לכתוב רשימת תודות קצרה, בכל יום.
זה יכול להיות בכל דבר שעולה בדעתך, לפעמים אני כותבת תודה לה' שיש יום יפה או שהשמלה שאני אוהבת נקייה היום.
(יכול להיות גם תודה לעצמך או לילד או ליקום או מה שלא יהיה)
זה עוזר מאוד בשיפור מיידי של מצב הרוח באופן נקודתי, ואם עושים חאורך זמן גם בהחלט עוזר בדינוי נקודת המבט באופן כללי.
אני חושבת שבכללי "שינוי פאזה" בתחילת ההורות, זה לא קל, וחשוב למצוא מאגרי אנרגיה.
חשוב ממש למלא מצברים, אפילו "בכוח", דברים ששימחו אותך בעבר ולא משמחים אותך היום - כדאי לתת צ'אנס ואולי ייפתחו מחדש.
או למצוא דברים אחרים שישמחו אותך היום.
בנוסף, עד כמה שאפשר, כדאי למצוא משהו כיפי לעשות עם הילד, זה יכול להיות משהו יום יומי (אולי אחת המטלות כמו ללכת לגן שעשועים או לקלח יכולה להיות מלאה ברגעים מתוקים) או משהו אחר, ככל שהוא יגדל יהיו יותר אופציות.
שתרגיש שההורות היא לא רק עול אלא גם תרגיש את השמחה והמתיקות בהורות.
עוד נקודות שיכול להיות שכדאי לשים לב אליהן -
- ממה שאתה מתאר, יש איזושהי התנפצות של חלום או של ציפיות מוגדרות. הילד לא מתוכנן, רצית קריירה מסוימת, מצב כלכלי מסוים וכן הלאה.
תן לעצמך לגיטימציה להתבאס על הפער הזה, ילדים הם דבר גדול ומשמעותי ויפה, זה לא שולל חלומות אחרים ולא שולל את המקום שלך כאדם בפני עצמו.
אחרי הלגיטימציה, תחשוב מה כן חיובי במצב הנוכחי ואיך אתה רוצה שהחיים שלך ייראו בעוד כמה שנים.
תבנה מחדש את החלום ואת הציפיות.
- שינה. כשחסר שינה מצב הרוח יורד מאוד.
אם הוא קם הרבה בלילה ואתה ישן לא טוב, בגיל הזה כבר בדרך כלל יש הרבה מה לעשות בנדון.
- לפעמים אנחנו נכנסים לתחושה של "אין מה לעשות, חייבים xyz", אני אומרת את זה בעיקר בהקשר של קריירה וכסף.
ובכל זאת תראה הרבה אנשים בתפקידים בכירים שיש להם ילדים...
תמיד תמיד יש עוד אפשרויות.
כדאי לשבת ולחשוב איך אפשר לשפר את המצב, מה בלתי אפשרי לשינוי ומה גמיש.
למשל, לבקש העלאה, לעבור למקום זול יותר, לחפש עבודה מכניסה יותר, להוריד הוצאה שאתם לא "חייבים" או להמיר אותה במשהו זול יותר (למשל לעשות הליכות בפארק במקום לשלם לחדר כושר, לעשות דייט על כוס יין וחבילת עוגיות על החוף במקום לצאת לבית קפה)
- יש כזה דבר דיכאון אחרי לידה גם לגברים.
אולי לא רלוונטי ואולי כן, שווה לגגל וכדאי לטפל.