פורום הורות (עמוד 305)

ביביסיטר

עבודות בית קלות

לנקות מכוניות

לכסח דשא

ללכת לאנשים מבוגרים ולהיות להם לחברה

לעזור לנשים בהריון\אחרי לידה עם הילדים שלהן

עבודות בית קלות..!!

זה מחרפן אותי! אני רואה את זה אצל ההורים שלי וזה פשוט מזעזע!!

סליחה? אתם חיים פה? יש חובות! אין רק זכויות! 

אתם גרים בבית הזה?? אז צריך שהוא יתפקד! גם על ידכם!

לא רק שההורים יעשו הכל...

אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה מרוב שזה נראה לי לא טבעי ולא חינוכי...

אני יודעת שלא על זה השירשור...אבל הייתי חייבת לכתוב על זה..

וזה מעולה שאת רוצה לעזור לבן שלך במציאת עבודה!!

אצלנו ביישוב נער בן 15 בערך (אם זה הגיל) לקח את המכסחת דשא של אבא שלו - באישור כמובן,

פרסם את עצמו, ותוך שבועיים רוב הגינות ביישוב היו מסודרות ויפות להפליא...והוא עשה את הכסף שלו עד החופש הבא..

הבן שלי בן 11 גם כל הזמן רוצה לעבוד ולהרוויח כסף, אבל לא מצאתי לו רעיון במה הוא יכול לעבוד בגילו.

אחותו עושה בייביסיטר  והוא מקנא בה שהיא מצאה במה להרוויח כסף, אז בסוף החלטתי שאני נותנת לו כל ראש חודש כמה שק' דמי כיס. זה יהיה שלו והסברתי לו שצריך סבלנות לחסוך לאט לאט כדי שיצטבר לו הרבה.

יש באיזורינו ילדים שקונים ממתקים וקרחונים בכמויות ומוכרים לחברים שלהם בבית או בהסעה לביה"ס. אני לא אוהבת שילד הופך לסוחר לחברים שלו (במיוחד שהם מוכרים ממתקים לא בריאים), אבל אם ההורים מאשרים זו גם דרך.

יש אצלינו גם ילדים שמתקנים אופניים. כשהייתי ילדה היינו מוכרים לשכנים פירות מיוחדים מהגינה כמו סברס, מי שיש לו בכמויות. וגם ביום שישי היה מוכר פרחים שהיה מביא לנו זרי פרחים והיינו עוברים מדלת לדלת עם דלי מלא זרים ומוכרים

לאנשים, ומרוויחים כמה שקלים על כל זר. (גרנו בישוב שמכירים את כולם, לא הייתי נותנת לילדים שלי לדפוק על דלתות בעיר.)

ולטחון הכל בבלנדר

את הפירות אני מקלפת ומגרדת בפומפיה אפשר להוסיף כפית טחינה

ממש ממש פיציות.

ככה הוא מרגיש את הטעמים השונים, (של המים, של העוף,\ של הירקות) ומפתח את הטעם שלו.

ובקשר לפירות, לא צריך שיהיה נוזלי, אלא יותר בסגנון "מחית". לדעתי אין צורך להוסיף מים.

מאחלת לכם הרבה סבלנות ובהצלחה!

אבל כן התחלתי ממרק טחון לחלוטין. לעשות את זה בהדרגה..

וטחנתי עם בלנדר ידני כזה.

את הפירות ריסקתי והוספתי גם קצת שיבול שועל. בריא ומשביע. ואם היו גושים אז לפעמים גם את זה עשיתי עם הבלנדר הידני. אין עוד שיניים. ועם חתיכות קטנטנות  ארוחה אחת כדי שתשביע הייתה לוקחת לה 3 שעות.

אני לא מדברת כאן מניסיון, אבל כיוון שאף אחת לא התייחסה, אנ אענה מה שאני יודעת, ומקווה שימשיכו אותי ויתקנו אם יש צורך.

בכל מקרה, מה שאני תמיד ראיתי שכותבים (וגם נשמע לי מאוד הגיוני), שעדיף להתחיל בלי שום תיבול, כדי שהתינוק יתרגל לטעם הטבעי של המאכלים.

לגבי מלח- אני אשמח אם אחרות כאן יענו אם באמת לא שמים בכלל, או שכדאי כן לשים מעט.

לגבי אבקת מרק- נראה לי שממש חבל שכך תינוק יכיר את הטעם של המאכלים- כבר מההתחלה. (למען היושר- אני בכלל לא משתמשת באבקת מרק, ומאמינה שאפשר ליצור מאכלים טעימים גם רק מאוכל טבעי, בלי תוספות מסוג זה. בכל מקרה, לגבי תינוק- ראיתי שכותבים נגד, וזה נשמע לי מאוד הגיוני).

אני שמה לתינוקת שלי במרק: מלא ירקות, עוף, עדשים אדומות וקינואה.

אני לא שמה שום תבלין לא מלח ולא אבקת מרק. העוף נותן לזה טעם טעים. הבת שלי ממש אוהבת את זה.

אני מכינה בסיר גדול ומקפיאה בקופסאות קטנות וזה לא משנה לטעם אם מחממים מספיק טוב לפני.

אני משתדלת לתת פירות רגילים טחונים. כי לגרבר  פחות ערך תזונתי.

אני נותנת גרבר בשבתות ואם ממש אני בלחץ של זמן ואין לי זמן לרסק.

אני גם אמא לתינוקת אחת ובהתחלה ממש הסתבכתי עם זה- מה ואיך לתת. וגם עדיין..

בהצלחה

המלח לא בריא, במיוחד לתינוקות שהגוף שלהם כל כך קטנטן ומושפע מכל כמות הכי קטנה של אוכל..

עדיף לתבל בפלאי הטבע: עשבי תיבול- שמיר/כוסברה ופטרוזיליה, קיטניות למיניהם (למשל חומוס), הודו, ועוד... מרק עשיר ביותר עם קיטניות, קוואקר, עשבי תיבול, עוף וירקות הוא גם בריאות וגם עושר בטעמים.

גם את הפירות אפשר לעשות שמח: טחינה/שקדיה ממש ממש משדרג ובהמשך אפשר גם לטחון אגוזים ושקדים בבלנדר (כמובן לטחון דק דק דק).

*לשים לב לתגובות אלרגניות עם אוכל חדש!

אני באותה התק' ונותת לביתי המתוקה פירות , דייסת קוואקר , מרק.

בטיפת חלב אמרו לי שבגיל חצי שנה צריך שיהיה שתי ארוחות שלמות כאלו. הבעיה היא שאני לא יודעת כמה זה ארוחה? מתי היא שבעה?

אשמח אם גם יהיה לכם עוד רעיונות מה לתת לאכול.

תודה.

אמרו לי כמו כמות של 180מ"ל (קצת פחות בכוס רגילה).

אבל לא צריך בהכרח לפי כללים אלא לפי איך שהתינוקת שלך רוצה.

אם היא סוגרת את הפה או מזיזה את הראש כשאת מקרבת את הכפית או משמיעה באמצע האוכל קולות לא מרוצים או מזיזה את הכפית עם הידיים. כנראה שהיא לא רוצה.

הבת שלי לא תמיד אוכלת כמויות קבועות - לפעמים פחות מכוס ולפעמים רוצה כוס וחצי.

בהתחלה גם היו כמויות קטנות יותר (פחות מחצי/רבע כוס) עד שהתרגלה לאוכל החדש ואז הייתי נותנת לה תמ"ל בסוף הארוחה כתוספת כי רציתי לוודא שהיא שבעה.

לגיל חצי שנה אין לי עוד רעיונות למה אפשר לתת עוד לאכול

עם הגלוטן, עד שהילד מוציא שיניים.

רק כשהילד מוציא שיניים, הגוף שלו מפריש אנזים שמסוגל לפרק את הגלוטן.

אם הוא מקבל אותו קודם, הגלוטן פשוט מסתובב לו בגוף,לא מתפרק ו"מתיישב" על מעברים בגוף וזה לא כ"כ מומלץ..

אנחנו התחלנו עם הילדים עם גלוטן רק אחרי שהיו להם שיניים, והשתמשנו בתחליפים טבעיים- קינואה, קטניות, ירקות, הילדים היו שבעים ומבסוטים וגם כמעט ולא היו חולים (זה אני מאמינה שקשור גם להנקה ומניעת מוצרי חלב..).

לגבי מה היא ארוחה- הילד אמור להיות שבע אחריה את אותו מרווח זמן שהוא רגיל בד"כ בין ארוחות. אצל כל ילד זה שונה, צריך פשוט לנסות, לערוך תצפיות ולראות כמה הילד צריך כדי לשבוע..

בהצלחה!  

גלוטן עובר בחלב האם? אם כן איך זה מתיישב עם התיאוריה?

וגם אם כן- הוא כבר התפרק אצל האם ועובר מפורק (מה שהתינוק לא מסוגל לעשות לבד..)

לפי מה שראיתי בקישור, אין שם עצומה. יש רק קבוצת פייסבוק שאפשר להצטרף אליה.

אם אין לי פייסבוק, אין שום אפשרות להראות תמיכה?

רק בימי הולדת וזהו.

מנות מהגננות,וחוצמזה יש לפעמים הפתעות לראשי חודשים.יש לכן הצעה אחרת? קצת קשה לוותר על משהו כמו ממתקים שזה מתוק ויוצא מהשגרה.

גם אני מרשה לבנים שלי חטיף רק בשבת

לא סובלת כשהיא חוזרת מהגן עם ממתקים איומים.

אם מבחינתך פעם בשבוע זה בסדר, אז לך זה מצויין. אבל הטענה היא על עצם הרעיון שנותנים לילדים אוכל לא בריא, בלי שההורים יוכלו לשלוט על כך ולהחליט מה הם רוצים שהילד שלהם יאכל.

יש הרבה הורים שגם פעם בשבוע זה יותר מידי בשבילם.

ויש הרבה הורים שבכלל לא רוצים שהילדים שלהם יחשפו לאוכל כזה, אלא מעדיפים שהמתוק שהם יכירו יהיה פירות ומתוקים אחרים שלא מזיקים לגוף. אז נכון שאי אפשר למנוע לגמרי חשיפה לאוכל כזה, אבל זה באמת מפריע שמהרגע שהילדים נכנסים למסגרת, המתוק היחיד שהם מכירים ומקבלים שם זה ממתקים שעלולים להזיק לבריאות.

ומניסיון אישי- אני בתור ילדה הייתי רגישה לכל המאכלים הלא בריאים האלו (לא ברמה של אלרגיה חריפה, אבל הגוף שלי כן הגיב כשנחשפתי למאכלים שמכילים חומרים משמרים, צבעי מאכל וכו'). למרות שאמא שלי יידעה את הגננת לגבי מה אסור לי לאכול, הגננת היתה מחלקת לי את כל הממתקים כמו לכל הילדים, ואני הייתי זו שאמרתי לי שאסור לי..

בתור דוגמא- האמצעי שלי היה בגן חב"ד השנה.

כל התוועדות/ירצאייט/אירוע מיוחד של חב"ד הגננת (שהיא מדהימה יש לומר) שלחה פתק שכל ילד יכול להביא ממתקים לכבד את החברים שלו.

ימי הולדת (לפחות פעם בחודש)- פיצוץ של ממתקים

קבלת שבת- ממתק

לאחד הילדים נולד אח (ב"ה, אירוע שקורה רבות במחוזותנו)- ממתק

השתגעתי!!! ולא ידעתי כבר מה אפשר לעשות.

-אפשר גם אחרת- בגן של הגדול בימי הולדת, במקום ממתקים ההורים של ילדי היומולדת מביאים ארוחת בוקר משותפת לילדים. והילדים מבסוטים עד הגג מזה שכולם אוכלים ביחד

(מביאים כמה כיכרות לחם, גבינה וחומוס, ירקות חתוכים, פירות חתוכים לקינוח)

בקיצור-ממש מסכימה.

3 השבועות זה זמן סכנה, ודינים קשים מסתובבים..

שה' ישמרנו ויצלינו, ובע"ה לא ידעו המשפחות צער ודאבה עוד..

מההורים,מאת ה׳,ואל תשפטי.שמישהו יקום ויגיד דברי אמת,הדעת הוסחה ע״י שיחת טלפון,שכחה... שמישהו יגיד תשובה רצינית מעשית.ברור שזה מאת ה׳ ושזו תקופה של דינים,ל״ע,אבל מה שהכי כואב כאן הוא שזה היה באחריות האנשים,לא שצנח עליהם משהו מהשמיים,בלתי נמנע.

ברכב, מסיבה של סתם שיכחה רגילה??

אני ממש לא בטוחה..

לא חושבת שאפשר להסביר דברים כאלה. ואני לא חושבת שגם הוגן להעמיק את הכאב על ידי דיונים בנושא..

השרשורים שהועלו כאן, ממש נותנים לי תחושה לא טובה..

תחשבי על המקרה שהיה בשילה..

אבא, לקח את ביתו לקרובת משפחה! ושכח את הילדה באוטו..

אז מה נרוץ ונאשים? את מי? את האבא שחזר ממשמרת לילה והיה עייף? את קרובת המשפחה שלא התקשרה לשאול למה הילדה עוד לא הגיעה?

הקב"ה מגלגל דברים ואם הוא רוצה שמשהו יקרה זה יקרה.

זה כואב, מאוד כואב אבל המקרה הזה ממחיש לנו כמה זאת גזרה של הקב"ה.. 

הוא האחראי והוא האשם ואין בלתו.

הגיע הזמן לחדול מכל התירוצים וההסברים, גרימת מוות איננה דבר של מה בכך והפקרת תינוק במכונית אינה דומה להשארת הסלולרי במכולת.

מה היינו אומרים אילו חלילה היה שוכח תינוק של חברים במכונית?

מה היינו אומרים אילו מתוך עייפות הוא היה גורם לתאונת דרכים וחלילה הורג מישהו אחר?

הסלחנות הזו היא מסוכנת ואינה במקומה.

אני חושב שכל מי שיש לו ילדים וינסה להיזכר קצת אחורה יראה שגם הוא שכח לכמה דקות ילד או שילדו נעלם לו לכמה דקות לאו דווקא במכונית אלא בכל מקום אחר, זה לא עניין של סלחנות או הקלת ראש, ואין זה דומה למישהו שמתוך עייפות גרם לתאונת דרכים, מי שנוהג ומרגיש שהוא כל כך עייף ונרדם ובכל זאת ממשיך ובסוף הורג מישהו זה לא בסדר. אבל יש דברים שאי אפשר להסביר אותם, זה כאילו יש לך נתק בראש, זה לא שמישהו השאיר במכוון ילד באוטו, יצא לסידורים ושכח אותו, אז זה מקרה דומה להוא שנהג בעייפות, פה הוא פשוט יצא מהאוטו, ושכח את הילד כמה שזה נשמע מחריד זה עלול לקרות לכולם אבל לכולם ושאף אחד לא יחשוב שהוא איזה גאון ולו זה לא יקרה, אני לא אומר שצריך לזלזל מי שהוא עייף ויודע שהוא שכחן צריך לנקוט באמצעי זהירות אבל לפעמים הראש פשוט נעלם ואתה אפילו לא מרגיש, זה יכול להיות טלפון מחשבה על המשכנתא או על ניתוח של קרוב משפחה, וויכוח עם האשה או ריב בעבודה כל דבר זה מה שנקרא שיגרה (שיגרע)

ושכחה היא גם דבר מצוי.

הוא לא שכח שיש לו ילד באוטו - הוא שכח שהוא לא ביצע את ההורדה שלו במקום הנדרש.

העובדה היא שזה קורה לאנשים רגילים ונורמטיבים.

צריך להציף למודעות סריקת רכב ביציאה.. ולהתפלל שלך זה לא יקרה. דווקא האנשים שבטוחים שזה הזוי ומופקר - דווקא הם סומכים על עצמם ונזהרים פחות. מהמציאות. מי שיודע שזה אנושי ויכול לקרות גם לו - יש לו יותר מודעות לבדוק אחריו!!

ומי לנו גדול מהנביא ישעיהו "התשכח אישה עולה מרחם פרי בטנה? גם אלה תשכחנה..."

נתקלת בחפץ ושברת אותו ? כמה פעמים קרו לך דברים שזה היה באשמתך אבל זה קרה מה לעשות? זה לא בדיוק באשמת אנשים כפי שכתבתי בהמשך אם הוא היה משאיר את בתו ברכב ביודעין ומתכוון לחזור מיד והתעכב וקרה מה שקרה אז הוא פושע כי הוא יודע שזה מה שעלול לקרות פה זה לא כך, הוא רק פיזר אותם לגן ושכח להוריד אותה מה הוא יכול לעשות ? כמה פעמים יש לך משהו מול העיניים או משהו שאתה מחזיק ביד ואתה מחפש אותו בכל מקום עד שאתה שם לב שהוא אצלך ביד איך זה קורה לא יודע להסביר אבל כמו שזה קורה גם זה יכול לקרות!!! אל תדברו יותר מדי על האנשים האלה גם אני חשבתי שאני ערני ושם לב ושאני סופר מן אבל גם לי זה  קרה אמנם ל10 שניות אבל זה קרה אנחנו בני אדם הראש שלנו לא עובד 100 אחוז

בשוגג... גם נהג זהיר שילד קפץ לו לתוך הכביש.

יש מצב של שוגג הקרוב למזיד שבשלו מותר לגואל הדם להרוג את הרוצח וזה כשמדובר ברשלנות פושעת ולא בטעות אנוש(כמו למשל - נהיגה ברכב בפרעות. השלכת חפץ כבד לקרקע בהנחה שאין מישהו מתחת, השארה של ילד ברכב סגור "רק למשך רבע שעה" במודע) .

אז במקרים האחרונים - 

מדובר בשכחה= טעות ולא מדובר בכלל בשוגג הקרוב למזיד.

ובמה זה שונה מאדם שגרם מוות לחברו בשגגה, גם פה אין כוונה..

ועדיין הוא גולה לעיר מקלט..

רק אדם שגרם מוות בשגגה הקרובה למזיד - רשלנות פושעת כנ"ל...

הוא לא מבשל פסטה ומטפל, הוא לא נוסע למכולת ומטפל, הוא לא עושה שום דבר חוץ מאשר להשגיח על הילדים.

לא נוסעים לעבודה ובדרך לוקחים את התינוק לסבתא. דבר ראשון לוקחים את התינוק לסבתא, או למטפלת או לגן ורק אחר כך נוסעים לעבודה!

לא מדברים בטלפון ומניקים אלא בראש ובראשונה מניקים.

לא מחתלים ומקפלים כביסה, קודם כל מחתלים אחר כך הכביסה.

זה הכל, הילדים הם לא דרך אגב ולא תוספת הם העיקר.

בכל דבר שאנחנו עושים אתם הם העיקר ולא הטפל ולא הדבר האגבי.

ואם מישהו צריך תזכורת לכך שהוא מטפל בילדים שלו אז משהו לא מסודר טוב אצלו בחיים.

ועוד אח"כ אני פה זה שלא בסדר, עולם הפוך ראיתי..
פתאום לשכוח ילד זה נחשב דבר רגיל וטבעי שקורה לכל אחד!

ואין הורה שזה כיף לו לשכוח או לאבד את ילדו.

לא מבשל פסטה, לא נוסע למכולת, לא לוקח את התינוק בדרך לעבודה,לא תולה כביסה.....

אנשים שמטפלים בתינוק כל הזמן = ההורים שלו לא יכולים לעצור את חייהם.

בתגובה שלך הצהרת שמעולם לא היית אחראי על ילד 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה.

נחכה שיהיו לך ילדים ונראה מה תדבר.

לא לחינם אמרו חז"ל אל תדון אח חברך עד שתגיע למקומו.

צריך לארגן את החיים שלו בצורה שכן תתן לו זמן פנוי. זמן פנוי הן לעצמו, הן לבן זוגו והן למטלות אחרות שיש עליו.

זו חובתנו לעצמנו ולמשפחתנו - לארגן כך את החיים ששום דבר לא יהפוך לנטל בלתי נסבל ובוודאי שלא הילדים שלנו.

בהנחה שכסף לא גדל על עצים ואתה לא מתכנן לממן שמירה יומיומית על הילד.

ואסור כששומרים על ילד לעשות שום דבר כולל שום דבר רק להסתכל על הילד??

מדי פעם לארגן חופש זה משהו שעושים.

בשאר הימים אין בעולם הורה שלא מבשל פסטה או מקפל כביסה או אוכל ארוחת צהריים כשהילד איתו/לידו תחת עיניו.

בגלל שהילד איתו כל היום באופן רציף..

גם נראה לי רעיון מאד מעניין הרעיון המיוחד שלך - לא לקחת את הילדים לגן בדרך לעבודה - כלומר אני אמורה לנסוע לקחת את הילד לגן ואז לחזור הביתה ולעלות אליו - ואז לרדת שוב ולנסוע לעבודה ... זה נשמע הגיוני ביותר!!

אין סתירה בין זה לבין פינוי זמן פנוי מדי פעם. אבל גם אי אפשר לעצור את החיים בגלל שילדת. גם הילד צריך שהחיים ימשיכו.

אין ספק שעלינו לשמור היטב על ילדינו תוך איזון נכון.

הלכת לקיצוניות מוגזמת ומוטרפת שהיא לגמרי בלתי אפשרית לצד השני- והיא מוכיחה שמעולם לא נתנסית בהורות ויש לך איזה חלום אוטופי.........

ובביטויים מכוערים כמו "קיצוניות מוגזמת ומוטרפת". קצת נימוס לא יזיק לך.

כוונתי היא שכשמתעסקים עם ילד אז זו הפעולה העיקרית.

כשיוצאים בבוקר ולוקחים ילד לגן או למטפלת אז זו המטלה הראשית ובזאת מתעסקים.

אחרי שמורידים אותו אפשר לנסוע משם ישר לעבודה אבל הסעת ילד ומסירתו למעון אינה פעולה אגבית אלא פעולה ראשית שאליה נלוית נסיעה לעבודה.

כך גם לגבי כל דבר אחר.

ואיך מפנים זמן לעצמנו או לעניינים אחרים, שכל אחד ואחת יחשבו לבד.

מאחורי אנונימי. 

אז כן אני ממש לא חוזרת בי וגם לא מתחבאת מאחורי אנונימי -  זו קיצוניות מוגזמת ומטורפת לומר שאסור לקפל כביסה או לבשל פסטה או ללכת למכולת וכו' בזמן שאתה אחראי על ילד.

לתשומת ליבך - אף אחד לא מוסר את הילד בדרך אגב גם האבא שילדתו נשכחה ברכב לא עשה זאת בדרך אגב הוא נסע במיוחד להביא את הילדה למטפלת רק שהיו לו עוד 2 ילדים לפזר.... אז הוא חשה שהוא הוריד גם אותה. יוקטנה שכחה את הבת שלה בידיים של הרופא כי היא הלכה באמצע לשירותים. (למה ללכת לשירותים נראה לך יותר הגיוני מלקפל כביסה? או שגם את זה אסור להורה ?? והוא צריך להזמין את המטפלת בשביל ללכת לשירותים)

היות וחוץ מלנוחי דנקנר וכו' אין לאף הורה אופר צמודה -אז אף אחד מההורים לא מביא מטפלת כי הוא צריך ללכת למכולת אלא הולך עם הילד שלו וכולם מקפלים כביסה עם הילד.

וזה בדיוק היתה הסיבה שהבנתי שאין לך ילדים ולכן את אפילו לא מבינה לאיזו קיצוניות מוטרפת ומוגזמת הלכת.. כשיהיו לך ילדים ולא תהיה לך אופר צמודה תביני ש-

כל אחד מפנה זמן לעצמו לשקט. השקט ופינוי הזמן הוא לא בשביל היומיום בשביל לאכול ארוחת בוקר/ללכת למכולת/לבשל פסטה/לקפל כביסה. פעולות היום יום אמורות להתבצע ביחד עם השגחה על הילדים - וזה לא בדיעבד זה לכתחילה לחלוטין!

כשיהיו לך ילדים בעזרת השם ספרי לנו איך את מפנה זמן שבו הילדים לא איתך כדי לבשל לקפל כביסה לאכול ולנשום....

התחמקות יפה ואלגנטית ביותר - צריך לפנות זמן שבו הילדים לא איתך כל יום כדי לבצע את פעולות היומיום - איך זה אפשרי והגיוני ומציאותי החלום היפה הזה?? תחשבי לבד.... (משפט זהה" הורה שלא מגיע עם ילדו למאדים הוא פושע בילד. איך זה לעשות את זה? שכל אחד יחשוב לבד..)

הקיצוניות יתר הזו - היא זו שתגרום לאדם לשכוח את הילד.

אם מזהירים יותר מדי ואסור אפילו לבשל פסטה עם ילד-

אז מתוך זה שהקיצוניות הזו ממש בלתי אפשרית להורה סטנדטי - מתרגלים לזלזל בהוראות הבטיחות....

אני רק מקווה שהצדקנות הסוערת שלך לא תגרום לך לשכוח באיזה מקום את הילדים 

אחלה, יש לי סגנון מכוער ומאוס. לפחות אני עומדת מאחוריו ולא מתחבאת מאחורי אנונימי ומקללת ומאשימה את כל העולם.

ופעם הבאה כשאין לך שום תשובה ענינית לדברים שנאמרים - מותר לך לא לענות. הגזמת הפרזת בחוסר הגיון. אין לך איך להסביר אותו. תשתקי.

ואת מוזמנת להוסיף עוד כמה קללות - אם תוסיפי גם משהו ענייני אני אשתדל להתעמק בו ולענות...

ודרך אגב - בניגוד לך שאין לך עדיין ילדים (ברור מדברייך) יש לי יותר מ-2 ילדים וכלב אפילו הרבה יותר. ומעולם לא שכחתי ילד באיזה מקום או עברתי על כללי הבטיחות של טרם בנוגע להשארת ילדים...

למרות זאת נראה לי אפשרי והגיוני הסבירות שאדם שכח. ואני לא שופטת מי שלא מתוך רשלנות פושעת ובכוונה קרה לו מקרה כל כך עצוב... (מי שהתרשל וחשב שלא נורא להשאיר את הילד "רק לזמן קצר באוטו" אשם בהחלט.)

וכל שאר הדברים שכתבתי על הגזמות פרועות שמובילות לזלזול בדברים החשובים בעינן עומדות. גם אדם הראשון חשב שזה טוב יותר להזהיר את חווה לא לגעת בעץ הדעת.

אנשים מרשים לעצמם להגיד מה שהם רוצים בלי חשבון

מכירים אותה כמשיח עכשיו. אבל אנונימי זה להסתיר את השם שמכירים אותך פה. וזה הגועל נפש, לצעוק להטיח האשמות ולחשוב שרק אתה בסדר- תחת מעטה האנונימיות.

זה שאתה הורה לא אחראי, לא אומר שכל שאדם רווק לא אחראי.

מסתובב פה מאחורי אנונימי ומטיח העלבות!

וברור לי שמי שמדבר כך אין לו ילדים ואין לו מושג מה זה להיות הורה.

לפי הגישה שלך- אין בכל העולם הורה אחראי.

אולי חוץ ממי שלוקח אומנת או אופר פול טיים ג'וב, ועוד אומנת ללילה שתהיה ערה כשהם ישנים..

בעצם, צריך אומנת לכל ילד, כי הרי אי אפשר גם לחתל ילד אחד וגם לשים עין על השני?

תגדל, תתבגר, ויום אחד כשיהיו לך ילדים בעז"ה- תבין... 

אין לנו רכב. יש לנו 3 ילדים, כולם נולדו פגים, בניתוח חירום קיסרי. אני לא משלה את עצמי שלו היה לי רכב, זה לא היה יכול לקרות לי. אבל אני כן יודעת שאני במצב מודעות גבוהה מאוד מאוד לילדים, למצבם, לשלומם, לבטיחותם כמעט בכל רגע ורגע. אין ספק שההיסטוריה הרפואית שלי ושלהם גורמת לי להחזיק ראש מעל המים כל הזמן. אני כל הזמן עם אנטנות מורמות. גם בשינה, אני תמיד ישנה רק בכאילו. אני מתעוררת בשנייה מכל בכי או רעש או קריאה, אני עוברת בשנייה ממצב ערנות אפס לערנות מאה קמ"ש. גם כשהם בלימודים, או אצל סבא וסבתא. וזה טוב להם, לכאורה הם בטוחים ושמורים. אבל אני גם יודעת, וזו האמת העצובה, שהפכתי להיות אמא חרדתית. לכאורה יש לי את כל ההצדקה להיות כזו. למעשה זה פוגע בילדים. אני בגילם עשיתי הרבה יותר דברים, והסתכנתי קצת יותר ולא קרה לי כלום ב"ה. לא רוצה לסגור, לנעול, להצר את צעדיהם, אבל מוצאת את עצמי עושה זאת שוב ושוב, העיקר להגן עליהם. כך שאומנם אני אמא מאוד אחראית על ילדי , אבל יש לזה מחיר. הלואי ויכולתי למצוא את שביל הזהב. לפעמים אני מרגישה שאין באמצע, זה או שאתה הורה מזניח, או שאתה הורה חרדתי. בודאי שאני לא מאמינה בזה באמת, אבל מקרים כמו בשילה ובדולב גורמים לי לחזור ולהרגיש כך. מייאש.

חלילה. יש "אמצע" והוא לא אמצע, אלא לוקח את האמת משני העניינים. דאגה נכונה ומרחב-מחיה.

צריך לראות מה סביר ומה לא. וגם מה "רמת הסיכון" של מה שמאפשרים.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t562841#6258787

הלך לנו בחורף וקנינו מייבש של AEG  - קצת יקר אבל ממש יעיל.

כל מיני סוגי תוכניות, אפשרות להשהיה - כך שיתחיל לפעול באמצע הלילה ויחסוך קצת חשמל, חיישנים שמרגישים מתי הכביסה יבשה ומפסיקים את ההפעלה וכו'.

חסרונות: אין טיימר שאפשר לדעת עוד כמה זמן נשאר לייבוש.

המליצו לנו בחום לא לקנות מייבשים ללא צינור - שהמים נאגרים בתחתית שלהם ואז מרוקנים אותם. הסבירו לנו - גם בלנות וגם טכנאי, שאם זה מתקלקל (וזה מתקלקל...) - זה סיפור לתקן. בקיצור - צינור וזהו.

בהצלחה.

האמת גם אני כל השנה טוחנת אותו גם כי אין לי מקום לתליית כביסה וגם אין לי זמן וסבלנות לחכות שיתייבש וכל פעם לבדוק מה כן התייבש ומה לא.כל אחד והצורך שלו וחשבון החשמל שלו.

מכיוון שממש חבל לך על החשמל שלי אסביר:

אנחנו בעיצומם של שיפוצים בבית וזה יקח עוד הרבה זמן. מה שאומר שהיציאה למרפסת כביסה שלי חסומה,

אבק בכל מקום ובלאגן רציני מסביב לבית. אז אני מייבשת במייבש. אלא שבדיוק עכשיו הוא החליט לשבוק חיים. נו מה לעשות. רק רציתי המלצות לחדש

לא ציינת אם ביד החלשה שלה או החזקה...גם אם ביד החלשה,זאת ההזדמנות לראות מה יוצא כשנעדרים בה,ציור ביד החלשה,לישה,פיסול...זה מאתגר,

אבל עדיין מאוד מגביל, אני מחפשת בעיקר רעיונות כמו שייט, סיורים לכל מיני מקומות שלא דורשים מאמץ בשתי הידיים.

תודה רבה (ואם אפשר גם לא יקר...)

יודעת מחירים...

או לעשות חוברת נחמדת, לצאת לגינה זה תמיד טוב, אבל אחרי שאני שואלת- הבחירה היא בידיים שלהם.או לאפות משהו במטבח, עוגיות או פיתות...

תשטוף כלים

תסדר את החדר

היי, לאן אתה הולך?

בזה, הם יזכרו אותך...

מהמקום הישן...

אולי קצת יותר גדולה, וגם אצלה אנחנו בשלבי גמילה עכשיו.

מה שאני עושה זה לדבר איתה על זה פה ושם בהחלפות טיטולים, לפעמים בהשוואה לאחותה שממשיכה עם טיטול (לעומתה, שעוד מעט תהיה בלי), ולפעמים לא. לדבר על ילדים במעון שכבר נגמלו ומסתדרים בלי טיטול.

לקרוא ספרים על זה (עם הילד, ספרים שמיועדים לילדים).

לצ'פר כל פעם שהיא עושה (או כמעט כל פעם. חצי קובית שוקולד, עדש, מה שיש). וגם לשבח, כמובן.

להראות לה את התחתונים שתלבש כשכבר לא תצטרך טיטול בכלל.

לא להילחץ בכ-לל מפיספוסים.

לשאול מדי פעם אם היא צריכה לשירותים.

(וגם לגשש בעצמך... הוא ניסה אי-פעם לבד? הוא מדבר על זה? האם זה בכלל קיים בעולם המושגים שלו, או שצריך יותר להכניס אותו לזה?)

הרבה הצלחה!

ושמחתי במיוחד לקרוא את הכתבה, ולראות שצדקתי בויכוח עם נהג אוטובוס, שאיני צריכה לשלם על עגלה שקיפלתי. מזל שלא שילמתי.

ואז אפשר לקבל את ההנחה של 50% כמו כל ילד מתחת לגיל 18.

בלי הרב קו א"א לקבל את ההנחה.

אם היה נשמע שאני הגורם הישיר לבשורה הנ"ל, חשוב לי להדגיש, שזה ממש לא בטוח..

אומנם כן פעלתי בנושא ושלחתי מכתבים לכמה מוקדים,

אך לא בטוח כלל שאני הגורם הישיר..

שבת שלום 

כל האנשים התעצבנו ואמרו שיש חוק חדש....

גם ככה כבר קרה לי שעליתי לאטובוס והיו שם יותר מ5 עגלות שחצי מהן לא מקופלות והיה עמוס כמו החיים בלי מקום לזוז.

ברגע שלא יהיה צריך לשלם- מי תקפל את העגלה? מעבר ל3 עגלות זה כבר יהיה סיוט.. 

וזה לא שאגד פתאום יוציאו יותר אוטובוסים. ומי שישלם את המחיר זה כולנו..

ואני נוסעת המון באוטובוסים עם עגלה וכמעט תמיד מקפלת- אלא אם הוא ישן או שאני יורדת אוטוטו.. (או שאין מקום לשבת עם התינוק..)

יותר נוח לשבת עם התינוק ולהשאיר את העגלה המקופלת בצד.

אבל כעת יש לי תאומים, ולא שייך להוציא אותם ולשבת איתם. (וגם איך מקפלים את העגלה עם שני תינוקות בידיים? ועוד, שצריך לקפל אותה בשתי ידיים).

אז בשבילי זו ברכה, החוק החדש. (עד שהם יגדלו, לפחות...)

שהיא מנהלת הפורום שתצרף אותך

אם את מניקה יש דברים שאת אוכלת ויכולים להפריע לה.. מה שאני יודעת זה בד"כ כרוב, מוצרי חלב, קמח לבן.. אפשר להתייעץ עם רופא או בדיקת אלרגיות בהצלחה

הרבה פעמים עצירות אצל האם מאוד מפריע לתינוק.

לגבי אלרגיה לחלב ומוצריו  הרבה ילדים שנחשדים כאלרגים לחלב לא רגישים אליו כלל אז..

אלרגיה ממש לחלב זה באמת נדיר וגם אם חושבים בהתחלה שזה המצב, בסוף מתברר שלא.

אבל, הרבה מאוד תינוקות רגישים בהתחלה לעיכול של מוצרי חלב. לא משהו שישאר כל החיים אלא באופן זמני.

אמא שלי הקפידה מאוד על התזונה שלה בהנקה (ואצלנו רוב התינוקות היו רגישים למוצרי חלב בחודשים הראשונים, וגם לעוד כל מיני דברים שהיא הפסיקה לאכול), ובזכות זה כל התינוקות היו רגועים באופן מפליא (והיה אפשר לראות בבירור את הקשר לאוכל, כי כל פעם שהיא ניסתה משהו חדש, היה אפשר לראות את התגובה של התינוק בלי שום ספק.

זה לא מוגדר כאלרגיה, אבל זה כן משפיע על הגזים של התינוק.

להשעין אותה על הזרוע - ככה שהגב למעלה והבטן שלה נשענת על הזרוע שלך,

הראש שלה לכיוון המרפק שלך

והבטן שלה נשענת על שורש כף היד שלך

ביד השניה- מחזיקים את התינוק\ת בין הרגליים -ומוסיפים יציבות, או- טופחים על הגב של התינוקת כדי להרגיע

(תדמייני נמר שרוע על ענף של עץ- זה מה שקורה פה...)

אפשר גם לשים במנשא בכמה תנוחות שעוזרות (לא נזכרת כרגע איזה- תחפשי באתרים שמסבירים על מנשאים)

אצלי הם מיד פולטים כמויות....

לא יודעת מה מרגלי התזונה של התינוק- אם הוא ממשיך לאכול רק כי הוא רוצה למצוץ- כשבאמת צריך מוצץ ולא לתת עוד לאכול

מוצץ מגיל חודש- המלצה כללית- כדי לתת להנקה להתבסס

מי שמכירה את הילד שלה שהתבסס לו קודם- יכולה לתת מוצץ קודם

הזכירו כאן עוד אחיזת תינוק שגם לי עזרה-

להחזיק את התינוק "עומד"- עם ידיים על הכתפיים שלך- ככה בעזרת כוח המשיכה הבועות אוויר עולות למעלה

עוד דבר חשוב שיכול לעזור מאוד לתינוקת:

לתת אותה למישהוא\היא אחרים לטפל בה לכמה שעות

ולתת לאמא לישון

אחד הפלאים  הגדולים- כשלאמא יש כוח והיא לא מותשת- גם לתינוק יש סדר בלב

קודם כל מזל טוב !!!

מהנסיון שלי בעיקר הרבה סובלנות- זה תקופה לא פשוטה גם הכל חדש וגם תינוק לא רגוע מתכון שדורש נחת...

אצל ילדי- מה שהרגיע זה להחזיק את התינוק בתנוחה שהיד מחזיקה בבטן - זה נותן לחץ באזור ומרגיע מעט

לעשות עיסויים על אזור הבטן עיגולים עם כיוון השעון

( בחיפוש פשוט בגוגל- עיסוי תינוקות - אפשר למצוא הסברים מפורטים ווידאו וכו' )

לקרב את רגלי התינוק לגופו ולסובב עם כיוון השעון.

לשים לב לא לדחוף הנקה סתם כך- כלומר עם התינוק ינק בצורה טובה אין צורך חצי שעה אחרי להניק שוב ושוב

הבטן צריכה מעט זמן מנוחה ( לפעמים מרוב בכי של התינוק זה מבלבל וחושבים שהתינוק רעב,

לאט לאט לומדים להבדיל בין סוגי הבכיות ומה לא נעים..)

בהצלחה רבה

לדחוף (בקלילות כמובן) את הירכיים לכיוון הבטן

'להעמיד' אותה לגראפס ירגיע אותה= כך שהיא במצב זקוף,

וכמו שכתבו אם את חושבת שאכלה את המנה  שלה מספיק, והיא בוכה ורוצה למצוץ, אולי כדאי מוצץ

למרות שלמיטב ידיעתי אומרים בטיפת חלב להתחיל עם מוצץ רק בגיל חודש,

אולי אפשר להתייעץ עם אמא שלך, אחות גדולה או אפילו שכנה טובה - כל בעלי הניסיון  הטוב

במקרה שממש נראה יוצא דופן, או אם את לא רגועה אם הכל בסדר, אפשר להתייעץ גם עם רופא ילדים בקופ"ח או בטיפת חלב.

מוזמנת גם לבדוק בשרשורים נוספים בפורום של הריון ולידה.

סימיקול..לתת לפני כל ארוחה

הבנתי שהתרופה גם לא נשארת בגוף שכהפעולה שלה מסתיימת-מה שהקל עלינו..

ודבר נוסף שמאוד עזר-כדור פיזיו (כדור עגול גדול של יוגה)

קפיצות קטנות עליו מאוד הרגיעו..

עכשיו אני צריכה לנפח אותו שוב (החסרון היחיד שלו..

תרגישו טוב

בס"ד

אם את מניקה כמובן...

זה ממש עוזר (תנסי לשבוע)

לקטנה שלי זה ממש עזר

באותו יום שהפסקתי היא נרגעה משמעותית!

וכך לאט לאט נרגעה יותר ויותר עד שהפסיקה לבכות

(אבל ממש בלי שום חלב, אפילו לא כוס שוקו או קובית שוקולד, אני יודעת שזה קשה אבל כשהם מפסיקים לצרוח כל יום למשך 5 שעות זה כל כך שווה את זה!!!)

(אני עוד לא הורה, אבל גידלתי כמה וכמה אחים ואחיינים):

"אופניים", את מכירה? תרגיל ספורט שבו מקרבים ומרחיקים את הרגליים- ברכיים- לכוון הבטן בעדינות בתנועות כאילו מדוושים על אופניים. זה עוזר ומשחרר.

בהצלחה!

אצלי היו נרגעים בשלב הזה בעיקר במנשא בד (חוץ מאחד, צרחן במיוחד כפרה עליו , שהיה 

נרגע רק אם היינו לוקחים אותו לטיול בעגלה על החצץ שליד הכביש ).

אני אישית לא נותנת גרפווטר ודומיו-

נראה לי לא ממש טוב להכניס להם לבטן כל מיני דברים כאלו, ועוד בגיל כ"כ קטן..

וחוץ ממה שכתבו פה על אחיזה בתנוחות מסוימות, גם אמבטיה הייתה עוזרת לפעמים.

אוכל- השתדלתי להימנע מדברים בעייתיים (כרוב, קטניות, מוצרי חלב), לפעמים עזר ולפעמים לא.

והעיקר לזכור שבסוף כולם נרגעים, ולא להתבייש לבקש עזרה. 

שבועיים אחרי לידה חשוב ממש לנוח.

אם חשוב לך מספיק הרוגע שלה, עכ"כ שתשני את מה שאת אוכלת,

אז יש כמה דברים שאנו אוכלים שגורמים לגזים אצל הקטנים:

כרוב, והמשפחה (קולרבי, כרובית, ברוקולי), בצל,

חצילים, פלפלים (גם מתוקים, וגם פפריקה, וגם החריפים),

חומוס, עדשים ופולים,

וכמו שהזכירו, לחלק מהתינוקות, חלב ומוצריו.

יש עוד כמה דברים, אבל רוב האמהות נבהלות קצת משינויים בדיאטה. אז נסתפק, בינתיים.

בקיץ גם עוזר לשתות יותר מים, אא"כ את נותנת לה מים בנפרד.

אני הקפדתי על "דיאטת הנקה" והתינוקות שלי לא בכו, וזאת אחרי שהראשונות היו צרחניים, עד ששינתי את הדיאטה, ואז תוך שלשה ימים (עד שהאוכל שהפריע להם יצא מהחלב), הפסיקו לבכות לגמרי.

אגב, זה לא מראה כלום לגבי האופי, רק לגבי רגישות לאוכל.

בהצלחה, ומזל טוב!

גורם לגזים אצל תינוקות. עשו כמה מחקרים על זה ולא נמצא קשר ממשי.

אמבטיה חמה מאד מאד עוזרת לקטנטנים האלה.

ותזכרי שזו בעייה חולפת. אח"כ זה בעיית  השיניים, אח"כ הם מנסים לזחול/ ללכת, וכל גיל עם האתגר שלו....

מזל"ט ענק!

ניסינו את התנוחות השונות שלה עלינו.. (נמר היא הכי אוהבת אצל אבא.. ב"ה!)

אבל הגרפווטר עשה את שלו והיא נרגעה סוף סוף!!

לא חזק מדי

מכתב מכל הילדים, מהלב (וציורים מהקטנים),

אם יש לכם איך לדאוג שזה יגיע בלי "להפריע" להם..

וכל הכבוד לך!

אפשר לצרף איזה שוקולד או משהו

תכינו כשהם לא בבית, או אצל השכנים, עוגיות נחמדות, ובכל עוגיה תכניסו פתק עם משפט נחמד שישמח אותם ויזכיר להם כמה אתם אוהבים אותם.

תנו להם צידה לדרך עוגיות בלי לגלות מה יש בתוכן...

ניר עציון וגם בבית אורן כל מיני..

אני אישית מצאתי באתר מלון בטבריה 3 כוכבים - לינה וארוחת בוקר לזוג ב 325 שח בלבד !!

גם באתר הדקה ה90 יש דילים טובים....