פורום הורות (עמוד 398)

בהנהלת:
שרשור חדש
קם היסטרי משנת צהרייםקוינטה

בני בן שנה ו-4 ולאחרונה הוא קם בהיסטריה משנת צהריים.

בהתחלה הייתי מנחמת אותו ומחבקת מלא זמן אבל כלום לא הרגיעה אותו וזה יכל להמשך חצי שעה.כשראיתי שזה חוזר על עצמו ניסיתי לנחמו מעט כי הרבה פעמים קמים מטושטשים וזה לא נעים ואז להניח אותו עם בקבוק שירגע בזמנו החופשי.אבל הוא דוחף את הבקבוק ובוכה עוד יותר.מה עושים?אני לא רוצה לקבע את המנהג הזה אבל מצד שני אמא צריכה לנחם ולהרגיע.

אשמח לרעיונות.

כשחם מדי, אז יש יותר סיוטיםיוקטנה
תבדקי שלא חם לו מדי בשנת הצהריים. אצלנו זה היה ממש ככה! הורדנו שמיכה וזה נפסק!
ישן ללא שמיכהקוינטה
הוא ישן ללא הסדין.ודי נעים בחדר שלו.
תודה בכל מקרה...
אם יש עוד רעיונות...
וואו שמת לב שהכינוי שלנו ממש דומה? :0יוקטנה
לקוינטהיהודית פוגלאחרונה
כנראה הוא עובר משהוא. נחמי אותו כמיטב יכולתך וכמה זמן שאת יכולה וקרוב לודאי שזה יעבור כמו שזה בא. לא את הכל אנחנו מבינים ולא לכל דבר יש פתרונות...בהצלחה
???אנונימי (פותח)

שלום! אני חדשה כאן.

ודי מנסה למצוא את עצמי בפורומים - ובהתנהלותם.

יש פורום כאן על אובדן הריון?

לא שידוע ליאנונימי (פותח)
אבל לא נראה לי שיש בעיה לפתוח את הנושא בפורום זה..
בחיפוש מתחום אחר הגעתי לפורום כזה ב"תפוז"יונה

אני מקוה שזה יעזור לך.

http://www.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?id=98

 

שנשמע בשורות טובות.

יש באתר כיפהבלהאחרונה
סרטים חינוכיים לפעוטותאנונימי (פותח)

שלום לכולם,

ברצוני לבקש המלצות לסרטים חינוכיים-רצוי דתיים לפעוטות.

יש לי ילדה בת שנה וחודשיים.

תודה רבה.

סרטים חינוכייםאנונימי (פותח)
דתיים: כל הסדרה של דודו פישר (יש איזה 12 דיסקים)
לא דתיים (אבל ממליצה): כספיון (ע"פ הספרים של פאול קור), פילפילון (זה אוסף שירים ישראלים)

הילדים שלי בגיל הזה לא התעניינו בלראות סרטים. שלך כן?
ויש סדרה "שוקי"אנונימי (פותח)
זה גם דתי ונחמד
פילפילוןאנונימי (פותח)
בפילפילו יש נשים ששרות ורוקדות בחוסר צניעות? זה קצת בעיה עם אבא...ן
צודקתאנונימי (פותח)
לא חשבתי על זה
אצלנו כבר שחוקים זה נקרא אצלנו צנוע.......
למה?!?אנונימי (פותח)
למה צריך להראות לילדה בגיל הזה סרטים? קלטת שמע עם שירים עדיפה הרבה יותר. משחקים, הפעלת הגוף יפתחו את ביתך הרבה יותר מאשר ישיבה פאסיבית שלא תורמת כלום, ויש אומרים אף הורסת (את פיתוח הדמיון, בעיקר). תנועה ותיקשורת עם אנשים אמיתיים תפתח את המח ותיגרום ליצירת קשרים מוחיים בין-תאיים, שיתרמו לה מבחינה שכלית, רגשית, מוטורית ואח"כ גם לימודית.למדי אותה לקפוץ, להסתובב, להתגלגל (גלגול עיפרון), לטפס על סולם, לשחק עם מירקמים שונים של משחקים (בדים למיניהם, קוביות עץ, פלסטיקים ברמות קשיחות שונות, מים, קצף, פלסטלינה, צמר וכו' וכו'), תנועה שקשורה להתמצאות במרחב (לרדוף אחרי כדור, להשליך אותו, נדנדה, קרוסלה וכו'), טבע (הנה כלב, תיראי את הציפור הזו, הנה עלה גדול/קטן, חיפושית וכו') כל אלה יתרמו ר-ב-ו-ת להתפתחותה התקינה הן מבחינה שכלית והן מבחינה רגשית. בדוק! בהצלחה.
נ.ב. אצלי הילדים יודעים שאם צופים בקלטת- זה רק פעמיים בשבוע. וגם את זה הם שוכחים, מרוב שהשתדלתי לגרום להם להתעניין בעשייה, יותר מאשר בישיבה פאסיבית (יש לי 5 ילדים, כן ירבו מגיל 8 ומטה).
מסכימה איתךאנונימי (פותח)
אבל יש מקרים לדוגמא שאמא בהריון מקיאה ומשתגעת עם תינוק קטן נוסף וחצי שעה של מנוחה ביום זה חסד......
זה היה לי פעם.
יהודית-אשמח שתגיבי בנושאאנונימי (פותח)
מה את אומרת על להראות כל יום סרט או שניים (חינוכיים) לילדים,
אצלי הילדים בני 4 ו3 ושנה,
בחורף אי אפשר לצאת איתם החוצה אז הסרטים די מצילים אותי..
את חושבת שזה כזה גרוע?מה המינון הרצוי לדעתך?
הם כמובן גם משחקים ומצירים ומשתובבים אבל יש מספיק זמן גם לכל אלו וגם לסרט או שניים מדי יום..
לבדויהיהודית פוגל
אישית אני חושבת שאין רע בלהראות סרטים טובים גם 2-3 ביום. מה זה שונה מקריאת ספר? הסרט מפתח שפה, מושגים, ידע עולם ועוד. הייתי מוודאת יחד עם זאת שהילדים גם יהיו בפעילות גופנית מידי יום כדי להוציא מרץ וכדי לא להתנוון ולהשמין, אבל חוץ מזה הם יכולים בכיף לראות סרטים. דרך זה הם גם יקבלו אמא יותר רגועה ופחות רדופה ועמוסה.
תודה יהודית,אנונימי (פותח)
ממש הרגעת אותי,
זה בדיוק המצב אצלנו,יש גם סרטים וגם יוצאים לטיל כל יום(כשמזג האויר מאפשר)ואכן זה עושה אותי אמא יותר טובה שגם מספיקה לעשות עבודות בית והבית נראה כמו שצריך גם כשהילדים ערים,
דרך אגב-תהיתי לאן נעלמת בשבועיים האחרונים...גם בתוכנית וגם פה...את כמובן לא חיבת לי דו"ח אבל סתם כך חשתי בחסרונך..
לבדויהיהודית פוגל
הייתי בחו"ל, נכדנו התברמץ שם, רווינו הרבה נחת ב"ה, לא הודעתי כאן מכיוון שהמחשב התקלקל לי בדיוק לפני הנסיעה ולא הספקנו לתקן אותו. בכל אופן חזרתי ואני מוכנה לשרת את משתתפי הפורום היקרים ככל יכולתי.
מה סרט שונה מקריאת ספר???בילי
אני קצת המומה מההשוואה.

ספר:
*קול של אדם מבוגר אהוב
*פעילים: שואלים שאלות, נשאלים
*ניתן להכניס ולשנות תכנים על פי עולמו של הילד
*מדפדפים, זזים
*הילד יכול לעצור את המבוגר ולבקש הסבר, ותוך כדי לספר על הרגשותיו.


סרט:
*בוהים
*פסיביים
*אם האמא עסוקה היא לא יכולה לסנן את התכנים ולתווך בין הילד לסרט.
*רוב הסרטים גם המצויירים עוסקים באלימות, לעיתים סמויה (כמובן שגם ספרים, אבל שם יש יותר מבחר, אגב רצוי לראות את הסרט מתחילתו ועד סופו לפני שנותנים לילד שאינו מבחין עדיין בין רע לטוב לראות אותו.)

לסיכום לעיתים יש מקום לסרטים אבל להשוות לספר זה נשמע לי בלתי הגיוני לחלוטין!
ליהודית פוגל את הספר האמא מספרתמכאל 2 3
יש אומרים שעד גיל שנתיים ממש לא רצויבילי
להראות לילדים סרטים כי זה עלול לגרום להם להיות פסיביים.
שלא לדבר על התכנים, שקשה למצוא סרטים צנועים ובלי אלימות
אפילו בין חתול ועכבר...

כמובן שיש מקרים שאין ברירה כמו הדוגמא שנתת על האישה בהריון...
הפעילות המוחית בסרט יותר נמוכה מבשינה!בילי
והמבין יבין...
לליאור 1215יהודית פוגל
האם הם לא מספיק בפעילות וביצירה בגן? האם על האם להמשיך את מה שעושים בגן גם בשעות אחה"צ כל עוד נשמתה? אני חושבת כי לשים לילדים סרט נחמד לשעה שעה וחצי ובינתיים לשתות כוס קפה, לארגן את הבית, לאמבט את התינוק בנחת גם לכך ישנה חשיבות רבה. מה סרט שונה מקריאת ספר??
תגובה ליהודיתאנונימי (פותח)
ראשית את צודקת מ-א-ו-ד שהכי חשוב זה שאמא תהיה רגועה. אבל: בגן הם בד"כ לא (!!!) מקבלים את כל ההפעלות הגופניות. הם לא מקבלים גננת שמתייחסת רק אליהם. אני, כאמא שמקיאה כ-6 חודשים בכל הריון(!!!) יכולה להיות שקטה שהילדים שלי מעסיקים את עצמם (אני שוכבת לידם על הספה), כי הם התרגלו לפתח את הדמיון שלהם בעצמם. כשילד רואה את כל הסיפור רץ לו מול העיניים- מה יש לו לפתח בדמיון? מה נשאר לו לדמיין? סיפור-בד"כ יש לו תמונות ספורות והן אינן זזות, מגיבות וכו'. אם אמא עייפה וקשה לה- מותר כדאי וצריך (לפעמים )בייביסיטר בצורת קלטת. אך לא כאידיאל.
בחופש הגדול הרשתי לילדיי לצפות בקלטת אחת כל יום והם כל היום היו עסוקים בלשאול אותי "מתי קלטת" ולא העסיקו את עצמם. כשהפסקתי עם זה הם פתאום הבינו שיש עוד עולם חוץ מקלטת. הם התחילו ליצור
משחקים אחרים, הפעלות וקייטנות אחד לשני. התקשורת ביניהם התפתחה!
נכון שהבלאגן חוגג (וזה סיפור בפני עצמו). אבל את הפירות נקטוף אח"כ בצורת ילדים שיודעים לפתור בעיות (כי הדמיון פעל שעות נוספות), לחשוב לבד, לקרוא בהנאה, לתקשר אחד עם השני ועוד הרבה...
לנעמי היקרהיהודית פוגל
אני משערת כי צורת בילוי אחה"צ שאת מתארת בודאי מתאימה מאוד לך, לאפייך ולמשפחתך. תשובתי היתה כללית ולא ספציפית. כ"א ינהג כפי שמתאים לו.
אני ממליצה מאד על "ילדות ישראלית" של הופאנונימי (פותח)
שירי ילדים קלאסיים עם אנימציה חמודה, בקולות ילדים ועיבודים יפים
קצת נמאס מההתערבות הבוטה של חלק מהמגיביםאנונימי (פותח)
את ה"אני מאמין" שלכם נגד טלוויזיה אתם יכולים לחלוק עם חברים ואחים, לא להתנפל על אמא שביקשה המלצה לקלטת ולתת לה (תחת מחסה של אנונימיות כמובן) הרגשה שהיא אמא פחות טובה. אתם הרי לא תבואו לעזרתה אם תצטרך, אז אל תטיפו. אף אחד לא חייב להתנצל בפניכם על בחירות חינוכיות שהוא בוחר. הקיצוניות הזאת הורסת יותר מאשר בונה.
לא חבל לשים לילד סרט מול העינים כבר מגיל כל כך קטןאנונימי (פותח)
יש את מלכהלי-זה של חרדים ואסור לגברים לראות את זה!חילא דמשכנא
אני לא רואה פגםאנונימי (פותח)
בסרטים, מסכימה עם יהודית ולא חושבת שזה פוגע בילד אלא אם כן הילדים יושבים כל היום פסיביים. אצלי הילדים רואים, נהנים, שומעים סיפורים מאמא ויודעים גם להעסיק את עצמם מאוד יפה.
ליאמייהודית פוגל
תשובה נהדרת. מאוד מתנגדת לכל יפי הנפש שדורשים מהאמהות העמוסות להוציא את המיץ עוד ועוד. אנחנו רוצים אמהות בריאות ורגועות ולא עצבניות. אני שוב אומרת, מה ההבדל בין סרט לספר?
תגובה ליהודית מlior1215אנונימי (פותח)
(מבלי משים שיניתי את שם המשתמש שלי)
לא התכוונתי להיות "יפת נפש" אמרתי את דעתי (הנחרצת אמנם, אבל זו בכ"ז דיעה ולא כפיתי אותה על אף אחת). לא דרשתי משום אמא להוציא את המיץ ממש לא. אם נותנים לילד לצייר- איפה אני סוחטת את עצמי? אם יושבים בחצר המשחקים- איפה הסחיטה? היום, כשבנותיי בנות 8 ו-6 הן מעסיקות את האחים הקטנים ולא כביביסיטר. ויש להן ילדוּת מישלהן וכו'.
לא התכוונתי להיות "מתערבת בוטה" כמו שמישהי ציינה כאן. יש לי דעה נחרצת בעיקר בעקבות לימודיי בנושא הגיל הרך והתפתחות הילד. קשה לקבל מידע שלא מוכר? חבל חשבתי שהפורום הוא כדי להוסיף ידע ולא כדי שייאמרו דברים שכבר נאמרו. נפגעתי. היה לי רק רצון טוב לעזור.
לנעמי/ליאור שלוםאנונימי (פותח)
הפורום נועד להורים שמבקשים עצה ועזרה. האם שפתחה את השירשור לא שאלה מה דעתנו על טלויזיה לילדים אלא ביקשה המלצה לסרט. בעיני, הרצאה של השקפת עולמך החינוכית לאם כזאת, שאת לא יודעת מי היא ומהיכן היא מגיעה, היא לא במקומה. כאב לי לראות את ההתנצלות של גילילי, על הריון והקאות ותינוק קטן - אני הבנתי מכך שהיא הרגישה לא נעים כתוצאה מההתקפה על סרטים לילדים. וראי גם את תגובתה של בדויה.
באופן כללי, לתחושתי, יש לנו באינטרנט הרגשה שאנחנו נמצאים ביחד באמת ומתווכחים. אך זו אשליה. זה עולם וירטואלי. אנחנו לא רואים את האדם ששואל, את שפת הגוף שלו, את מצבו, חסר לנו הרבה מידע. ולכן לדעתי לא מתאים לשפוך על השואל תשובות שהוא לא חיפש. קל מאוד ליצור רגשות אשם ותסבוכות אצל הורים צעירים ולא מנוסים, ונראה לי שכדאי להיזהר, ידע ודעות אפשר אולי להוסיף בשירשורים חדשים.
ישר כוח על הכוונות הטובות וצר לי אם נפגעת.
יש הרבה הבדל בין סרט לספרבלה
ולא צריך להיות איש מקצוע דגול כדי לדעת את זה.

סרט אחד ביום אני מניחה שלא גורם לנזק רציני, אבל לפי מה שראיתי צריך מלכתחילה הרבה תושייה כדי שזה יהיה סרט אחד וזהו כי הפיתוי לתת להם עוד אחד או שתיים הוא מאוד חזק מה גם שיש בזה אפקט ממכר ורוב הילדים משגעים את השכל שהם רוצים עוד אחד וזה הופך למאבק ובסופו של דבר או שהם צופים יותר מידי או שעניין הצפייה נגמר בוויכוח .ברוב הבתים זה אחד משניהם.
מי שיש לה מספיק תושייה להגביל לכמות המינימלית שלא מזיקה כבר לא מרוויחה הרבה זמן לעצמה ובכל אופן אם היא מצליחה אז היא בטח יכולה לחשוב גם על פתרונות אחרים.

אני משתמשת הרבה בסרטים כדי להעסיק את הילדיםיוקטנה
ולפנות לי זמן לעבודות הבית, או למנוחה.
אני מודעת לכך שזה לא תורם להם שוםדר, ואם כבר, אז רק מזיק. ובכל זאת, לפעמים כמה פעמים ביום, אני מניחה להם לצפות בסרט. לא בשבילם, אלא רק בשבילי - אני צריכה את הסרט, את הזמן הזה בשביל עצמי.
קראתי שמצאו שבזמן צפיה בטלוויזיה, פעילות המח נמוכה יותר אפילו מאשר בזמן שינה! מדהים!
אני משתדלת לבחור בסרטים בעלי תוכן לימודי. יש לנו הקלטות מערוץ "לוגי" של הסדרה "החיים", והילדים נהנים ממנה מאוד. זה מאוד משעשע, כי כבר כשהיו בני שלוש וארבע, הגדולים שלי קשקשו ביניהם אודות חיידקים ונוגדנים, ומערכות אחרות בגוף האדם.
יש לנו גם את הסדרה "היה היה" עכשיו, וגם אותה הם מאוד אוהבים.
יש לנו גם הרבה סרטים של "דיסני", ואני לא מרוצה מהם. אתם זוכרים את הסרט "פינוקיו"? מי זוכרת שפינוקיו וחבריו מעשנים סיגרים במהלך הסרט??? ויש עוד, ויש עוד...
אז אני אומרת שכל משפחה צריכה למצוא את שביל הזהב שלה. כמובן שיש את ה"רצוי", את האידיאל, אבל הרבה פעמים אנחנו לא מצליחים להשיג את הטוב ביותר. אנחנו בסך הכל בני אדם - למרות שאנחנו אימהות.
בכל דבר צריך איזון - להראות סרטים במידהאודי-ה
אפשר לקבוע ימים מסוימים שבהם רואים סרט ובשאר אפשר לעשות דברים אחרים.
ואגב - הילד יכול גם לקרוא ספרים בעצמו (הוא יעשה את זה אם יש לו דוגמא אישית).
לא כל אמא מסוגלת להתרוצץ כל היום סביב הילד ולהעסיק אותו וגם לא בטוח שה טוב בשבילו.
וגם בעניין התוכן אפשר לבדוק שיש מסרים חיוביים בסרט. וכמובן שבכל סרט יש את החיובי והשלילי. גם בסרטים חרדיים... לדוג' - יש סרטים שהם נורא מטופשים, גם אם לכאורה יש להם מסר דתי. או שיש סרטים שהעברית בהם ממש לא ברמה.
בקיצור - אי אפשר לשים את הילד בתוך צמר גפן, אלא אפשר לתת לו להתמודד גם עם סרט שהוא לא מושלם (כמובן בגבולות הטעם הטוב...)
סליחהמכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה

שלום

סליחה שאני אומר אבל למה את רוצה
שילדה בת שנה שנתים תראה סרט?

זה גיל של ליתחבר לילדה ולא לחבר אותה למחשב

ספרי לה סיפור ילדים דברי איתה ותצחיקי אותה אבל לא סרט

ושוב סליחה שאני אומר

אן את עדין רוצה סרט לילדים

נראלי יש ב"ברסלב ישראל"

בהצלחה


כולל אמא ואבא צריכים ליתפלל על חינוך הילדים

אני מקווהכמעט אמא
שאתה לא מצפה מאשתך שתהיה כל הזמן אמא מושלמת וחינוכית... כי אין דבר כזה!!! גם אמא היא בן אדם ומותר לה לפעמים לא להיות סופר-אמא שמשמשת כמופת מהלך על שתיים.
אמהות - הנחת שלכן זה החיוך והחינוך של הילדים שלכן.
דודו!אנונימי (פותח)
הסרט הכי חינוכי לילדים שאני מכירה, לדעתי, הוא: "בגן של דודו". יש סדרה מאוד גדולה של קלטות\דיסקים, ולדעתי זה פשוט מקסים- גם מבחינת התוכן, וגם מבחינת העריכה.
יחד עם זאת, סתם נקודה למחשבה- (למרות שלא שאלת)- נראה לי שחשוב מאוד לשים גבולות ברורים לגבי זמן צפיה בסרטים- גם אם זה סרט מאוד חינוכי ויפה. זה מאוד נוח להורים שהילד רואה וגם הילד מאוד נהנה מזה, אך דווקא בגלל זה עלולים להישחף, ואז הילד רוב היום רואה סרטים, ומפספס עיסןקים אחרים שחשובים להתפתחות.
תהנו!
כמובן שלא בלחץאנונימי (פותח)אחרונה
כשכתבתי את ההודעה האחרונה לא שמתי לב שכבר כתבו לך את זה... אני חושבת שכמובן שהכול עניין של איזונים, וכל אחת צריכה למצוא את המינון שמתאים לה, ואין דרך אחת שמתאימה לכולם בדברים האלה. חשוב שמה שמחליטים יהיה מתוך מחשבה ולא רק עניין של נוחות ומה שבא...,
ובודאי שחשוב מכול שתהיה בבית אוירה שמחה ושלוה!
שרשור שמח - כל אחד יספר איזו פנינה של הילדים!יוקטנה

אפשר קשור לפורים, או לפסח, או סתם משהו מצחיק.

אני אנסה להיזכר ואכתוב גם.

טוב אז אני אתחיל, בתקווה שתשתפו גם אתםיוקטנה
אז זו לא ממש חוכמה, אלא מקרה שהבת שלי הביאה אותי במבוכה:
היינו בחניה שליד הדואר, עוצרת מכונית, יוצאת אישה, מחייכת אלי ואומרת: "הי". אז אין לי מושג מי זו, אבל מין הסתם היא מישהי מהיישוב.
אין, אין, אין לי זיכרון לפרצופים! מאז שקראתי שמדובר בבעיה נוירולוגית, אני מתכננת להדפיס מאמר בנושא ולהסתובב איתו בתיק ולהראות אותו בכל פעם שאני לא זוכרת פרצוף או שם.
בכל מקרה חייכתי חזרה חיוך נבוך ואמרתי "הי" בחזרה, והתחלתי ללכת עם הילדים. ואז מיכלי בקול רם: "אמא, את מכירה אותה?" אז כמובן עשיתי את עצמי לא שומעת, אז כמובן היא שאלה שוב יותר חזק: "נו, אמא! את מכירה אותה?" אז בסוף עניתי: "כן, ככה, שלום-שלום", וחייכתי עוד יותר במבוכה לאישה...

בכלל, הילדים שלי המון פעמים עושים לי בושות, אבל אחר כך כשנזכרים זה מצחיק (טוב, לא תמיד...).
כשהבת שלי היתה בת 3בלה
עברנו ממדינת אייווה בארה"ב לוויסקונסון.
איווה היא ברובה {במיוחד איפה שגרנו}מדינה שמורכבת מאיכרים וחוות-אוכלוסיה לבנה. לבת שלי מעולם לא יצא לראות אדם שחור. בוויסקונסון במיוחד בשכונה בה אנחנו גרים כל בית שני הוא של משפחה שחורה. ביום הראשון שעברנו לכאן אחד האנשים שעזרו לנו לפרוק את המשאית היה אדם שחור ,מאוד גבוה בעל צבע עור מבריק, והבת שלי הסתכלה עליו בפליאה ואמרה לי בשיא התמימות-
ש-ו-ק-ו-ל-ד!! לרגע חששתי מהתגובה שלו, אבל אז ראיתי שהוא לא שמע אותה נרגעתי..
לפני כחודש,זוג+2אחרונה
בתנו הגדולה שהיא בת שנתיים וחצי, רצה אלינו באחד בלילה בהסטריה ובזעקות אימים: "אמא! אמא!"
כמובן שקפצנו שנינו, ושאלנו "מה קרה?" והקטנה בלי להתבלבל אומרת: "נפלה לי הגרב..."
לפי ההיגיוןאנונימי (פותח)

לפי ההיגיון על הבטן זה פחות מסוכן.

רוב מקרי החנק נגרמים מכך שהילד צריך להוציא משהו וזה נתקע לו.

על הבטן הוא יכול להוציא ואילו על הגב זה נתקע לו!!

אמא שלי ילדה בלי עין הרע 10 ילדים ובכל תינוק הרופא אמר משהו אחר!! לכן היא משכיבה על הבטן ככה הם ישנים יותר טוב ובטוחים יותר

לבשמחהיהודית פוגל
גם ילדי ישנו על הבטן כל שנות ילדותם, אבל מה את עושה עם האזהרות של משרד הבריאות והרופאים? אני כנראה יותר שמרנים ואוהבת להישמע למה שאומרים המומחים.
על הגב אולי זה לא עולה לגרוןבלה
הערה סמנטית: מוות מחנק איננו מוות בעריסהיוקטנה
מוות בעריסה הינו מוות מסיבה בלתי ידועה. תינוק שנפטר, חלילה, מחנק, ניתן לדעת זאת בבדיקה פשוטה של כוחות ההצלה.
במקרה של מוות בעריסה לא ניתן לזהות את גורם המוות, אפילו בנתיחה שלאחר המוות.
עם זאת, סטטיסטית נראה שיש גורמים המגבירים את הסיכון למוות בעריסה: חימום יתר, שינה על הבטן, אי הנקה, עישון בסביבת התינוק, וכן הלאה. אלו סיבות סטטיסטיות, שאין בהן כדי להצביע על הגורם למוות בעריסה.
אני אישית משכיבה על הבטן, אגב, למרות ההמלצות. בידיעה שאני אם מניקה וישנה עם התינקות, אני מניחה שזהו "סיכון מחושב" שאני לוקחת, לכאורה, לאחר שנוכחתי שרוב התינוקות ישנים טוב יותר על הבטן. כל משפחה צריכה לעשות את השיקולים והבחירה שמתאימים לה.
מוות בעריסהאנונימי (פותח)
העניין הוא לפי הבנתי (הייתי בשרות לאומי במחלקה עם הרופאים שהוציאו את ההוראה לאחר מחקר) שהתינוק לא ישן כ"כ עמוק כאשר הוא ישן על הגב ולכן הוא נוטה יותר להתעורר כאשר נשימתו מפסיקה. בעוד שהשינה על הבטן היא שינה הרבה יותר עמוקה ופה טמונה הסכנה.
תודה על ההסבר,נשמע הגיונייונה
אז אנחנו רוצים שהם יישנו כ"כ עמוק?בלהאחרונה
על הגב או על הבטן?אנונימי (פותח)

בתי בת החודש ישנה מצויין על הבטן במשך היום כשהיא תחת השגחה,

 אבל בלילה אנחנו משכיבים על הגב והיא מתעוררת כל שניה.

התחלנו להשכיב על הגב גם במשך היום (כדי שתתרגל) וזה עוד יותר גרוע היא לא ישנה כמעט בכלל...

מה עושים???

לכי עם הלב שלך!יוקטנה
אמנם ההמלצה היא להשכיב לישון על הבטן, אבל הנה עוד כמה נקודות למחשבה:
1. בבריטניה מצאו שאמנם קטן מספר מקרי המוות בעריסה מאז החלו להשכיב על הגב, אבל גדל בהתאמה מספר מקרי המוות מסיבה שאיננה ידועה.
2. שוכחים תמיד לציין שהשכבה על הגב אמנם מפחיתה ב-50% את הסיכון למוות בעריסה, אבל שהנקה מפחיתה ב-30% את הסיכון. זה גם לא מעט!
3. מחקרים חדשים מצאו שלינה משפחתית (עם התינוק) מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה, כל עוד ההורים אינם מסוממים או אחרי שתית אלכוהול, ולא סובלים מעודף משקל גדול.
הסיכון למוות עריסה קיים, אבל הוא נמוך מאוד! אני אישית משכיבה על הבטן. הלב שלי אומר לי שהם ישנים יותר טוב ככה, ושתינוקות צריכים לישון. בנוסף, בגילאים האלה הם רוב הלילה איתנו במיטה, וככה אני יודעת שאני מעניקה להם הגנה נוספת. הלב של אמא נשאר ער ומשגיח גם כשאמא ישנה... (וזו לא סתם אימרה - מכירה מקרה שמדגים את האמת שבה!)
אני משכיבה על הבטןאנונימי (פותח)
למרות ההוראות, בדיוק מאותה סיבה: ככה הם ישנים טוב.
נראה לי שאם המזרון קשיח, והסדין מתוח היטב היטב, אין סיבה שייחנקו.
אני השכבתי על הצדאנונימי (פותח)
ומגיל 4 חודשים כשראיתי שהכל בסדר התחלתי על הבטן
כמובן שצריך להחליף צד מדי פעם
בדקתי!!אנונימי (פותח)
צריך להשכיב על הגב תמיד, וכשהתינוק יהיה מוכן לשכב על הבטן הוא פשוט יתהפך!!!
(שאלתי מומחה...)
כל מומחה והדעה שלו...ananas
דווקא רופא הילדים שלנו (הוא מומחה) אמר לי הפוך, אומנם בהסתייגות. עכשיו את יכולה לבחור איזו דעה שבא לך
באופן כללי, ההשכבה על הגב היא כדי למנוע מוות בעריסה. כשאת לא משכיבה תינוק על הבטן, הוא גם יתחיל להתהפך לבד בשלב הרבה יותר מאוחר. ההמלצות הן כן להשכיב אותו על הבטן כאשר הוא עירני ואת ליד, כדי שיפתח את שרירי חגורת הכתפיים.

באופן כללי, רוב התינוקות שאני מכירה אוהבים לישון על הבטן, וישנים ככה יותר טוב. השכבה על הגב זה סיוט להורים, כמו שמתארת אמא חדשה בהתחלת השרשור. אנחנו נשברנו בשבוע השני- הבנו שהוא ישן הרבה יותר טוב על הבטן. גם היום שלו נראה הרבה יותר טוב כשהוא ישן טוב. אז בסופו של דבר, כל אחת מחליטה לעצמה...

שיהיה בהצלחה!
אומנם זה נכון שהם ישנים יותר טוב על הבטן אבל...אנונימי (פותח)
לא סתם משרד הבריאות מוציא הנחיות....גם אני השכבתי את שני ילדי על הבטן אבל אני לא ישנתי טוב.. היום יש כל כך הרבה מקרים של מוות בעריסה שבע"ה בילד הבא אני לא רוצה להכנס לסטטיסטיקה. בכל מקרה שיהיה במזל טוב!! בריאות והצלחה..
אני משכיבה על הבטןבלהאחרונה
אבל מה שכתבה איילת הגיוני מאוד!
לאמא החדשהיהודית פוגל
קודם כל מזל טוב, גידול קל והרבה הנאה ונחת. בקשר לגב או לבטן, לדעתי, במשך היום על הבטן וגם על הגב, כלומר ששתי התנוחות יאותתו לתינוקת שינה טובה ורגועה, כמו מבוגר שישן טוב כל פעם בצורה אחרת. לאור האזהרות של הרופאים בקשר להשכבה על הבטן ללא שמירה, לא הייתי לוקחת סיכון. בהצלחה.
אני מסכימה עם יוקטנה -כל מילה זהב!elerner
בנוסף - הנחייה נוספת כדי למנוע מוות בעריסה היא לדאוג שהחדר מאוורר ולא חם מדי (צריך להיות כ20-22 מעלות אם אני לא טועה). משום מה הנחייה הזו אינה מפורסמת ובארץ נוטים לחמם יותר מדי את חדר התינוק ולהדגיש רק את ההשכבה על הגב.
רק את הבכור השכבתי על הגב - הוא לא היה ישן טוב, וההתפתחות המוטורית שלו היתה איטית מאד, הוא עבר מישיבה לעמידה והליכה כמעט ללא השלב החיוני של הזחילה, וכתוצאה עברנו דרך ריפוי בעיסוק וקשיים בכתיבה עד כיתה ד כתוצאה כנראה מחגורת כתפיים חלשה. כל יתר הילדים ישנו על הבטן - ללא בעיות התפתחות ב"ה - אם את מכירה יש מכשיר בייבי-סנס שמתריע אם חלילה יש הפסקה בנשימה - אבל בכל זאת כל בוקר נשמתי לרווחה שלא צלצל בלילה.
חלק מהילדים ישנו איתי במיטה בשלב היניקה (עד גיל שנה ויותר) וכמו שיוקטנה ציינה זב בהחלט מהווה הגנה נוספת.
על איטום ורטיבות...אנונימי (פותח)

מחפשת עצות טובות בדחיפות: בני (שנה וחצי וקצת יותר) קם בבוקר רטוב לחלוטין, מכף רגל ועד ראש. ניסינו סוגי חיתולים אחרים, וכלום לא עזר. אנא עזרתכן

ניסיתם לצמצם מתן נוזלים בשעות הערב?יוקטנה
לא, לא ניסינו.אנונימי (פותח)
לא, לא ניסינואנונימי (פותח)
סליחה, נשלח בטעות.
לא ניסינו. נשמע לי קצת לא יפה לשנות את ההרגלים שלו (בקבוק חלב לפני השינה) כי לי לא נוח לכבס מדי יום מערכת בגדים קומפלט. יש לציין שלא עושה רושם שמפריע לו לקום רטוב
המממ... נשמע באמת מטריח!יוקטנה
אז יש לי עצה ג'יפנית: להשכיב אותו לישון בחליפה של אתמול, ואולי גם להעביר אפילו את המקלחת לבוקר! כמנהג האירופים, אם אני לא טועה?
בעצם גם אפשר להחליף לו חיתול מתוך שינה, אולייוקטנה
איזה שעה וחצי-שעתיים אחרי שהוא נרדם, או לפני שאתם נכנסים לישון?
לאמא שליהודית פוגל
אולי תתיעצי גם עם רופא הילדים לפשר הגידול בכמות השתן שהוא נותן. אם הכל כרגיל ופתאום כ"כ הרבה שתן צריך גם לבדוק עם הרופא.
לאמא שלמיכיה
גם הבת שלי בגיל הזה,( היום בת שלוש וחצי) היתה קמה רטובה כל בוקר וגם לא זה לא היה נראה מפריע. אבל, ב"ה זה עבר ברגע שהגבלנו לה את כמויות הבקבוקים בלילה. -פשוט כל פעם במקום למלות לה את הבקבוק באופן אוטמטי ברגע שמתרוקן הבנו לה רק שביקשה וגם אז השתדלנו רק חצי בקבוק. ואז גילנו שהבקבוק הוא אצלה תחליף למוצץ, וזה לא הפריע לה. בכל מקרה זו תקופה שחולפת תחזיקו מעמד..
ועוד דבר, אצל הבן שלי, בן שנה וחצי, גילנו שאפשר לדלג על השלב של לכת לישון עם בקבוק חלב. ואם הוא מבקש אז אנחנו נותנים לו מים בכוס שלו ולרוב לא מחליפים כל יום פיגמה..
בהצלחה..
לכל העוזרים והמסייעים, תודות!אנונימי (פותח)
אז ככה: הגידול בכמות השתן הוא לא משמעותי. זה משהו שסחבנו וסחבנו, והתפרץ עכשיו. לגבי כמות השתיה - הוא הולך לישון עם בקבוק חלב, מלא כדי שלושה רבעים. הוא הולך לישון עם אחותו הגדולה, שגם היא מקבלת חלב, ולכן לא נראה לי מציאותי לתת לה ולא לו. להחליף חיתול מתוך שינה היא העצה שנשמעת לי הכי.
בינתיים מצאתי שיטה שעזרה ביומיים האחרונים: אני סוגרת לו את החיתול הרבה מעל הטבור. הוא קם עם חיתול עמוס וגופיה יבשה. הידד לי!
אולי לעבור לטיטולים יותר איכותיים (ויקרים...)אנונימי (פותח)
וחוץ מזה, כאמא לילד בו חמש כמעט, אני אומרת שבקבוק חלב לפני השינה- עולה אח"כ במחיר של חורים בשיניים...
עדיף לתת לשתות מים לפני השינה, ולתת את החלב בארוחת ערב (אם זה מעשי ואפשרי מבחינתך...)

כל טוב!!!
השתן נוצר בשעה הראשונה לאחר השתייה - החלפת טיטולelernerאחרונה
אחרי פרק זמן כזה יכול לעזור. את לא כתבת אם הוא מתעורר בלילה ומקבל עוד בקבוק.
התפתחות הדיבוראנונימי (פותח)

בס"ד

 

 

שלום,

אני אמא לילדה מתוקה בת שנתיים כמעט שמתפתחת ב"ה מאוד יפה מבחינה גופנית ושכלית.

מבחינת הדיבור - היא אומרת מילים בודדות בצורה לא ברורה (שרק אני ואבא שלה מבינים). כל המגזינים וספרי ההורות שקראתי טוענים שבגיל שנתיים הפעוט אמור כבר לומר משפטים ברורים בני שני מילים. האם יש לי סיבה לדאגה? האם יש דרך לעזור להתפתחות או שעלי להירגע והכל יגיע בעז"ה?

תודה רבה ופורים שמח

ליאלי, האם בדקתם את השמיעה שלה? כמו כן יש להתייעץיהודית פוגל
עם רופא הילדים.
לדעתי, אין מה להילחץ כי היא עוד לא בת שנתיים אפילוקומפית
תנו לה את הזמן שלה ואם בגיל שלוש ארבע עדיין חלילה היא לא תדבר הרבה, אז כדאי לבדוק. בינתיים, מה הלחץ?
כל עוד לפחות אתם מבינים אותה אז זה מעולה, וכשהיא אומרת משהו שרק אתם מבינים, אז תחזרו אחרי המילה שהיא אמרה, אבל אתם תגידו את המילה בצורה נכונה וכך היא תלמד לאט לאט...
בהצלחה והרבה נחת
שונות במשפחהאנונימי (פותח)
הבן הבכור שלי דיבר מוקדם והבן השני רק לקראת גיל שלוש (דיבר לפני כן אבל לא ברור ולא בעברית המדוברת..)היום אחד בן 12 ואחד בן 10 וב"ה הם לא מפסיקים...
אין סיבה לדאוג בגיל הזה, אבל עם את חוששת שיש בעייהelernerאחרונה
אפשר וכדאי לעשות בדיקת שמיעה, במכון שמיעה שמתמחה בילדים. זה בוודאי לא יכול להזיק -אם אין בעיה את תהיי רגועה, ואם יש בעיה עדיף לטפל כמה שקודם (מומלץ טיפול הומאופטי אם יש נוזלים באוזניים) כדאי שהדיבור יתפתח בצורה תקינה ותחסכי תסכולים לילדה וצורך בטיפול של קלינאית תקשורת.
בהצלחה!
התקפי זעםיהודית פוגל
משתתפת בפורום מבקשת עיצות בקשר להתקיפי זעם אצל ילד בן 5.5, נבון וחכם בן יחיד לע"ע בין 5 בנות. מקבל הרבה אהבה וצומי, ואעפי"כ ההורים חווים איתו התקיפי זעם קשים. יש לימישהוא נסיון בכגון דא? צריך עזרה מקצועית? יעבור עם הגיל?
הורים יקרים וחשובים ..מכאל 2 3
ב"ה ית' בר"ה

בר"ה

יהודיה

אני לא מבין זה רק

אני יודע מהשהורים של הרב ארוש

שילד בדרך כלל מוציא מה שיש לו או מההורים
או חברים

אולי הוא מרגיש משהוא והוא לא יודע איך לספר את זה

אולי הווא מרגיש זעם

אני הקטן חושב שכדי ללכת אם הילד לבד למקן כיף(גן שעשועים וכו')

ב' חינוך צריך המון תפילה

ג' אני אישית מבקש שתשמעו שיעור של הרב שלום ארוש ל חינוך (בתודה מראש)

בהצלחה



כדי ליכנס הביתה אם צחוק על הפנים
חושבת בקולאנונימי (פותח)
ילד אמור לקבל אהבה וצומי כמה שיותר כצורך , כרצון אבל לא כהתמכרות.התקפי זעם כפי שאני חוויתי עם ילדי זה הרצון לקבל תשומת לב מוגברת בדרכים שליליות כי בחיוביות הוא מיצה. אני חושבת שילד צריךלדעת, להרגיש שדרך התקף זעם ,אין שום רווח, כמו בתהליך גמילה, של ילד, יש תשומת לב שאותה הוא לא מקבל. רק כשירגע יקבל חיבוק. יבקש את שצריך ויענה.התקף זעם הוא מתחושה תת מודעת של הילד שכל מה שהוא רוצה צריך להתמלא מיד וצריך ללמד אותו. טוב ולא טוב. איך? התעלמות שיש רע.(לא ממנו אלה מהמעשה) והתייחסות משמעותית בהתנהגות טובה.
כל זה אני חושבת בהנחה שלא מדובר בהתקף זעם על רקע חברתי או שנפגע ממשהו, אבל לא נראה לי שלזה התכוונת בשאלה.
ספרים מומלצים בנושא חינוך ילדים:אנונימי (פותח)אחרונה
הספר "כיצד לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" נותן הרבה דרכים להתמודד עם קשיים עם ילדים. וגם הספר "ואהבת"
של מרים אדהן. מומלצים מאוד ויש שם מגוון עיצות ונקודות מבט חדשות על ילדינו...
הנקהאנונימי (פותח)

שלום לכולן...

אני אמא חדשה לילדה מתוקה בת שבועיים...

אני מניקה אותה באופן מלא ונהנת מכך...

אך ככל שעובר הזמן אני לא מבינה כיצד אפשר להיות אמא לעוד ילדים כאשר מניקים??? ההנקה לוקחת המון זמן ובכך מנטרלת אותי מעשיית דברים אחרים. כרגע ברוך ה' אני בחופשת לידה וכל יומי מוקדש לנסיכה הקטנה, אך מה עושים כאשר צריכים להתייחס לעוד אנשים ולעשות דברים נוספים???

אשמח לשמוע תגובות מנסיונכם האישי...

יום מקסים!

לאפרת 10יהודית פוגל
עם הולדת הילדים היכולות שלנו משתפרות ומשתדרגות כל הזמן. כמו הלב שיש לו יכולת לאהוב בלי סוף כך גם תרגישי בקשר לזמן וליכולות שלך. כמו כן תלמדי לעשות סדר עדיפויות וכך בעז"ה תנווטי את ספניתך על מי מנוחות. מז"ט ובהצלחה!
אני זוכרת שגם אותי זה הפליא! יוקטנה
האמא שאת היום, זו לא האמא שתהיי בעוד מספר שנים וילדים בע"ה! בכל יום את רוכשת כלים חדשים, משתנה, מחליטה מה מתאים לכם ומה לא, מנסה ושוב משנה, וממש בכל רגע - משתנה! ואם בכל יום את משתנה, לא ניתן לדעת ולנחש איזו אמא תהיי בעוד שנה, שנתיים, עשר שנים...
תנסי "לשחרר" דאגות שאין מה לעשות איתם כרגע. כמו שאומרים בא"א: "תמסרי את זה לאלוהים!" תגידי: "אלוהים, זו הדאגה שלי, וכרגע אין לי מה לעשות איתה. אני מפקידה אותה בידיך". ואז קחי לך עיתון, או ספר, או טלפון לחברה, או תפתחי טלוויזיה באיזו תכנית מצחיקה ומטופשת, ותניקי... ותניקי... ותניקי...
(ואם בכל זאת תרצי עצות להנקה עם אחים גדולים - יש לי! אבל אני חוששת שתשכחי בינתיים )
(ושיהיה במזל ובנחת!)
זה פלאאנונימי (פותח)
אני מסכימה עם הכותבות לפני, אך המדהים הוא שככל שיש יותר עומס(כך אצלי לפחות)ככה אני מחכה לזמן ההנקה, זה מכריח אותי לשבת , לקחת נשימה, להיות לכמה דקות עם הקטנה לבד וזה תענוג.
מניסיוני הדל (ילד ראשון)כמעט אמא
גם אצלי זה היה ככה בהתחלה. נראה שאין זמן וכח לעשות שום דבר חוץ מלהניק ולישון...אבל ב"ה, ככל שעובר הזמן ההנקות מתקצרות (כי התינוק גדל) והעייפות חולפת (מתאוששים מהלידה). איך אפשר להסתדר עם כמה ילדים? אני עוד לא יודעת מנסיון אישי, אבל זה בטח אפשרי כי רוב הנשים עושות את זה - ובשמחה.
לאפרת קודם כל מזל טוב!תהלאחרונה
את ממש יולדת טריה! המחשבות והרגשות עובדים שעות נוספות...
אפרת, ההנקה משדרגת אותך לסופרוומן בעתיד.
אל תשכחי שכשאת מניקה את עדיין יכולה לדבר, להאזין, לקרוא, ובהמשך מפתחים מיומנות גם לבצע משימות ביד אחת. תשומת לב אפשר לתת לכולם בכל אחת מהאפשרויות הללו.
ברוך ה' הנקתי את ארבעת ילדי עם רצון חזק להצליח להחזיק מעמד לפחות שנה והופתעתי לגלות שהכלים, ערימות הכביסה וגם הרצפה - חיכו בסבלנות...
ברגע שהיונק התורן נרדם - התנפלתי על המשימות האחרות.
סדר עדיפויות - זה הסוד! וחשוב שגם הבעל יהיה תומך ובעל מוטיבציה.
ועוד נקודה חשובה - הרבה פעמים זו היתה פשוט המנוחה שלי. ב ה צ ל ח ה !
בדיקות הריון בשבוע 14אנונימי (פותח)
אני נמצאת בשבוע 14 ואיני יודעת אילו בדיקות אנו הדתיות רצוי שנעבור? שקיפות עורפית ו/או סקירת מערכות מוקדת ו/או מאוחרת ו/או חלבון עוברי ו/או ספירת דם . אני מבולבלת לגמרי 
כדאי מאוד!!! לשמוע מה מכון פוע"ה ממליציםאנונימי (פותח)
הגישה שלהם היא קודם כל- שלא עושים שום בדיקה לפי שמחליטים מה עושים איתה. וזה, משום שאישה לא צריכה לעבור את כל ההריון בחרדות ובפחד ממה יהיה.
יש בדיקות שיש בהן סיכון לעובר- למשל- מי שפיר- סיכוי של 1/200 להפלה. וזה הרבה! ולכן לבדוק טוב טוב אם את צריכה לעשות בדיקה כזו, וכמובן- אפשר להתייעץ איתם, הם מאוד מנוסים.
חשוב לדעת, שלרופא יש אינטרס שתעברי את כל הבדיקות האפשריות- כדי שהוא "יהיה מכוסה" כנגד תביעות בעתיד. פחות חשוב לו שתעברי את ההריון בשמחה וברוגע, ולכן שולחים אותך להמון בדיקות מיותרות.

עד כמה שהבנתי מהם- הבדיקות שצריך:
1) טיפת חלב- ספירת דם, לחץ דם, חלבון בשתן- כל זה במעקב של האחות- חשוב מאוד.
2)אולטרסאונד- זו בדיקה שלא מסכנת את העובר ואת האמא, ונותנת המון אינפורמציה חשובה לגבי העובר- ולפעמים אפשר לכוון את האישה ללדת במקום מסוים- שבו אפשר יהיה לתת לעובר טיפול טוב ומיידי- ולהציל אותו. (למשל אם יש לעובר בעיה בלב, אפשר לראות את זה באולטרסאונד ולנתח אותו מיד אחרי הלידה- ולהציל אותו.)
מתי לעשות:
בשבוע 6-8 לעשות US ראשון- לבדוק שההריון בתוך הרחם, מיקום של השיליה, ולקבוע גיל הריון מדויק. (חשוב מאוד להמשך המעקב)
סקירת מערכות- מאוחרת, ולגעתם צריך לעשות מורחבת, באופן פרטי אצל המומחים הגדולים- שמחה יגל, ושמעתי על עוד אחד שאיני זוכרת את שמו. אולי הם יכולים גם לעזור בהנחה.
בסוף- לבדוק מצג עובר, הערכת משקל.

יכול להיות ששכחתי משהו...
שקיפות ערפית מיועדת לנשים שיש להם סיכון גבוה לתסמונת דאון- נשים מעל גיל מסוים. ממה שהבנתי מד"ר חנה קטן- אין סיבה שאישה בת 20, שהסיכון שלה הוא 1/1700 תעשה בדיקה כזו.

וכמובן- הכי חשוב- להתפלל!!!
הריון קל ובריא!!!
בטעות עניתי לך בשרשור נוסף שפתחתאנונימי (פותח)
בדיקותאנונימי (פותח)אחרונה
כדאי לחשוב לפני כן מה תעשי עם התוצאות...
אני באופן אישי לא עושה את הבדיקות של חלבון עוברי, נולדה לי ילדה מדהימה עם תסמונת דאון. אני בטוחה שאם הייתי יודעת על כך בהריון המצב הנפשי שלי יכל לגרום לתוצאות גרועות יותר, ולא הייתי מוכנה לעבור את הנסיון הזה.. בע"ה גם בהריונות הבאים לא ארצה לעשות בדיקות מסוג זה, כיוון שאין בכוונתי לעשות כלום עם התוצאות.אני מכירה הרבה שעברו חלבון עוברי ותוצאות לא היו מרגיעות אך לא המשיכו לבדיקת מי שפיר ונשארו בלחץ כל ההריון- בסוף ב"ה נולדו תינוקות בריאים.
מה שכן כן אשקול לעשות בדיקה של סקירה מורחבת ואולי אבקר יותר במרפאה ולוודא שמצב העובר תקין שחס וחלילה אם ישנם סיבוכים שכן אפשר למנוע.
לא צריך להיות בלחץ אבל צריך להיות עם יד על הדופק- "תרתי משמע"
כדאי להתייעץ עם מכון פועה ולהרבות בתפילה- כמו שאמרו כבר,
בהצלחה ובשורות טובות.
שלום לכולכן בניהרא בן 4 חודשים ואני רוצה לקבל מכןהריון ראשון

המלצות כיצד אפשר לפתח אותו מכל הבחינות, ועל מה הכי חשוב להתמקד בגיל הזה ,כי ב"ה אהבה ואוכל ושינה הוא מקבל בשפע אבל מה הלאה ,איזה צעצועים ומשחקים ופעילויות אני אמורה לעשות לו? והאם יש ספר שאתן ממליצות לי להיעזר בו?

 

משהו חכם ששמעתי פעם:יוקטנה
תמיד אומרים שהחוכמה לגדל ילד שני כמו ילד ראשון (מבחינת היכולת להקדיש תשומת לב וכן הלאה), אבל ההיפך הוא הנכון! החוכמה היא לגדל את הראשון כמו ילד שני!
מה זאת אומרת? שלדעתי לא צריך "לפתח"! זה לא בתחום האחריות שלך. התפקיד שלך כאמא הוא להעניק אהבה וביטחון, ואת ה"פיתוח" התינוק עושה בעצמו, לפי תכנית שקיימת בתוכו ונכתבה ע"י ההוא שבשמיים והמציא את כולנו בכזו חוכמה...
אני מרגישה שהתינוק לא מצפה שנתעסק איתו יותר מדי. אני מרגישה שהתינוק מרוצה פשוט להיות איתנו בכל מה שאנחנו עושים. קחי אותו איתך לקניות, לטיול (רצוי על הגוף במנשא - הכי כיף לו!), שימי אותו במנשא כשאת תולה כביסה, עושה כלים... שימי אותו עלייך ותקראי ספר, תראי טלוויזיה... ממליצה מאוד על מנשא לגב בשם "יאמו". מאוד נח לאמא וגם לתינוק (במיוחד בעבודות הבית)! אם מישהו חייב לכם מתנה ללידה - לכו על זה! אבל זה צריך להיות מישהו ממש קרוב, או כמה אנשים ביחד, כי זה עולה 440 ש"ח...
ספר מומלץ: "תינוקות באופן טבעי" בעריכת יונת שרון. הכי קל לקנות אותו באינטרנט.
שיהיה בשעה טובה, ובנ-ח-ת!!! לאט-לאט
מסכימה עם כל מילה...בילי
להריון ראשוןיהודית פוגל
אני חושבת שהדברים הידועים עדיין טובים מאוד: מובייל מנגן, ספר הרמוניקה מסביב לראשו, דיבור אליו כשאת מאמבטת, מאכילה ומחתלת, קראתי את מה שכתבה יוקטנה על המינשא, אני אישית לא כ"כ בעד, מספולעבור לצורת מגע של כמה פעמים ביממה וליק לסחוב אותו 9 חדשים, למה להוסיף? אם הוא היה צריך יותר ההריון היה נמשך כמה שנים לא? מה זה להעמיס עליך את התינוק עוד ועוד? מישהוא הוכיח שזה עוזר למשהוא? לפי דעתי זה מפתח תלות אינסופית במגע רצוף עם האם, והרי הרעיון בלידה היה שהוא יפרד כעת פיזית מאימו. והקשר יעבור לצורה אחרת לא אינטנסיבית כ"כ.
אבל בכל זאת תינוק צריך גירויים...אנונימי (פותח)
עם כל הכבוד לנוכחות של ההורים ומגע האינטנסיבי שהוא מאוד חשוב אך בגיל ארבעה חודשים הילד כבר זקוק לגירויים שמותאמים לגילו.. וזה חשוב!!
גירויים חשוביםיוקטנה
גם אני מאמינה שהלידה היא התחלת הפרידה של התינוק מאימו, אבל אני מרגישה שהתהליך הזה צריך להיות איטי בהרבה ממה שמקובל כיום. השאיפה של התינוק היא לקחת את המפתחות של האוטו ולצאת לקרוע את העיר עם חבריו -כדאי שנאמין בזה! ולכן כאשר הוא מראה צורך בקירבה, עזרה בהירדמות, עזרה בהתפנות, המסקנה שלי היא שמדובר בצורך אמיתי, ועל כן חשוב לי להענות לו.
ואם נחזור לנושא השרשור, אני חושבת שתינוק בן 4 חודשים מקבל מספיק גירויים מעצם היותו ער ומתבונן, ובתנועה. אני חושבת שבגילאים הצעירים האלה, גירוי של תנועה ומגע חשובים לאין ערוך להתפתחות המח של התינוק מאשר שכיבה דוממת בעגלה והתבוננות במובייל או ספרון. יש כיום גם מחקרים שמגבים השקפה זו. אני מרגישה שגירויים מסוג "תקשורת" (ואפילו מגע סתמי כתוצאה מנשיאה) הם החשובים ביותר והמותאמים ביותר להתפתחות המח בגילאים האלה. לאחר שגירויים אלה התבססו, סביב גיל 8-12 חודשים, התינוק יבקש בעצמו גירויים אחרים (וגם ימצא אם נניח לו לחפש), ע"י זחילה והתרוצצות. ושוב, לזמנים מוגבלים ובקירבה להורה. התינוק יודע מה הוא צריך, וכל מה שעלינו לעשות זה להקשיב לו.
ישנם מחקרים שהוכיחו שנשיאה של התינוק עלבילי
אופס.. המשך:בילי
נשיאה של התינוק על גוף המבוגר תורמת לו מבחינות רבות (בלי נדר אחפש
מחקרים ואביא כשיהיה קצת זמן). ובעיקר מפתחת את הביטחון העצמי שלו.
לדעתי עד גיל 6 חודשים לפחות רצוי לשאת את התינוק כמה שיותר (כמובן אם זה טוב לו, יש אחוז קטן של ילדים שמגע מפריע להם).
הבעיה שלנו היום שהתרחקנו שנות אור מהמקורות והיום מחנכים אותנו שזה יגרום לפינוק וכו'...
נכון שהוא יצא מהרחם וכבר לא מחובר אלינו, אבל הוא עדיין רך וחסר ישע וצריך להקל עליו את המעבר הזה, ולחבב עליו את עולמנו לאט לאט.
וכמובן בלי קשר שלשים לידו צעצועים מגרים לעודד זחילה (לא רחוק מידי), ואפשר מובייל וכו' אבל כל זה לזמנים קצרים ולא כדי להחליף את הנשיאה והמגע.
מנסיון אצלנו ככל שהילד היה יותר על הידיים כך הוא יותר רגוע ובטוח בעצמו.
בהצלחה!

ועוד אחד....בילי
אחד=אחתביליאחרונה
בקיצור, האינטרנט מלא כאלה. רק לחפש.
בכתבה האחרונה יש הפניה למחקרים בנושא...
אני מסכימה עם יוקטנה, ילדי הפכו לעצמאייםאנונימי (פותח)
כשהגיעו לשלב הזחילה, ולא פיתחו תלות. המגע של תינוק קטן עם הוריו (גם האבא יכול ורוצה לקחת אותו במנשא) מביא אושר וביטחון לתינוק וגם להורה. אפשר וצריך להשכיב את התינוק כמה פעמים ביום עם צעצועים שמונחים לידו או תלויים מעליו (כדאי לעשות סבב, כך שכל יומיים בערך מחליפים את הצעצועים), אך לא לצפות ליותר מ15 דקות של משחק רצוף לבד. ככה לפחות היו התינוקות שלי. אם לא מצפים, לא מתאכזבים, ופחות מתעצבנים...
בנוסף, אני ממליצה על עיסוי לתינוק, במיוחד לילד ראשון, כשיש זמן. יש ספרי הדרכה בנושא, זה די פשוט וגורם להנאה ולסיפוק.
לתינוק בן חצי שנה אפשר כבר לספר סיפור מספר תמונות. ולשיר שירים אפשר תמיד.
לדבר המון לידו לשיר ולשמוח.אנונימי (פותח)
מוסיקהאנונימי (פותח)
ממחקרים שנעשו על המח מסתבר שמוסיקה (קלאסית בעיקר) עוזרת לפתח את הצד המתמטי של המח.
אבל הכי חשוב שהכל יהיה בנחת, בשלווה, עם המון אהבה וסבלנות. ודיבורים -כי את היא המתהמתווכת לו את העולם.
המלצה לספראנונימי (פותח)
המלצה לספראנונימי (פותח)
ישנו ספר שעוסק בדיוק בדבר הזה. שמו: "מה צריך ללמד תינוקות" של ז'נבייב פיינטר. הספר מציג תוכניות מפורטות לפעילות יומיומית לפיתוח כושרו של התינוק מיום היוולדו עד גיל 3. לפי דעתי, כל אחת יכולה לקחת מהספר רעיונות, וגם אם היא לא מממשת את ההדרכות שלו בדיוק, אפשר ללמוד ממנו הרבה...

בהצלחה!
המלצה לספרלימורשרה
ישלי בלע"ר 5 ילדים, וכל פעם מחדש אני לא זוכרץ איזה משחקים מתאימים לאיזה גיל.
יש לי את הספר "המדריך השלם לגידול ילדים עד גיל 5"
והוא מתמצת נפלא ובנקודות את המלצתו לשגרת יום, אוכל, משחקים, גדילה רגשית, חיסונים, מחלות ילדות וכו'
כל כמה חדשים אני מציצה בספר כדי להיזכר
ורק הערה: זה לא "כזה ראה וקדש". יש מקום לורסטיליות.

בבהצלחה
צריכה עזרהאנונימי (פותח)

יש לי ילדה בת 3 וחצי שהגננת מתלוננת שהיא לא יושבת על הכיסא יותר מ2 דקות. מתנדנדת, קמה, זזה וכד' יחד עם זה היא מדברת בלחש וקשה לגננת לשמוע מה היא רוצה, היא מנסה לדובב אותה ובקושי היא מצליחה לשמוע מה היא אומרת, קשה לה לדעת מה היא יודעת אם זה צבעים, צורות ומה שנילמד. יש לציין שהיא נכנסה לגן בלי להכיר אף ילדה. במעון שנה שעברה זה היה אותו דבר שובבה גדולה אבל מדברת בלחש, מתביישת? בבית היא מדברת רגיל וצועקת לפעמים שצריך לסתום את האוזניים.

מה אני צריכה לעשות כדי שהיא תפתח את הפה בגן ותשב יפה?

אני הייתי פונה לייעוץאנונימי (פותח)
בלי פניקה, אבל הייתי מבררת אצל קלינאית תקשורת ומרפה בעיסוק מה הן חושבות.
לפי מה שאני יודעת הרבה פעמים יש פער בהתנהגות בין הסביבה הקרובה- הבית ובין הבחוץ...
שהגננת לא תתיאש ממנה ותמשיך לדובב אותה בעיקר בפגישות אישיות בגן ולא בפורום של כל ילדי הגן, שם באמת זה קצת מביך.
חוץ מזה גיל שלוש וחצי זה גיל צעיר והרבה פעמים לא מפגינים בטבעיות את הידיעות שלך.
בקיצור- תשארי רגועה.
תתיעצי עם אנשי מקצוע
ותאהבי ותדברי איתה המון.
נשמעת ילדה מיוחדת במינה!יוקטנה
וכמו כל הילדים המיוחדים במינם, המערכת לא מצליחה להכיל אותה, מפני שהמערכת בנויה כך שתתאים ל"כלל האוכלוסיה", ועל כן בנויה על הממוצעים באוכלוסיה בכל תחום. כמו מיטת סדום, מי שרחוק מדי מהממוצע, יש לקצץ את רגליו או למתוח אותן...
מאחר ואני תומכת בגישת החינוך החופשי, אני מתקשה להבין מדוע הגננת מרגישה צורך לדובב את הילדה ומדוע היא מרגישה צורך להיות בטוחה בידע של הילדה! ומה אם הגננת לא תפנה אל הילדה ותמתין שיום אחד תפנה הילדה אליה? האמנם יקרה אסון אם הגננת לא תהיה בטוחה ובשליטה מלאה על הידע של הילדה? האמנם הפגיעה בילדה תהיה כה קשה אם לא תדע מהו משולש, בזמן שרוב חבריה יודעים זאת (נניח, לדוגמא)? האם ייתכן שהילדה חשה במבוכה נוכח הבחינות? כיצד היא מגיבה אליך כאשר את מנסה לבחון את ידיעותיה? האם ייתכן שבשעה כזו התקשורת איתה הופכת לקשה יותר?
אם להיות כנה, מקריאת ההודעה אני מקבלת תחושה שהגננת פועלת במידה מסוימת מתוך רגשות של פגיעה וכישלון, ופחות מדאגה להתפתחותה של הילדה, גם אם הגננת עצמה לא מודעת לכך אפילו. הלא אפשרי שאת, בתור אמה של הילדה תהי ערה לבעיתיות ברמת ידיעותיה של הילדה פשוט מעצם החיים איתה, וללא כל בחינה. תוכלי להבטיח לגננת לעדכן אותה בכך. ניתן גם לא לפנות אל הילדה (אלא אם יש צורך לבקש ממנה בעדינות להתנהג בצורה שמתאימה לפעילות).
תודה על ההתייחסות. יהודית, מצפה לתגובתך ותודה מראשאנונימי (פותח)
התגובות מעניינות, אני נוטה יותר לתגובה של יוקטנה, היא באמת ילדה מיוחדת
אבל אני סובייקטיבית ואשמח לשמוע תגובה מיהודית ועוד תגובות.
האם באמת היא צריכה טיפול? מה אני בתור אמא יכולה לעשות בלי קשר לגננת או מטפלת?
ושוב תודה.
אפרתאנונימי (פותח)
לדעתי את לא צריכה לדאוג.
הילדה שלך יודעת צבעים? צורות? ממה שאת רואה בבית.
יש לי גם ילד בן 3 ורבע, מאד שותק בגן, ובבית - אין רגע דל מפטפוטיו.
וגם אני שתקתי בגן מאד - אני זוכרת את זה עד היום.
ממה שתיארת (כולל הקפיצות) לא היה משהו חריג במיוחד שהייתי בגללו עושה משהו חוץ מלהמתין.
יש הרבה אנשים שבחברה..אנונימי (פותח)
הם שקטים . בואי נחשוב על השקטים מן הסתם רב השקטים בבית הם לא כ"כ שקטים. זה שהיא מדברת בבית זה אומר שהיא יודעת לדבר בקול רגיל+ אם כך מה הדאגה ? מה הבעיה עם הלחישות בגן?יכול להיות שהיא מתביישת -הגיוני לא? את בשום מקום לא מתביישת? אולי זה קטע שלה למשוך "צומי"? אולי? על איזה דבר מדאיג זה יכול להצביע? על מה הלחץ לא הבנתי?באמת!אשמח אם תסבירי לי. וזה שילדה בת בגיל שלה עדין לא יושבת ומרוכזת במפגש עדיין לא אמור להדאיג כולה לפני שנתיים היתה תינוקת מייללת.. לא אומרת שגננת לא צריכה להעביר אינפורמציה להורים היא צריכה להגיד דעו היא לא יושבת מדהים במפגש שימו לב לשנתיים שלוש הבאות. אבל טיפול?נראה לי מוגזם. יכולות להיות סיבות רבות שהיא לא יושבת במפגש. אולי הוא ארוך מדי? מעל רבע שעה? אולי היא ילדה שלא היתה במסגרות וצריך לשלב אותה בהדרגה? דהינו כל פעם שקשה לה לשבת להרשות לה לעיין בספר בספריה-אפשר להציע לגננת.. הגננת במצבים כאלו יכולה למנות אותה לעוזרת להביא כל פעם דברים.. אולי זקוקה לחום? שתושיב אותה לידה תלטף אותה מדי פעם כשהיא רואה שקשה לה לשבת שתתן לה יד.. אפשר הרבה לעשות לפני שרצים לטיפול- הגישה שלי שלטיפול צריך להפנות ילד עם בעיות שניסו לפתור בגן והמערכת לא מסוגלת לפתור. חבל על הכסף והאנרגיות המיותרות...ב ה צ ל ח ה!!! נ.ב כדאי גם להציע לגננת בלי לחץ לקחת אותה לבד אולי בזמן החצר לשאול אותה צורות ,צבעים יום אחד לא הולך יום שני וכך הלאה ושוב בנחת בלי לחץ.
לאפרת 2יהודית פוגל
קודם כל צריך לנסות עיצוב התנהגות: הגננת יכולה לאמר לה בתוקף: עכשיו לא קמים!! ולא פעם אחת, אלא להתעקש איתה! שבוע שבועיים! וכן לעמוד על זה שהיא תדבר בקול רם! לדרוש את זה ממנה ! במקביל רצוי לברר למה היא מתנהגת כך, מה לא טוב לה, ויש דרכים לדובב אותה כמו: מה צריך לעשות עם הדובי שקם כל רגע בריכוז בגן של הדובים?? מה להגיד לדובי שמדבר כ"כ בשקט והגננת לא שומעת אותו? או כל דיבוב אחר שמתאים לרמה שלה. בהצלחה.
אפרת שלוםאנונימי (פותח)
יכול להיות שיש לילדע רגישות בקשב השמיעתי. כשיש רגישות לרעש אולי הילדה מנסה להתמודד עם כל הרעשים ובאיזשהו מקום לא רוצה להוסיף את הרעש שלה ולכן מדברת בשקט. בבית אין את כל ההמולה ולכן לא צריכה את ההגנות האלה. כדאי לבדוק איך היא במתקני השעשועי (מערכת הקשב נמצאת סמוך ומע' הוסטיבולרית-שזה חוש התנועה במרחב ושתיהן קיימות באוזן הפנימית ומושפעות אחת מהשניה): האם היא נהנית בקרוסלה, נדנדה, קפצית. אם היא לא כ"כ מתקרבת לשם- כדאי לעודד לאט לאט. אם היא עושה הכל חזק והרבה, צריך לעזור לה למתן את זה במשך הזמן. אם לא זה ולא זה אז עזבי... בהצלחה.
היא רק בת שלוש וחצי!!!אודי-האחרונה
היא יחסית קטנה בשכבה ומנסיוני יכול להיות בהחלט שהיא עדיין לא כ"כ מצליחה לשבת ולהתרכז.
אפשר אולי בבית לעבוד על זה - אם אפשר לקרוא לה הרבה סיפורים כדי שהיא תלמד להתרכז, או לשחק במשחקים מעניינים וכו.
רק לא להילחץ עדיין...
לחץ מבחניםאנונימי (פותח)
מסכימה עם כל מילה.... אי''האחרונה
מטפלתאנונימי (פותח)

בעז"ה בחיל ורעדה החלטתי שהדבר הכי נכון בשביל המשפחה שלי זה שאחזור לעבודה אני מאד מקווה שאמצא ת'עצמי שם ולא אעשה יותר מידי טעויות שטויות ופאדיחות.

לגבי מטפלת לבת אני מתלבטת בין 2,שתיהן חמודות . אחת כבר הייתי אצלה עם ביתי למשך 40 דקות והיה נחמד(לא הכי מתלהבת נראה לי שהיא מאד טובה עם ביתי אך. יש המון באלגן ולא 100% לגמרי רגועה. ) ויש מישהי שנייה שלא הייתי בביתה בכלל ועם ביתי בפרט אך ההיכרותי איתה(פגישות אקראיות ביישוב )אני מאד התרשמתי!

והייתי רוצה לשלוח אליה רק שאיני יודעת איך האינטראקציה שלה תהיה עם ביתי המתוקה והמקסימה  והזמן דוחק לכל הבירורים האלו כי אני בימים הנותרים לתחילת העבודה צריכה ללמד ולהיזכר בעבודה.

לתגובותיכם-אודה

לרוח זה כחיהודית פוגל
לדעתי מטפלת רגועה מעניקה הרבה שלוה ובטחון. אם יש בלאגן קשה להיות שמחים ורגועים. מאחלת לך הצלחה רבה מאוד בעבודה !
קצר ולעניין - מצטרפת! ושיהיה בהצלחה לכולם!יוקטנהאחרונה
מאיזה גיל אפשר להושיב תינוק?אנונימי (פותח)

יש לי בן בן 4 חודשים (עוד יומיים) ואני מקפידה שהוא לא יהיה בתנוחת ישיבה, עד מתי זה אמור להיות?

כשהוא מתיישב מעצמו, זה האותיוקטנה
שמערכת השלד והשרירים שלו הבשילו די צרכם על מנת לתמוך בעומס של ישיבה.
כל תינוק מבשיל לכך בגיל אחר - אין שני בני אדם זהים
גם אני קצת בהתלבטות בקטע הזהananas
באמת כשהבן שלי היה קטן אז הקפדתי על זה, אבל כרגע אני כן מושיבה אותו למרות שהוא עדיין לא מתיישב לבד. לפני בערך חודשיים (עכשיו הוא בן 8 חודשים) הוא התחיל להתיישב מתנוחה של 45 מעלות (כסא תינוק, אמבטיה), וגם כשאני רוצה להוריד אותו לרצפה הוא בד"כ מקבל תנוחה של ישיבה. הוא עדיין לא מתישב לבד משכיבה, אבל נראה לי שזה בסדר. לא התייעצתי עם אף אחד בקשר לזה, ויש לי ספקות האם מה שאני עושה זה נכון, אבל נראה לי שלפעמים ככה יותר נוח לו. אני אשמח אם מישהי תחווה את דעתה גם על זה...
הבן שלי מעולם לא התיישבאנונימי (פותח)
הוא עשה זחילה, הליכה, אבל מעולם לא התיישב כמו שתינוק אמור - לעבור ממצב שכיבה לישיבה.
עד היום יש לו חולשת כתפיים כלשהי, שמשפיעה, מסתבר, על כל מיני תפקודים ובע"ה ניקח אותו לריפוי בעיסוק.
אני חושבת שיכולנו כבר כשהיה תינוק וראינו שהוא לא מתיישב, לקחת אותו לפיזיותרפיה.
אבל אף פעם לא מאוחר....
גם אנחנו התלבטנו..יד_האלמונית
ולא הושבנו אותם, עד שהם ממש התיישבו.. (או שממש נמאס לי אז הרמתי לו קצת את המשענת של העגלה..)
כשהיינו עם הקטנה בטיפת חלב, האחות אמרה לנו שאם היא יושבת כשמושיבים אותה- מחזיקה את עצמה בישיבה ולא נופלת. זה בסדר ואפשר להושיב אותה.
להושיב תינוקיהודית פוגלאחרונה
כשאת יושבת ומחזיקה אותו על ברכיך את בוודאות יכולה להושיב אותו עליך. לא יקרה כלום. אם התכוונת להושיב בכסא גבוה או מושב מכונית במצב של ממש ישיבה זה עוד מוקדם, והייתי אומרת יותר בכיוון של 7-8 חדשים אז עמוד השידרה שלו יותר יציב. אפשר לראות זאת, אם הוא בשל או כמעט בשל הוא לא יפול לצדדים אלא ישב עם תמיכה מסוימת מאחוריו. כמו בכסא גבוה. אבל ישיבה עצמונית ממש אמורה להתפתח מאליה.
המלצה על טיוליםאנונימי (פותח)

שלום לכולם

בקישורים הבאים תוכלו למצוא ריכוז מסלולי טיולים בארץ, אטרקציות, צימרים וכל מה שצריך לתכנון החופשה.

חופשה נעימה

דניאלה

העצמה אישית.- מעגל נשיםאנונימי (פותח)

אני יודעת שזה לא כ"כ קשור לפורום אבל בכל זאת אולי משהי יכולה להמליץ על סדנת נשים לפיתוח האישיות באזור המרכז ?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אמהות יקרות-אנא עצות להעסקת ילד בחורףאנונימי (פותח)

ההתחפרות בבית (הקטן...) מתחילה להתמצות...אני זקוקה לרעיונות חדשים ויצירתיים להעסקת תינוק בן שנה ו - 8, אנרגטי ומפרק סדרתי...גם רעיונות למשחקים (קנויים) מומלצים יתקבלו בברכה!

סבלנותאנונימי (פותח)
אין מה לעשות. כולנו משתגעים. כל מה שתקני אחרי חמש דקות נמאס. אז פשוט חבל על הכסף. צריך פשוט סבלנות - עוד מעט הקיץ מגיע...
בימים קשים אני בהחלט מפרגנת לעצמי עוד קלטת יוקטנה
ובכל זאת: לשים אותו עם הרגליים בכיור כשאת בהשגחה לידו רוחצת כלים (אפשר גם לזרוק לשם כלי מטבח מפלסטיק בשבילו).
להעמיד אותו על כסא לידך בהשגחה בזמן שאת בוחשת בסירים, ולתת לו לבחוש כשאפשרי.
למיין איתו כביסה (ואז להכריז בקול על הצבעים - תוך שנתיים זה בטוח נקלט ).
לתת לו ספוג לנקות את השולחן, ואחרי שנמאס לו להחליף למטלית, ואחרי שנמאס להחליף למגבת.
לקנות לו מטאטא קטן ולנסות לטאטא ביחד את הבית (אני אישית משתגעת מזה, אבל שמעתי על אמהות בלי הפרעת שליטה כמו שלי, שמצליחות לעמוד בזה!).
לשבת לידו ולמיין ביחד צעצועים וספרים.
מצטרפת-מחר צפויה עליה בטמפרטורות...יונה
וכמובן ממליצה על הרעיונות היצירתיים של יוקטנה.
מבהירה בזאתיוקטנה
שאצלי בימי גשם הטלוויזיה שולטטטתתתתתת!!!!!!!1
הרעיונות היצירתיים זה רק בשביל האמא המשקיענית שביקשה ;)
רעיונות חמודים באתר "הלול"אנונימי (פותח)
http://ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=413&paid=1343
שימי לב גם לרשימת המאמרים הנוספים שבסוף
אתר עם סרטים און לייןאנונימי (פותח)
למי שכן מראה סרטים במחשב לילדים ואין לה כסף לקנות דיסקים, אז יש אתר חמוד שנקרא פורטל יהדות, שיש בו סרטים יהודים וחינוכיים ממש יפים ללא תשלום. אני לא יודעת להוריד את הקישור אבל מי שכותב בגוגל 'פורטל יהדות' אז האתר מופיע בדף השני באמצע. ללחוץ על ערך סרטי וידאו. בהנאה!
אנחנו נהנים מערוץ מאיר לילדיםאנונימי (פותח)
תודה על פתיחת האשכול. עוזר מאוד!אנונימי (פותח)
סימיסיאנונימי (פותח)
תוכלי לתת יותר פרטים איך למצוא את האתר שהמלצת?
אני לא מצליחה למצוא אותו.
תודה!!
ליוקטנה החמודה!אנונימי (פותח)
פורטל יהדותפורטל משחקים און ליין וידאו וקליפים מיוחדים ועוד דברים טובים לכל יהודי מאמין.
yaadut.2us.co.il/ - 60k -
זו גילילי שביקשה, אבל גם אני מודה יוקטנהאחרונה
בדיקות בהריוןאנונימי (פותח)
מיצפטל צודקתאנונימי (פותח)אחרונה
ויש עוד בדיקה אחת חשובה: שבוע 25 בודקים שאין סכרת הריון.
(סקירת מערכות יש אחת שהיא חינם, בשבוע 19 בערך, ויש את המוקדמת והמאוחרת שעולות כסף ואני אישית מוותרת עליהן)
מחפשת המלצה לקרוס הכנה ללידה באווירה תורניתאנונימי (פותח)
באזור רעננה, כ"ס או הרצליה? עדיף קרוס לא של בית חולים אלא משהו פרטני/קבוצתי שיהיה באווירה דתית... אשמח להמלצות שלכם בדחיפות. אני ממש רוצה להתחיל כבר, ואין לי מושג איפה אפשר לעשות?
אני יודעת בבי ברק ;אצל בלומה רוטנר אם זה מתאים לךאנונימי (פותח)
אני אתן לך יותר פרטים ואת המספר שלה זה קבוצה די גדולה זה רק לנשים עם שיחה אחת לגברים על ידי רופא ממעייני הישועה ואח"כ יש גם סיור במעייני הישועה אבל אני לא חושבת שהקורס זה מטעם הבית חולים
אומנם לא באיזור השרון אבל משהו מדהיםאנונימי (פותח)
אז ככה זה קורס של שלושה ימים לזוג (זאת אומרת יש גם כל מיני שיעורים לבעל)בימים חמישי -שישי -שבת, אז אפשר להתייחס לזה גם כיציאה לנופש (מה שאוד ומלץ במיוחד לפני לידה ראשונה)וזה מתקיים ברמת הגולן. הקורס מתייחס גם להיבטים רוחניים של הלידה וגם לפרקטיקה(נשימות וכו') וגם הדבר המעולה הוא שיש שיעורים מיוחדים גם לבעל. לפרטים תקישי בגוגל 'דבש מסלע'. בהצלחה ובשעה טובה!
ברמת גן ובסביבהאנונימי (פותח)
הדר ארציאל מדהימה, היא מדריכת הכנה ללידה וגם תומכת לידה.
קבוצות קטנות אפשר גם פרטי-אחד על אחד, חלק מהפגישות עם הבעלים, הכל לפי ההלכה עם רוחניות וצניעות. מומלץ בחום.
נפתח קורס של הדר ביום שניאנונימי (פותח)
ברמת גן ביום שני הקרוב יט' אדר א' התשס"ח

הדר 03-5745282









דבש מסלע- ברור!אנונימי (פותח)
דבש מסלע של עדה גיל מקשת הוא קורס מדהים שנותן כלים לפי שיטת ימימה לבוא ללידה (ולהורות אחריה) בשמחה.
עשיתי וילדתי פעמיים בשמחה
(כן, כן, יש דבר כזה)
עדה:04-6961646
בהצלחה
גם אני- דבש מסלעאנונימי (פותח)אחרונה
הייתי ולי זה היה ממש ממש טוב. מומלץ...
הכנה פיזית נפשית ורוחניתאנונימי (פותח)
בשעה טובה! גםעל ההריון וגם על ההתלהבות ללמוד , להתפתח ולגדול עם ההריון.
אני מדריכה קורסים בגישה של "הנהגת הלידה" שמשלבים ידע רפואי, שיטות טיבעיות וגישה רוחנית ללידה. לא משהו מרחף פשוט לידה זה לא סתם אקט רפואי...
בקיצור אם תירצי קורס פרטי או קבוצתי את מוזמנת לפנות-0506045000
נפתח קורס של הדר ביום שניאנונימי (פותח)
ברמת גן ביום שני הקרוב יט' אדר א' התשס"ח

הדר 03-5745282
מומלץ ביותר

(המלצה מהפורום)

מחפשת המלצה לקרוס הכנה ללידה באווירה תורנית י קורין י(6 תגובות)
באזור רעננה, כ"ס או הרצליה? עדיף קרוס לא של בית חולים אלא משהו פרטני/קבוצתי שיהיה באווירה דתית... אשמח להמלצות שלכם בדחיפות. אני ממש רוצה להתחיל כבר, ואין לי מושג איפה אפשר לעשות?

ברמת גן ובסביבה י כרמלית י

הדר ארציאל מדהימה, היא מדריכת הכנה ללידה וגם תומכת לידה.
קבוצות קטנות אפשר גם פרטי-אחד על אחד, חלק מהפגישות עם הבעלים, הכל לפי ההלכה עם רוחניות וצניעות. מומלץ בחום.