קודם כל את אמא מדהימה!
עוברת נסיונות כ"כ קשים כל הזמן,
ועדיין לא התייאשת ממנה!!!
עובדה שפנית לפורום הזה...
בסוף דברייך פסלת אפשרות של טיפול רגשי, אבל הייתי ממליצה לך לחשוב על כך שוב.
אני מבינה שניסית טיפול רגשי שלא הצליח,
אבל תחשבי- כמה מטפלות ניסית שהתייאשת מטיפול? 2-3 או 20-30?
ואם הילדה ח"ו הייתה חולה במחלה קשה? היית מנסה כמה רופאים בודדים ומתייאשת או מנסה למצוא מישהו טוב בקצה העולם?
זה הרבה פעמים קשה למצוא מישהי שתתאים בדיוק לה בדיוק.
אני מכירה מקרים רבים של ילדים שהטיפול נכשל אצלם, ואפילו אצל כמה מטפלים,
וגם הגיעו ליאוש מטיפול, אבל לבסוף הגיעו למטפל שהתאים לילד ורכש את אמונו,
והטיפול הצליח.
הילדה מן הסתם מתנגדת לטיפול כי היא עושה העברה והיקש מהקשר שלכן למטפלת-המטפלת היא אשה מהמבוגרים, כמוך. והילדה מתנגדת אלייך.
ישנן עוד סיבות לכך שרכישת האמון בטיפול תהיה קשה וארוכה-
כי הטיפול ביוזמתך, והילדה יודעת שאת כבר דיברת עם המטפלת ודיווחת לה על הבעיות שהיא עושה, ובחרת מישהי שאת חושבת שתהיה טובה.
בנוסף- קיימות שיטות ודרכי טיפול רבות כיום בעולם הטיפול.
למשל אני חושבת שטיפול דיאדי (אצל מישהי שמומחית בטיפול דיאדי ובעלת ניסיון) מאד מתאים. ניסית?
זה טיפול שבו משתתפים ההורים (לסירוגין) עם הילדה ביחד.
ניסית טיפול פסיכולוגי דרך שיחות או טיפול רגשי בדרך עוקפת דיבור?
קיימים סוגים שונים של טיפולים-
טיפול באומנות, במוסיקה, פסיכודרמה, ביבליותרפיה וטיפול באמצעות בעלי חיים (לענ"ד המומלץ ביותר כאשר מדובר בקונפליקטים משפחתיים בגלל השימוש שנעשה בחיות בעלות המשפחה שגם הן רבות בינן לבין עצמן...)
יש לציין שטיפול באמצעות בע"ח לא מוכר כיום בקופ"ח.
גם טיפול בהבעה ויצירה דיאדי.
יש גם פסיכולוגיות שמתמחות בטיפול בבע"ח, באומנות וכדומה.
מה שחשוב- לשאול לדעתה ולחשוב ביחד מה ההעדפה שלה ולא להכתיב לה טיפול שאת מעדיפה.
ובכלל, לא להשליך עליה את כל האחריות, כי קשר מורכב משניים.
לומר לה "יש לנו בעיה. אני רוצה ללמוד איך לתקשר איתך יותר טוב כדי שיהיה לשתינו נעים ביחד. כואב לי המצב. אני אוהבת אותך ורוצה שיהיה לך טוב"
כמובן שיש להגיד רק מה שמאמינים בו באמת.
ייתכן שיש משהו באישיות שלה שמקפיץ אותך בלי ידיעתך?
אם היא מתנגדת לכל טיפול, את יכולה ללכת לטיפול והדרכת הורים
(ורק אצל מישהי מקצועית, ותיקה, עם המלצות, ושאת מרגישה קשר טוב ופתוח איתה).
כיום, את סובלת, והיא סובלת, וההתנהגות שלה מעיבה על כל החיים שלכם...
גם אם טיפול לא ימחק את כל הבעיות, הוא עשוי לעזור במשהו.
אל תתיאשי. ישנם ילדים רבים במצבה. ואפשר לטפל בכך,
חשוב לא להתיאש ולהמשיך לנסות.
אל תשכחי שהיא בודקת כמה תשקיעי בשבילה.
אני עובדת בשנה האחרונה עם ילדה (צעירה מעט יותר) שמזכירה את מה שאת מתארת פה.
היא עברה תהליך משמעותי השנה ויש תגובות חיוביות מהסביבה (ההורים והצוות בביה"ס) ביחס לכך שמתחיל להיות נעים לידה.
יש תקווה ויש עוד הרבה ילדים כמוה.
הרבה הרבה כוח!
בהצלחה.
ו
(לא חוכמה אבל עדיין)