איזו מודעות יש לך!
אין לי תשובות רק רוצה להרגיע אותך ממקום אחר -
האמונה היא דינמית. ועבודת ה' גם היא.
הקשר שלנו עם ריבונו של עולם משתנה, אמור להשתנות, כל הזמן.
האמונה שלך בתור ילדה לא דומה לאמונה שלך כשבגרת, והאמונה של נערותך לא דומה לאמונה של בחרותך.
את יכולה להשליך את השינויים בסביבה, באוניברסיטה, בשידוכים שישנם או אינם.
אבל באמת זה לא זה.
באמת זו פשוט את.
ואני חושבת שטוב שכך.
את משתנה. החיים משתנים. הסביבה משתה. ואת - לומדת.
את באה עם כח עצום של טוב להרעיף על הסובבים אותך. את באה להכיר ולהכיל וללמוד ולאהוב.
את מקיימת פה מצווה דאורייתא של "ואהבת לרעך כמוך".
את באה ממקום של עוצמה, ולכן אני מרשה לעצמי לומר לך את הדברים הללו.
אם היית באה ממקום של חולשה כביכול, של רצון לברוח או להתנתק - בוודאי שתגובתי הייתה אחרת.
אבל נשמע שאת לא שם.
את טוענת שאת רוצה להלביש את התורה שלך על חיי היומיום.
והתורה האישית שלך משתנה. כי את משתנה.
והצלחת שנה ראשונה. ומי אמר שעכשיו את לא מצליחה? בכלל שאת נמצאת במקום אחר? פחות מוכר?
אולי עכשיו זו התורה שלך?
רבי נחמן אומר: "אתה נמצא במקום בו מחשבותיך נמצאות. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו היית רוצה להיות".
אז אולי כדאי שתשבי עם עצמך. תבחני איפה את נמצאת בחייך ואם זה טוב לך.
אם את ממשיכה לקדש שם שמיים בעולם, גם אם את במקום שונה ממה שהיית בהתחלה.
ומהו קידוש שם שמיים מבחינתך.
אני פשוט אומרת לא לפחד מזה שאנחנו משתנים. כי גם המקום בו את נמצאת עכשיו - ישתנה יום אחד. מהר או לאט. אבל זה יקרה.
ובתור נשואה כבר קרוב לעשור אני יכולה לומר לך - שגם כשנשואים - הנושא הזה משנה כל הזמן.
השיח עם אבא בשמיים לובש צורה שונה בכל תקופה שונה בחיים.
תקופות של התחזקות ותקופות של פחות. תקופות של קרבה מדהימה ותקופות של ריחוק. תקופות של ערוץ פתוח של קשר ישיר ביני לבין אבא, ותקופות של שיבוש בקווים.
ולמדתי שזה בסדר. כל עוד אני שלמה עם עצמי. אני יודעת שאבא תמיד איתי, מקרב אותי באהבה ברגע שאני רק רוצה, וממתין בסבלנות בתקופות שקצת קשה.
זה לא קשר סטטי. סטטי, זה קו ישר. וקו ישר זה מת.
ונשמע שיש לך חיבור לעצמך ולמקום שלך ומודעות עצמית מדהימה.
ונשמע שאת עוברת שינויים במחשבות שלך, בחיים שלך, בתפיסה שלך את העולם.
וזה סימן טוב 
אז לא משנה מה תבחרי - אל תברחי.
אל תעשי דברים מתוך פחד לקבל את השינויים שאת עוברת, כי השינויים יצוצו במקום אחר כשלא תהיי מוכנה.
תקבלי את זה. תנסי להבין מאיפה זה נובע ואם טוב לך עם זה. אם זה נכון לך.
גם אם לא לנצח, רק לתקופה הזו.
ותתפללי. זה תמיד טוב. ואבא מכוון.
בהצלחה רבה לך!