לא סגורים אם להעלות לגן או לא, לא התחלנו גמילה, מבין כל מה שאומרים לו (לא מדבר שוטף), עצמאי מאוד. איך אפשר לדעת?
הילד נולד בתחילת ינואר.יש בי חלום
זה בעצם להקפיץ אם הוא נולד בינואר, לא?פאז
לא נשמע שיש סיבה מיוחדת להקפיץ אותו...
אם אתם בכ"ז מתלבטים אולי תרשמו גם וגם ותחליטו סופית עוד כמה חודשים...
אם אתם בכ"ז מתלבטים אולי תרשמו גם וגם ותחליטו סופית עוד כמה חודשים...
לדעתי צריך להסתכל גם על הצד הרגשיהודלולה
איך הוא עם חברים? איך מסתדר במעון (אם הוא שם) כשיש מטפלת אחרת?
וכו'
לדעתי תתנו לו את הזמן שלו, עוד שנה יכולה לעשות לו טוב. ומקסימום המטפלת תהיה מאותגרת. עדיף שיעלה לגן בטוח בעצמו מאשר שיחווה קשיים.
מניסיון...
מחזקת את דברייך ממש לא מומלץ להעלות ילד לא מוכןאמילי.
למה למהר? הרי לא מדובר בילד שמפותח מעל הנורמה של בני גילו וגם אם כן.. מה טוב בזה?
מעבר לזה לא נראה לי שתועלת תצמח לילד שנגרר ומובל אחרי ילדים חזקים וטובים ממנו אלא להיפך.
מעבר לזה לא נראה לי שתועלת תצמח לילד שנגרר ומובל אחרי ילדים חזקים וטובים ממנו אלא להיפך.
לא לגמרי מסכימהבארץ אהבתי
עם מה שכתבת על זה שלא תצמח תועלת לילד שנגרר אחרי ילדים שגדולים ממנו.
הבת שלי קטנה בשנתון (ילידת כסלו) ומאוד נתרמה מזה שהיתה עם ילדים שגדולים ממנה. למדה מהם המון, קיבלה הרבה גם מזה שהפעילויות היו מותאמות לגדולים (האמת שהיא מאוד חכמה ובוגרת לגילה, והיא התמודדה עם זה יפה).
דווקא לגבי העלאה לגן בשלב כזה לא הייתי ממהרת, לא בגלל החברים אלא בגלל גודל המסגרת. לדעתי כמה שיותר להשאיר במסגרת יותר קטנה יותר טוב לילד, אפילו אם זה במחיר שיהיה הכי גדול בקבוצה והפעילויות לא יהיו מותאמות לרמתו.
וגם נושא הגמילה משמעותי (אם כי עדיין מוקדם, יש לכם עוד הרבה זמן שדברים עוד יכולים להשתנות...). אצלנו גמלנו לקראת הגן כי לא רצינו שתיכנס לגן לא גמולה, והיה לה קשה עם זה, וגם לקח הרבה זמן עד שהעיזה ללכת לשירותים בגן. יכול להיות שאם היתה עוד שנה במסגרת יותר קטנה היה יותר קל לעבור את זה.
הבת שלי קטנה בשנתון (ילידת כסלו) ומאוד נתרמה מזה שהיתה עם ילדים שגדולים ממנה. למדה מהם המון, קיבלה הרבה גם מזה שהפעילויות היו מותאמות לגדולים (האמת שהיא מאוד חכמה ובוגרת לגילה, והיא התמודדה עם זה יפה).
דווקא לגבי העלאה לגן בשלב כזה לא הייתי ממהרת, לא בגלל החברים אלא בגלל גודל המסגרת. לדעתי כמה שיותר להשאיר במסגרת יותר קטנה יותר טוב לילד, אפילו אם זה במחיר שיהיה הכי גדול בקבוצה והפעילויות לא יהיו מותאמות לרמתו.
וגם נושא הגמילה משמעותי (אם כי עדיין מוקדם, יש לכם עוד הרבה זמן שדברים עוד יכולים להשתנות...). אצלנו גמלנו לקראת הגן כי לא רצינו שתיכנס לגן לא גמולה, והיה לה קשה עם זה, וגם לקח הרבה זמן עד שהעיזה ללכת לשירותים בגן. יכול להיות שאם היתה עוד שנה במסגרת יותר קטנה היה יותר קל לעבור את זה.
מסכימה איתך, במקרה של הבת שלך זה תרםאמילי.
כי היא היתה בשלה ריגשית וחכמה לגילה.
אימי מהתחום ולא פעם הורים באים להתייעץ איתה להעלות או להשאיר?
ולמרות שהם מודעים לפער שיש לילד שלהם לעומת ילדים בני גילו. ועל זה אני חושבת שבכל מצב עדיף עוד שנה של בשלות במעון/גן, כי במציאות זה הוכיח שזה רק הועיל.
גן זה החלק הכי *משמעותי בהתפתחות של הילד, את ההשלכות לטוב ולמיטיב פוגשים רק לאחר המעבר לביה"ס..ושם שואלים היכן היתה הגננת? האם הוא היה מאובחן? ועוד שאלות רבות...( טוב שיש את מי להאשים).
לצערינו לא מעט פעמים השיקולים של ההורה באים ממקום של הישגיות ותחרות ולא בהיכרח ממקום שנכון וטוב לילד שלהם.
אימי מהתחום ולא פעם הורים באים להתייעץ איתה להעלות או להשאיר?
ולמרות שהם מודעים לפער שיש לילד שלהם לעומת ילדים בני גילו. ועל זה אני חושבת שבכל מצב עדיף עוד שנה של בשלות במעון/גן, כי במציאות זה הוכיח שזה רק הועיל.
גן זה החלק הכי *משמעותי בהתפתחות של הילד, את ההשלכות לטוב ולמיטיב פוגשים רק לאחר המעבר לביה"ס..ושם שואלים היכן היתה הגננת? האם הוא היה מאובחן? ועוד שאלות רבות...( טוב שיש את מי להאשים).
לצערינו לא מעט פעמים השיקולים של ההורה באים ממקום של הישגיות ותחרות ולא בהיכרח ממקום שנכון וטוב לילד שלהם.
אני יודעת שזה מאד קשה להקפיץ מהמעוןחילזון 123
אם הוא בתחילת ינואר אז הוא בשנתון הבא ובמועצה ממש לא מתלהבים להקפיץ ילדים בגיל הזה
מכירה גם מישהו שהילד שלהם נולד בראשון לינואר- עד תחילת ספטמבר לא נתנו להם תשובה אם יש מקום בגן בישבילו. וממש אחרי הרבה לחץ נמצא המקום.
לדעתי אין מה למהר.
לחברה שלי העיריה לא נתנה אז היא רשמה לחב"ד.44444
גם לחרדי אפשר לרשום. במילא זה לא משנה בגיל הזה.
נתון נוסף שהייתי לוקחת בחשבון זה מה המצב בגן ומה המצב44444אחרונה
במעון במקום המגורים שלכם.
למשל, אם תעלי לגן, זה יהיה גן רק לגילאי 3 (ואז הייתי נוטה לעלות) או גם לגילאי 4.
לגבי המעון- מה הסדר יום? יותר כמו גן או בייביסיטר?
באחד המקומות שגרתי בהם היתה לי אפשרות לשלוח למעון פרטי ששם אצל הגדולים הכל יתנהל כמו בגן. אפילו למדו אותיות. והדובדבן שבקצפת היתה גמישות לגבי שנת הצהריים.
במקרה כזה הייתי מעדיפה "מעון".
במקום מגורים אחר האופציה היתה מעון שגם הגדולים מתנהלים כמו בייביסיטר ופה ושם פעילות ספורט וקצת ציור.
במקרה הזה הייתי מעלה לגן.
עוד נקודה חשובה- שנת צהריים.
רק על זה יש לי חברות ששקלו לעלות לגן.
במעון תמ"ת (ולפעמים גם בפרטי) מחייבים שנת צהריים בשעה מסויימת.
הבעיה שהרבה פעמים גדולים בשנתון לא צריכים אותה וזה גורם להם ללכת לישון ב-00:00 בלילה.
מצד שני, יש ילדים (כמו שלי) ששנ"צ גורמת להם לתפקד טוב אחה"צ ואז לישון ב-21:00 שזה סביר. אם לא ישנו צהריים כל אחה"צ יהיה בכי בלתי נגמר ובכלל התנהגות של ילד עיף.
בשנה ששלחתי לפרטי היה אידיאל, הם נתנו לישון שנ"צ קצרה למי שההורים שלו ביקשו ובשעה מוקדמת. זה היה ממש מוצלח.
למשל, אם תעלי לגן, זה יהיה גן רק לגילאי 3 (ואז הייתי נוטה לעלות) או גם לגילאי 4.
לגבי המעון- מה הסדר יום? יותר כמו גן או בייביסיטר?
באחד המקומות שגרתי בהם היתה לי אפשרות לשלוח למעון פרטי ששם אצל הגדולים הכל יתנהל כמו בגן. אפילו למדו אותיות. והדובדבן שבקצפת היתה גמישות לגבי שנת הצהריים.
במקרה כזה הייתי מעדיפה "מעון".
במקום מגורים אחר האופציה היתה מעון שגם הגדולים מתנהלים כמו בייביסיטר ופה ושם פעילות ספורט וקצת ציור.
במקרה הזה הייתי מעלה לגן.
עוד נקודה חשובה- שנת צהריים.
רק על זה יש לי חברות ששקלו לעלות לגן.
במעון תמ"ת (ולפעמים גם בפרטי) מחייבים שנת צהריים בשעה מסויימת.
הבעיה שהרבה פעמים גדולים בשנתון לא צריכים אותה וזה גורם להם ללכת לישון ב-00:00 בלילה.
מצד שני, יש ילדים (כמו שלי) ששנ"צ גורמת להם לתפקד טוב אחה"צ ואז לישון ב-21:00 שזה סביר. אם לא ישנו צהריים כל אחה"צ יהיה בכי בלתי נגמר ובכלל התנהגות של ילד עיף.
בשנה ששלחתי לפרטי היה אידיאל, הם נתנו לישון שנ"צ קצרה למי שההורים שלו ביקשו ובשעה מוקדמת. זה היה ממש מוצלח.
על ספרי ילדים "תמימים" - לתשומת לב ההוריםמתואמת
לפני כמה ימים הייתי בחנות ספרים, וקניתי ספרים לילדיי (החלפתי ספרים שנקנו לנו במתנה, ליתר דיוק).
לא היה לי הרבה זמן, אז בחרתי בחטף ספר של סופר ילדים שיש לנו כמה ספרים מקסימים שלו בבית.
רק כשהגעתי הביתה גיליתי את הטעות שלי...
הסיפור גס למדי ומלוכלך - לא ייאמן שמישהו מסוגל לכתוב ספר כזה לילדים...
אז את הספר הנ"ל זרקנו לפח (לא היה אפשר להחליף שוב), ועכשיו למדתי את הלקח - ובו אני רוצה לשתף אתכם - שיש לבדוק טוב-טוב כל ספר שקונים לילדים...
ידע הציבור וייזהר... 
שכוייח!!פאז
וגם ספרים בספריות לענ"ד
אכן, גם ספר שלוקחים מספרייה צריך לבדוק שבע פעמים...מתואמת
(גם זה היה לנו פעם... סיפור "אהבה" טיפשי במסווה של סיפור ילדים. אבל לפחות יכולנו להחביא את זה ומיד להחזיר לספרייה...)
נראה לי פעם לקחתי אותו....44444
זה ספר שברפרוף נראה על יהודי תימן והעליה לארץ. בפועל סיפור אהבה, אולי יחסית תמים אבל סיפור אהבה וספר נוראי, ארוך ומייגע בכללי. סיפרנו אותו בדילוגים והחזרנו מהר לספריה.
זה לא הסיפור הזה... עצוב כמה דברים כאלה קיימים 
מתואמתאחרונה
נכון מאדד.
אני בתור ילדה ביליתי יותר שעות בברירת ספרים מאשר בקריאהנפש חיה.
כשגם בבית מה שלקחמו הסתבר שלא נקי במיוחד...
מבאס.
מבאס.
מקסים להיוםנפש חיה.
*סיפור על תעודה*
כמה רציתי לעשות אותו מאושר! כמה רציתי להביא לו – רק פעם אחת – איזה "כמעט טוב" אחד במקום כל ה"המספיקים בקושי", אבל לא יכולתי.
בשבת אחת, כשרק אני ואבא שלי היינו בבית – הייתי אז אולי בכיתה ה’ או ו’ – החלטתי לדבר איתו על זה. להגיד לו שאני נורא מצטער שאני לא מביא לו אושר כמו שאחותי מביאה לו.
הוא שמע את מה שאמרתי, הסתכל עלי במבט האוהב שלו ובניגוד לאופי שלו – שהוא אופי של בנאדם שבקושי מוציא מילה מהפה שלו – הוא נתן לי את ההרצאה הכי יפה ששמעתי בחיים שלי.
"גדי", הוא אומר לי: "אבא לא אוהב את הילדים שלו בגלל שהם מביאים הביתה ציונים טובים. אבא אוהב את הילדים שלו בגלל שאי אפשר אחרת. הם בדם שלו. הם הנשמה שלו. הוא מוכרח לאהוב אותם. אפילו אם הם עושים דברים רעים, בכל זאת הוא אוהב אותם. אבל אתה, גדי – אתה אף פעם לא עשית דבר רע."
אני מתחיל להגיד לו "אבל, אבא…" הוא מפסיק אותי ואומר: "ששש…, גדי, תקשיב!"
וכך אמר לי אבא:
"כשהקב"ה ברא את העולם הזה, הוא החליט לברוא עולם מעניין, הוא השאיר מקום לבני האדם להשלים את עצמם בתוכו.
בגלל זה הוא ברא אנשים עם כל מיני צורות, כל מיני צבעים וכל מיני כישרונות. ולכל אחד הוא נתן כלים אחרים: לזה הוא חכמה, להוא נתן ידיים טובות, לזה הוא נתן כישרון במוזיקה, ולהוא הוא נתן כשרון במתמטיקה.
אנחנו לא יודעים למה הקב"ה עושה מה שהוא עושה. אנחנו לא יכולים להאשים מישהו בגלל שהקב"ה לא נתן לו את הכלים האלה או האלה.
אנחנו יכולים להאשים רק אנשים שלא מנצלים את הכלים שהקב"ה כן נתן להם.
בגלל זה, גדי, אני אומר לך דבר אחד ומסביר לך דבר שני. הדבר שאני אומר לך זה אל תתלונן על הכלים שהקב"ה נתן לך. והדבר השני שאני מסביר לך זה שלפעמים לוקח לנו קצת זמן בשביל לגלות את הכלים שהוא נתן לנו, בגלל שאותם כלים שהוא נתן הם ככה מתחבאים.
אז תהיה סבלן, גדי. תהיה סבלן כמו אבא. יום אחד גם אתה תגלה שיש לך כלים טובים."
איך אהבתי אותו, את האבא שלי, באותו יום שבת! רציתי לחבק, או אפילו לנשק אותו, אבל התביישתי.
ואל תשכח שאת ההרצאה הזאת האבא שלי – האיש הפשוט והטוב והחכם הזה – נתן לי אולי לפני 30 שנה, לפני שבמדינה הזאת ידעו הרבה על דברים כמו דיסלקציה, או קשיי למידה, או כל מיני מגבלות אחרות.
שנה או שנתיים אחרי השיחה הזאת מצאתי את הכלים שהקב"ה נתן לי. ישבתי בשיעור, אני-לא-זוכר-איזה. המורה שלנו היה חולה, אז היה לנו מורה – מחליף.
הוא מדבר על מה שהיא מדבר, ואני בעולם אחר. פתאום אני רואה את המורה – המחליף עומד על – ידי. לפני שאני מספיק להגיד מילה, הוא סוחב לי את הנייר שאני מקשקש עליו.
הוא מסתכל על הנייר ואומר לי: "מה אתה עושה?" אני אומר לו, "סתם מקשקש". הוא אומר "מה ציירת פה?" אני אומר לו, "סתם".
הוא אומר לי "סתם מה?" אני אומר לו "סתם ציירתי אותך עומד על – יד הלוח".
הוא לקח את הציור והכניס אותו לתיק שלו.
אחר – כך התברר שהאבא של המורה – המחליף הזה הוא צייר בעל שם עולמי, והוא לקח את הציור והראה לו.
תוך כמה ימים (הצייר) בא לבית שלנו, הסתכל על עוד ציורים שלי ומיד המליץ שההורים שלי יעשו הכל בשביל לטפח את הכישרון שלי בציור.
מה אני אגיד לך? מאותו יום האבא שלי הוציא את המיץ שלו בשביל שאני אוכל ללמוד עם הציירים הכי גדולים שיש – גם פה בארץ וגם בחוץ – לארץ.
היום אני בן 42, ובחודש שעבר פתחתי את התערוכה ה-28 שלי, והפעם – בניו-יורק במוזיאון לאמנות מודרנית.
ואבא שלי (שעכשיו הוא כבר בפנסיה) – מה הוא אומר על כל ההצלחה שלי? – הוא אומר: "מה אתם עושים רעש? הילד מצא את הכלים, והילד משתמש בכלים."
תרימו את הילדים שלכם
הביטו בהם בעיניים היפות שלהם.
תנו להם חיבוק אוהב
ותאמרו להם בפה מלא
אנחנו אוהבים אתכם אוהבים ללא תנאי כפי שאתם וכמו אתם.
יום נפלא ומעורר השראה.
כמה רציתי לעשות אותו מאושר! כמה רציתי להביא לו – רק פעם אחת – איזה "כמעט טוב" אחד במקום כל ה"המספיקים בקושי", אבל לא יכולתי.
בשבת אחת, כשרק אני ואבא שלי היינו בבית – הייתי אז אולי בכיתה ה’ או ו’ – החלטתי לדבר איתו על זה. להגיד לו שאני נורא מצטער שאני לא מביא לו אושר כמו שאחותי מביאה לו.
הוא שמע את מה שאמרתי, הסתכל עלי במבט האוהב שלו ובניגוד לאופי שלו – שהוא אופי של בנאדם שבקושי מוציא מילה מהפה שלו – הוא נתן לי את ההרצאה הכי יפה ששמעתי בחיים שלי.
"גדי", הוא אומר לי: "אבא לא אוהב את הילדים שלו בגלל שהם מביאים הביתה ציונים טובים. אבא אוהב את הילדים שלו בגלל שאי אפשר אחרת. הם בדם שלו. הם הנשמה שלו. הוא מוכרח לאהוב אותם. אפילו אם הם עושים דברים רעים, בכל זאת הוא אוהב אותם. אבל אתה, גדי – אתה אף פעם לא עשית דבר רע."
אני מתחיל להגיד לו "אבל, אבא…" הוא מפסיק אותי ואומר: "ששש…, גדי, תקשיב!"
וכך אמר לי אבא:
"כשהקב"ה ברא את העולם הזה, הוא החליט לברוא עולם מעניין, הוא השאיר מקום לבני האדם להשלים את עצמם בתוכו.
בגלל זה הוא ברא אנשים עם כל מיני צורות, כל מיני צבעים וכל מיני כישרונות. ולכל אחד הוא נתן כלים אחרים: לזה הוא חכמה, להוא נתן ידיים טובות, לזה הוא נתן כישרון במוזיקה, ולהוא הוא נתן כשרון במתמטיקה.
אנחנו לא יודעים למה הקב"ה עושה מה שהוא עושה. אנחנו לא יכולים להאשים מישהו בגלל שהקב"ה לא נתן לו את הכלים האלה או האלה.
אנחנו יכולים להאשים רק אנשים שלא מנצלים את הכלים שהקב"ה כן נתן להם.
בגלל זה, גדי, אני אומר לך דבר אחד ומסביר לך דבר שני. הדבר שאני אומר לך זה אל תתלונן על הכלים שהקב"ה נתן לך. והדבר השני שאני מסביר לך זה שלפעמים לוקח לנו קצת זמן בשביל לגלות את הכלים שהוא נתן לנו, בגלל שאותם כלים שהוא נתן הם ככה מתחבאים.
אז תהיה סבלן, גדי. תהיה סבלן כמו אבא. יום אחד גם אתה תגלה שיש לך כלים טובים."
איך אהבתי אותו, את האבא שלי, באותו יום שבת! רציתי לחבק, או אפילו לנשק אותו, אבל התביישתי.
ואל תשכח שאת ההרצאה הזאת האבא שלי – האיש הפשוט והטוב והחכם הזה – נתן לי אולי לפני 30 שנה, לפני שבמדינה הזאת ידעו הרבה על דברים כמו דיסלקציה, או קשיי למידה, או כל מיני מגבלות אחרות.
שנה או שנתיים אחרי השיחה הזאת מצאתי את הכלים שהקב"ה נתן לי. ישבתי בשיעור, אני-לא-זוכר-איזה. המורה שלנו היה חולה, אז היה לנו מורה – מחליף.
הוא מדבר על מה שהיא מדבר, ואני בעולם אחר. פתאום אני רואה את המורה – המחליף עומד על – ידי. לפני שאני מספיק להגיד מילה, הוא סוחב לי את הנייר שאני מקשקש עליו.
הוא מסתכל על הנייר ואומר לי: "מה אתה עושה?" אני אומר לו, "סתם מקשקש". הוא אומר "מה ציירת פה?" אני אומר לו, "סתם".
הוא אומר לי "סתם מה?" אני אומר לו "סתם ציירתי אותך עומד על – יד הלוח".
הוא לקח את הציור והכניס אותו לתיק שלו.
אחר – כך התברר שהאבא של המורה – המחליף הזה הוא צייר בעל שם עולמי, והוא לקח את הציור והראה לו.
תוך כמה ימים (הצייר) בא לבית שלנו, הסתכל על עוד ציורים שלי ומיד המליץ שההורים שלי יעשו הכל בשביל לטפח את הכישרון שלי בציור.
מה אני אגיד לך? מאותו יום האבא שלי הוציא את המיץ שלו בשביל שאני אוכל ללמוד עם הציירים הכי גדולים שיש – גם פה בארץ וגם בחוץ – לארץ.
היום אני בן 42, ובחודש שעבר פתחתי את התערוכה ה-28 שלי, והפעם – בניו-יורק במוזיאון לאמנות מודרנית.
ואבא שלי (שעכשיו הוא כבר בפנסיה) – מה הוא אומר על כל ההצלחה שלי? – הוא אומר: "מה אתם עושים רעש? הילד מצא את הכלים, והילד משתמש בכלים."
תרימו את הילדים שלכם
הביטו בהם בעיניים היפות שלהם.
תנו להם חיבוק אוהב
ותאמרו להם בפה מלא
אנחנו אוהבים אתכם אוהבים ללא תנאי כפי שאתם וכמו אתם.
יום נפלא ומעורר השראה.
יפה סתם 1...אחרונה
תינוקת היסטרית וצורחת כשרואה את אבא שלהעובדת על המידות
הזוי ברמות...
ביומיים האחרונים כל פעם שהיא ראתה את הפרצוף של בעלי היא התחילה לצרוח ברמות שלא יתוארו.
אפילו להרגיע אותה לקח כמה דקות יותר מבדרך כלל..
בכללי נהייתה היסטרית. צורחת ןנבהלת מכל דבר.
היא בת 5 חודשים. במעון מגיל 3.
יש למישהו מושג קלוש מה זה יכול להיות?
כל עזרה תבורך! תודה!
ביומיים האחרונים כל פעם שהיא ראתה את הפרצוף של בעלי היא התחילה לצרוח ברמות שלא יתוארו.
אפילו להרגיע אותה לקח כמה דקות יותר מבדרך כלל..
בכללי נהייתה היסטרית. צורחת ןנבהלת מכל דבר.
היא בת 5 חודשים. במעון מגיל 3.
יש למישהו מושג קלוש מה זה יכול להיות?
כל עזרה תבורך! תודה!
הוא הסתפר לאחרונה?שמים
כן זה קורה..א..א..
זכור לי גם מהילדים שלי אבל לא יודעת מה הסיבה..א..א..
שיש שלב שהם תינוקות שנבהלים מהאבא או מכח דמות מבוגרת אחר שהיא לא האמא
וואיקרה לי גם עם הבת שלי השבועחצי הכוס המלאהאחרונה
היא גם אוטוטו בת חמישה חודשים. חשבתי שזה בגלל שהיא לא רואה את בעלי הרבה ( יוצא מוקדם חוזר מאוחר ולפעמים לא רואה אותה ערה יומיים שלוש רצוף)
מעניין באמת לברר למה זה קורה...
באיזה גיל מתאים..לידי
לספר לילדה על יחסי אישות וגם מחזור.
בדור של היום המידע פרוץ לכל.
ומלחיץ אותי שאם אני לא אסביר לה מזה בדיוק.
היא תקבל את המידע בדרך אחרת פחות טובה.
זה ממש מלחיץ אותי.
בדור של היום המידע פרוץ לכל.
ומלחיץ אותי שאם אני לא אסביר לה מזה בדיוק.
היא תקבל את המידע בדרך אחרת פחות טובה.
זה ממש מלחיץ אותי.
השאלה היא לא על התוכןסתם 1...
אלא על איך, לדעתי.
בכל גיל אפשר למצוא את הדרך הנכונה להעביר תוכן על זוגיות נכונה, יופי, ערך עצמי ועוד ערכים שנוגעים לזה בצורה מתאימה.
לנתב את השיחות לזה דרך פרשת השבוע, משהו שקרה או סתם ככה.
את צודקת בזה שהיא צריכה לקבל את זה ממך ולא מבחוץ, כיום.
בכל גיל אפשר למצוא את הדרך הנכונה להעביר תוכן על זוגיות נכונה, יופי, ערך עצמי ועוד ערכים שנוגעים לזה בצורה מתאימה.
לנתב את השיחות לזה דרך פרשת השבוע, משהו שקרה או סתם ככה.
את צודקת בזה שהיא צריכה לקבל את זה ממך ולא מבחוץ, כיום.
מן הסתם בסביבות גיל 10, פחות או יותרבת 30
יש היום ילדות שמקבלות מחזור ראשון מוקדם, ולא כדאי שיבהלו מזה.
אבל זה גם תלוי בסביבה שלכם ובחברות שלה.
אבל זה גם תלוי בסביבה שלכם ובחברות שלה.
אפשר לספר על מחזור בלבדירושלמית טרייה
ואת החלק השני לדחות קצת. הוא גם החלק הקשה יותר להעברה..
^^^יעל מהדרום
לק"י
מחזור עלול להגיע גם בגילאי 9-10, אז רצוי שתדע מה זה....
מחזור עלול להגיע גם בגילאי 9-10, אז רצוי שתדע מה זה....
אם היא מראה התעניינות בנושא, אז בוודאי להסביראני והגיטרה
על מחזור כמובן, ועל הקשר בין מחזור להריון לדעתי ממש כדאי. זה דבר בסיסי שקשור לגוף שלה שזכותה לדעת.
איך הזרע מגיע לשם? אני לא חושבת שקריטי שהיא תדע, אבל אם היא מתעניינת ממש, אז כנראה שעדיף שתשמע ממך ולא מחברה אחרת שכן הסבירו לה...
איך הזרע מגיע לשם? אני לא חושבת שקריטי שהיא תדע, אבל אם היא מתעניינת ממש, אז כנראה שעדיף שתשמע ממך ולא מחברה אחרת שכן הסבירו לה...
בכל הסבראם יהודיה
ובכל גיל ממליצה להדגיש שוב ושוב את ההקשר היהודי, כלומר- כך ברא אותנו הקב"ה וזה דבר טוב שנועד להמשכיות החיים בעולם. כשמסבירים איך באים ילדים לעולם להדגיש שכמובן רק זוג שהתחתן וכו ושזו מצוה שיש לה זמן ומקום.
שוב להדגיש- כך ברא אותנו הקב"ה וזה טוב.
שוב להדגיש- כך ברא אותנו הקב"ה וזה טוב.
יש במתן השרון בקרובנועוש9
2 מפגשים על הנושא - אחד לגיל הרך והשני לגיל ההתבגרות
יחסי אישות זה אחד ומחזור זה זה דבר שני.!!מירב!!
במשפחה דתיה לא חושבת שצריך לדבר כלל על יחסי אישות
כשתגדל היא תלמד זאת ותבין זאת לבד😌
ומחזור חושבת שבגיל 10,11 הגיוני לדבר עם הילדה.
(ואני מדברת כיום בתור בחורה שלא דיברו איתה לא על זה ולא על זה
וב"ה נמצאת במקום טוב.
אבל על מחזור בהחלט חושבת שצריך לדבר בגיל ילדות😌)
בשורות טובות.
כשתגדל היא תלמד זאת ותבין זאת לבד😌
ומחזור חושבת שבגיל 10,11 הגיוני לדבר עם הילדה.
(ואני מדברת כיום בתור בחורה שלא דיברו איתה לא על זה ולא על זה
וב"ה נמצאת במקום טוב.
אבל על מחזור בהחלט חושבת שצריך לדבר בגיל ילדות😌)
בשורות טובות.
לך ולד.בת 30
אתם באמת חושבים שילד לא צריך לקבל הסבר מההורים שלו איך באים ילדים לעולם?
לתת ל''עולם'' ללמד אותו את זה?
נשמע לי מוזר...
לתת ל''עולם'' ללמד אותו את זה?
נשמע לי מוזר...
לא מוזר..ד.
מוזר שהיום אנשים חושבים שזה ענין של ילדים, בלי לראות כמה זה יכול להיתפס מעוות אצלם, דווקא ב"הסבר" בשלב לא מתאים (וילדים שלומדים תורה כמו שצריך, ממילא בשלב מסויים, כדרך אגב של הבנת סוגיה/משנה, לומדים את הנתונים עליהם מדברת הסוגיא. ואז זה גם נתפס אחרת, בנוסף להגנה הטבעית של דברי תורה). לא מעט מה"הסברים" המלומדים היום, באים אל תוך הבית, בלבוש "חינוכי" בדיוק מאותה תרבות "עולם" שבחוץ..)
לדעתי זה לא פחות גרוע.
ולא צריך לחשוב שכל דבר "העולם" מלמד, ומלמד בצורה מקולקלת.
זה חלק טבעי מהעולםבת 30
והייתי רוצה שהילדים שלי יקבלו את זה ממני בצורה הנכונה של זה ולא מבחוץ.
לא לדבר על זה בכלל נשמע לי מאולץ.
אפשר ללמד על האבקנים והעלי בפרחים, אפשר ללמד על חיות שמזדווגות, ואי אפשר לספר איך זה עובד אצלנו?
לא לדבר על זה בכלל נשמע לי מאולץ.
אפשר ללמד על האבקנים והעלי בפרחים, אפשר ללמד על חיות שמזדווגות, ואי אפשר לספר איך זה עובד אצלנו?
זה לא קשור ל"חלק טבעי"..ד.
גם הגוף של האדם הוא חלק טבעי מהעולם. ובאופן טבעי אדם נוהג בו צניעות..
לא כל דבר שהוא חלק "טבעי" בעולם, מתאים לדבר עליו בכל גיל בהסברה ישירה.
ולומר שזה "מאולץ", כאילו באופן טבעי זה מה שהורים מדברים עם הילדים - זה בעצמו נשמע לי מאולץ..
מי שבעיניו זה כמו לדבר על אבקנים בפרחים, בכבוד..
תשובה לדןאם יהודיה
לא נראה לי שבת 30 התכוונה לספר בצורה ישירה ומפורטת לילדים קטנים איך באים ילדים לעולם...
היא התכוונה שהנושא לא יהיה טאבו בבית ואז בגיל מבוגר יותר הילד עלול לשמוע בצורה לא ראויה בחוץ.
לדעתי, ונראה לי גם לדעתה, צריך לענות על שאלות בהתאם לגיל כמובן וצריך גם ליזום שיחה על עובדות החיים בגיל מתאים.
תתפלא באיזה כיתה ילדים היום יודעים, ואת זה שמעתי מאדם ירא שמיים שעוסק בסדנאות בנושא לנוער.
אני דיברתי עם בני הצעיר כשהיה בכיתה ז (אין לי ספק שהוא כבר ידע מחברים) כי היה לי חשוב לשים את הענין בהקשר יהודי ולהדגיש את זה שכך ברא אותנו אלוקים וכו.
היא התכוונה שהנושא לא יהיה טאבו בבית ואז בגיל מבוגר יותר הילד עלול לשמוע בצורה לא ראויה בחוץ.
לדעתי, ונראה לי גם לדעתה, צריך לענות על שאלות בהתאם לגיל כמובן וצריך גם ליזום שיחה על עובדות החיים בגיל מתאים.
תתפלא באיזה כיתה ילדים היום יודעים, ואת זה שמעתי מאדם ירא שמיים שעוסק בסדנאות בנושא לנוער.
אני דיברתי עם בני הצעיר כשהיה בכיתה ז (אין לי ספק שהוא כבר ידע מחברים) כי היה לי חשוב לשים את הענין בהקשר יהודי ולהדגיש את זה שכך ברא אותנו אלוקים וכו.
לא על זה היא דיברה. וגם לא אני.ד.
את אומרת לפי מה שבראש שלך - אבל היא כתבה לא כך.
בוודאי ששום דבר לא צריך להיות טאבו. וילד צריך להרגיש שיכול לדבר ולשאול על מה שהוא רוצה.
[אני לא "אתפלא".. הרי גידלתי כמה וכמה ילדים, וכם מכיר קצת את המטֶריה]
ואני דווקא לא חושב שצריך - כשלא מתעורר צורך מיוחד - "ליזום שיחה על עובדות החיים". תמיד צריך לשקול, בשכל ישר והרגשה ישרה, מה הדבר יפעל אצל ילד (באופן רגיל, ילד חושב על הוריו. נו..).
וכאן דובר על ילדה צעירה מאד.
וכבר אמרתי, בלימוד תורה, דברים באים בשלב נכון "כבדרך אגב", ומכיוון שהם תוך כדי לימוד והנושא העיקרי היא רצון ה' שבהלכות הנלמדות (בין אם זה במשנה על הלכות קריאת שמע, בין אחרות) - וגם התורה היא "מוגנת", אז דברים נתפסים כראוי.
וככלל, אני לא באתי לקבוע מסמרות מה ומתי. אבל הנסיון לפעמים להציג כאילו כל תחושה טבעית ביחס לדיבור על הדברים הללו, זה משהו "לא מובן", אינו נכון לדעתי, ואני לא חושב שזה בא מאיתנו. צריך לעשות "ממוצע" בין מה שאומרת ההרגשה הטבעית הנורמלית, לבין הצורך לפי הזמן והמקום והאדם.
בדיוק על זה דיברתי...בת 30
וברור שבגיל 10,11, ילדה שואלת את עצמה איך נהיה תינוק בבטן של אמא.
גם ילדה בת שש שאלה אותי בהריון האחרון ''אבל איך,איך, איך התינוק נכנס לשם''. לא הסברתי לה כי הרגשתי שבאמת היא צעירה מדי. אבל כן הסברתי שלכל ילדה יש בגוף ביציות, שיהפכו לעוברים כשתהיה גדולה ותתחתן.
אז אני מניחה שהשלב הבא בהבנה יגיע הרבה לפני גיל 15.
אני לא יודעת למה קיבלת רושם שהתכוונתי למשהו אחר.
ואגב, כשאני הייתי בת עשר אמא שלי סיפרה לי בצורה די פשוטה וזהו. לא נתפס מעוות ולא כלום. גם לא העסיק אותי יותר מדי.
גם ילדה בת שש שאלה אותי בהריון האחרון ''אבל איך,איך, איך התינוק נכנס לשם''. לא הסברתי לה כי הרגשתי שבאמת היא צעירה מדי. אבל כן הסברתי שלכל ילדה יש בגוף ביציות, שיהפכו לעוברים כשתהיה גדולה ותתחתן.
אז אני מניחה שהשלב הבא בהבנה יגיע הרבה לפני גיל 15.
אני לא יודעת למה קיבלת רושם שהתכוונתי למשהו אחר.
ואגב, כשאני הייתי בת עשר אמא שלי סיפרה לי בצורה די פשוטה וזהו. לא נתפס מעוות ולא כלום. גם לא העסיק אותי יותר מדי.
מה זה בצורה פשוטה בשני משפטים?סיה
אשמח אם תכתבי מה שנאמר לך
כדי לחשוב איך להעביר לילדים
תודה
אני אמרתי לבת שלי בגיל 9אמא, ברוך ה'
שלנשים יש ביציות בגוף (והסברתי שכל חודש נוצרות ביציות והרחם מתכונן להריון, ואם אין הריון הוא מתנקה ואז יש דימום), לגברים יש זרעים, והחיבור של שניהם יוצר את העובר בבטן של אמא. כך ה' רוצה, שיהיה גם מאמא וגם מאבא ורק כשהם נשואים ואוהבים.
והיא שאלה איך הוא מעביר את הזרעים - אז הסברתי, בפשטות, בלי תאורים. קצת הגעיל אותה, אז אמרתי שכשאוהבים זה לא מגעיל, ואבא ואמא שמחים להיות ביחד.
זהו.
היא שאלה אחרי איזה שבוע עוד איזה שאלה או שתיים. מאז לא ראיתי שמעסיק אותה. ילדים לא "מחפשים" את ההורים שלהם. גם אני ידעתי מגיל צעיר - אמא שלי מורה למדעים, ומעולם לא עשיתי מזה עסק... אני דווקא מאוד בגישה הטבעית. לא רואה בזה חוסר צניעות - בעיקר לא מול בנות.
אני שואלת על המעשה עצמוסיה
לא תיאורים מסביב ,זה אין לי בעיה להגיד ,
המשפט שענית לה לשאלה , איך זרע מאבא מגיע לאמא?
את מוכנה לכתוב את המשפט מה שאמרת לה? אני רוצה להגיד בצורה עדינה לא בוטה אבל ברורה
תודה
אכתוב בפרטיאמא, ברוך ה'
תודהסיה
מצחיק קצת שזה כביכול בסיסי לדעתך להגיד לילד בן תשע
אבל פה, אנשים בוגרים, לא מוכרים,בכל אופן לא נעים לך
גם ילדים קטנים נכנסים לפה...אמא, ברוך ה'
מתחת לגיל תשע?סיה
כי מעל גיל זה לשיטתך אין בעיה שידעו
ואם הורים אחרים לא רוצים..אמא, ברוך ה'
לקלקל להם?
אל תדאגי, אם הם רוצים, יעשו קצת חיפוש בגוגל וימצאו...
וחוץ מזה, אינה דומה שיחה פתוחה בין אמא לבת לקבלת מידע באנטרנט, העניין הוא בדיוק איך מעבירים את זה, באיזה טון ובאיזו צורה - זה בדיוק העניין בלהעביר דברים בטבעיות.
מול בנים - יותר קשה לדעתי, עם הבן שלי לא עשיתי שיחה כזו, ובאמת אני רואה שהוא מקבל קצת מידע מלימוד התורה.
מן הסתם, בזמן המתאים, בעלי ישוחח איתו.
תודה על התשובה המפורטתסיה
את חושבת לבן שלי לא כדאי לעשות כזאת שיחה? בהדגשה בן
מהלימוד זה חצאי דברים זה לא ממש ברור
תלוי בך, ובבןאמא, ברוך ה'
אצלי, זה לא נראה לי שייך.
כאמור, אני אשאיר את זה לבעלי. הבת שלי גם יותר סקרנית, וגם שואלת יותר, וגם אני רוצה שהיא תהיה פתוח איתי יותר בענייני המחזור כשיגיע. אותו זה לא מעניין, אז אין לי עניין לפתוח.
אצל בנות, זה גם חלק מתוכנית הלימודים בכיתה ח' במדעים, כל נושא הפוריות, אמא שלי מלמדת את זה באולפנא. אצל בנים לא, יש סיבה לזה כנראה..
כאשר מתחילים השינויים ההורמונליים של הבנים, חייבים לדבר איתם, על כל עניין הזרע באופן כללי ופרטי, ותוך כדי להסביר מה אפשר ליצור איתו. ברור שזה חשוב.
ושוב, זו דעתי האישית. כל אחד שילך לפי תחושותיו.
כל מילהבת 30
מה שכתבתי "לא על זה היא דיברה",ד.
כוון למה שהיא אמרה שהכוונה היתה "לענות לשאלות" ושהנושא לא יהיה טאבו, דהיינו שיחששו לשאול. לא היה נראה לי שרק על זה דיברת.
לתזמן באופן יזום שיחה ספציפית עם ילד על יחסי אישות, לא נראה לי שייך.
טוב. מותר לא להסכים.בת 30
אכן.ד.
כן,אני חושבת שהמודעות בגיל צעיר רק יפתח להם את העיניים לזה😌!!מירב!!
שני דברים:ד.
מחזור - בגיל שמתקרב.
יחסי אישות - לא קשור לילדה.
ואי אפשר לבנות את כל החינוך על פחדים.
תבנו אוירה טובה ופתוחה ונעימה בבית, באופן שםא תהיינה לה שאלות בגלל "דברים ששמעה", תפנה אליכם.
וגם תדאגו מראש שלא היו לה מכשירים עם "מידע פרוץ לכל".
זו דעתי.
לא יכול להיותנועוש9
שמתישהו הבנות בכיתה ידברו על זה?
לא ילדות קטנות. בכיתות ח-ט...
יכול להיות.ד.
ראשית, דובר על גיל צעיר יותר. הרי מדברי פותחת השרשור, אפשר להבין לאיזה גילאים בערך התייחסה.
דבר שני, דעתי בכלל שלא צריך יותר מידי לִבנות על פחדים ולחצים שמא תשמע משהו, ויותר להתמקד בכך שתהיה אוירה שלא חוששים להעלות אף נושא, אע"פ שלא מאבדים את מידת הבושה, שהיא מידה חשובה מאד.
ובוודאי שאם עולות שאלות, לענות בהתאם למי ששואל, ולמה שמבחינים שבאמת מעסיק אותו/ה.
ובגילאים מסויימים, גם יש הבדלים בין בנים לבנות בהשלכות האפשריות של צורות מסויימות של הסברים וההקשרים בהם הם נאמרים.
אני חושבת שחשוב מאדפאזאחרונה
לדבר על 2 הנושאים הנל ולשדר פתיחות בעניין ושאת כתובת לשאלות.
מנסיוני האישי- ילדים בד"כ יודעים ומעבירים מידע ביניהם (כולל ילדים חרדים ללא טלויזיה)
בזמני לפני עידן האינטרנט וכשהכל היה הרבה יותר תמים דובר על כך בכיתות ה-ו.
אני חושבת שבכתה ד כדאי לדבר על השינויים הגופניים- המעבר מילדה לנערה לאישה ומה שהוא כולל
ובכתה ה כדאי כבר לדבר לפחות באופן כללי על הנושא הזה של הגעת ילדים לעולם.
זה הרבה יותר טוב משילדים יספרו זה לזה וילחיצו את עצמם או יחפשו מידע באינטרנט ובמקורות חיצוניים
(וזה קרה וקורה, כבר בדורי שלפני עידן האינטרנט כאמור...)
לילדה בכתה ה הייתי מסבירה בצורה יפה שבנות מתחילות להיות נשים ובנים מתחילים להפוך לגברים
שמתחיל להווצר עניין במין השני כחלק ממנגנון שה' ברא את העולם
כדי שתהיה המשכיות ואנשים ירצו להתחתן ובע"ה יוולדו להם ילדים.
אפשר לדבר על זה שזוג נשוי יש לו דברים וחיים משותפים
שילדים דומים ל2 ההורים כי הם בעצם עשויים גם מחלק קטן מאבא וגם מחלק קטן מאמא שמתחברים יחד
(היא כבר תדע שיש רחם וביציות)
אפשר להסביר שיש חיבור מיוחד שח אהבה בין זוגות נשואים שבמהלכו זה קורה ןלרדת לפרטים בהתאם לשאלות ולמה שמתעניינת.
זה הזמן לספר גם שיש קדושה בזוגיות שהיא טהורה בין איש לאשתו ובצניעות
ובמיוחד כשזה מוריד נשמות לעולם וכמה חשוב לשמור על קדושה וצניעות וכו
לשדר שזה דבר משמח וכיף ועם זאת שזה כח גדול ולכן צריך להזהר להשתמש בכוחות האלה בקדושה
יש הרבה סרטונים ברשת בעניין
יש לשלומית בן שעיה ונראה לי גם ליוני לביא
ממליצה לחפש לצפות ולהחכים...
מנסיוני האישי- ילדים בד"כ יודעים ומעבירים מידע ביניהם (כולל ילדים חרדים ללא טלויזיה)
בזמני לפני עידן האינטרנט וכשהכל היה הרבה יותר תמים דובר על כך בכיתות ה-ו.
אני חושבת שבכתה ד כדאי לדבר על השינויים הגופניים- המעבר מילדה לנערה לאישה ומה שהוא כולל
ובכתה ה כדאי כבר לדבר לפחות באופן כללי על הנושא הזה של הגעת ילדים לעולם.
זה הרבה יותר טוב משילדים יספרו זה לזה וילחיצו את עצמם או יחפשו מידע באינטרנט ובמקורות חיצוניים
(וזה קרה וקורה, כבר בדורי שלפני עידן האינטרנט כאמור...)
לילדה בכתה ה הייתי מסבירה בצורה יפה שבנות מתחילות להיות נשים ובנים מתחילים להפוך לגברים
שמתחיל להווצר עניין במין השני כחלק ממנגנון שה' ברא את העולם
כדי שתהיה המשכיות ואנשים ירצו להתחתן ובע"ה יוולדו להם ילדים.
אפשר לדבר על זה שזוג נשוי יש לו דברים וחיים משותפים
שילדים דומים ל2 ההורים כי הם בעצם עשויים גם מחלק קטן מאבא וגם מחלק קטן מאמא שמתחברים יחד
(היא כבר תדע שיש רחם וביציות)
אפשר להסביר שיש חיבור מיוחד שח אהבה בין זוגות נשואים שבמהלכו זה קורה ןלרדת לפרטים בהתאם לשאלות ולמה שמתעניינת.
זה הזמן לספר גם שיש קדושה בזוגיות שהיא טהורה בין איש לאשתו ובצניעות
ובמיוחד כשזה מוריד נשמות לעולם וכמה חשוב לשמור על קדושה וצניעות וכו
לשדר שזה דבר משמח וכיף ועם זאת שזה כח גדול ולכן צריך להזהר להשתמש בכוחות האלה בקדושה
יש הרבה סרטונים ברשת בעניין
יש לשלומית בן שעיה ונראה לי גם ליוני לביא
ממליצה לחפש לצפות ולהחכים...
תינוק בן 7 חודשים כששוכב על הבטןסמיילי12
אז כפות הידיים שלו שוכבות כלפי פנימה. כאילו במקום שכף היד תהיה פרוסה על המשטח, הגב של כף היד פרוס על המשטח. הוא ממש מעקם אותן.
כשאמרתי לאחות טיפת חלב על זה היא לא ייחסה חשיבות אבל כן קראה לי לחזור למעקב התפתחות.
מישהו יודע מה זה הקטע עם הידיים?
כשאמרתי לאחות טיפת חלב על זה היא לא ייחסה חשיבות אבל כן קראה לי לחזור למעקב התפתחות.
מישהו יודע מה זה הקטע עם הידיים?
זה חדש? איך היה שוכב על הבטן עד עכשיו?חביבית
זה לא חדש. פשוט התחלתי לשים לב שזה גורם לוסמיילי12
להתהפך רק לצד אחד.
הוא לא מצליח להתהפך לצד השני כי היד שלו מנוטרלת.
ושמתי לב שמדובר רק ביד שמאל..
יד ימין הוא פורש רגיל.
הוא לא מצליח להתהפך לצד השני כי היד שלו מנוטרלת.
ושמתי לב שמדובר רק ביד שמאל..
יד ימין הוא פורש רגיל.
אולי את יכולה לצלם כמובן רק את הידיים כדי שנבין טוב יותר?חביבית
ואת יכולה לשלוח רק באישי
הוא ישן כרגע. בלי נדר אם אזכור מחרסמיילי12
אולי קר לו?44444
בכל מקרה לא נשמע בעייתית
באמת?סמיילי12
כי זה הצליח להלחיץ אותי קצת.. מעבר לזה שזה נראה כואב זה פשוט נראה לא טבעי.
ולא קר לו. אני ממששת את הידיים הן חמות.. וגם הוא ב"ה לבוש היטב.
ולא קר לו. אני ממששת את הידיים הן חמות.. וגם הוא ב"ה לבוש היטב.
מה הבעיה?אמא ל6 מקסימים
ככה נוח לו.
אותי האחות בטיפת חלב לימדה, כשמשכיבים על הבטן מכניסים את 2 הידיים מתחת לחזה וממילא הם מרימים את הראש
אותי האחות בטיפת חלב לימדה, כשמשכיבים על הבטן מכניסים את 2 הידיים מתחת לחזה וממילא הם מרימים את הראש
שהיד כלפי פנימהסמיילי12
היא עקומה בצורה כואבת. למראית עין לפחות.
מפריע לי שזה גורם לו להתהפך רק לצד מסוים.
נניח אני מביאה לו לקחת משחק כשהוא על הבטן אז הוא פשוט לא מצליח להשתמש ביד הזו ומרים רק את היד השניה מה שגורם לו להתהפך מידית. וככה כל היום הוא מתהפך לגב ואני מחזירה אותו שיהיה על הבטן.
כי האחות אמרה לי להקפיד שיהיה על הבטן. לכן התנוחה הזו נראית לי לא שגרתית.
מפריע לי שזה גורם לו להתהפך רק לצד מסוים.
נניח אני מביאה לו לקחת משחק כשהוא על הבטן אז הוא פשוט לא מצליח להשתמש ביד הזו ומרים רק את היד השניה מה שגורם לו להתהפך מידית. וככה כל היום הוא מתהפך לגב ואני מחזירה אותו שיהיה על הבטן.
כי האחות אמרה לי להקפיד שיהיה על הבטן. לכן התנוחה הזו נראית לי לא שגרתית.
תשאלי רופא ילדיםד.
לא רופא התפתחות?סמיילי12
זה ילד ראשון אני לא מבינה עדיין כל כך.
יש חי רופא התפתחות איתו אבל רק בגיל 9 חודשים, עוד חודשיים.
אני אשאל את אחות טיפת חלב שוב פעם. נראה לי היא לא קלטה עד הסוף..
חשבתי שמישהו נתקל בזה פה לכן שאלתי.. כמובן לא מחליף יעוץ מקצועי.
תודה לכולם!
יש חי רופא התפתחות איתו אבל רק בגיל 9 חודשים, עוד חודשיים.
אני אשאל את אחות טיפת חלב שוב פעם. נראה לי היא לא קלטה עד הסוף..
חשבתי שמישהו נתקל בזה פה לכן שאלתי.. כמובן לא מחליף יעוץ מקצועי.
תודה לכולם!
באופן פשוט,ד.
אם ילד מקפל יד אחת בצורה שאיננה טבעית - וגם כשמניחים שתי כפות ידיים על המיטה, הוא חוזר ומקפל אותה, סביר שמשהו לא נוח לו בצורה הרגילה. אולי משהו מכאיב.
אז כדאי לקחת לרופא ילדים, מישהו איכפתי ואחראי, והוא יכול להסתכל ולהפנות אם צריך לבדיקה. אחות בטיפת חלב לא בהכרח מבינה בזה. היא לא רופאה.
גם אם. הוא לא מתלונן כשאני מיישרת לו?סמיילי12
כשמיישרים לו את הידיים הוא לא בוכה או מראה סימן של כאב.
אני אקח אותו בכל מקרה בע"ה. תודה!!
אני אקח אותו בכל מקרה בע"ה. תודה!!
נכון, זו שאלה.ד.
אבל לדעתי, אם ילד מחזיר כל הזמן את היד לתנוחה כזו, שווה לבדוק. יש כנראה סיבה למה זה "נוח" לו יותר - ודווקא ביד הזאת.
לא צריך להיבהל. אבל שווה לבדוק. עם השנים, כבר רוכשים יותר נסיון עצמי.
👍תודהסמיילי12
מכירה מקרה דומה מקרוב. מה שזה גרם -תמיד ממשיכה
בגלל השכיבה הממושכת בתנוחה הזאת היה נהיה לו פריקת מפרק (שימי לב-מפרק, לא מרפק).
כמו שקורה לפעמים פריקת מרפק כשמושכים ילד ביד בצורה לא טובה אז זה מה שקרה לו אבל בשורש כף היד ובגלל השכיבה בתנוחה הזאת - שכפות הידים מוכנסות פנימה.
במקרה שם האמא כל הזמן הוציאה לו את כפות הידים עד שהתרגל. וגם אמרו לה להקפיד מאד על ויטמין D (לא יודעת אם בגלל התנוחה או בגלל הפריקה)
זה מה שאנחנו עושים כמובןסמיילי12
כל הזמן אני מסדרת לו את הידיים.
משתדלת להביא לו משחקים ליד שמאל שירים אותה ולא ישאיר אותה מקופלת
משתדלת להביא לו משחקים ליד שמאל שירים אותה ולא ישאיר אותה מקופלת
וויטמין D את נותנת לו?תמיד ממשיכה
בטח!סמיילי12
ממש מקפידה. כי הבנתי שזה עוזר לסגור את המרפס
הוא משתמש ביד הזו כרגיל?מדי פעם פה
אולי משהו כואב לו שם?
הייתי לוקחת בתור התחלה לרופא ילדים
מה זאת אומרת רגיל?סמיילי12
הוא תופס איתה אבל מעביר ליד ימין. אם אני מתעקשת איתו הוא מחזיק משחקים ומשחק איתה בלי לבכות..
את מכירה אותו הכי טובמדי פעם פה
תנסי לראות לפי המשחק שלו אם אולי משהו מציק לו ביד, אולי מכה שקיבל..
רק מציעה כיוון אפשרי
תודה רבה לך😘😘סמיילי12
לפנות לרופא.אנונימית לרגע1
מכירה מישהי שזה היה לה, הסתדר לבדנקודה טובהאחרונה
מחפשים מקום חדש למשפחתנו- בבקשה המלצותהשמחה בחלקה
אנו גרים בשומרון, ישוב תורני קהילתי- שכבר גמר אותי.
מחפשת המלצות לאזור שהדרישה העיקרית היא מוסדות חינוך טובים לילדים ביסודי וסביבה תורנית - וגם חטיבת בינים תורנית . מחפשת חוויה מתקנת בתחום של אנשים תורניים עם לב טוב אמיתי....
אז היכן טוב למשפחה תורנית עם כמות ילדים והכנסה מעל הממוצע
מבחינתי כל הארץ- עיר כפר או ישוב חוץ מהצפון ורק לא באזור גב ההר של השומרון.
ומחפשת חיזוק...
העיניין שהתרגלנו למחירים הזולים שהמקום הזה נותן... כרגע חוששים מלהסתדר כלכלית בחוץ (מרוויחים מעל הממוצע במשק ב"ה אז זה יותר פחדים שהכניסו לנו לראש כל השנים בישוב הזה)
אם יש אפשרות כלכליתמתואמת
אז קריית משה בירושלים.
יש הרבה מוסדות חינוך טובים ותורניים והסביבה תורנית.
(לא מספיק הבנתי את כוונתך ב"אנשים תורניים עם לב טוב אמיתי", אבל נראה לי שיש שם מספיק מגוון בשביל שתמצאו את האנשים כלבבכם).
כותבת גם כאן..חייצ'ו
אנחנו היינו במצב דומה.
עיר מאד התאים לנו- להיות קשור לקהילה בסגנון שמתאים לנו אבל יש לנו גם את המקום הפרטי שלנו. זה לא סגור (בכל המובנים) כמו בישוב.
המלצה שלי היא באזור מזרח ירושלים, דיור ומוסדות חינוך זולים יחסית. אנשים מיוחדים ואווירה טובה..
(אשמח לפרט באישי אם תרצי..)
אשמח לפרטים! תודה רבההשמחה בחלקה
אני לא מכירה עד כדי כך טובנועוש9אחרונה
אבל אולי כדאי לבדוק גם את רמת גן - יש את הקהילה של הישיבה.
וגם בהדר גנים יש הרבה קהילות, בתי ספר וכו'
משקפיים לילדכינוי
שלום וברכה,
אשמח לשמוע המצלות לחנות משקפיים טובה וזולה באזור השרון/ מרכז לילד בן 3.
ואם למישהו יש מושג מה טווח המחירים אשמח לשמוע.
תודה!
אם יש לכם ביטוח קופ"ח - מגיע לכם חינםמודדת כובעים
אין לי המלצות לחנויות ספציפיות, כל פעם אנחנו מנסים מישהו אחר...
בכלליתכינוי
אבל ראיתי שרק למי שיש פלטינום זכאי למשקפיים חינם
..העני ממעש
מכיר חנות באלעד, שנים קונה שם ומרוצה.
מחיר זול, עובד נ'ל עם כל או רוב הקופ'ח.
בפרטי
אגב. בגיל כזה נ'ל שבודקים מרשם אצל רופא- ולא באופטיקה
מחיר זול, עובד נ'ל עם כל או רוב הקופ'ח.
בפרטי
אגב. בגיל כזה נ'ל שבודקים מרשם אצל רופא- ולא באופטיקה
איך קוראים לחנות?כינויאחרונה
ואתה יודע מה טווח המחירים?
בוודאי. היינו אצל רופא והוא אמר שצריך משקפיים
בוודאי. היינו אצל רופא והוא אמר שצריך משקפיים
אשמח לכל הטיפים לגמילה ממוצץאוצרית
המתוקה בת 3 וחצי, אתמול תלינו לפי בקשתה ויוזמתה את המוצצים על עץ המוצצים, היא נורא התלהבה, אבל כשהגענו הביתה והגיע זמן לישון, קלטה מה קורה פתאום (בלי מוצץ) והיה לה נורא קשה, אשמח לטיפים לחזק אותה ולעודד אותה, והאם הצורך הזה של המוצץ נעלם לו פתאום? תודה מראש!!
הצורך לא נעלםסדר נשים
ולכן אני מציעה לחכות לשלב שהיא תהיה יותר מוכנה לזה, אולי אפילו שזה יבוא ממנה
ואם את מחליטה כן לגמול אז אפשר לעשות מבצע שכשהיא ישנה בלי מוצץ היא מקבלת
הפתעה קטנה
לדעתיאמא ל6 מקסימים
זה גיל שבהחלט אפשר לגמול.
בימים הראשונים יהיה קשה, וייקח לה יותר זמן להירדם, אבל אז היא תתרגל .
אפשר לתת לה איזה פרס /מתנה גדולה בבוקר על כך שישנה בלי מוצץ, ולחזק אותה ולומר לה שזה בגלל שהיא כבר גדולה.
זה ממש כמה ימים , וזה עובר.
רק תשימו לב שלא נכנסת האגודל לפה במקום המוצץ, כי זה כבר יותר מסובך, אין עץ אגודלים...
בימים הראשונים יהיה קשה, וייקח לה יותר זמן להירדם, אבל אז היא תתרגל .
אפשר לתת לה איזה פרס /מתנה גדולה בבוקר על כך שישנה בלי מוצץ, ולחזק אותה ולומר לה שזה בגלל שהיא כבר גדולה.
זה ממש כמה ימים , וזה עובר.
רק תשימו לב שלא נכנסת האגודל לפה במקום המוצץ, כי זה כבר יותר מסובך, אין עץ אגודלים...
אני בעד שילד יגמול את עצמוהודיה60
אפשר מדי פעם לדבר על זה ולהציע (לקראת שנה חדשה, גן חדש וכו'), אם הילד משתף פעולה - יופי ואם עדיין קשה לו אז זה אומר שזה מספק לו איזשהוא צורך. אז אני משחררת.
בסופו של דבר כולם נגמלים בסוף
כנ"ל לגבי בקבוק/חפץ מעבר
ראיתי ספר ילדים ממש חמוד בנושא..לב טהור:)
בס"ד
אתמול הייתי בדברי שיר בירושלים וראיתי שם ספר ילדים ממש חמוד שמדבר וממחיש את הגמילה מהמוצץ.
הספר גדול וקשיח- ומדבר על ילד שיש לו מוצץ, ועל ההבנה שלו שאי אפשר להישאר עם המוצץ לעולם, וצריך להיפרד ממנו.
מה שאהבתי בספר שהוא כתוב ומאוייר יפה, ויש קטע מדליק שממש יש מוצץ שמוצמד לספר והילד מכניס אותו בכל עמוד בחור קטן וככה רואים את המוצץ על הילד.
ממש מדליק
מרה???העני ממעשאחרונה
עזרה לילדה בכיתה ג מבחינה חברתית?משפחת הדובים
הבת שלי בכיתה ג, אנחנו גרים בישוב קטן והיא נוסעת לביס באזור. היא בכיתה עם עוד 2 בנות מהיישוב בנות שהן מגיל 0 ביחד כל הזמן אחת אצל השניה ממש כמו זוג יונים...
היא כל הזמן רוצה ללכת בצהרים אל החברות הללו אבל הן כל הזמן דוחות אותה מסיבות שונות למה הן לא יכולות.
בכיתה השניה יש עוד 4 בנות מהיישוב אבל בתי לא מעוניינת בקשר איתן כי היא כל הזמן רוצה רק לשחק עם אותן 2 בנות שלא מעוניינות לשחק איתה. הן כן יבואו אלינו לשחק איתה כשאחת מהן לא נמצאת.. לחברות מהכיתה כמעט לא יוצא שהיא הולכת אליהן כי הן גרות רחוק. אני אתחיל לקחת אותה יותר לחברות מהכיתה אבל היא צריכה פתרון ביישוב. אציין שיש בישוב עוד בנות שהולכות לבתי ספר אחרים אבל גם היא לא מתחברת אליהן.
אציין שביתי ביישנית מגיל צעיר כך שזה לא דבר חדש. אני לא אוהבת להתערב ולעזור חושבת שנכון לתת לה להתמודד אבל הן ממש מכאיבות לה וקשה לה וגם התחילה לאכול הרבה סוג של אכילה רגשית...
טיפים מה יעזור לה?
תודה!
היא כל הזמן רוצה ללכת בצהרים אל החברות הללו אבל הן כל הזמן דוחות אותה מסיבות שונות למה הן לא יכולות.
בכיתה השניה יש עוד 4 בנות מהיישוב אבל בתי לא מעוניינת בקשר איתן כי היא כל הזמן רוצה רק לשחק עם אותן 2 בנות שלא מעוניינות לשחק איתה. הן כן יבואו אלינו לשחק איתה כשאחת מהן לא נמצאת.. לחברות מהכיתה כמעט לא יוצא שהיא הולכת אליהן כי הן גרות רחוק. אני אתחיל לקחת אותה יותר לחברות מהכיתה אבל היא צריכה פתרון ביישוב. אציין שיש בישוב עוד בנות שהולכות לבתי ספר אחרים אבל גם היא לא מתחברת אליהן.
אציין שביתי ביישנית מגיל צעיר כך שזה לא דבר חדש. אני לא אוהבת להתערב ולעזור חושבת שנכון לתת לה להתמודד אבל הן ממש מכאיבות לה וקשה לה וגם התחילה לאכול הרבה סוג של אכילה רגשית...
טיפים מה יעזור לה?
תודה!
תגידי, את בסדר? למה את תוקפת אישית אישה שאת לא מכירה?גב'
זה לא יפה ולא מכבד אף אחד!
אז הבת הקטנה רק איתיפשוט_
שלום לכם
אנחנו הורים צעירים +אחת קטנה ובת שנה
ועם כל החמידות שלה
כשקשה לה היא רק איתי
היא תצרח שעות ושבסוף אני אקום לקחת אותה היא תרגע בשניות
מצד אחד זה ממש מתסכל את אשתי ומכניס אותה לסרטים שהיא שונאת אותה ולא אוהבת אותה וכו...
ומצד שני חלאס
אני מרגיש כבול לבית
מה עושים?
פתרונות?
הארות?
אנחנו הורים צעירים +אחת קטנה ובת שנה
ועם כל החמידות שלה
כשקשה לה היא רק איתי
היא תצרח שעות ושבסוף אני אקום לקחת אותה היא תרגע בשניות
מצד אחד זה ממש מתסכל את אשתי ומכניס אותה לסרטים שהיא שונאת אותה ולא אוהבת אותה וכו...
ומצד שני חלאס
אני מרגיש כבול לבית
מה עושים?
פתרונות?
הארות?
יעבור. לא יודעת לתת עצות, רק לגבי אישתךמודדת כובעים
תאמר לה שזה הכי נורמלי שיש. לא אומר כלום על אהבה יותר או פחות.
אצלנו היה את זה לכל הילדים, חלק "רק אמא", חלק "רק אבא", וזה משתנה עם הגיל, פעם ככה ופעם ככה.
כשאתה לא בבית, מה הקטנה עושה? הרי אתה לא 24/7 בבית איתה.
מסתדרים.. לא צריך להרגיש כבולים.
לנו גם היהשמיםאחרונה
עזר מאוד זמן איכות עם אמא. שממש היה הזמן רק שלו ובשבילו...
המלצה על דיסק שירים מעולה לילדים-רחובות...
״ טוביה שר תנ״ך״
שירים על דמויות מהתנ״ך לפי הא״ב( לדוג׳ א-אהרון, ב-בצלאל וכו׳) והכל במנגינות מוכרות( לדוג׳ אשא עיני/ סימן טוב וכו׳,..) ממש מתוק וקליט, מעשיר ומהנה...
הדיסק הוא דיסק כפול ועולה 60 ש״ח..
מקסיםבת 30
זה מהגן של הבת שלי מלפני שלוש שנים.
הגננת המדהימה שלה חיברה את המילים, התאימה למנגינה,שלחה לטוביה לביצוע, וכל שבוע למדו על דמות תנכית אחרת, לפי סדר הא''ב.
עד היום אנחנו שרים מהשירים האלה כשעולה ההקשר של הדמות.
הגננת המדהימה שלה חיברה את המילים, התאימה למנגינה,שלחה לטוביה לביצוע, וכל שבוע למדו על דמות תנכית אחרת, לפי סדר הא''ב.
עד היום אנחנו שרים מהשירים האלה כשעולה ההקשר של הדמות.
איזה טוביה? טוביה רוזנפלד מהצמד אסי וטוביה?מתואמת
כןבת 30
תודה! נדמה לי שהבן שלי שומע את הדיסק הזה אצלו בגןמתואמתאחרונה
התלבטות- תחילת עבודה חדשהRT88
למישהי יצא להתחיל עבודה חדשה (עבודה ראשונה אחרי סיום תואר ראשון ושני) בתחילת הריון? אני נמצאת בשבוע 8 ועומדת לחתום חוזה עם מקום עבודה שנשמע מעולה. הבעיה היא שכל הזמן יושב לי בראש שבעוד 7 חודשים אצטרך לצאת לחופשת לידה ולקטוע את תהליך הלמידה וההתקדמות שלי במקום החדש. מצד אחד חשוב לי מאוד לעבוד בשביל ההתקדמות האישית שלי ולא למצוא סתם משרה זמנית ללא משמעות, אבל מצד שני, איך זה הסתדר לכן? אחרי חופשת הלידה חזרתן למשרה מלאה? מה עם הילד/ה? שלא נדבר על כך שאצטרך בשלב מסויים להודיע למעסיק שאני בהריון ולא ברור איך זה יתקבל.
זה הריון ראשון ואני מלאת דאגות בעניין ונקרעת בין הרצון העז להתקדם מקצועית ואישית לבין ההתלבטויות של מה יהיה במציאות...
זה הריון ראשון ואני מלאת דאגות בעניין ונקרעת בין הרצון העז להתקדם מקצועית ואישית לבין ההתלבטויות של מה יהיה במציאות...
לחתום, בכל מקרה עכשיו את פנויה לעבודl666
ואחרי לידה את כבר תחליטי מה יהיה מתאים לך
ברור שלחתוםאמא, ברוך ה'
זה ניסיון עבודה ראשון. התקבלת למקום טוב. אף אחד לא אומר שתתקבלי לשם שוב אחרי הלידה.
לפעמים אנחנו נחמדות מדי ועושות חשבונות שלא צריך לעשות בשביל המעסיק.
אם תחליטי שטוב לך שם ותמשיכי שם אחרי הלידה - לטווח רחוק הפסקה של 14 שבועות זה לא נורא - זה הרי חלק מהחיים שלנו בתור אמהות צעירות.
בהצלחה!
לחתום.ש.א הלוי
עבודה זה חלק מהמציאות
כרגע הכי נכון זה לחתום
אחרי הלידנ תראי מה מתאים לכם ומה נכון לכם.
כרגע הכי נכון זה לחתום
אחרי הלידנ תראי מה מתאים לכם ומה נכון לכם.
תודה למי שהגיב/הRT88
תודה לכם/ן על התמיכה. אולי באמת צריך פחות לעשות חשבונות ולהחליט את ההחלטה הכי טובה בשבילי לאותו רגע (:
מצטרפת למגיבותריבוזום
והייתי במצב כמעט זהה לשלך
קרה לי פעמיים.. לחתום.רפואה שלמה
מעביד ראשון כל כך זעם, שהגעתי בגללו לשמירת הריון. ב"ה מרגע שלא דברנו, הריון תקין.
מעביד שני שמח בשמחתי (זה לעומת זה עשה אלוקים), ואני עובדת אצלו עד היום.
תתחילי.
אם המעביד יהיה מגעיל *תברחי משם*.
הריון זה לא זמן להתקדם ולקחת על עצמך פרויקטים. תתקדמי בהמשך..
מזל טוב כפול
מעביד שני שמח בשמחתי (זה לעומת זה עשה אלוקים), ואני עובדת אצלו עד היום.
תתחילי.
אם המעביד יהיה מגעיל *תברחי משם*.
הריון זה לא זמן להתקדם ולקחת על עצמך פרויקטים. תתקדמי בהמשך..
מזל טוב כפול
קרה ליאורי8
הופתעתי לטובה, ב"ה מהתגובה, לעומת מנהלת שהגיבה בפרצופים על הריון, בעבודה שעבדתי בה כבר כמה שנים( עם כמה הריונות תוך כדי).
הייתי במתח רב מלספר על ההריון ( כשקיבלתי את העבודה זה היה ממש בהתחלה ולא היה רלוונטי לספר ). וברוך ה' התגובה היתה מפרגנת ושמחה בשמחתי.
הייתי במתח רב מלספר על ההריון ( כשקיבלתי את העבודה זה היה ממש בהתחלה ולא היה רלוונטי לספר ). וברוך ה' התגובה היתה מפרגנת ושמחה בשמחתי.
קרה לי גםפצלש 22
רק שגיליתי ממש מיד אחרי שחתמתי..
זה לא היה נעים בכלל להודיע לבוס, אבל עברנו את זה, עכשיו אני כבר 5 שנים עובדת כאן ומרוצה מאד!
בגלל שיש פה כמה שהיו במצב דומהRT88
תודה לכל מי שעוד ענתה.
אני חותמת שם מחר. אז מתי סיפרתן על ההיריון? מייד אחרי החתימה, או לקראת חודש חמישי- לפי מה שהחוק אומר?
אני חותמת שם מחר. אז מתי סיפרתן על ההיריון? מייד אחרי החתימה, או לקראת חודש חמישי- לפי מה שהחוק אומר?
לדעתי תספרי כבר בהתחלהפאז
למען ההגינות...
בהצלחה
בהצלחה
תלוי באיזה שלב את עכשיואורי8אחרונה
אני הייתי ממש בהתחלה, בדיוק גיליתי שאני בהריון, לא היה טעם לספר בשלב כזה , סיפרתי בשבוע 18. אם את לקראת סוף שלישי, אולי כדאי לספר, שלא יראה כחוסר הגינות
המלצה על מכונת כביסהכבשה מתולתלת
למכבסות ותולות ... וגם המכבסים ותולים אם יש פה כאלה
הרצועה במכונה שלנו נקרעת כל שלושה חודשים ונמאס לי כבר כל פעם להתעסק בתיקונים ולהחליף,
להתקע עם מכונה ספוגה מים עד שמתקנים ...בקיצור, צריכים חדשה
קריסטל, בת כמעט 7, עבדה קשה לאורך השנים. אני מכבסת הרבה.
מחפשת המלצות למכונה חזקה ויעילה שתעבוד טוב ולא תקלקל כל שני וחמישי,
לא אכפת לי אם פתח עליון או פתח קדמי, ושתיהיה גם תכנית קצרה,
שתיהיה חסכונית בחשמל עד כמה שאפשר...
מחיר, אם טוב אני אשלם גם מחיר לא זול.. חשוב לי שיהיה טוב.
קראתי שמיילה הן מאוד טובות, אבל הן יקרות פחד
יש מישהי שיש לה מכונה של מיילה והיא מרוצה ממנה וממליצה?
תחכימו אותי..
אמא שלי.לב אמיץ
קונה רק מילה כבר שנות דור..
מאוד מרוצה, ובאמת הכביסה שלה צחורה ממש וללא רבב, בלי להתאמץ על לשפשף או לטפל בכתמים קודם.
תודה!כבשה מתולתלת
תודה!
ואני תוהה לעצמי אם המיילה שמלפני שנות דור שאמא שלך קונה (קראתי בהודעה שלך פעם שאת כבר ב"ה סבתא בעצמך) היא אותה מיילה של היום..
ידוע שמכשירי החשמל של פעם היו יותר איכותיים משמעותית..
מתלבטת אם כדאי להשקיע פי 2.5 במחיר ..
איזו מכונה יש לך ? אם בסדר לשאול..
זהו שלב אמיץ
לפני כשנתיים אאל"ט אמא החליפה את המכונה הישנה שהחזיקה 25 שנה בערך במילה חדשה,
והיא שוב מרוצה.
כשאנחנו מתארחים אצלה בחופשים ויוצא לי לכבס אצלה את בגדי הילדים, אין מה לומר, באמת ליגה מעל כולם, ואני אומרת את זה אחרי שלי עצמו היתה AEG גרמנית שהחלפתי אחרי מס' שנים מועטות.
היום יש לנו אלקטרולוס - בסדר גמור, אבל עדיין יש כתמים פה ושם. אם את רוצה אכתוב לך את מס' הדגם.
אנחנו היינו צריכים מכונה גדולה ממש (8+ קילו) אז לא נראה לי סביר להשקיע את הסכום שמילה לוקחים על מכונה גדולה כזאת.
אם יש לך את התקציב לכך הבנתי שמילה זה ליגה אחרת.ש.א הלוי
כל השאר הן באמת דומות ובתכלס צריך להחליף כל כמה שנים
אבל מילה זה שונה
הלוואי והיה לי תקציב לכך
אבל מילה זה שונה
הלוואי והיה לי תקציב לכך
שמעתי שבוש מצוינתאנונימית לרגע1
אולי לחפש מיילה יד2?אפונהאחרונה
הצצתי שם עכשיו וראיתי כמה מעניינות.
מכונות כביסההעני ממעש
בהמשך לשרשור הקודם..
מכונה 7 ק'
האייר או מידאה
מישהו מכיר??
מכונה 7 ק'
האייר או מידאה
מישהו מכיר??
ילדה בת כמעט 4 שמפספסת ביוםרננה*
זה בא בגלים... לפעמים עובר שבוע או שבועיים אפילו - יבשים לגמרי,
אבל אז.. התקפה...
וזה יכול להיות גם פעמיים ושלוש ביום.
פתאום - שלולית...
ממש מתוסכלת,
ניסיתי כל מה שאפשר להעלות על הדעת,
אבל המצב הזה מתסכל.
שלא לדבר על הנעליים שניזוקות כל פעם ומסריחות נורא,
ואני מכבסת, ועד שזה מתייבש... סיוט!
והבגדים כל הזמן.
מה זה יכול להיות?
הייתי אצל רופאה לשלול דלקת/תולעים וכד'.
לא רואה שום סיבה ניכרת לעין.
לא מתח, לא קר (הבית מחומם והיא לבושה טוב), לא יודעת מה יש לה.
מה עושים?
יש טעם בלהעניש? או לא לנסות אפילו כי זה יחמיר את המצב?
חשבתי לשלול ממנה משהו, השאלה אם יש טעם.
הנקודה היא שתקופות ארוכות היא כן שולטת. אז מה נסגר?
(או יותר נכון - לא נסגר? )
תודה!
לפעמים זה בגלל סיבה רגשיתלימונית
נולד אולי אח חדש? מעבר דירה? בעיות בגן?
לא כ''כ יודעת מה להציע, תיכף יבואו חכמות ממני וייעצו.
זה באמת מתסכל, אבל לא הייתי מענישה. עדיף כמה שפחות לעשות מזה עניין. לשלוח אותה להחליף בגדים וזהו. גם בגן היא מפספסת?
בקשר לנעליים, אולי כדאי שתהיה בבית עם נעלי בית שאפשר לשטוף בקלות וגרביים. אמנם זה לא פותר את הבעיה, אבל לפחות מקל קצת.
לא כ''כ יודעת מה להציע, תיכף יבואו חכמות ממני וייעצו.
זה באמת מתסכל, אבל לא הייתי מענישה. עדיף כמה שפחות לעשות מזה עניין. לשלוח אותה להחליף בגדים וזהו. גם בגן היא מפספסת?
בקשר לנעליים, אולי כדאי שתהיה בבית עם נעלי בית שאפשר לשטוף בקלות וגרביים. אמנם זה לא פותר את הבעיה, אבל לפחות מקל קצת.
אני עוד מחכה לכל החכמות...רננה*
לא נולד אח חדש, לא עברנו דירה, לא יודעת שיש בעיות בגן.
בגן היא פספסה פעמיים, ביחס לבית זה מעט מאד.
אבל בגן הבנתי שכל רבע שעה בערך העוזרת שולחת לחלל האוויר תזכורת
האם מישהי צריכה לשירותים...
תודה על העצה עם נעלי הבית, איך לא חשבתי על זה לבד כמו שאומרים.
תודה!
אז אולי כדאי לתזכר גם בבית אם בגן זה עובד?לימונית
באמת לא יודעת ממה זה נובע.
אצלנו זה היה בגיל קצת יותר צעיר סביב מעבר דירה+גן חדש ואח''כ כשבעלי נסע לזמן ממושך יחסית. השתדלנו להתייחס כמה שיותר ענייני וזה עבר לבד. אבל כנראה שזה לא המקרה שלכם.
שיהיה לך בהצלחה
אצלנו זה היה בגיל קצת יותר צעיר סביב מעבר דירה+גן חדש ואח''כ כשבעלי נסע לזמן ממושך יחסית. השתדלנו להתייחס כמה שיותר ענייני וזה עבר לבד. אבל כנראה שזה לא המקרה שלכם.
שיהיה לך בהצלחה
זה חדש?בת 30
או שככה מאז שנגמלה?
אישית, הגישה שלי לכל נושא ההרטבות על כל סעיפיו היא די פשוטה- לא לעשות מזה ענין.
ילדה בת ארבע יכולה להוריד לבד מה שרטוב, להכניס למכונת כביסה וללבוש יבש.
להעניש? לא לא לא. על מה להעניש בדיוק? היא לא עושה את זה בכוונה כדי להכעיס אותך.
ואם כן- אז צריך לבדוק למה....לא להעניש.
באמת, אני מציעה לך לקחת נשימה עמוקה ופשוט להניח לזה. להשלים עם כביסות הפיפי, ולא לתת לה שום הרגשה רעה.
ממני,
שרק לפני שנה בערך הגדולות שלי הפסיקו להרטיב בלילה, ושהייתי עושה כביסות פיפי פעם פעמיים ביום.
עברתי כל מיני שלבים בהתייחסות לענין הזה עד שהבנתי שאני צריכה להרפות וזהו.
וכשבאמת הרפיתי וכיבסתי בשקט מתוך השלמה עם המציאות- זה הפסיק...
בהצלחה.
אישית, הגישה שלי לכל נושא ההרטבות על כל סעיפיו היא די פשוטה- לא לעשות מזה ענין.
ילדה בת ארבע יכולה להוריד לבד מה שרטוב, להכניס למכונת כביסה וללבוש יבש.
להעניש? לא לא לא. על מה להעניש בדיוק? היא לא עושה את זה בכוונה כדי להכעיס אותך.
ואם כן- אז צריך לבדוק למה....לא להעניש.
באמת, אני מציעה לך לקחת נשימה עמוקה ופשוט להניח לזה. להשלים עם כביסות הפיפי, ולא לתת לה שום הרגשה רעה.
ממני,
שרק לפני שנה בערך הגדולות שלי הפסיקו להרטיב בלילה, ושהייתי עושה כביסות פיפי פעם פעמיים ביום.
עברתי כל מיני שלבים בהתייחסות לענין הזה עד שהבנתי שאני צריכה להרפות וזהו.
וכשבאמת הרפיתי וכיבסתי בשקט מתוך השלמה עם המציאות- זה הפסיק...
בהצלחה.
מצטרפת לבת 30אמא ל6 מקסימיםאחרונה
ומסכימה שלא להעניש. או שהיא לא עושה את זה בכוונה, ואז אין סיבה להעניש, או שהיא כן עושה בכוונה להכעיס/לקבל תשומת לב, ואז אם תענישי אותה היא תראה שזה עובד לה , והיא תמשיך.
לדעתי , זה בכוונה בתת מודע, עניין של תשומת לב. צריך לא לעשות מזה עניין, להחליף בגדים , לכבס (שתלבש בבית קרוקס, ואז זה נכנס למכונה עם כל הבגדים ומתייבש)וכאילו להתעלם, להראות לה שלא מזיז לך.
ואם יש יום אחד שהיא לא הרטיבה בכלל, לתת לה איזה פרס קטן לפני השינה, שהיא תדע שככה היא תקבל תשומת לב ולא להיפך.
בכל מקרה זה נראה לי נורמלי לגיל, וזה יעבור.
בכללות יש ילדים (וגם מבוגרים) שהשרירים שלהם באיזור הזה חלשים יותר, ואז לוקח להם יותר זמן להיגמל עד הסוף, וכן קשה להם יותר להתאפק.
לדעתי , זה בכוונה בתת מודע, עניין של תשומת לב. צריך לא לעשות מזה עניין, להחליף בגדים , לכבס (שתלבש בבית קרוקס, ואז זה נכנס למכונה עם כל הבגדים ומתייבש)וכאילו להתעלם, להראות לה שלא מזיז לך.
ואם יש יום אחד שהיא לא הרטיבה בכלל, לתת לה איזה פרס קטן לפני השינה, שהיא תדע שככה היא תקבל תשומת לב ולא להיפך.
בכל מקרה זה נראה לי נורמלי לגיל, וזה יעבור.
בכללות יש ילדים (וגם מבוגרים) שהשרירים שלהם באיזור הזה חלשים יותר, ואז לוקח להם יותר זמן להיגמל עד הסוף, וכן קשה להם יותר להתאפק.
יעוץ ובקשהפי5
בעז"ה בפורים נחגוג לבתנו בת מצוה - אנו נערוך את זה בסעודת פורים במתנ"ס עם המשפחה הקרובה
שמכילה מבוגרים+ילדים בסה"כ 40.
האם יש רעיונות להפעלה הקשורה לבת מצוה?
תוכנית שתבליט את הילדה השקטה והעדינה?
אשמח לכל רעיון תודה מראש.
..העני ממעש
הפרשת חלה
יצירה אמנותית
יצירה אמנותית
מה הכוחות של הילדה? מה מיוחד בה? מה אוהבת?בנחת...
אנחנו עשינו סידור של פרחים יבשיםאני והגיטרה
קנינו כל מיני פרחים יבשים, ספוגים, ותבניות אלומיניום קטנות.
לכל אחד היה מוקצב 3 מקלות 'שווים', ולמשל 7 מקלות פשוטים יותר.
יצא לכולם יפה מאד.
הייתה בחורה ששילמנו לה שתעזור ותשגיח שלא משתוללים. היה מקסים.
אם במקום אלומיניום קונים סלסלאות, בכלל זה יוצא מאלף.
הבנת?
לכל אחד היה מוקצב 3 מקלות 'שווים', ולמשל 7 מקלות פשוטים יותר.
יצא לכולם יפה מאד.
הייתה בחורה ששילמנו לה שתעזור ותשגיח שלא משתוללים. היה מקסים.
אם במקום אלומיניום קונים סלסלאות, בכלל זה יוצא מאלף.
הבנת?
נשמע מעניין- תודה רבה אברר על זהפי5
הייתי מחפשת משהו שקשור ליום עצמוggg
(לנו גם הייתה בת מצווה אחת לפני פורים)
למשל אפשר להכין מתנות לאביונים. לקשט ארגזים, לכתוב ברכות לתת לילדים למלא במצרכים ולשלוח מישהו שיביא את זה לנזקקים/ למקום שאוספים.
אפשר לעשות חידון קהות בנושא פורים.
הרקדה לנשים ולגברים- להכין מראש רשימת השמעה מרקידה ושמחה. הבנות שלי גם ביקשו לריקודים כל מיני אביזרים כמו כובעים מסכות וכו' שקונים לפני פורים ממש בזול וזה ממש שימח אותן.
אם אתם בקטע- אפשר להכין סרט מצחיק בהשתתפות כל ילדי המשפחה, כמו להשליך את סיפור המגילה לימינו ולהכניס את הילדה לסיפור איכשהו... או משהו אחר.
דבר תורה פורימי - אם יש לכם במשפחה מישהו שיודע להעביר משהו כזה
בהצלחה ומזל טוב
איזה שפע רעיונותפי5אחרונה
תודה רבה רבה
איחור בדיבורדיאנא
בני עכשיו בן שנתיים ו3 ועדיין לא מדבר מתעכב בדיבור..חשוב לציין שהוא נולד בשבוע 30 זאת אומרת שהוא פג ..נכון אני מאמינה שכל ילד והקצב שלו אבל אני לא רוצה לזלזל..עשיתי לו בדיקת שמיעה והכל תקין פניתי למכון התפתחות הילד כבר מחודש אוקטובר 2017 ועדיין אין מענה ..אשמח מאוד להדרכה
אם יש לכם אפשרות ללכת לקלינאית תקשורת באופן פרטי - אולי כדאימתואמת
לחלופין - אולי לבקש מרופא הילדים שלו שינסה הוא להזיז שם עניינים?
זה ידוע שלוקח זמן עד שמקבלים אישור ממכון להתפתחות הילד, אבל עדיין - זה לא אומר שאי אפשר לזרז אותם קצת...
אני לא בקיאה בפרוצדורהצביה22
אבל אני יודעת שאחרי שמחכים שלושה חודשים בקופה, יש אפשרות ללכת לקלינאית פרטית ולקבל החזר מהקופה (לא יודעת אם זה רק אם יש לך מושלם, אבל כדאי לברר בכל מקרה).
הנה משהו שמצאתי בנושאצביה22
שלנו התחילה בגיל 3אנונימית לרגע1
איזו קופ''ח?כתר הרימון
איחור בדיבואדיאנא
כללית
אז לא מכירה, סליחה.כתר הרימוןאחרונה
איך לשאול אותה, מתי ואם בכללסודית
לבן שלנו יש תחביב ספורטיבי קצת נדיר. בחופשת פסח הקרובה. (לפני החג), יש לו הזדמנות לקורס. בכיתה שלו יש עוד ילד עם תחביב כזה, ושניהם רצו להרשם יחד. שוחחתי עם אמו.
מכיוון שהקורס יתקיים רחוק ממקום מגורנו, והנסיעה אליו יקרה, וגם הקורס עצמו לא זול, בקשתי מבן משפחה לארגן בהנחה ניכרת הגעה לשם. בן המשפחה טרח והפעיל קשרים ואנשים וב"ה הצליח.
מאז שהסתדר, אמו של החבר לא עונה בטלפון. (3 ימים).
בוואטסאפ אני מקבלת תשובות מתחמקות.
אני חושבת שאולי הוריו התחרטו, והגיעו למסקנה שיקר להם מדי כל העניין. (אם כי מדובר במשפחה מאד אמידה).
לו הייתה עונה לי תשובה כן או לא, הייתי מתכננת אחרת - בלי בנה. חשוב לי גם לתפוס מקום באחד ממועדי הקורס ודווקא התאריך שהיא בחרה פחות מתאים.
אני לא מאלו שמתביישות לשלוח הודעות ברורות, אלא שבני ביקש ממני לחכות, כי לדבריו לחבר יש אח אוטיסט וההתנהלות בבית לא פשוטה.
ככה נוצר מצב שאני מקבלת טלפונים גם מקרוב המשפחה שהפעלתי, גם מהנהג, גם ממנהל הקורס... ולא יודעת מה לענות להם.
כמה זמן סביר בעיניכן להמתין למענה מצידם.
כותבת אחרי 10 ימים מתחילת הבירור. מרגישה קצת פגועה, כי היא רצתה שאברר פה ושם ושם ופה, וגם הזיזה את התאריכים מה שגרם לכל הבירור להתחיל מחדש בתאריך שהם רצו.
לא רוצה להעיב על החברות בין הילדים. אז לא יכולה פשוט לבטל חד צדדית.
תודה לעונות
מכיוון שהקורס יתקיים רחוק ממקום מגורנו, והנסיעה אליו יקרה, וגם הקורס עצמו לא זול, בקשתי מבן משפחה לארגן בהנחה ניכרת הגעה לשם. בן המשפחה טרח והפעיל קשרים ואנשים וב"ה הצליח.
מאז שהסתדר, אמו של החבר לא עונה בטלפון. (3 ימים).
בוואטסאפ אני מקבלת תשובות מתחמקות.
אני חושבת שאולי הוריו התחרטו, והגיעו למסקנה שיקר להם מדי כל העניין. (אם כי מדובר במשפחה מאד אמידה).
לו הייתה עונה לי תשובה כן או לא, הייתי מתכננת אחרת - בלי בנה. חשוב לי גם לתפוס מקום באחד ממועדי הקורס ודווקא התאריך שהיא בחרה פחות מתאים.
אני לא מאלו שמתביישות לשלוח הודעות ברורות, אלא שבני ביקש ממני לחכות, כי לדבריו לחבר יש אח אוטיסט וההתנהלות בבית לא פשוטה.
ככה נוצר מצב שאני מקבלת טלפונים גם מקרוב המשפחה שהפעלתי, גם מהנהג, גם ממנהל הקורס... ולא יודעת מה לענות להם.
כמה זמן סביר בעיניכן להמתין למענה מצידם.
כותבת אחרי 10 ימים מתחילת הבירור. מרגישה קצת פגועה, כי היא רצתה שאברר פה ושם ושם ופה, וגם הזיזה את התאריכים מה שגרם לכל הבירור להתחיל מחדש בתאריך שהם רצו.
לא רוצה להעיב על החברות בין הילדים. אז לא יכולה פשוט לבטל חד צדדית.
תודה לעונות
נ.ב. בעלי אומר לא לפנות אליה ורק להמתין אם תגיב מעצמהסודית
ולשואלים להסביר שלא הסתדר.
אבל הבן לא מוכן לוותר על החלום
אבל הבן לא מוכן לוותר על החלום
א. בעלך צודקרפואה שלמה
ב. תתחילי לתכנן אלטרנטיבה - אולי הבן שלך מכיר עוד מישהו עם תחביב כזה.
מה אומר לבן שלך החבר שלו? הוא יודע מה החליטו הוריו?
מה אומר לבן שלך החבר שלו? הוא יודע מה החליטו הוריו?
החבר רוצה עוד יותר מהבן שליסודית
אבל נראה לי שלא מעז לבקש מההורים.
אני לא יכולה לתכנן אלטרנטיבה. החבר יפגע מאד אם ההורים שלו יחליטו שכן ויתברר שאני סיכמתי עם מישהו אחר.
כן. גם אני חושבת שבעלי צודק.
זה לא כזה חשוב.
רק היו כל כך הרבה טלפונים בשבוע האחרון וטפסים והודעות והיא טרטרה אותי תבררי כך וכך וכך - ואז פשוט התנדפה
אני לא יכולה לתכנן אלטרנטיבה. החבר יפגע מאד אם ההורים שלו יחליטו שכן ויתברר שאני סיכמתי עם מישהו אחר.
כן. גם אני חושבת שבעלי צודק.
זה לא כזה חשוב.
רק היו כל כך הרבה טלפונים בשבוע האחרון וטפסים והודעות והיא טרטרה אותי תבררי כך וכך וכך - ואז פשוט התנדפה
צרות של עשירים. לסלוח ולשכוחרפואה שלמה
אם החבר כל כך רוצה, וההורים עסוקים בהתמודדות הקשהזיו איקונין שלי
תשאלי שוב בעוד שבוע.
התמודדות כזאת, ל"ע, מקשה לפעמים להתרכז בדברים "שוליים" כמו תחביב ספורטיבי.
זה חשוב לחבר של הבן שלך - אז את יכולה לשאול בצורה נעימה.
{כתבת שהמשפחה שלו אמידה - לכן אני לא בטוח שההשערה שלך נכונה.}
הייסודיתאחרונה
היא חזרה אלי הבוקר
צדקת!
צדקת!