פורום הורות (עמוד 329)

שהיא תקנה לך

 להשרות כמה דקות  באקונומיקה לשפשף לשטוף ולהכניס למכונה.

שמים על הכתם משרים ל10 דקות בערך ואז מכניסים למכונה.

אם הכתם ממש ישן אז אפשר להרטיב טיפה..

בהצלחה!

או לפחות לכסות את האף עם טישו ושוב המלצה ישנה של כמה שנים.

..

היום אני לא מסוגלת להתעטש/להשתעל על היד. זה הפך לטבע שלי- לעשות זאת על המרפק.

וזה נראה לי דוחה אפילו לעשות זאת על היד. בעע...

 

 

מסתבר שפה כולם מעודכנים, יפה

לפני שנתיים - שלוש בערך.

הבן שלי בן 10 חודשים, ושכיש אוכל קשה יותר אני נותנת לו בחתיכות גדולות יחסית כדי שאם הוא לא ילעס הוא לא יבלע ויחנק... או לחלופין חתיכות ממש קטנות [אבל לא רסק] שמקסימום הוא יבלע... ולרוב לא רואים בטיטול שום דבר שלם ככה שמסתבר שהוא מעכל את הכל בסדר..

וגם לא עוברים ישר לגזר חי .. יש באמע גם דברים שנמסים בפה כמו לחם למשל... וגם קציצות לא צריך לרסק וכו'..

אצלו גם אין שיניים עדיין ובכל זאת הוא מסתדר..

בגלל שנהיה חשוך מוקדם הגוף כבר מרגיש שהוא צריך את השינה.

 

היא הייתה רגילה לישון ב8, 8 וחצי...

אבל נראה לי שכל עוד זה מה שטוב לה אז למה לכפות עליה לישון פחות?

 

ואני בקושי מספיקה להיות איתה...

 

אנחנו לא חסרים לה?

הבן שלי היה הולך לישון ב8 וחצי 9, ועכשיו ב7 וחצי 8...

אולי זה קשור?

נורמלי לגמרי.

 

ואין לכך כל קשר למה שכתבת בהמשך, "אנחנו לא חסרים לה"?...

 

אצל תינוק אין חשבונות כאלה.  עייף - הולך לישון. וטוב שזה כך..

שלי נרדמים בערך שמונה וחצי 9 וקמים ב6 ורבע בערך מעצמם. וגם זה... צריך ממש לשכנע ולהכריח אותם לישון. מצידם עד עשר בלילה להשאר ערים. ח...ח! לך זה באמת קשה לראות אותה מעט מידי וזו צרה של אמהות וילדים בדורנו. נשמע לי שהיא צריכה לישון אפילו יותר מוקדם!

נכון אביה? 

פעם - בחמש וחצי, ילדים כאלה כבר במיטה.....

והיא נחלשת מזה ומתעיפת מוקדם. נראה לי בערך בגיל הזה מפסיקים לתת ברזל . אולי זה קשור? אני לא יודעת אם רלונטי לגיל הזה- לבדוק גםB12

אולי באמת זה העניין שמחשיך מוקדם. לא יודעת.כי היא רגילה לישון בחושך.

בקייץ היה רגיל לישון ב8 וחצי 9 וכיום-

הוא הולך כבר לישון ב 7 וחצי 8.

 

הם ממשיכים את השעון הביולוגי שלהם ולא הולכים לפי שעון קייץ וחורף.. 

 

 

זה פשוט היה מוזר

 

תודה!

זה דבר לגמרי נורמלי לתינוק קטן כזה..

לא להשתגע אבל כן להוסיף לתזונה הרבה מאד פירות וירקות מגוונים ושונים (כל אחד מעניק ויטמינים אחרים) ולנסות כמה שיותר (כמובן רק בשמחה ולא ללחוץ) דגנים מלאים, זאת אומרת: קמח מלא, אורז מלא, אפשר גם קטניות כתוספת או בורגול, קינואה וכו'... במקום סתם פתיתים או ספגטי...

כשאנחנו עשינו שינוי משפחתי הם הפכו מתינוקות חולניים לממש בריאים...

לגבי מכשיר אדים- לא בקיאה בהבדלים, אבל אישית מאד מפחדת מהחמים בגלל כויות לכן משתמשת רק בקרים.

חיזוקית של הדס. היא אמרה שמאז שהיא מקפידה להביא להם הם הרבה פחות חולים בחורף.

אני משתדלת שלא יהיו מעברים קיצוניים בין חום לקור.

 

דוגמאות בחורף -

את המעיל הילדים לובשים רק לאחר שכבר יצאו מהבית, או שנייה לפני כן. כנ"ל ביציאה מהאוטובוס / אוטו וכו'. 

לבישת פיג'מה לאחר האמבטיה - אני מלבישה בדרך כלל שכבה ראשונה בחדר האמבטיה המחומם, ושכבה נוספת (או שתיים...) בחדר. 

לא מחממת בקיצוניות. בכלל משתדלת להמעיט מהפעלת חימום, מעדיפה שילבשו שכבה נוספת בבית (אני גרה בבית אל ובהחלט מקובל פה לחמם הרבה. בלילה אני כן מדליקה רדיאטור לילדים). 

 

כמובן שאני לא מחסנת נגד שפעת, שזה חיסון שיש לו די הרבה התנגדויות, גם ברפואה המקובלת. 

 

מבחינת תזונה - 

אנחנו ממעיטים במוצרי חלב, שנחשבים מעודדי צינון.

אם כבר מקוררים - מומלץ עד כמה שאני יודעת, להפסיק לצרוך מוצרי חלב, וגם מומלץ לצרוך ויטמין C (בקיווי יש המון, בפירות הדר יחסית מעט. נדמה לי שיש הרבה גם בגמבה, ויש גם תוספי תזונה).

 

הרבה בריאות!

 

הצטערתי לקרוא שכתבת: "כמובן שאני לא מחסנת נגד שפעת, שזה חיסון שיש לו די הרבה התנגדויות, גם ברפואה המקובלת."

למה "כמובן"?רוב הרופאים ממליצים בחום על חיסונים.

גם מי שלא מחסן יכול לכתוב: "לאחר התלבטויות והתייעצות עם רב/רופא החלטנו שלא לחסן נגד שפעת".

אפשר היה גם להוסיף "כמובן שאנחנו מחסנים נגד המחלות המסוכנות כגון פוליו, שעלת, חזרת וכו'".

 

גם מי שלא רוצה לחסן את הילדים נגד שפעת (אולי בגלל שהזריקה כואבת, או העלות הכספית, או מחוסר זמן, או בגלל שזו מחלה קלה) כדאי מאד שיתחסן בעצמו.

מי שלא מחוסן עלול להידבק בעבודה, למשל ואז להדביק את ילדיו, הוריו המבוגרים וכו'.

כל אדם מחוסן "עוצר" את התפשטות הוירוסים והפצתם מאחד לשני.

 

מומלץ לקרוא את המאמר של ד"ר חנה קטן כאן בערוץ 7 (ולהתעלם מהתגובות).

www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/12411

 

חורף בריא לכולם.

ולחסן כל שנה נשמע לי עצוב... עדיף להפחית את העומס על הגוף וללכת על מניעת המחלה דרכים עדינות יותר

כמה חשוב לשמור על אוורור נאות של החללים בבית! לא לסגור הכל ולהפעיל חימום, כי כך החיידקים רק מתרבים.

תמיד להשאיר סדק בחלון וכניסת אויר נקי.

א. מבחינת תזונה- כדאי להקפיד על הרבה ויטמין C, שמחזק את מערכת החיסון. יש כמובן בפירות הדר, אבל הבעייה שיש ילדים שפירות הדר גורמים להם לליחה. דווקא בפלפל אדום יש כמות ענקית של ויטמין C, פי כמה וכמה מאשר בפירות הדר, כמו שמישהי כתבה פה. אז שווה להוסיף לסלט כל יום. ואפשר גם לתת "סוכריות ויטמין C".

מצטרפת להמנעות ממוצרי חלב, זה יכול להיות מאוד משמעותי.

 

ב. רפלקסולוגיה- שווה לך ללכת פעם אחת למישהי מקצועית, שתלמד אותך מה בדיוק עושים ואיפה לוחצים לחיזוק מערכת החיסון, שחרור ליחה, דלקת אזניים וכד'. לנו זה מאוד מאוד עזר. כל פעם שהייתה טיפה'לה נזלת- עשיתי לבנות שלי (שתיהן עם רגישות במערכת הנשימה), וזה היה מעולה.

 

ג. עדיף לדעתי מכשיר אדים קרים, ממה שראיתי הוא הרבה יותר יעיל, וגם יותר בטיחותי ופחות מתקלקל. אם מחממים את החדר ממילא אז זה ממש בסדר.

 

ד. לגבי חיזוקית- אחד הרכיבים הוא הצמח אכיניציאה, שידוע בסגולותיו הרבות אבל מקצת בירורים שעשיתי למדתי שלפני גיל שנתיים לא כדאי לתת, וגם שלפעמים הוא עלול לגרום לבעיות אצל מי שממילא רגיש, כמו אסטמתיים וכד'. 

 

אחרון חביב- אם הם רגישים, וגם יש לכם קצת כסף מיותר, אז אני ממליצה על טיפול בחדר מלח. גם הגדולה שלי הייתה רגישה (פעמיים  תוך חודש הגענו באמבולנס למיון...), ועשינו לה טיפול מונע בחדר מלח. אין לי הוכחה שזה עזר, כי עשינו את זה רק כמניעה, אבל החורף ההוא עבר בשלום,ב"ה.

מה זה

עלות

איפה

 

תודה

שמעתי רעיון לקחת ציפה של כרית ולמלא אותה במלח גס.
לא ניסיתי, אבל הרעיון נשמע טוב.
(כמובן להעביר תפר במכונה...)

א. מה זה? לפי ההסבר שקיבלתי- זה חדר שבנוי מבלוקים של מלח שמייבאים ממכרות באוקראינה, שהם עשויים כמעט 100% מלח. אחרי שבונים את החדר, יוצרים בו ואקום, ואז הלבנים משחררות חלקיקי מלח קטנטנים שנקראים יונים שליליים של המלח (לא יודעת ממש מה זה...) , ואלה הם החלקיקים שנכנסים למערכת הנשימה ובעצם מרפאים אותה.

 

בתכל'ס- יש חדר לילדים שיש בו משחקים נחמדים, ספרים וכלי חול שמשחקים איתם במלח שמפוזר על כל הרצפה. נמצאים שם שעה ופשוט משחקים. (יש גם חדר לנוער ולמבוגרים עם ציוד אחר).

 

ב. איפה? יש רשת שנקראת "דרך המלח", שיש לה לא מעט סניפים בארץ, ואפשר לבדוק באתר שלהם. אנחנו היינו בחדר- מלח במודיעין.

 

ג. עלות-זהו שזה יקר. לנו, לפני שנתיים עלה החודש הראשון 480 ש"ח ל8 טיפולים, כלומר פעמיים בשבוע. אבל זה בעצם חצי מחיר, כי החודש השני כבר היה אמור לעלות כפול. אבל כדאי לבדוק, אולי יש עוד רשת, אולי יש חדרי מלח פרטיים, (יש משפחה במבוא חורון שיש לה חדר פרטי), אולי יש מבצעים נוספים.

 

אשמח לענות לך על עוד שאלות אם תרצי

 

בחורף שעבר נתנו להם כל בוקר דובון של ויטמינים וזה ממש השפיע. מוזר כי אני לא מאמינה שיש שם כ"כ הרבה ויטמינים אבל עובדה...

באמת בגלל זה עיכבתי את הצטרפות הקטנה אליהן, עד שהתחילה לישון לילה נורמלי פחות או יותר כמו הגדולים...

בהתחלה הגדולים קצת התעוררו, אך מהר מאד התרגלו לבכי וזה כבר לא מפריע להם...

בעלי היה יושב אצלהם ומספר להם סיפורים עד שהיה נרדם, וגם הם. לא זוכרת מי היה נרדם קודם, אבל מתישהו היה נהיה שקט  בעלי היה חוזר לסלון אחרי תנומה קצרה ומרעננת

 

לאט לאט הם מאזנות את עצמם ונרדמות..

 

הקטנה נשכבת לישון לבד ונרדמת (היא ממש עייפה)ראשונה.

אחריה האמצעית שנרדמת בתוך שניות  ספורות (הכל תלוי מתי הראש מונח על הכרית..)

והגדולה מתקשה אך לבסוף גם היא נרדמת.

 

לרוב כפי שיוקטנה אמרה בעלי או אני יושבים לידם עם סיפור וקריאת שמע וכך הם נרדמות.. (אכן לא ידוע מי נרדם קודם..)

הן מאוד נהנות יחד, זה ממש חוויתי בשבילן.

 

הקטן שלנו כרגע איתנו בחדר נראה איך הוא ישתלב בהמשך..

 

בהצלחה!

רק טוב!

אצלי הקטנה לא מעירה את הגדול אם היא מתעוררת בלילה וכנ"ל הפוך.

אני משכיבה אותם יחד ויושבת איתם קצת...

אני מפחדת להכניס אותה בהמשך לחדר... נראה לי שהם יעירו אחד את השני ותהייה חגיגה שלמה.... =)

גופם של הילדים יודע לדרוש את שלו

אני לא חושבת שהם יוותרו על עניין השינה כל כך מהר ולו רק בגלל שיש מפריעים..

אולי בהתחלה הם יעירו אחד את השני, אך כשהם יבינו שזו המציאות הם יצטרכו להתמודד איתה

ואולי אפילו יצליחו

את אומרת לה שלא תצפה שביה"ס הוא זה שישמח אותה - אז הוא באמת לא ישמח אותה..

 

אכן, יש בעיה מסויימת, אך היא אינה "גזירת הכתוב". תלוי הרבה מאד במי שמלמד.

 

"כתינוק הבורח מביה"ס", זה לא חידוש של ימינו..

 

טבעה של מסגרת שיש בה למידה יותר אינטנסיבית, שלא תמיד הילדים נמשכים לכך באופן טבעי.

 

והפיתרון אינו בהמשך של אוירת הגן, יצירות ומשחקים וכו'..

 

 

לדעתי, כדאי להציע אפשרויות להתענינות בתוך הלמידה.

 

להגיד לה, תנסי להתענין במה שמלמדים - ואז יהיה לך נחמד, תדעי דברים חדשים.

 

ולהציע לה, כדי שהשיעור לא ישעמם:

 

1. אם המורה שואלת משהו - תנסי לחשוב אם יש לך תשובה ולהצביע.

 

2. אם היא שואלת מישהי אחרת - תחשבי מה את היית עונה.

 

3. תקשיבי, תשאלי שאלות בעצמך.

 

 

כשילד מתרגל להתענין, טוב לו.

 

כדאי גם לדבר עם המורה, שתנסה לעודד אותה, לשבח אותה על שאלות ותשובות טובות; להתייחס אליה בצורה נעימה.

 

 

אני כבר ראיתי ילדים חוזרים מביה"ס ועונים לשאלה איך היה בביה"ס - "כיף"....

 

ואכן, מאד התפלאתי. בזמני לא היה כזה..

 

א. תודה על העצות אנסה ליישמם.

 

ב. כשאמרתי לה תנסי לשמח את עצמך התכוונתי וכך גם אמרתי לה- מיצאי את הנקודות הטובות- שיעורים מעניינים, חברות, יצירות בהפסקה וכ'ו לא חייב לאהוב הכל .

בתור מורה(לא שאני תמיד מצליחה) אך מנסה שהשיעור יהיה מגוון ומהנה כך שהילדים (כך מספרים ההורים) 

רוצים להגיע לבית הספר ולא מוכנים לפספס לימודים .כשילד אומר על כיתתו זה המשפחה שלי. אני מתרגשת.

כמובן שלא תמיד זה מצליח.

 

גם בתי היתה אומרת "כייף"  ושהיא אוהבת מאוד את המורה.אך לאט לאט החשק והמוטיבציה ללמידה יירדה.

ולמה? דרישות, שיעורי בית, מבדקים, ציונים, הישגים... ואני שואלת את עצמי האם זו הדרך??

אני לא אומרת שהכל צריך להיות חלק ואני יודעת שהיא צריכה להבין ולהתחשל.

אבל האם יש דרך ללמידה מהנה,חוויתית, מאתגרת ויצירתית כך שעולמו  ונפשו  של הילד תפרח ותגדל??

אני  פשוט מנסה לברר כיצד לעזור לה כבר מעכשיו.

 

 תודה על הארות.

והלוואי שנזכה להבין איזה תפקיד חשוב נפל בידינו.. . לחיות בדור הגאולה ולגדל את ילדי הגאולה ממש  ...

רק טוב!

 

 

בעוד שהעולם שינה פניו לבלי היכר.

וגם היסטורית, בית ספר הומצא (רק לפני כ-200 שנה, אגב), על מנת להכשיר המוני אנשים לעבודה במפעל בשל "המהפיכה התעשייתית". האם אנחנו רוצים להכשיר את ילדינו לעבודה במפעל? אמנם, כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל אולי יש עבודות שגם יגרמו להם סיפוק והנאה, יותר מאשר עבודה במפעל!

מסגרות אלטרנטיביות קמות ונפתחות יותר ויותר, ולצד אלה קיימת גם האפשרות לבחור ב"חינוך ביתי" (אנחנו מאוד מרוצים, למרות הקשיים).

אם את לא מאמינה במערכת, וגם הילדה בבירור מתריעה שקורה משהו שהוא "לא נכון", אולי תרצו לנסות ולשנות את המצב, במקום לשנות את הילדה. הילדה היא ילדה נורמלית וטובה. ההמצאה "בית ספר" היא הבעייתית, הלא נורמלית, והלא טובה (בית הספר במובן המסורתי והשכיח, לכל הפחות).

בית הספר השתנה מאוד בעשרות השנים האחרונות.

ובתי ספר מוזכרים כבר בגמרא

לבית ספר כמו שהוא נראה היום: מטעם המדינה (ולרוב במימון המדינה, לפחות במידה מסויימת), שמיועד לציבור הרחב, ולא למעמדות מיוחדים, ושמתיימר להקיף את כל תחומי החיים (ולא ללמד מקצוע מסויים אחד, למשל). 

 

אני מרגישה שבית הספר השתנה אך ורק מבחינה קוסמטית: נוסף חדר מחשבים, לדוגמא.

עדיין ה"ראש" הוא אותו "ראש": יש "חומר" מסויים שצריך לעבור מהספרים ומהמורה, אל תוך ראשים של ילדים, בלי להתחשב ברצון ובעניין שלהם. הרעיון הזה של "תכנית לימודים" שכל אחד פשוט מוכרח לדעת (אחרת...???) - הרעיון הזה לא השתנה.

ומוסיפה:

עניין ההכשרה לעבודה במפעל משמעותה, בנוסף למה שנכתב, הוא ליצור דפוס אחד.

כך שאין כ"כ התייחסות נקודתית לכל ילד וילד.

כולם צריכים לעמוד בדירשה למצוינות, הישגים ולעמוד במטלות הנדרשות מהם,

גם אם נקודת ההתחלה שלהם שונה מבחינת התנהלותם.

האם באמת אנו חותרים לשם?

כך אנו רוצים שיתחנכו ילדנו?

 

 

אני חושבת שההבנה שבית הספר הוא לא תכלית הכל תלויה בהורים ומשם והלאה הם משפיעים.

קשה מאוד להתנתק מהמחשבה שהילד שלנו לא יעבור את מסלול בית הספר.

ולעניות דעתי אלו מקורות שצמחו ממקומות לא לנו, המחדירים לנו שהישגיות ובית ספר הם תכלית הכל

 

 

 

 

 

אהבתי מאוד את דיבורך.

זו אכן הרגשתי..

משהו לא תקין במסגרת ואנו אמורים לקבל זאת כמובן מאליו.

אני לא אומרת שהמסגרת לא עברה שינוי .ברור שיש שינויים  משנים קודמות אך הם עדין לא משמעותיים כדי לחנך את ילדינו בדרך של יצירתיות, חדוות הלמידה, סקרנות וכו'

 

אשמח לדעת על מסגרות אלטרנטיביות לציבור הדתי?

מעניין לברר איך זה קורה בפועל.

 

המשיכו להגיב זה בהחלט נושא מעניין שיש בכוחנו לשנות.

רק טוב!

למשל, בגוש עציון יש שני בתי ספר מיוחדים ומעניינים: אחד בתקוע, ואחד בראש צורים.

אני לא כל כך מכירה מסגרות אלטרנטיביות, ופחות מכך לציבור הדתי

אבל בטח קל מאוד למצוא דרך האינטרנט לפי אזור מגוריכם.

אם אין - תמיד אפשר להקים מסגרת כזו! כבר היו דברים מעולם, ואפילו לא מעט. צריך לאסוף קבוצה של הורים, לבחליט מה רוצים, ולדאוג שזה יקרה

אתחיל בחיפושים ונראה לאן זה יוביל..

אמרת שאתם עוסקים בחינוך ביתי.

איך הולך התהליך?

מעניין לדעת.

 

תודה!

זה ארוך ומשעמם

זה לא באמת מסובך כמו שנשמע - אם יהיו לך שאלות ספציפיות אשמח לענות

בגיל הזה, "מיצאי את הנקודות הטובות" - זה נכון אבל לא מספיק.

 

היא לא תיישם כך, זה צריך להיות ממש מפורט. דוגמה נתתי מקודם. וגם - לשאול אותה אח"כ (למשל, במה שיחקתם בהפסקה, איך המורה הסבירה את... להתענין. ואז זה כבר נושא לשיחה, מעבר ל"לצאת ידי חובה". כמובן, לא להגזים).

 

מה שכתבת "דרישות, שעורי בית, מבדקים, ציונים, הישגים" - אני מסכים איתך.  לא זו הדרך. בוודאי לא בגיל הזה. כך לא מעוררים מוטיווציה.  והמורה צריכה לשים דגש על דברים אחרים לגמרי. ויש דרך אחרת. זה לא מתחיל רק מה"חוויתית" החיצוני, אלא יותר מהפנימי. לעורר ענין, לדון בדברים, לספר.  לא כאן המקום..

 

אבל עם זה, צריך לחשוב איך עוזרים לה כן לקחת את העיקר, בתוך המסגרת בה היא נמצאת.

 

[בלנ"ד אשלח לך בקובץ "דפי לימוד הורים וילדים" מקוונים שערכנו כעת]

 

 

אני תמיד מתעניינת ושואלת ואכן מתפתחת שיחה סביב העניין.

עכשיו הוספת לי נקודות נוספות למחשבה ואיך לייעל את השיחה למקומות חשיבה נוספים.

תודה רבה.

אשמח לקבל חומר.

ב"קובץ מצורף" בשחא"ש.

איך את יודעת שבעיה דוקא בלימודים ולא בעיה חברתית?

בעיקרון את יכולה לעזור לה עם שיעורי בית ולא לדרוש הישגים-מי שדורש אותם זה בדרך כלל הורים. נגיד את מסתפקת ב60 ולא ב100

לדעתי להגיע ל 60 זה לא כזה בעיה.

ובנוסף אנחנו צריכים שבעבודה/ אוניברסיטה/ צבא/  אף אחד לא יתחשב שמטלה לא מענינת מספיק

וכשהיא תתחתן היא תצתרך לשמור על ילדים מתי שצריך ולא מתי שבא לה.

דור של היום - מחאה חברתית לא רוצה לעשות כלום ולקבל הכל בלי מאמץ. זה לא מציאותי

אני כבר לא כותבת על זה שכל מה לומדים במשך 12 שנה אפשר להכניס בקלות ב10

 

הבעיה אינה חברתית מכיוון שעשיתי בירור עם המורה ובתי וכמובן עם ראות עיניי.

 

בתי הולכת לחברות וחברות באות אליה כך שלפי דעתי זו לא הנקודה.

 

בקשר להישגים אני מסכימה איתך שזה תלוי  בהורים ומה הם משדרים לילדים.

אנחנו מאוד מקפידים לשדר לה מה עיקר ומה טפל. אני לא אומרת שלימודים

זה ענין טפל אך לנו יותר חשוב דרך ארץ ומידות טובות.

 

אנו מעודדים אותה ל"יגעת ומצאת תאמין" ואכן יש ביכולתה להצליח הכל תלוי בה ובמאמציה.

(זו נקודה חשובה, תודה)

 

אכן דור מיוחד במינו שנזכה לראות את הגאולה בקרוב.

רק טוב!

גם לי מתמעט החשק לשלוח את הילדה לביס שלא לדבר על גן....

אני נהניתי בבית הספר שלי לאורך השנים, ונראה לי שהוא חוויה אדירה ושהוא בונה את שנות הילדות, הנערות והבגרות בצורה שלא יודעת אם יש לה תחליף.

לא הייתי מוותרת על חוויה כזו בשביל הילדים שלי.

אלו החיים של הגיל הזה, ולהיות בבית עם אמא נראה לי הרבה פחות מרגש מאשר ללכת לשבת עם קבוצה גדולה של חברים בני קבוצת גיל שחווים כל כך הרבה שנים וחוויות ביחד ומפתחים חיים חברתיים מעמיקים, לחוות חובות ודרישות, שכליות ונפשיות, לעמוד בלחצים, להצליח, ליצור, לכבוש, להתמודד, לגדול. זו נראית לי הדרך הכי יפה ובטוחה להעביר בה חלק גדול מחיי הילדות. כל דבר אחר נראה לי ממש חיוור.

הקושי שלי הוא היכן שמים את הדגש??

לצערי משרד החינוך שם דגש על מצוינות, הישגים, ופחות בתלמיד עצמו (זה גם תלוי מאוד במורה).

 למורה יש חומר לימודי להספיק (תוכנית לימודים),המפקחים עומדים לה על הראש ופשוט אין לה את היכולת להתפנות לדברים החשובים באמת.

 

גם אני נהנתי בבית הספר בצד החברתי ולמזלי היתה לי מורה נפלאה שהעיקר היה התלמידות- כך שלא רציתי שייגמר.

גם בתי נהנת בפן החברתי .היא מתלוננת יותר על החומר הלימודי, שיעורי בית וכו'.

 

הלוואי שנזכה לראות שינוי לטובה בעניין הזה לטובת התלמידים בכלל.

 

רק טוב!

לחלק גדול מהילדים ביה"ס עושה רע, קחי ילד רגיל ממוצע כשרונות בכיתה ב' - הוא לא היה יכול לדעת שהוא רק 70% אם לא שהוא לומד בביה"ס.

הציונים הם ממש עוול לקטנים וסתם מיותרים, לדעתי.

 

קראתי אתמול את מה שכתבת, והיום פתאום נזכרתי וזה הטריד אותי...

מתוך התמונה המצומצמת רציתי להציע כיוון אחר, 

 

נשמע שעיקר הקושי הוא בבוקר.

יכול להיות שבתך זקוקה לשינה טובה יותר או ליותר שעות?

ילדים רבים מתקשים להירדם בלילה, או שאיכות השינה לא טובה, או שהם מקיצים במשך הלילה,

והעייפות והעצבנות בבוקר יכולים להיות ביטוי לזה.

 

במקביל-הייתי משוחחת עם המורה, האם כשהיא כבר הגיע לבית הספר עדיין נראה שלא טוב לה.

 

לגבי שינה: נסי לשלוח אותה מוקדם יותר למיטה, בכל זאת רק חזרנו לשגרה וללימודים ואולי הגוף עוד לא התרגל.

גם, נסי לשאול באופן טבעי ביותר "איך ישנת הלילה", תראי אם היא זוכרת חלומות, אולי היא לא מקבלת את המנוחה הטובה.

אם שותים אצלכם שוקו, אוכלים שוקולד-נסי להוריד לכמה ימים (בגלל הקפאין).

 

אם זה לא הכיוון---

עוד כמה נקודות:

אולי להכין משהו מיוחד לארוחת בוקר-שיהיה משהו כיף לקום אליו-ואז לבחון אם עדיין יש קושי ללכת לבית הספר אחרי שכבר התארגנה....

דברי עם הורים של חברים-האם יש למישהו קושי דומה?

תני לה להזמין חברה הביתה-האם בקלות היא מזמינה ובקלות חברות שלה נענות?

נעים לה בכיתה מבחינה חברתית?

אולי משהו דוקא בבוקר בבית הספר מפריע לה-נסי לברר. אולי פעם אחת תני לה ללכת חצי שעה מאוחר-האם אז קל לה יותר (כמובן רק כחד פעמי כדי לגלות מה הבעיה), אם זה עובד זה יכול להוביל למס' מקומות:

-אולי 1/2 נוספת של שינה בבוקר עושה לה משהו.... ואז צריך לראות איך מאריכים את הלילה

-אולי היא נהנית מתשומת הלב בכיתה של הבת שנכנסת מאוחר... ואז צריך למצוא מקור חיובי יותר לתשומת לב

-אולי היא לא אוהבת משהו שיש בבוקר בבי"ס (תפילה או כיו"ב) ואז צריך לדבר על זה?

 

לא לשכוח שמדובר בתהליך....

בהצלחה

אשמח לשמוע איך מתקדמים העניינים.

 

א. אני מודה לכולכם פתחתם בפניי כיוונים שונים ומעניינים.. 

 

ב. כצעד ראשון בתהליך העברתי אחריות לילדתי.. הודעתי לה שהיא אחראית לכך אם היא תאחר בבוקר או לא. הורדתי את מידת הלחץ שהקרנתי בתוכי והיום בבוקר היא אמרה לי שהיא לא רוצה לאחר יותר  לביה"ס (  יומיים היא איחרה ברצף מה שלא קרה במשך השנה האחרונה)

 

ג. בהמשך אנסה ליישם את העצות שמתאימות לה.

הנקודה היא לא חברתית אלא יותר לימודית- אתגרית. - כפי שכבר הציעו להוסיף לה עניין ,חקר וסקרנות  בלמידה עד כמה שאוכל.(תכונות המצויות בה מאוד).

ד. בכיוון של השינה אכן נשמע לי שיוכל לעזור ,מכיוון שהיא מתקשה להירדם ולעיתים קמה מאוד עייפה בבוקר. (תודה!)

 

ה. אחרון חביב (נראה לי..) אני עדין חושבת שהמערכת זקוקה לשינוי גדול .

מבחינתי כפי שנאמר כאן מס' פעמים ציונים והישגים זה הטפל

וחשוב מאוד להדגיש את הדברים החשובים באמת ולא רק לומר אותם.

 

זהו לעת עתה.. ממשיכים בדרך.. עם תפילות גדולות...

 

רק טוב!!

 

 

 

 

 

בעזהי"ת

 

שהגעתי לפה בטעות בגלל כותרת מעניינת בעמוד הראשי, 
וזה נתן לי רעיון לתסריט.

אשריכם!

 

אשמח שתעדכני כשייצא לאור..

 

בהצלחה!!!

זה נשמע מאד מוזר.

 

צריך לברר רגישות לְמה.

 

הייתם במרפאת גסטרו?

 

בדקו רגישות לחלב וכד'?

 

בדקו אם אין בעיה במבנה של מערכת העיכול? צילום?

תחילה, נסי להסמיך לו את האוכל.

 

אם החיפוש הוא אחר משהו אלטרנטיבי ישנם צמחי מרפא שיכולים לעזור,

כמו כן- ישנה שיטה הנקראת "טבעוני" שאף היא נשמעת מתאימה

נסי לחייג לקליניקה: 2025* או לשלוח מייל: tivoni@tivoni.com 

אך יש לזכור שהטיפול בריפלוקס רלוונטי רק כשהמקרים חריגים כגון: שהילד סובל מקשיי נשימה או מחוסר שקט או עליה שאינה מספקת מבחינת משקל.

במידה והמקרה הוא לא חריג, כלומר אין את התופעות הללו, ב90% מהמקרים התופעה חולפת עד גיל שנה- שנתיים.

 

בהצלחה!

 

הזיהוי הוא על ידי קניסיולוגיה (על ידי המטפל באייפק).

מח אחד גם יכול לנקות, הזיהוי גם על ידי קניסיולוגיה (על ידי המטפל במח אחד).

אפשר ללכת לקניסיולוגיה, לזהות מה גורם לאלרגיה ולהימנע ממנו. אך נראה לי שאי אפשר בשיטה זו הרבה לקדם את הטיפול של הניקוי - כלומר שאפשר יהיה להיחשף למה שהוא אלרגי אליו.

ויש גם את שיטת ביקום - שמזהה ומטפלת. 

 

אנא קחי בחשבון שאני כותבת מידע לא מבוסס, אלא מעדות של אחרים. הניסיון שלי די מועט והיה בעיקר במח אחד. 

 

קראתי בלוג של מישהי שלבן שלה היתה אלרגיה מאוד מאוד מאוד חריפה, ובמקביל למעקב בבית חולים - מה שבעיקר עזר לה זה אייפק (היא נעזרה גם בדיקור סיני). 

 

ממליצה לך לפחות לשאוב בינתיים, כדי שכבעז"ה יימצא למה הוא אלרגי - תוכלי לשוב להניק אותו. 

 

המון בהצלחה!

הם אמורים לסבסד את זה נראה לי..

לא יודעת מה הטווח כי לא התנסיתי..

מקופת חולים די נמוך,

כי זה לא משהו מאוד רציני ובולט, וגם זה לגיל מבוגר... (מעל 18)

אבל מדובר על טיפול לילד , וכל מפגש הוא 45 דקות.

שההורים הנשמות שלי עשו לי קופת חיסכון מאז שהייתי תינוקת- שמו 200 שקל בבנק בהוראת קבע (גם ככה מקבלים 170 שקל מביוח לאומי על קצבתת ילדים, והם הוסיפו מעצמם ועיגלו) וככה בגיל 19 כבר היה לי מספיק לחתונה וללימודים בע"ה!! ישתבח שמו לעד.!

וזה מה שאנחנו עושים עכשיו לקטן שלנו....

 

זה פשוט מעולה!

עוד פעם מישהו הקפיץ אז זה הזכיר לי.

 

אין דבר כזה כמה עולה בר מצווה / חתונה. טווח המחירים הוא רחב מאוד.

 

אני ממליץ לחסוך כמה שיכולים כשהמינימום זה הכסף שמקבלים מקצבת הילדים. אם וכאשר ההכנסה גדלה אפשר להגדיל את החיסכון. כשמגיעים לשלב של בר מצוה / חתונה עושים אירוע בהתאם לתקציב שיש.

 

אג"ח באופן כללי מניב תשואה גבוהה יותר מאשר פק"מים / תכניות חיסכון אבל לא צמוד למדד ויש עלויות קניה ומכירה.

 

כשמדובר על חסכונות לטווח הארוך רצוי לעשות תכנית צמודת מדד גם אם הריבית עליה נמוכה.

 

אפשר ורצוי להתייעץ עם הפקיד בבנק / פעמונים / יועץ כלכלי.

 

 

http://www.tongue-tie.org/%D7%93-%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A8.html

וכשתרגישו שאתם בשלים לגמילה מהרגל ההרדמה הזה - כדאי מאוד

תודה על התשובה המהירה, ואת האמת ניסינו כמה שבועות להרדים אותה עם מים בצהריים והיא פשוט לא נרדמה הייתה עייפה ועצבנית אבל לא נרדמה אז קצת התיאשנו.

אבל אולי יש מצב לשנות טיפה את הסדר - שתאכל כשהיא מנומנמת אבל לא במיטה אלא בחיבוק של אמא / אבא, ובתנוחה זקופה ככל האפשר, ואז צחצוח שיניים, נשיקה ולמיטה? זה יכול להיות הרבה יותר טוב ובריא בשבילה, אם זה אפשרי.

 

ושוב לשאלה הקודמת - מוסיפה שבמקום לדלל את הסימילאק אפשר בגיל כזה גם להחליף אותו בחלב אם אתם מעדיפים (לא רק בבקבוק שלפני השינה אלא בכלל).

 

בריאות ושמחה.

 

והנס שלנו שאין לה עוד שיניים אז עוד לא צריך להתעקש גם על צחצוח.

..

ממטרנה. מה הדחף?! אם מניע כלכלי- לא אומר מילה. אבל הבקבוק הרי מכיל את כל אבות המזון.. מבחינתי זוהי "השלמת תזונה" נהדרת. והרי כולם נגמלים בסוף, אז מדוע למנוע את הריכוז המצויין של הויטמינים ולהציע חלב פרה או מים בגיל שנה. מה בוער?!

 

http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=33&catid=800&pageid=4926

 

(השאלה האחת לפני האחרונה).

השם שלך לא היה כ"כ מוכר לי, אז הצצתי בהודעות קודמות שלך (אני תמיד נהנית לעשות את זה ולהכיר קצת יותר את האדם שמאחורי ההודעה). והי, לא תאמיני מה מצאתי - מתוך חמש עשרה הודעות שלך שנפתחו לי בשלוש עשרה הוזכרה המילה מטרנה! קטע, הא?

מישהי רוצה להשתכר בהנקה? שטויות, לא יקרה כלום אם יום אחד תתני מטרנה.

רמי לוי הוא צדיק - בטח, הוא מחלק לכל יולדת מטרנה.

מה עושים עם עצירות - גרבר של מטרנה.

תראו כולם! מישהי כתבה באיזה פורום נידח שהיא מצאה סיבים בסימילאק! אני עברתי למטרנה! (לא משנה שגם לפני כן היו מלא הודעות שאת נותנת מטרנה)

 

אז אחרי כל זה זה יוצא מה-זה אמין שמישהי שואלת על דילול הסימילאק ואת קופצת להגיד שכדאי להמשך עם מטרנה לנצח וזה ריכוז מעולה של ויטמינים ומה לא...

 

 

זה גם מאד לא בריא לשיניים להרדם עם זה בלילה.

לעצירות!

 

כך אמר לי רופא.

 

אבל אולי אם היא אוכלת הרבה פירות וירקות אז זה לא ככה.

 

בכל מקרה לדעתי, כדאי לשאול רופא.

להבנתי, אחרי גיל שנה אפשר לוותר על התמ"ל לגמרי, ומותר גם לעשות אתו ניסויים. מקסימום אם היא אכן תראה שלבת שלה זה עושה עצירות, היא תבין שאצלם זה לא מתאים.

אני מאוד רוצה לגמול את בני, בן שנה וקצת..

בערב- משתדלת לתת ארוחת ערב, ואז מקלחת ולישון- לא תמיד הוא אוכל טוב ואז צריך להשלים את זה עם מטרנה, אבל אנחנו בכיוון...

אבל- מה עושים עם הבוקר?!?!

הוא קם בוכה בסביבות 5 וחצי (או לפני אם הלך לישון מוקדם) והוא ממש צריך את זה (נראה לי..?)

מה שמים שם במקום? הוא חוזר לישון עוד שעה לפחות אחרי זה..

וכן נראה לי שהוא רעב, לדוג', אם הוא אכל א. ערב ב-6 וב 7 ומשו נרדם, לא הגיוני שהוא יהיה רעב ב5 וחצי- 6?

 

אשמח לעצות מנסיונכם!

אם שמים יותר כפיות לכמות המים - למשל 2 כפיות ל60 מים.
אז זה גורם לעצירות, ואני מאמינה שיותר בשלב המוקדם מאשר בגילאים כאלה.

יותר מרוכז, אז זה מזיק לכליות. עניין אחר.

 

אני לא יודעת אם דוקא בגילאים צעירים יותר.

(זו סכנה לא קטנה בדילול התמ"ל בגיל צעיר, כשהכליות עוד לא בשלות, בשלב שגם עוד לא אמורים לתת לתינוק מים).

כלומר, גם לי זה נשמע בדיוק הפוך - ורלוונטי לגיל ינקות. יש מצב שהרופא עצמו בטעות החליף בין הדברים? (אנשים מדברים בשטף ומתבלבל להם בפה, גם אם הם חכמים וידענים גדולים, קורה לפעמים).

אני שאלתי אותו האם אפשר לדלל תמ"ל לתינוקת שסובלת מעצירות, והוא אמר שבשום אופן לא, כי זה רק גורם ליותר עצירות!

 

ועכשיו אני נזכרת, שכשהיינו בבי"ח פעם, עם הגדל שלנו ששילשל בלי הפסקה (הוא היה בן שנה) נתנו לו תמ"ל מדולל כי זה גורם לעצירות.

 

ולגבי הכליות, אין לזה קשר לעודף מים. כשמכינים תמל מכוז יותר מהמומלץ, זה גורם לחלבון של החלב שיש בו עודף ביחס למים, או משהו כזה. וזה מאד מאד מסוכן!

 

בקיצור, לא כדאי לשחק עם התמ"ל.

 

מי שרוצה יכולה לדלל חלב במים. זה יותר מתקבל על הדעת.

זה לא שהתמ"ל בפני עצמו הוא דבר מסוכן שכזה, שכל סטייה מההוראות הופכת אותו למחולל מחלות, אלא שמערכת העיכול של תינוק קטן (ובעצם גם שאר המערכות שלו, כגון מערכת החיסון וכו') היא מאוד לא בשלה, ומכוונת רק לסוג מזון אחד - חלב אם. ותמ"ל מעובד כך שידמה לחלב אם ככל האפשר. כל סטייה מהנוסחה המדויקת שלו מרחיקה אותו יותר מההרכב של חלב אם, והופכת אותו לפחות בטוח עבור תינוק שחלב אם אמור להיות המזון היחיד (בהתחלה) או העיקרי (בהמשך) שלו.

אם הייתה מגיעה לאותו רופא אמא שרוצה לתת עגבניה לבן החודשיים שלה כי הוא סובל מעצירות, הוא ודאי היה מסביר גם לה על הסכנות בכך. וזה לא כי עגבניה מסוכנת. בגיל שנה אין בעיה להאכיל בה. זה בגלל שמערכת העיכול של תינוק קטן עדיין לא בשלה להתמודד איתה.

רוב האזהרות התזונתיות שתקפות לגבי בני חצי שנה, לא תקפות לגבי גיל שנה. אפילו דבש, שמסוכן מאוד לתת לפני גיל שנה, בארץ ההנחיה היא שאפשר לתת בגיל שנה (בארה"ב יש הנחיה מחמירה יותר). בגיל שנה גם לא צריך לעקר בקבוקים - ולפני כן זה חשוב מאוד מאוד. לכן  לא הייתי חוששת גם מדילול התמ"ל בגיל שנה. וכאמור, הכי טוב בעיניי לוותר עליו לגמרי בגיל הזה (-:

עם פיפי הוא מסתדר יפה, עם קקי תיארת שלוש אפשרויות. האם יש בין האפשרויות האלה אחת שמציקה לך ממש? כלומר עושה לך רע שהוא צריך חיתול בשביל זה, או שצריך לנקות אחריו, או שאת זו ששמה לב לסימנים שלו?

אם, נניח, תמשיכו בדיוק ככה וזה ייקח כמה חודשים עד שהוא יבשיל ויהיה מוכן לזהות בעצמו גם את הקקי ולהסתדר עם השירותים גם בישיבה - זה תסריט אימים מבחינתך?

אם לא, ואת סבבה עם זה, אז נראה לי שהכי נכון כרגע להרפות מהעניין. הרבה פעמים ראיתי שהבשלות לשתי הפעולות האלה לא מגיעה באותו זמן. חרדת אסלה היא דבר שחולף מעצמו תוך כמה זמן.

אבל אם לך עצמך זה עושה ממש רע להישאר במצב הנוכחי, אז כן כדאי לנסות להתקדם הלאה, שלא ייווצר מעגל של תחושות שליליות.

ב. אם הוא עושה באמבטיה - כנראה שהוא לא מפחד מעצם היציאה שלא בחיתול. לכן כנראה שכדאי לקנות סיר. יש היום כאלה שיש להם גם "מכסה".

במיוחד אצל בנים...

סבלנות...

אם הולך עם סיר- יופי.

הוא יודע מתי הוא צריך לעשות

ונראה לי שהעניין הוא שהוא לא מסתדר עם האסלה

ופועל יוצא מזה - שכשיוצא לו שלא בחיתול - זה גם מגעיל אותו, כי הוא מתלכלך מזה. ואז באמת זה יוצר תחושה שלילית. 

 

חשוב לי לקדם את זה:

א. כדי לעזור לו, הוא מתאפק ולא נעים לו. אולי סיר באמת ממש יקל עליו אז למה לא? בנוסף, אולי המצב עכשיו יעמיק את התחושה השלילית שלו כלפי זה, וסיר ימנע את זה. 

ב. כרגע מבחינתי זה לא מפריע לי (בכל האפשרויות). הוא נלחץ ואני מרגיעה אותו. ובאמת זה נראה לי סיפור פשוט, מסיימת עם זה צ'יק צ'ק. אבל עוד מעט יתחיל אי"ה החורף, ואז זה קצת יותר מורכב - יותר בגדים לכבס, יותר קשה ליבש. בנוסף - עוד כחודש אני אמורה אי"ה ללדת, ווודאי שיקל עלי שהוא כבר יהיה רגיל להתפנות בשירותים / סיר (כמעט ואין לי שום עזרה לאחר לידה, וב"ה יש חוץ ממנו עוד 2 ילדים). 

 

אז רציתי לשמוע מהניסיון שלכם,

וגם המלצה לסיר, שאין לי כל ניסיון עם זה. (וחדש לי שיש עם מכסה, נשמע רעיון טוב. תודה דן!)

עוד כחודש לידה - אז ממש עכשיו הזמן.

 

בלי לחץ, אבל גם בלי "בטלנות". לכל היותר - ניסית. זו לא השקעה גדולה..

שימי לב שהוא יהיה גדול מספיק לילד בגיל הזה

כי סירים "של פעם" פשוטים כאלו לא מתאימים לילדים בגיל הזה, אלא לילדים קטנים יותר.

אצלנו הרבה פעמים הוא מוגבל, ולכן אני מביאה מתנה- משתדלת מאוד להביא משהו מרשת חנות תינקות עם שובר החלפה..

 

כי כסף צריך לשים תמיד יותר.. (אני לא קונה מתנה ב150 אלא ב60 ש"ח בערך..)

 

וגם- זה מאוד תלוי למי זה (חברים קרובים/ משפחה/ שכנים וכו'..)