פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 975)

במחילה מכבודם של פותחי השרשורים הציניים למיניהם - לקראת נישואין וזוגיות

אבל אם השאלה ההיא לגיטימית , אז גם השרשור הזה . אני עלול לחשוב שהשאלה שלי לא לגיטימית ולהיפגע מזה חלילה ..לא להגזים

אתה ציני, הם רציניים. לשאלה שנשאלה ברצינות צריך להתייחס ברצינות. וכמו שאמרתי שם - גם להגיד שהשאלה לא לגיטימית זה רציני מאוד. הדרך שאתה בחרת להתייחס לזה היא דרך צינית, ולדעתי זה לא נכון.

אני לא.
חוץ מזה שהשאלה שלי מעמידה כאן מראה כלפי השאלות האלה . תבינו אנשים במה אתם עסוקים . אנשים כאן שוברים שיאים בבררנות .

פעם הבאה תיסתכל בגימבואי (3 פסים כחולים בפינה) ותראה אם זה בן או בת.

 

איך אני?

@סביון@צריך עיון

אתה בטוח זכר ;)

זה צריך להיות יתרון

עובר לה שלשחוט זו עבודה שדורשת כוחות נפש לא שגרתיים. זה מרתיע אותה וזה טבעי בעניי.

לדעתי זה קו מחשבה או "סטיגמה" שצריך לברר מאיפה הא נובעת ואז לבטל אותה, לא להחליט מיד שהיא לא לגיטימית.

 

במחילה מכל השוחטים.. 

 

הנקודה הזו תקפה גם לגביי לוחמים. שעשו וראו דברים קשים. אני מניחה שלא ידברו על הדברים האלה אבל כשבמוצהר זו העבודה שבחר, וזו פעולה שמרתיעה הרבה בנות. טבעי שתבהל ותשאל.

זה ודאי לא לגיטימי...

 

זה כמו שיחליטו שלומד תורה הוא פרזיט וגזלן (כמו שהחילונים חושבים כי זה מה שהם רואים כביכול) ואז נגיד שזה לגיטימי. זה לא.

צריך להלחם בזה, וצריך לעבוד על זה, זה נכון, אבל זה לא עושה את זה לגיטימי.

 

וכוחות נפש של שוחט, סטטיסטית הם ל1 משבעה אנשים (סטטיסטיקה יבשה לפי השצ"ם חנכ"ל), זה לא כזה נדיר. למה לא שואלים האם לצאת עם רופא מנתח?

אני חושב שזה מראה בד"כ על אופי מסויים שפשוט לא מתאים לכל אחד

(אני לדוגמא לא מסוגל בכלל לראות שחיטה..)

צריכה לראות חולים....

 

קרה לי שביטלתי קשר שהיה ממש מוצלח בגלל בחירת מקצוע דומה, אני מסכים שזה קשה למי שאיסטניס, לחשוב שהבן/בת זוג שלו נוגעים בדברים דוחים כל היום. אבל אם כולם חושבים ככה (או כולן) אז זאת בעיה רצינית יותר מאשר אישית למישהו.

ו@ברגוע! זה בן..

גם @סביון. אע''פ שזה מפתיע..

שניכם, אני מציעה לכם לכתוב זאת בחתימה. זאת כבר חזקה שהרבה טועים, לא מבאעס ככה?

יותר מפריע לי שאת כותבת מבאעס...

 

עדיף לחנך את האנשים להסתכל בגימבואי...

למרות שאני יודע כבר שהוא גבר

ואני עדיין לא הצלחתי להבין למה שמילה בלשון זכר תהיה ניק של בת. אבל כנראה שלא לכולם יש את ההיגיון הנפלא והבריא שלי 🤗

התכוונתי שמי שלא מסוגל לראות שחיטה, אז זה מעיד על אופי עדין וכו'

ומי ששוחט כנראה (לא תמיד) שיש לו אופי אחר ( זה כתוב אפילו בגמ' שמי שנולד במזל מאדים התקנה שלו זה שיהיה שוחט..)

 

בד"כ דם חם = רגישות גבוהה...

נראה לי שזה 2 דברים שונים

כאן

חח למה אתם קובעים מה אני? אני אדם מאוד עדין נפש כלפי חוץ - לקראת נישואין וזוגיות

ואנשים חושבים שגם עדין מדי, מה שלא לגמרי נכון. לגבי הרגישות אני רגיש יותר מהבחורה הממוצעת, עד כדי הרגשה פיזית בכאב של אחרים, גם אם הם לא לידי.

 

ב"ה האופי שלי כולל את שתי התכונות.

 

אתם סתם מוציאים את הגמרא מהקשרה, מזל מאדים (שנולדתי בו אגב, לפי שעת הלידה ביום ותאריך וכו'), לא מעיד על פסיכופטיה, אלא על דחף להתעסק בעניינים של דם.

גם הרגשה שונה ממך

אם משהו מזעזע לה את הנפש, ככה זה, אפילו שזה נוגד את התורה.

יש על מה לדון ולהסביר! זה טבעי!

זה נושא מאודדדד מסורבל, כרגע אני רק דבק בלא להיות שבלונאי.

 

כשאצליח לתפוס את השור הזה בקרניים אני מאמין שאוכל להתחיל להשפיע הלאה.

ותודה

שוחט זה לא מקצוע רגיל. זכותה להרגיש רתיעה מהעיסוק הזה.

הדעה הרווחת זה שדעת יפה לא מתרגשת מדברים שהם לא שכליים, ודעת הפוכה (איסטניס) כן.

אבל יש דעה של הרב שטיינזלץ ש"שנפשם יפה" זה לשון סגי נהור.

הדעה הרווחת היא ש"כהן שדעתו יפה" זו לשון סגי נהור.

ושוחט זה באמת לא מקצוע רגיל. הוא מעיד על תכונות נפש מאוד מסויימות, שלא בטוח שמתאימות לבחורה הזאת.

אשמח לקבל

 

עריכה: די עם התכונות נפש שלא מתאימות, זה נשמע כאילו כל אחד פה בפורום מומחה לענייני הנפש ועוד לפי התורה, זה לא ממש נפוץ... אחרת היינו כולנו שדכנים

ומי אמר תכונות נפש לפי התורה? תכונות נפש הם אוניברסליות.
קיצור, זה עניין של אינטואיציה. די ברור שאם אדם שוחט הרבה זה אומר משהו על האופי שלו.

ואנסה לחפש עוד פרשנים. אני למדתי ככה בפשטות כגירסא דינקותא, והרב שלמדתי ממנו ביסודי ממש לא חסיד של הרב שטיינזלץ...

עיין ב"רב בלבבי", במלא מהספרים שלו.

 

אשמח באמת לדעת מקור, כי אני מכיר הרבה שלמדו מגירסא דינקותא ההפך.

ולא הצלחתי למצוא מפרש אחד שמתייחס לזה אפילו.

וזה בשם הגאון מוילנא (אור יהל , ביאור ההיכלות פרשת פקודי , היכל ו׳) , אלא ביטחון נטו בה׳ בגלל שכתוב ״מה׳ אשה לאיש״ ולא מצאנו בשום מצווה אחרת ביטוי דומה לזה.
אבל כמובן זוהי דעתו ויש דעות אחרות שהשתדלות חובה בכל דבר וצריך שתהא במידה שמוציאה את אותו הדבר מגדר נס (פסחים ס״ד ע״ב - אין סומכין על הנס וכן מכתב מאליהו חלק ראשון עמודים 188, 197)

יש אפשרות למצוא ציטוט של זה באינטרנט?

את יכולה אולי להסתכל שם גם על שאר השרשור..

מקור הפוך - לקראת נישואין וזוגיות

 

אבל אצלי היו מקרים יותר גרועים,

לא עברתי כמה פעמים שיחת טלפון.

 

להקים , איזה סגנון דתי חרדי/ דתי לאומי תורני וכו ..

 

אחרי שתבררי עם עצמך מה את מחפשת , יהיה לך קל יותר להציג בפני אחרים !

 

בהצלחה רבה נשמה אם את צריכה משהו מוזמנת לפרטי !

תתחילי לחשוב לפי קטגוריות: רמה דתית, אופי, סגנון בית וכו'

לאט לאט ובלי לחץ תנסי למפות לך דברים שאת רוצה.

 

רמה דתית- כמה את רוצה שהקשר עם הקב"ה יהיה חזק ורציף, מידת פתיחות  (טלוויזיה, סרטים, ידידות וכו')

את רוצה ומוכנה שבעלך יהיה אברך או שתרצי שגם יעבוד? אם אברך זה סגנון מסויים שאת גם צריכה להיות בנוייה לזה.

 

תנסי לחשוב על תכונות שאת אוהבת באנשים שקרובים אלייך, מה מייחד אותם בזכות התכונה, האם את רוצה שבבעלך תהיה את התכונה הזאת והזאת..

כנ"ל גם באופי- את רוצה מישהו אידיאליסט, בלגניסט, דברניסט (התלהבתי על הסיומת וכל העולה על רוחך..

 

 

(שימי לב לא להיגרר לרשימות מכולת.. ככל שתצמצמי אפשרויות ככה יהיה יותר קשה לאנשים למצוא.)

 

תנסי לבוא עם כיוון מוגדר וברור ככה גם אנשים רואים שאת רצינית ולא סתם מתפלצפת..

 

אהה וכמובן תפילה לבורא עולם שיכוון אותך למה שאת חושבת שמתאים לך...

 

זהו בגדול.. מקווה שלא קישקשתי לך יותר מידי.. ובהצלחה!!

 

 

כי יש יותר זמן פנוי לחשוב
כי כולם בבית ביחד ואז החיסרון יותר מורגש
כי פוגשים הרבה אנשים

וטוב שיש זמן כזה...

גם יש הסבר על פי הקבלה.

בחגים הגעגוע והחיסרון מתחזקים ונובעים ממקור חיצוני יותר.. מרגישים את זה בצורה מוחשית כי לפעמים ה"לבד" הזה נראה בצורה מובהקת כשיושבים בשולחן (או לפחות ככה מרגיש, והדודות כרגיל לא תורמות למצב;)).

בשגרה זה מגיע ממקום יותר פנימי... ביני לבין עצמי בלי קשר לסביבה.. הוא מורגש יותר בדברים הקטנים של היום היום.

אבל זאת רק אני אצל כל אחד זה שונה אני מניחה

 

בחגים קשה יותר כי הלבד מורגש לעומת השיגרה שעסוקים יוצאים לדייטים זה שונה 

אני פשוט מחכה לחגים שיגמרו כדי שאוכל לאחוז בשביבי תקווה

זה לא קשור לחגים/שגרה.

כי בשגרה אין לי זמן להתעסק יותר מדי בבדידות הזאת... ובחגים יש יותר זמן למחשבות. (במיוחד ראש השנה ויום כיחפור שעושים חשבון נפש וחושבים באיזה מצב אני רוצה להיות...)

מצד אחד חגים כמובן, רוצה כבר את הבית שלי ואת הסגנון חגים שלי, מצד שני שיגרה שאז הבדידות היומיומית מורגשת יותר..

 

גם וגם

 

שנזכה לשמועות ובשורות טובות

גם בימי חול,אבל בימי חול זה שונה..בשבתות וחגים זו אווירה אחרת לגמרי

בחגים? בשבתות? 

וואלה מוזר.. אבל אולי זה בגלל שאני קצת צעירה. ב"ה אני לא מרגישה בדידות אפעם. אני כן מרגישה רצון חזק להתחתן או געגועים חח וזה משפיע על התפילות שלי ב"ה.

אבל!- לא רוצה שהאושר שלי יהיה תלוי בבעלי... אני אשמח אם הוא ישמח אותי יותר והוא בוודאי יעשה את זה חח אבל מפה ועד לקבוע שבלעדיו אני שבר כלי.. לא...  

בכל אופן אצלי שאני בעליה רוחנית אני מרגישה צורך חזק להתפלל על בעלי שיבוא. מן הסתם יש עוד מקרים אבל לא עולה כרגע.

אה ונקודה חשובה נוספת, חגים ושבתות זה זמנים של התעלות רוחנית אז בעלי פחות מעסיק אותי אז חח והמשפחה והחברים ב"ה מספקים צדדים אחרים וכמובן גם אוכל חח סתם

בכל אופן- סליחה על החפירה ומקווה בשביל כולם להרגיש הרגשת שלמות ושמחה בעז"ה. 

ההבדל ביני ובין השאר היא שאני מצפה שהרגשות ימשיכו לבעור כמו שהם בוערים עכשיו,להישאר רעב אליה.

ובסדר,אני מבין את הצורך של להישאר עצמאי..זה לא סוד,מילה אחת שלה יכולה לעשות לי את השבוע..

ואני מזדהה, השאלה אם זה לא הגיל שגורם לבעירה הזאת... וגם אם זה לא משתלט עליך.

אבל אני בהחלט חושבת שזה אתגר של החיים להשאר עם האש הזאת גם אחרי כמה שנים טובות של זוגיות 

 

אם נגיד בדרך כלל אני מסיים משהו תוך שעה

עכשיו שאנחנו זוג זה לוקח שעה ורבע

אם נגיד בדרך כלל פעם ב...אני מוותר לעצמי

אז שאנחנו זוג אני לא מוותר לעצמי..

לא מוצא בזה שום דבר רע...לחשוב על זה כל היום..זה לא משהו רע..כמובן שאם ההרגשות האלו באות רק מצד אחד עדיף לחתוך..היא עשתה לי טוב...וכן...אני בהחלט מקווה לא להגיע לגיל 40 ולמצוא את עצמי רגיל אליה בכל מובן...בדברים מסוימים מעדיף שכן,אבל כאילו...יש הרבה שאני מעדיף שזה ירגש את שנינו..

נשמע בריא בסה"כ, כאילו, אני מכירה את ההרגשה רק יותר מהצד הנשי חח 

 

אז שמדובר בקשר מוצלח ברור שכל היום הראש עסוק בו, יש גם תחושת אופוריה והרגשה שאתה כל יכול.

יש גם הרגשה של אהבה אינסופית שאתה רוצה להשפיע לסביבה שלך אפילו לאותם אנשים שאתה פחות מתחבר אליהם בד"כ. מלא מרץ ורצון לעשות טוב.

ועוד חח 

אבל היי אפעם לא בדקתי איך זה אצל גברים (רגישים יותר או פחות) באמת מעניין לדעת, אולי נפתח על זה שרשור...  

גברים לא שונים מנשים יותר מדי בקטעים האלו...או שאני פשוט מיוחד..או שאני רגיל וכל השאר דפוקים חחח

חח זה באמת מסקרן אותי 

זה יותר כמו חוסר ששום דבר אחר לא ימלא..גם חברים ומשפחה לא ימלאו ולא משנה כמה תיהי עם חברים ומשפחה וכמה תחומי עניין יהיו לך. מתישהו החוסר הזה יגיע..ולדעתי יש בו יתרונות כי אם לא הוא כנראה שהייתי נותנת לעצמי עוד כמה שנים טובות עד שהייתי מתחילה להיפגש (בגיל 19-20 לא הרגשתי את הבדידות הזאת ובאמת חברות ושאר תחביבים היו מספיקים לי אז כנראה שלפעמים זה באמת משהו שבא עם הגיל)

אוף יש לי חברה שמתארת בדיוק את המצב וגם עליה עברו כמה שנים ללא ישועה. ותמיד היה (ואולי עדיין) קשה לי להזדהות איתה באופן מוחלט. 

זה ממש מצער אותי לשמוע 

לפחות אני יכולה להגיד שכנראה נישואים זה דבר כל כך עוצמתי, לפחות אפשר יהיה להעריך את זה בהתאם. 

מכירה כאלה שהתחתנו ולוקחים כל כך כמובן מאליו.. 

לא הגעתי לזה ומקווה שלא אגיע..והמשפט האחרון ממש נכון

אהה חח סליחה... לא התכוונתי להגיד שדווקא לך עברו שנים ללא ישועה 

אבל, כמו שאמרת זה בטח בא עם הזמן... 

מה שאת מתארת זה נכון ומעולה...

אבל שלא תדעי מה זה לעבור כמה וכמה שנים של המתנה ..של אכזבות..של לחלום ולצפות...
שכל החברות מתחתנות..שכל שנה מגיע ראש השנה ואת עם אותה הבקשה שוב ושוב..

שלא תדעי באמת.

זה לא שמישהי החליטה שהאושר שלה תלוי רק בבעלה.
זה פשוט באמת כואב וחסר וארוך...


וחיבוק לכולכם.


(סליחה שהתערבתי למרות שאני נשואה. שנות הרווקות הן ממש חלק ממני גם היום כמה שנים אחרי....אז ממש מבינה ומזדהה עם הכאב!)

הייתה לי הרגשה שאין לי הרבה הבנה בעניין בגלל הגיל שלי.

בכל אופן אני ממש מקווה שברגע שזה מגיע זה מפצה על כל השנים של ההמתנה .

קודם כל תבדקי למה פחדת שזה יהיה זה? את לא מוכנה לזוגיות/חתונה עדיין? אם זה העניין אז טוב שאמרת להצעות לא.
אם את פשוט מפחדת לקפוץ למים ולנסות (תיהי בגישה של לבוא ולהכיר בן אדם..אל תראי אותו ישר כבעלך העתידי) אז תחזרי בך מאחת ההצעות ותנסי בטוח לא תפסידי..בהצלחה!!

יש משהו שאצטרך לספר אם הפגישות יתקדמו
ואני מפחדת שזה יבריח אותו

אז במקום לקבל דחייה- אני דוחה

זה רק יחסוך לך התלבטויות לגביו.
ולכל אחד יש מטען כלשהו שהוא סוחב איתו (לא משנה באיזה משקל, גם אם זה משהו שנראה בעינייך אולי זניח, פשוט תזכרי שאף אחד לא מושלם וזה כל היופי שמקבלים אחד את השני למרות ולא בגלל).

תראי את זה בתור מתנה שה' שלח לך שבה הוא גורם לך להבין מי מתאים לך ומי לא

יש לך מבדק אמיתי לפני החתונה
לרצון הטוב של הבחור ולרגש שלו כלפייך..

שולחת הרבה חיבוקים וכוחות..
את גיבורה שאת מתמודדת!

הלוואי שאעיז לבדוק...

 כדאי לשבת ולדבר על זה עם איש מקצוע.? הרי מה שאת צריכה לספר לא ישתנה...וחבל שתעכבי את עצמך אם מדובר רק בזה. ברגע שתהיי במקום יותר שלם ובטוח בעצמך, לא משנה מה הוא אותו הדבר אז דברים יסתדרו בעז"ה

אבל אל תלחיצי את עצמך בעניין

כשיגיע הרגע כשתרגישי בנוח יותר לספר אז תלכי על זה.

 

זה בהחלט מבחן לבחור לראות אם את אוהבת את התגובה על מה שאת מספרת.

 

בסופו של דבר כולנו בני אדם עם יתרונות וחסרונות..

נכון
אבל אם אני לא יאהב זה יכול להיות מאוד מכאיב...

הפחד מדחייה מנהל את כולנו, מי יותר ומי פחות..
יש מי שחשוף לפחד הזה ויש מי שמדחיק אותו.. יש מי שעקר אותו מהשורש ויש מי שברח ממנו.

 

את מעיזה לומר את הדברים, להתמודד איתם. להגיד את זה ככה, בפשטות.

אני מפחדת שידחו אותי כי כך וכך..

יש רווקות בגילאים מטורפים שאחרי זמן ארוך ומייגע של טיפול הן מגיעות רק לשלב חשיפת הפחד.

 

ואת שם כבר, ועל זה את מדהימה וגיבורה (ואני בטוחה גם שבלי קשר לזה ׂ)

ועצם העובדה שאת מודעת לזה תאפשר לך בקלות ובמהירות להיפטר מהפחד שמנהל אותך (ואותי, והרבה מאתנו) לתמיד. בעזרת השם.

 

אני יכולה לומר לך שוודאות, שברגע שתשתחררי מזה, תראי כמה השורש של זה היה טוב.

 

אבל לאט לאט..

 

 

יש לי כאן מגילות ארוכות לכתוב בנושא, מה לעשות ואיך להתמודד אבל יכול להיות שזה יהיה לך כבד מידי.

בנתיים במקומך הייתי משתדלת כמה שיתר להבין את עצמי,

לתת לרגשות האלו בהחלט מקום, לשתף את זה עם האחראי ששולח את כל הרגשות,במחשבות, הדפוסים, ההתנהלות שלנו.. ריבונו של עולם.

להגיד בפשטות את מה שאת רוצה באמת, ואת מה שתוקע אותך ומכאיב.

 

מתוך כך הדברים ירפאו.

ותראי שהפחד (הלגיטימי והמובן) הזה יעבור לגמרי לגמרי, בע"ה.

 

 

חיבוק!

 

 

 

עשה לי טוב לקרוא את זה

ואשמח לקרוא גם את המגילות שלך, פה או במסר (:

אהבתי 

נשמע שיש לך הרבה חוכמת חיים 

היה לך קשר מלא אהבה פעם שנגמר ונשבר לך הלב?

אז מוזמן לקרוא את התגובה השנייה בשרשור הזה

אבל ברוב המקרים כשמספרים משהו זה לא מפחיד כמו שאנחנו מדמיינים

היתה פגישה נחמדה ועדיין חתכתי אחרי, באמת לא היה קשור.
אבל עדיין היה נחמד להכיר בנאדם

שהייתי בתחילת דרכי חח הייתי משקיטה את המחשבות האלה ופשוט נפגשת בעיקר מחוסר נעימות וגם מהסיכוי הקטן שאולי זה זה (ודי זה אפעם לא זה שזה ככה, בוא נודה באמת..)

היום אני מנסה יותר להקשיב לאנטואציות שלי כי ראיתי שבאמת כל פעם שזה קרה כמו שתארת ובכל זאת נפגשתי זה פשוט לא היה זה. ובסוף? היה מקרה אחד שאמרתי לא והקשבתי לאנטואציות ב"ה.

 

מה כדאי לך לעשות? 

דוגרי באלי להגיד לך לכי עם התחושות שלך ותבטלי (כי מן הסתם יש פה גם סיבות שכליות) אבל אני לא אקח את האחריות על זה 

 

ספרי מה החלטת בסוף אם באלך, אני אשמח לדעת אם התאוריה הזאת מגשימה את עצמה 

נראלי שאת חצי פצלש שלי

גם אני בעד אינטואיציוץ, לאחרונה גיליתי כמה אני כל פעם מזלזלת בהן ונדפקת מחדש.

אדישוות זה בהחלט נוראי...

אני יצאתי והיה יבששש. 

 

לי נראה שהיה קשה לבטל...אבל אם יש לך את הכוחות לכך אז באמת חבל לשרוף ערב.. מה שכן הייתי ממש מתנצלת. כי לא נעים 

לפחות תעבירי את הדייט בנעימים, ואח"כ אם לא יתאים- תחתכי..

יש מצב גדול שאחרי הדייט תרגישי אחרת.

בהצלחה!!

אני חושב שזה לא נחמד לגרום לבחור שבא עם הרבה מוטיבציה, אופטימיות והכנות שמאחורי הכל- לשרוף ערב וכסף על כלום... אם אין לך כבר שום סיכוי לשנות את המחשבות לכיוונים חיוביים- תאזרי אומץ ותודיעי לו שבמחשבה שניה זה לא נראה לך מתאים, בלי להיכנס הרבה לפרטים על הסיבות. אולי הוא קצת יצטער לשמוע, אך זה יחסוך ממנו צער גדול יותר... כל עוד הנר דולק- אפשר לתקן! בהצלחה!

ובכל זאת השתדלתי לבוא בראש פתוח, ובאמת היתה פעם אחת שהתבדתי-ובפגישה דוקא כן היה נראה לי קשור. לעומת זאת היו מקרים אחרים שהיה נראה לי מהברורים מאוד מתאים ובפגישה היה נראה דוקא פחות...

 

בכל מקרה נראה לי ממש לא כדאי לבטל אלא להשתדל לבוא כמה שיותר פתוחים לפגישה...

אין שום סיבה לבזבז את הזמן של שניכם..
תקשיבי לעצמך
אם היציאה הזו מביאה עלייך מיאוס בו זה ממש לא טוב.
אם היציאה בכל זאת נעימה לך בשביל הבילוי לכי על זה.

רק כדאי להחליט הלילה ואם תבחרי לא להפגש-
חשוב לעדכן את הבחור ממש על הבוקר
ובשיא הרגישות והכבוד כלפיו.

כל החלק הראשון...
היתה מחשבה שלא יצא מזה כלום, גם אחרי הדייט הראשון חשבתי לחתוך, בסוף הוא התחנן בקטע ממש חמוד (לא מציק) והסכמתי...
בסוף זה היה הקשר הכי משמעותי והכי ארוך... כמעט התחתנו.

לגבי האדישות, אל תתרגשי ממנה... תשארי אדישה לגביה.
מי החליט שצריך להתרגש? לפעמים דווקא האדישות מיטיבה איתך...

איפה נכנס כל העניין של האנטואציה? חח 

זה סותר את התאוריה!! 

מאותה סיבה שלא רציתי לצאת מלכתחילה, נפרדנו בסוף למרות כל מה שהיה בנינו... זה לא הספיק.
לא האמנתי לעצמי שאני יודעת מה מתאים לי, וראיתי שלמרות שממש ניסינו, לא התאים.
אבל אני חושבת שיש הפתעות בעולם...

אני פשוט הייתי רוצה לחוות את ההפתעה הזאת (לטובה) להוכיח לעצמי שאולי אולי מה שכל העולם אומר שיכולים לקרות שינויים משמעותיים בפגישה שניה, כי אני פשוט לא מאמינה בזה. 

בטוח שאת לא כזאת.
מוזמנת לאישי.

עושות לך טוב?
הן מקדמות אותך?
אם הן מקדמות אותך, זה היצר הטוב... אם לא, ומנהסתם שלא, זה היצר השני. אז תילחמי בו.

אל תאשימי את עצמך בשלל האשמות.

אבל אם את מרגישה ככה, אולי תלכי לטיפול שיעזור לך...

איתי ועם @ענבל.

 

 

בס"ד

@לא בת 16 זה גם פתרון נחמד. אני מוכנה להכיר אנשות חדשות

זה מקסים שאת משתפת
בעצם את צריכה להבין שבכל אחד יש את היצר הזה שילחש לו אתה לא טוב מי אוהב אותך בכלל!!
אל תתני לזה לתפוס אותךך זה שלא דיברת עם מישהו הרבה זמן זה לא אומר שום דבר אני מבטיחה לך נשמהה!!!
את נשמעת מקסימה אל תתני לזה להפיל אותך תאהבי את עצמך באמתת תנסיי זה בטוחח לא כזה קשה אם לא תקשיבי ליצר הרע שבך

בס"ד

אולי את פשוט לא בחברה הנכונה?

כי אם היה ספק, אז אחרי כתיבה אינטלגנטית כזו, יפה ונוגעת - 

 

ברור לחלוטין שזו עצת יצר-הרע, לחשוב על עצמך כך.

 

אל תאמיני לו, אל תיכנסי איתו במשא ומתן. זה ממש שטויות.

 

את תמצאי מישהו מתאים, תתחתנו - ועוד תחייכו ביחד למקרא ההודעה הזו...

 

וחברות - תנסי בנחת, מחדש, אחת-אחת.

 

וגם תפני לשדכנים/ות, מכירים/ות, שיציעו לך הצעות מתאימות - ותהיינה לך שיחות טובות...

 

לא להתייאש כלל. תמצאי. בעז"ה.

 

ותעדכני כאן..

 

 

במילה אחת: פתיר

בשתי מילים: מאתגר-פתיר

 

מה את כן אוהבת לעשות? תחביבים? שאיפות? מטרות בחיים?

מה עשית עד היום במכלאות של משרד החינוך או איפה שהיית בו עם חברה?

(עשית שירות לאומי?)

 

 

יש לי כמה רעיונות לקצוות חוט, אבל זה תלוי במה קרה באמת ולאן רוצים להגיע.

אף בן/בת אדם לא יכול להגיד לך מי את ומה את יכולה להיות ,לפני שאת קובעת לעצמך שאת הלא-בסדר תבדקי את הסביבה

ילד של אבא, על מה אתה חולם? 
מה בוער לך בלב? 
וכמה טוב שבאת, ביחד זה שלם, 
בעיניים שרואות הכול 
אין שום דבר כואב. 
שנים זולגות כמו מים 
ישר לשום מקום, 
לרוץ רחוק, להיות קרוב. 
יום הופך ללילה ולילה שוב ליום, 
להחזיק חזק ולעולם לא לעזוב. 

כי זמן לא עוצר, 
הוא עף, נשרף, מסך עשן. 
היה לאילן, 
תפוס ירח, שוט על ענן. 
וזה הזמן שלך לזרוח 
ולדעת ולגעת בהכול, 
לטרוף את העולם, 
אל תפחד ליפול. 
ילד שלי, הכול מחכה רק לך. 
ואבא כאן תמיד 
לחבק ולשמור אותך, 
עד סוף העולם אנ׳לא עוזב אותך. 
ילד שלי, לך רק בדרך שלך. 

ילד של אבא - רואה בך אותי, 
את הילד שהייתי בעצמי. 
וכל מה שקורה לך 
מרגיש כאילו לי, 
ללמוד שוב מחדש מה אני ומי. 
קדימה והלאה, הכול נמצא בך, 
וכל יום חדש הוא הבטחה. 
בעולם הזה יש צער 
כמו שיש שמחה - 
תן לאהבה שלך להוביל אותך. 

כי זמן לא עוצר, 
הוא עף, נשרף, מסך עשן. 
היה לאילן, 
תפוס ירח, שוט על ענן. 
כי זה הזמן שלך לזרוח 
ולדעת ולגעת בהכול, 
לטרוף את העולם, 
אל תפחד ליפול. 
ילד שלי, הכול מחכה רק לך. 
ואבא כאן תמיד 
לחבק ולשמור אותך, 
עד סוף העולם אנ׳לא עוזב אותך. 
ילד שלי, לך רק בדרך שלך.

אם אנחנו הבנים והבנות שלו, ועוד חלק ממנו, ודאי שאנחנו הכי מיוחדים שאפשר...

 

רק צריך לזכור שגם האוצר הכי יקר, לא שווה כלום כשהוא קבור באדמה!

מה עושים? מתחילים לחפור... ולא, הכוונה היא לא לחפור בנפש, זה לא בריא.

לחפור זה פשוט עבודת המידות, ובראשה, מידת ה-ש-מ-ח-ה.

 

בע"ה הרבה תפילות, הלוואי שתזכי לשמוח ולהקים בית כשר מתוך שמחה.

בס"ד

לא התחתנתי אז אני לא יודעת אם זה משתנה.
כן ראיתי שכשאוהבים מישהו מאוד אז יש רצון לילדים, אבל לא התנסיתי בזה טכנית.

בכל מקרה אני באותו מצב כרגע והסבירות שאדחה חתונה בגלל זה לא גבוהה.
(עכשיו ייפתח פה שרשורפלצת על מניעת הריון ותכנון משפחה.
1..2..3..)

והאתר מעוצב פשוט יפייפיה!!!! כנראה הוא חדש כי לא שמעתי עליו בחיים...

 

כן
לא

1.פעם פנה אלי בחור אחד חילוני ושאל אותי,

תקשיבי, אני קצת מתחזק והייתי רוצה להכיר מישהי- דתייה חזק, איך אני מגיע לאלו- שהן נורא דתיות- עם הזה על הראש.. (יעני מטפחת)  

 

2. קרה לחברה שלי-- בבירורים הבחור שאל- בת כמה היא ואז אמרו לו- שיעור ד'

והיא למדה במדרשה- אז הוא חשב- שיעור ד' במדרשה..

 

נפגשו, נפגשו..ואז היה לה יומולדת- והוא כזה- מזל טוב, 24 נכון? והיא כזה לאא 21.. חחח..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נ"ב- הראשון זה גם לא קרה לי אישית.. מן בדיחה שרצה כזה..

 

 

 

 

תיזהרו בנות (בקשר לשני) מי שלומד בישיבה קטנה קורא לעצמו

שיעור ד' כבר בשמינית...

שיעור ג' זה בשביעית, וא"כ בשמינית זה שוב שיעור א'

אצל חרד"לניקים יש 4 שנים ישיבה קטנה, במקביל לישיבה תיכונית.

רוב הישיבות הקטנות אין 4 שנים, ואלו שיש לא משתמשים בשיעורים אלא בשכבות גיל...חמישית שישית..

בכולן (לא שיש הרבה כאלה) יש 4 שנים, כי בישיבה הגבוהה צריך להסתנכרן בגיל עם כל הישיבות התיכוניות.

ממה שאני יודע

איזה שכן רצה לשדך לי את האחיינית החרדייה שלו. מכיוון שהייתי חייל וזה לא הפריע לה, חשבתי שאולי היא לאו דווקא חרדייה קלאסית, אז אמרתי - מה אכפת לי לשמוע...

בקיצור, היא רצתה עובד ולומד, ולפחות בשנה-שנתיים אחרי הצבא, התכנון שלי היה רק ללמוד, אז היא לא רצתה בסוף.

היא פסלה אותי כי הייתי חרדי מדי בשבילה

ואז אחרי כמה דקות החברה באה ואמרה שטעתה וחברה שלה התכוונה לזה שיושב לידי.

והוא קצת התלהב ובירר על העניין, ואז יום למחרת (לערך), התקשרו אלי להגיד שהטעות הייתה כפולה והכוונה כן הייתה אלי, ויצאתי איתה אני בסוף חחח

קרה לכם שהתעניינו בכם במקום במיועד המקורי?

הבחורה שביררה איתי הייתה ממש נחמדה והחמיאה לי מלא (מול כל החברות שלה, אחד המביכים) ותהיתי אם להגיד לה פשוט שתביא לי את המספר שלה במקום של חברה שלה וזהו חחח

 

ומישהי אחרת שניסתה לסדר לי קרובת משפחה שלה בסוף נדלקה עלי והעלתה את הרעיון שאצא איתה, ויצאנו

אמא שלי משגעת אותי שיש בזה בעיית צניעות.

זה גם הרבהההההההה פחות מביך, גם לצד המוחמא

מי יתקשר אליי.. עד עכשיו התקשרו המוצעים בעצמם, מה אני יכולה להגיד? תביא את אמא שלך??

למה הם מרשים לעצמם בכלל?

יש בנות שאף בחור לא יפנה אליהם ישירות, לא בקטע רציני לפחות.

 

זה בד"כ מה שאתה משדר לסביבה, בנות שצוחקות הרבה עם בנים או מדברות איתם בחופשיות משדרות פתיחות, גם אם זה לא מתאים לשאיפות שלהן. כנ"ל לגבי גברים, יש כאלה שבנות באות אליהם בצורה ישירה וכאלה שמרמזות וכאלה שלא מעיזות להתקרב. ולא אני לא מדבר על מפלצות, על אנשים שווים בהכל חוץ מ"בתשדורת החברתית" שלהם ;)

אי הבנה

אני מתכוונת למצב של שיחה בלבד, הבחור מתקשר לברר על חברה שלי. דווקא אין חופשיות מבחינתי בשיחות האלה, הכי עניינית שיש. ובכל זאת, לא יודעת איך הוא החליט שאני יכולה להתאים לו.

אם באמת יש בזה בעיה הלכתית/ צניעותית. לויודעת.

אין איסור גורף, אבל זה לא הכי טוב אם יש ברירה אחרת

 

כשהייתי צריך להיות הצד המספר בבירורים שמרתי על דיסטנס מאוד (זה היה באמצע דייט, דבר מצחיק כשלעצמו)

וכנ"ל להפך...?

בחברה דוסית נפרדת, למה שיהיה גבר שיכיר מישהי בצורה טובה עד כדי כך שימליץ עליה?

נראה לי שמכירים אותה מספיק טוב לא?

כך זה לפחות בתחומים אחרים של ממליצים.

ורב? אתה רציני? זה לא כמו הקשר בין רב לתלמיד בישיבה...

בן דוד אולי...

גם ככה הולכים פה הרבה על אמונה...

 

בד"כ, ממה שאני מכיר בעולם החרדי, הרב שלו מדבר עם הרב שלה, והרב בד"כ מכיר את הבת כמו הבת שלו.

בעולם שלנו הרבה פעמים זה היא מדברת עם חבר, וזהו בגדול. שומרים על דיסטנס והכל בסדר...

שואלים שאלות פתוחות ומנסים לשמוע הרבה מהסאב-טקסט. זו השיטה הכי טובה לדעתי.

זה עדיין מוזר לי מאוד לדבר עם קרוב משפחה, כאילו זה ברור שהוא לא אובייקטיבי בעליל!!!

ובציבור שלנו יש בנות במדרשות עם רבנים, אבל מכאן ועד לברר אצל הרב... נשמע לי מופרך.

לא קרבה משפחתית, או חברית...

 

לא יודע למה את אומרת ככה, בהרבה ישיבות יש רבנים שמתעסקים בזה, והם גם לפעמים מלמדים במדרשות ומביאים לך את העניין מבורר מראש.

וזה מרגיש לי קצת לא צנוע. כי רב שמלמד במדרשה מאוד משתדל לא להתייחס יותר מדי לבנות כדי לשמור על הצניעות. זה גבול דק כזה שרבנים מאוד משתדלים לא לעבור אותו. ויש רבנים שמצליחים להכיר לעומק בנות ויחד עם זאת לשמור על הצניעות, זה בהחלט ראוי להערכה ודי נדיר.

ואת הקטע עם קרובי המשפחה הבאתי מתחום השירות לאומי, אני לא יודעת איך זה בעולם השידוכים... בקבלה לשירות לאומי אסור להביא קרובי משפחה.

וכן, יש משהו יותר אובייקטיבי בחברים על פני משפחה.

לא יודע מה מוזר בזה... זה בטח עדיף על פני גבר ואישה שהם לא ת"ח שמדברים ביניהם.

 

השירות לאומי לא קובע, מה הראיה פה? משפחה וחברים, בהנחה שהם באמת חברים, זה אותו הדבר בעיני.

 

מה אטרקטיבי יותר בחברים על פני משפחה?

 

אני חייב לציין שכל הבירורים מהסוג הזה הם סתמיים לגמרי, בציבורים יותר הדוקים, עושים בירורים שגובלים בבלישה, והם לפחות הגיוניים! כי שם אתה מגלה באמת דברים.

בכל ה"בירורים" שאתה מדבר עם איזה חבר או חברה או משהו דומה, רוב הסיכויים שתשמע גרסה מצונזרת של האמת.

 

יצא לי לשמש כמברר בתור "רב" של קרובת משפחה כשמהצד השני היה הרב של בעלה (שאני מכיר את שניהם אישית), מהציבור שלנו אגב, וב"ה הם נשואים עם ילדים כבר. ובשיחה באמת ניסינו לברר אם יש ביניהם התאמה, ולא לבלוש או לחקור ולנסות להביא מי משקר ומי לא.

 

ת"ח (לא מכליל את עצמי בזה, שלא ירמז) בוודאי ראויים יותר לבירורים מכל אחד אחר, לפחות רב שמכיר את המשפחה או הרב של המשפחה עצמו.

כיום זה נראה לי לגיטימי לגמרי, אז זה היה נראה לי הזוי..

 

נתתי למי שקישר ביננו טלפון של חברה כדי שיעביר לבחור כדי שיברר. המקשר שלח לה את המספר של הבחור ואחרי כמה דקות היא שולחת לי הודעה מבוהלת: "תגידי?! את בטוחה שזה הוא?! הוא נראה ממש זקן!! (נפלאות תמונת הפרופיל בווצאפ) 

עכשיו, ממש התחלתי להיחלץ ואמרתי לה שתשלח לי את התמונה במיידי, פתחתי אותה ואני כזה: יא הזוייה אלה ההורים שלו!!! 

קיצר היה מצחיק, נרגעתי, היא דיברה איתם (ותוך כדי גם אמא שלה נדחפה והוסיפה המלצות (תודה רוחמה) ועד כאן בשבילכם..

אמא של הבחור ביררה עלי אצל חברה שלי.
חברה שלי סיפרה לי אח"כ שהיא דיברה איתה שעות
והיא ממשש התלהבה.. בסוף היא אמרה לה מבסוטה "זהו אפשר כבר לסגור אולם אני חושבת!"



מיותר לציין שזה נגמר אחרי פעם אחת בהדדיות מופלאה. הצטערתי קצת בשבילה..

אותי השדכן הגדיל בשנתיים ואותו הקטין בשנה וחצי, זה היה מצחיק כשגילינו את זה...

כנל מוהלים.

יש אירוע שלם שמתחיל רק בנוכחותכם, איך אתם לא מקדימים אליו?!


אבל ראיתי גם טאלנטים שמאחרים למופע שלהם אז לא יודע למה זה קשור...
אולי עפים על עצמם ולא רואים את עצמם מחויבים יותר מדי

אל תצבטי לעצמך בלב. הוא לא שלך ונגמר.
להיפך, תראי זאת כהקלה. עכשיו את יכולה סופית למחוק אותו מהראש ולהיות איכפתית רק מעצמך.
והכי חשוב - להתקדם הלאה.

בס"ד

אבל נסי להתעודד.. עכשיו את יודעת שזה לא זה ואת יכולה להמשיך הלאה בראש שקט...
ובעז"ה שבקרוב יבוא האחד שלך...

כנראה שזה לא הוא..

עם כל הקושי

מנסה עכשיו להפריד את עצמי מזה

ולא לתת לזה להוריד אותי

חיזקתם! 

עברתי את אותו דבר.. זה קשה, אבל אפשר לעבוד על זה ולהכניס לראש שזה פשוט לא זה!!
זה לא קל.. כואב.. אבל זה בעז"ה יעבור!!!
מחזיקה אצבבעות <3 <3

לחשב מסלול מחשב

שב עם עצמך ותחליט מחדש מה אתה מחפש בבחורה.
אפילו קח את הבחורה ההיא כדוגמא.
על מה היית מוכן לוותר מכל הטוב שיש בה, ועל מה לא.
וזה אולי יתן לך אפשרות להיפתח ולנסות להיפגש עם בחורות אחרות שיכולות להיות קרובות למודל שבנית לעצמך. (פלוס מינוס, כי על חלק תסכים להתפשר)



ועל הדרך מקפיצה

ואת מכירה אותו. אם יש סיכוי שזה יגרום לו לחשוד שאת מנסה לחזור, תגידי לו את זה במפורש...

אני לא יודעת מה את מעוניינת לשאול אותו אבל בכל הנוגע לספורט ובכלל בנוגע להרבה מאוד נושאים אני כמעט בטוחה שתצליחי למצוא תשובה באינטרנט או לחילופין לנסות להעזר באנשים שאת בקשר איתם.
בעיני ליצור קשר עם מישהו שיצאת עימו בעבר יכול לגרום לו לחשוב שאולי זו סתם שאלה שמטרתה 'ליצור' עימו קשר בכדי לנסות לצאת שוב וחבל בכלל להתחיל עם זה...

תנסי עוד

שלא נציין את העובדה שכבר יצאתם והאיסור של קירוב דעות הוא פי כמה וכמה חמור וזה מוביל להמון תקלות

כל קרבה שעלולה להוביל לתקלות אסורה בעצמה מהתורה, והיא לא גדר דרבנן או משהו.

זה כולל צחוקים וקלות ראש.

 

וואי נתקלתי במשהו מזעזע בויקיפדיה של עיוות ההלכה, צריך לקחת זמן להתפנות לזה, מחילה שאני לא יכול להביא מקורות כרגע. אפשר לראות ברמב"ם בריחוק מהעריות וכו'.

שו"ע אבן העזר סעיף כ"א,

 

"צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד. וְאָסוּר לִקְרֹץ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו וְלִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאֶחָד מֵהָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לִשְׂחֹק עִמָּהּ, לְהָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגְדָּהּ אוֹ לְהַבִּיט (א) בְּיָפְיָהּ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בִּבְשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אָסוּר."

 

מובן מאליו שזה גם על הנשים להתרחק מהגברים כן?

אחרת זה לא יעבוד...

 

וגם יש כלל בתורה שכל איסורים שבתורה השווה הכתוב איש לאישה, חוץ מכמה שמפורטים בפרק א' כמדומני של קידושין (דף לה.) "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה", שם מפורט מה (איסורים כמו לא להתגלח בתער, לא להוריד את פיאות הזקן וכדומה)

 

זה לשון המשנה שם "וְכָל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ בֵּין שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָהּ, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּבִין, חוּץ מִבַּל תַּשְׁחִית וּבַל תַּקִּיף וּבַל תִּטַּמָּא לְמֵתִים:"

אגב, המשנה שאומרת את מה שציטטתי, היא זאת שאומרת, במשפט שלפני, את זה שנשים פשוטות מעשה שהזמן גרמא.

נשמע לי בסדר גמור, מקסימום תצייני שהפנייה אליו היא רק בגלל שהוא מבין בתחום, בתור סתם עזרה אדם לאדם.
לי לא היה בעיה עם זה.

את השאלה .

יכול להיות שהוא יקח את זה למקום אחר.
ואני בטוחה שהוא לא הבן אדם היחיד בעולם שיכול לתת מענה לשאלות. לא חסרים מדריכי/מדריכות כושר(ויש היום עשרות מאמרים וכתבות על כל נושא שתרצי..לפעמים צריך סבלנות בשביל למצוא)