להתחיל ל"לברר" כדי לדעת לקחת את הנאמר בפרופורציות המתאימות. (אם התקשרת לחברה- ברור שזה שונה מלברר עם מחנכת\רכזת ש"ל\בוסית\רב\שכנה\דודה...)

 

כדי לקבל תשובות שהן לא כלליות- צריך לשאול שאלות יותר ספציפיות.

אל תשאל "מה האופי שלה?" תשאל איך היא עם חברות? היא יוזמת? אכפתית? יש בניכן חברות טובה? מתי את זוכרת שממש היית צריכה אותה\היא עזרה לך? איך הקשר שלה עם המשפחה?מה היא עושה בזמנה הפנוי?

אל תשאל "מה הרמה התורנית שלה?" תשאל מה היא חושבת על טכנולוגיה\אניטרנט\עיתונים? האם היא מקדישה זמן לשיעורי תורה? וכו..

נסה לשאול שאלות לא שגרתיות: יצא לכם פעם להתווכח על משו? על מה?כעסת עליה אח"כ? המשכתן כרגיל?\ מה היית ממש ממש רוצה ללמוד ממנה?\מה נחשב לגבול בשבילה ואין על מה לדבר?..

וכמו שאמרו כאן מעלי לבקש דוגמאות לכל דבר זה מצויין!

 

ועוד נק', לבנות יש עניין להציג את הדברים בצורה יפה ולהמנע כמה שפחות מלשון הרע.

נסה לקבל גם התרשמות מהתנהלות השיחה. (מהסאבטקסט) אם היא מהוססת הרבה, ממש מתחמקת מלהגיב על שאלות מסויימות, מתלהבת מידיי ללא סיבה וכו... 

 

שילוב של הכל יחד יכול להביא אותך להחלטה אם לצאת או לוותר..

 

בהצלחה!

(את רשימת השאלות)

משום מה שמתי לב למשהו אחר שכתבת...
כתבת שאתה נפגש כל פעם פגישה אחת וזהו. ונראה לי שלפעמים פגישה אחת זה לא פספיק, כי פגישה אחת היא לא מבטאת את כל הצדדים שבאדם שיושב מולך. (ברור שאם אתה מרגיש שזה ממש לא בשבילך אז אין צורך למשוך את זה עוד וצריך לחתוך)
אבל לפעמים אתה חושב שתכונה מסויימת לא ממש בולטת אצל הבחורה ואתה רוצה מישהי שיותר כזאת, אבל פשוט לא הספקת בפגישה אחת לראות את התכונה אצלה ואולי בפגישות הבאות תשים לב לדברים שלא ראית קודם? אולי כדאי לתת עוד צ'אנס ולנסות לגלות קצת יותר? בפגישה ראשונה לא חושפים הכל. זה עניין של תהליך ולאט לאט אתה מגלה עוד דברים שלא ראית קודם. לא יודעת אם זה קשור אליך אבל אולי זה יעזור לעוד אנשים..

הצד השני יכול להגיד רק את האמת כי הוא לא יודע מי עומד מולו ומה הוא מחפש..
כמו שכתבתי פעם,אפשר ללמוד הרבה מהדברים הראשונים שאומרים על הבחור,מהשתיקות וההיסוסים בכל מיני שאלות..
אם מתלהבים עליו או לא
זה אחלה מידע.

וגם: מה זאת אומרת להרפות לך מהצוואר? (אלו אמורים להיות הריחיים הכי אהובים בעולם, לא?..)

ראשון- שני להתחיל לדבר
כאילו על הקישקע של הנפש.
אז נכון אנחנו בדור של מודעות, אבל חלאס
באמת חלאס, זה לא כיף, ולא מאפשר קרבה הדרגתית.
וכשזה כבר יותר מפעם אחת, אני שואל מה, מה למען ה'?

מה, אני צריך לחוקק חוק ,שלא להזכיר בדייטים הראשונים את כל מערכות היחסים שלך עם כל העולם.?!!!??
ואשתו?
וארמדיליו?

אפשר לדבר קצת על יוסי השכן. ועל מה קרה לך כששיחקת בקן, ומה את עושה כשאת רואה זקן, ולאן הרוחות נושבות, או מה שלום השן.



אני מניח שזה מיעוט, אבל משום מה לאחרונה זה קורה לי יותר מידי.

חוזר לבקש את הפשטות, את התמימות את הצחוק.
את שוק מחנה יודה, ואת מחול הכרמים.
שחררו נא.
איה את הזורמת במחול הנפש והרוח?

ואתה יודע שרמת הקלילות יכולה להיות תלויה בך ולא רק בה, נכון?..

אבל, כשהגברת מתחילה לירות שאלות ואמירות מתהום הקישקירדה, קשה להתמודג

דברים אחרים בדייט ראשון.
מכיוון שלטעמי לא שאלתי שום דבר חריג במיוחד, התעניינתי למה הוא רגיל. "האם אני קובע עתים לתורה", הוא אמר. הסברתי לו שזו השאלה הבאה בסשן של "איך אתה רואה את שולחן השבת שלך" ו"האם נשלח ת'ילדים לתנועת נוער מעורבת או נפרדת", ושיתאזר בסבלנות, זה רק דייט ראשון. הוא לא הבין את הקריצה, ופתח בהרצאה שלמה על תנועות נוער מעורבות, שממנה גלש ללימוד גמרא לנשים בתוספת אמירות חביבות על קלות הדעת הנשית שלא מתאימה גם ללימודי כלכלה...
[ובכן, נפרדנו למחרת.]

"לך תעלה קדושה כי אתה אלוקינו מלך".

אסוציאציה סליחה.

ובכן זה בדיוק מה שקורה לי.

אני לא רוצה להביא ציטוטים מחשש לפגיעה, אבל בצורה כללית

אני אומר שחופרות בקטע אחר.

ואז אומרת, אם אני חופרת אז תגיד.

מה אני אמור להגיד?

כן, את חופרת. ובקטע אחר.

(ובכן, מה נהדר.)

בדייט ראשון....?🤔

גם שני זה מוגזם

וכרגע אני רק יגיד שאני ממש מזדהה 

כשהקשקע של הנפש זה משהו שצריך להסתיר.
אולי הם רוצים חברות פשוטה ואמיתית, ודייטים באים מהתחלה עם מחויבות, וזה לא בדיוק הכרות פשוטה, הדרגתית ונינוחה. אז הם מעדיפים להיות כנים ולא להסתבך עם חוקים ודיבורים שמרגישים להם לא חשובים ואותם הם מעדיפים לדבר עם מי שבאמת כבר חברים.
 

בשמחה, תגידו לי שאני טועה.
אני אמנם צעירה (ממש )- אבל יש בי משהו שמוכן לקחת את הצעד הזה.
מצד שני, משיחות עם בנות יותר מבוגרות ממני...זה תמיד היה לחץ וחוסר נחת וחפירה אחת גדולה ובקצב מפחיד.

אולי
ככה הן באות
כי הן כבר כל כך רוצות
שקשה להן לתת לזה זמן.

וצעירה שכמותי
שכנראה
אולי
לא באמת צריכה לצאת עכשיו
מוכנה לקחת את הזמן
בנחת
מי ממהר? לאן?

דעתן קלה והן מסתדרות עם הדיבורים,  והן לא בהכרח מבינות כמה קשה לבן כל עניין הדיבורים

וגם לוקח להן זמן עד שמבינות שבן הוא לא בת. הוא שומע אחרת, מבין אחרת, חושב אחרת, פועל אחרת, פותר אחרת, מכיל אחרת וכו'

וכשהן לא מבינות - הן גם יכולות ברגע לעשות אותך "לא בסדר" שאתה ככה, שאתה בן...

רח"ל

 

וצריך להשמר בעניין

חז"ל ידעו טוב מאוד מה הם אומרים באבות א' ה'

ואני לא רואה קשר בין "דעתן קלה" למה שכתבת כאן.

 

ואם כבר דיברת על אבות א ה,  יוצא שהן אלה שרוצות לדבר לעומק, והוא זה שחפץ יותר בשיחת נשים.

 

נכון, יש שוני בין המינים.

לא צריך להגיד שהבעיה אצלן.

זאת לא בעיה.

ואם יש בעיה, הבעיה גם בצד השני באותה מידה.

 

הבעיה היא לא בשוני שבין המינים, הבעיה היא בשובניסטים שפותרים בעיות בזה שהם יגידו שדווקא האישה היא זאת שתגיד "שהוא לא בסדר".

כשהראשון שחטא בזה היה דווקא גבר.

הוא זה שאמר עליה שהיא לא בסדר. האישה שנתת עימדי.

 

הן חושבות אחרת, ובאותה מידה, הם (הגברים) חושבים אחרת.

מצויין.

 

לא אמרת דברים מפורשים, אבל לדברים שלך יש ניחוח של האשמה ומרמור כלפי נשים.

לא מחבבת את זה במיוחד. האמת שבאותה מידה שאני לא אוהבת שחברה שלי אומרת על גברים שהם אוטיסטים ומפגרים.

חח..בהתחשב בסיטואציה שנקלעת אליה, יצאת מזה בכבוד..ישר כח!

ישעיהו פרק כד
(כג) וְחָֽפְרָה֙ הַלְּבָנָ֔ה וּבוֹשָׁ֖ה הַֽחַמָּ֑ה כִּֽי־מָלַ֞ךְ ה' צְבָא֗וֹת בְּהַ֤ר צִיּוֹן֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנֶ֥גֶד זְקֵנָ֖יו כָּבֽוֹד:

 

וחפרה הלבנה - האישה. ובושה החמה - איש (לא יודע את עצמו מבושה על החפירות) 

 

אבל אם האיש מקבל את החפירות ומתקן את עצמו על ידן, אז מלך ה' צבאות וכו' ומגיע עד לדרגה של

 

זקנה שקנה חכמה.

 

שנזכה.
 

ואז להביא פסוק מהנביאים......

אם את מרגישה שאת לא מסוגלת לצאת עכשיו ולהיפתח למישהו אחר, אז אל...
בלי לחץ...
הזמן יעשה את שלו...

שלא בא לה להכיר בדרך של "שידוך" אלא להכיר אותו בעצמה באופן טבעי..

גם זה בלי לחץ...
את לא חייבת להיפגש דרך דייטים... אולי מתישהו תשתחררי מזה וכבר לא יפריע לך ככה או ככה..
בכמ הרבה דרכים למקום, העיקר שתהי שמחה בדרך שלך..

ותודה..!

גם לי יש רצון כזה. הבעיה היא שאני לא חיה בסביבה מעורבת ואני לא מתכוונת להתחיל עם בחורים ברחוב אז אין לי כרגע ככ מה לעשות בעניין​​​​​​.. מאמינה שהקב"ה שולח לכל אחד את הזיווג שלו בדרך הנכונה והמתאימה לו.

בהצלחה!

אחרי שקיבלת מספר וכו' אז לא להיות רשמי ומקובע בראש של דייטים,

אלא להיות זורמת כזה, היכרות נחמדה, בלי רשמיות..

 

יכול לעזור?

מעוד שירשורים אחרונים שלה..

רק שזה לא פשוט כל כך, סתם הזדהתי עם זה.
יש לך כלים שימושיים לנושא?

 

(אמנם זה מסוכן כי זה מצריך רגישות, ה'חוקים' עוזרים לנו לנתב בלי לפגוע ולהיפגע)

לדבר בהודעות חבריות וזורמות, להיפגש בלי לתכנן כמעט מראש, ישר אחרי הדייט לעשות דיון על איך היה, להיות כנים ולצחוק על עצמנו שאנחנו יוצאין, לקפוץ לבקר במקום העבודה/הלימודים, לעשות קצת שטויות בדייטים, לא לחשוש מפגישה של כמה שעות, להביא משחקים/לתפוס בדרך עיתון עם תשבצים ולעשות ביחד...

כל הכבוד⁦⁩

לא צריך להקצין לאף צד. 

 

מלבד מה שלפעמים דווקא בגלל זה, קשה לעמוד על היחס האמיתי הפנימי שנוצר, וגם לייצר אותו.

ונכון.

עדיין זה יכול להועיל למקרה הנ"ל

אין לי עצה בשבילך...

תפילות.

 

אם את מרגישה שזה הדבר הנכון לך, ושאת חושבת ש'לך' זה לא מתאים להכיר בשידוך, אל תנעלי על זה. תני לה' לסדר את העניינים אבל תהי אמיתית עם עצמך ולא שזה יגיע מתוך עצלות חלילה, או מתו אכזבה. אלא מתוך החלטה אמיצה ובריאה של בטחון בה'.

הייתי בודקת איתו איך הוא עם זה היום? התגבר? עדיין בבעיה? אם יש אפשרות לדבר עם מישהו נוסף שמעורב בתחום )(רב/מטפל שלו(

אם אני ארגיש שהוא הגיע למקום טוב, אני לא הייתי מוותרת... כן הייתי חוששת מזה, אבל הייתי שמחה שהוא שיתף אותי. תלוי בעיקר באיך שהוא מדבר על זה...
כמובן שזה תלוי גם בעובדה שחוץ מזה הכל מוצא חן בעיניי...

זאת לא בעיה שקיימת בעצם הנטייה המינית לנשים ולא סותרת אותה..

תתייחס לזה באופן שונה.

 

אני למשל אשאל אותו מתי זה היה, ואנסה להרגיש את המצב שלו עכשיו.

אם למשל הוא יגיד לי שזה היה בסביבות גיל 16, אני ממש לא אתייחס לזה, אולי גם אם מדובר בגיל 19...

אם זה מעבר לזה, אולי הייתי חוששת יותר...

באופן כללי, בגיל ההתבגרות, להרבה יש בלבול מהבחינה הזאת, כל אחד ברמה שלו...

בקיצור, הייתי בודקת.

מאוד כל החיפוש הזה של זהות מינית. רוצה אחת שמאוד מאוד ברור לה הזהות שלה, בלי שום ספק כלל.

וכן. מניחה שמפחיד אותך החיפוש של הזהות המינית מבחינת האמון שתוכל לתת על כך שהיא נמשכת אליך. אבל אם היא נמשכת אליך. הזי מה משנה לך מה הם הפיתויים האחרים שלה..

תכלס לא אכפת לי למה נמשך קודם.
אגב , גברים כאלה יש הסתברות שיהיו עם עומק ריגשי קצת יותר..
יתרון בד"כ במגדר הזה

הוא כן נמשך. זה לא משהו בנטייה כמו נטיות הפוכות אלא זה סוג של משיכה מסוימת שגורמת לאדם לרצות ללבוש בגדי נשים...

אז את מרגישה שלא התחייסתי למה שאת כתבת עליו.
הוא רוצה להתחתן . הוא מבין מה תפקיד הגבר במשפחה?

שזה יכול להציב אולי התמודדויות גם בהווה.
(ואני גבר)

הגיוני שאפשר להסתדר כשרק אחד מבני הזוג מקפיד על קיום המצוות המעשיות, אבל אם אתה מתייחס לתורה כמשהו קצת יותר גדול מ'הוראות יצרן' אז כנראה שזה לא שייך.

שאתה מוכן להשקיע בזוגיות שכזו.כי זה המון.
זה לדעת לוותר.לדעת להכיל דיעות מנוגדות לשלך.
אם היא מסורתית זה עוד איכשהו יכול לעבוד עם המון כבוד מרחב אישי וויתור.
אם היא אתאסיטית- זה מנוגד לעולם שאתה מאמין בו.
אפשרי?קרו דברים בעולם.
זה עבודה זוגית.מאוד.לדעתי קשה,אישית בשבילי קשה מדי.תלוי כמה יכולים ומוכנים לוותר ולבוא אחד לקראת השני,מה הקווים האדומים של כל אחד מכם,האם הקווים האדומים שלכם מתנגשים ואם כן מה עושים במצב כזה?
מה אתה נניח בתור אדם דתי תעשה כאשר אישתך לא מבינה הלכה מסוימת( כי היא לא גדלה לתוך הבנה להלכה הזאת) וחושבת שזה קצת פריטמבי?
או בכללי עושה דברים שמנוגדים להלכה.
זה אפשרי.אבל מצפה לשניכם עבודה רבה.

הייתי אומר שזה אפשרי מבחינה מהותית. טכנית זה מאוד קשה עד כדי בלתי אפשרי (אבל זה עדיין רק טכני!).
זה כמו למשל לגור באילת ולעבוד בירושלים, וכל יום לסוע לעבודה הלוך חזור. גם אם אני מאוד אוהב את אילת, הייתי עובר לירושלים וזהו. סתם מלא עבודה.
רק במקרים מאוד קיצוניים, נגיד אני לא מסוגל להירדם בלילה במקום מחוץ לאילת, והעבודה בירושלים היא עבודה מעולה שמספקת אותי, ובשום מקום אחר לא יקבלו אותי לעבודה, הייתי הולך על זה.

להתגבר על זה. בד"כ זה בדתי שלא שונה מחילוני וחילוני שלא שונה מהדתי

'אהבה היא לא זוג אנשים שמסתכלים זה לזה בעיניים

היא זוג אנשים שמביטים ביחד לאותו הכיוון.'

אז זהו. 

אני ממש לא בעד.

או שהדתי לא ממש דתי או שהחילוני לא ממש חילוני או שיש מלא מלא בלאגן!

 

כדי שיסתדרו צריך שלפחות אחד מבני הזוג לא יאמין בצדקת דרכו.

אתה מוציא שם רע על זוגות מעורבים.
אני לא ממליץ על נישואין כאלה, אבל איך אפשר להגיד בפה מלא שאם זה קורה, אז הדתי הוא לא דתי?! זה ממש אסור. ואני בטוח שיש זוגות כאלה שהדתי הוא כן דתי. מאיפה לך הרשות לדבר ככה?

תקרא שוב..

מה זה מויציא שם רע?
בן אדם שהתחתן עם כופר/חילוני מוציא שם רע על עצמו ועל האמונה שלו
זה בן אדם שלא איכפת לו מקיום מצוות

לא הייתי מגדיר כל חילוני כרשע, אני בספק רב כמה רבנים מגדירים ככה. יהודי מצווה בפרו ורבו והוא מקיים את זה עם אשתו החילוניה. זאת לא אחריותו היראת שמים של אשתו. הוא היה מאוד שמח אם אשתו היתה חוזרת בתשובה, אבל הוא לא יצר אותה והוא גם לא מחנך אותה. הוא בעלה.

וגם, אם הייתי אומר שהוא עבר על "אל תתחבר לרשע" זה לא אומר שלא אכפת לו ממצוות. זה אומר שבמקרה הזה הוא 'נפל' ואתה לא יודע מה עבר עליו בדרך לשם ומה הנסיבות. זה לא אומר שלא אכפת לו מהמצוות. כל בן אדם שלא מצליח לדקדק בקיום כל המצוות אתה שופט אותו כ"מוציא שם רע על עצמו"?

השאלה כשמתחתנים לא אמורה להיות האם זה יסתדר, אלא האם זה אידאלי (בהנחה שלא מדובר על מקרה ספציפי שאז ממילא זה סיפור בפני עצמו).
כלומר איך יקימו בית שהכי נאמן לערכים שבהם הם מאמינים.

ולכן נראה די ברור שאדם דתי שבאמת מאמין במה שהוא עושה, ובדרך שבה הוא חי,
אין לו שום סיבה (ויש לו סיבה שלא) להתחתן עם חלוניה.

הבהרה: האמור כאן מנוסח בלשון זכר אך פונה לגברים ונשים כאחד.

שבת, טהרה, כשרות וחינוך הילדים.

למה ארבעה תחומים אלו? כי אלו תחומים שנפגשים איתם ברמה השוטפת בקשר זוגי ויש הבדל ענק בין דתיים לחילונים בעניינים אלו.

אם ליבנתם את הנושאים האלו עד תומם ועדיין אתם מעוניינים לצאת דעו שהרבה זוגות כאלה גם מייעצים לא ללכת בעקבותיהם,

חוץ מזה, לא כדאי בהכרח להכנס להרפתקאות מסובכות, האבה למרבה הצער לא תמיד מנצחת ולפעמים יש גם גירושין.

שיהיה בהצלחה בכל אשר תפנה.

השאלה היא מה מתרת הקשר? להקים בית כשר בישראל שימשיך באהבה את התורה, או בית למימוש אהבה שלא בהכרח תהיה בו תורה? מה יהיה כשיגיעו הילדים?

לא עושה חשק לנסות, רק להתרחק..

למרות שלאורך הכתבה, נראה שהם מתעלמים מהחלקים הבעייתיים.
בסוף הם מגיעים בדיוק למסקנה שהבאתי למעלה.
והמעניין זה, שהם הגיעו למסקנה הזאת למרות שהם חילוניים, ולמרות שההגדרה שלהם לדתי הרבה יותר רחבה משלי.

חייבים להסתכל על הסוף, מה שעו"ד אומרת שם

איך אתם מעלים סרטים שלא בצניעות ?
איפה האידיאל של לקיים רצון ה' יתברך מונח אצלכם בכל האידיאלים האינסופיים שלכם ?
ממש אכזבה חלק מהתגובות פה בפורום , ציפיתי ליותר שנא' " לפני עור לא תתן מכשול " דאורייתא ממש!

האם אנשים מתחתנים בשביל האהבה?

האם הם מתחתנים בשביל להסתדר?

אם כן זה יכול ללכת

 

אבל אם אנשים מתחתנים בשביל לעשות רצון ה' להקים בית לשכינה ולגדל ילדים לתורה

לא נראה לי שזה הבית....

וזה ממלא את כל דעותיו ורגשותיו, יהיה לו קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתחבר ולחיות עם חילוני.

[אני יכול להגיד על עצמי, שאפילו שאני מסורתי בצד המעשי, אמנם האמונה שלי ב-ה' ובתורתו חזקה, וקשה לי להתחבר וליצור קשר עם חילונים, גם אם אני לפעמים מוכרח לעשות זאת.]

ולהתפשר במה שחשוב לכל אחד

 

לדעתי גם הרבה כבוד והערכה ביניהם, כי בכל זאת יש שוני די גדול 

דבר ראשון-תאר לך שכל הבסיס שלך והעקרונות שלך בנוגע לדת איתנים שאתה מתחתן עם אישה ביחד אתם צריכים להקים בית תורני! עכשיו תאר לך מציאות שרק צד אחד בעניין של להקים בית תורני. (אם אתה שואל אותי בזוגיות הכי חשוב השותפות לבית תורני)
דבר שני- ידוע שיש הורה אחד חילוני והורה אחד דתי יש מחלקות מה נעשה לאיזה מסגרות נשלח את הילדים.. וגם תאר לך שאבא אומר a ואמא אומרת b הילד יתבלבל לא יצליח להבין לאיזה הורה להקשיב הוא יצא מבולבל לגמרי. לדוג, אבא אומר אלוקים זה דרך חיים אבל לצורך העניין במקרה פה אמא אומרת וואלה אלוקים קיים וזהו לא איתנו.. מה הילד עושה מסכן!
דבר שלישי- אישה מאוד מובילה מבחינה רוחנית בבית לא חרם להפסיד את כל זה.
דבר רביעי- אין דבר כזה לנהל חצי בית דתי מבחינה הלכתית יש הלכות שאישה מחויבת בהם אתה לא יכול לכפות עליה.

חינוך ילדים.

התנגשות.

מה הוא עושה בחוץ.

המון התפשרות וותרנות.