פורום הורות (עמוד 88)

בהנהלת:
שרשור חדש
ילד שלא רוצה ללכת לגןשירקי
מה עושים?
נכון זאת רק ההתחלה אולי הסתגלות אבל יום יום הילד בוכה בבית שהוא לא רוצה ללכת לגן....

הוא לא היה במסגרת אף פעם, קשור אלי מאוד ( ויודע שהתינוקת איתי בבית)
הוא מאוד מאוד רגיש ולא יודע להתמודד ( אם מישהו ידחף אותו הוא פשוט ילך לצד ויבכה יקחו לו את המשחק הוא פשוט יסתכל ולא ילך לקחת או להגיד שהוא לא מרשה)
שותק ולא מדבר בגן סגור בתוך עצמו
נראלי שמעולם לא לימדנו אותו להתמודד...

הגננת אמרה שהוא
לא עובר ממשחק למשחק תקוע במשהו אחד
לא מגיב או מדבר
מידי פעם מתפרץ בבכי
ולדעתה צריך לפנות לאנשי מקצוע....

בבית כשהוא עם החברה הטובה שלו הוא ממש משחק איתה יפה מתקשר איתה משתובב איתה...( ולצערי היא לא איתו בגן זה גן של 32 בנים המווון)

מה הייתם עושים?! נראה לכם בעיה או רק התחלה קשה?
אבודים....😞
הוא כבר חייב ללכת לגןשירקי
הוא בן שלוש וחצי כבר

עונה לכולכן

חשבנו על גן מעורב או עם פחות ילדים

בינתיים הוא כבר התחיל להתרגל
ואני באמת מסבירה לו איך להתנהג במצבים שקורים בגן וב״ה זה ממש משתפר
אחרי החגים זה שוב זמן הסתגלות אז ב״ה מקווה שימשיך טוב

ממש תודה לכולכן קראתי הכל ולקחתי ממכן המון רעיונות וכמובן שנרגעתי יותר!

תןדה!!
עיצה לגבי יום כיפורמנורה*
אני באמצע הריון עם 2 ילדים קטנים ושובבים מאד, בקושי מצליחה לשמור על שניהם יחד ביום רגיל וקל וחומר בצום. נראה לי שכדי להצליח לצום אני אצטרך לשכב כל היום ולישון אבל..מה יהיה עם הילדים?? בעלי לא ילך לתפילות בכלל?? יום כיפור!
לא יודעת מה לעשות. אציין שהורים ואחים לא יכולים לעזור. מישהי הייתה במצב כזה? אשמח לעיצות.
אכן. בעלך לא ילך לתפילות..ד.

היתה בזמנו שאלה כזו בביהמ"ד במבשרת ירושלים, שהאשה יכלה לצום רק אם תישאר במיטה כל היום.

 

הורה הרב סיני אדלר שליט"א, לשעבר הרב של אשדוד, לבעל, שיישאר בבית ויטפל בילדים, כדי שאשתו תוכל לצום. הצום מדאורייתא, התפילות מדרבנן.

 

[אולי לקראת נעילה תעשו הערכת מצב..  כמו כן, אפשר לבדוק אם יש שכנות שממילא משגיחות על ילדים - ואולי אפשר לצרף. אבל אם אין ברירה, אז הצום שלך קודם... עם כל הבעיה ב"הרגשה"...]

 

ותתייעצו עם רב.

הכלל הוא שהצום הוא הכי חשוב, יותר מכל דבר אחרבת 30אחרונה
ואם בעלך יצטרך להתפלל בבית, אז אין מה לעשות.
אולי אפשר למצוא בייביסיטר לחלק מהזמן? או קייטנות כאלה שילדות בנות 10 מפעילות.
מדבקות חום.. מה זה?אמא לנסיך קטן
במעון של הבן שלי ביקשו להביא במקום מדחום.. רציתי חדעת מה זה האם זה אמין ומאיפה קונים.. תודה!!!
ראיתי כאלה בסופר פארםריבוזוםאחרונה

בטח יש בעוד בתי מרקחת. זו מדבקה שאפשר להדביק על בית החזה או מקומות אחרים בגוף (בית השחי? לא זוכרת בדיוק), ואפשר להשאיר אותה שם 48 שעות ברצף או משהו כזה, ויש חיווי על המדבקה על חום הגוף: תקין \ 37 \ 38 \ 39... כך שאפשר רק בהסתכלות לראות את החום בלי להעיר את התינוק ובלי פרוצדורה של מדידת חום בפי הטבעת וכו'.

אין לי ניסיון עם זה כך שלא יודעת לגבי אמינות.

גמילה עקב טראומהMiki2018
שלום לכולם..
הבן שלי כמעט בן 4.
ניסינו לגמול אותו לפני כשנה וקצת.היה נראה שהוא מוכן.וממש לפני כניסתו לגן עירייה החדש בפעם הראשונה היה גמול לגמרי ממוצצים בקבוקים וחיתולים.היה כמעט עצמאי לחלוטין.ברגע שנכנס לגן עבר שם טראומה כמוהו עוד 4 ילדים.לא משנה כרגע הסיבה.מאז הלכנו לפסיכולוגית לא עזר.הגננות מנסות לעזור אבל אוזלת ידם וכן לא עובד ממש.החופש האחרון עבדנו ראיתו על זה וכמעט נגמל מבחינת הפיפי.
אך עדיין מרטיב כל לילה.במשך כל היום מתאפק ובסוף בורח לו בתחתונים הקקי.ניסיתי סיר..ישבנון..באמבטיה..איפה לא ומה לא..השאלה שלי..האם מישהו נתקל בתופעה כזאת של גמילה עקב טראומה...וטיפל בזה? האם יש מומחה שמטפל בזה?
אודה לכל עזרה שתהיה..כבר אובד עצות..
נשמע שאולי כדאי לנסות טיפול רגשיבת 30
שתי אפשרויות שיכולות לעזורהיום הוא היוםאחרונה
ללכת ל"הדסה הקטנה" שהם מתמחים בנושא. תראו בגוגל.

לחפש המלצות על אנשי טיפול שמומחים בטראומות לילדים קטנים. יכול להיות שהטיפול לא היה מספיק ארוך יחסית לצורך והסתיים מסיבה טכנית של תקציב
רעיונות ליום כיף עם ילד בן 8חושבת4321
שלום, בשבוע הבא ביום חמישי יש לגדול שלי חופש , ולקטנה דווקא יש מטפלת. הזדמנות נדירה ליום כיף אחד על אחד
אשמח מאד לקבל מכם רעיונות לאן לצאת.
שאלתי אותו ואין לו משהו שהוא רוצה.
הכיוון: איזור ירושלים, לא מחפשת לחסוך. מאד רוצה לקחת אותו למקום מעניין שאף פעם לא היינו.
גן החיות התנכי, מוזאון המדע אנחנו הולכים הרבה בשגרה אז פחות מעניין.

בשנה שעברה לקחתי אותו לאקווריום של גן החיות התנכי שבדיוק נפתח ואחר כך המשכנו לקניון מלחה, טיילנו ואכלנו..

אודה מאד על כל הצעה!

אפשרסתם 1...
סתם לצאת לאכול יחד, לקנות משהו נחמד לילד ולדבר. אם את מחפשת לצקת תוכן, אולי מוזיאון אסירי המחתרות ליד העיריה יתאים?
לא יקר ולדעתי יכול להתאים עם הגיל אם כי גבולי, בתור אמא תדעי.
תודהחושבת4321
לא מכירה את מוזאון אסירי המחתרות, אבדוק מה זה.
נקבת חזקיהו המלך, מכון המקדש, מנהרות הכותל וארוחה ברובערפואה שלמה
תודה! אני אבדוקחושבת4321
מנסה עוד כיוון - חדר בריחה לילדיםחושבת4321אחרונה
מישהו יודע להמליץ על חדר בריחה מתאים לגיל 8 בירושלים? תודה
סייעת נוספת בגן מעל 30 ילדים - גם ביום שישי?כתר הרימון

בגן של הבן שלי יש 32 ילדים, ולכן בימים א-ה יש שתי סייעות. 

משום מה ביום שישי יש סייעת אחת בלבד. מדוע? זה תקני, חוקי?

הרי גם אם זה יום קצר, עדיין יש בבת אחת 32 ילדים בגן! ולכן סייעת אחת לא מספיקה.

 

אם מישהו יודע על זה משהו, אשמח לשמוע על כך. לא רוצה להשאיר את המצב כמו שהוא.

אז אמרו לי שבכל הגנים זה ככה,כתר הרימון
כי זה התקצוב ממשרד החינוך.

באסה
גם אצלנו ככה, ממש מרגיזאופטימיתת
מרגישה כאילו עובדים עלינו
אצלינו הן גם בימי שישי... בכלל כל הסיפורחדשה ישנה
הזה של 35 צוציקים בני 3 בגן אחד מזעזע בעיני... רק שהתרגלנו למציאות אז זורמים איתה לצערי.
הלוואי שהיה לי מה לעשות בנידון.
באמת? איך יש לכם?...כתר הרימון
ולגמרי! פשוט מציאות הזויה.

ואני עוד אומרת בתןרחדשה ישנהאחרונה
גננת!

אין לי מושג איך זה...
היי, אשמח להמלצות למטפלת/משפחתון באפרת, לגיל ארבעה חודשים..הריון מספר אחת
תודה רבה!!
מישו?הריון מספר אחתאחרונה
אשמח לטיפים ורעיונות איך לנהל את הזמן נכון ולהתארגן בזמןשנה מתוקה

יש לנו ברוך ה' 2 ילדים קטנים,

חלק מהעיסוק שלנו הוא סביבם בעיקר בחופשים,ערבי חג וכדו'

הרבה פעמים לפני חג אנחנו מוצאים את עצמנו עם הרבה מטלות ומכניסים את החג ברגע האחרון

או שכשצריך לנסוע נוסעים מאוחר.

אשמח לשמוע איך אפשר להתארגן בזמן כשיש הרבה משימות כמו כביסות,שטיפת בית,שטיפת כלים,

בישולים,קניות ועוד..

 

לא פשוט בכללחושבת4321
יכולה לשתף שאצלי, אני מנסה לעשות כמה שיותר כשהם ישנים. אז למשל כשאנחנו שבת בבית, אני מעדיפה להכין מה שאפשר בחמישי בלילה. לפעמים אפילו מ8 בערב עד 2 בלילה. הרבה יותר פשוט מאשר בשישי בצהרים כשהקטנה מושכת לי בחצאית ובוכה...
לעשות כמה שיותר כשהם ישנים או במסגרות...מדיח כלים, כלים חד"פפרוזן יוגורט

וכל מה שיכול לחסוך זמן...

לעשות כשישניםבת 30
ללכת לישון החמישי ב8 בערב, לקום רעננים ב2 ולבשל במרץ עד שהם מתעוררים.
מה שאפשר לעשות מראש.לפניו ברננה!אחרונה

זה דורש תכנון אבל זה אפשרי...

לדעתי באופן כללי רשימות מייעלות וחוסכות זמן. לא צריך כל פעם מחדש לחשוב מה לארוז ומה חסר. הרשימה יודעת. אני רק עושה עבודה טכנית.

היה לי תפריט לראש השנה כבר שבוע מראש. את כל העוגות אפיתי באחד הערבים והקפאתי.

סלטים מבושלים כנ"ל והכנתי כבר בכמות כפולה לשבת ולחג.

בכללי המליצו לי להכין סלטים מבושלים בכמות גדולה ולהקפיא לפי מנות שמתאימות לשבת. זה חוסך הכנה של ארבעה סלטים לשבת-ארבעה כלים לשטוף וכו... רק מגדיל קצת את כמות הירקות שחותכים

תלוי בגיל הילדים אבל לפעמים אפשר לשתף אותם. (קילוף ירקות. הכנת עוגיות...) ככה שהם גם מרגישים חשיבות מכך שהם עוזרים לאמא וגם עסוקים במשהו שנותן לך לעבוד. גם באריזה של תיקים לשבת ולחג. תביא לי את... תעזור לי לחפש את ה...

להכין דברים פשוטים ולא מתקשקשים (או יותר מדוייק- לאזן. לדעת לדוגמא שאם אני רוצה עוגה מתקשקשת אז שאר האוכל שלא ידרוש הרבה התעסקות)

גם כביסה יכולה להיות משחק מוצלח. מחבואים מאחורי הכביסה התלויה, "קוקו", לתינוק קטן ובכללי כשאני עושה שטויות איתה אולי זה לוקח יותר זמן לתלות אותה אבל הקטן מאפשר את העיסוק בה.

לפעמים בערב כל כך עייפים... אבל גם אם אין כוח להחליט על משהו קטן שעושים. לפעמים זה פותח כח, ולפעמים סתם גורם לך לסדר בראש כשאת פותחת את היום שלמחרת עם בית נקי.

סדרי עדיפויות. אם לא הספקתי לקפל את הכביסה לפני שנסענו זה סוף העולם? יפריע לי בעיניים? אפשר להחביא אותה בארגז מצעים למהלך החג ולהיזכר בה במוצאי?

אנחנו ראינו שיש זמנים שיותר יעיל שאחד מאיתנו הולך למתקנים עם הילד והשני פנוי לתקתק עניינים.

וכמו שכבר כתבו-לעשות הרבה כשהם ישנים או כשהם במסגרות!

לא לכ"כ קשור לפה. איפור מינרלי לשבת, יש חנות שמוכרת?תיקוןהמידות

מחפשת לקנות באיזור מרכז העיר בירושלים. או שזה משהו שנמכר רק במכירות ביתיות. תודה.

איפור של חברת גאיה. אני חושבת שיש בקניון מלחהחדשה כאן27
אני חושבת שיש ב"יפית" בגאולהחושבת4321
לא בטוחה. אולי תתקשרי ותשאלי.
פארן במצפה רמון..נראה לי שעושים משלוחיםפרוזן יוגורטאחרונה


רעיונות לבת מצווה לביתי השם שלה נעמהאביגיל צ
הי ביתי חוגגת בת מצווה. שמה נעמה. והיא נולדה ב ז חשוון יום שאומרים ותו טל ומטר לברכה.
מחפשת רעיון
רעיון למה בדיןק? מתנה? מזכרת? פעילות?~nhykb~
רעיון לפעילותאביגיל צ
איזה סוג פעילות?חותמת


פעילות של הפרשת חלה, תפילות או תהילים מחולק..יצירת פמוטות..פרוזן יוגורטאחרונה

חסד כלשהו..

איזה עולם אטום !!חצי שליש
אוי ואבוישירקי
ממש בכיתי שקראתי את זה....לא תיארתי לעצמי שזה מה אני הולכת לקרוא בכלל...
אלו ילדים עם רגשות!!!
נוראי...😞
( מזל שלא בכל מקום זה ככה ויש קצת יותר מודעות! )
הזוי. לא חשבתי שקיימים עוד כאלה דבריםבת 30
אני במקומם הייתי שמחה לתת לילד שלי הזדמנות להיחשף ולהכיר ילד שונה.
וחוצמזה- יש הרבה גנים שיש בהם שילוב עם ילדי גן שפה, אז על מה ההיסטריה?
מסכן הילד.
כל מילה! שמחה מאוד שהילדים שלי מכירים "אנשים מיוחדים"יעל מהדרום
תודה לכולכן על התגובות!!חצי שליש

חיזקתן אותי, כאמא לילד אוטיסט...

לא קראתי את הכתבה,ד.אחרונה

[הבנתי מהתגובות את הכיוון.. הספיק לי..]

 

האמת, שדווקא ילדים מצידם עצמם, מקבלים הכי טבעי ילדים "שונים" מהם. מנסים להתקרב. זה יכול להועיל כמובן גם לילד שאליו מתקרבים. צריך הדרכה נכונה.

 

אני יודע על אולפנה מסויימת, שהיתה עוד מהחטיבה ילדה עם פיגור, האמא באה והסבירה לבנות במה מדובר ואיך להתנהל איתה; עבד טוב מאד ותרם בסופו של דבר לטווח ארוך לכל הצדדים.

 

בבי"ס יסודי במקומנו, היתה ילדה עם בעיות שמיעה דומני. במשך כל שנות היסודי לא החליפו חדר לכיתה שלה, כי זו היתה כיתה אקוסטית, שיכול לשמוע בה יותר טוב.. כך גם מחנכים לחסד.

תינוק בן 1.2 קם בבכי מאז שהתחיל מעוןסמיילי12
שלום,
הבן שלי בן 1.2 התחיל מעון ביום רביעי שעבר מאז הוא קם בלילה בבכי. כאילו משהו כואב לו. בכי סובל ממש.
בבוקר הפרידות ממני קשות לו. אבל כשאני באה בצהריים הוא לא כזה שש לחזור אלי אז אני מניחה שטוב לו יחסית.
או שאולי אני טועה ?
פליז עזרה מניסיונכם ממשש כואב.לי.הלב עליו.
תהיתי אם זה בגלל.שהפרידה ממני קשה לו.
מאד קשור אלי . לא מוכן להישאר עם אבא אפילו,רק איתי. אז אולי זה מה שגורם לו לבכי?
תודה.
הגיוני שזה הקושי של הפרידה...יעל מהדרום
מצד אחד זה קושי הגיונייראת גאולה
מצד שני... תעקבי שזה לא נורה אדומה. זה עלול להראות חלילה על יחס לא חם מצד המטפלות, ולא רוצה לומר את האפשרות הקיצונית של אלימות חלילה.
למרות שהוא לא כזה שש לקראתי בסוף.יום?סמיילי12
כשאני באה הוא כאילו בורח לי.ולא רץ.אלי מיד..

הוא התקרר שם אולי בגלל.זה קשה לו.לישון. נזלת ושיעול,.מסכנון
מה שאמרתי לא כזה חד משמעי, כן?יראת גאולה
רק לעקוב שזה מתמעט, והכי חשוב - שהוא אוהב את המטפלת/ות, מחבק, רץ לקראתן וכדומה.

זה שהוא בורח - יכול להיות כי נחמד לו וטוב לו, בפרט אם הוא בורח לחיק המטפלת.
אבל לא חייב. זה יכול להיות מן משחק איתך. ודווקא ילד שטוב לו בגן, שמח בד"כ כשמגיעים לקחת אותו. לא חושבת שזה סימן לכאן או לכאן.
אוקי..תודהסמיילי12
זה יכול להיות משהו אחרבלדריתאחרונה
שיניים, כאב בטן, וירוס. תעקבי ותחבקי הרבה.
סובלת מכיני ראש כבר 3 חודש ולא מצליחה להפטר מהם ניסיתי הכלlight1

ניסיתי את כל הדברים הקיימים הדרין, זבנג ,שמפוים, חומץ ,רוזמרין, שמנים,נפט ,החלפתי מצעים כל לילה במשך 10 ימים, סרקתי את השיער במשך 10 ימים כל לילה שעתיים ואחרי שבועיים מצאתי שוב כינה.

קניתי עכשיו מרוב יאוש את ה NOVOKID לא עוזר מה אני עושה יש לי שיער ארוך לא רוצה לעשות גלח מיואשת לגמרי! אני כיבסתי את כל המצעים על הרתחה גם בגדים לא עוזר. הצילו

לא מבין בזה ממשאוויל מחריש

אבל אולי צריך לשקול את האפשרות שעוברים אלייך מאותו מקור חיצוני?

ככל שהשיער ארוך יותר קשה לסיים את הסיפור..ישועת ה' כהרף

אפשר: להסתפר מעט בכדי להקל..

שאדם אחר יסרק אותך טוב (אמא, אחות, חברה)..

לשים רוזמרין מאחורי האוזניים בכדי למנוע הדבקה חוזרת או התרבות..

לסרק בכל יום רצוף בלי לדלג עד שמספר ימים רצופים את נקייה..

לבדוק מסביבך (בית, עבודה) אם למישהו יש והוא מדביק אותך שוב..

התכשירים שציינת למעלה הם טובים.. הפתרון הוא סירוק יומיומי עד שמספר ימים נקיים.. תמצאי מי מדביק אותך שוב..

ומעתה, פעם בשבוע בשגרה לעשות מסרק.. כשמגלים את זה בהתחלה, זה הרבה יותר קל..

בהצלחה.

תנסי להוסיף ויטמין B12. כנראה חסר לך.לב אמיץ

תנסי קודם בעזרת תזונה: ביצה כל יום, חמאה, בשר.

 

יש לו ריח אופייני כשהוא מופרש בזיעה שהכינים לא סובלות.

וגם - אם הוא חסר, אז המערכת החיסונית חלשה ונוטים להידבק.

ממי את נדבקת?בלדריתאחרונה
תלכי בסביבת ילדים עם שיער אסוף, אפשר להוסיף מטפחת זה גם עוזר. לא להילחך, לפעמים זו תקופה, בחורף לרוב יש פחות ולפעמים לבד זה עובר.
זהירות בית כנסת, מוגנות (גליה סברסוב)איזה יום שמח

אחרי תקופה אינטנסיבית מאוד עם הילדים בחופש הגדול, 

תימרון בין העבודה לבית ולילדים

ואחרי זה גם עבודה מאומצת בבית בשביל לבשל ולנקות לחג,

מגיעות רוב האימהות עייפות, שלא לומר, תשושות לחג.

 

הבעל, שבדרך כלל רואה כמה טרחה אישתו בחופש הגדול וכדי להכין את החג

מציע לעיתים קרובות: "תנוחי, אני אקח את הילדים  איתי לבית הכנסת"

בדרך כלל האמא העייפה נענית לבקשה בהרגשה שהילדים נמצאים במקום בטוח ומוגן והיא יכולה לנוח מעט מהעמל. 

 

אבל האמת...

 

שבית הכנסת עלול להיות אחד המקומות המסוכנים ביותר לילדים בכל יישוב, שכונה או קהילה.

השילוב שבין כמות גדולה של ילדים, שעות ממושכות שבהן רוב ההורים אינם יודעים בדיוק איפה כל ילד,

ומבוגרים שמחלקים סוכריות - הופכים את בית הכנסת לזירה פוטנציאלית לפגיעה.

רגע לפני יתקדש החג, בפרוס עלינו שנה טובה ומבורכת חשוב לדעת כמה כללים חשובים לגבי מוגנות בבתי כנסת: 

 

מה לא מועיל?

1. "אם מישהו עושה לך משהו לא נעים, בוא לספר לי" 

לא יעיל, פשוט בגלל שלפעמים זה קצת נעים, או מבלבל, לפחות בהתחלה.

2. "אל תתקרבו אליו" או "אל תתקרב לילדים שלי" 

לא יעיל, בגלל  שהאדם שבו אתם חושדים הוא ברוב המקרים לא הפוגע.

לפוגעים אין קרניים, ואין אנשים שזה "מתאים להם".

מי שלא מצוי בתחום המוגנות מתקשה לדמיין את התחכום שמאפיין את ההתנהגות הפוגענית.

3. "אסור לדבר עם זרים" 

לא יעיל, פשוט בגלל שרוב מוחלט של הפוגעים הם לא זרים אלא אנשים מוכרים וקרובים. 

4. "אם מישהו יעשה לך משהו רע אני אכסח אותו" 

לא יעיל, בגלל שהרבה פעמים הילד הנפגע עלול לא לספר לכם כדי שלא תכסחו אף אחד.

משפט כזה לא נוסך ביטחון אלא מגביר חרדה.

 

מה כן עשוי להועיל?

1. "מותר לספר סודות לאמא ואבא" -חשוב להסביר לילדים על סודות- פגיעות מיניות מבוססות תמיד על שמירת סוד ,

חינוך מגיל קטן לכך שלספר להורים לא נחשב "הפרת הסודיות", מועיל מאד לטיפוח מוגנות.

מהם סודות טובים ורעים ואיך להמנע מהם?

(יש הסבר והדגמה בקורס הוידאו שלי על "מוגנות וצניעות אצל ילדים") - 

 

2 . למדו אותם הגנה עצמית:

יש מספר תנועות בסיסיות בהגנה עצמית שיכולות להציל חיים כפשוטו!

כן, גם ילדים מגיל 4 יכולים להשתמש בהן.

 

3. "לא מקבלים ממתק ממי שמבקש משהו בתמורה"

לא נשיקה, לא חיבוק, גם לא לחיצת יד.

אגב, הכלל הזה מוציא מחוץ לחוק גם את המשפט "אם תתן לסבתא נשיקה, היא תתן לך סוכריה".

כדאי גם להרגיל את הילדים ש"לא מקבלים סוכריות בלי רשות" - 

ילדים שמורגלים לומר שהם צריכים לשאול את ההורים אם מותר להם לקבל ממתק, הם ילדים מוגנים יותר.

 

 

4. למדו אותם לתקשר בצורה בריאה על הגוף שלהם:

מחקרים מראים חד משמעית: שילדים שגדלו בלי יכולת לתקשר על הגוף שלהם, 

עם מסרים לא מודעים של מבוכה ובושה בבית סביב גוף ומיניות:

לא שיתפו איש בפגיעה שחוו בגלל המבוכה והבושה סביב הגוף שלהם. 

 

5. לוו אותם לשירותים. גם אם הם מסתדרים עצמאית. 

אך יותר מהכל - השתדלו לדעת היכן הם, קיפצו לבקר, דירשו בשלומם.

אין תחליף לנוכחות הורית. בסופו של דבר, מה שהופך את בית הכנסת למקום מסוכן, זו אשליית הביטחון שיש בו.

(מבוסס על מכתב של רב קהילה בעיר מסויימת בשנה שעברה)

 

רוצה להקנות לילדים שלך מוגנות וביטחון? הקורס שלי "מוגנות וצניעות אצל ילדים" מאוד יעזור לך!

 

לקראת החגים ובגלל רמת החשיבות של העניין 

פתחתי את הרישום לקורס שלי על מוגנות צניעות אצל ילדים לפני החג

 

כל הפרטים כאן (למי שהלינק חסום יכולה לראות את כל הפרטים בקובץ המצורף)

יישר כח גדול, אולי מוצדק לפרסם בפורומים יותר פעיליםהסטורי
נשו"ט, צמ"ע (או לפחות קישור לכאן)

רק הערה ששמעתי ממטפל מומחה - גם החלוקה ל'סודות טובים' ו'סודות רעים' היא בעייתית, כיוון שכפי שהוזכר כאן, לא תמיד ברור לילד שמא שקרה (או עלול לקרות) הוא אכן רע. לכן ההגדרה החד משמעית צריכה להיות שסודות שומרים אצל אבא ואמא! נקודה!

החריג היחיד הוא הפתעה, אבל אז זה לא 'סוד', כי ברור מאוד שאם מכינים לאמא ציור בלי לגלות - זה בשביל להפתיע אותה ואז היא תדע וממילא זה לא יישאר סוד.
חשוב מאוד, מקפיצהrivkiאחרונה
שלום לכולם!גאולה אחת קטנה
יש לי ילד מקסים (בן 3), דעתן מאוד,יצירתי ועצמאי. הוא מאוד אוהב חברים אבל חייב להיות ה"מחליט". בדר"כ במשחק עם חברים הם יעשו מה שהוא עושה (לפעמים הוא מחקה אבל לא קורה הרבה). לאחרונה אני מגלה שיותר ויותר ילדים אומרים שהוא מציק... ברור לי שהוא רוצה לשחק איתם/להצטרף למשחק והם רואים את זה בתור הצקה, כנראה שהוא לא יודע לבקש את זה בצורה יפה. איך אני יכולה לגרום לו להיות "פחות מציק" ? בכללי אשמח לתגובות איך לגרום לו לשחק יפה יותר עם ילדים ולהיות פחות עקשן ומחליט? והאם כדאי להתערב או לתת לו להתמודד לבד? תודה רבה!
שלושת מימדיםאושריתל
היי
ראיתי שרשור ישן על טיפול בשלושת המימדים בגמגום לילד ובכלל למבוגרים , מישהי מכירה ויכולה להמליץ ?
איך לסרב בעדינות לאמא?פיס אנד לאב
בכיתה של בני לומד ילד שאימו פעם בשבועיים "מזמינה" אותו אלינו הביתה. אין אינטראקציה טובה בין 2 הילדים והבן שלי לא מתחבר אליו במיוחד. ההרגשה היא שהיא רק מחפשת בייביסיטר. מה עושים?
פשוט להגיד שלא מתאים לכם...הסטוריאחרונה
גמילה מחיתולים בלילהחיית לילה
הבכורה שלנו בת 3 חודש הבא יש לה אחות קטנה בת עשרה חודשים. היא גמולה לגמרי מחיתול ביום כחצי שנה בתהליך שהיה ארוך והחל בגיל שנתיים. כעת היא ביקשה מיזמתה להוריד את החיתול בלילה וטענה שהוא מפריע לה. לא תמיד היא מתעוררת עם חיתול יבש אלא רק חלק מן הלילות. החלטנו לזרום איתה והורדנו לה חיתול לפני ארבעה לילות. כל לילה כמעט היא מרטיבה ומתעוררת מזה וכעת אנו רואים גם רגרסיה במהלך היום של פספוסים לא היו קודם. אודה לעצה. יצוין כי לתינוקת יש קשיי שינה ולכן העיתוי מקשה עלינו כי מתעוררים כעת גם בשבילה וגם בגלל הפיפי והחלפות הסדינים. אודה לעצה!
אני במצב דומהחרות
ילדה בת שלוש וקצת שביקשה להוריד טיטול בלילה...
בהתחלה היתה מרטיבה כמה פעמים בכל לילה... היה ממש קשה... עכשיו כל לילה פעם אחת, ופעמים נדירות קמה לשירותים...
אני מאמינה שזה יגיע...
למרות ששמעתי שיש ילדים שמרטיבים עד גיל מאוחר יותר..
לדעתי הכי נכון לא לעשות מזה עניין, להחליף וזהו, זה גם ככה מפריע להם להתעורר רטובים...

המון בהצלחה!!!
תנסוggg
לא לתת לשתות לפני השינה. להמנע בכלל מתה ושוקו שגורמים ליותר שתן. ולקחת אותה לשרותים לפני שאתם הולכים לישון. אפילו שהיא מתוך שינה. אולי יעזור.
יש ילדים שזה לוקח להם יותר זמן ויש שפחות. ויש כאלה שהבעיה נשארת להרבה שנים ואז צריך טיפול. אבל גיל 3 זה עדיין נורמלי.
רק לחדד לך.לא כרגע
גמילה בזמן ערות - היא התנהגותית, לכן אפשר לגמול בעצם מגיל קטן ביותר.
גמילה בזמן שינה - היא פיזית. ולכן דורשת בשלות פיזית. יש ילדים שהבשלות הזו מגיעה להם מוקדם. ויש הרבה ילדים שפשוט לא בשלים פיזית לגמילה הזו עד גיל מאוחר, וזה נורמלי!
אני אישית, הייתי מחזירה לה חיתול כרגע, עד שתראי שהיא מצליחה כמה ימים להתעורר יבשה.
(אם זה לא יגיע עד גיל מאוחר הרבה יותר - נראה לי בטח לא לפני גיל 6. אז בודקים הלאה איך לטפל בזה).
בעקרון מטפלים מגיל 5.44444
יש רופאים שמעדיפים לחכות ל-6
לי הרופא אמר שעד גיל 7 ואפילו 10 זה נורמליבת 30
10???44444
נשמע לי מוזר.
גישות שונות.....
היא שותה לפני הלילה הרבה או במהלך הלילהאמא, ברוך ה'

אם כן, אז להוריד שתיה ולהסביר למה.

אפשר גם לקחת באופן יזום לשירותים לפני שאתם הולכים לישון או כשאתם קמים לקטנה, עד שהיא תתרגל לשלוט.

להרבה ילדים לוקח קצת זמן עד שלומדים לשלוט בלילה, עדיף לא לעשות מזה סיפור.

לדעתי אם היא מבקשת - להוריד. זה גיל שבהחלט אפשר כבר בלי טיטול בלילה

לעיתים הריגרסיה נובעת מתחושת כשלוןנושבת באוויר!
שהילדים חווים . הייתי ממליצה להקפיד על תגובה נעימה אפילו כשקמים להחליף בלילה (מתארת לעצמי כמה זה קש ה). ואם היא מתעוררת מזה זה אומר שזה מפריע לה. הרבה ילדים נשארים כך ואז מגלים את התקלה בבוקר.לכן לדעתי, יש מקום לשיחה איתה לומר
"אתמול בלילה ברח לך וראיתי שזה לא היה לך נעים להיות רטובה מה את חושבת שאפשר לעשות כדי שתלכי מהר לשירותים כשאת צריכה ?" ואז ביחד איתה להעלות רעיונות. כמו שהעלו פה.
לפעם הבאה..משוטט
גמילה עושים בבת אחת. יום ולילה. ( מקסימום כמה שבועות בינהם)
ככל שגוררים את הגמילה בלילה זה קשה יותר.

ותהליך לוקח זמן.
תנו לה הרגשת ביטחון ושזה לא נורא ובסוף זה יעבור
לא מתאים לכל הילדיםאם יהודיה
מנסיון.
יש ילדים שנגמלים לגמרי ביום אך עדיין לא בשלים לגמילה בלילה.
צריך להתאים את התהליך לכל ילד.
חח....44444
אצלינו גמילה בלילה היא רק ביסודי.......
עניין גנטי ונפוץ.

לדעתי בגיל 3 עדיף לשים תחתוני גמילה.
גם למי שאין בעיה ביולוגית גיל 3 נחשב צעיר.

מודה שזו מציאות שאני ובעלי בכלל לא מכירים.
לדעתי מוקדםחושבת1234
אני רואה שיש פה דעות שונות ומנוגדת.
אמא שלי אומרת שגמילה בלילה זה עניין של בשלות שמופיעה פתאום ועד שזה לא מגיע אין מה להוריד את החיתול. היא טוענת שברגע שיש 5-6 בקרים של חיתולים יבשים ברצף, מורידים בלילה ולא קודם.

אני גמלתי ביום בגיל שנתיים וחצי, באיזור 3.5 אכן ראיתי שמתעורר יבש כמה ימים ואז הורדנו. מאז קם רטוב לעיתים רחוקות.
אכן, גמילה בלילה זה עניין של בשלות.44444
לדעתי 4-5 בקרים רצופים חבשים זה לא מספיק, בטח בקיץ.
הייתי הולכת יותר לכיוון שבועיים.
עיצהבת 30
א. לשים לה טיטול אחרי שהיא נרדמת.
ב. לקחת אותה לשירותים כשעה אחרי שהלכה לישון, חשוב לפני שאתם הולכים לישון. רוב הסיכויים שתקום יבשה.
ג. לא להיבהל ולא להתרגש יותר מדי...אפשר ללמד אותה להוריד מצעים לבד ולשים במכונה, זה יכול להקל.
יכולה רק לומר מנסיוני שיש הבדל מאוד גדול בין ילדים בגיל הגמילה בלילה.
יש לי אחת שרק בגיל 8 הפסיקה להרטיב, ולעומתה בת ה3 כבר קמה יבשה באופן כמעט קבוע ב''ה.
בגמילת לילה נתתי תחתוני טיטול וזה היה ברמת החגיגהעזות דקדושהאחרונה
שאנחנו מתבגרים ועוברים לתחתונים. החבילות האלה אמנם יקרות אבל עשו את העבודה.
הילד מרגיש בוגר, לובש תחתונים, ואם בורח לא נורא..
נגמלו ממש מהר והשארתי עוד זמן כדי לעשות את המעבר באופן נעים.
הדיון ישן אבל ביקור ראשון שלי בפורום הורות.
כרטיסי שנה טובה עם תמונות ילדיםרק אמונה

מה אתם עושים?ואיך?מישהו הכין לבד?

אפשר להכין ולעצב לבד בתוכנת פאוור פוניט (של המצגות)מלאג
ובסוף לשמור כקובץ תמונה. אולי קוראים לזה epj או משהו בסגנון (לא זוכרת איזה סיומת צריכה להיות, בטח משהו ידע..) את הקובץ שמכינים מפתחים בחנות כתמונה רגילה/על מגנט וזה ממש כרטיס שנה טובה יפה
ממליצה גם על פאוורפוינט.טארקו
בשמירה בשם לבחור jpg/jpeg
חחח.. הייתי קרובה עם הניחוש של הסיומת מלאג
האיכות לא משהו בפאוור פוינט.מתואמת

אין לי המלצה לתוכנה חינמית אחרת...

אבל אולי יש אתרים שעושים את זה? בדומה לאתרי עיצוב אלבומים?

אני חושבת שאם מגדירים את גודל הדףמלאג
10 על 15 ס'מ, כמו גודל של תמונה רגילה, האיכות יוצאת טובה יותר..
אני הכנתי ללימודים פוסטר ענק בפאוור פוינט, הדפסתי את זה בבית דפוס והאיכות היתה מעולה.. מראש הגדרתי את גודל הדף שרציתי ולפי זה עיצבתי.. משערת שבפיתוח תמונות, ההדפסה גם תצא טוב אם מעצבים נכון..
מעניין... לא ידעתי את זה.מתואמת

(יש לי פוטושופ, אז רק פעם אחת בחיי ניסיתי לשמור תמונה מפאוור פוינט, וזה מה שראיתי. תודה על ההארה!) 

האיכות מעולה אם שומרים נכון..טארקו
יוצא איכות כמו תמונה.
כן, רק שאיכות התמונה די ירודה בפאואר פוינט+mp8
זה מה שמבאס.

רק בתכנות העיצוב המקצועיות זה נשאר באיכות המלאה בהדפסה.
שנה שעברה עשיתי לאחים שלי-חותמת

צילמתי אותם תוקעים בשופר- ואז שמתי את התמונה בוורד וכתבתי- X תוקע לכם שנה טובה ומלאה ברכות והוספתי מלא ברכות. עשיתי כל כרטיס רבע מדף רגיל, והדפסתי על דף כרומו ובגליטונה שיש איפה שהדפסתי, חתכתי אותם. קניתי בחנות יצירה דף מגנט וגזרתי את זה לגודל המתאים והדבקתי את הדף על המגנט. 
זה יצא מאוד מאוד יפה.

פעם צילמתי אותם מחזיקים דף גדול שכתוב עליו בגואש שנה טובהחילזון 123

ופיתחנו את זה כתמונה רגילה בחנות צילום
הדבקנו מאחורה מגנט (מהאלה שיש בכמויות על הדלת והמקרר...) וזהו. יצא מקסים.

תוכנה מאוד קלהחרדית צעירהאחרונה

Online Graphic Designer | Collage Maker | Photo Editor – FotoJet

 

זו תוכנה מאוד קלה ופשוטה לעריכת קולאז'ים באינטרנט. אני משתמשת בה המון.

בת שנה שלא ישנה לילה שלםבוריס
הבת שלנו בת שנה עכשיו, ובשבועות האחרונים היא החלה לקום בבכי בערך בארבע בבוקר והיא לא נרגעת עד שאנחנו מביאים אותה למיטה שלנו וגם זה אחרי הרבה זמן לפעמים שעה ואפילו שעתיים.
זה מאוד מקשה על ההתנהלות בבוקר.
מישהו יודע מה יכול להיות הגורם או מה אפשר לעשות?
הלוואי שתיהיה לכם עצה שתעזור גם לי..מחשבות....
התחילה מסגרת?בינלבין

אין לי עיצה ספציפית...

אבל מה שבטוח נראה לי באופן אישי שהכי גרוע זה לקחת אותה למיטה שתמשיך לישון...

עדיף לסבול כמה לילות ולא להפוך את זה לאפשרות...

ניסיתם לא לגשת מייד? אני מתכוונת לחכות ממש עשר דקות-רבע שעה...

אתם מוציאים מהמיטה בשעה שעתיים שלא נרדמת או שהיא נשארת במיטה?

נשארים לידה או עוזבים וכל כמה דקות חוזרים רק שתרגיש נוכחות?

 

בהצלחה נשמע באמת קשה

לא התחילה מסגרתבוריס
שום דבק לא השתנה באמת.
יש לילות שהיא קמה ויש לילות שלא, כשהיא קמה היא מתעצבנת ולא מוכנה להיות בלול, גם במיטה שלנו היא לא רוצה היא רוצה בעיקר ידיים.
אז אולי שיניים?בינלבין

זכור לי שהיו תקופות שזה קרה וכשמרחנו משחה כזאת לכאבים של צמיחת שיניים חזר לישון בקלות..

נשמע קצת כאילו היא סובלת ממשהו...

אולי תבדקו גם שלא קר לה.. לאחרונה התחיל להיות לפעמים קריר בלפנות בוקר, לא יודעת איך הבריזה אצלה בחדר אבל אולי שווה לנסות לסגור קצת חלון אצלה לפני שאתם הולכים לישון או אם ישנה עם מאוורר שיכבה לפנות בוקר וכו

 

האמת שאני לא מספיק זוכרת את גיל שנה נשמע שבאמת העצות הקודמות שלי מתאימות לגילאים יותר גדולים..

בהצלחה

אנחנו מאשדודבוריס
אני כבר חשבתי שאולי חם לה אבל לא יודע.
אולי זה באמת שיניים לא חשבתי על זה
מחזקת את הדעה לא להביא למיטה שלכם..ישועת ה' כהרף

בתי הקטנה בת שלוש ועדיין מגיעה כל לילה למיטה שלנו..

זה ממש קשה, שנינו לא ישנים טוב כי היא זזה בלי הפסקה וגם נשארת חלק מהזמן ערה ומפטפטת..

זה באמת התחיל בגיל שנה בערך שהיא קמה והתחילה לבכות, לא הפסיקה עד שלקחנו אותה למיטה או שהקיאה מרוב בכי ואז הוצאנו אותה..

לאט לאט זה נהיה הרגל.. 

לכן, ממליצה לפתור את הבעיה כעת כשהיא נוצרה ולא להיכנע ולהוציא לחדר הורים..

הגיוני צמיחת שיניים, לבדוק גם תולעים..

בהצלחה

וואיי וואי הלחצת אותיבוריס
מרגיעה- שהבן שלי היה ישן איתנו בחלק מהלילה עד גיל שנה וחצייעל מהדרוםאחרונה
לק"י

כי הוא ינק, והיה לי נח.
היום הוא בן שלוש וחצי, ולרוב אם הוא מתעורר- הוא קורא לנו (לפעמים הוא רוצה לישון איתנו, ולפעמים אנחנו מסכימים, אבל זה ממש לא קבוע).
גם עם אוכל היא לא נרגעת?תמיד שמחה!
הרופאה אמרה לא לתת לה לאכול בלילהבוריס
אולי רעבה?יונתו
גם הבת שלי התחילה ככה בימים האחרונים
אני פשוט מעבירה אלינו וממשיכים לישון... לא כזה נורא
לא אמורה להיות רעבה היא אוכלת טוב לפני השינהבוריס
הבעיה היא שהיאצלא נרדמת ישר לרוב זה לוקח שעה שעתיים, וגם אחרי זה השינה לא משהו כי אני מפחד להסתובב עליה
אולי משהו מפריע להבת של השם

קר או חם לה מדי, הבגד מציק, צמאה, גזים, יש רעש, יש אור מבחוץ.. תנסו לבדוק.

 

אבל גם אני חושבת שאתם לא צריכים להביא אותה למיטה שלכם. תתנו לה לבכות לילה,שניים,שלושה ואל תעבירו אותה, עד שהיא תראה שזה לא נשפיע עליכם ותפסיק לבד לבכות

שאלה קצת מגעילה..אמא_מאושרת
בדקתם תולעים? כי זה ממש מציק אם זה זה..
איך בודקים? לא ראיתי משהו בטיטולבוריס
(סליחה על התיאור)אמא_מאושרת
הן יוצאות בשעות הלילה, בחושך .
כשהיא בוכה תפתח את החיתול (בלי להדליק אור בחדר) ותאיר לפי הטבעת עם פנס. תחפש חוטים דקים לבנים שזזים. זאת הדרך שאני מכירה, אולי יכירו פה דרכים אחרות..
אם יש, בתור עזרה ראשונה תמרח המון המון קרם החתלה על הישבן, על כל החלק שלא חשוף.
תודה אבדוקבוריס
מה זאת אומרת החלק שלא חסוף?
יש גם בדיקת מעבדה, לבקש מרופא ילדיםגב'
איך אתם מרדימים אותה בתחילת הלילה?ג'נדס
לוקחת תמל?
בגילשנה ידוע שיש את חרדת הנטישה. הם לא רואים אתכם ומפחדים שנטשתם. חשוב לומר כל לילה לפני הדינה במשך כחצי דקה דקה "אמא ואבא אוהבים אותך תמיד שומרים עליך אנחנו תמיד כאן כשתצטרכי אותנו."לומר באופן אוטומטי כמו מנטרה. לחזור על זה גם כשמתעוררת באמצע הלילה וכמובן כל לילה לפני השינה לדלקם לה את זה....
לרוב היא נרדמת לבד היאממשחקת ומשקת עד שנרדמתבוריס
תנו לה בקבוק כשהיא מעוררתאזדרכת
היא תינוקת קטנה
הגיוני מאוד שהיא רעבה לפנות בוקר
תנו לה בקבוק
אם עד עכשיו שהיתה קטנה יותרג'נדס
לא היתה רעבה אז פתאום עכשיו היא נהיית רעבה??? ההיפך, יש לה קיבה גדולה יותר לארוחת ערב גדולה יותר ולכן היא שבעה יותר...
כן, היא גדולה יותר וצריכה יותר אוכליונתו
אני חושבת שזה חרדת הנטישהג'נדס
נסו לתת לה מענה נפשי בתחילת הלילה
אמא עם הפרעת אישיותמיקה066

ב"ה

שלום לכולם

אני בת 30+ נשואה באושר ואמא לילדים השבח לא-ל.

עברתי חיים לא פשוטים עם אמא של שלא גידלה אותי. שנים שלא הבנתי מה הבעיה שלה, האמת לא יכולתי להאמין שיש עוד מישהו כמוה. 

רק בדרך לא דרך ולאחר נבירה בנושא- הצלחתי לחבר את כל החתיכות של חיי ולהבין שיש לה הפרעת אישיות. לדעתי מסוג היסטריוני.

 

מלבד זה שהיא מעולם לא היתה פנויה להיות אמא, היא עד היום באופן מעוות מתחרה איתי כביכול על תשומת לב, ומנסה באופנים שונים לסכסך ביני לבין אנשים ולהוכיח לי ולעולם שוב ושוב עד כמה אני נוראית. לצערי אמא שלי האויבת הכי גדולה שלי- מעוות וחולני עד כמה ש זה נשמע.

 

ברוך השם למרות זה בניתי את עצמי בניתי משפחה מאושרת וקריירה מוצלחת וקהילה חמה סביב.

 

לפני כמה ימים החלטתי באופן סופי לנתק איתה את הקשר לאחר התוודעות לשורת מסרים מזעזעים ושקרים בוטים שהיא היתה נוהגת לשלוח עליי.

פשוט אני רואה שהאישיות שלה מאיימת להרוס לי כל חלקה טובה בחיים והחלטתי לשים לזה סוף ולנתק את הקשר סופית.

 

מה אני שואלת?

1. מישהו מכיר מטפל שמומחה בנושא בכדי שאוכל לעבור תהליך של בירור ולהבין עם מה התמודדתי כל השנים?

2. אם למישהו יש נסיון דומה לשלי אשמח להכיר ולשתף.

3. הסוגיה העומדת לפתחי היא איך לתווך לילדים על הניתוק שלהם הפתאומי מסבתא - היא היתה מגיעה פעם בשבועיים אך היא אישיות דומיננטית. הילדים לא גדולים במיוחד- גילאי יסודי .

 

כל עצה טובה תתקבל בברכה

א. המומחה לתת אבחנה הוא פסיכיאטררפואה שלמה
ב. אם את רוצה לעבד את החוויות, תלכי לפסיכולוג קליני.

ג. אם לילדים נוח עם הסבתא, נתקי את הקשר שלך איתה ותשאירי את הקשר שלהם איתה. רק תבקשי מבעלך להיות בבית במקומך כשהיא מגיעה. אם היא תתחיל להשתגע אז הם יבינו את הצורך בניתוק. כנראה זה לא יקרה. הקרבה לא חזקה מספיק כדי שהיא תעז לגלות את הפרצוף האמיתי. הם מופרעים אבל יש להם יכולת הסקת מסקנות.

ד. כל הכבוד לך, מאד קשה להתמודד עם הפרעת אישיות. זה יותר מסובך לפעמים ממחלת נפש. כי חולי הנפש חלשים, וההפרעות הן דומיננטיות מאד (חלקן).
אל תרגישי אשמה. להיות קורבן של הפרעת אישיות זה סבל. את בוחרת בחיים
אני מרגישה צורך להגן על ילדיימיקה066

לא ציינתי שלאימי יש גם רקע פלילי ומלבד זה שיש לה אישיות סוחטת היא הונתה אנשים  מאבא שלי היא גנבה את כל רכושו ובאמת שאין לי שמץ מה המוח החולני שלה מסוגל לעשות. לכן הניתוק מהילדים. גם את הילדה של אחי היא ניסתה וגם קצת הצליחה להמריד נגדו. לא רוצה להגיע לשם. אני באמת מפחדת ממנה.

הבנתי. מה שנוגע לילדים הלב שלך יודע הכי טוברפואה שלמה
לא יודעת אם הייתי נותנת הסבר מקדים.
הם כל כך קשורים אליה שישאלו?
נראה לי קודם תעשי מה שנכון, נימוקים לא לתת מראש.
היא תסכים לנתק? יש לי ספק...
תקשיבי היתי מנתקת דחוף ! חולה ורע פלילי ?!כלה נאה
הבריאות הנפשית שלך חשובה לך לילדים ולבעלך !
הם צרכים אותך. לא שווה שתתמוטטי.
אמא שלך חולה ועוד מזיקה לך ואם את כבר מפחדת על הילדים אז בכלל...
ועוד שיש לה עבר פלילי ... היתי מפחדת
תתיעצי עם איש מקצוע איך לעשות את זה.
תהיי חזקה!!

הפרעת אישיות היא באמת משהו שקשה להתמודד איתואמא, ברוך ה'

היא הגיעה פעם בשבועיים? זה יפה מאוד ודי הרבה יחסית למישהי שקשה לך להתמודד איתה.

האם אי אפשר שלא יהיה בכלל נתק מול הילדים אלא רק ביקורים הרבה יותר רחוקים?

באופן כללי, קשה לי מאוד לחשוב על ניתוק מאמא, לא עברתי את מה שאת עוברת בכלל, ואני יודעת שלפעמים יש צורך להתנתק כי את מרגישה שהיא שואבת אותך למקומות מאוד לא טובים, אבל אני לא בטוחה שההחלטיות הזו להתנתק ממנה לגמרי תהיה טובה לך ולילדים. ואיפה בעלך בעניין זו גם שאלה..

אפשר להתנתק לחודש-חודשיים אולי אפילו מעט יותר, כדי להעביר מסר מסויים של גבול ברור ושינוי חוקים, ולאחר מכן להתראות לעיתים הרבה יותר רחוקות, פעמים בודדות בשנה.

סה"כ אם יש לה הפרעת אישיות, זה אומר שהיא מאוד מסכנה בתוכה. לא מרגישה טוב עם עצמה אף פעם ויוצרת הרס וחורבן מסביבה. כל קשר מינימלי שאפשר ליצור איתה - זו מצווה עצומה. כמובן, שלא על ידי להרוס אחרים, אלא על ידי שינוי חוקים ובניית מנגנון סביב עצמך שיעזור לך להתנהל ולילדים להתנהל מולה בלי שאתם תפגעו.

תחשבי על זה טוב האם את סופית עם ההחלטה שלך או האם אפשר לבנות איזושהי התנהלות מולה שלא תגרום לך לאבד את אמא/סבתא לגמרי.

אם את חושבת שאין ברירה וזו ממש הצלת נפשות - אפשר להסביר לילדים שסבתא לא מגיעה יותר כי היא לא חשה בטוב או משהו כזה. ילדים הם די מקבלים. 

שיהיה הרבה הצלחה!

ניסיתי שנים ליצור גבולותמיקה066

אבל ראיתי שהיא מנצלת כל פירצה קטנה כדי להרע. מה גם שהיא מגיעה ואני שמה גבולות והיא נפגעת מזה ועוד יותר מתחרפנת... ניסיתי ככ הרבה פעמים. בעלי טוען שהיא צריכה להיות במוסד סגור. 

את יכולה לומר לילדים שהתייעצת עם רבאמא, ברוך ה'

(ואני באמת ממליצה לך להתייעץ, אם את בכיוון)

והוא אמר שלסבתא אין השפעה טובה עליהם ועליכם ולכן, עם כל הצער והכאב, אתם נאלצים לא להפגש איתה יותר.

את זה, אני הייתי אומרת לגדולים יותר שמבינים ולא יקבלו תשובה כמו "היא לא מרגישה טוב"

השאלה היא גם מה סוג הקשר ועד כמה הם אוהבים אותה.

 

מוסד סגור וגם מוסד פתוח זה מקום נורא לאנשים כאלה (מנסיון שלי עם חברה שלי שהייתה מאושפזת, אולי אני מכלילה קצת), לרוב לא סובלים אותם שם כי גם שם הם מבצעים מניפולציות ומשגעים את כולם. ומצד שני, הם "נדבקים" בכל מני מחלות של אחרים. כשאתה נמצא במוסד סגור, אתה משתגע עוד יותר מעצם החברה הלא בריאה שיש שם. לא מאחלת את זה לאף אחד מהשונאים הכי גדולים שלי (אין לי, אבל זה סתם ביטוי..)

 

אצל חברה שלי, היא ממש בצעה עלינו מניפולציות, שאבה אותי אליה מאוד, זמן, כסף, אהבה. עד שהיא נסתה להתאבד אצלינו בבית, השפיעה לא טוב על הילדה שלי, ובעלי עשה לזה סוף. מאז - הוא פשוט לא הסכים שתבוא הביתה, אני הלכתי לבקר אותה לפעמים, אבל רק כשהיה לי מתאים.והיתה גם תקופה של נתק. ומאז - אני מדברת איתה כמה פעמים בשנה, פעם בשנה בערך, אולי קצת יותר, גם נפגשת איתה, אבל הקשרים הרבה יותר רחוקים. והיא יודעת, שאם היא תגזים, אני אתנתק שוב. אז היא יודעת לא להגזים. הם לא טפשים. לרוב מטפסים על מי שניתן איכשהו לטפס...

 

ושוב, יש הבדל עצום בין ביקור פעם בשבועיים (שלדעתי זה המון) לבין להתראות 3 פעמים בשנה (נגיד באיזור החגים, או שלפני, אם קשה בחגים עצמם) נהיה קשר אחר - פחות תלותי ופחות משמעותי לילדים. ומצד שני, הם לא מאבדים את סבתא לגמרי. אבל זה כבר תלוי לגמרי בכם, ביכולות הנפשיות ובשיקולים מסביב.

לא פשוט.. את ממש גיבורה בעיני!חייצ'ו

אני חושבת שהייתי מנתקת או מדללת קשר באיזהשהיא דרך.

כמובן בדרך ארץ וכבוד.

אבל כל עוד את חושבת שזה ייפגע בך או במשפחתך, אסור להתעלם מזה.

 

אולי באמת תתייעצי.

 

לגבי מה לומר לילדים, אני לא חושבת שצריך לפרט להם.. גם לא לומר שאת לא רוצה שהם יפגשו

כי הם קטנים מידי כדי להבין מה זה אומר וזה סתם יכול להביא לדמיונות שליליים עליה או על עצמם 

להסביר שהיא לא יכולה לבוא וזהו, עם הזמן הם יתרגלו..

חיבוק לךפאז
לגבי מה לומר לילדים אפשר לומר שסבתא חולה.. מה שנכון למרבה הצער.
אפשר לתת להם לשלוח לה ציורים או משהו...

נראה לי שכדאי להתייעץ עם המטפלת שתמצאי בע"ה מה ואיך להתרחק ולשמור על עצמך.

אשרייך שב"ה יש לך חיים בריאים ותקינים!@
לא יודעת...רפואה שלמה
אנשים כאלו לא מוותרים בקלות
יש סבירות לא קטנה שסבתא תצוץ ותוציא את אמא שקרנית כמו " מה פתאום? לא הייתי חולה! התגעגעתי אליכם מאד! אמא שלכם..."
ולכן הייתי נזהרת קודם לוודא שהנתק נתק ורק אז להמציא הסבר, ואם הסבר אז משהו כמו נסיעה ולא מחלה שיוצרת מעורבות רגשית ודאגה אצל הילד (מה קרה לסבתא, מתי היא תבריא, מה מסבתא אמרה על הציור שלי.. יהיה מאד לא נעים אם סבתא תגיד שלא קבלה אף ציור, לא הייתה חולה ולמה אמא ספרה דברים לא נכונים.. ).

מצטרפת לחיבוק
באמת צריך להזהרפאז
לגבי המחלה אולי אפשר להגיד שמרגישה לא טוב או לפרט- באמת תלוי בגיל הילדים ועד כמה באמת ילולה לצוץ.
לגבי הציורים באמת התכוונתי שישלחו לה מהנכדים.
האם נכון לשמור על קשר ובצורה כזו זו שאלה למטפלת באמת..
לדעתי כדי להתנתק בהדרגתיות.44444
לאט- לאט לרווח ביקורים.
ככה יהיו פחות התנגשויות עם האמא ולילדים זה יהיה רך יותר.
לנו יש ניסיון דומה...יהיהטובאחרונה

אימא עם הפרעת אישיות גבולית,

 

גם אנחנו חשבנו שאנחנו היחידים בעולם-עד שגלינו שיש עוד...

 

למעשה פתרון מושלם לא מצאתי...

 

אבל השאיפה שלי היא-

 

לשמור אתה על קשר מינימלי-

 

ולהיזהר מאוד לא לבטוח בה ולתת אמון אפילו בקצת...

 

וכללית לפתוח את הלב במידה ובמשורה [שאלו  דברים מאוד קשים].

 

ולהיות ערני מתי התקשורת  נהפכת למזיקה [שוב מאוד קשה...]