פורום הורות (עמוד 2)

תשימו כמה שאתם רוצים לתת לזוג שמתארס.

זה יכול להיות בין כלום לבים סכום גבוה.

נטו מה שנכון לכם כלכלית ומתאים לכם.

זה שהם עושים אירוע במקום מסוים- זו הבחירה שלהם, כשאני עושה אירוע זה נטו לשם השמחה ובחישוב העלויות שנכון לי להוציא. אף אחד לא אמור לממן את האירוע במקומי

👍

מתאמים פגישה טלפונית או פיזית

יש דבר כזה טענת פרעתי

וגם לבקש לערער

לק"י

אמהות, השלב הבא.

הם יותר פעילים.

1. כל מתנה מסמלת שנה שהיא עברה בחיים שלה.

2. אהבת חינם- עם חברות, שמחה- עם האחים, כיבוד הורים,

3. תמונה מהבת מצווה מודפסת, תיק יפה מעור, עציץ הכי מתאים

מזל טוב!

מזל טוב!

אם אלפי סטודנטים יתחילו להציף ב"מחקרים" שלהם, לא יישאר מקום לשאר הדברים

שאוכל להעביר אליה את השאלון אם תרצה

היי, אשמח מאוד !

לוקחת את הטיפ לשנה הבאה

נשמע כיף 

איזה כיף.

לא חייבים תמיד 4 כוסיות אבל מומלץ להשתחרר וליזום ככה.

את אמא מהממת וכיפית ובטח שגם תרם לזוגיות ולביחד

לק"י

(כי הוא בוכה).

אפשר להרגיל בהדרגה.

ומוזמנת לשאול בפורום הריון ולידה. הרבה יותר פעיל שם.

וזה ממש לא קשור לטקסי שינה.

יש ילדים שקשה להם "לכבות את המנוע"...

מה שלימדו אותי זה שברגע שפעוט/תינוק מראה סימני עייפות- לא למשוך אותו עד שהוא מאדדדדד עייף. כי אז מנגנון האדרנלין פועל והוא נשאר ער בעל כורחו עם כל העייפות.

ובאמצע הלילה כשהוא מתעורר, יכול להיות מכאב פנימי (שיניים, כאבי גדילה) - פשוט לחבק ולנחם ולהחזיר לישון.

זה לא קל, זה לא פשוט... אבל זה עובר.

חיבוק.

אבל אל תחכי שהוא יהיה מאוד עייף.. כשרי להשכיב אותו כשהוא מראה סמני עייפות (פיהוק, שיפשוף עיינים/אוזניים. בהייה) עצבנות ובכי זה כבר סימן שהוא מאוחר .

אפשר ממש ללמוד הדרכת הורים על הנושא של השינה.. בזמנו למדתי.

ללמוד איך להרגיל אותי לישון לבד בהדרגה ולא בבת אחת 

כך שכל הילדים מתחילים בכיתה ז והוא לא נכנס לכיתה בנויה אלא לכיתה שכולם בה חדשים, זה עדיף, עוד יותר עדיף אם זו מסגרת שממשיכה גם לתיכון.

אם אין כזה דבר ומדובר בלהכנס לכיתה קיימת, צריך (כמו בכל דבר) לשקול יתרונות מול חסרונות.

(מכיוון שהוא חצי בי"ס ממ"ד)

אז בכיתה ז' נאלצנו לחפש להם מסגרת אחרת לשנתיים (כי לא התאים לנו לשלוח אותם לחטיבות שקשורות לישיבות - מבחינת האופי התורני).

לא אפרט, אבל השורה התחתונה היא שזה תלוי בילד עצמו: אם הוא ילד חברותי ו"חלק" הוא ישתלב יפה במקום החדש, אף שהילדים שם נמצאים יחד מכיתה א', ואם הוא לא - אז יהיה לו קשה...

בכל אופן, לא נראה לי שכדאי להשאיר ילד במקום שמבלבל אותו מבחינה רוחנית/מוסרית, גם אם זה אומר להעביר אותו לשנה או שנתיים בלבד.

בהצלחה בהחלטות...

נשמע לי שנריה יכול להיות מצוין. לא מכיר את המחירים בפועל, אבל בטוח שזה פחות מי-ם.

שבוע טוב!

מפרט קצת

קהילתיות תורנית יש שם, קהילה ספרדית (בין היתר. סביב בית הכנסת), תתמ"ד, הרבה זוגות צעירים, מחירים יותר נוחים כנראה לדירות מרחיבות דעת(גם האזור עצמו מרחיב דעת)

שבעז"ה תזכו להכיר את המקום שהכי מתאים לכם!

בהצלחה

ויש לי אבל.

מצד אחד אנחנו אמורים ללמד אותם כישורי חיים ולהיות בוגרים מסוגלים.

אם הם לא יתקלחו יומיים זו לא בעיה של ההורים, אבל הם יכולים לסבול חברתית - סביבתית בגלל זה. אין להתעלם מהעניין וחשוב לשקף את זה.

דבר נוסף לגבי "שיטת המקל והגזר"- אם נתתי לילד משימה שיעמוד בה והוא חיפף בה, לגמרי אדרוש שיעשה כמו שצריך גם אם הוא מתוסכל. בחיים האמיתיים לא יעשו לו הנחות.

זה לא תנאי לאהבתי/צורך של הילד. אבל זה חלק מהגבול והחינוך שלי. ("תעמוד במשימה שלך כמו שצריך")

זה לראות את הילדים מסתדרים ביניהם ובונים את הקשר ביניהם אחה"צ, אחרי הלימודים בפרוייקטים שונים שהם ממציאים לעצמם

תמדדו את השטח הפיזי שיש לכם, ומשם תתקדמו.

באינטרנט יש מקררים לפי נפח פנימי. אפשר (עשיתי את זה) לעשות פשוט רשימה של מקררים לפי נפח מקפיא ונפח מקרר שמתאימים לגודל הרצפה שיש לכם.

ומשם נתקדם.

אבל שולחת חיבוק. זו חוויה ממש ממש קשה. לפעמים אני תוהה מאיפה מוצאים כוחות להתמודד.

בהצלחה

לא ציינת בן כמה הוא.

נשמע שאתם מתאמצים ומתוסכלים ובצדק. 

הוא צועק וכועס ,הוא ילד, ככה הוא מביע מה עובר עליו.

 נשמע שהוא במצוקה.

ניסיתם ללכת איתו ביחד לשיחות טיפול רגשי? אמא ובן?

הייתי מנסה את זה בהקדם האפשרי. 

ועוד משהו קטן,    

לא הייתי שמה עליו תווית של "ילד סנדביץ", 

גם לילד בכור יש קשיים, מכת בכורות, גם לילד האחרון "התינוק של הבית", גם לילד זקונים,

וגם לסתם ילד שאין לו שם...

אתגרים יכולים לקרות עם כל ילד. 

אולי כן צריך פסיכיאטר וזה לא בושה, 

אבל נשמע מבין השורות שההרגשה היא שיש משהו לא בסדר עם הילד 

ואלה שדרים שהייתי נזהרת מלשדר לילד במצוקה, והייתי נמנעת מלשים תוויות. 

לפי הניסוח שלך (או שלפחות אני התרשמתי ככה), הליכה לפסיכיאטר תהיה רלוונטית רק כשכלו כל הקיצין כי מדובר במשהו מאוד קיצוני.

אז... לא.

פסיכיאטר הוא רופא כמו כל רופא אחר, וכמו שעל בעיות עור הולכים לרופא עור אז על בעיות בנפש הולכים לפסיכיאטר. 

אם יש חשש שהקושי נובע מהפרעה נוירו-התפתחותית או רגשית עמוקה יותר, אז הפסיכיאטר הוא באמת הכתובת הנכונה לילד שלך. זה לא מחייב שהוא ייתן טיפול תרופתי (להבדיל ממה שאנשים חושבים לעיתים, פסיכיאטרים מטפלים במגוון שיטות ולא מיד רושמים תרופות כשאין בזה צורך). אם הוא פסיכיאטר ילדים טוב אז הוא יידע מהסיפור שתספרו לו וממפגש עם הילד, האם מדובר בסתם שובבות נורמלית או שיש כאן בעיה נוירולוגית שתרופות קשב וריכוז יוכלו לפתור או בעיה רגשית עמוקה שדורשת טיפול (למשל חרדות קיצוניות) או כל אחת מאלף ואחת הסיבות האפשריות להתנהגות כזאת.

בדבר אחד אני בטוח - גם הוא סובל, לא רק אתם והאחים שלו. למעשה הוא סובל פעמיים - יש סבל ראשוני שגורם לו להתנהג כך, ואז בגלל התגובות הכועסות והמאוכזבות שלכם הוא סובל בפעם השנייה.

נקודה אחרונה: לא הייתי מקשר את זה בשום צורה לזה שהוא ילד סנדוויץ'. הוא אדם עצמאי ואינדבדואלי בגלל מי שהוא, לא בגלל הסדר שלו במשפחה. ילדים עם קשיים יכולים להיות בכל משפחה ובכל מבנה וסדר.

אבל אצלנו ספציפית הוא סנדוויץ'- ככה יצא...

אם אני אגיד לך ''היום פגשתי חבר תימני, והוא אמר לי שהוא אוכל מצות רכות בפסח'' - זה יישמע לך הגיוני. 

אבל אם אני אגיד לך ''היום פגשתי חבר תימני, והוא אמר לי שהוא מאוד אוהב פוקימון'' - את כנראה תגידי לי, ובצדק, שאין לזה שום קשר לעובדה שהוא תימני ולכן האזכור של זה הוא מיותר.

את פתחת את ההודעה שלך מכך שלכל ילד סנדוויץ' יש סיפור, כך שהיה נראה שאת תולה בעובדה הזאת את ההתנהגות שלו.

ולקחת לאיבחון אצל פסיכולוג/פסיכיאטר ילדים.

אולי היפראקטיבי, אולי מתוסכל, אולי עבר משהו...

חבל לנחש באוויר. כדאי לבדוק ואז לנסות לטפל.

בעז"ה מקווים שיעזור לילד ולנו

אם האבחון יאבחן אותו עם לקות אז לטפל תרופתית או טיפולית. 

אן האבחון לא יאבחן אותו עם לקות אז רק לחבק, לדבר, להכיל, בסוף זה יסתדר. לא עונשים, לא צעקות, בטח שלא ענישה קיצונית

נראה לי הם מתעסקים עם דברים אחרים אבל הם יכולים להכווין על פסיכולוג טוב בירושלים בכל תחום שהוא. אפשר לבדוק באתר שלהם

מי שמתווך בין מטפל למטופל צריך להכיר גם את המטפל וגם את המטופל ולרצות בטובת שניהם.

אין מטפל טוב כמו שאין אישה או בעל טוב, זה עניין של התאמות.

ואם כסף זו בעיה אז אולי כדאי לשקול את זה כי אם הטיפול יתארך אתם עלולים לשבת עליו ולנדנד "נו, כבר נרפאית? כבר טופלת? זה עולה לנו מאות שקלים לפגישה אתה בטוח שאתה צריך עוד אחת?"

שירות ציבורי לטווח קצר בלי תור ארוך מידי.

אבל אולי תכתבי באיזה תחום התמחות את מחפשת ואולי עדיף בפורום הזה פורום אימהות השלב הבא | ערוץ 7 

זכור לי שיש גם מסובסד דרך הקופה

אגב בדורנו הרבה הולכים לייעוץ פסיכולוגי (או לחיקויים), וזה כלי עזר משמעותי מאוד

לא צריך להיות אחד שנראה עליו "שצריך פסיכולוג"

אבל יש דברים יחסית בריאים ושווים שאפשר להכין

לק"י

לא חייבים דברים ממש לא בריאים, אבל למצוא את דרך האמצע. 

אולי להכין עוגיות ביתיות? ואז אפשר להפחית בסוכר. 

אם את זה הילדים שלך יאהבו לחלק.

למשל לחמניה ונקמיקיה, או פיצה ביתית אפויה אולי אפילו פיתה פלאפל

תשמעי מהילדים אם זה רעיונות שכן ילכו טוב 

ממש לא חושבת שכדאי להביא משהו שילדים יתבאסו עליו.

(מסייגת שאני לא הורה)

תודה רבה!

נקניקייה בלחמניה צריך לאכול עכשיו, אף אחד לא ישים אותה במקרר בשביל לאכול מחר.

ואם הילד בדיוק לפני סעודת חג משפחתית? ואם המשפחה כבר נסעה לבקר את הסבא והסבתא?

בהבאת מזון יבש כמו עוגיות אני לא מכריח את המקבל לאכול דווקא ברגע זה, אלא נותן לו את הגמישות להשתמש בזה מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה.

קושרים בשקית צלופן משני הצדדים בצורת סוכריה. היו שנים שהילדים הכינו מראש כוסות מקושטות עם ליצן, שבתוכן שמנו את המשלוח. המראה של המשלוח מאוד מוסיף...

 בדרך כלל הילדים מוסיפים לכל שקית עוד איזה ממתק, מהממתקים שקיבלנו מאחרים (עוד דרך להיפטר מהכמות המוגזמת של ממתקים שמגיעים הביתה...).

מציעה להביא ממתקים בריאים יותר, כמו פופקורן ועוגיות ביתיות.

ואפשר לצרף משחק חמוד מהכול בשקל כדי לשדרג את המשלוח ולהפוך אותו למיוחד יותר בעיני החברים.

תשחררי יום אחד.

נשמע שזה הופך להיות חוויה שלילית עבורם וחבל, החג צריך להיות כיף.

באופן עקרוני אני חושבת שזה ממש התנהלות שגויה, שכל משפחה צריכה לקנות כמויות של ממתקים כדי לחלק לכל החברים של הילדים, ובסופו של דבר בכל בית מצטבר הר ענק של ממתקים שלא באמת רוצים (ואז מחפשים למי להביא את המיותר - לילדים בבתי חולים, שהכמויות של הסוכר יזיקו להם אפילו יותר מאשר לילדים בריאים? או לחיילים, שמקבלים כמויות של ממתקים וגם הם לא רוצים להכניס לגוף שלהם את כל הג'אנק הזה?)

אז אני מרשה לילדים לתת ממה שהם קיבלו מאחרים. אבל אני לא אוציא כסף מעצמי לקנות ממתקים שאף אחד לא באמת רוצה...

ב"ה הילדים שלי שמחים במשלוחים שהם נותנים, ואפילו כמה חברים אמרו להם שהמשלוח שהם מקבלים מאיתנו זה המשלוח היחיד שאמא שלהם מרשה לאכול ממנו הכל...🙂

לק"י

אנחנו גם ככה קונים בשגרה, אז ממש לא אכפת לי לקבל במשלוחי מנות.

אני מסכימה שלא צריך להפריז, ואישית אני מעדיפה לתת משהו שווה אחד ולהוסיף עליו, מאשר מליון קשקושים שונים (במשלוחים למשפחות. לא של הילדים. יש שנים שאני מכינה בעצמי ויש שנים שקונה).

לצורך העניין שוקולד יותר ישמח אותי מגרנולה....

בטוחה שאני לא היחידה.

ממשפחות אחרות...

אנחנו מסיימים כל פורים עם הר עצום של ממתקים וחטיפים. ואני מתבאסת על כל המשפחות שהוציאו על זה כסף ואני מחפשת איך להיפטר מזה...

למעשה את המיותר אני בד"כ מביאה לבית הספר שלי, שישתמשו כחיזוקים לתלמידים (מה שבכל מקרה עושים, אז אני חוסכת להם קניה של חלק מהממתקים..).

בשנה שעברה הבת שלי לקחה מזה גם חטיפים לטיול שנתי שהיה לה קצת אחרי פורים, אבל השנה הטיול כבר היה. תכלס, טיולים זה האירוע היחיד שאנחנו קונים לכבודו חטיפים, בשאר השנה יש לנו מספיק ממה שמקבלים מבחוץ בכל מיני אירועים... (חוץ מבייגלה שאנחנו כן קונים לבית בשגרה).

גם אצלי אין ממתקים במהלך השנה

זה יום אחד של חג, ואין צורך להפך אותו לנושא מיותר ללחץ  

כל אחד עושה את החשבונות שלו כמה משלוחים להביא ובאיזה קנה מידה  

אפשר לעשות השתדלות ולא לקנות ממתקים עם צבעי מאכל 

יש ממתקים שמבחינתי זה רעל צרוף אז אם הילדים מקבלים כאלה זה הולך ישר לפח, זה לא בל תשחית מבחינתי, זה לגמרי לא תעמוד על דם רעך, דם צהוב טטרזין.

אני תורמת שק של ממתקים לחלק בתהילים של ילדים.

כמובן משאירה לכל אחד שקית (או שק, תלוי את מי שואלים) עם חטיפים ושוקולדים, לפעמים לוקח להם שבוע לאכול אותם במתינות, לפעמים זה לוקח כמה דקות והסיפור נגמר. 

למחרת חוזרים לפירות וירקות.

זה אצלי, אבל כל אחד והחשבונות שלו

חבל ואין שום צורך להגיע למצב של אובדת עצות וילדים מפוחדים ומבואסים.       

שמחה זה המוצר הכי בריא. 

אני לא חושבת שזה המצב אצלי. ממש לא רואה את פורים כיום של לחץ או פחות משמח. הילדים שלי מאוד אוהבים את פורים ומאוד שמחים במה שאנחנו עושים ואיך שאנחנו מתנהלים בו עם הממתקים.

לא אומרת שכולם צריכים לנהוג כמוני. כל אחד ימצא את האיזונים שלו.

אבל בהחלט מבינה את המקום של חוסר הרצון לתת רק ממתקים כמשלוח מנות שממנו הגיעה השאלה הפותחת, והסברתי את המקום שלי בנושא, שלדעתי כן מצאתי פתרון שמתאים לנו וילדים, בלי לוותר על מה שחשוב לי.

בואו נבטל את פורים! אמר אריק מהדרום

כן!!!

אמר והמשיך לקושש את חייו בצלופן סלוטייפ וסרט אדום זוהר

@יעל מהדרום אני מקושש  את חיי בצלופן, סלוטייפ וסרט אדום זוהר?

ילד אמור להביא משלוח מנות של ילד. משהו בגדר ממתק. זה הכל.  

אלא אני הייתי משלב בין מתוקים לבריא נניח כמו שאנחנו עושים שוקו ועוגיות ללא סוכר

כמו שעשית שנים שעברו.

אבל מאז המלחמה אני מוצאת את עצמי יותר חושבת על תרחישים כאלה.

לא על מענה טכני כמו ביטוח אבל על דברים אחרים.  

קצת מחשבות יותר טכניות בסגנון של אצל מי הם יהיו, מי ישמור עליהם. מה להשאיר להם ממני. 

ובעיקר מחשבות עמוקות על איזה זכרונות ואיזה תחושות אני רוצה שישארו להם ממני, איך לנצל את ההווה לרקום קשר רגשי יותר משמעותי , חוויות שאני רוצה שיהיו לנו ביחד,שיחות, רגעים . 

מה אני רוצה לתת להם ממני כמו תחושת בטחון, תחושת שלימות ושלווה.   

ועוד מחשבות כגון אלה רק יותר אישיות. 

סליחה על השחור (אני כבר עשיתי טיוטה ...)

לא לזה התכוונתי...😌

יש בזה הרבה שמחה והודיה דווקא.

אבל זה שרשור שלך, אולי למישהו תהיה תובנה על ביטוחים  

עשינו אותה באיחור רק לפני פחות משנה.

בפועל כל מי שיש לו ילד או דירה או נכס משמעותי כדאי שתהיה לו צוואה אחרת בית המשפט יחליט איך לחלק את נכסיו.

בפרט מי שיש לו גם דירה וגם כמה ילדים, ועוד יותר אם אדם התגרד עם ילדים זה מסבך את בית המשפט לאללה והוא יחליט מה שבא לו בהעדר צוואה.

אינני מצליח למצוא הבדל מהותי בין ביטוח לבין מנוי-פיס.

בשניהם אתה משלם סכום חודשי, ואם יקרה משהו נדיר - תחזיר את סכום ההשקעה עם רווח, אבל בחיי שגרה - זרקת הרבה כסף לפח.

ובשניהם כמובן תוחלת הרווח שלך (בניכוי ההשקעה) - שלילית ללא ספק 

ואם ה' רוצה שנתעשר - יש לו דרכים יותר שמחות לשלוח לי כסף.

ואם ה' רוצה שמישהו יסבול - אז יקרה לו אסון בדיוק בתחום שעליו הוא לא מבוטח.

לכן אני עושה רק ביטוחים שאני מוכרח וכדומה.

עבור הילדים שלי.

לדוגמא ביטוח רכב רוב האנשים לא משתמשים בו ולכן הביטוח מרוויח אבל מי שעושה תאונה ואין לו ביטוח החיים שלו נהרסו אז משתלם (לרוב האנשים) לשלם כמה מאות שקלים בשביל זה 

והיא בגדול אומרת אל תסמוך על ה' שיעשה את היבודה שאתה היית אמור לעשות.

בכלל זה גם ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, חובה לשמוע לכללי בטיחות.

אם תחלה חלילה בסרטן תצטרך לקושש תרומות מעזר מציון ואנחנו בברכת המזון מבקשים ונא אל תצריכנו ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם.

יש אנשים כמוך שבגללם המדינה חייבה בביטוח רכב וביטוח דירה וביטוח לאומי, יש עוד ביטוחים שמאוד כדאי שיהיו, ההסתברות שתמות בתאונת דרכים או התקף לב נמוך משמעותית מההסתברות שתמות ממחלת זקנה ארוכה וביטוח לאומי לא מכסה הכל.

בביטוח אתה לא מהמר, אתה מבטח קטסרופות שתהיינה כבדות מאוד על החיים שלך אם יקרו, זה לא שתעוף על החיים שלך אם תחלה בסרטן, פשוט יהיה לך הרבה יותר כסף לטיפולים, לבחור מנתח ולחיות קצת פחות בסבל ויש משפחות שחיות מביטוח חיים של בן זוג מפרנס שמת ופשוט נעלמה המשכורת כאילו כלום.

גם "ביטוח רפואי" של קופות החולים - שומר עלי.

הביטוחים הכספיים - לא שומרים עלי בשגרה.

ועקרונית קשה לי תפיסת העולם הזו.

כללי הבטיחות שומרים עלי בשגרה? לא, לרוב אני לא אפול מסולם גם אם אעמוד על השלב השני מלמעלה, לרוב לא יעופו לי גיצים לעין גם בלי משקפי מגן אבל ברור שזה בכלל ונשמרתם, ואם אחד מאיתנו יפצע ויאבד כושר עבודה מאיפה לילדים שלי משכורת?

למיטב ידיעתי זוהי המצאה מודרנית, שכמעט לא תמצא כמותה מלפני 300 שנה.

(יש דבר אחד בחז"ל שדומה לביטוח: שהיו נוהגים החמרים להתנות ביניהם שמי שיאבד חמורו יקבל משל הקבוצה)

אם כשרות למיקרוגל היתה חובה היא היתה נכתבת גם בתורה?

וחוץ מזה לא אמרתי שזה חובה אני פשוט רוצה לשחרר את המחשבה ההינונית באצטלא של ביטחון בה'  שהוא אחראי על הצרות הפרטיות שלך למרות שלא עשית כלום למגר את זה ולא היא.

לא אמרתי איזה ביטוח חובה ואיזה לא רק תשחרר אותנו מחוסר האחריות הכביכול דתי והבינוני הזה.

מה הם חושבים על ביטוחים? מה הרב שלך חושב על ביטוחים?

הכללתי גם תושב"ע, והבאתי מובאה יחידאית מחז"ל.

מה שמראה לכאורה שבזמנם לא נהגו כלל לעשות ביטוחים.

לרוב האנשים היה אוכל כי הם עבדו בבוקר,

לעשירים היה אוכל גם אם לא עבדו הבוקר אלא אתמול.

לחסוך חודש קדימה? לא היה דבר כזה. 

ומה היה קורה אם האבא היה הולך לעולמו? עוני קשה מאוד, האמא הייתה מתחננת לצדקה או מתחתנת עם זקן אמיד בשביל שהילדים לא יגוועו ברעב... 

לזה אתה מתגעגע? זה מה שאתה מאחל למשפחה שלך?

בעת צרה - רוב-ככל חברות הביטוח שוכרות עורך דין להילחם נגד המבוטח.

כלומר: המבוטח משלם במיטב כספו את שכרו של מי שיעמוד מולו למשפט כדי למנוע ממנו לקבל את זכויותיו...

ובית המשפט לרוב מוטה לכיוון המבוטח כי הוא יודע שיש לחברת הביטוח יותר כסף.

אדם מת הוא אדם מת, לחברת ביטוח יהיה קשה מאוד להכחיש את זה. 

מתי חברת ביטוח כן יכולה להתנגד לתשלום? כאשר המבוטח שיקר בעת ההצטרפות לביטוח, למשל שאלו אותו אם בעבר חלה בסרטן והוא שיקר בתשובתו.

מי שלא ישקר לא ייפגע.

הסטטיסטיקה היא רק שלב ראשון בדרך לניתוח סיכונים וקבלת החלטות.

בניתוח סיכונים אתה צריך לבדוק עוצמה של סיכון בשילוב של: א. מה הסיכוי, ב. מה הנזק.

כי אם הפכת לחולה סיעודי ואין לך ביטוח, אז הלכו לך החיים בלי קשר לכמה נמוך היה הסיכוי שזה יקרה.

(ואם ה' ירצה אז כולנו נכתוב שטויות, אבל עדיין מוטלת עלינו החובה לחשוב)

נכון שהסטטיסטיקה היא שפחות תובעים ומילא החברה מרויחה. בלי זה לא היה מי שיבטח.

אבל, מה אם אתה זה שיפול עליו מקרה הביטוח (מוות חלילה/מחלה קשה וכו') - הרעיון בביטוח זה לפזר את הסיכון. לשלם סכום שאפשרי מבחינתך, כדי להתמודד עם תשלום בסבירות נמוכה מאוד אבל אם יקרה יפיל אותך או את משפחתך.

כמובן, צריך לדייק איזה בדיוק ביטוח צריך, את גובה הכיסוי, לאיזה תקופה וכו'. וכמובן, לעשות סקר שוק ולשלם על הכיסוי הרצוי את המחיר הטוב ביותר.

לדוגמא- ביטוח בריאות לקטסטרופה, או להוסיף כיסוי אמבולטורי? (ייעוצים שונים וכדומה). האם לקנות פוליסה יקרה מהשקל הראשון או רק משלים שב"ן?

איך אפשר להשוות בין להוציא כסף על חלום להיות עשיר,

לבין להוציא כסף על ניסיון לא להיות עני מרוד שנזקק לצדקה?

חוץ מזה, כדאי לחזור על שיעורי סטטיסטיקה... בלוטו למשל יש כמה עשרות זוכים בשנה, לעומת אלפי או עשרות אלפי אנשים שמקבלים סכומים משמעותיים מהביטוח שלהם.

חיים, בריאות, מחלות קשות, דירה, ביטוח לאומי, קרן יחד, להבת מנחם.

(אין רכב)

נתת לי נקודה למחשבה. תודה

כלומר,  תרופות במליון שקל, גניבה של רכב חדש (להבדיל מרכב בן 10), ביטוח חובה (להרוג מישהו בכביש עולה מליון שקל בערך...), ביטוח צד ג' (לקבוע במרצדס).

אם קורה לי משהו למשל, זה בעיה קשה למשפחה שתלויה בי כלכלית כמפרנס יחיד. אבל במקרה הזה יש כבר קצבת שארים מקרן פנסיה וגם קה"ש שיהיו זמינות במצב הזה.

אז יהיה להם בסדר.

אבל יש לך ילדים קטנים והיא לא מספיקה בדרך כלל.

זה רק בשביל אוכל. לא בשביל מגורים. בשביל זה דאגתי בצורה אחרת.

60 אחוז אלמן והשלמה ל100 לילדים שמתחת ל21?

עוד לא הצלחתי להבין למה צריך ביטוח חיים נוסף

חוץ מקצבת שארים שמשאירה את המשפחה עם אותה הכנסה (פחות או יותר ללא הרכיבים עליהם לא מופרשת פנסייה) יש גם ביטוח חיים על המשכנתא וקרן השתלמות עם סכום יפה. כמובן שאשמח שילדיי יקבלו עוד מליון אבל לא מבינה למה זה צורך בסיסי ששווה לשלם על הסיכוי הזה כל חודש.

מעל לזה, באמת לא צריך.

א. ההורה המת לקח חלק במטלות הבית? אז הוא יותר לא יוכל לעשות זאת, כי הוא מת. הוא לא יפזר את הילדים בבוקר, לא יוציא אותם בצהריים, לא יבשל להם ולא יכבס להם ולא ישמור עליהם בלילה כשלהורה השני יש איזה משהו בעבודה. 

זה אומר שההורה שנשאר יצטרך כמעט בוודאות להוריד אחוזי משרה ו/או לקחת עזרה בתשלום.

במילים אחרות - ההכנסות יורדות וההוצאות עולות.

ב. אצל הרבה אנשים השכר הנוכחי לא מספיק לכל הצרכים שלהם (אולי מספיק רק לשוטף אבל לא בשביל לחסוך לילדים לעתיד וכדומה, או אם יהיה פתאום אירוע שידרוש הוצאת כסף רב), והם בעצם בונים על זה שהשכר יעלה עם הזמן.

אם מתים, השכר לא ממשיך לעלות עם הזמן.

ג. דווקא בציבור הדתי והחרדי, אוהבים ילדים שמתחתנים כשהם צעירים, ויש הבנה שהאידיאל הזה דורש הרבה עזרה מההורים. עם 60% מהשכר של האבא (הרי בגיל 21 הילדים כבר לא זכאים), יהיה מאוד מאוד קשה לעזור לילדים להתחתן.

כך שאם תהיה הוצאה גדולה לא צפויה הוא יכסה אותה מהחסכונות, ורק למשהו חריג ממש הוא צריך ביטוח.

ביטוח - למה לדאוג אם אפשר לשלם? - נשואים טריים

נראה שזה יכול להתאים לדרישות שלכם.

הכי טוב ליצור קשר עם אנשים מבפנים, לבקש להתארח שבת במקום וככה הכי קל לראות אם היישוב מתאים לכם ואם יש שם מקומות מגורים פנויים.

בהצלחה!

קרוב לירושלים, ישוב יחסית קטן ושקט, בעיני יש מרחבים - לא יודעת אם ברמה שאתם מחפשים.

יש בית כנסת תימני (נוסח בלדי).

לעוד שאלות ולאיש קשר אפשר לפנות בפרטי.