פורום הורות (עמוד 59)

יש את פארק שלווה בירושלים

ויש את פארק המסילה אבל יש בו קצת מים

ועוד אחד מעל הטיילת של בית הכרם ששכחתי את שמו..

יש מלא חוברות לימוד,

תסתכלי בסטימצקי וחנויות ספרים.

זה הזמן להוציא את משחקי הקופסא זה מאוד מעשיר לשחק יחד

וגם יוצר קשר בין האם לילד 

עבודה עם פלסטלינה וחומרים כאלה גם טובים מאוד.

תחפשי ביוטיוב, הרשת מלאה ברעיונות,

אחרי שראית ושמעת על דברים,

תאמיני בעצמך, את יודעת הכי טוב ה יעשה לילד שלך טוב

תהני!!

משחקים: חרוזי עץ גדולים להשחלה,צורות שממינים,חיות קופצות,משחק לוטו,וגם הפכים

בובות וכלי מטבח ואוכל מפלסטיק (עם זה עושים יופי של משחק עורכים שולחן ומאכילים)

יש לי עוד הרבה. (אגב אם את בתשיעי כדי לך להכין דברים להנקה אם תניקי יש קופסאות הנקה שהמליצו לי להכין)

ספרים: מה את אוהבת? יש מגדל של קוביות בניתי, הספר הראשון שלי,מעשה בחמישה בלונים,חנה בננה הולכת לישון (ככה קוראים לזה?) איזה סגנון אתם מקריאים להם?

יש גם דיסקים של אריאלה סביר מאד יפים.

חשבתי שאולי דווקא כדאי לשוחח עם הגננת

אולי יש לגננת דפי עבודה מיותרים?

כדאי מאד להתייעץ איתה זה דווקא אומר שאת אימא משקיעה מאד.

ואולי היא תגיד לך איך להכין אותה לשנה הבאה

אולי יש משהו שהיא יותר טובה מכולם או פחות אולי יש משהו שהיא מאד אהבה בגן

משחק או עבודה או שיר?

ספר משחק צבעים

ספר משחק מספרים

קניתי לבן השנתיים את הצבעים ולבת הארבע את המספרים

זה ספרי קרטון עם לשוניות והילדים פשוט מרותקים!!! אני יושבת איתם על הספרים ואחר כך הם פותחים מעצמם וממש נהנים.

דרך אגב אחרי שקניתי מסטימצקי ב 98 שח לספר, מצאתי אותם במקס סטוק באריאל ב 30 שח לספר...חח... אז ניצלתי את ההזדמנות לקנות גם לאחיינים שלי.

מומלץ ביותר!

אז איך זה שקשה לך לתזז בינה לבין שאר הדברים?

הבכורה שלי גם היתה תינוקת ממש נוחה ויכולתי לעשות מה שבא לי, כמעט ולא הרגשתי אותה.

לפעמים חיכיתי כבר שהיא תתעורר או תבכה כדי שאצטרך לבוא אליה...

את מרימה אותה כל פעם שהיא בוכה? את מנדנדת אותה?

אני באופן עקרוני לא נידנדתי אותה בכלל, ולא הרמתי אותה סתם (חוץ ממתי שלא יכולתי להתאפק)

תמיד היתה סיבה לבכי ואם לא מצאתי את הסיבה אז הייתי רק משנה לה את התנוחה או מחליפה לה צעצוע.

אם את לא מניקה זה אפילו פחות כובל, את תמיד יכולה להשאיר אותה עם בעלך ולצאת לאן שבא לך...

לא מבינה כל כך מה הבעיה...

תחושת עצמאות בכל מה שיש.

לדוגמא אם היא רוצה לעשות משהו אפילו שאת יודעת שהיא לא תצליח, תני לה.

היא תנסה ותבין לבד תוך חצי דקה שזה גדול עליה, ועדיף ככה מאשר שתתווכחי איתה 5 דקות.

בדברים אחרים לשאול אותה מה היא רוצה/בוחרת/אוהבת?

חולצה ירוקה או סגולה?

קודם נעליים או קודם חצאית?

שוקו או תה?

ככה היא מקבלת את המרחב והמקום שהיא צריכה כדי ללמוד להתבטא ולהיות ילדה בוגרת יותר עם עצמאות ורצונות.

ותאמיני לי שזה קצת קשה אבל עובר ובוודאי ששווה את זה שבע"ה היא תלך ותהיה עצמאית!

אם זה בבוקר בהלבשה

אז בערב כבר להגיד אפשר ללבוש מחר או את זה או את זה, מה תעדיפי?

להניח בצד ליד המיטה.

לשאול בערב כדי להתארגן ליום למחרת: אמא מכינה בבוקר שוקו או תה, תגידי לאמא כבר עכשיו מה את מעדיפה שאמא תכין מהר ומהר ושתספיקי לפני שתלכי לגן..

וכו'

הבת שלי כמעט היתה בת 5  הרופאה זיריזה לה תור שלא אצטרך לשלם 5 אלף.

הבת שלי ממש בוגרת ודברנו איתה קודם והלכנו לחנות ובחרנו מתנה גדולה והיא נכנסה בכזה ביטחון לרופאה ואיך----   שהיא התישבה על המיטה היא היא היתה בעולמות אחרים לא היה עם מי לדבר וכלום לא עזר הפנים שלה היו מן קפאות הלם כזה ואז לצרחות לא להכיר את הילדה שדברה איתך קודם..

3 פעמים חיכנו עוד חצי שנה עוד כמה חודשים לא עזר כלום!!

בתחילה היה לילדים קטנים, ועם השנים תקרתהגיל לטיפולי חינם הלה ועלתה - וכיום עד גיל 18.

לא הכל בחינם.

יש סל רחב של זכאות בשנה - למשל שיננית פעמיים, מעל זה בתשלום.

איפולים מסויימים ללא לעלות, אחרים בתשלום מזערי.

טיפולי שיניים לילדים ונוער, משרד הבריאות

טיפולי שיניים לילדים ונוער במסגרת סל הבריאות

שלחתי בפרטי

שמעתי עליו המלצות מעולות. הסכמים עם במאוחדת.

אממה- תורים בעוד 8 חודשים... אבל אפשר להתקשר כל פעם ולנסות לקדם.

טיפל באחיין שלי בגיל שנתיים וחצי עם גז צחוק (ילד לא פראייר...)

יש שם אחלה מידע, אך אני נוטה לא לקחת ברצינות מה שכתוב בוויינט.

אשמח לשמוע ממי שהיה שם, סתם מבאס ליסוע במיוחד ולהתאכזב.

בכתבה גם לא כתוב באיזה שעות המזרקות פתוחות...

תודה!

אם אני מבין למה את מתכוונת

בגן בעברית מזרקות ממש נחמדות בהתחלה

אפשר להסביר לגננת מה עובר עליכם בבית בעקבות הסיפורים האלה.

גם לי בילדות היו סיוטים מכל מיני סרטי דיסני וסיפורי אגדות כאלה למיניהם. 

ברור לי שלילדים שלי אמנע מלהיחשף לשטויות האלה שאין להן שום ערך מוסף - כלום!

אני מציעה שתקרא איתכם ביחד שמע זה הכי עוזר מנסיון

גם שלי מגיעה באמצע הלילה שחלמה חלום מפחיד.

לעודד את הילד.

להגיד לו שאם יש לו בעיה בחלום שיקרא לכם לעזרה ואתם תגיעו.

לחזק שזה רק חלום וב"ה הכל בסדר.

אם מפחדת שיכנסו הביתה, אז להסביר שהדלת נעולה בלילה. תריסים/סורגים. ויש הורים ששומרים.

זה לא רק תשומת לב. 

גם מבוגרים מפחדים מחושך/להיות לבד/גנבים....  אז גם לילדים מותר

איך זה קשור?

מדובר בפחדים, שאופיניים לגיל. 

הפתרון הוא ארסנל של מחשבות ודמיונות טובים.

לפי השיטה הטיפולית הקוגניטיבית התנהגותית [cbt], אנחנו צריכים לייצר בראש שלנו איזה שהוא אלבום תמונות טובות. ובנוסף רשימת מחשבות טובות , מצחיקות ונעימות. צריך להתאמן על זה במשך היום. וזה משפיע לטובה גם על החלומות.

העיקרון בעצם נועד להפחית חרדות, מחשבות טורדניות ולחץ נפשי. 

ועכשיו אני אסביר איך עושים את זה.

1. בשעה שהילד רגוע וקשוב, במהלך היום לא בלילה ,  יושבים איתו לשיחה- מחשבות טובות מצחיקות ונעימות- שואלים את הילד אילו מחשבות טובות יש לו להמציא. בדרך כלל זה קשה בפעם הראשונה, אפשר לתת לו דוגמאות. אפילו אבסורדיות- למשל מתוך ספר השטוזים של דתיה בן דור {כל הזכויות שמורות} - "פעם פרה הלכה על התקרה" 

או דוגמאות מהבית- כל המשפחה יושבת מסביב לשולחן לכבוד יום ההולדת שלך- מה יש על השולחן? תנו לילד לספר מה יש על השולחן לכבוד יום ההולדת, ותנו לו רעיונות שהוא אוהב או רעיונות מצחיקים למשל אם הילד אוהב צבע אדום- כל האוכל הוא בצבע אדום....

במקביל , אנחנו כותבים על דף את כל המחשבות הנעימות והמצחיקות. גם אם הילד עדיין לא קורא, ועוד יותר טוב זה לצייר את המחשבות - לתת לילד לצייר משהו שיזכיר לו את המחשבה הנעימה או המצחיקה.

2. אלבום תמונות בראש.

לצייר או לכתוב

אמא נותנת לי נשיקה

סבתא באה עם מתנה

נוסעים ברכבת 

שטים באניה

אבא מחבק את אמא

אני והתינוק שוכבים ביחד על המיטה של אבא ואמא, ואבא מצלם אותנו

ו....עוד ועוד

אלו לא תמונות שצולמו, אלו תמונות שהילד לומד לדמיין אותן

ככל שהתמונות ורשימת המחשבות הטובות הנעימת מצחיקות יהיו יותר רבות, כך יהיה לו מגוון רחב יותר של דברים טובים במקום דברים רעים ומפחידים.

ועכשיו לחלק שעליו צריך להתאמן

מחליפים מחשבה רעה במחשבה טובה

מחליפים בתמונה מפחידה בתמונה מצחיקה

במשך היום, או כשיורד הלילה והפחד מתגנב לליבו של הילד, ההורים מתחילים להעלות מחשבות ותמונות מתוך הרשימות, ומזכירים לילד להחליף את החושך באור...

"אמא, איפה את? אולי יבוא גנב?.?"

"גנב? מה פתאום, זו הפרה שהולכת על התיקרה, וגמרה ללכת על כל התקרות של הבתים בגבעתיים, ובבית שלנו עוד לא היתה, ולמה הבית שלנו אחרון? בגלל שפה היא רוצה גם לישון, היא כבר ממש עיפה, ושכחה את הדרך לרפת שלה...איפה אתה חושב שניתן לה לישון ? על התקרה בחדר שלך? או אולי בסלון?".....

ללכת לישון תוך כדי צחוק , הרבה יותר יעיל מרגיעה שקטה שנותנת מקום לפחד...

זה מזכיר לי שהבן שלי נכנס לניתוח כשהיה בערך בן שלוש וחצי, הליצן ליווה אותנו עד שהוא נרדם, המשחק ששיחקו איתו שהוא מנפח בלון, גרם לו לשאוף את חומר ההרדמה תוך כדי צחוק. כשהתעורר בהתאוששות כשעה אחר כך, כאילו לא ישן, 

החיוך עוד היה לו על הפנים כששאל איפה הליצן...

ולמחרת בבוקר כשהערתי אותו ללכת  לגן... פקח את העניים ושאל: "גם היום הולכים לניתוח?"

זה לא משכנע .

מה שכן משכנע זה שאם יבוא גנב, נפחיד אותו. 

אפשר לעשות הצגה שכאילו נכנס גנב, והילד שלנו שהוא כזה גיבור שואג חזק {עוד יותר חזק, עוד יותר חזק, הכי חזק- אוי, איפה פחד....} והגנב המסכן צועק- "אמאל'ה, איזה אריה מפחיד...." ובורח כל עוד רוחו בו, ונכנס לבית שלו רועד מפחד ובוכה , וכל השבוע לא יוצא מהחדר מרוב שהוא פוחד מהאריה....

נסיון להרגיע ילד מפוחד , גם אם הוא ממציא פחד שלא קים, על ידי מתן תשומת לב רבה, בלי התיחסות לפחד עצמו, בעצם גורם להעצמת הפחד. ככל שאנחנו "עוזרים" לילד על ידי "שמירה" , כך הוא לומד לפחד יותר, והפחד הופך להיות חלק ממנו. ואנחנו

מגבירים את התלות שלו בנו בכל פעם שהוא יצטרך להתמודד עם משהו. 

תשומת לב רבה לילד צריכה להינתן בלי קשר למשהו רע  כדי לא ליצור התניה. אדרבא, הילד משחק, רגוע שמח? דווקא אז תנו לו חיבוק, סיפור, דגדוג...כדי לא יתרגל לקבל תשומת לב רק כשקשה לו.... 

יחד לא עזר בכלל! תודה לכל המגיבים. אנסה את המלצותיכם

שהם מאורגנים ליציאה לרכב לפיזור.

אוכלים איזה פרי/יוגורט/פרוסת עוגה תלוי מה  הם רוצים אם בכלל רוצים לאכול בבקר.

אם קמו יותר מוקדם באותו בקר אז ממש אוכלים חצי פיתה עם חביתה ואז זה יותר מחצי שעה (לפחות 45 דק')

לרובם צריך לעזור בהתלבשות, לצערי, כי הם ישנים עמוק מדי ומתקשים להתאושש במהרה. (ויש את אלה שצריך להלביש הכול, כמובן).

זה כולל הכנת אוכל (פשוט למדי, גם לצהריים לחלקם). הם לא אוכלים בצורה מסודרת בבוקר, אלא רק מקבלים "ממתק-של-בוקר".

ובד"כ כדי להצליח כמו שצריך - שנינו (בעלי ואני) צריכים להיות נוכחים בבוקר...

היי, צרם לי ממש המשפט 'פוחדת שעשיתי משהו בניגוד לרצונו'. 

אני אכתוב קצת בהגזמה- אבל מה זאת אומרת? מה הוא אלוקים שאסור לעשות משהו נגד רצונו?

את אמא שלו, את יודעת מה הכי טוב לו, ובהחלט אפשר לדעתי מדי פעם גם קצת להתעקש עם הילד.

שלי גם בת שנה, ובהחלט קרה הרבה פעמים שהשכבתי אותה לישון עם הראש, כמובן לא משהו מכאיב או מסוכן, בסמכותיות ובאהבה. להגיד לילד עכשיו הולכים לישון חמוד.. 

לא יודעת, מקווה שהסברת את עצמי נכון..

בקיצור, לא נראה לי נכונה הגישה הזאת..

אולי זו טעות הקלדה.

מה קורה?

איפה האבא? מה הוא עושה בעולם והאם הוא עובד?

אם לא, למה הוא לא עובד? האם יש/היה לו ביטוח שמכסה את הסיבה שבעטייה הוא לא עובד?

האם הוא עבד כל השנים או שהיה אברך?

איפה הילדים? בני כמה?

למה הם לא הולכים לעבוד במלצרות בערב כדי לקנות אוכל?

איפה היא גרה?

האם אפשר לגור במקום זול יותר?

אני מוכן להשקיע ערב ויותר בלהיפגש עם המשפחה ולקרוא את הניירת שלהם. בתור מי שקצת מבין באיך לנהל תקציב ומה אפשר לעשות אני אעשה את זה בשמחה.

יש לי כמה כיוונים לדברים שאפשר לעשות שם. צריך לראות בפועל.

מודה לאלוהים על אנשים טובים בדרך שהיו שם בשבילי כשהרגשתי ככה.

תדברי על זה. אל תסחבי לבד.

אני רוצה להרגיע שזה הרבה פעמים טיפוסי לגיל. (יש הקוראים לגיל ארבע "גיל ההתבגרות השני", אחרי גיל ההתבגרות הראשון בגיל שנתיים).

בע"ה העקשנות הזו תחלוף מעצמה כשהיא תגיע לגיל חמש-שש. בעזרת ה'...

זה גיל מורכב.

גם לנו היה כך. 

זה קורה בעיקר בתקופות של מעמסות רגשיות אצל הילד. שימי לב לזה.

צריך לדעת להכיל, לחבק, אבל גם לשים גבול כדי שלא יהפוך לנורמה. נסו יחד לשמור על האיזון העדין הזה. לא לוותר לגמרי ולא לחסום לגמרי. להתייחס, ולסיים במיטה שלו בסוף.

ילדים מסכנים... באו לעולם קשה.