פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 967)

כמובן שזה פונה גם לבנים. 

מנוסח לשני המינים ומטעמי נוחות וכו....
לילה טוב
חיים טובים
רב נחת
שמחה
ששון וברכה.

בס״ד

 

אתם חושבים שזה לגיטימי שגרושים/ות ירשמו לשבת כזו?

ולפי זה 

א י
יא כ
כא ל
לא מ
מא נ
נא ס
סא ע
עא פ
פא צ

קא קיב

קיט קכא

קלא קמ

באמת כל הכבוד על היוזמה לקריאת תהילים בצורה כזו!

 השרשור הזה מרגש כל פעם מחדש!!

 

יהי רצון שבזכות קריאת מזמורי תהילים תעמוד לנו זכות דוד המלך לחבר אשת נעורים עם דודה באהבה אחוה ורעות בעזרת ה' במהרה!!!!!!!!אמן!!

 

 

א י
יא כ
כא ל
לא מ

קא קיב

קיט קכא

קלא קמ

אמר לי שאמא שלו אופה עודה חח לא נעים לתחרות בה..

את השוקולדים תעבירי לי

זה הכי חשוב

אם החלטתם שאתם מתחתנים-כלי יפה עם שוקולדים או משו כזה
אם עוד לא-אפשר שוקולדים חמודים, בונבונירה... משהו כזה, שהאחים יוכלו להנות (וגם קצת לקנות אותם;)

זה כלי למים אחרונים מכסף.

לדעתי מאד יפה להביא כלי יודאיקה. זה מאד יפה ומקורי.

אם תשאלי למה הבאתי כלי למים אחרונים בדווקא, בגלל שזה כלי מקורי ויפה שאין לכל אחד בבית. אבל אפשר גם כוס קידוש, פמוטים וכו'.

בנוסף, הבאתי ספר יפה לילדים עבור האחים הקטנים כדי שיהיה איתם סיפתח טוב.

וזהו בעקרון.
שיהיה המון הצלחה!!!

אני הבאתי מעמד של בירכונים וקלעתי בול.
בעלי (כמובן שאז בתור ארוסי) לא ידע איך הצלחתי לקלוע למתנה שתהיה משהו שאין להורים שלו בבית, הוא אמר שהם כבר התייאשו לקנות מתנות בכל מיני הזדמנויות בגלל שאין להם רעיון לדברים שאין בבית.

אני חושבת שיש הבדל בין זוג שכבר החליט על חתונה לזוג שעוד לא.

כשאני הגעתי אליו בפעם הראשונה זה היה ממש לא שייך להביא להורים משהו יודאיקה..

אז מין הסתם ההגעה לבית מסמלת התקדמות, ולא כסתם מקום בילוי חדש שטרם ביקרו בו. ומתוך הנחה זו כתבתי את דבריי, ודברתי גם מתוך עולמי האישי.

אבל ברור שאם המטרה היא לא התקדמות נישואין אז לא...

ולםגוש את ההורים זה מסמל התקדמות בקשר, אבל לא אצל כל זוג זה אומר שזה כבר רגע לפני אירוסין.

עם פיצוחים טעימים לשבת 

אם לפני - אל תביאי משהו גדול מידי. בכלל לא.

משהו קטן, חמוד וסימלי בשביל הנימוס.

הייתי אומרת לך אפילו לא להביא כלום. אבל בגלל שהוא הביא, תביאי גם את משהו בסגנון של עוגה/ שוקולדים, לא יותר.

 

אם זה אחרי הצעה - מניסיון שלי, כדאי לך לנסות לגשש עם ארוסך אם זה בסדר להביא מתנה ועד כמה.

לפעמים טורחים, קונים ומשקיעים, ובסוף זה יכול לגרום ההיפך..

משהו מעשה ידייך, יהיה תמיד טוב בכל מצב ויתקבל בשמחה, גם אם אמא שלו שפית

 

בהצלחה ומזל טוב!

או שמדובר כבר על קשר ברמה של אירוסין?

אני בכלל לא חשבתי להביא משהו. וזה שהוא הביא לא אומר שאת גם צריכה להביא, זה אומר שאת צריכה לקבל ממנו ולומר תודה! יחסים בין גבר לאישה הם הדדיים, אבל לא סימטריים.

אם זו ארוחה או פגישה רשמית מסוג אחר, אולי יתאים להביא עוגיות או כדורי שוקולד.

זאת פעם ראשונה שאני פוגשת את ההורים שלו הם גרושים ואחים שלו גם באים למפגש (אין אחים קטנים)
וכן זה צעד להתקדמות שבעז"ה תבוא אוטוטו.. לבוא בידים ריקות זה לא יפה.
קניתי 2 כלים אחד בתוך השני לא משהי מפוצץ אבל כן נחמד.

נראה לי שעדיף משהו אכיל ואז אין את השאלה הזו.

סוג של קינוח למשל פחזניות / פשטידה...

כלי הגשה, דברי נוי לבית..

ויש שם 2 כלים חחח סתם העיקר הכוונה

ממתקים גדולה וזר פרחים תמיד טוב!!)

איך אתם מגיבים שאתם מרגישים שמצאתם את אחד/אחת? 
מה עושים ? ומה אומרים ?
שאלה מעניינת ?

וואלה לא יודעת, עוד לא הייתי שם...


אני מניחה שבגדול, מלא מלא פרפרים מכל מיני צבעים... וכנראה שאני אומר "כן"

אך תגרמי לו להבין שאת מרגישה כך ?

ואני אחשוב שהגיע הזמן, אני אשתמש בתבונה נשית עד שהוא יבוא לשם...

אני לא אגרום לו להבין מה אני מרגישה, אני פשוט אומר לו את זה ברגע הנכון


עריכה: ואגב, לא כזה בוער שהוא יציע... אפשר לזרום ביחד למטרה...

עכשיו קצת מפריע

פשוט תמשיך ותראה איך הולך בהמשך

ואם סה"כ נראית טוב בעינייך אז אל תחפש את הפגמים

נראלי באמת נתן לזמן קצת לשחק

לא חושב שיש דחייה ..

חשבת לפני השאלה? לקח לך זמן לענות לעצמך לשאלה?

בכל אופן, לדעתי הקטנה מאוד, כל עוד לא אמרת באופן חד וברור שיש דחייה אז תמשיך עוד דייט - שתיים ותראה איך מתקדם ומה עם ההרגשה שלך.

בהצלחה רבה.

שמרוב שאני מפחד כשקשר נהיה רציני מלהתחתן (בגלל שעבר כ"כ הרבה זמן וקשה לי להאמין וכו'), שאני מתחיל לחפש פגמים בבחורה.

אני מודע לזה ומתעלם מהם וממשיך הלאה, וזה מסתדר בד"כ.

זאת הבחורה הראשונה שהולך לנו באמת רציני (יצאתי עם שתיים לפני לדייט שני.. )

אבל זאת לאו דווקא הסיבה...

לפעמים כשרואים שהולך ממש טוב נבהלים בתת מודע מהאפשרות שזה זה וזהו אין לאן לברוח ואז מחפשים סיבות לברוח (שוב, בתת מודע).

 

בהצלחה!

כשמגיע בחור טוב אני מתחילה לחפש סיבות למה כדאי לחתוך....

הוא רוצה להפיל אותנו כשהוא רואה שהמצב טוב....

צריך קצת להיות אמיתיים עם עצמנו

לי בשני הדייטים הראשונים הפריע ואח"כ החלטתי שאני באה לדייטים בגישה של לחפש מה כן טוב ורק מה שטוב בבחור קודם כל, וזה פשוט הפסיק להציק לי

פחד?

משהו השתנה במראה החיצוני שלה?
אם לא, איך אתה מסביר את זה?

איך אתה מסביר את זה?

מה היו דברים שלא שמת עליהם לב בהתחלה? (: 

אז אולי תנסה להתגבר על זה ולהבין למה זה מפריע לך?

אין קשר בין הדייט הבא ל-x דייטים שיצאת עד עכשיו

זה נושא שיכול להכניס למצבי רוח מדכאים תוך שנייה. אל תתני לזה להשתלט עלייך.
את טובה ואת שווה. הבחורים האלה פשוט לא טובים בשבילך ולכן זה נגמר.
מזל שזה נגמר איתם כ"כ מהר! ככה גם לא נקשרת. זה מתנה.

תראי את זה כמחמאה שהיה לך הרבה דייטים רק בחודש. זה אומר שהיה לך תור לא מבוטל

ואולי אפילו תקחי לך קצת זמן. את לא במירוץ אחר החתן והדייטים. הכל בסדר.. בנחת.
(בכל זאת שווה (לפעמים) להיות רווקה חופשית ומאושרת )

בהצלחה רבה רבה.
שוב, את טובה ואת שווה. שלא תעזי לבקר את עצמך בגלל זה.
כן יכולה לנתח עם עצמך ולראות מה היה ולמה לדעתך זה נגמר וללמוד אולי להשתפר בדברים מסויימים להבא. זהו.

זה לא פשוט את צודקת אני מאמינה שזה יגיע ב"ה

אבל להבין שזה לא תמיד בשליטתנו.
את מנסה וה' רואה את ההשתדלות שלך
בע"ה אומרים שכשזה יגיע נבין פתאום שזה הזמן שהכי התאים לכך.

ובנתיים כמו שמעיין הנובע כתבה, תהני מהתקופה 😎
בהצלחה

אולי כדאי לנסות לברר עם.ף חברות שלה איך כדאי לעשות את זה

ותלוי במסגרת מה.

 

בי"כ? לימודים? עבודה? שכנים?

 

ולחשוב, למה יש בך חשש שהיא לא תרצה.. לחשוב באחוזים, עד כמה הוא מוצדק?

אח"כ, באיזו נקודה אני יכול לנטרל אותו?

 

מקווה שלא בילבלתי..

לדעת איזו דרך מקובלת אצלה יותר.

לדעתי הכי טוב גורם שלישי.
אתה מכיר חברות שלה או מכרים שלה?
ככה היא גם תוכל לקלוט וקצת לחשוב (שהיא לא תתפדח או משהו) וגם זה יעשה בנחת והיא תוכל לברר ותרגיש נוח לכך אם תרצה.

מה גם שתלוי מאוד מאיפה אתה מכיר אותה..

אם לא זורם אז לא חייבים לעשות שיחות ארוכות.

הכוונה שאם יש לכם שיחות ארוכות,ואז נפגשים ומוצאים פתאום שאין מה לדבר, עדיף באמת לדבר פנים מול פנים מאשר שיחות טלפון.בכללי בחיים וגם בפגישות אני אישית מנסה כמה שפחות לקחת בחשבון את עניין הטלפון.לחברות שלי שיש לי דברים לספר להן אני מעדיפה פנים מול פנים ולא באמצעות הטלפון(זה כל כך "מפתה" להתקשר ולהימנע מהליפגש איתן) ולסמן וי על טלפון .אני פשוט אוהבת אינטרקציה בין אנשים,טלפון פחות מחבבת.
לגבי בני זוג יש רושם ששיחות טלפון ממש יכולות "לחרוץ גורלות" בכוונה אני מקצינה.אנשים שחותכים אחרי השיחת טלפון הראשונה כי לא נראה להם.או דואגים כי השיחה הייתה רק חמש דק.וכו.אותו דבר התכתוביות בווטספ נגיד,אישית מרגיש לי קצת סתמי,מוריד מהערך שלו אבל לעניינו .אני יכולה להבין מאיפה החשש שלך.אתה יכול להעלות את זה אבל ממש חשוב להעלות את זה בצורה עדינה.להגיד לה: היי רחל,אני רואה שב"ה הקשר הולך טוב, ויש בנינו תקשורת והשיחות מתארכות, אני מאמין שהפגישות שאנחנו נפגשים ואנחנו ביחד הן יותר עוצמותיות ומהותיות,ולכן אני אשמח שאת מינון שיחות הטלפון נוריד,ואילו את אורך הפגישות(נגיד)נאריך".
מקווה שאיכשהו הצלחתי לעזור

האמת פחות התכוונתי לזה שלא יהיה על מה לדבר ויותר לכיוון של מה ש@צקון לחש (?!) אמר לגבי יותר מדי שיחות שלא נותנות מקום לחשוב בין הפגישות על הקשר אפילו אם השיחות בטלפון ממש זורמות והכל..

 

אין רע בשיחות ארוכות כל עוד הקשר לא נבנה על בסיסן,
וכל עוד הם לא 'מנותקות' מהקשר.

אצלך נשמע שזה לא הולך בטבעי וביחד עם הקשר, לכן כדאי למעט.
כדי שהצד השני לא ייפגע כדאי קודם לנסות להבין מה הסיבה שהיא כן רוצה דווקא שיחות ארוכות, ואחרי שאתה מבין אותה תוכל להסביר לה למה אתה חושב שעדיף שלא.

לא לעצור את השיחות. לשקף את התחושה כשזה מפספס את העיקר.

בתחילת הקשר פחות פתוחים אחד לשני ובטבעי השיחות יותר טכניות וממילא יותר קצרות.
בהמשך - השיחות בטלפון אוטומטית יותר זורמות ופחות טכניות ולכן אפשר לדבר כמה שזורם..... זה עניין של הרגשה. יש אנשים שאם ידברו בטלפון לא יהיה להם על מה לדבר בפגישה ויש כאלה שלא משנה כמה ידברו בטלפון- תמיד יהיה על מה לדבר.
כמו בכל דבר, זה משתנה אצל כל אחד...

כי לא מכירים בכלל, ותמיד יש פערי תקשורת בין עירוניים כאלה (או השקפתיים), ואז זה לא הולך חלק.

אבל יותר מדי שיחות זה באמת קצת שוחק, ויוצר קשר רגשי מהיר מדי, מה שמוביל לדעיכה מהירה גם רוב הזמן.

מזל טוב אנאל

אני זוכרת שרשמת כאן בעבר הרחוק משהו כמעט בדיוק הפוך.. (מקווה שאני לא טועה)
ב"ה, בהצלחה!

לו רק היית נרשמת לאתר בכיתה ז (הלא היא הכיתה השביעית) שישה ימים מאוחר יותר...

ואיך הצלחת ב 9 שנים רק 300 הודעות?

בע"ה בקרוב אצלכם 

 

הוא לא מהפורום חח 

 

שבת שלום ! 

 

האירוסין זה לא ביטוח.
ועל כל פנים תפילה תמיד מועילה.

כי גם טקס החופה הוא לא ביטוח, חסר אנשים שמתגרשים?

יוצא שאין לזה סוף.

נראה לי בפשטות, לפי הגיון צרוף וטבעי, מתפללים למציאת זיווג עד שיש קשר רציני. מעבר לזה, זה כבר כפיות טובה, טחות עיניים, חיסרון בהכרת הטוב ופגם בנאמנות כלפי בן/בת הזוג.

אפשר בשלב כזה להתפלל על הצלחת הקשר, אבל זו כבר תפילה אחרת.

חסר אנשים שחותכים אחרי קשר רציני?
זה הרבה הרבה יותר נפוץ מאנשים שמתגרשים.

כי הם התפללו במהלכו למציאת זיווג הגון 

להבנתי מי שמתפלל למציאת זיווג בעודו בקשר רציני, זה סימן שזה לא קשר רציני מבחינתו, והוא רוצה באמת לחפש מישהי אחרת.

רק רציתי לדייק שגם כשזוג נמצא בקשר רציני זה לא ערובה לחתונה.
אבל בתור חברים מהצד שמתפללים על חבר שלהם, הם לא יכולים לדעת בדיוק מה רמת הקשר, אז נראה לי תמיד טוב להתפלל. כמובן אם יודעים שהוא בקשר והכל- אז התפילה עוברת להיות על הקשר הקיים...
קיצר אני מסכימה איתך...

מישהו שטרם התחיל - שימצא זייווגו בקלות ובשמחה.
מי שמתקדם לו רציני עם מישהי - שאם זה לטובתם שיסגרו בקלות ואם לא שיגמרו מהר ללא כאבים ומכאובים.
ומי שכבר התחתן - שידע לנהוג ולפעול באופן הזוגי ושתמיד ישרה שלום בית בביתו.

בס"ד

 

 

אחרי ש:

" ויקח המן את-הלבוש ואת-הסוס, וילבש את-מרדכי; וירכיבהו, ברחוב העיר, ויקרא לפניו, ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. "

 

הפסוק שמייד אחריו:

"וישב מרדכי, אל-שער המלך "

רש"י:

וישב מרדכי. לשקו ולתעניתו.

אע"פ שמרדכי הבין שכנראה הגזרה התחילה להתבטל עדיין לא הפסיק להתפלל ולהתענות עד הגעת הישועה לגמרי.

ומכאן לומדים שצריך להתפלל עד עת הישועה ממש גם אם נראה שהיא כבר הגיעה.

 

 

אני מנסה להיזכר איפה קראתי את זה...

משהו יודע?

 

היא דוקא בחתונה?
אולי באירוסין?
אולי ברגע שהם הבינו שהם מצאו אחד את השני?
אולי בכלל בילד הראשון, וכ'ו...

בס"ד

 

מה שכתבת לא סותר את מה שאמרתי,

כי כל החיים צריך להתפלל ולא רק עד שלב מסויים.

עד החתונה מתפללים על מציאת הזיווג ולזכות להתחתן בקדושה וטהרה.

וגם אם ברור לאדם שהוא מצא את זיווגו עדיין נכון להתפלל על הצלחת החתונה והקשר בינו לבין אשתו לעתיד.

עד הילד הראשון מתפללים לזכות לילדים ושההריון יצליח...

אחרי זה מתפללים על עוד ילדים והצלחת חינוך הילד שכבר קיים.

 

וכו'...

וכו'....

אם ברור לאדם שהוא מצא את זיווגו?

בס"ד

 

 

עלולות להיות מניעות/בעיות גם יום לפני וגם רגע לפני

אני לא מבין מה שייך תפילה למציאת הזיווג לעניין חתונה.

זה כמו להגיד שלהתפלל להצלחת הלידה צריך עד שהתינוק נגמל מחלב כי הוא עדיין יכול לא לשרוד.

למה לא עד שהוא עולה לכתה א'? גם גילאי 4 ו-5 זה גילאים שיכול לקרות לילד משהו...

כשמתפללים שהזיווג יצליח מכוונים שההצלחה תשא פרי מכל הבחינות

וברגע שנכנסים לקשר מתפללים שאם זה הזיווג שלי וזה לטובתי שיצליח ובע"ה יוביל לחתונה בזמן המתאים ואם לא אז שיסתיים בנחת ובלי ספקות או פגיעה באחד הצדדים.
כמובן גם אחרי שמתחתנים ממשיכים להתפלל שתמיד תשרה שכינה ביניהם ושיזכו להקים בית של תורה וכו

כל החיים צריך להתפלל שיעלה הזיווג יפה,
יהיו אהבה ואחווה ושלום וריעות..!

http://www.karnash.co.il/index.asp?catID=67913&siteLang=3

 

http://www.karnash.co.il/index.asp?catID=67913&siteLang=3

אני התפללתי עד יום החתונה שלי עצמו. לפני שהגעתי לאולם אמרתי תפילה לזיווג. כי לפעמים יש מניעות וחששות וכדומה.
וגם, לא תמיד אנחנו יודעים שזה הזיווג שלנו-יצר הרע וכו ולכן התפילה מכוונת יותר לבקשה מהשם שבאמת בחרנו נכון וזה באמת הזיווג.

זה לאו דווקא עשה ולא תעשה. פשוט כמה טיפים.

 

אל תנסי להיות מישהי שאת לא. כולל להתלבש בצורה שאת ברגיל לא מתלבשת, אם את לא מתכוונת להתלבש ככה לכל החיים.

 

בפגישה הראשונה, בפרט אצל חרדים, מתביישים מאד מאד מאד מאד מאד מאד. גם המדוייט וגם מדוייטתו.

אז יהיו שתיקות. (את בוחרת אם להפוך אותן למביכות או לא )

 

ולא תוכלו להכיר ממש על הפגישה הראשונה. אולי בשלישית קצת...

 

להיזהר מייחוד. זה הרבה הלכות ואין לי כוח להסביר. המבין יבין והלא מבין יפתח שו"ע.

 

אל תיבהלי אם הוא לא מסתכל עליך הרבה או נראה קצת לא זורם. בפרט אם זו פעם ראשונה שלו.

 

יש סדר לפגישות ומה מדברים בהם, (אצלנו לפחות, לא יודעת אם אצל כולם) והוא הולך ככה-

פגישה ראשונה- בודקים אם יש עם מי לדבר. אם מוצא חן בעינייך איך שהוא נראה, חלקיקים מהאופי שלו שמתגלים נראים לך סבבה, יש עניין והשיחה זורמת. לא מחפשים להתאהב ולא כלום. נטו האם הבנאדם נראלך מתאים לתפקיד המכובד של לשרוד אותך עד 122.

פגישה שניה- מתחילים לברר עניינים על הבית העתידי... לפי איזה רב הולכים? אינטרנט או לא? מי שוטף כלים? מי מרביץ לילדים? (סתם בצחוק, ברור שמי שחזק יותר הוא זה שמרביץ) וכולו וכולו. אם רואים שהכל מתאים סוגשל ומתחילים קצת לחבב תבנאדם זורמים לשאר הפגישות.

שאר הפגישות- גומרים לדבר על מה שלא דיברו עוד, מתחילים לדבר על נושאים חדשים, מנסים להכיר יותר טוב תבנאדם מזוויות שונות.

ככה זה אצלנו לפחות.

 

אל תפחדי. זה לא מפחיד. (בתור אחת שרעדה מפחד שבוע לפני והיתה ממש בשוק לגלות שזה סבבה)

 

יש הרבה דברים שכדאי להקפיד עליהם, כמו- לשבת בצניעות, לא לשיר בטעות (קרה לי שדיברנו על שירים והבחור שאל על שיר מסויים וחיכה להדגמה, אז אמרתי כזה שאני לא יכולה לשיר... הוא ממש התפדח. שכח.), לא לעשות שטויות...

 

בדרך כלל אצל חרדים לא מחליפים מספרי טלפונים. הפגישה הראשונה היא כשעתיים (אם כי אף אחד לא עומד עליך עם סטופר. חוצמיזה, זה ממש תלוי בך ובו. מכירה כאלו שנפגשו לימים שלמים ) ובסופה מחליטים אם כן או לא להמשיך ומודיעים דרך גוף שלישי.

 

אם את מהזרם הסרוג ומחפשת להתחרד או סתם בא לך לראות מה יש לחרדים להציע, שימי לב שרוב הסיכויים שיש הבדלי השקפה, הבדלי מנהגים ועוד כל מיני הבדלים אשר יסודם בהררי ספרי קודש. כדאי לך להחכים לפני זה כדי לדעת למה את נכנסת.

כולל כשרויות מסוימות שיתכן ומדוייטך החביב לא אוכל.

 

יש עוד מלא טיפים, אם תרצי, אבל בכללי הטיפ הגדול הוא שמה שחשוב זה שאת והוא תהנו. תתאימו.

ואם לא יש עוד דגים בים.

 

את יודעת אולי על דברים שלא שייך לדבר עליהם בפגישות בגלל חוסר צניעות או שלא מתאים וכאלה?

(הגבול הוא כל כך דק, זה ממש קשה לדעת...)

תודה

בכל ציבור מקובל משהו אחר.

 

יצא לי למשל שהבחור פירט לי ממש איך הוא בירר עלי (זה מעניין, תודי. מה חושבים עלייך בצד השני אנשים שאת לא מכירה...) ועוד כל מיני דברים. יש כאלו שלא מקובל אצלם דברים כאלו.

נניח לא מקובל להצטלם ביחד... (זה גם מעיד על הימצאותו של סמארטפון שאצל חלק זה בל יעבור רביעי)

 

זה ממש תלוי... בעיקרון, בגלל שהם גם בני אדם (לקח לי מלא זמן להפנים אתזה...) מדברים וזורמים...

אני חושבת שלא ממש מתאים לדבר על צניעות, או על עניינים צנועים, או על בנות (גם אם זה בנות שהוא מכיר גם) וזה דברים ברורים מאליהם.

לא לתכנן יותר מידי דברים ביחד על הפעם הראשונה (זה לרוב ממש מפחיד את הבחור או להיפך)

 

אני לא ממש יודעת מה הרמה הדתית שלך אז אני גם לא ממש יודעת לענות. וזה הרבה לשים לב לדקויות בעצמך, עם כל ההתרגשות והלחץ והמתח. לדעת מתי לשים את הגבול.

נשים, מן הסתם, לא עם בחורי ישיבה... אז קחי את הדברים שלי בערבון מוגבל מאוד

נשים פחות מאיימות..

אני עם גברים חרדים כל הזמן, לא מרגיש שמסתכלים על מה אני לובש.

אולי קצת מחמיאים לי לפעמים כשאני בא מגונדר, לא יותר חח

אני עייפה בכדי להגיב ברצינות כרגע..
ואני מופתעת שהשירשור לא קיבל יחס

אבל ההרגשה שאת מתארת מוכרת לי נורא
זה יכול לנבוע מכמה סיבות
וכמובן לא אמור ליאש אותך או להוריד מהבחור..

בעז"ה אחזור לכתוב לך

קודם כל- ככה זה בחיים יש עליות וירידות, זה נקרא רצוא ודוב- יש תקופות של התעלות רוחנית ואז פתאום נפילה, שבה צריך לעבד על המדרגה שהשגת בקלות- הפעם מתוך מאמץ.
נקודה נוספת- כשהיית לבד עולמך הרוחני היה תלוי רק בך, עכשיו את בקשר רציני עם בחור שאנט מבינה שממלא לך גם צורך רוחני ואז כאילו- את פחות צריכה להביא את זה מתוכך, זה כבר קיים כנראה בתוך הקשר- מקווה שהייתי מובנת.
את כותבת שעד עכשיו הרוחניות באה לך בקלות, יש לך משיכה טבעית לזה, אולי עכשיו זה הזמן לעלות מדרגה, ה' לקח לך את הרגשת הטבעיות והקלות בקשר איתו כדי שזה יגיע מתוך מאמץ ועבודה
מקווה שהובנתי ושהדברים מדברים לליבך, בהצלחה בהכל

זה בדיוק העניין, שבנפילות יש דווקא יותר לב נשבר, פה אין לב נשבר.. 

 

הנקודה השנייה ממש אהבתי! ולא חשבתי על זה! 

 

תודה רבה לך! 

נפילה היא גם ברצון, פתאום אין חשק ...
עצם זה שזה מפריע לך כ"כ זה כבר לב נשבר....

את צריכה לחשוב עם עצמך ועם אנשים שמכירים אותך.

זה נשמע די תמוה, זה אולי קשור לקשר עם הבחור? 

הכוונה שלי לא הייתה סתם להתנער מאחריות. אני באמת באמת חושבת שבדברים האלה צריך להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך באמת, ולא עם אנשים וירטואליים שלא מכירים אותך ומתיימרים לתת לך עצות.
יכולים לתת לך פה עצות הכי טובות בעולם, אבל הן לא תמיד מתאימות לך. צריך להפעיל שיקול דעת גדול כשמקבלים מפה עצות.
בהצלחה!!

אני לא אחת שמתייעצת עם אנשים מוסמכים, אולי רק רב וגם זה בעניינים קריטיים בלבד...

אני יותר מאלה שמתייעצים עם חברות...

אבל הלוואי והייתי מכירה מישהי רצינית שתוכל לייעץ בדבר הזה במיוחד מהפן הרוחני שלו!..

אני לא נגד להתייעץ פה, רק מזהירה שצריך לקחת בעירבון מוגבל כי אף אחד לא באמת מכיר אותך.

אולי החינוך שקיבלת בנוגע לבנים היה בסגנון של "בנים/בנות זה שיקצה /מוקצה" וכאלה..
ופחות הסבירו על המקום הקדוש שביחסים שבין איש ואישה.

לפחות באולפנא הסבירו יותר מדי חח 

אממ לא חושבת שזאת בעיה אצלי ב"ה, אבל מעניין לדעת אם יש כאלה שזאת הסיבה שיש להם חסימה  עם הקב"ה... כ

אפשר ללחוץ "עקוב" בגיבומאי של הפתיחה. לפני כמה שבועות אדמין תיקן את זה, ועכשיו זה כבר עובד! ואפשר גם לעשות "אל תעקוב" אח"כ.

נ.ב. התלבטתי אם לתייג אותך כשראיתי מה שהיא כתבה

אני מכירה את האפשרות הזאת
רק רציתי להזכיר לה שזו שאלה שמעסיקה גם אותי ;)

תראי.
בד"כ כשלאדם יש רצונות עמוקים שלא מומשו כמיהות וכ"ו הוא נוטה להיות במצב נפשי שמיקל עליו להתפלל ולהתחבר לבורא עולם בדרך של בקשה.
בהנחה שהקשר בינך לבין הבחור הולך טוב, יכול להיות שהוא (הקשר) מפרנס אותך כך שאת פחות מרגישה חיסרון או פחדים, מה שגרם לקשר שלך בינך לבורא עולם להרגיש מאולץ ולא טיבעי.

אולי זו קריאה מהק"בה ליצור אפיקים נוספים לקשר בינך לבינו למשל אפיק של הכרת הטוב ותודה על הקשר ובכלל.

אופציה נוספת הקשר גובה ממך כוחות ומאמצים רבים כך שכיביכול אין לך פניות וכוחות לקשר נוסף (עם בורא עולם) יכול להיות שזה כורח המציאות שלך, לא יודע.

אופציה נוספת זה קשור לירידה רוחנית שבאה בגלל רמתו של הבחור, אבל את אומרת שהוא תורני אז לא נראה לי.

ויכול להיות שזה דברים אחרים..

תודה רבה

אופציה ראשונה ממש נשמעת לי- אני חושבת שהוא פשוט ממלא את התפקיד הרוחני ואני פשוט מרגישה סיפוק ולא מרגישה צורך להוסיף על זה.

וכן זה סוחט הרבה כוחות! גם זה נשמע לי ממש הגיוני!

כי הנפש נמצאת במקום לא טוב,
והיא רוצה לצאת ממנו
לכן
בצר לנו, אנחנו פונים לקב"ה..

והרי ידוע שכל קושי בונה אותנו:
הנפש לא יכולה להיות במקום שלא טוב לה,
ולכן היא מוצאת כוחות חדשים שיעזרו לה בהתגייסות על מנת שתיחלץ מהמצב אליו נקלעה

קושי מוביל לתפילה, ובניה בנפש מובילה להודיה

כשהכל הולך קל, שוכחים להודות ולוקחים כמובן מאליו

וזה תלוי בהרבה גורמים.

 

סתם דוגמא, קושי אפילו יחסית קטן, שמתמשך להרבה הרבה הרבה זמן, יכול להביא ייאוש ואז יותר קשה להתפלל

לכל המאן דאמרו של המפרשים על המימרא חח

זה גורם לצער, תסכול עמוק שמכלה את הלב.

 

יש כמה דעות במפרשים על הגמרא מה זה בדיוק אומר, ואיך זה מתקשר לתפילה ואיך צריך להתפלל, וכולן מסתדרות אחת עם השניה לגבי העומס על הלב עד כדי מוות רגשי כזה...

לא שהיה לי כל כך טבעי לפני, אבל כן הרגשתי שנחסם...

א. תתפללי על זה, גם התפילה על האדישות יכולה לעורר אותך מעצמה.

ב. אם את רגילה ממש ביומיומי, תמשיכי את התדירות, לא להילחץ שזה לא בא בובעי, תדגישי לעצמך שאת לא מוותרת על זה

ג. תנתבי את הקשר למקום שמקרב יותר, אם בתפילות ולימוד על זה, ואם בשיתוף עם הבחור על זה (כמובן אל שייך לך בשלב הזה), ושיתוף הקב"ה על הבחור...

ד. אני יכולה להעיד שאחרי האדישות שהייתה לי זה הרבה יותר התרומם, גם אם נראה שהדרך היתה מאולצת, התוצאה תשפיע לך לטווח הארוך, והעמל ירומם ויעניק לך נופך נוסף, בעז"ה

חשבתי על אולי ללמוד עם הבחור משהו בעקבות התגובה שלך, יכול להיות מעניין... 

 

ואני מחכה לעליה בעז"ה! 

סוג-של שלב נסיון כזה...

 

אם לומדים לרכב על הגלים, ולהנות גם מה"ירידות" (שהן לא ירידות באמת), העליה הרוחנית הופכת למהירה ותכופה

אצלי הקבה היה החבר הכי טוב שלי. התבאסתי שזה ירד כשהכרתי את בעלי. היום נראה לי שפשוט הגיע מישהו שב"ה נהיה חבר אמת שלי, והקשר עם הקבה צריך להעמיק ולשנות פאזה.
זה בכלל לא בגלל איזו שהיא בעיה בקשר עם הבחור. זה בגלל שהקשר עם ה' יותר מילא לי צורך והוא צריך להתקדם

אני ממש מתחברת... מרגיש לי כאילו הוא באמת תופס את המקום הזה. 

אבל האם זה נשאר ככה? קצת מבאס...

הוא ממלא מקום שהיה חסר אצלך עד עכשיו, שלמדת למלא בהעמקת הקרבה שלך לקב"ה, אשרייך

המקום שהוא ממלא מאוד נכון.
עכשיו את צריכה לראות איך את מנתבת את הקרבה שלך לקב"ה הלאה, למקום מדוייק ונכון יותר, בצורה שתפתח ותעמיק את הקרבה והרצון שלך לקב"ה.
הוא מחכה לך

 

צריך לחפש דרך חדשה.

לא בטוח שזה יקרה מעכשיו לעכשיו. 

אולי את לפני כניסה לארץ המובטחת והגיע הזמן לראש חדש בעז"ה 

(האמת היא ששאלות כאלה זה ה שאלות שצריך לשאול ת"ח/רב/דמות רוחנית. )

ראיתי ביוטיוב שעור יפה של הרב אלחנן בן נון (הרב של שילה וישיבת בית אורות) 

ונראה לי זה די מתאים לפה, אני מקווה שאני זוכר נכון:

 "כגמול עלי אימו כגמול עלי נפשי"

כמו שהאם אומרת לתינוק "אין עכשיו אוכל" הקב"ה לא נותן לדוד שפע רוחני 

ודוד מקבל זאת בהכנעה. הוא מדומם את נפשו.  ולא מתרעם על זה שסגרו לו את הדלת. 

זה רצון ד' ואני מקבל את זה בלב שלם. 

אולי היה גם המשך בשיעור הנחיות מה עושים במצב כזה, לא זוכר, מעניין לדעת.

 

 

אחרי שראיתי אצל חברות נשואות שינויים שכאלה וגם מחוויות אישיות, בתור מישהי רוחנית למדי, הנה כמה אפשרויות שעלו לי-

 

-הוא ממלא לך את אספקת הרוח/אורות שאת צריכה, שלפני זה היית פועלת בשבילה בעצמך, ואז כשאת באה לחפש קירבה לרוחניות שבך זה מרגיש מאולץ כי את כבר מחוברת/מלאה מספיק.

 

-כשהאדם לבד יש לו רק את הקב"ה, מתי שנכנסים למע' יחסים משמעותית, הקשר עם ה' משתנה. וכן, יש עליו פחות פוקוס כרגע (-נקודה חשובה, כי יכול להיות שזה זמני ופשוט כרגע את מבססת את הקשר עם הבחור וזה באמת תופס חשיבות ומרכזיות ואחרי כן פתאום שוב תרגישי קירבה וכו').

 

-אולי, ובתקווה שלא- פשוט גם זה אפשרי, הבחור גורם לך להרגיש לא ממש שאת את עצמך, אלא קצת התרחקת מעצמך, וזה מה שגורם לך להרגיש פחות אותנטית מול עצמך ומול ה' ית'.

 

-לפעמים כשנמצאים ביחד שני אנשים כשהאחד יותר רוחני מהשני, אז השני תופס את התפקיד היותר מקורקע וגם אם במקור הוא רוחני ואפילו מאוד- פשוט מישהו צריך להיות שם, בקרקע, זה עניין של איזון של המציאות.

בעניין הזה ובכלל-

אני במקומך הייתי בודקת- אם את שמה לב לזה שהוא הרוחני, המאיר ואת יותר ה"כלים" בקשר שימי לב אם זה מרגיש לך נכון בשבילך. יש 3 אפשרויות - א. מרגיש לך טוב להיות יותר מקורקעת, "אדישה לרוחניות", פחות עם הקב"ה ויותר בקרקע, את מרגישה טוב ומסופקת מבחינה רוחנית ויותר מחוברת לחיים ולמעשה (לדוג') מבעבר ואת מרוצה מזה ב. גם את מביאה לידי ביטוי את הצד הרוחני שלך בקשר, ומוצאת את הרוח שלך והאורות שלך. כלומר- לפעמים הוא הרוחני ולפעמים את וכו'. ג. את מרגישה שנחסמת כי את הצד היותר מקורקע כרגע ואת מרגישה מצומצמת וכבויה. וזה כמובן פחות טוב ואולי נכון לך בחורים קצת יותר מקורקעים מצד עצמם- ולא רוחניים במידה שחשבת בעבר.

 

כיוונתי קרוב? שיהיה בהצלחה!!

ואו, איזה השקעה בתגובה. תודה רבה.

הארת את עיניי לגבי העניין מי הרוחני מביננו ומי היותר מקורקע. זאת באמת שאלה! 

 

לגבי הנקודה הראשונה, זה כרגע נשמע לי ממש הגיוני.

 

ועולות לי עוד כמה נקודות עכשיו שאני חושבת על זה... תודה