היי,
אשמח לקבל רעיונות או כיוונים לדבר תורה לאירוסין
תבורכו 
שישי בשבתהיי,
אשמח לקבל רעיונות או כיוונים לדבר תורה לאירוסין
תבורכו 


שכוייח!
כמעין הנובע
בך לי קר
זוג באים לרב והאישה מתלוננת שבעלה לא אומר לה שהוא אוהב אותה
אז הרב שואל אותו "זה נכון?" והאיש עונה "תשמע, אמרתי לה את זה כבר מההתחלה- וכלום לא השתנה...."

נובע מחינוך בלבד, כך שדעתי לשאלתך שחוסר הבטחון נובע מחינוך,
מתקשורת ומחברה.
גם לי יש אחות קטנה (יחסית) שלפעמים אני זורק הערות כאלה... בלי כוונה לפגוע חס ושלום
אני אשים לב יותר.
מפחיד אותי שאפשר ככה להיכשל בבין אדם לחבירו ובכלל לא לשים לב ![]()

)
חוסר ביטחון נובע מבורות. מחוסר בידע מה זה אומר להיות אישה, מה זה כולל, מה העוצמות של אישה מה התכונות ומה הסגולות שלה. ואיך להיות אישה.
הדבר היחיד שכולן יודעות בבירור זה שאישה = יפה. ואם פגעת בי על מראה חיצוני.... אופס.. מה נשאר ממני?
ולרגש יש שני צדדים
הוא יכול גם לגרום לרגישות יתר
ומצד שני גם לבינה- הבנה עמוקה יותר, עדינות ברבדים מסוימים
כאלה אנחנו, מורכבות באופן הכי טוב שיש..![]()
יצאתי פעם עם מישהו שאשכרה הבין (ולא ממני) באיזה עולם משוגע בנות גדלות היום. במובן מסוים הוא הופתע מהשפיות של חלקנו, רציני. ולכן אני מעזה לנסות ולהסביר משהו קצת מורכב.
אני לא יודעת איך אפשר לפתח ביטחון עצמי סביר עם השפעות חזקות כל כך של תרבות המערב על עניין המראה החיצוני, וזה לא משנה איך את נראית. בחינוך דתי המצב יכול להיות פחות גרוע אבל משם אפשר להגיע בקלות לתסבוכת רצינית בכל הקשור לאהבה והערכה עצמית, פנימית וחיצונית, ולא רק מעניין הצניעות. זה לא כך בכל מקום, אבל אני מרגישה שאנחנו לא באמת יודעים איך סתם גדלים בפשטות ובריאות נפשית בעולם היפה שלנו. כמובן שזה קיים ופוגע גם בבנים, אבל נראה לי שיותר בבנות, וחלק מזה הוא ביטחון עצמי נמוך יחד עם דימוי עצמי נמוך ושלל שריטות נוספות ככה בחבילה. בעיניי זה משהו הרבה יותר גדול מעניין המראה החיצוני, אבל העיסוק במראה היה דוגמה שקל יותר להסביר.
זורקת קצת לאוויר- חשבת פעם איך זה מרגיש לחשוב תמיד מי יכול לאיים עליי או לפגוע בי סתם כך ברחוב או בכל מקום אחר? חשבת פעם איך זה משפיע על המחשבה? על הנפש? על ההתנהגות? שוב, אני לא יודעת איך גדלות בנות בעולם אוטופי, כי אין כזה כרגע, אבל בסך הכל נחמד פה ואנחנו משתדלות להיות נורמליות 
ואם כבר אני פה- אז בלי קשר, תודה לאהבה בתענוגים (איך מתייגים?) על דברי החכמה הפזורים כאן. את חדה.
זה גם קשור לנפש של הבן אדם.
יש גם בנות אם עודף בטחון עצמאי ולהפך ,בנים אם חוסר בטחון עצמאי.
הרצון להשתייך למשפחה לחברה, והחברה/ משפחה לא ממש "שמה עליו" לכן הבטחון שלו נמוך .
הוא מחפש מעיין צומת לב , אהבה , יחס (או כל דבר כזה ....) וכך הוא מקבל את זה . זה הדרך שלו /שלה להתייחסות החברה.
" מה יגידו עלי ? מה חושבים עלי ? מה החברה /השכנה תחשוב ? " .....
"למה עשיתי כך או אחרת " " מה חושבים על הבגד /או הכובע שלי ...."
לפי דעתי זה חוסר ביטחון . זה יכל להיות גם אצל בנים , אולי ברמה אחרת ....
כתבת יפה.רחפת..
אהבה בתענוגיםאחרונהאני בקשר עם מישהי ורציתי לשאול אם יש כזה עניין
לנתק קשר לתקופה בשביל שהקשר יהיה משכל ולא מרגש?.
אז א. ואם זה נכון שצריך לנתק בשביל זה קשר.
וב. ואם מנתקים קשר לתקופה מסויימת אז לכמה זמן ...
וג. תודה מראש ....

.חשוב שתעשה (גם) את הבירור השכלי שהקשר איתה מתאים לך.
יש אנשים שמצליחים לעשות את החשיבה הזו עם עצמם בצורה כנה וברורה.
יש אנשים שצריכים בשביל זה יעוץ עם אדם שמבין בתחום.
לדעתי, עדיף שתעשה מה שמתאים לך מבין שניהם, תוך כדי שאתה בקשר.
פשוט אין צורך לשתף אותה בזה.
אם אתה מרגיש שקשה לך לנתק את הרגש ולעשות את הבירור הזה, אתה יכול להציע זמן קצר להפסקה בה אתה מגדיר לה שאתה רק רוצה לברר את זה מבחינה שכלית. (לדעתי שבוע במקס של המקסימום אמור להספיק לבירור שכלי..)
לגבי העתיד שלנו אז החלטנו לנתק את הקשר לחודשיים. זה נתן לי זמן לחשוב על הכל ובסופו של דבר החלטתי שהקשר הזה לא בריא ונפרדנו. (זה למרות שממש אהבנו והיה חיבור ממש טוב אבל הדרכים שלנו בחיים הלכו למקומות שונים אז נפרדנו). אז כן, לפעמים הפסקה יכולה לתת את החיזוק הזה לקשר, או להראות את הדברים הפחות טובים שפחות רואים בזמן שנפגשים.
לרוב מקובל להיפרד למקסימום שבוע, לשבת ולחשוב בצורה ממש שכלית ולחזור יותר החלטיים. אם חוזרים מהשבוע הזה ועדיין לא החלטיים- מניסיון זה קשה ממש... כי כאילו לא השגנו את המטרה שלשמה נפרדנו.

לך
שכל הזמן שואלת אם אני פנויה,
מסקרנות.
את לא מבינה שאני כבר לא רוצה לשתף אותך?!
די!
אם אני יוצאת עכשיו או לא זה אישי,
שלי.
אם אני ארצה לספר לך אני אספר.
מבטיחה.
ואת יודעת את זה!
אז למה כל יום לשאול מחדש?
זה יותר קשה לי מזה שבחורים מסיימים קשר.
זה להפגיש אותי כל יום אם מה שאני רוצה להתמודד איתו לבד!
לבד!
או לפחות לא איתך...
וגם אם כן, מה זה משנה לך?
מה יוסיף לך לחיים שאת יודעת אם אני יוצאת או לא?
כדי שיהיה לך עוד מה לרכל עלי עם בנות אחרות?
פעם הגדרתי אותך כחברה טובה שלי.
היום כבר לא.
חבל לי שהחברות שלנו נגמרת כי את לא נותנת לי את המקום שלי.
אני לא אפתח את הנושא אלא אם זה יבוא מצידך.
אפקח עיניים לראות מה את מנסה להגיד מעבר למיליפ
וזהו.
אני מבקשת ממך שתפסיקי.
שתפסיקי לשאול.
שתפסיקי לשאול מה אני עושה היום כדי לנסות לנחש אם אני יוצאת
פשוט תרפי....
לך,
שאני כל כך רוצה לבשר בשורות טובות כשיהיו,
או לשתף אותך בפגישה קשה שהייתה לי
או דווקא בדברים הטובים והמצחיקים שהיו.
אבל את בעצמך סגרת הכל.
ויהיה מאד קשה לפתוח חזרה...
(נכתב בכאב גדול על מספר חברות שלי.. רק שיהיה לתשומת ליבכם אם התעיינות היא כנה או בשביל לספק את הסקרנות ..)
ואז אומר "חלאס לא רוצה לדבר על זה", בגדול
לך
שהיינו חברות כל כך טובות באולפנה
ולא שמעתי ממך אפילו את השאלה "מה את מחפשת"
לך
שאחרי שדיברתי איתך פעם אחת על זה ואמרת שתחשבי עליי
ומאז לא שמעתי ממך
לך
שיצאת עם כל כך הרבה. מכולם אף אחד לא יכול היה להתאים לי?
לך
שהחתונה השכיחה ממך שיש רווקות בעולם
לך
שלבעלך יש חברים, ידידים, מכרים, משפחה- ולא מתעניינת בחברות הרווקות שלך.
שנזכה לפקוח עיניים ולראות טיפה מעבר ל4 אמות שלנו.
לא התכוונתי אלייך!
פשוט קראתי את השירשור שלך והוא ממש נגע לליבי, יצא שבחיי שלי זה די הפוך ולכן רציתי להביא את הצד ההפוך שגם הוא מבאס..
התלבטתי אם לפתוח שירשור מעצמי אבל אהבתי את ההקבלה- יותר מידי מכל דבר זה לא נכון 
גם אם לא התכוונת אלי, עוררת אותי למחשבות...
תודה!
אז אני כרגע סטודנט ולומד תורה ב"ה כבר כשנתיים במסגרות כאלה ואחרות.
ואפילו לאחרונה בישיבת קו גבוהה.
אם כי המציאות מראה שללמוד תואר כבד,לעבוד בהוראה וללמוד תורה זה אפשרי אבל צד מסויים צריך לוותר.
אז אחרי שליבנתי את הדברים עם עצמי הבנתי שיותר נכון לי ללמוד תורה במקום תורני אחר שמאפשר את התימרון ההגיוני בין הדברים וגם יותר זמן ללמוד תורה.כי בין האקדמיה לישיבה יש מרחק מטבע הדברים.
ופה הנקודה שלפיה פתחתי את הפוסט (:
המציאות גם מראה ששורה של 'ישיבה גבוהה' בקורות חיים זה תופס בעולם הדייטים יותר ממה שאתה בפועל לכאן ולכאן.
כמובן הרב בישיבה אמר שזה שטויות וזה לא השיקול.
וברור לי גם שהוא צודק.ושמה שחשוב באמת זה עד כמה הרצון להתקדמות בעבודת השם תופס מקום בנפש.
כל זה נאמר אחרי ההבנה שללמוד תורה חצי יום ובאקדמיה חצי יום ולעבוד זה לא אפשרי גם עם הרבה מסירות נפש ואגב זה כבר נוסה.
אשמח לשמוע דעתכם.
אני יכול להגיד שלהיות בישיבה איכותית, עשוי לעזור לך בכמה דברים במלחמה עם היצר הרע.
בהנחה שאתה לא נוטה לגאווה, זה יכול להיות דבר טוב.
אני אישית לא עשיתי את זה מתוך אידאל, למרות שהציעו לי.
יש לזה משקל, גם אם לא לשידוכים.
לשים וי על מטרה איכותית יכול לתת לך קצת ביטחון, כשיצר הרע מנסה להגיד לך שאתה לא שווה כלום.
לגבי השילוב, זה אפשרי, וזה קורע אותך לתקופה של כמה שנים, ואח"כ כבר יש יותר זמן פנוי, וגם אתה יכול להחליט בצורה יותר אחראית אם אתה רוצה רק אחת מהדרכים.
התקופה של ה"קריעה", לי הייתה ממש קשה רגשית, אבל עברתי אותה די בקלות, הנסיונות הקשים היו כשהתחלתי לפקפק באמת הפנימית שלי לגבי עבודת ה', אבל זה כבר דיון אחר לגמרי.
שלא הייתי ברור כל כך.
לא התכוונתי ליצר הרע או מצד המקום הרוחני שלי.
כי ב"ה זה ממש לא העניין,אין כל הבדל ביני לבחור בשיעור ז' בגילי.
הוספתי את כזה כעצה ידידודתית
ללמוד בישיבה X כדי להגדיל את המניות בקרב הבנות זה נכון?!? (כמובן במידה שזה השיקול המשמעותי)
שלשמה הגעתי לישיבה הייתה להעמיק בעבודת השם.
אז זה לא השיקול המשמעותי ואתה צודק שזה לא נכון.
האופן שבו מודדים אכן מעסיק.
אבל זה ממש בהתחלה, לפני שמכירים את הבנאדם... זה בכלל לא משפיע אח"כ אלא הפנימיות ומה שיש מעבר ל"רשימת מכולת" של חייו. ולכן זה לא צריך להיות שיקול. לשם הבהרה, זה בדיוק כמו אצלכם למשל- האם למדה במדרשה\ באיזה אולפנה למדה. מניחה שזה מעניין אולי על הנייר אבל לא על זה יפול ויקום העולם, קל וחומר כשהקשר מתקדם...
)
1. לקחת בחשבון שהפגישות שלכם יהיו בתדירות נמוכה יותר( עד כדי פעם בחודש)- בהתאם ליציאות שלו, תראי אם זה מתאים לך.
2. האם הבחור מתכוון להתחתן במהלך השירות הצבאי או שבכל מקרה הוא מחכה עם זה עד אחרי הצבא? אם הוא מחכה עם זה אז את צריכה לראות אם מתאים לך קשר ארוך שנמשך. אם הוא מתכוון להתחתן גם כשהוא עוד בצבא אז את צריכה לראות אם זה מתאים לך להיות בתחילת הנישואין נשואה לחייל. כמובן שני המצבים לא פשוטים ולכן אני אישית לא הייתי מתחילה קשר עם בחור לפני צבא\ תחילת צבא.
בהצלחה בבחירות
זה למצוא דרך להשלים וגם אם לא תחזרו - לפחות שלא יישאר טעם רע. זה מרעיל את הנפש.
דבר שני - תקיימו שיחה גלויה.
ואם הצד השני לא רוצה לשמוע - אז את עשית מבחינתך את ההשתדלות שלך.
זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר 

מזל טוב!רחפת..

לב טהור:)


גלגלית
, נכון!זוהרת בטורקיז

זוהרת בטורקיז
זוהרת בטורקיז
ותוך כדי תשתפי אותו בשיחה.
תגידי איפה כדאי לאכול פה? אולי לך יש גם המלצה אתה בטח נמצא פה הרבה.
תגידי יש כאן ספרי מדע בדיוני/טיולים/טיפול בכלבים? לא.. חבל.. אה סליחה אולי אתה יודע איפה יש
דבר כזה? תגיד אתה ירושלמי / אח שלי היה בגבעתי / אני מחפשת חתן גבוה בול במראה שלך.
אם היית מסתכלת בספרים לידו הוא כבר היה מרים את הראש מדי פעם ומחליט אם לנו או לצרינו
או פשוט תצביעי עליו ותצרחי "זה הוא" "זה הוא" מיד יקפצו 15 מאבטחים וישכיבו אותו על הרצפה והוא [בקול חנוק מתחת ליד של המגבני"ק] "מה..חאהחחח..מה אני..חהח??" "אתה? אתה הדייט שלי!"

זוהרת בטורקיזבהצלחה רבה.
והנה עוד הקפצה.. ;)
הלוואי שיצליח! כל הכבוד...ותן טלותדד שנתי מעיני
ואהי כמצחק בעיני חברי ומורי
והייתי בעיניהם כמתעתע.
וכן הייתי בעיניי.
ובעניי כי אשרוני ,רגעי חיי.
חיוכי הגיגי, רצפי מחשבותי.
ותפול רוחי בקרבי.
ואקום, ואצנח אל עמקי שאול.
ואעלה בקול נצחון ,עם שד או שתיים.
אחוז היטב בידי, חנוק ונאבק על נשימתו האחרונה.
ואראה ואביט, אל עולמי, ואראה חיי שיטפון
ואראה המתנה דרוכה, ואראה מתנה עטופה
בנחלי דמעות של ציפייה עזובה.
ואחולל בעצמי מחול, ואשיש בלבבי משוש
כל אבל, כל כאב, כל םצעי הנפש הנשברת
ואחוג במחוגת שמחת אבלי, אל מול ירח מלא.
הולך ומלא, הולך ונחסר.
ואביט אל תוכי אל השתקפות בבואת חיי.
ואדום אל מול ההוד, ואתפלל לחשוף עוד ועוד.
ואייחל לו עדי כבוד,
ואכסוף לרגבי עדן היכלו.
ואביטה נוכחה,
ואהיה.
המפ
אהבה בתענוגים
סביון
אהבה בתענוגים
אהבה בתענוגים
אז לא מרגיש לך נכון, כי הגברים לשיטתך אמורים להיות דומיננטיים יותר בחיפושים. משהו מעין זה: אבל היא היתה עם מישהו אחר - לקראת נישואין וזוגיות
אני צודק?
(אל דאגה, גם לי אין כוח להתווכח, למרות שאני לא מסכים)
אהבה בתענוגים
סביון(מותר לי לצחוק?)
הגולש האחרוןאת לא יכולה לשבת סגורה בבית בטענה שהגבר צריך להיות גבר, נכון?
את מעט מגזימה, במחילה.
לא צריך לרדוף אחריו, אבל לשלוח מסר 'היי, אני פנויה' זה מינימום
סביון
לב טהור:)בס"ד
מה יש להפסיד..?!
ואין לי בעיה גם בתור בת להיות זו שפונה ויוזמת...
לא מפריע לך למצות את הקשר הקיים ? האם שיש עוד אופציה על הפרק באמת מנסים לפתור בעיות בקשר או נכנעים ?
התלבטות
נמצא בשלב מממממש לא בשל.
אם זה קשר מתקדם, אני בד"כ מאמין (בהשתדלות) שהוא הולך לכיוון חתונה ואומר שלא רלוונטי.


היה שבוע עמוס מעייף וטוב
שאת הצורך הנשי הזה, גברים לא מיד קולטים.
אני עצמי, היתה לי שיחה על הנושא עם אחותי בעקבות השרשור הזה, ואפילו שזה היה פנים-אל-פנים בצורה נורמלית, התקשיתי לקלוט את זה. אני חושב ומקווה שבסוף קלטתי משהו.
תמיד אומרים, שאם יש איזה משהו שמפריע - להציג את זה בתור "זה לא אתה שלא בסדר, זה הצורך שלי".
זה נשמע לי בדיוק העניין כאן, ושכאן באמת זה כך...
כי, אני חושב שגם את בעצמך כתבת פה - זה לא בהכרח משהו רע אצלו. אלא, יש אנשים כאלה ויש כאלה. וזה תכונה שלך היא חשובה.
וכדאי אולי להגיד עוד משהו - ברמות מסויימות, ייתכן שזה עלול להרגיז.
לאו דווקא בתור 'פגיעה בגבריות', אלא -
ניקח לדוגמה את מה שכתבת, לבחור מקום ישיבה. אם אתם רוצים לבחור מקום ישיבה, ולצורך העניין חשוב לו שזה יהיה מקום שנוח לך, ולו עצמו לא משנה בדיוק איזה מקום מלבד העובדה הזו, שיהיה לך נוח שם.
ובמקרה כזה, ברור שאת יכולה לבחור/להציע מקום ישיבה אם רק תרצי. זה לא משהו מסובך.
אבל את לא עושה את זה... למה - כי הוא צריך לעשות את זה.
למה? מה היא רוצה ממני? מה, עכשיו כל עניין בחירת המקומות האלה חייב ליפול עלי? ואם אני לא מבין במקומות נוחים ולא נוחים והיא בדיוק יודעת, אז ג"כ אני אהיה חייב לבחור? וכו'
כלומר, דברים שנראה שזה רק 'על העקרון', ש'דווקא הוא' - כי גם היא יכולה לעשות את זה באותה מידה, רק לא רוצה, כי רוצה להיות מובלת. יכול להיות שעצם הציפייה הזו ש'מפילה' הכל עליו, עלולה להרגיז...
לפחות כך לגבי עצמי.
כלומר, להשתדל שזה לא ירגיש שאת 'מפילה' את עצמך עליו.
(מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה...)