פורום הורות (עמוד 31)

בהנהלת:
שרשור חדש
יש פה אמהות שגם עובדות וגם לומדות לתואר תוך כדי?anonimit48
לדעתי כדאי שתכתבי איזה תואר ואיזו עבודה....44444
זה יהיה משמעותי מאד לתשובות.
משרה מלאה עד 16 ותואר שניanonimit48
תואר בלי תזה?בוקר אור
בני כמה הילדים?44444אחרונה
מה נותן לך התואר?

אני הייתי רק סטודנטית עם תינוק לתואר ראשון אבל תואר ראשון שנחשב ממש קשה והיה לי סיוט על.....

משרה מלאה עם ילדים קטנים זה מאתגר ממש.
גם בלי תואר.

אלא אם כן, דרישות התואר ממש נמוכות או ניתן ממש למריחה לא הייתי עושה את זה אם זה לא אקוטי מאד.

לי אישית נשמע סיוט.

אם הקטן ביסודי + אולי זה אחרת....
אצלי הגדולים ביסודי....

מה מטרת התואר?
אני עבדתי משרה מלאה ולמדתי במקביל תואר שניבת חוה
מה את רוצה לדעת?
אשמח להמלצה למגיני מזרן... ואיפה קונים אותם?יחידה*

במיוחד לילד שלפעמים מרטיב בלילה

תודה רבה!

 

עונהבת 30
לילד שמרטיב לא הייתי קונה מגן מזרן מבד אלא שניים שלושה סדיני פלסטיק. קונים בכל חנות של מוצרי ילדים או חנויות כלליות כאלה של ביגוד, כלי בית משחקים וכד'
זה לא יקר, עולה 20-30, אבל כדאי לקנות כמה כי אחרי כמה זמן הם נקרעים
אנחנו קונים בשופרסל דיל. יש להם בסניפים טקסטיל לביתקרן-הפוך
אני שמה בדרך כלל מפה חד פעמית קצת עבהרויטל.

ופעם בשבוע זורקת ושמה חדשה.

קנינו באיקאהאבןישראל
תודה רבה לכולם!!לגבי המפה החדפ- מצאת דרך שהיא לא תזוז\תחליק?יחידה*

ולגבי מגיני בד רגילים. יש המלצה ספציפית?

אני שמה גומי בשני קצוות המזרון וזה לא מחליקרויטל.


לגבי המפת ניילון סלוטייפ עבהחילזון 123
יש בבזאר שטראוס ובמקומות כאלהאמא וגם
יש גם טמבוריות שמוכרים בהם ניילון מחובר כזה שרק משחילים את המזרון...
זה לא עולה הרבה אבל יחסית מרשרש
קונים כמה של איקאה שצד אחד זה גומי וצד שני זה מגבתנפשי תערוגאחרונה
כך גם לא חם לישון על זה
בן שנתיים - הפסיק להרדם לבדmeitalwai

היי

 

הבן שלי בן שנתיים. עד לפני חודשיים בערך היתי מניחה אותו במיטה אחרי שאומרים לילה טוב וכל הטקס והיה הולך לישון עד הבוקר. 

 

לפני חודש וחצי בערך גמלנו אותו מבקבוק תמ"ל לפני השינה כי כבר לא היה צורך ובדיוק גם נגמר הגן ויצא לחופשת קיץ , אז הנחתי שבגלל זה כבר לא נרדם לבד והיתי מרדימה בכורסא כמו תינוק קטן או בעגלה. כנראה אשמתי שוויתרתי כי פשוט לא היה לי כוחות יותר להרדמות של שעה וחצי כל ערב.  גם בצהריים נרדם רק עליי. 

 

בנתיים קנינו לו מיטת מעבר כי הוא עדין במיטת תינוק אבל לוקח מלא זמן עד שהיא תגיע לצערי.  הזזנו את שעה השינה ל19:50 וגם שנות הצהריים שלו התקצרו והוקדמו. מקפידים על סדר יום גם בסגר  . 

 

לאט לאט זה החמיר , ואז התחיל גן חדש ושוב נהיה סגר וכל השינויים האלו לא עזרו. הוא פשוט מסרב להרדם לבד ואם אני מניחה אותו במיטה בלי להרדים צורח ביי ביי אמא ובוכה ולא מפסיק. כלום לא עוזר. לא חיבוק לא מים. כנראה גם חרדת נטישה מעורבת בכל זה.

 

אנחנו מסבירים לו מאה פעם אני ובעלי שאנחנו פה ולא הולכים ואם יקרא לנו בלילה אנחנו נבוא. ושצריך לישון ושהוא מסוגל להרדם לבד ואנחנו סומכים עליו. עדין צורח ביי ביי אמא ביי בבכי . 

מעולם לא נתתי לו לבכות עד שירדם כי אני לא מאמינה בזה אבל די כבר אין יותר כוחות ושקלתי לעשות את זה . הותשנו. לא מסוגלת יותר לעבור את זה כל ערב. 

 

מה אפשר לעשות  ? האם מעבר למיטת גדולים יכולה לעזור ? נראה שלא נוח לו יותר להיות כלוא במיטת תינוק. 

 

תודה ותבורכו על כל עצה 

מציעהבת 30
פשוט לשבת לידו כמה דקות עד שירדם.
ההסבר שלכם לא ממש נכנס אליו, כנראה. הוא קטן ממש. הוא לא מבין עד הסוף את המשמעות של ההסבר. הוא מרגיש מה שעכשיו, חזק, ולכן ההסברים לא מועילים.
אם הוא עייף אז הגיוני שתוך חמש דקות הוא כבר ירדם. רק צריך את תחושת הבטחון המאוד חד משמעית שאתם נותנים לו.
יש לי ילד בן שלוש וחצי שעדיין צריך אותי לידו. שניה לפני שהוא נרדם הוא עוד מציץ בחצי עין לראות שלא הלכתי חס ושלום ואז נרדם ברוגע.
ובאמת הוא נרדם תוך חמש דקות.
היו תקופות שהייתי יושבת רבע שעה, עשרים דקות בחדר של הילדים עד שכולם נרדמו.
למרות שלפעמים זה קצת מכביד, זה בעיקר הופך את ההרדמה לרגועה ונעימה, בלי מאבקים.
מקסימום אני קוראת איזה ספר לעצמי...
היתה תקופה שהיה נרדם רק שאנחנו לידוmeitalwai

הינו יושבים לידו בכורסא , היה נרגע ונרדם די מהר וגם אם לא זה היה בסדר שהינו יוצאים מהחדר אחרי כמה דקות. אבל זה היה כבר לפני יותר מחודשיים וחצי . 

 

בימים אלו שום דבר לא עובד ונראה שזה רק מחמיר. גם שאני מראה לו שאני עדין לידו יושבת ומלטפת, ממשיך לבכות בהיסטריה וצועק ביי אמא או אבא . נראה שבאמת כואב לו הפרידה =/  . 

 

לא תמיד הוא ירדם בכמה דקות וזה הופך את זה לבעיה דומה בעיניי. אם אצטרך לשבת איתו כבר ארדים אותו יותר מהר בכורסא כמו שהוא רוצה  .

 

 

 

הבנתיבת 30אחרונה
זה מתיש, אין ספק.
יש סיכוי שלא יישן בצהריים?
ואז בטח בשש, שש וחצי ירדם בקלות.
הסתדרתיpitsimiau


כל עוד הורים אחראים על ילדיהםעמקאביב
כלומר עד גיל 18 ובטח בגילאים קטנים צריכים להיות עם יד הדופק ולהתערב כשצריך.
בעייה היא לא שהורים פה התערבו אלא שהם התערבו בצורה לא נכונה. לא ישבו עם בת לבדוק איזה פעילות תתאים לה, לא בדקו למה היא מפחדת מצל של עצמה, האם זה אופי או חוויה לא נעימה?
אולי צריך טיפול רגשי? אולי יש בעיה חברתית ולמה יש אותה, האם בעיה בה או בסביבה או גם וגם?
אבל אף אחד לא נולד הורה מושלם וגם אם אתה יודע מה עושים בתאוריה לא בטוח שזה יעבוד בפרקטיקה.
כמו שאי-אפשר ללמוד שחיה בלי להיכנס למים.
בטח שזה אופי. דומה לאבא שלהבינייש פתוחאחרונה
אבל מסכים עם השאר. צריך יותר שיתוף פעולה. כמו שכתבתי בנוגה, אפשר לתת לילד דג, אפשר לתת לו חקה טבל הכי טוב ללמד אותו לבנות חקה לעצמו או לבנות יחד איתו חקה שתתאים איתו
*חשוב!!!‼️‼️‼️*מזמור לאל ידי

מיטה יהודיתאם בית

שואלת מתוך סקרנות לאלה שמפרידות מיטות כשאסורים

איך הילדים מקבלים את זה? 

מה הם חושבים או מה אתם מסבירים

חברה סיפרה לי שכשהיא הפרידה מיטות לשבועיים הילדים אמרו בנים לבין עצמם 

"היום אבא ואמא ברוגז"---

עונהמענין
כשהילדים גדלים עם זה מאז כשהם קטנים .. זה לא נראה מוזר .
(ככה אני גדלתי)
אצלנו קבוע שזה מופרד ככה אף פעם אין שום שאלה.רויטל.


אבל אז זה מבאס ופוגם בלילה כשמותרים.....44444
במיוחד כשיש תקופות היתר ארוכות.
משתדלים לסגור בבוקר.44444
הם רואים את זה ביום הכיפורים ותשעה באב בדר"כ ואז אנחנו אומרים שככה עושים בתאריכים האלה....
פותר את בעיית האיסור החמישי בצורה יפה.....

שמים סלסלית כביסה מקדימה או עריסה לתינוק ועוד בחץלאגן של שמיכות פותר הכל....
גם ככה אין לנו מקום להפריד למרחקים גדולים....
סוגרים את המיטות בבוקרnnn
והילדים לא שמים לב. רק מי שבא לבקר אותנו בלילות יכול לשים לב... אבל זה בד''כ בגיל קטן שלא ממש שם לב.
מה זה סוגרים מיטות?אם בית


מצמידים אותן.44444
הילדים גדלים עם זה ורגילים לזהאורי8
כששואלים,. אני אומרת, שיש זמנים שאנחנו מפרידים ויש זמנים שמחברים. זה בדרך כלל מספיק להם.
כששאלו איך אנחנו יודעים מתי לחבר ומתי להפריד, עניתי שזה משהו שאמא ואבא יודעים והם יבינו כשיהיו גם אמא ואבא.
יש לי גם מתבגרים, בטוחה שהם מבינים מה סיבת ההפרדה/ חיבור. לא נורא בעיני. ואין לי דרך להסתיר את זה.
מסכימה עם זהטארקואחרונה
אין לי מתבגרים עדיין אבל ככה גדלתי
ומעולם לא חפרתי בזה..
...124816
פעם אחד הילדים נכנס לחדר שלנו וגילה שהמיטות לא באותו מצב שהיו קודם, ושאל "למה המיטות שלכם ככה?" לא ידעתי מה לענות אז עד שחשבתי הוא חזר על השאלה שוב ושוב בצעקות שבטח הגיעו עד לשכנים... ואז עניתי "כי הזזתי אותם". הגיב "אהה" והלך לדרכו ...
מסתבר שלפעמים התשובות שמספקות את הילדים הרבה יותר פשוטות ממה שנראה לנו .

אני כילדה שאמא שלה היתה רוב הזמן בהריון או אחרי לידה, הייתי בטוחה שמיטות מפרידים אחרי לידה כדי שיהיה מקום לעגלה של התינוק.
תמל לאלרגים לחלבאמא לבן ובת
אני חדשה בפורום וברצוני לשאול מעט שאלות לגבי תמ"ל לאלרגים לחלב, מי הנחה לתת נוטרמיגן?
האם לקח לתינוק/ת להתרגל לתמ"ל?
והאם יש מי שנתנו אותו והאלרגיה עברה בכלל?
מקסימום תתקשרי לרופא ותתייעצי איתו.44444
יש עכשיו תור טלפוני וזה מאד נח.

ילד רגישפרהאחרונה
ילד רגיש לחלבון חלב יגיב לתמל. מאדמומיות, נפיחות בפנים בגוף ועד קשיי נשימה שיכולים להיות מסכני חיים.
לגשת לרופא הילדים.
הוא נותן מרשם לזה.זה יקר אבל מכוסה באיזשהו חלק על ידי קופח.

הילד שלי התרגל בלי בעיה. לא הוספתי סוכר.

אומרים לא לתת מוצרי חלב עד גיל חמש וזה עובר לרוב הגדול.
אפשר גם בגיל שנתים-שלוש לעשות בדיקת אלרגיה.
הבאסה היא שהיום הילד בן 11 ולא מוכן לאכול דברי חלב.
בהצלחה
לא אוכלת תמל אמאמאוהבת
עזרהה פליזז
הבת שלי יונקת מלידה ואפילו חלב שאוב מבקבוק אבל מסרבת לקחת תמל !! מה אפשר לעשות?? מישהי עברה את זה ויש לה טיפים?
ממליצה לך לשאול בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
תנסי תמ"ל שונים.44444
אנחנו היינו מביאים חלב עיזים ודייסה. אבל זה מחודשים מתקדמים.מבט קדימהאחרונה
אני אוהבת את הילד שלי מפה עד הירח הלוך חזור וסיבוב! אבל...מבט קדימה
המצב של הכל היום בבית מוציא מכולנו שפע של בעיות ב"ה.
קשה לי שאני ככה כועסת עליו ומתבאסת עליו ולפעמים גם אומ2ת לו מילים שלא הייתי רוצה לדעת שיבוא יום ואני אומר לו אותן...
הוא נסיך עם הרבה אנרגיות אבל אני מרגישה שאין לי זמן לנשום אוויר כדי להמשיך להתמודד...
גמילה של ילדה בת שנתיים וחציאהבה של אימא
שלום, הבת שלי בת שנתיים וחצי, התחלנו לה גמילה לפני כחודש וחצי. היא הייתה נראית ממש בשלה לזה, יודעת לומר מתי היא עושה, ובכללי ילדה מאוד נבונה. הרגשתי שזה הזמן הנכון.
תוך שני פספוסים היא הבינה את הרעיון ולמדה לעשות פיפי בישבנון. אלא ש... לשבת שם היא לא מוכנה. אני לא יודעת אם זה מחוסר סבלנות, זה נראה מורכב יותר מזה... היא מעדיפה לעשות קקי בתחתונים, ואפילו פרסים לא עוזרים עם זה... כבר תקופה ארוכה שאת הקקי היא עושה בתחתונים וזה ממש לא מטריד אותה. מבחינתה זה כאילו היא עשתה בטיטול.. מנקים אותה ונגמר.

איך אני יכולה לקדם אותה משם?

תודה מראש לעונים 🙏🏼
תנסי לתת לה להתנקות לבדמאוהבת בילדי

שתוריד לבד את התחתונים, 

תשטוף אותם,

תשטוף את עצמה במקלחת (כדאי קודם להעביר מגבון)

 

זה לוקח יותר זמן וגם מגעיל, אבל אם היא ילדה חכמה, היא תבין שזה "לא משתלם" לעשות בתחתונים...

 

בהצלחה!

 

לא להתייאש- זה רק שלב בגדילה שלה...

הרבה נחת!

וואו נראה לי ממש מסובך ככה לעשותאהבה של אימא
תודה.. אני אשמח לעוד רעיונות.. אם לא תהייה ברירה אנסה את הצעתך 🙄
ניסינו..אהבה של אימא
זה בעיקר היה מסורבל אבל לא נראה שהזיז לה הרבה.. אי אפשר לגמרי לא לעזור לה עם זה ובסך הכל זה לא הטריד אותה יותר מדי 🙄
אולי לתת לה להיות בלי תחתונים בכלל?לפניו ברננה!
כנראה התחתונים נותנים לה תחושה שבטוח לעשות בפנים. אם היא בשלה, היא כנראה לא תרגיש בנוח לעשות בכל מקום אם אין לה תחתונים
לא מציעה מניסיון, זה טיפ ששמעתי מחברה.
(בכל מקרה אם את מנסה את זה, הייתי דואגת לכך שהשטח שבו היא מסתובבת יהיה קל לניקוי ולא יהיה לך סיוט אם היא תשאיר ערימה על השטיח...)
וואו שמעו העצות שלכם קשוחות חחחאהבה של אימא
אני ממש מעדיפה לנסות משהו עדין יותר לפני שאני מסכנת ככה את הבית שלי

אולי בכל זאת יש רעיון למישהו?

אגב היום אולי אולי הייתה איזו שהיא התקדמות.. כי טיפ טיפה יצא לה בישבנון ועשינו חגיגה גדולה והבאנו לה הפתעה קטנה והיא מאוד התלהבה מהחווייה וניסתה אחרי זה שוב..

הלוואי שמכאן נתקדם....

בכל מקרה אם למישהו יש רעיון נוסף אני ממש אשמח לשמוע...

תודה למי שענה!
את יכולה לזהות זמנים קבועים ביום שהיא עושה?בת 30
נניח, על הבוקר
או, מיד אחרי ארוחת בוקר.
אם כן, את יכולה להיות בהיכון, ואיך שאת רואה שזה מגיע מיד לקחת אותה מהר לאסלה.
גם אם לא תעשה הכל בפנים, לפחות חלק...ועל זה תשבחי אותה
לחכות , יש ילדים שלוקח להם זמןעמקאביב
חודש וחצי זה לא יותר מדי זמן?אהבה של אימא
זה כבר ממש מתקבע והופך להרגל בינתיים....
אוליאו ר
האם את מזהה כשהיא עומדת לעשות? את יכולה להביא את הסיר אליה במקום לקחת אותה לשירותים, ושיהיה משחקים/סיפור/משהו שיגרום לה לשבת.
בלי לחץ. עדיף שתמשיך 'לפספס' מאשר שיהפוך לעצירות.
לא בטוחה שזה הופך להרגל. זה אולי שלב. כמו שלא מיד מורידים חיתול גם בלילה.
אפשר גם לנסות לשבת בישבנון בזמנים קבועים, נגיד לכמה דקות סתם לכיף, בבוקר או אחרי ארוחת בוקר. שתתרגל לשבת. זה גם שעה שבדכ יש פעילות מעיים.
בהצלחה!
ובעיקרבעיקר בלי לחץ
הבת שלי באותו גיל וגם בגמילה, יושבת ומספרת לה סיפורים בשירוהתאיר בן דוד
בשירותים. ככה היא הולכת ויושבת בשמחה וסבלנות.
אנחנו עושים את זה מלא...אהבה של אימא
היא מתפנה בתחתונים רגע אחרי שמורידים אותה משם...
הייתי אומרת משהו כמו...נשימה ארוכה
הקקי לא רצה עדיין לצאת
בואי נשים טיטול
היא כנראה תעשה מיד בו (הישיבה הזאת על השירותים ממש מזרזת)
ואז תוכלי לחזור לתחתונים

ולהסביר שקקי עושים בטיטול או בשירותים אבל לא בתחתונים.
אולי היא פוחדת קצת מהקטע של הקקי שנופל לשירותים ולכן עוצרת את עצמה שם.
אתם יכולים לנסות לראות אם סיר עוזר לה או לחכות עוד קצת ולתת לה לעשות בטיטול. סהכ שנתיים וחצי זה גיל ממוצע או אפילו קצת נמוך לגמילה. אין באמת לחץ ולנקות תחתונים כאלה זה סיוט.
גם אם את זורמת בטוח באיזה מקום יש מזה כעס ותסכול. זה הכי מובן בעולם אבל קשה לגמול ככה...
אנחנו עכשיו במצב דומהבארץ אהבתי
בגמילה טריה יותר - רק שבועיים... בכל מקרה, עם הפיפי הוא למד יפה וכבר כמעט לא מפספס, ועם קקי לא היתה לנו בכלל הצלחה בינתיים (בחג הוא פספס ארבע פעמים...🥴).
יודעת שזה שלב, וממשיכה לחכות בסבלנות. אבל אשמח לשמוע אם התקדם אצלך משהו בינתיים ומה עזר...
אצל הקודם שלי גם בהתחלה כל פעם עשה בתחתונים, ואז פעם אחת הצלחתי לתפוס אותו רגע לפני (עם פרצוף שהוא כמעט עושה) ולקחת מהר לשירותים, ומאז ההתקדמות היתה די מהירה. אצלו אני לא מצליחה בינתיים לתפוס את הרגע...
אין התקדמות בינתייםאהבה של אימא
אני מנסה כרגע איזה שהוא תהליך עם מישהי שעוזרת לנו. מקווה שנתקדם בע"ה
וואו, נשמע מאתגרבארץ אהבתי
מקווה שיתקדם לכם בקלות...
תעדכני אם מתאים לך.
בהצלחה!
אם תאמרו לה שחוזאים לטיטולים זה לא יעשה לה את זה?מבט קדימה
למרות שתכף חורף... וואו. אשמח לשמוע מה עזר בסוף.
אגב, לכ להתעקש אם אין דרך טובה כי זה עלול להיות סיוט.
אני מכירה ילד ששגעו אותו עם זה והוא מפספס בלילות עד גיל 5!
חייבים סבלנות לדבר הזה...
חייבים...
פספוס בלילה זה שונה לגמריבארץ אהבתיאחרונה
ומבחינה רפואית הטענה היא שיש ילדים שפיזיולוגית לא שולטים על הסוגרים בלילה. היכולת הזו מתפתחת אצל ילדים שונים בגיל שונה, ועד גיל 6 נחשב תקין לגמרי. יש גם כאלו שממשיכים להרטיב עוד הרבה מעבר לזה (מכירה מקרוב), וזה ממש לא בבחירת הילד.
מה עם תחתון טיטולרות כ1
את האמת שהיה לי ככה עם הבן שלי
שנה שלמה כל מה שעשינו לא עזר
זה כנראה עניין של בשלות
הצילווו !אשמח לעצות לגבי תינוקת בת שנתיים.תבל
עבר עריכה על ידי תבל בתאריך ט' בתשרי תשפ"א 10:42
עבר עריכה על ידי תבל בתאריך ט' בתשרי תשפ"א 10:41
רוצה לגמול את המתוקה מהנקה היא בנוסף רוצה לתפוס את החזה וממש מתעצבנת אם לא מקבלת את מבוקשה.מדובר רק בשעות ההרדמה והלילה. האם יש עצות?תודה
אולי תשאלי בהיריון ולידהרקלתשוהנ
וואי לגמול מהנקה זה קשה...אבל היא בת שנתיים. היא לגמרי יכולה להבין שאת אומרת לה שזהו....

ניסית לתת לה בקבוק מוצץ משהו במקום?

שלום תודה לתגובהתבל
ניסיתי מלא דובים שישמש כחפץ מעבר לא עובד.בקבוק היא מסרבת בכל תוקף וגם מוצץ.
מנסה להסביר לה לדבר איתה והיא ממש נעלבת ובוכה רק מלשוחח איתה על זה.
היא מאוד נחושה.
אין לי בעיה להניק אותה הבעיה שהיא רוצה לתפוס את החזה.
אני לא מבינה מה זה אומררקלתשוהנ
אבל אולי כל פעם שהיא תופסת תפסיקי להניק אותה מיד, ואז היא תבין שאת מתכוונת ברצינות...
שווה לנסות תודה רבהתבל
פשוט להיות חזקה ולתת לה לבכות אני משערת. קשה לי לתת לה לבכות היא ממש היסטרית.
בזמן שהיא מפסיקה לינוק היא רוצה לתפוס את הפטמה כאילו זה איזה דובי ואם אני לא נותנת לה אז מתחיל איתה הבאלגן בכי הסטרי ופשוט לא נרגעת .פעם ניסיתי לא לתת לה והיא צרחה שעתיים רצוף והעירה את כל הבית ומאמינה שגם תשכנים חחח
חח הצחקת אותי ממש 😁רקלתשוהנ
אבל תכלס נשמע בכל לא נעים ואפילו כואב :-&
את יכולה לשים לב את הגבול. היא גדולה ובטח יכולה להבין...
חחח כן זה ממש מצחיק עושה לי בית ספר הקטנה מנהלת אותיתבל
היא מבינה הכל אני מדברת על זה איתה והיא אשכרה נעלבת ומתעצבנתתבל
ומתחילה לבכות😅😅
יש לך אפשרות להעזר בבעלך?נשימה ארוכה
נגיד, שבמשך כמה ימים ברציפות הוא מרדים אותה ואת אפילו יוצאת לסיבוב בחוץ בזמן הזה?

הרעיון הוא קודם כל לשבור את ההתניה שלה שהשכבה זה אוטומטית הנקה.
היא מתעוררת באמצע הלילה ומבקשת? אז גם אם אפשר שבעלך יקום ומרגיע אותה בדברים אחרים.

אם תצליחו להיות עקביים, הרבה פעמים זה מצליח.
אם אין אפשרות- זה דורש ממך להיות קשוחה...
את יכולה גם כן לשנות את ההשכבה לכמה זמן כדי שלא תהיה אפשרות לינוק- סיבוב בעגלה או באוטו למשל ולנסות להסיח את דעתה בדברים אחרים כשהיא קמה ומבקשת.
אני גם הנקתי עד אחרי שנתיים. תכלס הצלחתי לגמול כשהייתי ממש נחושה. שאני לא נותנת ויהי מה... וגם הוספתי פיצוי קטן שמאד אהבו ואחכ כשהתרגלו כבר הורדתי את זה.
תודה רבה לתגובה,רעיונות מעולים😆תבל
אנסה תשיטה של לצאת ושבעלי ירדים אותה.
תודה
גמלתי 2 ילדים קרוב לגיל שנתיים.44444אחרונה
להיות אסרטיביים.
לתת בקבוק רק עם מים במקום ולא להניק.
לפני זה כמובן לתת הכנה ולהסביר שהיא גדולה והיא תקבל בקבוק עם מים לפני.

תתנגד בהתחלה.
בשלב מסויים מתרגלים....
'אמא משעמם לי!'nnn
מה קורה עם הילדים היום. למה הם לא יודעים להעסיק את עצמם?
הבעיה העיקרית שלנו כרגע היא עם 3 מתבגרות. הן אומרות שביום רגיל הן מצליחות איכשהו להעסיק את עצמן בכל מיני תחביבים, מסכים מידי פעם וכו'. אבל בשבת... לפעמים הן מטפסות על הקירות. 2 מהן לא סובלות משחקי קופסא וכדו'. משחקות לעיתים רחוקות, קוראות מלא, אבל אזלו מזמן הספרים שלקחנו מהספריה לפני הסגר. אחת מהן אמרה שהיא פשוט שונאת חגים ושבתות בגלל השיעמום. וזה ממש ציער אותי.
הן די משגעות אותי עם ה'אמא משעמם לי, תני רעיון מה לעשות' (למרות שהתפטרתי כבר כמה פעמים ממשרד התעסוקה, זה לא עזר לי 🙄).
מה עושים?
הן לא משחקות או מפטפטות ביניהן?אמא וגם
מה עם חברות?
עיתונים ועלוני שבת?
משחקים שיכולים לעניין אותן (רמיקוב? קטאן? אפילו קלפים ושש בש..)
להסתובב קצת בחוץ
לישון
בעיהבת 30
הדור היום באמת רגיל להמון גירויים מבחוץ, ולכן כשהוא צריך למצוא גירוי מבפנים הוא מאוד מתקשה בזה.
אני זוכרת את עצמי עומדת מול הספרים שלי ובוחרת איזה ספר אני אקרא, למרות שהכרתי את כולם בע''פ. עם הבנות שלי זה בקושי קורה, יקראו ספר פעם שניה אחרי חצי שנה במקרה הטוב. לכן אני פחות קונה ספרים...יותר בונה על הספריה.
לעצם הענין, אולי תחום של יצירה יכול לתת להן תעסוקה ולפתוח להן קצת את היצירתיות.
אולי אפילו לחשוב על קורס מקרמה, קורס תפירה, ללמוד לסרוג בחוטי טריקו- יש ביוטיוב דברים מהממים, אולי אפילו הן יכולות להכין ולמכור- שטיחונים יפים לקראת החורף, כיפות צבעוניות לילדים.
גם תחום של תכשיטנות זה נחמד. מזמינים חומרים והן מעצבות, גם לעצמן ואולי גם לחברות, למתנות.

הנה, נתתי לעצמי רעיונות נחמדים לבנות שלי גם ..
אמנם זה לא נותן מענה לשבתות וחגים, אבל אולי כן למצוא משחק אתגרי שלוקח הרבה זמן, או פאזלים ענקיים (צריך לבדוק אם מותר בשבת. יש פסיקה שמתירה, אני חושבת).
תודה. הבעיה העיקרית זה סגר ושבתות/חגיםnnn
אין חברות, אין ספריה, לא רוצות לשחק משחקי קופסא או קלפים. עוד הצעות?
אנחנו לא קונים עיתונים חוץ מאותיות שכבר פחות מעניין אותן.
משחקים כמובת 30
ארץ עיר בע''פ
אישיות
חידות ידע בעל מיני נושאים- נניח לפתוח אטלס ולשאול כל מיני שאלות, איפה נמצא הנהר...מה עיר הבירה של...
נראה לי שהיום יש יותר תלות שלהם במסכיםהיום הוא היום
אז זה יותר קשה. הם המון שעות במסכים ולא רגילים לדברים אחרין
נכון אבל רק לאחת מהן יש טלפון חכם (לצערי)nnn
לשתי האחרות אין והן לא רגילות למסך תמידי. הן כן עושות כל מיני דברים בימי חול, אבל שבת...
אז אולי זמן אתכם ההוריםהיום הוא היום
בטח כבר יש אבל להוסיף זמן אישי לדיבורים והקשבה וכולי. אחד על אחת או אפילו ביחד.

יש להם יותר זמן איתכם וזה טוב אז שווה לנצל את זה. ככה הרב אבינר כתב בעלון.

לעזור להם לחפש ספרים זה טוב.

איך את מתומדדת עם השיעמום? את יכולה לשתף אותם באסטרטגיות שלך להתמודדות.

זה באמת מצב מורכב עם הסגרים אז יותר קשה להן.
תודהnnn
בגלל הסגר יש לנו המון זמן ביחד. ממש לא חסר...
עדיין נשאר להן הרבה זמן פנוי בשבת.
ואני לא זוכרת מתי בשנים האחרונות היה לי משעמם...
משחקי דמיון מודרך..באר מרים
אני משחקת לפעמים עם הילדים שלי בלורף..

מתאים לכל הגילאים..

אני מתחילה לספר להם סיםור, מוסיפה אווירה - נוף, קולות וכו..
ומשם מפחתח לכמה כיוונים שונים:

לפעמים לכיוונים יצירתיים של דמיון בסגנון של עליזה בארץ הפלאות וכאלה. ( הם דוסים ולא מכירים אז זה מיוחד להם..)

לפעמים הופכת לסיפור בהמשכים כשכל אחד מוסיף חלק..

לפעמים שולחת לחלומות לעתיד.. (פעם שלחתי כל אחד מהם לדמיין את הארמון שהיה בונה לעצמו: כמה חדרים, מה יש בכל חדר, מי נמצא שם וכו..) היה מדהים!

לפעמים פותחת דילמות או יוצרת מפגשים מורכבים ( זהירןת שלא יהפוך ל"חינוכי" מדי..

דרך מדהימה להינות ביחד ולהכיר לעומק את הילדים שלך..
וואו!!!בת 30
משהו את
נשמע נחמדnnn
לא כלכך בסגנון שלנו. לא מתחברת כלכך. תודה
סיבוב בחוץ, סיבוב איתךעמקאביב
קלפים, דמקה, שחמט, כדור
מה עם להגיד תהלים למען מטרה מסוימתמשהו מיוחד

או ללמוד הלכות של התקופה?

תודהnnn
אומרים תהילים של שבת (2 מהן. השלישית לא מתחברת)
לימוד הלכות פחות מעניין אותן. אחת מהן לומדת עם בעלי תנ''ך.
אז אולי יצירה כלשהי?משהו מיוחדאחרונה

אוריגמי, הכנת צמידים, צביעת מנדלות...

גמר חתימה טובה! אשמח להמלצה לאיזה מיטת קומותיים?יחידה*

וסוג מזרנים לשלשה בנים

בגילאי 16..9..4..

תודה!!יחידה*אחרונה


צריכה עזרה/עצה -דחוף! הילד שלי בן שנה ו9..eoz
אז ככה יצאו לו רוב השיניים, אולי כמה טוחנות שנשארו לו שיצאו חצי או שבכלל לא .
לא יודעת בדיוק .
המצב הוא כזה , בכל פעם שהילד שלי מצחצח שיניים אחרי כמה זמן מתחיל להעלות לו חום :/
האם זה דבר נורמלי ??? שמצחצוח שיניים יעלה לו חום ?
יש מצב שהוא מגרה את החניכיים ובגלל זה, זה קורה לו ?
למרות שהוא כבר גדול שנה ו9 לא אמור להיות לו דבר כזה.
זה ממש מתסכל!!
אשמח לעזרה
מוזרבת 30
כמה פעמים זה קרה?
והאם החום עולה מיד?
האם לפעמים הוא מצחצח והיום לא עולה?
היי, לא מיד אחרי כמה פעמייםeoz
מענין.בת 30
בואי נגיד, שאם תשאלי רופא הוא מן הסתם לא יתן לך מענה.
אני באמת לא יודעת את מי כן אפשר לשאול...
אמרו לי לעשות לו בדיקות דם, ולשלול שאין לו חיידקeoz
אז תעשי...בת 30
למרות שאני לא מבינה למה זה קשור
בגלל החום, ובגלל כשקורה לו את זה הצואה שלו רכהeoz
ועושה לו אדום בטוסיק ממש שורף כזה

לא יודעת , גם אני לא מבינה כל כך איך זה קשור לחיידק
בבדיקות דם אפשר לזהות האם קיים בגוף חיידק1הריון
ולפעמים אפילו איזה חיידק.
תשללו אולי רגישות בחניכיים שגורמת לדלקת
ודלקת גורמת לחום...
מב עושים במצב שיש רגישות בחניכיים לפעוט?eozאחרונה
שלא יצחצח יומיים, תראי שאכן קשור.העני ממעש
מחפשת המלצה על עגלת תינוקרצוף תוכו אהבה
ביבה טאי טאי1הריון
אבל יש היום כל כך הרבה עגלות שאם תכתבתי מה הדברים שחשובים וקריטים לך יהיה יותר קל להמליץ.
תכתבי מה חשוב לך44444אחרונה
משקל קל/ קיפול קל/ קיפול קטן/ מתאימה לגבוהים/ יציבה מאד/ חזקה מאד/ עבירות טובה וכד'.....

בגדול יציבות וחוזק ומשקל קל לא הולכים ביחד.....
זה בדר"כ אחד ע"ח השני.
תחשבי מה חשוב לך יותר.....
מישהי יודעת איך מורידים לק מבגדים?? תודה!תאיר בן דוד
התקלפויות בכל הקרקפת, מצח,גבות,פנים...בת חודש וחצימתביישת_אנונימ
איך מטפלים??
לחכות?יראת גאולה
אפשר לשים באמבטיה אמול או בלנאום.
אפשר למרוח קצת שמן זית או שמן קוקוס.
וזליןאמא וגם
או שמן שמתאים
חמאתבשורות משמחותאחרונה
חמאת שיאה אורגנית
יתושיםחסידישקייט

תגידו מה עושים?

אני ובנותיי 1.8 ותינוקת בת 7 חודשים נעקצות כל לילה מיתושים

מה עוזר?

למרוח סנו דיחיים של
לשים כוסיות עם חומץ בחדר
לעשות רשת?
יש פה מגוון פתרונותאמא וגם
גם אם יקח זמן להזמין מחו"ל ולחכות אפשר לקבל רעיונותולחפש קרוב...

פתרונות לאתגרי לקיץ
רשתותנפשי תערוגאחרונה
ילדה בת 9 מתחצפתאנונימית3011
ערב טוב
בתי בת ה 9 לא מפסיקה להתחצף ולהציק לאחיות שלה.
היא פשוט מחקה אותי בהתנהגות שלי וחושבת לחנך אותי. מרימה את הקול. מתחצפת. לא מקשיבה. ולצערי אין לי דרך להעניש אותה. כל מה שאני מנסה לא מזיז לה. היא בין הגדולות ואני מפחדת שתהווה דוגמא רעה בהתנהגותה. שאר הילדים לא כאלה. היא טיפוס מנהלת. היא לא מקבלת מרות. וגם שנותנים לה עונש לא עושה כמו שאומרים לה. היא שולטת ואני פשוט לא מצליחה לתקשר איתה כשהיא מתחילה להתחצף ולהציק אני נאלצת להוציא אותה מהבית שתפסיק להציק לאחיות. בזמן האחרון גם זה לא טוב כי היא מתחילה לבעוט בדלת. מתוסכלת מאוד ומותשת.
מומלץ לשמוע שיעורים בנושא חינוךnnn
או ללכת לסדנת הורים.
בינתיים, עונשים מיותרים פה ולא שייכים.
כנ"ל להוציא מהבית. אם את לא רוצה שיום אחד היא תתחיל להסתובב ברחובות כי היא לא מרגישה מספיק טוב בבית, לא כדאי לתת את הההרגשה שכשהיא לא בסדר מוציאים אותה מהבית.
אם היא טיפוס מנהלת זה מצויין. כרגע היא מנסה להכעיס ומצליחה. מה יקרה אם לא תכעסי? אם תצליחי לראות בה את הטוב ולא לחשוב כמה רע היא עושה? אולי היא לא תקבל מה שהיא רוצה - להכעיס את כולם ואז היא תשתנה.
צריך להגיד, אצילנו בבית לא מדברים ככה, אצלינו בבית לא עושים... אבל בלי כעס.
מצד שני לקרב אותה. אם היא עושה מעשה חיובי, ממש לשבח אותה על זה. כשהיא באה מבי''ס לשוחח איתה, מה היה היום? , איך הרגשת? וכו'. שתראה שאיכפת לכם ממנה.
לתת לה משימות בבית, לבקש את זה בצורה נעימה ולא בכפייה. אם היא אוהבת לבשל, לתת לה לבשל אם לטפל בכביסה אז כביסה וכו', אולי גם משימות שקשורות באחיות שלה. לקלח, לספר סיפור, לחתל. כמה שתתני לה יותר אחריות היא תרגיש שמאמינים בה וגם היא תוכל להאמין בעצמה, בטוב שבה.
וגם לא תמיד צריך להגיב על כל דבר. גם אם היא נגיד מציקה לאחיות, אם זה לא מכות או משהו חמור, אפשר להתעלם. ולנסות לא להתעצבן. הן יסתדרו לבד בסוף.
אם זה גרוע אז אפשר להגיד משהו כמו: אני רואה שאת ממש רוצה להנות עם האחיות שלך אז בואי נחשוב על רעיון שאת יכולה לעשות איתן. אולי תכינו הצגה ביחד? תעשי איתן יצירה? תספרי להן סיפור? תיקחי אותן לגינה?...
אישית אני לא אוהבת שאומרים לילד שהוא חוצפן. הוא מפנים את זה וככה הוא יראה את עצמו בעתיד. וחוץ מזה שזה נשמעת לי מילה לא יפה.
בהצלחה
נשמע לא פשוט!!בת 30
את בטח מרגישה כמו סמרטוט סחוט בסוף היום...
קצת מוכר לי, לצערי.
אני יוצאת מנקודת הנחה שיש סיבה להתנהגות הזאת. זה לא סתם. אולי יש יותר מסיבה אחת. אולי זה שילוב של אופי, רגישות, מיקום במשפחה ועוד.
בכל אופן, הייתי משתדלת ממש להראות לה כמה שיותר אהבה, גם אם זה קשה.
שלא תלך לישון בכעס ובבכי,
לנסות מגע- ליטוף, עיסוי,
ועוד משהו חשוב- הכי חשוב, לנסות לרדת לשורש, ולפתור שם את הבעיה.
חפשי ''הבית להורות מקרבת'' בגוגל. יכול לעזור לך מאוד מאוד!!!!
נשמע שמשהו מבפניםאמא וגםאחרונה
מציק לה וגורם לה להתנהג ככה.
מציעה שאת ובעלך תגידו לה בערב שאתם רוצים לדבר איתה. תכינו תקרובת.
תשאלו אותה מה שלומה ואיך היא מרגישה.
אם לא תשתף במשהו משמעותי תגידו שאתם מרגישים שההתנהגות שלה השתנתה לאחרונה ואתם מנסים להבין למה...
בהקשר למה שאומרת אפשר:
1. להציע עזרה אם מעלה מצוקה
2. לשאול לדעתה על פתרונות
3. להעמיד גבול להתנהגות שלא מקובלת עליכם
4. להחליט יחד מה קורה מעכשיו.

נקודת המוצא צריכה להיות שאתם כהורים מבחינים בזה שהיא מתנהגת באופן לא תקין, רוצים להבין מה עובר עליה ומוכנים ורוצים לעזור.
יחד עם זאת לא מוכנים לקבל התנהגויות מסויימות.

ממליצה מאד להמנע ממאבקי כח ועונשים בפרט כשנראה שזה גם לאמקדם את המצב.
באופן כללי ממליצה חשמוע שיעורים בחינוך ואפילו ללכת לסדנא להדרכת הורים...
לקראת החגים-עצה חשובה להורים בוגרים!!! בינייש פתוח
במיוחד כשיש בן או בת שזוכרים ימי הולדת של כל המשפחה המורחבת לדורותיה...
כדאי להבהיר לילדים, כבר מהרגע שהם מתקרבים לגיל בוגר ויכולים לתת מתנות כשמבקרים בחגים (או מתנות קטנות בחלק מהשבתות כשמבקרים את ההורים) שאם הם קנו מתנה יקרה, על דעת שהאחים ישתתפו בנטל אבל דאגו לעדכן אותם רק אחרי שכבר קנו את המתנה-המתנה תלך אוטומטית לפח.
זה לא הגיוני לקנות מתנה להורים, לסבא וסבתא משני הצדדים בשם כולם בלי לוודא לפני כן מה היכולת הכלכלית של האחים או האם מתכוונים השנה לתת מתנה לבד (ראש השנה בשנה שעברה קניתי פוסטר לסבתא שלי עם תמונות שלי עם אחיינים, בני דודים, תמונות מהצבא ומביתי הקט...)
למה שתלך לפח?אמא וגםאחרונה
מי שתאים לו ישתתף ומי שלא לא.
אחרי פעם או פעמיים שיצטרכו לשאת לפחות בחלק מהנטל הכלכלי לבד זה בטח יעבור.

או שאפשר פשוט להגיד-
כל הכבוד למי שמארגן מתנה. חשוב שהמתנה תהיה משותפת ומותאמת ליכולות ולרצונות של כולם...
ולכן או שנחליט יחד על סכום מתאים
או שכל אחד יתן כמה שמתאים לו וממה שיהיה קונים.