פורום הורות (עמוד 87)

שלום וברכה!

הצעות לגבי שעת שינה לילדים?

בשנים האחרונות כשהילדים גדלים, הם ממש לא נרדמים בשעה שנרדמו פעם.

יכולים  להיות ערים בשמחה ב21 ואף ב22, לא יעזרו הניסיונות להשכיב אותם לישון. (אבל אולי אנחנו לא עושים את זה ממש נכון)

ודווקא קמים לא רע בבוקר.

נראה שהם  נהנים משעות הערב שהכל יותר רגוע ויש שלווה כזאת באוויר.

מצד אחד זה הזמן שגם בעלי ואני כבר עייפים, מצד שני באמת יש בשעה הזאת משהו שיותר מאפשר פתיחת הלב ושיח זה משהו ברוגע של הערב.

אני תוהה אם זה משהו אצלם שזה באמת מה שטוב להם, או אולי זה משהו שלא מסודר אצלי.

אז אשמח לקבל המלצות בנושא

יש לי 4 ילדים

טווח גילאים 2-7.

- מתי ארוחת ערב?

- מתי השכבה?

- כמה סיפורים לספר? אצלנו הם רוצים לפחות סיפור לכל ילד אבל לפעמים זה מתיש

- האם לעשות שעת שינה שונה לגדולים יותר?

תודה!

שלום לכולם חדשה פה..

הבן שלי בן שנתיים מסרב להסתגל לכיתה החדשה במעון (שנה שלישית באותו מעון).

ילד ראשון ויחיד (בנתיים..) מפותח וחברותי הרבה מעבר לרגיל. מעולם לא היו בעיות הסתגלות לא במעון, לא לבייביסיטריות וכו.. לא היה אף פעם ילד שנדבק לאמא, להפך ילד עצמאי במיוחד.

בשלושת הימים הראשונים של השנה הלך בשמחה! לא בכה אבל מלפני שבועיים בוכה במשך ימים שלמים. כפשוטו. 

המליצו לי לשלוח אותו עם חפץ מעבר שעוזר במידה מזערית אם בכלל.. כל בוקר עוזבת אותו בוכה וכשחוזרת לקחת המטפלות אומרות שבכה כ-ל היום.. 

כבר אובדת עצות.. אשמח לדעת המנוסים ממני..

תודה

שלום וברכה!

ראשית מראש אודה לכל הנוהגים להעליב\ לראות את השחור ולהגדיל אותו וכו' אם יוכלו להועיל לא להגיב.

משתפת פה באתגר שלי להתמודד עם החגים.

רק לפני שבוע וחצי הילדים חזרו לבית הספר, זה היה בשמחה הם כבר חיכו לזה.

אחרי שבוע לימודים- שלושה ימים חופש ולקינוח יום צום... מה נשאר? 

זה מבלבל אותם ולא פחות מזה אותי.

אני לא עובדת בעבודה מסודרת, אפילו לא באה להשוות את עצמי עם אלה שכן, ברור לי שיש נשים עם הרבה יותר עומס שמתפקדות מצוין. יודעת שיש דברים שהם פשוט לא בכוחות שלי.

אבל כן לומדת בפתוחה וכן יש לי עיסוק מסוים כעצמאית. במהלך החופש הייתי עם הילדים בבית והשתדלתי להספיק הכל, זה לא היה קל בלשון המעטה. יצאנו מידי פעם לבריכה, לספריה, לפארקים שונים, היינו גם אצל המשפחה משני הצדדים, אבל בגדול לא עשינו דברים ממש "רציניים" כמו טיולים נופשים אטרקציות וכד'. בעלי היה צריך לעבוד במהלך הקיץ, וגם התקציב המשפחתי שלנו מצומצם. אז השתדלתי לעשות מה שאפשר במסגרת הקיימת.

כמו כן, אני ושכנות שלי עושות סבב אמהות לילדים שלנו שבגיל של שנה לפני גן, אז אני שומרת על הילדים יומיים בשבוע.

בכל אופן, סוףסוף התחילה השנה, שבוע של הסתגלות שהיה ברוך השם נהדר, הילדים היו שמחים, ואני פשוט הרגשתי שאני חוזרת לנשום, היתה פשוט הקלה ענקית.

ואז ראש השנה. רק נגמרה שבת- שוב כאילו יום שישי. וראש השנה יומיים. לי אישית היה ממש קשה עם זה השנה. גם בשבתות רגילות קשה לי יום שלם שאין בו איזה משהו מוגדר לעשות, להספיק. העיסוק בענייני הבית האוכל וכו' יום שלם, קשה לי.

נגמר ראש השנה- הגיע צום גדליה. בדרך כלל בצומות אני ממש מרגישה טוב, זה מנקה לי את הגוף. בדרך כלל עושה לי מצוין אחרי החג. אתמול לא בא לי בטוב. שמרתי על הילדים בסבב, ובאמצע היום פשוט הרגשתי שאני חייבת אוכל למרות שאכלתי ושתיתי לפני הצום. אמרתי לעצמי שזה צום קל ופשוט אכלתי. מלא. זה לא קרה לי עד היום ככה סתם. זה קרה כשהייתי בהריון, אבל לא ככה סתם בצום רגיל שאני לא בהריון או מניקה או משהו.

והיום בבוקר- 2 מהילדים שלי לא רצו ללכת למסגרות החינוך שלהם. שבוע שעבר היו מאושרים- היום כאילו הכל נמחק.

בסוף לקחתי אותם אני כדי לרכך להם את ההגעה, אבל התחושה היתה מבאסת קצת. כאילו שוב מתחיל היום הראשון.

מרגישה שהשעות הפנימי שלי לא מכוון, וגם שלהם.

הבנתי שבחינוך החרדי הלימודים מתחילים בא' אלול, זה הרבה יותר הגיוני שלומדים חודש ואז מתחילים החגים, מספיקים משהו וגם אפשר להספיק להתגעגע לחופש. אני יודעת שמורים עובדים קשה, העניין הוא שהתזמון ממש גרוע. 

מאמינה שמקשה גם על חלק מהמורים. משיחה עם הגננת של הבת שלי, היא אמרה שגם לה זה קשה. וזה ממש הגיוני. שבוע זה פרק זמן קצר מידי ואז בתקופת החגים שוב הסדר מתבלבל גם לילדים.

האמת לא יודעת אם יש לזה פתרון קסם, בעיקר רציתי לשתף.

חיבוקים מילוליים והזדהות אשמח לקבל, וגם עצות ממוקדות.

תודה רבה, ושנה טובה ומתוקה.

בגן של הבן שלי יש 32 ילדים, ולכן בימים א-ה יש שתי סייעות. 

משום מה ביום שישי יש סייעת אחת בלבד. מדוע? זה תקני, חוקי?

הרי גם אם זה יום קצר, עדיין יש בבת אחת 32 ילדים בגן! ולכן סייעת אחת לא מספיקה.

אם מישהו יודע על זה משהו, אשמח לשמוע על כך. לא רוצה להשאיר את המצב כמו שהוא.

יש לנו ברוך ה' 2 ילדים קטנים,

חלק מהעיסוק שלנו הוא סביבם בעיקר בחופשים,ערבי חג וכדו'

הרבה פעמים לפני חג אנחנו מוצאים את עצמנו עם הרבה מטלות ומכניסים את החג ברגע האחרון

או שכשצריך לנסוע נוסעים מאוחר.

אשמח לשמוע איך אפשר להתארגן בזמן כשיש הרבה משימות כמו כביסות,שטיפת בית,שטיפת כלים,

בישולים,קניות ועוד..

מחפשת לקנות באיזור מרכז העיר בירושלים. או שזה משהו שנמכר רק במכירות ביתיות. תודה.

Redirect Notice

ניסיתי את כל הדברים הקיימים הדרין, זבנג ,שמפוים, חומץ ,רוזמרין, שמנים,נפט ,החלפתי מצעים כל לילה במשך 10 ימים, סרקתי את השיער במשך 10 ימים כל לילה שעתיים ואחרי שבועיים מצאתי שוב כינה.

קניתי עכשיו מרוב יאוש את ה NOVOKID לא עוזר מה אני עושה יש לי שיער ארוך לא רוצה לעשות גלח מיואשת לגמרי! אני כיבסתי את כל המצעים על הרתחה גם בגדים לא עוזר. הצילו

אחרי תקופה אינטנסיבית מאוד עם הילדים בחופש הגדול, 

תימרון בין העבודה לבית ולילדים

ואחרי זה גם עבודה מאומצת בבית בשביל לבשל ולנקות לחג,

מגיעות רוב האימהות עייפות, שלא לומר, תשושות לחג.

הבעל, שבדרך כלל רואה כמה טרחה אישתו בחופש הגדול וכדי להכין את החג

מציע לעיתים קרובות: "תנוחי, אני אקח את הילדים  איתי לבית הכנסת"

בדרך כלל האמא העייפה נענית לבקשה בהרגשה שהילדים נמצאים במקום בטוח ומוגן והיא יכולה לנוח מעט מהעמל. 

אבל האמת...

שבית הכנסת עלול להיות אחד המקומות המסוכנים ביותר לילדים בכל יישוב, שכונה או קהילה.

השילוב שבין כמות גדולה של ילדים, שעות ממושכות שבהן רוב ההורים אינם יודעים בדיוק איפה כל ילד,

ומבוגרים שמחלקים סוכריות - הופכים את בית הכנסת לזירה פוטנציאלית לפגיעה.

רגע לפני יתקדש החג, בפרוס עלינו שנה טובה ומבורכת חשוב לדעת כמה כללים חשובים לגבי מוגנות בבתי כנסת: 

מה לא מועיל?

1. "אם מישהו עושה לך משהו לא נעים, בוא לספר לי" 

לא יעיל, פשוט בגלל שלפעמים זה קצת נעים, או מבלבל, לפחות בהתחלה.

2. "אל תתקרבו אליו" או "אל תתקרב לילדים שלי" 

לא יעיל, בגלל  שהאדם שבו אתם חושדים הוא ברוב המקרים לא הפוגע.

לפוגעים אין קרניים, ואין אנשים שזה "מתאים להם".

מי שלא מצוי בתחום המוגנות מתקשה לדמיין את התחכום שמאפיין את ההתנהגות הפוגענית.

3. "אסור לדבר עם זרים" 

לא יעיל, פשוט בגלל שרוב מוחלט של הפוגעים הם לא זרים אלא אנשים מוכרים וקרובים. 

4. "אם מישהו יעשה לך משהו רע אני אכסח אותו" 

לא יעיל, בגלל שהרבה פעמים הילד הנפגע עלול לא לספר לכם כדי שלא תכסחו אף אחד.

משפט כזה לא נוסך ביטחון אלא מגביר חרדה.

מה כן עשוי להועיל?

1. "מותר לספר סודות לאמא ואבא" -חשוב להסביר לילדים על סודות- פגיעות מיניות מבוססות תמיד על שמירת סוד ,

חינוך מגיל קטן לכך שלספר להורים לא נחשב "הפרת הסודיות", מועיל מאד לטיפוח מוגנות.

מהם סודות טובים ורעים ואיך להמנע מהם?

(יש הסבר והדגמה בקורס הוידאו שלי על "מוגנות וצניעות אצל ילדים") - 

2 . למדו אותם הגנה עצמית:

יש מספר תנועות בסיסיות בהגנה עצמית שיכולות להציל חיים כפשוטו!

כן, גם ילדים מגיל 4 יכולים להשתמש בהן.

3. "לא מקבלים ממתק ממי שמבקש משהו בתמורה"

לא נשיקה, לא חיבוק, גם לא לחיצת יד.

אגב, הכלל הזה מוציא מחוץ לחוק גם את המשפט "אם תתן לסבתא נשיקה, היא תתן לך סוכריה".

כדאי גם להרגיל את הילדים ש"לא מקבלים סוכריות בלי רשות" - 

ילדים שמורגלים לומר שהם צריכים לשאול את ההורים אם מותר להם לקבל ממתק, הם ילדים מוגנים יותר.

4. למדו אותם לתקשר בצורה בריאה על הגוף שלהם:

מחקרים מראים חד משמעית: שילדים שגדלו בלי יכולת לתקשר על הגוף שלהם, 

עם מסרים לא מודעים של מבוכה ובושה בבית סביב גוף ומיניות:

לא שיתפו איש בפגיעה שחוו בגלל המבוכה והבושה סביב הגוף שלהם. 

5. לוו אותם לשירותים. גם אם הם מסתדרים עצמאית. 

אך יותר מהכל - השתדלו לדעת היכן הם, קיפצו לבקר, דירשו בשלומם.

אין תחליף לנוכחות הורית. בסופו של דבר, מה שהופך את בית הכנסת למקום מסוכן, זו אשליית הביטחון שיש בו.

(מבוסס על מכתב של רב קהילה בעיר מסויימת בשנה שעברה)

רוצה להקנות לילדים שלך מוגנות וביטחון? הקורס שלי "מוגנות וצניעות אצל ילדים" מאוד יעזור לך!

לקראת החגים ובגלל רמת החשיבות של העניין 

פתחתי את הרישום לקורס שלי על מוגנות צניעות אצל ילדים לפני החג

כל הפרטים כאן (למי שהלינק חסום יכולה לראות את כל הפרטים בקובץ המצורף)