פורום הורות (עמוד 304)

http://www.pi7.co.il/Boards/Car/0/ViewItem/?id=377

את נכנסת לבשבע דיגיטל ושם יש לוח פי 7

מה שאולי כדאי לעשות:

א. להגיד לו בהזדמנות קרובה בנחת ובלי לעשות "ענין" שכדאי לשים לב בזמן כשצריכים, כי זה עעוזר לשמור על בגדים נקיים ושלא יהיה ריח לא טוב והרגשה לא נעימה.  זה ה"רציונאל".

ב. לקחת אותו יזום כמה פעמים ביום לשירותים. להזכיר: בא נלך לפני שיברח - עד שתתרגל לבד להרגיש בזמן. אל תחכו עד שרואים סימנים.  הוא מבין את המטרה, וגם מזכירים דרך אגב שבסוף הוא יבחין לבד ("עד שתתרגל"..).

ג. אפשר לשאול רופא ילדים אם כדאי לבדוק עוד משהו.

ד. ליתר ביטחון, לוודא שהכל בגן בסדר; גם בהווה, גם בעבר. ביחוד בתקופה שזה התחיל. גם לגלגל איתו שיחה על הגן, החברים וכו' - כדי לראות שעולמו הרגשי יציב ואינו מרגיש צורך "להסתיר" משהו (מן הסתם שלא - אבל ליתר ביטחון).

כך נראה לענ"ד (וסליחה על הפלישה לשאלה שהופנתה ל"מישהי"...)

זאת ממש לא פלישה נוסח בלשון נקבה מתוך הרגל.

עולמו הרגשי  מעט התערער כיון שנולדה לו אחות קטנה. אבל זה היה לפני שנה!!! לא נראה לי סביר ששנה שלימה לילד מטפטף פיפי.

מלבד זה עשינו כל מה שכתבת.

נראה לי אפנה לרופא ונשמע את דעתו.

תודה רבה על התגובה והיחס!

שלפני שנה נולדה אחות קטנה - ולפני שנה גם התחילה התופעה,

אז זה יכול להיות מושפע מכך. או המשך, או המשך של הרגל שהתחיל אז.

לכן, בנוסף על מה שכתבתי לעיל - כדאי להוסיף הרבה יחס חם, אישי. לתת לו זמן משלו לבד עם ההורים מידי-יום, עצם היחס וסיפור, משחק, טיול קצר; לדבר "איתו" על האחות הקטנה לפעמים כשהיא נמצאת בסביבה, כאילו הוא ה"שותף" שלכם בקבלתה, אבל לא לתת לו תחושה שהיא במרכז.  יתכן שהוא נלחץ מזה קצת וזה עוד לא נסגר.

להחזיר אותו למעמדו שלפני כן... ותשומת לב נעימה ורציפה וטיפול, שאינם תלויים בהחלפת הבגדים.

זה בגלל משהו רגשי. פשוט להוסיף בתשומת לב, ובכיף .

בהצלחה!

איזה קו מגיע ל"מפלצת" בקרית יובל..  ירושלמים מכירים את המושג.

6 חוד' זה תקין לחלוטין שהוא עוד לא זוחל.

אפשר לשים לו משחקים במרחק שינסה להגיע אליהם.

אפשר לשבת מולו ולשלוח ידיים שיבוא

לעודד אותו 

ולזכור שלכל ילד יש את הקצב שלו.

זה באמת שלב שמתסכל אותם כי הם כבר סקרנים אבל עוד קצת מוגבלים.

בכל מקרה, התסכול הזה והסקרנות הם אלה שידחפו אותו שוב ושוב לנסות להתקדם עד שהוא יצליח.

חכי, עוד חודש חודשיים כבר תצטרכי להוציא אותו מכל מיני חורים בבית...

לא זחל גחון קדימה מעולם.....משהו עם הקדימה לא הסתדר לו...כשעלה סופית על 6 בגיל 10 חודשים בדיוק הוא התקדם קדימה...תכלס..אין הרבה מאוד מה לעשות הזמן עושה את שלו...ב"ה בני רץ ומשתולל היום והכל תקין...

בס"ד

זה מאוד מוקדם

בנתיים להניח משקחים במרחק של 1-2 ס"מ מהיד שלו- שתהיה לו חווית הצלחה כשהוא מגיע

בכיף ובשמחה

גם בגיל חצי שנה זחלה אחורה ובצורת שעון.

לקח לה כמעט 4 חודשים עד שזחלה קדימה. ומאז מטיילת בכל הבית. היום היא בת שנה זוחלת, יושבת, הולכת קצת כשמחזיקה בספה.

הלחיצו אותנו שנלך לפיזיותרפיה, בסוף לא הלכנו ולא נלחצנו כי ראינו שהיא ממש פעילה וכאילו רק עוד לא תפסה את הטריק.. פשוט לקח לה קצת יותר זמן

חצי שנה זה אולי קצת מוקדם, אבל אפשר לראות באינטרנט תרגילים לגיל קצת יותר גדול- לעידוד זחילה.

עבדתי במקום שחלק מהילדים שם היו עם פגיעות חמורות בלתי הפיכות כתוצאה מתאונות בעיקר בבית, מתחת לגיל 5.

לפעמים, כתוצאה מתגובות של אמהות כאן, אני מרגישה אמא לחוצה מידי בכל מה שקשור לנושאים אלו, ואז אני אומרת לעצמי שאולי אני לא אמא לחוצה, אלא אמא שדואגת ושומרת על הילדים שלה מפני נזקים שאחרים אולי לא מודעים אליהם או לא חושבים שזה עד כדי כך מסוכן.

ואגב אחותו, בקשר ללהשאיר באמבטיה לבד, אני שמעתי עד גיל 5, אני בטוחהשאת יותר מעודדכנת ממני, כי את מתעדכנת בכל ההוראות, וזה נראה שאני בדעת ה"מחמירים" (בכל מקרה לשנה/ שנים הקרובות זה לא רלוונטי לנו, כי אנחנו גרים בבית עם מקלחון בלבד)

יישר כוח על הריענון

אשתדל מדי פעם להעלות נושא בטיחות אחד ולהתמקד בו.

בלי נדר, אני גם ככה קצרה בזמן ב"ה:

לצערנו, לאור הסיפורים האחרונים - נתחיל ב

טביעות:

ראשית יש לדעת: טביעות מתרחשות בשקט!

להבדיל מהרבה פגיעות אחרות, הורים עלולים לא לדעת שזה מה שמתרחש להם מעבר לפינה...

ילד שצורח שהוא "לא מצליח לנשום" הוא בד"כ ילד שנושם היטב...( אם רק ירגע קצת)

המלצות בטיחות: 

( מוזמנים להוסיף מזכרונכם את מה שפרח מזכרוני)

-אין להשאיר מיכלי מים פתוחים בבית כגון: דלי של שטיפה,( בעיקר בילדים מתחת גיל שנתיים- שלוש שמתכופפים פנימה בסקרנות) אמבטיה מלאה שסיימו לרחוץ בה את הילדים ( יש להוציא מיד את הפקק) אפילו שירותים- מומלץ לסגור את הדלת ( ולא רק בגלל סבון השירותים שיש בו, גם בגלל הצצה של קטנטנים לתוך האסלה...)

- ילד עד גיל 4 אינו נשאר באמבטיה לבד! ( נ-ק-ו-ד-ה)

לקראת גיל זה טוב לתרגל עם ילד הכנסת ראש למים ובעבוע כדי שאם חלילה יגיע למצב שהחליק וראשו נכנס למים- לא יילחץ ויתבלבל לגמרי.

רצוי לשים משטחים מונעי החלקה אם הילדים עושים אמבטיה באמבטיית קרמיקה ולא בגיגית. החלקות מסתיימות, בנוסף לפציעות, גם בטביעות.

- אין להשאיר ילד שאינו יודע לשחות בבריכה לבד אפילו לא לשניה, אפילו לא על מדרגות הבריכה ( שמא יקום ויחליק, שמא יידחף בטעות ע"י ילדים מתרוצצים אחרים), אפילו לא אם יש לו גלגל ים. ואז מה אם יש שם מציל... אנחנו מעדיפים שלא להגיע למצב בו צריך מישהו שיציל חיים...נכון? לכן אין לשלוח ילד שאינו שחיין לבריכה ללא ליווי מבוגר. גם אם חבריו הולכים . ( שזה בד"כ אפילו מסוכן יותר בגלל השתוללות שלהם)( ואת ההוראה האחרונה כתבתי בדמעות אחרי שזכיתי לטפל בילד שישב על מדרגות הבריכה והמתין שאבא יחזור עם האח הקטן ממנו מן השירותים.....האבא דוקא כן חזר...)

שנשמע רק בשורות טובות.

ושוב- סליחה שלקחתי את תפקיד המפחידנית,

כבר אין לי כח לשמוע או לראות פציעות ותאונות.

( והספקתי כבר השבוע לפגוש ילד שניצל בנס...)

כמו שהאמא המסורה כתבה , אני לעיתים מרגישה אמא לחוצה מדי .אך באמת צריך לחשוב על זה שונה שאני פשוט דואגת יותר לבטיחות של הילדים.

חבל שבחברה שלנו ( ההרגשה שלי הפרטית)  היא שצריך לתת לדברים לזרום גם כשזה בא על חשבון  הבטיחות של הילדים , לדוגמא - הסתכלו עלי בתמיהה כשלא רציתי לקחת טרמפ מישהי עם ילדים כי זה עבר את מספר הנפשות שמותר ברכב...

תינוק:

-אין להשאיר תינוק במקום מוגבה לבד.

לא, אפילו לא לחצי שניה, אפילו אם הוא "עוד לא זז"  ( אינך יודע מתי יתחיל לזוז, יש לתינוק רפלקסים שעלולים לגרום לו למין "קפיצה", תינוק זז הרבה באופן לא מודע) . גם לא על משטח רחב כמו מיטת הורים. אתם על השידה עם תינוק לא לבוש ושכחתם משהו? קחו את התינוק איתכם! קור הוא הרבה פחות מסוכן מנפילה! אתם על השידה וצריכים משהו מהמגירה למטה או להסתכל רגע הצידה? שימו יד על התינוק! אמא שעוזבת 2 ידיים ומתכופפת למגירה השאירה למעשה את התינוק לבד על משטח מוגבה.

- תינוק חגור בסלקל ובעגלה. נכון שב"אמבטיות" אי אפשר לחגור אבל אז אכן צריך זהירות יתר מאחים גדולים שמטפסים על העגלה... לא מעבירים סלקל ממקום למקום מבלי שהתינוק חגור בפנים.

- אין להניח סלקל על משטח מוגבה- שולחן או כסא. 2 סיבות עיקריות: מישהו עלול בטעות לתת מכה לסלקל. הסלקל עשוי להתנדנד ולזוז ממקומו בעקבות תנועות של התינוק.

- תינוק מחזיקים ב2 ידים.

-גובה בסיס המיטה/ העריסה: הקדימו את התינוק: אם הוא מסוגל לעלות על ברכיו וידיו וקראת זחילה אפילו לשניה -הנמיכו את בסיס העריסה לפני שהוא ילמד לעמוד על ברכיו כשהוא אוחז בחפצים. אם כבר למד לעמוד על ברכיו- הנמיכו שוב את בסיס המיטה לפני שידע לעמוד ממש.

פעוט:

- חגורה בכל נסיעה בעגלה. לא להשאיר בעגלה ללא השגחה- הוא יכול כבר להתנועע היטב וחזק כך שעגלה עלולה להתחיל להדרדר, הוא יכול לצאת מן החגורה ולגרום לעגלה לאבד משיווי משקלה. הוא עלול בעצמו ליפול.

- השגחה צמודה בגן השעשועים. גם ילד שיודע לטפס בסולם עלול ליפול. שימו לב שלגן השעשועים יש מתקנים תקניים, שימו לב שישתמש בהם נכון.

אפשר לעודד ילד שמנסה לעשות תרגילים מתוחכמים בגן השעשועים שלא כדרך השימוש הרגילה במתקנים- זה נהדר- אבל להשגיח עליו... 

- שימו לב לגובה המיטה- הרימו דופן תמיד ושימו לב שאין חפצים שעליהם הילד יכול לעמוד כך שהדופן נמוכה עבורו.

-ריהוט הבית- פעוטות נעזרים הרבה בריהוט על מנת להעמד, ללכת, להגיע למקומות. שימו לב שהריהוט יציב  וכבד יחסית כך שלא יפול כשתינוק נשען עליו. או כשהוא מנסה לעלות ולרדת מכסא. לא מומלץ שיהיה ריהוט על גלגלים בבית בשלב זה. יש לחגור תינוק ופעוט בכסא אוכל מוגבה.

-חלונות הבית: הרחיקו חפצים או רהיטים שניתן לעמוד עליהם ובכך להגיע לחולון הבית. לחילופין ( או בנוסף) התקינו סורגים.

- מדרגות בבית דורשות מעקה. הרווח בין רצפת המדרגה למעקה צריך להיות קטן מ9 סמ' ( מרחק מומלץ כמדומתני 8 סמ', אשמח אם מישהו יבדוק לעומק יותר) בכל אופן- העיקר שפעוט לא יוכל להחליק בין רצפת המדרגה למעקה ולמטה...  כמו כן יש להתקין גדר/ שער בכניסה למדרגות מלמעלה ומלמטה.

- מאמץ עליון נדרש שלא תהיה רצפה רטובה כלל בבית. החלקה אצל ילד היא בד"כ מכה מאד לא נעימה משום שהוא מגיח בריצה ואינו מודע לרצפה הרטובה כלל.

יש לכם סולם בבית? קפלו אותו בכל עת שאינכם עליו או צמודים אליו, והשכיבו אותו . אל תשמרו סולם עומד בבית ללא השגחה.

באופן כללי פעוטות צריכים השגחה ב7 עיניים! הם מפתיעים כל יום מחדש ויש להם רעיונות לא צפויים להתנסויות וחוויות. אל תשאירו פעוט ללא השגחה!

- ילדים:

להסביר, לדבר, לשכנע...

זה בערך מה שיש לעשות.

קסדה בעת רכיבה על אופניים, מניעת "רייסים" עם אופניים או מכוניות משחק ( "בימבה") בירידות מוגזמות. ( להציע מקומות שפויים יותר)

בשורות טובות לכולם.

לא רוצה להשמע ההיסטרית, אבל מי שראה כבר יודע....

אין צורך להיות היסטרי אבל חובה להיות זהיר

וכמובן- הוסיפו מה ששכחתי, או מנסיונכם...( שהלוואי ולא היה)

בד"כ פשוט מדלגים הלאה כדי לקרוא את שאר השירשורים ועל הנעוצים מדלגים.

בינתיים אולי פשוט נקפיץ אותו למעלה כל הזמן ועוד כמה זמן המנהלים יערכו את השירשור ויורידו סתם הקפצות וינעלו אותו?

אחותו דיברה על גובה מיטת התינוק ורציתי רק לשתף אתכם שמקרה שהיה לנו -

הבן הקטן שלי הוא מפותח מאד מבחינת מוטרויקה גסה , בגיל צעיר מאד ידע לטפס על כל מקום, לקפוץ ולעלות מדרגות . בגיל שנה וקצת תפסתי אותו באוויר בעת שניסה לצאת מהמיטה שלו ( שהייתה מונמכת עד הסוף) . חשבתי שזה משהו חד פעמי ואולי זה בגלל שבדיוק היו דברים במיטה , בדיוק רצה להגיע אליי וכו' .

הדבר באמת לא חזר ושכחנו מהמקרה.

כשעוד לא מלאו לו שנה וחצי , היינו בחדר ליד ופתאום שמענו קול נפילה חזק . מתברר שהוא טיפס על המיטה וקפץ ממנה. נהיה לו דימום פנימי ליד העין ( ב"ה שלא נפגעה לו העין)  ובפנים ( שעד היום נשאר לו זכר) .

כמובן שבאותו היום כבר העברנו אותו למיטה רגילה ...למרות שזה היה מאד לא פשוט מבחינתנו שילד כזה קטן ישן במיטה ויוצא ממנה עצמאית כל הזמן.

בקיצור - צריך לשים לב להתפתחות של הילד שלכם , ולמרות שבכל הספרים רשום בערך בגיל שנתיים להעביר למיטה רגילה , ישנם ילדים שכבר בגיל צעיר יותר חייבים לעבור למיטה.

הבן שלי התחיל לצאת ממיטת התינוק שלו בגיל שנה וחודש. ידעתי שמוקדם מדי לשים אותו במיטת נוער (מסוכן, כי הוא עלול ליפול) ומסוכן להשאיר אותו במיטת תינוק. הפשרה היתה: מזרון על גבי הריצפה! תקופה מסויימת הוא נשאר על מזרן על הריצפה (החיסרון: הוא יכול היה לצאת מתי שהתחשק לו, דבר שממילא עשה גם ממיטת התינוק...)

 "לחשוב קדימה" נכון גם לגבי מעבר למיטה רגילה .

גם אנחנו התעלמנו מיציאה חד- פעמית ממיטת תינוק ובפעם השנייה זה נגמר בקפיצה למטה ותנוך אוזן קרוע. (למזלנו! המקום היחיד בגוף שמתאחה לבד ולא צריכים לתפור).

הפתרון שלנו לנפילות - לשים במיטת תינוק רגילה קרש נמוך במקום מעקה מקדימה. ככה הילד  לא יפול כשהוא ישן, אבל יוכל לצאת החוצה בלי להיפגע כשירצה.

יש גם מיטות מעבר נמוכות מאוד שמתאימות לגיל קטן, אפשר כמובן לשים כריות או שמיכות על הרצפה כשילד עובר לישון במיטה רגילה. הכל יותר טוב מקפיצה מעל מעקה גבוה.

הבת הגדולה ישנה במיטה נמוכה

וליד יש ספת יחיד שחוסמת חצי מהמיטה במקום מעקה

ככה היא לא נופלת

ולא צריכה לדלג מעל מעקה גבוה

ויש מקום לשבת ליד המיטה אם וכאשר צריך

תינוקות:

- במידה ולתינוק שלכם מוצמד מוצץ עם שרשרת לבגד ע"מ שלא יאב- הקפידו שהשרשרת לא תהיה ארוכה מעבר למרחק שנדרש למוצץ להגיע מנקודת החיבור בבגד ועד לפה, שימו לב שלא יוכל להכרך חלילה סביס צוואר.

- אין לשים מצעים רכים ושוקעים במיטת התינוק כגון כרית.

- שמיכת פוך- יש "לנעוץ" אותה מתחת קצה המזרון כך שלא תצליח לכסות את ראש התינוק כשהוא עושה תנועות לא מודעות.

- הרחיקו חפצים הקטנים מכל דבר שיכול להכנס לקופסת פילם מהישג ידו של התינוק. כבר בגיל צעיר מאד הוא עלול לתפוס בטעות או בכוונה חפץ שכזה. הרבה תינוקות מתחילים להכניס לפה כבר בגיל 4 חודשם ( אם לא לפני) כל דבר שמגיע לידיהם.

- לטאטות הרבה את הבית. אין מנוס.

- כל המעקות בבית, גם של המיטה, גם הסורגים וכד' חייבים להיות במרווח כזה שראשו של ילד אינו יכול להכנס בו ( כמדומתני שהתקן עומד על 8 סמ')

-כללים במזון: לכאורה כל מזון עלול להשאף ולהתקע בגרון. הפרמטרים שגורמים שסיכון לחנק הם: 1. מאכל שנמצא בפה זמן ממושך ( סוכריה, מסטיק, טופי), 2. מבנה עגול ומחליק ( ענבים, סוכריות) 3. מאכל שכאשר הוא נשאף הגוף אינו מסוגל לפרקו לאור קרום שמצפה אותו או גרוע מכך- מאכל שנוטה להתנפח! ( אגוזים מתנפחים, ענבים ונקניקיות- קשים לפירוק)

מאכלים הדורשים חיתוך מיוחד: נקניקיות- לחתוך לאורכן. ענבים- לחתוך באמצע, מלפפונים- לאורך.

פיצוחים- אין לתת לפחות עד גיל 5. יש המלצות גם עד גיל 8. ( לא, גם לא אם פיצחתם לו... הקליפה היא לא הבעיה.  לא, גם לא אם זה קטן... אולי זה לא יחנוק לגמרי אבל עלול בהחלט לגרום לחסימה של אונה אחת מהריאות)

שקדים ואגוזים טחונים המעורבבים בבצק- מותרים כאשר ילד יודע ללעוס היטב.

להרגיל ילד לשבת כשהוא אוכל פיצוחים.

לא נותנים לילד סוכריות גם לא על מקל! ( זה נופל משם.)

טופי הינו מסוכן יותר מסוכריה - כשסוכריה נשאפת מכים היטב על הגב והיא נזרקת החוצה, הטופי נדבק ולא משנה כמה תכה בגב ... כן, כן, גם אם "חתכו לילד את הטופי וזו רק חתיכה קטנה"

ממש מרגישים חובה לתת סוכריה? תנו סוכריות סודה. המצאה גאונית! מתמוססת ונמסה בקלות שזה פשוט תענוג.

פעוט

- כל כללי המזון כנ"ל

-מכיון שפעוט צריך לשחק באביזרים קטנים ע"מ לשכלל את המוטוריקה העדינה שלו- חייבים להשגיח בעת המשחק.

- פעוטות נוטים גם לשחק משחקי דמיון. הקפידו שאם אחד מהם הופך לזמן קצוב ל"סוס" או ל"כלב" שיחגרו את הרצועה שלו רק על המתניים או תחת בתי השחי. למדו אותם שבשום אופן אין לכרוך את החבל סביב הצוואר. גם אם זה קשר רופף- מתיחה עלולה לחזק אותו.

- אוכל, אוכלים בישיבה על כסא.

נזכרים במה ששכחתי? הוסיפו- תודה!

בשורות טובות לכולם.

כלומר, מאיזה גיל הוא יכול לישון עם כרית?

לפני שנותנים לתינוק או ילד שמכניס דברים לפה,

צעצוע מצפצף, לבדוק שהצפצפה בתוך הצעצוע,

ושהיא לא פלסטיק קטנטן "נשלף" בתוך נקב בתחתית הצעצוע.

התינוק יכול מהר מאוד להוציא את הפלסטיק עם השיניים וח"ו להיחנק.

קניתי לבת שלי,בובות מצפצפות בצורת חיות בחנות "פיפטי" ליד ת"מ בירושלים, הן עלו 10 ש"ח.

כשבדקתי את הבובה מכל הכיוונים לבדוק שהן בטיחותיות,

נוכחתי לראות שהבובות המצפצפות האלה הן ממש סכנת נפשות.

היה להן גם ריח חזק ולא נעים של פלסטיק וגומי.

לבובות מצפצפות שקיבלה כמה שבועות לפני כן, והיו יותר יקרות בשקלים בודדים,

לא היה את הריח הזה.

לבדוק תמיד את הצעצועים שקונים לילדים, בעיקר אם זה לא של חברות בעלות שם .

(אין בעיה לקנות גם משחקי "שוק"..לא צריך להוציא מיליונים עם פישר פרייס ושות', אבל לבדוק אותם ... )

ערב טוב
בשעה טובה אני וזוגתי החלטנו לרכוש דירה חדשה. ראינו כמה דירות והתעקשנו על מפרט טכני איכותי שחייב לכלול בין היתר טלוויזיה במעגל סגור, אינטרקום בחדרים בשביל התינוק שיבוא, אמבטיה יפה ועוד... אז נכון שהתקציב שעומד לרשותנו מאפשר לנו להשיג דירה אך ורק בפריפריה המרוחקת, אבל אלה הם הדברים שחשובים לנו ולא נרצה להתפשר עליהם.

מישהו במקרה יודע על סייל טוב של אביזרים לאמבטיה ? אולי יש משהו מעניין בקיקה לפני שהם סוגרים?
 
תודה מראש
נטלי

לעניות דעתי ולמיטב זכרוני קיים דיור מוגן כזה, איכותי ביותר.

נווה חוף שמו. ממוקם במרכז ראשון.

הינה הלינק לאתר: http://www.nevehof.co.il/

מתחילים מגניבת ארנקים, אחר-כך עוברים לגניבת פרסום בפורומים.

חשוב ללמד אותם איך לא לעורר חשד, לבחור שרשור שבדיוק עוסק ממילא בנושא שממנו הם רוצים לגנוב, ולהשתיל בו הודעה שנראית לגמרי תמימה ועניינית ולא מגוחכת וחסרת הקשר. זה חינוך!

בהצלחה מקרב לב.

http://www.5aid.com/html/firstaid/main/main.htm

ביביסיטר

עבודות בית קלות

לנקות מכוניות

לכסח דשא

ללכת לאנשים מבוגרים ולהיות להם לחברה

לעזור לנשים בהריון\אחרי לידה עם הילדים שלהן

עבודות בית קלות..!!

זה מחרפן אותי! אני רואה את זה אצל ההורים שלי וזה פשוט מזעזע!!

סליחה? אתם חיים פה? יש חובות! אין רק זכויות! 

אתם גרים בבית הזה?? אז צריך שהוא יתפקד! גם על ידכם!

לא רק שההורים יעשו הכל...

אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה מרוב שזה נראה לי לא טבעי ולא חינוכי...

אני יודעת שלא על זה השירשור...אבל הייתי חייבת לכתוב על זה..

וזה מעולה שאת רוצה לעזור לבן שלך במציאת עבודה!!

אצלנו ביישוב נער בן 15 בערך (אם זה הגיל) לקח את המכסחת דשא של אבא שלו - באישור כמובן,

פרסם את עצמו, ותוך שבועיים רוב הגינות ביישוב היו מסודרות ויפות להפליא...והוא עשה את הכסף שלו עד החופש הבא..

הבן שלי בן 11 גם כל הזמן רוצה לעבוד ולהרוויח כסף, אבל לא מצאתי לו רעיון במה הוא יכול לעבוד בגילו.

אחותו עושה בייביסיטר  והוא מקנא בה שהיא מצאה במה להרוויח כסף, אז בסוף החלטתי שאני נותנת לו כל ראש חודש כמה שק' דמי כיס. זה יהיה שלו והסברתי לו שצריך סבלנות לחסוך לאט לאט כדי שיצטבר לו הרבה.

יש באיזורינו ילדים שקונים ממתקים וקרחונים בכמויות ומוכרים לחברים שלהם בבית או בהסעה לביה"ס. אני לא אוהבת שילד הופך לסוחר לחברים שלו (במיוחד שהם מוכרים ממתקים לא בריאים), אבל אם ההורים מאשרים זו גם דרך.

יש אצלינו גם ילדים שמתקנים אופניים. כשהייתי ילדה היינו מוכרים לשכנים פירות מיוחדים מהגינה כמו סברס, מי שיש לו בכמויות. וגם ביום שישי היה מוכר פרחים שהיה מביא לנו זרי פרחים והיינו עוברים מדלת לדלת עם דלי מלא זרים ומוכרים

לאנשים, ומרוויחים כמה שקלים על כל זר. (גרנו בישוב שמכירים את כולם, לא הייתי נותנת לילדים שלי לדפוק על דלתות בעיר.)

ולטחון הכל בבלנדר

את הפירות אני מקלפת ומגרדת בפומפיה אפשר להוסיף כפית טחינה

ממש ממש פיציות.

ככה הוא מרגיש את הטעמים השונים, (של המים, של העוף,\ של הירקות) ומפתח את הטעם שלו.

ובקשר לפירות, לא צריך שיהיה נוזלי, אלא יותר בסגנון "מחית". לדעתי אין צורך להוסיף מים.

מאחלת לכם הרבה סבלנות ובהצלחה!

אבל כן התחלתי ממרק טחון לחלוטין. לעשות את זה בהדרגה..

וטחנתי עם בלנדר ידני כזה.

את הפירות ריסקתי והוספתי גם קצת שיבול שועל. בריא ומשביע. ואם היו גושים אז לפעמים גם את זה עשיתי עם הבלנדר הידני. אין עוד שיניים. ועם חתיכות קטנטנות  ארוחה אחת כדי שתשביע הייתה לוקחת לה 3 שעות.

אני לא מדברת כאן מניסיון, אבל כיוון שאף אחת לא התייחסה, אנ אענה מה שאני יודעת, ומקווה שימשיכו אותי ויתקנו אם יש צורך.

בכל מקרה, מה שאני תמיד ראיתי שכותבים (וגם נשמע לי מאוד הגיוני), שעדיף להתחיל בלי שום תיבול, כדי שהתינוק יתרגל לטעם הטבעי של המאכלים.

לגבי מלח- אני אשמח אם אחרות כאן יענו אם באמת לא שמים בכלל, או שכדאי כן לשים מעט.

לגבי אבקת מרק- נראה לי שממש חבל שכך תינוק יכיר את הטעם של המאכלים- כבר מההתחלה. (למען היושר- אני בכלל לא משתמשת באבקת מרק, ומאמינה שאפשר ליצור מאכלים טעימים גם רק מאוכל טבעי, בלי תוספות מסוג זה. בכל מקרה, לגבי תינוק- ראיתי שכותבים נגד, וזה נשמע לי מאוד הגיוני).

אני שמה לתינוקת שלי במרק: מלא ירקות, עוף, עדשים אדומות וקינואה.

אני לא שמה שום תבלין לא מלח ולא אבקת מרק. העוף נותן לזה טעם טעים. הבת שלי ממש אוהבת את זה.

אני מכינה בסיר גדול ומקפיאה בקופסאות קטנות וזה לא משנה לטעם אם מחממים מספיק טוב לפני.

אני משתדלת לתת פירות רגילים טחונים. כי לגרבר  פחות ערך תזונתי.

אני נותנת גרבר בשבתות ואם ממש אני בלחץ של זמן ואין לי זמן לרסק.

אני גם אמא לתינוקת אחת ובהתחלה ממש הסתבכתי עם זה- מה ואיך לתת. וגם עדיין..

בהצלחה

המלח לא בריא, במיוחד לתינוקות שהגוף שלהם כל כך קטנטן ומושפע מכל כמות הכי קטנה של אוכל..

עדיף לתבל בפלאי הטבע: עשבי תיבול- שמיר/כוסברה ופטרוזיליה, קיטניות למיניהם (למשל חומוס), הודו, ועוד... מרק עשיר ביותר עם קיטניות, קוואקר, עשבי תיבול, עוף וירקות הוא גם בריאות וגם עושר בטעמים.

גם את הפירות אפשר לעשות שמח: טחינה/שקדיה ממש ממש משדרג ובהמשך אפשר גם לטחון אגוזים ושקדים בבלנדר (כמובן לטחון דק דק דק).

*לשים לב לתגובות אלרגניות עם אוכל חדש!

אני באותה התק' ונותת לביתי המתוקה פירות , דייסת קוואקר , מרק.

בטיפת חלב אמרו לי שבגיל חצי שנה צריך שיהיה שתי ארוחות שלמות כאלו. הבעיה היא שאני לא יודעת כמה זה ארוחה? מתי היא שבעה?

אשמח אם גם יהיה לכם עוד רעיונות מה לתת לאכול.

תודה.

אמרו לי כמו כמות של 180מ"ל (קצת פחות בכוס רגילה).

אבל לא צריך בהכרח לפי כללים אלא לפי איך שהתינוקת שלך רוצה.

אם היא סוגרת את הפה או מזיזה את הראש כשאת מקרבת את הכפית או משמיעה באמצע האוכל קולות לא מרוצים או מזיזה את הכפית עם הידיים. כנראה שהיא לא רוצה.

הבת שלי לא תמיד אוכלת כמויות קבועות - לפעמים פחות מכוס ולפעמים רוצה כוס וחצי.

בהתחלה גם היו כמויות קטנות יותר (פחות מחצי/רבע כוס) עד שהתרגלה לאוכל החדש ואז הייתי נותנת לה תמ"ל בסוף הארוחה כתוספת כי רציתי לוודא שהיא שבעה.

לגיל חצי שנה אין לי עוד רעיונות למה אפשר לתת עוד לאכול

עם הגלוטן, עד שהילד מוציא שיניים.

רק כשהילד מוציא שיניים, הגוף שלו מפריש אנזים שמסוגל לפרק את הגלוטן.

אם הוא מקבל אותו קודם, הגלוטן פשוט מסתובב לו בגוף,לא מתפרק ו"מתיישב" על מעברים בגוף וזה לא כ"כ מומלץ..

אנחנו התחלנו עם הילדים עם גלוטן רק אחרי שהיו להם שיניים, והשתמשנו בתחליפים טבעיים- קינואה, קטניות, ירקות, הילדים היו שבעים ומבסוטים וגם כמעט ולא היו חולים (זה אני מאמינה שקשור גם להנקה ומניעת מוצרי חלב..).

לגבי מה היא ארוחה- הילד אמור להיות שבע אחריה את אותו מרווח זמן שהוא רגיל בד"כ בין ארוחות. אצל כל ילד זה שונה, צריך פשוט לנסות, לערוך תצפיות ולראות כמה הילד צריך כדי לשבוע..

בהצלחה!  

גלוטן עובר בחלב האם? אם כן איך זה מתיישב עם התיאוריה?

וגם אם כן- הוא כבר התפרק אצל האם ועובר מפורק (מה שהתינוק לא מסוגל לעשות לבד..)

לפי מה שראיתי בקישור, אין שם עצומה. יש רק קבוצת פייסבוק שאפשר להצטרף אליה.

אם אין לי פייסבוק, אין שום אפשרות להראות תמיכה?

רק בימי הולדת וזהו.

מנות מהגננות,וחוצמזה יש לפעמים הפתעות לראשי חודשים.יש לכן הצעה אחרת? קצת קשה לוותר על משהו כמו ממתקים שזה מתוק ויוצא מהשגרה.

גם אני מרשה לבנים שלי חטיף רק בשבת

לא סובלת כשהיא חוזרת מהגן עם ממתקים איומים.

אם מבחינתך פעם בשבוע זה בסדר, אז לך זה מצויין. אבל הטענה היא על עצם הרעיון שנותנים לילדים אוכל לא בריא, בלי שההורים יוכלו לשלוט על כך ולהחליט מה הם רוצים שהילד שלהם יאכל.

יש הרבה הורים שגם פעם בשבוע זה יותר מידי בשבילם.

ויש הרבה הורים שבכלל לא רוצים שהילדים שלהם יחשפו לאוכל כזה, אלא מעדיפים שהמתוק שהם יכירו יהיה פירות ומתוקים אחרים שלא מזיקים לגוף. אז נכון שאי אפשר למנוע לגמרי חשיפה לאוכל כזה, אבל זה באמת מפריע שמהרגע שהילדים נכנסים למסגרת, המתוק היחיד שהם מכירים ומקבלים שם זה ממתקים שעלולים להזיק לבריאות.

ומניסיון אישי- אני בתור ילדה הייתי רגישה לכל המאכלים הלא בריאים האלו (לא ברמה של אלרגיה חריפה, אבל הגוף שלי כן הגיב כשנחשפתי למאכלים שמכילים חומרים משמרים, צבעי מאכל וכו'). למרות שאמא שלי יידעה את הגננת לגבי מה אסור לי לאכול, הגננת היתה מחלקת לי את כל הממתקים כמו לכל הילדים, ואני הייתי זו שאמרתי לי שאסור לי..

בתור דוגמא- האמצעי שלי היה בגן חב"ד השנה.

כל התוועדות/ירצאייט/אירוע מיוחד של חב"ד הגננת (שהיא מדהימה יש לומר) שלחה פתק שכל ילד יכול להביא ממתקים לכבד את החברים שלו.

ימי הולדת (לפחות פעם בחודש)- פיצוץ של ממתקים

קבלת שבת- ממתק

לאחד הילדים נולד אח (ב"ה, אירוע שקורה רבות במחוזותנו)- ממתק

השתגעתי!!! ולא ידעתי כבר מה אפשר לעשות.

-אפשר גם אחרת- בגן של הגדול בימי הולדת, במקום ממתקים ההורים של ילדי היומולדת מביאים ארוחת בוקר משותפת לילדים. והילדים מבסוטים עד הגג מזה שכולם אוכלים ביחד

(מביאים כמה כיכרות לחם, גבינה וחומוס, ירקות חתוכים, פירות חתוכים לקינוח)

בקיצור-ממש מסכימה.

3 השבועות זה זמן סכנה, ודינים קשים מסתובבים..

שה' ישמרנו ויצלינו, ובע"ה לא ידעו המשפחות צער ודאבה עוד..

מההורים,מאת ה׳,ואל תשפטי.שמישהו יקום ויגיד דברי אמת,הדעת הוסחה ע״י שיחת טלפון,שכחה... שמישהו יגיד תשובה רצינית מעשית.ברור שזה מאת ה׳ ושזו תקופה של דינים,ל״ע,אבל מה שהכי כואב כאן הוא שזה היה באחריות האנשים,לא שצנח עליהם משהו מהשמיים,בלתי נמנע.

ברכב, מסיבה של סתם שיכחה רגילה??

אני ממש לא בטוחה..

לא חושבת שאפשר להסביר דברים כאלה. ואני לא חושבת שגם הוגן להעמיק את הכאב על ידי דיונים בנושא..

השרשורים שהועלו כאן, ממש נותנים לי תחושה לא טובה..

תחשבי על המקרה שהיה בשילה..

אבא, לקח את ביתו לקרובת משפחה! ושכח את הילדה באוטו..

אז מה נרוץ ונאשים? את מי? את האבא שחזר ממשמרת לילה והיה עייף? את קרובת המשפחה שלא התקשרה לשאול למה הילדה עוד לא הגיעה?

הקב"ה מגלגל דברים ואם הוא רוצה שמשהו יקרה זה יקרה.

זה כואב, מאוד כואב אבל המקרה הזה ממחיש לנו כמה זאת גזרה של הקב"ה.. 

הוא האחראי והוא האשם ואין בלתו.

הגיע הזמן לחדול מכל התירוצים וההסברים, גרימת מוות איננה דבר של מה בכך והפקרת תינוק במכונית אינה דומה להשארת הסלולרי במכולת.

מה היינו אומרים אילו חלילה היה שוכח תינוק של חברים במכונית?

מה היינו אומרים אילו מתוך עייפות הוא היה גורם לתאונת דרכים וחלילה הורג מישהו אחר?

הסלחנות הזו היא מסוכנת ואינה במקומה.

אני חושב שכל מי שיש לו ילדים וינסה להיזכר קצת אחורה יראה שגם הוא שכח לכמה דקות ילד או שילדו נעלם לו לכמה דקות לאו דווקא במכונית אלא בכל מקום אחר, זה לא עניין של סלחנות או הקלת ראש, ואין זה דומה למישהו שמתוך עייפות גרם לתאונת דרכים, מי שנוהג ומרגיש שהוא כל כך עייף ונרדם ובכל זאת ממשיך ובסוף הורג מישהו זה לא בסדר. אבל יש דברים שאי אפשר להסביר אותם, זה כאילו יש לך נתק בראש, זה לא שמישהו השאיר במכוון ילד באוטו, יצא לסידורים ושכח אותו, אז זה מקרה דומה להוא שנהג בעייפות, פה הוא פשוט יצא מהאוטו, ושכח את הילד כמה שזה נשמע מחריד זה עלול לקרות לכולם אבל לכולם ושאף אחד לא יחשוב שהוא איזה גאון ולו זה לא יקרה, אני לא אומר שצריך לזלזל מי שהוא עייף ויודע שהוא שכחן צריך לנקוט באמצעי זהירות אבל לפעמים הראש פשוט נעלם ואתה אפילו לא מרגיש, זה יכול להיות טלפון מחשבה על המשכנתא או על ניתוח של קרוב משפחה, וויכוח עם האשה או ריב בעבודה כל דבר זה מה שנקרא שיגרה (שיגרע)

ושכחה היא גם דבר מצוי.

הוא לא שכח שיש לו ילד באוטו - הוא שכח שהוא לא ביצע את ההורדה שלו במקום הנדרש.

העובדה היא שזה קורה לאנשים רגילים ונורמטיבים.

צריך להציף למודעות סריקת רכב ביציאה.. ולהתפלל שלך זה לא יקרה. דווקא האנשים שבטוחים שזה הזוי ומופקר - דווקא הם סומכים על עצמם ונזהרים פחות. מהמציאות. מי שיודע שזה אנושי ויכול לקרות גם לו - יש לו יותר מודעות לבדוק אחריו!!

ומי לנו גדול מהנביא ישעיהו "התשכח אישה עולה מרחם פרי בטנה? גם אלה תשכחנה..."

נתקלת בחפץ ושברת אותו ? כמה פעמים קרו לך דברים שזה היה באשמתך אבל זה קרה מה לעשות? זה לא בדיוק באשמת אנשים כפי שכתבתי בהמשך אם הוא היה משאיר את בתו ברכב ביודעין ומתכוון לחזור מיד והתעכב וקרה מה שקרה אז הוא פושע כי הוא יודע שזה מה שעלול לקרות פה זה לא כך, הוא רק פיזר אותם לגן ושכח להוריד אותה מה הוא יכול לעשות ? כמה פעמים יש לך משהו מול העיניים או משהו שאתה מחזיק ביד ואתה מחפש אותו בכל מקום עד שאתה שם לב שהוא אצלך ביד איך זה קורה לא יודע להסביר אבל כמו שזה קורה גם זה יכול לקרות!!! אל תדברו יותר מדי על האנשים האלה גם אני חשבתי שאני ערני ושם לב ושאני סופר מן אבל גם לי זה  קרה אמנם ל10 שניות אבל זה קרה אנחנו בני אדם הראש שלנו לא עובד 100 אחוז

בשוגג... גם נהג זהיר שילד קפץ לו לתוך הכביש.

יש מצב של שוגג הקרוב למזיד שבשלו מותר לגואל הדם להרוג את הרוצח וזה כשמדובר ברשלנות פושעת ולא בטעות אנוש(כמו למשל - נהיגה ברכב בפרעות. השלכת חפץ כבד לקרקע בהנחה שאין מישהו מתחת, השארה של ילד ברכב סגור "רק למשך רבע שעה" במודע) .

אז במקרים האחרונים - 

מדובר בשכחה= טעות ולא מדובר בכלל בשוגג הקרוב למזיד.

ובמה זה שונה מאדם שגרם מוות לחברו בשגגה, גם פה אין כוונה..

ועדיין הוא גולה לעיר מקלט..

רק אדם שגרם מוות בשגגה הקרובה למזיד - רשלנות פושעת כנ"ל...

הוא לא מבשל פסטה ומטפל, הוא לא נוסע למכולת ומטפל, הוא לא עושה שום דבר חוץ מאשר להשגיח על הילדים.

לא נוסעים לעבודה ובדרך לוקחים את התינוק לסבתא. דבר ראשון לוקחים את התינוק לסבתא, או למטפלת או לגן ורק אחר כך נוסעים לעבודה!

לא מדברים בטלפון ומניקים אלא בראש ובראשונה מניקים.

לא מחתלים ומקפלים כביסה, קודם כל מחתלים אחר כך הכביסה.

זה הכל, הילדים הם לא דרך אגב ולא תוספת הם העיקר.

בכל דבר שאנחנו עושים אתם הם העיקר ולא הטפל ולא הדבר האגבי.

ואם מישהו צריך תזכורת לכך שהוא מטפל בילדים שלו אז משהו לא מסודר טוב אצלו בחיים.

ועוד אח"כ אני פה זה שלא בסדר, עולם הפוך ראיתי..
פתאום לשכוח ילד זה נחשב דבר רגיל וטבעי שקורה לכל אחד!

ואין הורה שזה כיף לו לשכוח או לאבד את ילדו.

לא מבשל פסטה, לא נוסע למכולת, לא לוקח את התינוק בדרך לעבודה,לא תולה כביסה.....

אנשים שמטפלים בתינוק כל הזמן = ההורים שלו לא יכולים לעצור את חייהם.

בתגובה שלך הצהרת שמעולם לא היית אחראי על ילד 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה.

נחכה שיהיו לך ילדים ונראה מה תדבר.

לא לחינם אמרו חז"ל אל תדון אח חברך עד שתגיע למקומו.

צריך לארגן את החיים שלו בצורה שכן תתן לו זמן פנוי. זמן פנוי הן לעצמו, הן לבן זוגו והן למטלות אחרות שיש עליו.

זו חובתנו לעצמנו ולמשפחתנו - לארגן כך את החיים ששום דבר לא יהפוך לנטל בלתי נסבל ובוודאי שלא הילדים שלנו.

בהנחה שכסף לא גדל על עצים ואתה לא מתכנן לממן שמירה יומיומית על הילד.

ואסור כששומרים על ילד לעשות שום דבר כולל שום דבר רק להסתכל על הילד??

מדי פעם לארגן חופש זה משהו שעושים.

בשאר הימים אין בעולם הורה שלא מבשל פסטה או מקפל כביסה או אוכל ארוחת צהריים כשהילד איתו/לידו תחת עיניו.

בגלל שהילד איתו כל היום באופן רציף..

גם נראה לי רעיון מאד מעניין הרעיון המיוחד שלך - לא לקחת את הילדים לגן בדרך לעבודה - כלומר אני אמורה לנסוע לקחת את הילד לגן ואז לחזור הביתה ולעלות אליו - ואז לרדת שוב ולנסוע לעבודה ... זה נשמע הגיוני ביותר!!

אין סתירה בין זה לבין פינוי זמן פנוי מדי פעם. אבל גם אי אפשר לעצור את החיים בגלל שילדת. גם הילד צריך שהחיים ימשיכו.

אין ספק שעלינו לשמור היטב על ילדינו תוך איזון נכון.

הלכת לקיצוניות מוגזמת ומוטרפת שהיא לגמרי בלתי אפשרית לצד השני- והיא מוכיחה שמעולם לא נתנסית בהורות ויש לך איזה חלום אוטופי.........

ובביטויים מכוערים כמו "קיצוניות מוגזמת ומוטרפת". קצת נימוס לא יזיק לך.

כוונתי היא שכשמתעסקים עם ילד אז זו הפעולה העיקרית.

כשיוצאים בבוקר ולוקחים ילד לגן או למטפלת אז זו המטלה הראשית ובזאת מתעסקים.

אחרי שמורידים אותו אפשר לנסוע משם ישר לעבודה אבל הסעת ילד ומסירתו למעון אינה פעולה אגבית אלא פעולה ראשית שאליה נלוית נסיעה לעבודה.

כך גם לגבי כל דבר אחר.

ואיך מפנים זמן לעצמנו או לעניינים אחרים, שכל אחד ואחת יחשבו לבד.

מאחורי אנונימי. 

אז כן אני ממש לא חוזרת בי וגם לא מתחבאת מאחורי אנונימי -  זו קיצוניות מוגזמת ומטורפת לומר שאסור לקפל כביסה או לבשל פסטה או ללכת למכולת וכו' בזמן שאתה אחראי על ילד.

לתשומת ליבך - אף אחד לא מוסר את הילד בדרך אגב גם האבא שילדתו נשכחה ברכב לא עשה זאת בדרך אגב הוא נסע במיוחד להביא את הילדה למטפלת רק שהיו לו עוד 2 ילדים לפזר.... אז הוא חשה שהוא הוריד גם אותה. יוקטנה שכחה את הבת שלה בידיים של הרופא כי היא הלכה באמצע לשירותים. (למה ללכת לשירותים נראה לך יותר הגיוני מלקפל כביסה? או שגם את זה אסור להורה ?? והוא צריך להזמין את המטפלת בשביל ללכת לשירותים)

היות וחוץ מלנוחי דנקנר וכו' אין לאף הורה אופר צמודה -אז אף אחד מההורים לא מביא מטפלת כי הוא צריך ללכת למכולת אלא הולך עם הילד שלו וכולם מקפלים כביסה עם הילד.

וזה בדיוק היתה הסיבה שהבנתי שאין לך ילדים ולכן את אפילו לא מבינה לאיזו קיצוניות מוטרפת ומוגזמת הלכת.. כשיהיו לך ילדים ולא תהיה לך אופר צמודה תביני ש-

כל אחד מפנה זמן לעצמו לשקט. השקט ופינוי הזמן הוא לא בשביל היומיום בשביל לאכול ארוחת בוקר/ללכת למכולת/לבשל פסטה/לקפל כביסה. פעולות היום יום אמורות להתבצע ביחד עם השגחה על הילדים - וזה לא בדיעבד זה לכתחילה לחלוטין!

כשיהיו לך ילדים בעזרת השם ספרי לנו איך את מפנה זמן שבו הילדים לא איתך כדי לבשל לקפל כביסה לאכול ולנשום....

התחמקות יפה ואלגנטית ביותר - צריך לפנות זמן שבו הילדים לא איתך כל יום כדי לבצע את פעולות היומיום - איך זה אפשרי והגיוני ומציאותי החלום היפה הזה?? תחשבי לבד.... (משפט זהה" הורה שלא מגיע עם ילדו למאדים הוא פושע בילד. איך זה לעשות את זה? שכל אחד יחשוב לבד..)

הקיצוניות יתר הזו - היא זו שתגרום לאדם לשכוח את הילד.

אם מזהירים יותר מדי ואסור אפילו לבשל פסטה עם ילד-

אז מתוך זה שהקיצוניות הזו ממש בלתי אפשרית להורה סטנדטי - מתרגלים לזלזל בהוראות הבטיחות....

אני רק מקווה שהצדקנות הסוערת שלך לא תגרום לך לשכוח באיזה מקום את הילדים 

אחלה, יש לי סגנון מכוער ומאוס. לפחות אני עומדת מאחוריו ולא מתחבאת מאחורי אנונימי ומקללת ומאשימה את כל העולם.

ופעם הבאה כשאין לך שום תשובה ענינית לדברים שנאמרים - מותר לך לא לענות. הגזמת הפרזת בחוסר הגיון. אין לך איך להסביר אותו. תשתקי.

ואת מוזמנת להוסיף עוד כמה קללות - אם תוסיפי גם משהו ענייני אני אשתדל להתעמק בו ולענות...

ודרך אגב - בניגוד לך שאין לך עדיין ילדים (ברור מדברייך) יש לי יותר מ-2 ילדים וכלב אפילו הרבה יותר. ומעולם לא שכחתי ילד באיזה מקום או עברתי על כללי הבטיחות של טרם בנוגע להשארת ילדים...

למרות זאת נראה לי אפשרי והגיוני הסבירות שאדם שכח. ואני לא שופטת מי שלא מתוך רשלנות פושעת ובכוונה קרה לו מקרה כל כך עצוב... (מי שהתרשל וחשב שלא נורא להשאיר את הילד "רק לזמן קצר באוטו" אשם בהחלט.)

וכל שאר הדברים שכתבתי על הגזמות פרועות שמובילות לזלזול בדברים החשובים בעינן עומדות. גם אדם הראשון חשב שזה טוב יותר להזהיר את חווה לא לגעת בעץ הדעת.

אנשים מרשים לעצמם להגיד מה שהם רוצים בלי חשבון

מכירים אותה כמשיח עכשיו. אבל אנונימי זה להסתיר את השם שמכירים אותך פה. וזה הגועל נפש, לצעוק להטיח האשמות ולחשוב שרק אתה בסדר- תחת מעטה האנונימיות.

זה שאתה הורה לא אחראי, לא אומר שכל שאדם רווק לא אחראי.

מסתובב פה מאחורי אנונימי ומטיח העלבות!

וברור לי שמי שמדבר כך אין לו ילדים ואין לו מושג מה זה להיות הורה.

לפי הגישה שלך- אין בכל העולם הורה אחראי.

אולי חוץ ממי שלוקח אומנת או אופר פול טיים ג'וב, ועוד אומנת ללילה שתהיה ערה כשהם ישנים..

בעצם, צריך אומנת לכל ילד, כי הרי אי אפשר גם לחתל ילד אחד וגם לשים עין על השני?

תגדל, תתבגר, ויום אחד כשיהיו לך ילדים בעז"ה- תבין... 

אין לנו רכב. יש לנו 3 ילדים, כולם נולדו פגים, בניתוח חירום קיסרי. אני לא משלה את עצמי שלו היה לי רכב, זה לא היה יכול לקרות לי. אבל אני כן יודעת שאני במצב מודעות גבוהה מאוד מאוד לילדים, למצבם, לשלומם, לבטיחותם כמעט בכל רגע ורגע. אין ספק שההיסטוריה הרפואית שלי ושלהם גורמת לי להחזיק ראש מעל המים כל הזמן. אני כל הזמן עם אנטנות מורמות. גם בשינה, אני תמיד ישנה רק בכאילו. אני מתעוררת בשנייה מכל בכי או רעש או קריאה, אני עוברת בשנייה ממצב ערנות אפס לערנות מאה קמ"ש. גם כשהם בלימודים, או אצל סבא וסבתא. וזה טוב להם, לכאורה הם בטוחים ושמורים. אבל אני גם יודעת, וזו האמת העצובה, שהפכתי להיות אמא חרדתית. לכאורה יש לי את כל ההצדקה להיות כזו. למעשה זה פוגע בילדים. אני בגילם עשיתי הרבה יותר דברים, והסתכנתי קצת יותר ולא קרה לי כלום ב"ה. לא רוצה לסגור, לנעול, להצר את צעדיהם, אבל מוצאת את עצמי עושה זאת שוב ושוב, העיקר להגן עליהם. כך שאומנם אני אמא מאוד אחראית על ילדי , אבל יש לזה מחיר. הלואי ויכולתי למצוא את שביל הזהב. לפעמים אני מרגישה שאין באמצע, זה או שאתה הורה מזניח, או שאתה הורה חרדתי. בודאי שאני לא מאמינה בזה באמת, אבל מקרים כמו בשילה ובדולב גורמים לי לחזור ולהרגיש כך. מייאש.

חלילה. יש "אמצע" והוא לא אמצע, אלא לוקח את האמת משני העניינים. דאגה נכונה ומרחב-מחיה.

צריך לראות מה סביר ומה לא. וגם מה "רמת הסיכון" של מה שמאפשרים.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t562841#6258787

הלך לנו בחורף וקנינו מייבש של AEG  - קצת יקר אבל ממש יעיל.

כל מיני סוגי תוכניות, אפשרות להשהיה - כך שיתחיל לפעול באמצע הלילה ויחסוך קצת חשמל, חיישנים שמרגישים מתי הכביסה יבשה ומפסיקים את ההפעלה וכו'.

חסרונות: אין טיימר שאפשר לדעת עוד כמה זמן נשאר לייבוש.

המליצו לנו בחום לא לקנות מייבשים ללא צינור - שהמים נאגרים בתחתית שלהם ואז מרוקנים אותם. הסבירו לנו - גם בלנות וגם טכנאי, שאם זה מתקלקל (וזה מתקלקל...) - זה סיפור לתקן. בקיצור - צינור וזהו.

בהצלחה.

האמת גם אני כל השנה טוחנת אותו גם כי אין לי מקום לתליית כביסה וגם אין לי זמן וסבלנות לחכות שיתייבש וכל פעם לבדוק מה כן התייבש ומה לא.כל אחד והצורך שלו וחשבון החשמל שלו.

מכיוון שממש חבל לך על החשמל שלי אסביר:

אנחנו בעיצומם של שיפוצים בבית וזה יקח עוד הרבה זמן. מה שאומר שהיציאה למרפסת כביסה שלי חסומה,

אבק בכל מקום ובלאגן רציני מסביב לבית. אז אני מייבשת במייבש. אלא שבדיוק עכשיו הוא החליט לשבוק חיים. נו מה לעשות. רק רציתי המלצות לחדש

לא ציינת אם ביד החלשה שלה או החזקה...גם אם ביד החלשה,זאת ההזדמנות לראות מה יוצא כשנעדרים בה,ציור ביד החלשה,לישה,פיסול...זה מאתגר,

אבל עדיין מאוד מגביל, אני מחפשת בעיקר רעיונות כמו שייט, סיורים לכל מיני מקומות שלא דורשים מאמץ בשתי הידיים.

תודה רבה (ואם אפשר גם לא יקר...)

יודעת מחירים...

או לעשות חוברת נחמדת, לצאת לגינה זה תמיד טוב, אבל אחרי שאני שואלת- הבחירה היא בידיים שלהם.או לאפות משהו במטבח, עוגיות או פיתות...

תשטוף כלים

תסדר את החדר

היי, לאן אתה הולך?

בזה, הם יזכרו אותך...

מהמקום הישן...

אולי קצת יותר גדולה, וגם אצלה אנחנו בשלבי גמילה עכשיו.

מה שאני עושה זה לדבר איתה על זה פה ושם בהחלפות טיטולים, לפעמים בהשוואה לאחותה שממשיכה עם טיטול (לעומתה, שעוד מעט תהיה בלי), ולפעמים לא. לדבר על ילדים במעון שכבר נגמלו ומסתדרים בלי טיטול.

לקרוא ספרים על זה (עם הילד, ספרים שמיועדים לילדים).

לצ'פר כל פעם שהיא עושה (או כמעט כל פעם. חצי קובית שוקולד, עדש, מה שיש). וגם לשבח, כמובן.

להראות לה את התחתונים שתלבש כשכבר לא תצטרך טיטול בכלל.

לא להילחץ בכ-לל מפיספוסים.

לשאול מדי פעם אם היא צריכה לשירותים.

(וגם לגשש בעצמך... הוא ניסה אי-פעם לבד? הוא מדבר על זה? האם זה בכלל קיים בעולם המושגים שלו, או שצריך יותר להכניס אותו לזה?)

הרבה הצלחה!

ושמחתי במיוחד לקרוא את הכתבה, ולראות שצדקתי בויכוח עם נהג אוטובוס, שאיני צריכה לשלם על עגלה שקיפלתי. מזל שלא שילמתי.

ואז אפשר לקבל את ההנחה של 50% כמו כל ילד מתחת לגיל 18.

בלי הרב קו א"א לקבל את ההנחה.

אם היה נשמע שאני הגורם הישיר לבשורה הנ"ל, חשוב לי להדגיש, שזה ממש לא בטוח..

אומנם כן פעלתי בנושא ושלחתי מכתבים לכמה מוקדים,

אך לא בטוח כלל שאני הגורם הישיר..

שבת שלום 

כל האנשים התעצבנו ואמרו שיש חוק חדש....

גם ככה כבר קרה לי שעליתי לאטובוס והיו שם יותר מ5 עגלות שחצי מהן לא מקופלות והיה עמוס כמו החיים בלי מקום לזוז.

ברגע שלא יהיה צריך לשלם- מי תקפל את העגלה? מעבר ל3 עגלות זה כבר יהיה סיוט.. 

וזה לא שאגד פתאום יוציאו יותר אוטובוסים. ומי שישלם את המחיר זה כולנו..

ואני נוסעת המון באוטובוסים עם עגלה וכמעט תמיד מקפלת- אלא אם הוא ישן או שאני יורדת אוטוטו.. (או שאין מקום לשבת עם התינוק..)

יותר נוח לשבת עם התינוק ולהשאיר את העגלה המקופלת בצד.

אבל כעת יש לי תאומים, ולא שייך להוציא אותם ולשבת איתם. (וגם איך מקפלים את העגלה עם שני תינוקות בידיים? ועוד, שצריך לקפל אותה בשתי ידיים).

אז בשבילי זו ברכה, החוק החדש. (עד שהם יגדלו, לפחות...)