נראה לי הפורום היה נסגר מחוסר שרשורים אם לא היה עולה פה השרשור הנ"ל!!
חחח..
כמה שרשורים פותחים עליו..
). חבל שלא התחלתי אתה, אבל הייתי באמצע משהו חשוב.]
: Dנחפש לך.
אבלחסדי הים(חצי צחוק חצי רצינות)

וספרי קודש עמוקים?
![]()
הגמרא שואלת: "תניא בלונדיניות אין בהם דעת, והאחסדי היםזה כבר יותר מסובך.....
חסדי הים
חסדי היםאחרונה
להתחיל או לתת היתרון לשידוכים ,
אישית? אם אני יודע שמדובר במישהי תורנית ואיכותית , ואני גם כן ,
ולא נסחב לשטויות אז כן הייתי מנסה לבחון את הקשר הזה איתה כי יש הכרות קודמת
ולדעתי זה עדיף , אה. ההכרות שלכם היתה קלה , ובכן , אם יש עניין ואתה מוצא בה משהו שלא בטוח או שיקח לך זמן למצוא בדייט רגיל , אולי תנסה ..אם מתקיימים התנאים שאמרתי לעיל
אם על לפנות בצורה ישירה, ולא דרך צד שלישי - נראה לי שבמקרה הזה זה לא כ"כ מתאים. במה זה שונה לעניין הזה משידוך רגיל, שבו מקובל להעלות את ההצעה דרך שלישי?
אם על מקור הרעיון, שלא הגיע מההצעה, אלא מהיכרות - אני לא מבין את הספק. למה ההתרשמות שלך שזה מתאים, פחות טובה מהתרשמות של חבר/שדכן?
[אם זה נצרך, אפשר לעשות בירורים נוספים, בדיוק כמו בשידוך רגיל].
גם בשידוך רגיל, מרגע שנתנו לבחור את הפרטים, הוא יודע על קיומה של הבת.
אם הוא היה מרים אליה טלפון ישר, אז גם היא הייתה יודעת על קיומו [אם הוא הצליח להתקשר, כנראה הוא קיים].
ובכל זאת, זה מביך לשני הצדדים, ויכולה להיות בעיה שהבת תפוסה, וגם אי נעימות להגיד לא באופן ישיר, שזה נכון גם במקרה הזה.
כי אין ביניהם כרגע שום קשר.
והסיבות שכתבתי, הם סיבות שיותר מאשר הם תלויות בבחור, הם תלויות בבחורה.
נפש חיה.ואם אתה דל"ת והיא לייטית זה לא שני השקפות שהן בהכרח רחוקות
אני שמעתי סיפורים על בחורות לייטיות שאחריה החתונה הצניעות אצלן רק התחזקה וגם סיפורים על בנים לייטים שאחריה החתונה 'התחזקו' יותר בדת
הנקודה שלי היא שחיי נישואין משנים את הבנאדם ויכולים להוציא ממנו יותר טוב
אז זה שהיא עכשיו לייט זה לא אומר שהיא תהיה לייט לשארית ימיה חייה (כנ"ל הפוך על בנים)
חייבים בדברים האלה ראש פתוח במידה ואתה חושב שקשר כזה יצליח
באופן אישי אני יודע על עצמי שלכתחילה לא הייתי יוצא עם דתיה לייט כי אני חושב שזה 'גדול עליי' (לא שאני דוס טרור או משהו כזה, אבל אני מכיר את עצמי מספיק כדי לדעת את זה)
לפעמיים אני חושב על זה וזה מסביר כל כך הרבה דברים ..![]()
חולשה? שהבנות כאן לא יצאו עליך ![]()
תבין אחי , בעולם שלנו , התזוזתי הזה שהכל קורה ומהר
היא רוצה להרגיש שיש מישהו לצידה שידאג שיהיה בסדר שיהיה טוב
על מי היא תסמוך עם לא על בעל חזק לצידה? זה העיקרון בפשטות
המין החזק אתה יודע..
על הקב"ה..נראה לי יותר טוב ![]()
נפש חיה.אחרונהבתחילת הקשר בנות בדר"כ צריכות להרגיש שהבחור מעוניין בהן (לא רק בתחילת הקשר..תמיד, אבל בהתחלה הן צריכות את זה אפילו יותר כדי שיהיה להן ביטחון להיפתח וכו)
אני לא מדברת בשם כל הבנות אבל אני יכולה להגיד שמנקודת המבט שלי אני לא אזום בהתחלה, לא כדי לתת לבחור להוביל.. בגלל שאני פשוט לא ארגיש נוח להזמין אותו לפגישה או כל דבר בסגנון..
אני ארצה להרגיש שהוא באמת מעוניין ולא מדבר איתי רק כי אני מתקשרת או שולחת הודעות.
כשמרגישים מספיק ביטחון ופתיחות והקשר הופך לרציני אז אין הבדל בין בחור לבחורה ושניהם צריכים ליזום
את העמקת הקשר הרגשי , למשל
זה התחום שלה כשהיא מרגישה בטוחה
זו יותר שאלה על ההבדלי אופי בין גבר לאישה,
לאישה יש צורך של בטחון - להרגיש את הדאגה, וכו'
ולגבר יש צורך , למשל , להרגיש שהאשה נהנת ממה שהוא נותן לה,
להרגיש שהוא "קנה" אותה
ובשביל זה היא לא צריכה ליזום , אלא לתת את החלק שלה- להתלהב, ליצור קשר רגשי עמוק יותר,
הגבר לא צריך להרגיש שהאשה דואגת לו בשביל להרגיש בטוח,
הוא כן צריך להרגיש שהאשה מחזירה לו בשביל לראות את ההדדיות, וזה ההבדל.
וזה באמת קשה לי קצת בקטע של הדייטים.
בעיקרון אני יודעת שזה משהו בנפש של האישה. יש ל קצת מקורות אבל קשה קצת להביא אותם לכאן. אנסה בהמשך בע"ה.
סוג של חונכו לחשוב ככה,
תראה גם שבנות משתמשות הרבה במילה ביטחון בקשר.
או במושג "גברי".
-לא כולן וכמובן יש יוצאות מהכלל*.
תיאוריות ומחקרים.
הביטחון נובע מזה שאולי פעם האישה הייתה בבית והפרנסה הייתה תלויה בבעל- שזה משרה על הבטיחון הכלכלי, אפילו הרמה הרוחנית בבית "תלויה בבעל"- וגם זה כי בעבר בנים היו לומדים תורה, בעוד שבנות לא..
מקווה שהבונתי.
תנסה לחשוב שעכשיו זה מובן שהביטחון אפילו הפיזי בשמירה על הבית הוא על האישה?נניח פורץ גנב הביתה, מובן כמעט לכולם שהגבר הוא זה שיקום אליו ולא האישה נכון?
בשעות לילה מאוחרות יותר מפחיד שבחורה תתפוס טרמפים ולא בחור-למה?
בחור מתגייס לקרבי, בחורה לא, למה?
כל זה נובע מהתפיסות(שאגב אני מאמינה שנכונות)שחונכו על פיהם.
שדואג, שמראה על אכפתיות מראה לבחורה שהוא דואג לביטחונה, וכן זה חשוב לאישה ומקנה לה נחת ומישהו שהיא יודעת שהיא תיהיה בטוחה איתו.
שאתה מדבר עם בחורה בסמס/ווטספ/שיחה אישית/וואטאבר
והיא כותבת לך
..
למה היא מתכוונת???
מי מבינכן תגלה את הסוד הנכסף?
אבל משום מה נגרר לשם....
למה באמת?
גם אתם ראיתם את זה?לדעתי הסיבה היא כי מחפשים דומה
שכשזוג נמצא ביחד המון זמן, הם נהיים עם הזמן יותר דומים אחד לשני...
אבל לי נראה שזה סתם באופן מקרי.
אז מסתמא שצריך להיות להם דמיון חיצוני ברמה כלשהי.
דרך העולם הרחב (לא רק יהודים) להגיד שכשמתקרבים לאדם הופכים להיות דומים לו חיצונית.
הייזלשיש לי בת דודה קופי אני.
אה, היא מהממת !!
(:
שמעתי פעם תיאוריה שמחפשים דימיון חיצוני בבני זוג
הביאו לדוגמא את פיליפ ודיאנה שהפנים שלהם דומים. אבל כולנו יודעים איך זה נגמר....
לדעתי יש יותר עיניין של סגירות אתנית בזה. גם במחקרים ראיתי שמחפשים מראה אתני שדומה למקובל שגדלים איתו, למה שקרוב. אז אם בכלל חיים כקהילה על בסיס שיוך מסוים באפון טבעי יווצרו זוגות דומים.
וגם כשחיים יחד כל אחד משפיע על השני, אם זה הרגלי האכילה או סגנון לבוש
רב מג של מילים
אני לפעמיים פשוט לוקח גרביים שונות גם ככה לא רואים ![]()

ברגועעכשיו אני מבין למה הוא התכוון...![]()
שאלה קצת מצחיקה: ראיתי הרבה זוגות נשואים שנראים דומים - לקראת נישואין וזוגיות




רב מג של מילים
הן חדשות 

ושנון ביותר..

רב מג של מיליםאחרונה
יעל מהדרום

משיח בן דוד
סתאם ![]()
מה קורה ילדה נחמדה שכמותך
משיח בן דוד
בטח!
סביון
נפש חיה.
משיח בן דוד
סביון
משיח בן דודשתקבלי באחת התגובות חח ארוך,
מתסבר שטעיתי.
ובעולם הפורומים, קומונות וכ'ו
זה בעיה ישנה מאוד.. (:
זה באמת לא נעים
בעיקר תביני שזה לא נכון (אולי באופן חלקי)
אי אפשר לקרא בן אדם לגמרי (מניסיוני זה מרגיע לעמוד מול ולדעת שלא כולי פתוחה כמו ספר)
אפשר לברר אולי הוא מקיר משהי / משהוא שמגיב/ה דומה מאוד או שהוא רגיש מאוד ויודע לקרא אנשים.
ומהצד שלך עם הזמן לומדים "לקרא" אנשים את "תלמדי" את הפרצופים שלו ואז תביני יותר.
בהצלחה
ברגועהשאלה כמה זמן יקח להם אח"כ להתנתק![]()
(אם וכאשר..)
עוגי פלצת




היה חסר כאן השלט -
בזק הכי טוב בבית.
נו התקבלת?
(:
משהו מהרב דוד אביחיל הי"ו.
במסכת אבות נאמר - "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו....עין טובה".
מה היא עין טובה? אומר הברטנורא - "מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים" וברמה גבוהה יותר הרב מביא - היכולת לשמוח כאשר האחר מצליח/בעל ממון (למרות שלי אין). ועין רעה? - ההיפך.
בעצם עין רעה קשורה בקנאה שלנו באחר, דבר שהיהדות מתנגדת אליו בבחינת "אין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה" (יומא ל"ח
לאמור: אין כמות מסוימת של טוב בעולם שאם אחד קיבל ממנה, הרי היא על חשבון האחר.
הרב מביא בהקשר זה את ההבחנה בין מושלמות, (שאין אדם שהוא מושלם, ולכן היא שייכת רק ברבש"ע) , לבין ההשתלמות שהיא תנועה מתמדת של למידה, והיא תכליתו של האדם . המושלמות מזוהה עם הכוח הזכרי המשפיע, בה הרבה פעמים הזכר שואף למושלמות מעצמו ולאחר מכן מצפה מאחרים שיהיו מושלמים כמותו (ומכאן שיש סיכוי גבוה יותר לגברים ליפול בעין רעה מאשר לנשים) לעומת ההשתלמות שמזוהה עם הכוח הנקבי המקבל שבה האדם צריך ממקד את הראייה בתהליך ופחות בתכלית. היהדות מחנכת להכרה שההשתלמות חשובה מהשלמות. הרב מביא מהרב זצ"ל באורות הקודש שיש איזה תת מודע לאדם שמאד מקנא ברבש"ע בגלל שלמותו, וכיון שהוא יודע שאינו יכול להיות מושלם כמו רבש"ע, הוא מחפש פגמים בבריאה: כשיש חס וחלילה, מחלות, מלחמות, אסונות וכו' הוא בעצם מלכלך על איזה עולם רע וחסר ברא רבש"ע - ובזה הוא כביכול ח"ו מנמיך את רבש"ע.
בעצם קנאה שאיננה בריאה היא כזאת שמנמיכה את האחרים וכביכול ע" זה - מגדלת אותי. אבל כמובן שזה הכל למראית העין, שהרי באמת נשארתי במקומי. ולכן אדם שמקנא הוא גורם סבל בראש ובראשונה לעצמו מכיוון שבאמירות כאלו אין תהליך של שיפור ותיקון אלא הסתכלות רעה על העולם ואז גם רע לעצמו. גם הסתכלות ורודה ועיוורת על המציאות תוך התעלמות מפגמים גם היא רעה, כיון שהיא הסתכלות שקרית על החיים שלא מתמודדת עם פגמים ולא שואפת להשתפר. הקנאה הנכונה ע"פ חז"ל היא קנאה המכונה "קנאת סופרים" - כלומר כזאת שלא מנמיכה את האחרים אלא כזאת שזורעת בי מוטיבציה לנסות ולהשתדל יותר - לא כי עיני צרה בהצלחת אחרים, אלא כי יש לי ממה ללמוד מאחרים כדי להוציא מעצמי את המירב.
כדי לצאת מהתפיסה של קנאה אסורה, אדם צריך להתבגר ולעבור ממדרגה של "נפש" - כלומר בהמיות שאני במרכז וכולם כאן כדי לשרת אותי, כמו שילד קטן תופס - למדרגה של "רוח" שבה אני מכיר בקיום ובלגיטימיות של אחרים. כשאדם חווה קנאה שהיא אסורה על פי חז"ל, הרי שיש בכך הזמנה לעלות שלב למדרגת הרוח. כתוב "ותקנא רחל באחותה". היא לא הנמיכה את לאה באמירות רעות אלא הבינה שהיא צריכה לעלות שלב, והיא עלתה שלב במידת הענווה, בכך שהציעה ליעקב להכניס את צרתה לביתה וצריך הרבה ענווה בשביל לעשות צעד כזה..
לאור זאת נבין שההסתכלות הנכונה ע"פ חז"ל היא הסתכלות מפוכחת על המציאות. יש טוב ויש פחות טוב. בצבא קוראים לזה "נקודות לשימור ונקודות לשיפור". חשוב מאד לדעת להסתכל על נקודות האור. גם רבי נחמן אומר שכשאדם רע לו -הוא צריך להסתכל על נקודות הטוב שבו ולהתמקד בהן ולהדגיש אותן, ומשם לעבור לנקודות שטעונות שיפור ולעודד את השיפור שלהן, וזהו בדיוק המושג "חשבון נפש" על פי חז"ל. לעומת זאת, "חשבון נפש" שהוא אסור על פי חז"ל יהיה כזה שבסופו אנחנו יוצאים עצובים. אם עשינו חשבון נפש ויצאנו ממנו עצובים ומיואשים - הרי שזהו לא חשבון נפש ע"פ חז"ל ובהקשר זה - "אין אדם משים עצמו רשע". אסור הלכתית לאדם לספר לעצמו שהוא לא בסדר. אלא כמו שאמרנו קודם - יש נקודות טובות של אור שצריך להתמיד בהן ונקודות שיש מקום להשתפר בהן. אבל לא ח"ו נקודות רעות.
מכאן נעבור לדבר על ביקורתיות:
בבית משפט יש שופט ויש עדים. תרבות המערב השרישה בנו את הצורך והדחף לשפוט (ביקורתיות) כל דבר ולהעניק לו ציונים. אבל זוהי עמדה נפשית שרחוקה מאד מתורת משה. מכיוון שלהעניק ציון למישהו - זה לשפוט אותו. ואף אדם אינו רוצה לעמוד בבית משפט ולקבל ציונים. גם אם אדם מקבל ציון גבוה - בתת מודע שלו הוא מרגיש שהוא נשפט. למשל אם אדם קיבל 100 בקורס מסוים אצל מרצה מסוים, ואותו מרצה ימשיך ללמד אותו גם בקורס הבא - אותו אדם מאד יפחד לעשות שגיאה ולאכזב את המרצה בזה שהוא לא יקבל ציון גבוה כמו בפעם הקודמת. ק"ו אם מדובר בציון נמוך שאז בכלל יש סיכוי שהאדם יתייאש מלנסות להצליח. מעבר לזה, הרב אומר שיש השלכה הלכתית לכך: כתוב "לא תונו איש את עמיתו" - אמר הרמב"ם שאסור לצער אנשים.
הגישה היהודית היא לא להיות שופט אלא להיות עד. כלומר לא לשפוט ולתת ציונים מתוך מצוינות והישגיות, אלא לעודד (מלשון עד) שאיפה למיצוי מירבי של השתדלות מעשית. אין בזה סתירה לשאיפה להצלחה. השאלה היא הדרך אליה. מצוינות והישגיות היא דרך שבוחנת ושופטת. ולעומת זאת העצמה של הנקודות הטובות תוך שאיפה לשפר את הטעון שיפור - היא גישה שמעודדת.
הרב מדבר גם על ציונים שאינם מספריים כמו לבוא אחרי השיעור ולומר "היה שיעור נפלא, מדהים" וכיוצא באלה. מכיוון שזהו שיפוט. שמא בשיעור הבא לא יהיה כל כך מעניין ואז השיעור לא יהיה מדהים?...אלא אם רוצים להביע הנאה, התפעלות אפשר לומר "תודה רבה על השיעור. היה מחכים מאד ומעניין מאד". לא הפסדנו שום דבר בזה שהבענו את דעתנו על השיעור במילים מדודות, ולא במילים מוגזמות שלא ברור באמת מה עומד מאחוריהן..
למשל ילדה שחוזרת מהגן עם ציון ומראה לאבא שלה את הציור: אם הוא התחנך ע"פ תרבות המערב ששואפת להישגיות ומצוינות, אז הוא יגיד: "ציוד מדהים, את הציירת הכי טובה בעולם, ואין ציירות כמוך בעולם" (מוקצן כמובן, אבל הבנתם...). זהו גם שיפוט. במקום זאת - היה יכול לומר "יש כאן בית, וגינה ושמש והציור מאד נעים לעין". גם אין כאן שיפוט אלא הבעת דעה נכוחה על מה שהוא רואה ולא הכברה במילים מוגזמות, וגם הילדה תקבל מוטיבציה רבה יותר כי היא קיבלה דעה מוצקה על מה שהיא באמת ציירה.
הרב מסייג את דבריו לגבי אמירות ביקורתיות לגבי 2 מקומות:
אז איך אפשר בתרבות כמו שלנו, שמאד מושרש לתת לכל דבר ציונים - להסתכל על אנשים בצורה אחרת?
א. מה שיכולתנו לשפר - נשפר, ומה שאין ביכולתנו לשפר - אין טעם להתעסק בו. למשל כששומעים דברים מאקטואליה, יש הרבה פעמים פרשנויות לכאן ולכאן. הרבה מהפרשנויות הן ביקורתיות הורסת ששופטת ואין בה טעם, כיון שהיא לא באה מתוך עמדה נפשית של שיפור ותיקון.
ב. עבודה על המידות ומודעות עצמית גבוהה לאיזה תכנים אני נחשף.
אז איך זה קשור לפורום? זוהי עבודת המידות והיא חשובה במיוחד כשמנסים ורוצים להכיר.
שבוע טוב.
בעוז ובענווהבאתי לכתוב "שאלה מצויינת" ואז נזכרתי שזה בעצם לשפוט אותך על טיב השאלה ;)
אז אני אשנה את הניסוח - זו שאלה מעניינת 
לגופו של עניין - הרב גם הדגיש בשיעור שהנושא הזה הוא מאד רך - כלומר קשה לתחום מתי הנזק גדול מהתועלת.
אני חושב שאין פיתרון קסם. ואי אפשר לשנות דפוסי חשיבה שהיינו מורגלים אליהם שנים בבת אחת. מה שחשוב הוא להיות במודעות עצמית. לשאול את עצמי תמיד אם מה שאני עושה עכשיו הוא מועיל או שלא. ובמקרה שהזכרת - מהי המטרה שלשמה אני מבקר את מושא הביקורת? האם המטרה היא כדי להבין וללמוד או שהעמדה הנפשית שלי היא ביקורתיות שלא בונה.
[אם תוכל לשלוח כקובץ אתנפש חיה.מה שכתבת פה- זה יהיה נפלא ממש]
אין הפניה. זה סיכום שלי 

אסביר, למשל בנוגע לפיתוח הגוף.
נראה לי שהרבה בחורות מהציבור החרדי פשוט לא ירצו כי הם רוצות שהבעל שלהם ילמד תורה.
אבל פה בדיוק הנקודה אם הוא הולך למכון כושר עוסק בזה שעות הן צודקות, אבל יש עוד דרכים לפתח גוף, לשמור על בריאות.
למשל נראה לי רובן לא יתנגדו למישהו שעושה הליכות, נכון?
אז אני עושה הליכות עם משקולות, בערך שעה הליכה הדרך להגיע לישיבה שלי רק שבמקום רק ללכת, לקחתי משקולות, התחלתי בכאלה של שלוש אולי אני יעלה את המשקל בקרוב כי זה מתחיל להיות קל, ותוך כדי הליכה אני בונה את הגוף {ומקדש שם שמים
, יצא כבר לדבר עם כמה אנשים זרים ברחוב בעקבות זה וזה באמת מחזק חלק לראות יהודי ירא שמים, שגם עושה כושר וחזק{ראו ערך בהקשר לכך הרב רפאל הלפרין...}}
בנוגע לשירים, סגנון מניגה זה דבר דיי סתמי לדעתי, אמנם סגנון משפיע אבל צריך לעבוד על גבורה כמו שעובד על חסד, והעיקר זה המילים.
{ראה ערך הלחנות של "רציתי שתהיו כחיות הנוהומות ביער"{ר' נחמן מברסלב}, או שירים אחרים נקודות של גבורה יהודית שבהחלט אפשר לנצל בהם את סגנונות המנגיה הזו ואז זה יכול באמת להיות חלק מעבודת ה'}
במילים אחרות העיקר זה התוכן והצורה, שנתונות להבין גם מה עיקר או כמה זה תופס מקום.
אם זה תופס המון מקום אז יהיו שיסלדו כי הן רוצות יותר מקום של יראת שמים.
אם זה תופס מעט, מקביל לדברים אחרים אז זה יותר טוב
לא שמעתי על דתיה שאוהבת את זה עד היום... תמיד יש פעם ראשונה
זה אחד המגעילים וגם לא בריא לא לגוף בטווח הארוך ולא לנפש (ע"ע "בבניין הגוף חרבן הנפש")
זה יפה...
אני חשבתי שנשים כן מחפשות אדם כזה, כי זה מאודחסדי היםהחלום שלי אישית זה גבר שרירי...זה הכי גברי! ולגבי הארד רוק ומאטל-שישמע מה שבא לו...זה לא אמור להפריע לי....ומותר לגבר לפתח את השרירים שלו בשביל הפן הבריאותי...אם זה נובע כדי לשפר את החיצוניות וזה עולה על הפנימיות והופך אותו לאדם אגרסיבי באמת אז..לא!! וגם שלא יעשה מזה העיקר...זה באמת התפל..העיקר שיהיה ירא שמיים! הכי חשוב..ומידות טובות ב"ה![]()
זה מוזכר במפורש ברמב"ם שהעמל המוגזם פוגע בבריאות.
בכלל הם אוכלים כמויות אדירות של חלבונים ופחמימות, שזה אם כל תאוות האכילה, וזה גם לא בריא.
לגוף יש תהליך של סילוק רעלים שהם מקצינים...
מה שהופך לאגרסיביים זה בגלל שחלקם לוקחים הורמונים כאלה ואחרים שמעלים את רמון הטסטוסטרון כדי להעלות את הצמיחה של השריר, וזה מעלה את האגרסיביות
מה הבעייה? בלי כל החלבונים האלה שקונים...זה גם מסוכן שמעתי...התכוונתי להתעמלות..אכילה בריאה ומזינה שע"י זה יש יותר שרירים מהרגיל...אם יש לו מנופחים בגלל ההתעמלות בלי החלבונים המרעילים מסביב לא נראלי שזו בעייה..להפך-יתרון כמו שכתבו פה
שרירים. יש סוגים שונים של מבני גוף, בד"כ משתנים לפי סוג הספורט (או סוג האימון).
אנשים שהולכים לחדר כושר נראים בצורה מסויימת, שחיינים צורה אחרת, אומני לחימה מבנה גוף שונה לחלוטין, וכו'
כל עוד הוא לא הופך את זה לסוג של "אליל" אז אני לא רואה בזה בעייה
(לא כל כך מבינה בזה) אבל אני מתכוונת לכושר שגורם לפיתוח השרירים דווקא...
זה לא בריא.
כל סוג ספורט אינטנסיבי גורם לשרירים להתנפח.
כל פעילות פיזית, בעיקרון, מגדילה את השריר.
בין אם זה סיבולת שריר, ניפוח, או כח.
כדי לשמור על כושר ובריאות ואנאערף מה אז מה הבעייה? על הדרך יגדל השריר....
בניפוח שריר עיקר התמורה היא ניפוח השריר (וחלק כוח),
כלומר כל העניין הזה חיצוני ומגביר את תאוות האכילה.
בשאר התחומים, השריר לא מתנפח לאותם נפחים (חוץ מבאלה שמגזימים עם הכוח בצורה באמת קיצונית, הרבה מהם בעבר הרחוק מתו מוקדם, לא יודע לגבי אלה שהיום עושים את זה).
שאם הוא לא עושה את זה כדי לנפח בכוח את השריר...אבל הא כן 'מטפח אותו' ברמה נחמדה שלא לוקחת לו מהמצב הרוחני\בריאותי אז מה הבעייה?
וגם כמה זה קל לכוון חיצוניות לשם שמים, ולי נראה שזה לא כל-כך קל...
מה אני שעה מסבירה? לא התכוונתי לשרירים מחולבנים..התכוונתי לשרירים מנופחים טוב בגלל כושר או משהו...כי אם הוא מנפח את זה ע"י חלבונים זה כבר ממש לרדוף אחרי זה וזה כבר לא טוב
אני לא אומר שאת לא בסדר...! פשוט השילוב של המילים "שרירים מנופחים" סותר קצת את מה שאת אומרת.
בעיקרון למי שיש שרירים "בולטים" קוראים definition, כלומר שהשרירים מודגשים, לא מנופחים.
ניפוח שריר, זה בד"כ מאימון שמיועד לניפוח, והוא שונה מכח ומסיבולת.
עד כאן שעת לשון עולם הכושר.
אבל גם כושר רגיל, גם כזה שבריא, קשה מאוד לכוון לשם שמים.
ברור שאם מכוונים גם לזה וגם לזה זה עדיף מכלום...
ואם זה ככה, אז סבבה לגמרי 
בוודאי שקיימת האפשרות לכוון לשם שמיים....אבל זה כבר נושא אחר...סליחה ששיגעתי אותך חחח![]()
צקון לחשובכושר אז לא כי זה מעיד על שטחיות מסוימת אבל אם זה במידה נכונה ובריאה אז זה בסדר פשוט שלא יהפוך לאובססיה כלפי זה.
אותו דבר בנוגע למוזיקה - אם זה משהו שאתה לא שומע אותו 24/7, פשוט עוד סגנון אהוב אז אין סיבה שלא
היי דורית, אני חיים. קיבלתי את המספר שלך מיפה
שתיקה.
יפה סיפרה לי עלייך קצת והייתי שמח שנפגש...
מה את אומרת?
משהו כזה....
לא הייתי רוצה לקבל כזאת שיחת טלפון
מזל שאצלנו זה בדרך אחרת
סטופבעיקרון אין חוקים, סתם שיחה בנאלית ודי עניינית שתכלול את המרכיבים הבאים:
- מה שלומך
- מתי נוח לך
- איפה נוח לך (תכין בעצמך כמה רעיונות לפני כן
)
- לילה טוב
- לפחות שתיקה מביכה אחת

אני עומדת להכיר אותו, ורוצה שיראה לי שאכפת לו ממני...

כמעין הנובע
הייזל
הרבה כותבים פה על "בלונדיניות" וכו'. מישהו באמת חושב שזה האידאל ליופי? או שזה נכתב כביטוי?
בהרבה מקומות בעולם, האידאלים של היופי שונים לחלוטין מכאן בארץ, ולאו דווקא במקומות שכולם בלונדיניים ומראה אחר נחשב אקזוטי. יש ביטוי ידוע באנגלית "Tall dark and handsome", שקצת מפלה גברים בלונדיניים ובהירים.
איך זה שדווקא אצלנו, נראה שהעיקרון של הגזע הארי תפס את דעת הציבור? אמנם זה בעיקר הציבור הרחוק מאוד מיהדות, אבל זה לא תמוהה שמה שרק היטלר ימ"ש אמר ולא אמרו לפניו, תפס דווקא פה בישראל?
הרי לכל אחד יש טעם אחר לגמרי, לי אישית אין אידאל אחד של יופי בכלל, אם כי יש פחות ויש יותר.
אשמח לשמוע את דעתכם 
ונא לא להפוך את זה לדיון על מקורות בחז"ל על "שחורים" וכו'.
אזכיר רק את המשנה בבכורות, בה מוזכר שגם שחור מדי וגם לבן מדי זה מום. זה ודאי לא מדבר על גווני הצבעים משחום מאוד (חלק מהאתיופיים, הודים, תימנים) לבין בהיר מאוד (רוב סוגי האירופאיים), אלא על מקרי קיצון.
מה גם שיש עצה מחז"ל:
"גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם אצבעי לבן לא ישא לבנה שמא יצא מהם בוהק שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפוח" (גמרא בבכורות http://daf-yomi.com/dafyomi_Page.aspx?id=4976&vt=2).
כלומר בעיני חז"ל הכל תקין, וצריך לשאוף לאיזון, גם חיצוני.
אז מישהי הציעה לי בחור
נשמע בחור טוב, חכם, רציני, שמח.
העלתה את הרעיון לפני איזו תקופה
ולפני כמה ימים העלתה שוב את הרעיון ואמר שהיא דיברה עם אבא של הבחור.
מסתבר שמשום מה, ענייני השידוכים של הבן עוברים דרך האבא...
ולקח כמה ימים עד שהוא בכלל העביר לו את ההצעה.
במוצאי שבת היא שלחה לי הודעה
שהוא מוכן לצאת איתי (הוא- רווק, אני גרושה)
ואם אפשר לתת לו את המספר שלי.
מרוב בלבול אמרתי שכן.
חיכיתי לטלפון, לא צלצל במוצאי שבת.
אתמול נזכרתי שבעצם- לא ביררתי עליו...
שלחתי לשדכנית הודעה
והיא ענתה לי ש-לא יפה לברר אחרי שכבר הסכמתי.
גם הוא לא בירר עלי...
אם כי אני סומכת על השדכנית
שבאמת אוהבת אותי
שהיא אמרה עלי שירות ותשבחות
הרבה יותר ממה שאני.
חיכיתי כל היום.
לא צלצל.
בערב )22:30) שלחתי לה הודעה שהוא לא צלצל.
קיבלתי הודעה כזאת-
״סבלנות, אולי אבא שלו עוד לא נתן לו את המספר?
זה הקצב והכל לטובה״.
אני אמורה לחכות עכשיו כמה ימים (אולי) במצב המתנה?
תודה למי שקרא עד פה.
ואם במקרה אתה פה (כתבתי הרבה פרטים)-
אשמח לטלפון 

נשמע שהוא בחור טוב באמת.
אבל מוזר שאבא שלו אחראי לבירורים וכו׳
וגם לא ביררתי עליו
וגם עוד צריך לבדוק דור ישרים.
המתח מותח אותי.
את יכולה בהזדמנות הזאת גם לשאול אותו שאלות על הבן שלו ולהגיד מתי נוח לך שהוא יתקשר.
הוא מן הסתם ינצל את ההזדמנות בשביל לשאול אותך גם שאלות עליך...
בס"ד
ברורים ופגישות לא חייבים להיות או זה או זה.
אפשר בהחלט לברר גם כשכבר נקבעה פגישה,
זה לא אומר שלא תצאי איתו, אבל כן תבדקי דברים שחשובים לך.
וגם בינתיים שאת מבררת יעביר לך את הזמן יותר בקלות מאשר בהמתנה ![]()
בכל אופן בהצלחה
עגמות נפש כי הוא רגיש מדי.
אבל במקרה הנ"ל ספציפית, בעיקר כי זה גם האבא משדך וגם השדכנית אמרה לא לברר אחרי הסכמה (לא נראה לי נכון בכלל), וגם הפער בין רווק לגרושה וזה... אולי שייך לברר אם אין פה סיבה אחרת שאבא שלו עושה בשבילו את הבירורים.

נקודהאם הכל עובר דרך האבא,
אז זה לא אומר כלום על הקצב של הבחור...
תיפגשו ותראי.
"סוחר" טוב...
ואיך הגיב הבן?