פורום הורות (עמוד 3)

כמובן, לא לתת לו להפעיל אתכם, שלא יהיה לו רווח מדיבור כזה. אמרת פעם אחת שלא מדברים ככה, מעבר לזה - להתעלם.

כשאתה כועס או נעלב, הוא משיג את מה שהוא ניסה להשיג - תשומת לב שלילית. כדאי להעצים תשומת לב חייובית:

מי שרוצה משהו, מבקש יפה (כדאי להדגים* איך מבקשים יפה, ילד לא מבין לבד) ואז מקבל עם הדגשה של דיברת יפה.

(כמובן, גם כשדיבר יפה - לאבא ואמא מותר להחליט שלא מתאים או לא מתאים עכשיו).

*להדגים לילד: "התכוונת לומר: 'אבא, אפשר בבקשה כוס מים?'". כמובן, הרבה יותר מזה, משמעותי שמדברים אליו ומדברים בנוכחותו יפה אחד לשני ולאחרים.

הומור יכול לרכך מצבים כאלה. נניח " אם אני אהיה בפח לא יהיה לי מקום...או כל דבר אחר שבעצם יעלה חיוך על הפנים שלו וירכך את העצבנות שלו...

ואם לא עובד- פשוט להתעלם. בטח שלא לתת לו להרגשה שהוא מעליב אותך. זה שם אותך במקום כביכול נחות מולו. 

וגם "לתרגם"- זה חשוב, לאט לאט ללמד אותו לתמלל את הרגשות. "אני רואה שאתה כועס." וכד'

להבין שהילד לא אומר סתם אתה פיכסה,

לרוב הסיבה היא אחת מ2:

1. הוא מרגיש כעס או תסכול כלפי מישהו או כלפי משהו, ולא יודע איך לבטא אותו.

במצב כזה כדאי לעזור לו לתמלל את רגשותיו;

אוי, אני רואה שאתה עצוב, אתה כועס על איקס? רצית שיקרה כך וכך/שלא יקרה כך וכך

כלומר לעזור לו להבין מה קורה בתוכו.

ההכרה הזו זה אחד הדברים המשמעותיים שילד (וכל אדם) צריכים,

ומי שיודע לזהות את מה שקורה בתוכו ולתקשר אותו יהיה בע"ה אדם

בריא בנפשו ובעל תקשורת בריאה.

במידת הצורך אפשר גם להציב גבול (אני רואה שאתה מאד כועס, גם כשכועסים מאד אנחנו לא מרביצים),

אבל ככל שתלמדו אותו לשיים ולתמלל רגשות הוכ יוכל בעצמו להגיד מה הוא מרגיש ומה הוא רוצה, ופחות יזדקק להתנהגויות בעייתיות.

2. לפעמים, ועוד יותר כאשר נולד אח קטן יותר ובטח לילד בכור, הוא גם חווה ששוכחים אותו,

שפג קיסמו, השוא כבר לא מיוחד כמו שהוא רגיל להיות וכבר לא סובבים סביבו.

במצבים כאלה גם יכול להיות שהוא יביע כעס כלפי האח הקטן (וכאן אנחנו חוזרים לתגובה בסעיף אחד, ואפשר אפילו

לשאול: אתה כועס על איקס? אתה רוצה עכשיו שאמא תהיה רק איתך?)

וגם יכול להיות שהוא ינסה לקבל יחס בכל מיני דרכים כאלה, כיוון שבחוויה שלו

הוא לא מקבל מספיק יחס שהוא רוצה בלעדיהן.

וכאן חשוב לשים לב לתת לו מקום כאח גדול, לתת לו זמן אישי איתכם

להדגיש שאתם אוהבים אותו ותמיד תאהבו ולשים לב שהוא גם מקבל את האהבה שהוא זקוק לה.

בהצלחה רבה!

ניקח ובע"ה וניישם! =]

אבל מכיוון שזו סוגיה חינוכית רגישה מאוד, אני חושב שאתל צריכים להתייעץ על זה עם איש/אישה/אנשי חינוך. אם אין לכם בקרבתכם, אולי שווה לנסות לדבר עם הרב יוני לביא.

ברור שאתם רוצים בטובתה, ובטח יש סיבות טובות למה בחרתם דווקא במסלול הזה בשבילה לשנים הבאות.

אולי כדאי לשבת לשיחה על כוס קפה ועוגה , להכניס אותה קצת לדיבור של מבוגרים ולפתוח איתה את הקשיים

מצד אחד להסביר לה את כל הסיבות הטובות שיכולות להיות כשתלך לשם, ומצד שני להקשיב מה באמת מפחיד אותה בדרך הזאת. אם זה נטו החברות אפשר לתאר לה הרבה מקרים שהחברות לא נשארת אותו הדבר או שזה דווקא מראה על חוזק נפשי ויכולת להתמודד עם מצבים חדשים, ולקבל שינויים בחיים.

כמובן שצריך לשים לב למצב הילדה אבל ככל שאתם תהיו בטוחים בבחירה שלכם כך אני מאמינה שהיא גם תקבל אותה בסופו של דבר.

הרי היא לא רואה את כל מה שרואים מזוית של הורה, היא רואה את הצד שלה

תשתפו אותה בבעיות שיכולות להיות בבית הספר אליו חברות שלה הולכות , ואלו דברים טובים יש בבית הספר שאתם רוצים לרשום אותה אליו

והכי חשוב-

לא להיבהל. היא נכנסת עכשיו לשלב בגיל ההתבגרות שלה, אני בטוחה שיהיו עוד הרבה התנהגויות כאלה על כל מני דברים, זה הזמן ללמוד כיצד לשמור על הסמכות ההורית ועם זאת לשמוע ולהקשיב לילד, להשאיר דלת פתוחה שירצה לדבר ולסמוך

בהצלחה

לא יודעת אם עוד רלוונטי.

בעיני יש כאן 2 צדדים שצריך ללמוד כהורים להחזיק יחד:

1. הבנה של הכאב והאובדן והחששות שלה. היא פוחדת לאבד את החברות ואת חיי החברה שלה, שהם ממש משמעותיים בגיל הזה. בלי להקטין את הכאב, בלי להגיד שזה לא נורא או שווה את זה, פשוט להקשיב לקושי שלה, לפחד שלה, למצוקה ולצרכים שלה.

2. ההבנה שאתם כרגע בחרתם מה שנכון בעיניכם עבורה, וכרגע זה מה שיקרה, למרות שאתם מבינים את כאבה ומצטערים בצערה.

מתוך האחיזה ב2 המקומות האלה לשאול אותה מה כן יוכל לעזור לה בכיתה החדשה,

או לשמור על קשר עם חברות, או לפתח חיי חברה מחודשים- לפי מה שתגיד שחשוב לה וכואב לה בסעיף 1.

בסוף וגם בהתחלה, אנחנו יותר זקוקים להכרה ולהבנה מאשר לפתרונות. הרבה פעמים כהורים אנחנו פוחדים להכיר ולהבין תחושות של ילד, שנוגדות

את הקו שלנו. לדוגמא אם ילד רוצה ממתק, או ללכת עם אבא, וזה מבחינתנו לא אפשרי כרגע,

לרוב נפחד לקבל את תחושת האכזבה והרצון שלו, כי אין ביכולתנו להעניק לו את מה שירצה.

ואחד הדברים החשובים זה ללמוד לדעת לתת מקום לקושי, לכאב, לפחד, לרצון, גם אם אין לנו כרגע

פתרון קסם. מהר מאד נגלה שעצם ההכרה וההקשבה משמעותית ברוב המקרים יותר מהדבר עצמו...

וכמובן תפילות רבות, ולתת לה תחושה שאתם איתה.

בהצלחה רבה!

אבל בספרים של הרב ראובן ששון יש התייחסות לנושאים שהעלית, וזה יחסית ספרים קריאים בשפת דורנו (כן עמוקים מאוד ודורשים הבנה. לא ללימוד עצמאי לילדה בגיל הזה. אבל אולי ביחד יתאים לכן).

אני ראיתי שהרב התייחס לנושא בתוך הספר על תפילה, אם את רוצה אני יכולה לצלם לך כמה עמודים ותתרשמי אם זה מתאים.

(הפורום פה לא כל כך פעיל, את יכולה לשאול בנושאים טריים, או באמהות - השלב הבא, נראה לי שיהיו שם יותר תגובות).

השלב הבא, אבל אולי בנשואים טריים.

תודה על ההמלצה.

רעיונות לפרויקט יצירתי מתמשך לבת 9.5 - אימהות השלב הבא

אולי הרעיונות שם יתאימו גם לה

יסודי וחשוב מאוד.

כל הכבוד

ממש קליל ונחמד, כל שבוע יוצא חוברת.

ויש גם סרטונים מלווים לזה, תגגלי

בהצלחה! 

תכנים לצפיה: בת ה9 שלי ממש אוהבת את ערוץ מאיר  (יש להם גם תוכן לקטנים יותר) זה גם כיף שאני לא צריכה לבדוק תוכן כי הכל מותאם לציבור.

לקטנים יותר יש כל מיני סרטים מצוירים שפחות שליליים למשל אוטובוס הקסמים, בלואי, ארתור אבל צריך לבדוק סדרה סדרה.

משחקים: יש את עשר אצבעות לתרגול חשבון בהרבה בתי ספר רוכשים גישה אליו ואם לא אפשר לרכוש עצמאית ממש התרשמתי ממנו מבחינת איכות המשחק (שממש שואב ילדים לשחק בו למרות שזה חשבון).

חוץ מזה זמן מחשב שאני יותר אוהבת זה או למידת יכולות במחשב למשל להכין מצגות מונפשות (בפוורפויינט)/ לצייר בצייר לקטנים יותר וכו.

או שימוש במסך בשביל לעשות משהו פיזי כמו לראות סרטון איך לצייר או להכין יצירה מסויימת ולעשות אותה במקביל. או למשל יש לנו משחק הרכבה פלוס פלוס אז יש אפליקציה שמראה שלב אחר שלב איך לבנות כל מיני דגמים ממנו ואז מרכיבים תוך כדי.

לגיל 4 זה אולי עוד קשה, אבל מגיל שבע-שמונה בהחלט אפשר להתחיל ללמוד לעבוד על word ו-powerpoint.

בתןר התחלה אפשר לתת להם להתנסות בתוכנת צייר, ואם תקנו לוח ועט דיגיטליים פשוטים שמתחברים למחשב, הם באמת יוכלו לצייר יותר בקלות.

וכמובן, כדאי גם ככה להגביל ככל האפשר את זמן המסך...

לא שאלתי כמה נשלם יותר,במקום אחר

ואם אני משלמת במקום אחר אני לא מפמה ומסדרת שולחנות אחרי

יש,בתי כנסת שמבקשים סכום סימלי פה בקשו סכום גדול  גם 

שם קצת יותר פעיל מפה.

מזל טוב!!

אם היא טובה, חמה, איכפתית - ואם גם אחותך אחת כזו שאת ממש יכולה לסמוך עליה - 

נראה לי עדיף בגיל כזה קטן.

ואם את הולכת על מעון - ממש חוב לדעת מי המטפלות, מה המסירות לילדים. צריך לבקר שם.

למדתי הוראה פשוט כי זה מה שהיה לי ללמוד, אבל ידעתי שעמידה מול כיתה ואחריות על נפשות זה לא משהו שמתאים לי.

אז אחרי שכן ניסיתי קצת לחפש עבודה בהוראה והתייאשתי מהר, הלכתי ללמוד עריכת לשון (שאלה לימודי תעודה שמקבילים לתואר שני), ובזה אני עובדת עד היום (כעצמאית - לקח לי זמן לבסס את העסק).

אז מציעה לך לא ממש לעשות תואר חדש, אלא ללמוד משהו שהוא מעין המשך ללימודי הוראה, לפי נטיית לבך. אפשר תואר שני, אפשר תעודה, אפשר גם "סתם" לימודים של איזשהו מקצוע.

באמת לא כדאי להישאר במקום שלא טוב לך בו, במיוחד שמדובר בעבודה עם ילדים, שדורשת פניות נפשית ואחריות...

באומנות, בע"ח, תנועה ןכד' ואז לעבוד פרטני עם ילדים.

בתור עצמאי שמסתובב בקבוצות של עצמאים (ולמעשה הרוב זה עצמאיות) - כמות המורות לשעבר שהקימו עסק "ליד" הוראה היא פסיכית. 

הן לא ילמדו שוב פעם, ומצד שני לא ישארו מורות, אז הן הולכות ומקימות עסק במשהו שלפעמים קשור (הרצאות/סדנאות/חוגים למינהם, יועצות למינהן שלמדו קורס ומעבירות אותו, ווטאבר) ולפעמים לא קשור. 

מצד שני להקים עסק דורש גב כלכלי בשנים הראשונות וקצת קשה לעשות את זה אם את עם בעל אברך שאת צריכה לפרנס גם אותו.

ויש גם את האפשרות השניה

לכי לקחת בחינם קורס בפייתון או בJS באינטרנט. אם ילך לך טוב ומתאים לך, תוך שנתיים שלוש עם ידע מקצועי מתאים את יכולה להיות בהייטק. לפחות בחלק התחתון שלו. זה לא פשוט להתחיל להיכנס לשם אבל השמים הם הגבול אם את טובה בזה.

אם לא?

הפסדת כמה שעות. 

אבל בגדול:

1. ראיתי רבים שהשנים הראשונות היו להם קשות ובהמשך 'נכנסו לזה' ונהיו מורים טובים מאוד.

2. ראיתי רבים שעשו חושבים ועברו מקצוע.

בהצלחה רבה

אפשר לנסות משהו קרוב, כמו הוראה לגיל הרך או גננת.

אני גננת וממש טוב לי 

אני יודעת שזה נחשב הוראה אבל ממש ממליצה לנסות אין את התחושה של "בוס על הראש" ימים שאני באנרגה מלמדת יותר,ימים שפחות משחקים יותר, ממש קלילל.

יש גם הרבה סוגי גנים מיוחדים ואפשר לחפש מה שאוהבים _(מסורתי- שזה הרגיל כמו של פעם, זורם, אנתרופוסופי, גן יער

בנוסף עובדת עם בנות שירות שזה ממש קליללל

ממה נבע הקושי בהוראה?

יש להם מלא דברים על הראש... כנראה ה קשור לפיקוח... הפיקוח אצלנו ממש על הראש 

ערכתי קצת את הניסוח... 

ב"ה

אני מורה במקצועי עם כמעט 50 שנות ותק בכל הרמות של המקצוע החל בגן ילדים ועד מרצה ומדריך פדגוגי במכללה להכשרת מורים. עליך לבדוק איפה הבעיה, האם במשמעת של התלמידים, או בחוסר יכולת לעמוד מול כיתה או בגורמים חיצןניים כגון  משפחה קשה או שכנים קשים וכד' שלא בהכרח שייכים אל מקצוע ההוראה. האם המנהל או המנהלת שלך מודעת לקושי שלך, האם היא ניסתה לעזור לך, מה מעמדך בקרב המורים, מה חושבים עליך ההורים, המקצוע שלנו אינו פשוט כלל ועיקר יחד עם זאת אין כמוהו מקצוע חשוב בעולם. בררי עם עצמך, עם בעלך, עם חברה טובה ,עם המנהל/ת את הבעיה .כאשר הבעיה תהיה ברורה אפשר לגשת לפיתרון

בהצלחה

חג כשר ושמח יעקב

אם זה לא נדבק בהתחלה, זה בדרך כלל גם לא ידבק בהמשך. חייבת ללכת ליעוץ תעסוקתי, ועל פי היעוץ, לקוות שהתחום המומלץ לך מוכר על ידי משרד הרווחה ולהיכנס לקורס הסבה בחינם. בהצלחה

מקסימום תעבדי במשהו שלא מצריך תואר. יש ב"ה לא מעט מקומות עבודה כאלה ,וחלק מהם עם תנאים טובים כמו של עבודה עם תואר, רק צריך להתפלל ולחפש היטב.

מקצוע רווחי ברמות, ולא חייבת ללמוד המון כדי להתחיל..

תחפשי אורטל קצובר היא מצויינת

עד מאה ועשרים וכל הברכות

נשמע דיש כאן עניין רחב יותר.

חוץ  מזה למה שלא תדברו עם השכנים, תסבירו להם שלפעמים הילדים צועקים, תתנו להם את הטלפון שלכם אם הם רוצים לברר שהכל בסדר...

ואם אפשר אולי להתקשר למשטרה להסביר שיש לכם שכנים לחוצים שהתקשרו למשטרה סתם ג'י הילדה התעצבנה ואתם מבקשים שלא ינחתו אצלכם כל פעם שזה קורה, שאם צריך יתקשרו לברר אתכם..

אם אתם נראים נורמטיביים ותשכנעו אותם יכול ליותר בזה זה יגמר.

וגם, גם אם הם יבואו שוב מה קרה?

תסבירו להם ברוגע מה קרה והם ילכו..

באמת.

מול הילדה ושאלותיה בטח תוכלי למצוא דרך לענות ולהתמודד. זה הקטע הפחות מסובך...ילדים יכולים להבין שמה שיש בבית זה לא מה שיש בחוץ. בכל תחום

מול הורים אחרים והנהלת בית הספר באמת זו בעיה. השאלה אם זה מחיר שאת מוכנה לשלם עבור חינוך טוב לילדים. או שהמחיר צריך להיות מעבר למקום אחר או כל מחיר אחר. 

עם אוכלוסיה שיותר תקבל אתכם יהיה יותר זול...

כי להכנס לבית ספר שמההתחלה ההנהלה מסתכלת עליך עקום זה לא נעים, וגם לא טוב לילדה.

אין בתי ספר תורניים שהם לא חרדים? מה משפחות תורניות מהעיר עושות?

ואולי תכתבי את השאלה גם בפורום אמהות הוא טיפה יותר פעיל

פורום אימהות השלב הבא

תלוי קירבה/יכולת ..

אם זו חברה קרובה ויש לך את האפשרות

אז באזור 700-800

בלי קשר, תתני מתוך הבנה שלא בטוח שתקבלי חזרה באותו כיוון..

תקחי את זה בחשבון אם זה מהותי לך

מניחה שאם היא קרובה אז תקפצי לביח וגם תקני משהו

אז אולי כדאי לקחת בחשבון..

לחבר טוב אני מניח שהייתי נותן 400-500

לחבר כמו אח, אולי אולי 700-800

סתם מעניין אותי.

כמה היית נותנת לאח לברית תאומים?

וברצינות, יש כאלה שמסרבים לקחת תשלום, ויש מי שיקח גם 1000 לברית יחד ו1200 לתאומים

זה 1000

ו-1500 למוהל מומחה

אז אם מדובר בתאומים הגיוני שהסכום יגדל

אז אולי 3500 זה יחסית הרבה אבל 400 זה ממש מעט...

אלא אם הסביר שזה ממש יקר ומדוע

אבל אני עדיין רווק

גרים 5 דקות נסיעה.

אבל שבתות עושים בעיקר בבית

יותר נוח 

גם מעביר את הזמן

וגם כיבוד הורים

לפעמים בעוד הזדמנות יוצא לרכיבה עם הקורקינט ועובר שם.