פורום הורות (עמוד 60)

אשמח לרעיונות

מהניסיון הקצר שלי

1- תנסי ממש לעייף אותם לפני זה, שיעשו פעילות כמו ללכת לגינה או להשתולל בבית ושילכו לישון עייפים. הם ישנים בצהריים? יכול להיות שהם פשוט לא עייפים עדיין וצריכים ללכת לישון רק בשמונה או תשע.

2- כשאני משכיבה את השניים שלי ביחד (גילאי 4,2) - לוקח להם המון המון זמן להירדם, עכשיו אני שמה רק את הקטן במיטת תינוק, סוגרת את הדלת ובינתיים יש לי זמן איכות עם הגדולה עד שהוא נרדם תוך עשר דקות רבע שעה. אחרי זה אני משכיבה גם אותה וכבר אין לה עם מי לדבר ולהתקשקש וככה היא נרדמת יחסית מהר (עד חצי שעה)

3- אם היא קמה אני לא מתייחסת אליה בכלל כי אין לזה סוף. פשוט נותנת לה כוס מים או ללכת לשירותים אבל אם זה שיחות נפש - בשום פנים ואופן לא נגררת...

4-  אולי סביבת השינה שלהם לא נוחה להם? אולי חסרה להם שמיכה או שיש שמיכה מידי מחממת, אולי דובי או בובה לחבק יעזרו? כשאני שמה את הקטן שלי בלול יש לו דברים קבועים שאיתם הוא נרדם - בקבוק דיסה, מוצץ, שמיכה קלילה וארנב של איקאה... - רק ככה הוא נרדם. תבדקי טמפרטורה בחדר - שלא מידי קר\חם.

זהו... בעיקר זה לא להיגרר ונשמע שאת עושה את זה יפה. דוקא כשאני יושבת לידם הם הכי לא נרדמים לי... מעניין שזה מצליח לך. 

אולי הם קצת קטנים בשביל זה ואולי זה יכול לעבוד רק על הגדול\ה, אבל ככה הייתי עושה לאחיות שלי וזה ממש עזר!

הייתי אומרת איתן קריאת שמע ואמרתי להן שאחרי קריאת שמע אסור לדבר...   רק דברים דחופים כמובן אבל עדיף שלא לדבר בכלל. 

וגם עוד טיפ שיותר מתאים לגדול\ה - אומרים "בוא נראה מי מצליח לא לפתוח את העיניים בכלל עד שאני מגיעה למספר 30"

ואז את מתחילה לספור..... לאט לאט לאט, הכי לאט שאפשר. זה כמו קסם כשזה עובד. את מגיעה ל 30 והם כבר לא יודעים שהם ניצחו.... ולך רק נשאר לקום בשקט על קצות האצבעות ולברוח לפני שמשהו ישתנה

וגם-האם יש פסיכולוגים שמאבחנים דבר כזה או מטפלים (ספציפית), וגם איך מבדילים בין asd בתפקוד גבוה(אספרגר) לבין מקרה של רגשיות גבוהה ומופנמות

ספרי קומיקס - שאני לא אוהבת אבל הילדים מאוד אוהבים

יש ספרי ספריית רימון

דוד אריה - דמיוני  של ינץ לוי

יש סדרות של ספרי בלשים.

יש ספרי פנטזיה -  כמו הוביט, שר הטבעות , הארי פוטר, גבעת ווטרשיפ

בקיצר תלוי איזה סוג ספרות יתפוס אותו

חבורת צופן, ילדי שי, חבורת 7 מעל הטבע

ספרים של שמואל ארגמן

ספרים של מאיר ברעם

ספר מתוק ומצחיק.

(חבל שלפיד הלך לפוליטיקה, הוא סופר מצויין).

לו הצרכים שעשה.. ברגע שתשתמשי בתחתונים רגילים והילד יפספס, זה ירגיש לו הרבה יותר לא נעים ויבין שעדיף להתפנות בשרותים. בהצלחה

אבל לא לבהיה בסרטים. לעשות משהו

כאלו שדורשים לחשוב. פעם קראו להם "משחקי הרפתקאה".  אודה על האמת שהבן שלי משחק בכמה משחקים שיצאו בתחילת שנות התשעים - גרפיקה פשוטה יחסית ודרישה להבין מה קורה.

זה למשל משחק לא קל בכלל לגילאי 4-7:

משחקים ישנים להורדה - Fatty Bear

גם את זה הבן שלי אהב. בתור בונוס, היה חייב להתמודד עם בעיות מוטוריקה שהיו לו עם העכבר שקניתי לו (והתעקשתי שלא טאבלט)

משחקים ישנים להורדה - Putt-Putt Goes To The Moon - פאט פאט על הירח

גם אצלנו יש משחקים פשוטים יחסית שמחייבים רמה מסויימת של שליטה בציוד.  חלקם לא "שווים את זה", חלקם דווקא כן.

https://www.inn.co.il/Children/Games/

OpenTTD | Home

גם כן - משחק ישן ופשוט, אבל דורש "שכל" והבנה מעמיקה ככל שמתקדמים יותר.

הם מבוגרים ולאמא שלי יש מטפלת פיליפינית

מה עוד???

עם כל הצאצאים.

נראה לי מה שרוצים בגיל הזה ובטח במצב כזה זה בעיקר לראות פירות ונחת..

והרבה תלוי באופי האנשים (ולא בהכרח אם דתיים או לא)

לא שומרים כשרות אוכלים חלב ובשר יחד- וזה הכי מזעזע אותי..

מודה שאף פעם לא שמעתי על זה וגם לא שמעתי המלצה מגורם רפואי להמנע מהורדת חום- להפך. שמעתי על הסכנה בפירכוסים בחום גבוה.

הילדים שלי ורוב הילדים כן סובלים כשיש להם חום- בד"כ קשה להם לישון, חסרי שקט, מסמורטטים. לא נעים (עכשיו ראיתי שכתבת למעלה שאם הילדה סובלת אז כן לתת...)

אקמול אכן פוגע בכבד בשימוש יתר. שימוש שאינו ממושך ובהתאם להוראות לא פוגע.

כמו שכתבת, בדרכים האחרות להורדת חום בד"כ החום חוזר די מהר ואז מה עשינו בזה? 

הרופאה אמרה שזה וירוס, ביום היא כרגיל אבל בלילה היא מתעוררת מידי פעם בצרחות אפילו שהיא לא חמה. כשהיא כן אני נותנת לה אקמול.  זה קצת נראה כמו סיוטים.. יכול להיות? פשוט כי כשאני מתחילה לדבר איתה או להוציא אותה לסלון היא כן נרגעת. לכן חשבתי שאולי לא כואב לה משהו.. בכל זאת הבאתי לה אקמול כי חשבתי שאולי כן כואב לה האזניים. (הרופאה אמרה שהאזניים לא אדומות והגרון קצת כן).

  היא גם לא רוצה לינוק ונושכת אותי. כשכבר כן- זה כבר לא מרדים אותה כמו פעם.

ויש לה כמה פצעונים כאלה - חשבתי שזה עקיצות אבל יותר נראה לי שלא. כי ישנתי איתה ואני לא נעקצתי.. זה נראה קצת כמו פצעי בגרות..

העניין הוא שאני לא יודעת האם כשהיא כבר לא בוכה זה בגלל שהיא ''התייאשה'' מאיתנו )ואז זה אז עצוב לי) או בגלל שהיא באמת למדה איזו דרך.

בינתיים אנחנו כל הזמן לידה אז היא כנראה לא הגיעה למספיק תסכול ולכן היא לא למדה איך להרגיע את עצמה.

אני עם תאומות ולכן לא תמיד יכולה להיענות לבכי וכבר קרה לי שאחת מהן נרדמה כשהיא בוכה, או יותר גרוע- הפסיקה לבכות ורק בהתה באוויר במבט חסר חיים. עד עכשיו אני יכולה לבכות רק מלהיזכר בזה 

צר לי שמעבר להשתתפות בתחושות אין לי איך לסייע. גם אני חדשה בתחום

אני עוד לא יודעת איך להמשיך. עכשיו היא חולה אז היא ישנה איתי- לא שהיא ישנה יותר טוב... פתאום היא מתעוררת בצרחות ואני לא יודעת אם זה בגלל שהיא לא מרגישה טוב (ביום היא נראית כרגיל, בלילה לפעמים יש לה קצת חום נמוך) או בגלל שהיא מפחדת? היא גם פתאום לא נרדמת בהנקה בלילה וזה קשה.. לא יודעת אם זה קשור לזה אבל זה מאז שהתחלנו..

תודה על התובנות. זה מרגיע אותי כי הרגשתי אמא ממש גרועה..

יש דברים כאלה.

יכול תוך כמה חודשים, להיות ההיפך...

יש גילאים שילדים רוצים יותר את אבא או אמא...

לחייך - ולא לעשות מזה ענין. ושלא תרגיש שזה "בגלל שהיא אומרת", אלא סתם..

[ואת לא יכולה לדעת אם זה לא בגלל שהיא רואה שאת מטפלת בתינוק. בהחלט יכול להיות. קנאה של קטנים, זה דבר קשה. אם כך היא מרגישה ש"פיצית" אותה, זה כבר שווה..]

את בטוחה שזה וירוס? (פשוט מה שאת מתארת יכול להיות גם דברים אחרים, כמו דלקת ריאות למשל). 

אני הייתי הולך לרופא.

לשים אותו מול שמש עדינה לכיוון הגב או החזה.

או בחוץ בשעות כמו 5 כשהשמש לא חזקה מדי,

או בבית לכמה דקות מבעד לחלון סגור.

רפואה שלמה