פורום הורות (עמוד 2)

הי,

אני אמא לילד מתוק בן 3 כמעט וחצי

לאחרונה מגלה כל מיני סימנים של פרפקציוניזם

ואני תוהה לעצמי אם יש מה לעשות עם זה או שזה אופי וזהו?

דוגמא קטנה,

הוא ילד מאוד חכם ואוהב לדעת מעבר...

הוא יודע לכתוב והחליט שכותב לסבתא- אמר לעצמו בקול את המילה שאל אותי אם עכשיו לכתוב ל, ואח"כ ס.. וכו'..

בסוף התעצבן וזרק לפח. ולמה? כי הס' והב' לא יצאו באותו גובה וז עקום..

וזה באמת לא משהו שמצופה מבן גילו.

אז הראתי לו מחברת שלי מכיתה א ושגם אמא פעם הייתה כותבת קצת עקום וזה לגמרי בסדר ככה לומדים..

אבל באמת מעניין אותי אם יש מה לעשות עם זה או שזה האופי וזהו?

היי אני בן כמעט 24 ונשוי ומתמודד מעל 10 שנים עם בעיה מביכה,

מאז גיל 13 כאשר אני שומע את המילים . קקי פיפי טוסיק זה גורם לי לאיזה הרגשה לא ברורה בגוף , אציין שאני מגיע ממדפחה שהילדים לא השצמשו בשפה זו כלל גם לא במוסדות הלימוד אך ההורים השתמשו בה בכזאת תדירות או אחרת, הייצי שמח לשמוע דעת הקוראים איך לדעת אפשר להחזיר את מילים אלו למקומם הרגיל, דהיינו להקשר של שירותים ולא למקום של ריגוש או זעזוע, במיוחד באם יש אי מי שהתמודד עם דברים כאלו או דומים אודה חו מאד באם יצור קשר או לפחות יענה כאן

שלום,

שמי אורי בורשטיין ואני סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי.

במסגרת הלימודים אני מבצע מחקר בהנחייתה של פרופסור מירב חן שמטרתו ללמוד על הסתגלות ההורה ורגשותיו בעת מלחמת "חרבות ברזל" וכן על הסתגלות אחד מילדיו בעת הזו.

משתתפי המחקר הינם הורים (גברים או נשים) לילד בגיל היסודי (גילאים 6-12) הגרים בצפון מדינת ישראל (הכוונה מאזור חדרה וצפונה).

במידה ורלוונטי, אשמח להשתתפותך במחקר😊

Qualtrics Survey | Qualtrics Experience Management

יש לאח של בעלי אירוסים שהצד של הכלה מארגן

והם עושים את במיסעדה שאני לא אוכלת את הכשרות שלה ... רבנות בבשר .

השאלה כמה להשים כי אני לא ירצה לאכול את זה

אולי אני רק יאכל קצת סלטים

מצד שיני גם בעלי יגיע והוא לפי דעתי יאכל

כמה להשים אנחנו באים רק אני ובעלי ואנחנו לא במצב של להביא הרבה ...

אשמח לתשובות 

לתשלום מזונות יש הצמדה למדד ככה שאחת לכמה שנים מצטבר חוב של כמה אלפי שקלים.

בנוסף נניח ותשלום המזונות מועבר ב1 לחודש, אם זה לא מדווח על ידי מקבלת המזונות בזמן לביטוח לאומי מצטבר חוב יומי.

במצב כזה -

הוגבל לנו החשבון (ועיכול על הרכב) בשל הצטברות חוב של המדד.

לא נעשתה לפני זה פנייה דרך אף גורם - לא מקבלת המזונות\בית המשפט לענייני משפחה. לא בקשת תשלום \לא התראה.

המזונות מועברים בזמן. יש לציין שהם גם הוצמדו למדד לפני מספר שנים לאחר תביעה דומה (אך עדיין יש דלתא ביחס לתאריך הפסיקה הראשונית).

על החוב בשל ההצמדה התעדכנו בשל הטלת עיכול על הרכב.

לאחר צמצום החוב - גם הוגבל החשבון (על סכום של כמה מאות שקלים בודדים ששנוי במחלוקת בשל עיכוב הדיווח על תשלום חודשי שגורר הצטברות ריבית).

אני קצת בהלם שהיד כזאת קלה על ההדק ואין הליך רשמי .

זה הליך תקין? שום התראה? על סכום עלוב כזב?

יש מה לעשות עם זה?

היי

נשמח מאוד מאוד לקבל המלצה לקהילה של זוגות צעירים שמחים וחמודים בירושלים.

חשוב לנו שיהיה אופציה לבית ספר יסודי תורני, או באזור או בהסעה.

תודה!

* צריכה רעיון ל12 מתנות עם רעיון סימבולי.

* חשבנו לתלות על הקיר תמונות של בת המצווה בכל מקרה מקומות/אנשים שמסמלים מידות.

למשל: תפילה- כותל, וותרנות- רחל אימנו, חסד- לצלם אותה בהתנדבות מסוימת.

נשמח ממש לעוד רעיונות בכיוון..

* רעיונות למתנה לסבתות

ממש תודה!!

שלום,

שמי אורי בורשטיין ואני סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי.

במסגרת הלימודים אני מבצע מחקר בהנחייתה של פרופסור מירב חן שמטרתו ללמוד על הסתגלות ההורה ורגשותיו בעת מלחמת "חרבות ברזל" וכן על הסתגלות אחד מילדיו בעת הזו.

משתתפי המחקר הינם הורים (גברים או נשים) לילד בגיל היסודי (גילאים 6-12) הגרים בצפון מדינת ישראל (הכוונה מאזור חדרה וצפונה).

במידה ורלוונטי, אשמח להשתתפותך במחקר😊

Qualtrics Survey | Qualtrics Experience Management

אבל הרעיון של 4 כוסות יין בסדר- הצילו לי את הסדר.

החלטתי את 4 הכוסות לשתות יין ולא תירוש- והילדים זכו באמא כיפית, זורמת וקלילה...

הם ניסו לריב- ובקלילות הפכתי את זה לצחוקים...

שפכו מלא תירוש על השולחן- אז יש עוד מפה...

עשו פרצופים על האוכל- שלא יאכלו...

והפלא ופלא נשארנו ערים עד 12 וחצי בלילה כמעט עם כל הילדים (חוץ מהקטן שנשבר באמצע ונרדם)- והחוויה זכורה לכולם כטובה.

נראה חז"ל ידעו למה צריך 4 כוסות בליל הסדר חחח

אשמח לקבל רעיונות מה אפשר לעשות עם תינוק בן שנה וחצי שבוכה כל ערב אחרי שאנחנו מרדימים אותו ויוצאים מהחדר?

אנחנו עושים כל ערב טקס שינה מסודר שכולל מקלחת קריאת שמע ושיר לילה טוב, הוא עייף מאד ובכל זאת בוכה מלא בלול עד שנרדם, לפעמים גם מתעורר באמצע הלילה בבכי בלי סיבה.

אשמח לשמוע אם לעם קורה ואם יש פתרונות שיכולים לעזור🙏🏼

תודה

בשנתיים האחרונות אני מרגישה שאין הבנה מול צוות בית הספר של הילד שלי.

הוא בכיתה ו' ויש לו עוד שנתיים במוסד הזה ואז ישיבה.

הצוות הפך ליותר חרדי קיצוני ואיתם מסרים שממש סותרים את החינוך שרוב ההורים מקנים לילדים בבית.

זה לא היה בשנים שעברו .

והילד בגיל ההתבגרות מתמודד עם דברים שלא ציפינו.

השאלה מה ההשלכות להחליף לילד מסגרת אחרי שהוא גדל מהגן עם אותם ילדים ולהתחיל מחדש במקום אחר?

שלום,

כותבת בניק אחר למען העמימות (:

עברנו לפני כשנתיים לשכונה אחרת, ציפינו למשהו אחד ובפועל חווים משהו אחר. בקיצור, לא מבסוטים, בעיקר בפן החברתי אבל גם מתסכל אותנו שנתח מאוד משמעותי מההכנסה החודשית שלנו הולך על המגורים. שכירות גבוהה מאוד וגם ארנונה מאוד גבוהה. בנוסף, גם אלמנטים נוספים של המגורים שלנו פה מקפיצים את ההוצאה החודשית מאוד. בפועל, אנחנו לחוצים כל הזמן על הכסף, ולא מרגישים בנוח להוריד אחוזי משרה... ועם כל זה, ואללה לא כ'כ סבבה לנו פה מבחינת התחושה והקטע החברתי.

בקיצור, מחפשים המלצה למקום שנוכל למצוא בו חברים בעלי רקע תורני עשיר, קהילה כזו (עדיפות לקהילה ספרדית), תתמ'ד איכותי (גם בקודש וגם בחול), עלות דיור סבירה יחסית. עדיפות לקירבה לירושלים. כמו גם תנועת נוער נפרדת.

הצעות למישהו??

תודה מראש

מוזמנים להעיר, להגיב, להתוווכח, לדייק, להוסיף. כתבתי דברים שמחוויה אישית אני מרגיש שחשובים. הדברים כתובים בכוונה בתמצות

עשרה כללי אצבע להורות בונה

1. תפקיד ההורים הוא לטעת בילדיהם יכולות וביטחון. הקפידו לתת להם את האפשרות לרכוש בעצמם את היכולת; אל תעשו את הדברים בשבילם, והשתדלו לחזק אצלם את הביטחון העצמי ולא לערער אותו.

2. השאירו את האחריות אצלם. כאשר חשוב לכם שהם יעשו דברים מסוימים עליכם לעורר את המוטיבציה שלהם מצד עצמם ולא שיעשו את הדברים רק כי אמרתם להם. אם הילד לא מתקלח יומיים זו לא בעיה שלכם, זו בעיה שלו. וכן אם הוא לא עשה את שיעורי הבית. (זה לא אומר שלא צריך להתעקש על מה שצריך להיות, בוודאי שזה משתנה לפי הגיל, אבל צריך לחשוב טוב כיצד להניע את הילד. ועיינו בסעיף הבא).

3. אל תפעלו יותר מדי על-תנאי. לא לחנך בשיטה של מקל וגזר באופן קבוע. אין זה נכון להתנהל דרך קבע באיומים "אם לא תעשה ככה אז".. ולא בשוחד: "אם תקשיב עכשיו לאבא אז מחר תקבל הפתעה". בסוף, החינוך הוא להרגיל את הילד לעשות את מה שצריך ונכון בלא תלות בדברים חיצוניים.

4. ילד צריך גבולות. הגבולות שומרים על הילדים שלכם ובונים אותם יותר ממה שאתם חושבים. הם ההכנה הטובה ביותר לחיים האמיתיים, המלאים מסגרות (מסגרת כשמה כן היא – גבול). כמובן שאתם רוצים בטובת הילד שלכם ולא להכביד עליו. אבל דווקא משום שאתם רוצים בטובתו, הציבו לילד גבולות. ועמדו בהם. הרווח יהיה כולו שלהם. ושל החברה כולה.

5. אל תהיו כמו ההורים שלכם. פעמים רבות אנשים תופסים את עצמם "וואי נהייתי בדיוק כמו אמא שלי", אז תקדישו זמן למחשבה, מה מהדברים שההורים שלכם עשו חיזק אתכם ובנה אתכם, ומה החליש והוריד אתכם. ופעלו בהתאם. כמובן שקיבלנו דברים טובים מהורינו, אבל חשוב לקחת את התוך ולזרוק את הקליפה.

6. אל תנטרו טינה. פעמים רבות הילדים מכעיסים אותנו או מעצבנים אותנו. אין מה לקחת ללב. זה לא אישי. הם ילדים, וממילא הם אמוציונלים ואימפולסיבים. התפקיד שלכם הוא להיות המבוגר האחראי. ולכן – אל תענישו או תפעלו מכעס, ובטח שכאשר הם באים להתפייס או לתקן אל תשדרו להם שאתם עדיין כועסים (אלא אם זה לצורך חינוכי) וכל שכן שאל תזרקו הערות מחלישות או מזלזלות. 

7. לא לשושש. או: היו אמפתיים. אם הילד שלכם בוכה אל תאמרו לו "שקט", 'די', 'מספיק' או: "אין מה לבכות חמודי". אם הוא בוכה כנראה יש סיבה. בחוויה הרגשית שלו משהו נפגם. במצבים כאלו מה שיש לעשות הוא פשוט לתת לילד חיבוק. מגע באופן כללי חשוב מאוד לילדים ובונה אצלם ביטחון.

8. אל תתנו למצפון לנהל אתכם (מיועד בעיקר לאמהות, אבל). בתור בני אדם אנחנו מונעים משכל ורגש. גם למצפון יש תפקיד חשוב; תפקידו לשמור עלינו הולכים בדרך הישר ולהשיב אותנו ממעשים רעים. בהורות, אתם כנראה אוהבים את הילדים שלכם, החליטו בהחלטה מושכלת וברגישות הנכונה כיצד נכון לפעול עם ילדיכם, אבל המצפון הוא לא צד בסיפור. אתם הורים טובים. זה בטוח [סוגרים חשובים: ויש גם מקום לאינטואיציה. זה נכון שצריך ללמוד להיות הורים טובים, אבל הטבע האנושי בנוי כך שכל אדם יהיה הורה ביום מן הימים וממילא יש בנו אינטואיציה טבעית נכונה להיות הורים טובים לילדינו. האמינו בעצמכם ובהורות שלכם!]

9. כללי הבית כוללים גם אתכם (מיועד בעיקר לאבות, אבל). אם אמרתם לילד שאסור להכניס אוכל לחדרי השינה, אז גם אתם אל תאכלו שם. גם כשהוא לא רואה. אם קבעתם שלא שותים מהבקבוק אלא רק מכוס, הדבר נכון גם לגביכם. הדוגמא האישית היא עיקר החינוך. מעשים משמעותיים ממילים.

10. דברו רק אמת. לעולם אל תשקרו לילד שלכם. גם לא למטרה חינוכית וטובה. הרושם שיחרט בו אם השקר יתגלה יהיה חמור מכל דבר. אמת מארץ תצמח.

בתוך הריצות של החיים, יש רגעים קטנים עם הילדים שפשוט עוצרים את הכול – מבט קטן, חיבוק חם, או מילה שמגיעה בדיוק ברגע הנכון. אלו הרגעים שמזכירים לי למה אני עושה את כל זה, ולמה ההורות היא הדבר הכי משמעותי שיש. אני מזמינה אתכן, אמהות יקרות, לשתף את הרגעים שמילאו לכן את הלב וגילו לכן מחדש את הקסם שבשגרה. בואו נדבר, נצחק ונתרגש ביחד.

שלום

אשמח לשמוע מנסיונכם,

מחפשים מקרר אמין וטוב שיש בו יחסית הרבה מקום איחסון.

היו לנו נסיונות פחות מוצלחים עד היום... נשמח להעזר בחוכמתכם.

תודה!

לכל משפחה יש את סיפור "ילד הסנדוויץ'" , הרבה נאמר עליו ועוד רבות ידובר.

אז אצלנו ילד הסנדוויץ' מטריף את כולם בשנה האחרונה.

הוא מקבל את כל התמיכה האפשרית:

טיפול ריגשי מגיל 5 

הלכנו להדרכת הורים (פרטית)

אנחנו עושים הכל לפי הספר...

אבל זה מרגיש שהוא לא קרה ת'ספר. 

האחים חוטפים ממנו מילולית ופיזית מהרגע שהוא קם.

אנחנו נאלצים לסבול התקפי זעם לפעמים רק בגלל שנשמנו לידו.

אני ממש שוקלת לקחת אותו כבר לפסיכיאטר... כי נראה שהוא כל היום נורא מוצף ולא מצליח לווסת את עצמו. 

גם אם נעשה איתו נשימות, נשלח אותו לערסל המחבק, נחבק אותו דקה שלמה, נשוחח בפרטיות, נציע לו להוציא כעס בשק איגרוף או לצאת לרכיבה באופניים- זה יעזור ל10 דקות וחוזר חלילה.

האם יש למישהו המלצה לפסיכולוג או תרפיסט בירושלים? עבור בחור שמיניסט מתוק שמרגיש צורך להתייעץ בגלל כל מיני תסביכים... האמת שהוא בחור שלא נראה עליו שהוא אחד "שצריך פסיכולוג"

אבל מרגיש צורך להתייעץ. מחפשים מישהו באמת טוב שלא סתם נבזבז כסף..

מבקש את חכמת ההמונים – ויש כאן המונים, אז מי אם לא אתם? 😉

אני ואשתי מפתחים כלים להעמקת הקשר הזוגי מתוך אמונה שהכוח לבנות ולתחזק זוגיות טובה נמצא אצל בני הזוג עצמם.
אנחנו עובדים עם זוגות שטוב להם יחד – יש אהבה, תקשורת טובה, קשר חזק – אבל:

1. מרגישים שחסר להם עוד משהו ורוצים להעלות את הקשר שלהם לרמה הבאה.
2. נתקלים בקונפליקט חוזר שהם לא מצליחים לפתור לבד, ורוצים לקבל זווית חיצונית מקצועית שתאפשר להם להתקדם ולצמוח יחד.

העניין הוא, שהמון זוגות כאלה לא פונים לייעוץ זוגי, כי הם לא חושבים שצריך "טיפול" בשביל זה.
אבל מהניסיון שלנו, לפעמים פגישה אחת בלבד יכולה לעשות שינוי משמעותי ולהסיר מחסום שמכביד על הקשר.

אז למה אני פונה אליכם?

אנחנו מפרסמים בגוגל, אבל כל החיפושים שאנחנו מוצאים רלוונטיים הם סביב "ייעוץ זוגי", "טיפול זוגי" וכו', מה שמביא בעיקר זוגות במשבר עמוק – וזה לא הקהל שמתאים למה שאנחנו מציעים.
אנחנו רוצים להגיע לזוגות שהזוגיות שלהם טובה, אבל הם רוצים עוד – עומק, חיבור, שדרוג.

אז הנה השאלה הגדולה (שתיים ליתר דיוק):

1. אם אתם בקהל היעד שלנו – מה הייתם מחפשים בגוגל?
2. איזה ביטוי בתוצאות היה גורם לכם להבין שיש פה בדיוק את מה שאתם מחפשים?

כל רעיון או עצה שיכולה לעזור לנו להגיע לזוגות הנכונים ולהביא להם ערך – תתקבל בברכה ובשמחה!

תודה מראש על כל מחשבה, רעיון או כיוון 🙏

כבר 6 שנים שאני מכינה צלחות פירות חתוכים עם מאפה בריא כמשלוח מנות.

בסיבוב משלוחי מנות, הילדים שלי בהתחלה היו מחלקים צלחת כזו (זה יוצא מהמם ממש!) והחברים היו ממש מתבאסים עליהם.

ואז זה זלג להכין משלוחי מנות עם ממתקים לילדים, ולמבוגרים את המשלוחים הבריאים יותר.

והשנה הוצאתי כל שארית של ממתקים מהבית על מנת שלא ייכנס כלום גם.

מעכשו הילדים שלי מתחילים לנדנד לי שהם יעברו התעללות בכיתה אחרי פורים אם הם יביאו משלוח בריא...

 ואני אובדת עצות לפני פורים מה לעשות.

לאורך השנים, זוגיות עלולה להפוך לשגרה שוחקת. רבים מוצאים את עצמם תוהים כיצד להחזיר את הריגוש, את ההתרגשות ואת הניצוץ שהיו שם בהתחלה. אחת הטעויות הנפוצות היא המחשבה שהבעיה היא בפרטנר – שאולי הוא כבר לא מרגש, שאולי יש משהו טוב יותר בחוץ. אך האמת היא שהריגוש אינו תלוי בגורם חיצוני, אלא בתפיסה שלנו את הקשר.

"מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ" – מה מסתתר מאחורי הפסוק?

הפסוק מספר משלי (ט', י"ז) "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" מצביע על טבעו של האדם – יש לנו נטייה להתרגש מדברים שנמצאים מעבר לגבול. רש"י מפרש זאת באומרו: "אין טעם ביאת פנויה כטעם אשת איש", כלומר יש ריגוש מיוחד דווקא במה שאסור. אך חז"ל מציעים פתרון גאוני – במקום לחפש את הריגוש מחוץ למערכת הזוגית, הכניסו אותו פנימה.

הפתרון: להביא את האסור – לתוך הבית

רש"י ממשיך ומציע רעיון מסקרן: "אף לענין המצוה – מים גנובים ימתקו, שהיו יראים לעשות בגלוי ועושין בסתר". כלומר, הריגוש אינו נובע מעצם ה'איסור', אלא מתחושת החידוש, הפתעה והסודיות. כאשר בני זוג מעיזים לעשות משהו שהיה "אסור" או מביך מחוץ לבית – אך כעת הם מכניסים אותו פנימה כמשחק זוגי, כמשהו ייחודי שלהם – הריגוש מתעורר מחדש.

בני זוג יכולים לשאול את עצמם: איזה דברים לא הייתי עושה בפומבי, אך בתוך הזוגיות זה יכול להיות מלהיב? אולי מדובר על ריקוד ספונטני בבית, אולי פתיחת שיחה כנה ועמוקה על נושאים שמעולם לא נגענו בהם, ואולי אפילו שינוי בהרגלי החיבה והקרבה. עצם העובדה שאנו מעיזים לחצות מחסומים יחד, יוצרת קרבה אינטימית אדירה.

שינוי גישה: ממה אני מקבל – למה אני נותן

אחת הסיבות לשחיקה היא ציפייה תמידית שהזוגיות "תספק" אותי – שתהיה מרגשת, מספקת ומהנה כל הזמן. אך גישה זו מועדת לכישלון, משום שאדם שמצפה להתרגשות חיצונית ימצא את עצמו רודף אחרי ריגושים חדשים ללא הפסקה.

במקום זאת, יש לאמץ גישה הפוכה: איך אני יכול לגרום לזוגיות שלנו להיות מספקת? במקום לשאול "איך אני יכול לקבל?", לשאול "איך אני יכול לתת?". כשאנו מתמקדים בנתינה – הריגוש נבנה באופן טבעי.

ד"ר ברנה בראון: הדרך לאינטימיות היא פגיעות

חוקרת הרגשות ד"ר ברנה בראון מדברת על הצורך להכניס פגיעות לקשר הזוגי. כשאדם חושף את עצמו באמת – בין אם דרך רגש, דרך אמירה ישירה או דרך פעולה לא שגרתית – הוא מסיר שכבות הגנה. אם בן הזוג יידע להכיל את הפתיחות הזו, החיבור יהפוך להיות עמוק הרבה יותר. אינטימיות נוצרת כאשר מסכימים להיחשף ולהיות נוכחים במלואנו.

איך מתחילים? צעדים קטנים לשינוי גדול

1. בחרו דבר אחד שאתם לא מעיזים לעשות בחוץ – ועשו אותו יחד:
   • שרו בקול רם יחד במטבח.
   • כתבו מכתב אהבה ושימו מתחת לכרית.
   • תכננו "דייט סודי" מבלי לספר לאף אחד.
2. צאו מאזור הנוחות וצחקו יחד: הצחוק מוגדר כ"יציאה מהחוק" – שבירת השגרה והרגיל. ככל שנכניס יותר רגעי הפתעה, ספונטניות ומשחקיות לקשר, כך נבנה ריגוש מתמשך.
3. שתפו ברגשות אמיתיים: פנו זמן בו שניכם מדברים על רגשות, חלומות ורצונות – בלי מסכים, בלי הפרעות. פשוט להיות יחד ולהקשיב.

לסיכום: הריגוש לא נעלם – הוא פשוט מחכה שנגלה אותו מחדש

הריגוש בזוגיות אינו תלוי בגורמים חיצוניים, אלא בבחירה מודעת להכניס לתוכה חידוש, גילוי ונתינה. כאשר נבין שהזוגיות היא לא רק מקור לריגוש אישי אלא מרחב משותף שעלינו לטפח ולהשקיע בו – נמצא שהלהבה לא כבתה, היא פשוט חיכתה שנזין אותה מחדש.

בהצלחה