נר שני של חנוכההמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הורות (עמוד 96)

בהנהלת:
מכתב פתיחה
שרשור חדש
יש עכשיו הנחה ממש נחמדה על הספרים של לייף סנטר באתר שלהםצביה22
עבר עריכה על ידי צביה22 בתאריך י"ג בתמוז תשע"ח 11:54
הספרים של לייף סנטר עכשיו ב50 ש"ח (עם משלוח בדואר רשום יוצא 66 ש"ח לספר), ממש משתלם ושווה לדעתי...
המומלצים שלהם (לדעתי האישית כמובן) - 'איך לדבר כך שילדים יקשיבו...', 'אחים ללא יריבות', 'הורים משוחררים, ילדים משוחררים', 'הורים גם בלילה'.
ועכשיו קניתי שם את הספר 'איחזו בילדיכם', הגיע יחסית מהר (תוך שבוע בערך), והספר ממש מרתק (סגנון שונה מהספרים שהמלצתי למעלה, פחות קליל ומלא סיפורים, אבל התוכן מרתק ופוקח עיניים). רק התחלתי את הספר אז עוד לא יכולה להגיד לגמרי, אבל ממש נהנית מהקריאה... מומלץ!
ספרי הדרכה וספרות מומלצת Archives - Life Center

(מקווה שזה לא נחשב פרסומת, אין לי שום רווח כלכלי מהמכירות שלהם...)
מחפשת בית דפוס זול בירושלים להדפסת מזכרת מאירוע משפחתי.תיקוןהמידות

אשמח להמלצותמבולבל

שכפוליתעלה למעלה
ברמת אשכול שכחתי את השם.. תגגליחדשה ישנהאחרונה
שאלות גיל שנתייםגלולות
שלום לכולם!
אשמח לעזרתכן.
הבן המקסים שלי בן שנתיים ובתקופה האחרונה אני מרגישה שעובר עליו משהו.
זה מתבטא בבכי וצעקות כשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה וכו.
ילדתי לפני כמה חודשים ובאמת בהתחלה היה לו ממש קשה ואחכ ממש חזר ל"תלם" . ופתאום בתקופה האחרונה מרגישה שמשן עובר עליו.
בנוסף-שבןע שעבר אמרו לי בגן שלו שהוא לא אכל בוקר וצהריים (והוא ילד שבה מאוד אוהב לאכול). זה היה נשמע לי מוזר אבל הנחתי שיש ימים כאלה.
היום שוב לא רצה לאכול במעון בבוקר וצהריים כן רצה.
שבוע שעבר לקחתי אותו למעון בבןקר (לאחר חודשים אחרוכים שבעלי זה שלקח בבקרים) והוא ממש בכה וצעק ורצה שאשאר .
לא יודעת מה קשור למה?ומב קשור אולע לשינוי שפתאום אמא לוקחת וכו.
אשמח לעזרתכן איך מגיבים בסיטואציה של צעקות ובכי שלא מקבל מה שרוצה וגם לגבי האוכל.

תודה מראש.
יתכן שחסרים לו ויטמיניםלב אמיץ

בגלל המתח וההתמודדות אחרי הלידה, והחסר הצטבר ומשפיע עכשיו.

 

אפשר לקחת לבדיקות דם, או אפשר פשוט לתגבר טיפה עם תוסף מזון שמכיל מינון מינימום של ברזל, B, וחומצה פולית.

בדרך כלל אחרי יומיים שלושה רואים שיפור רב, התאבון חוזר והעצבנות ונטיה לבכי חולפים.

התקפי זעם של פעוטותורדורד
אין טעם להגיב, וזה גם רק מעודד אותם להמשיך את ההתקף, כי מה שילדים הכי רוצים זה לעורר תגובה כלשהי אצל מבוגרים, שלילית או חיובית כאחד. כשהוא בהתקף תמשיכי לעשות את מה שהתחלת לעשות, ותתעלמי. אפשרות נוספת - רדי לגובה הילד ושבי לידו בלי לדבר עמו. כשהוא נרגע שבחי אותו.

לגבי ירידה בתאבון - בין הדברים היחידים שהבן שלך שולט עליהם בגילו הצעיר זה מה נכנס לו לפה. מבחינתו, "זכותו" למרוד. אם הילד במשקל תקין ובדיקות הדם שלו תקינות, יש פחות מה לדאוג. במקומך הייתי דואגת להעניק לו שעות קבועות של זמן אישי שבו אני עסוקה רק בו, זה רק יועיל לכל הבעיות שתיארת.
הוא במשקל תקין בה.גלולות
את חושבת שכל הבעיות זה סביב הלידה?כואב לי לחשוב שזה מה שהקשה עליו. (ברור לי שגם. השאלה אם רק)
וכן..משתדלת תמיד להרדים את הקטן לפני שהוא חוזר מהמעון ואז ישלי לפחות שעה וחצי רק איתו.
גיל ההתבגרות הראשוןאורי8
זה אופייני מאוד לגיל שנתיים. כשהוא צועק שלא מקבל את מה שהוא רוצה, אם עקרוני לך לא לתת לו, אז אל תתני לו, אפשר לתמלל את מה שהוא מרגיש-" אני רואה שאתה ממש כועס", אתה כועס כי אתה רוצה סוכריה עכשיו, וממש מעצבן שאמא לא יכולה לתת לך". את נותנת מילים לרגשות שלו והרבה פעמים זה מרגיע.
אצלי עזר לספר לו על פיל פילון שחווה בדיוק משהו דומה , הוא הקשיב ונרגע. לא עבד לי עם כולם אותו דבר.
אבל , קודם כל לא להלחץ, זה טבעי, יש לו המון רצונות , אבל עדיין לא מבין את גבולות המציאות. חשוב לא להלחם מלחמות מיותרות, תתעקשי רק על מה שחשוב לך
אבל לא להכנע ולוותר ולהגיע למצב שהוא מנהל אתכם. כשהוא ממש עצבני את יכולה לנסות להסיח את דעתו, לנסות את מה שכתבתי למעלה , ואם כל זה לא עובד, פשוט להמשיך להתנהל רגיל ולנסות להתעלם מהבכי( לא מהילד), הרבה פעמים הם רואים שאנחנו לא מתרגשים מהבכי ומפסיקים.
תודה רבה!גלולות
תודהרבה!!גלולות
עזרת לי מאוד!!!
מסכימה עם אורי8נושבת באוויר!
באקדמיה קוראים לגיל שנתיים "The terrible two" בגיל שנתיים הילדים מדברים לרוב, הם שולטים יותר ביכולות במוטוריות שלהם, והם מבינים שיש להם יכולת לבחור. הרבה פעמים ילדים בגיל זה משתמשים במילים "לא בא לי או אני לבד" . התפרצויות הזעם שאת מתארת הן רלוונטיות בהחלט. כן חשוב לשקף לילד את מה שהוא מרגיש ואפשר גם להסביר למה את אומרת "לא" לדוגמא: " אני מבינה שאתה מאוד רוצה את הצעצוע הזה,הוא לא פנוי עכשיו הוא אצל אח שלך ואתה לא יכול לחטוף" .

בנוגע ללידת האח החדש יכול להיות שעדין קשה לו אבל אם אמרת שהרגשת עליו שהוא כבר הסתגל אולי זה לא בגלל האח החדש.

בנוגע לאוכל ולבררנות. אין לי ידע נרחב אל אני יודעת שחוסר תיאבון יכול לנבוע מאיזה וירוס שמתפתח או מחוסר מצב רוח. חשוב לא להכריח את הילד לאכול,(במידה ואכן הוא בנורמה במשקל ובמדדים הרפואיים ). לדאוג לסדר קבוע של ארוחות, גיוון באוכל, ולמנוע גישה חופשית לממתקים. כשהוא יהיה רעב הוא יאכל.

בנוגע לפרדות בבוקר. לשקף לילד זה רלוונטי גם פה . יכול להיות שזה היה לו חדש שאת לקחת אותו וזה בסדר אך חשוב לזכור זוהי סופה של השנה וגם עם לילדים יש קייטנות הם מרגישים זאת. בפעוטון בו אני נמצאת לרוב הילדים שוב קשה להיפרד כמו בתחילת שנה והם חוזרים להרגלים הישנים שלהם
בהצלחה רבה !!!
תודה רבנ על התגובה המושקעת.גלולותאחרונה
עזרת מאוד...
אהבה אמיתית מול ילודה ופיריוןמבקש_עצה

שלום אנשים יקרים,


מבקש עצתכם בשאלה מטלטלת שעלתה תוך כדי התקדמות רגשית משמעותית בשידוך ולקראת דיבור על חתונה.

 

לפני חודשיים וחצי בערך נהייתי ברוך ה' בן 40.


כיוון שהבחורה המדהימה עוד חודשיים בת 44 אני מאד מתלבט לגבי סיכויי הפיריון.

האם ערך האהבה במיוחד לשני רווקים כמונו שנכספו לצאת מכלא הבדידות- יותר חשוב כרגע מנושא הילודה?

האם בקבלת ההחלטה להתחתן במקרה הזה אני גוזר על עצמי כניסה להתמודדות קשה אחרי החתונה על הבאת ילד לעולם? 

וודאי שמכח האהבה אני מוכן ללכת רחוק ולתמוך באשתי בתהליכים השונים והכל בידי שמיים- אבל האם אינני הולך ראש בקיר לקראת צער עמוק שאינני יודע כעת להעריך לא את עוצמתו ולא את יכולתנו כזוג להתמודד איתו?

תקבע תור לרופא/ת פיריון ותקבל תשובות מדוייקותרפואה שלמהאחרונה
עדיף שתלך עם השידוך שלך. אחרי שתסכימו בינכם שהדרך לילודה מקובלת על שניכם אז בעז"ה.. תתחתנו ותביאו ילדים.
איך זה שמבקשי הצדקה תמיד מגיעים בשעות של ארוחת ערב והשכבה?בת 30
תמיד תופסים אותי באמצע מקלחת של אחת הילדות, או מניקה, או קוראת ק''ש, ולפעמים לא נעים לי שארבע ילדות עם פיג'מות פותחות את הדלת ומופתעות לגלות מישהו שהן לא ממש ציפו לראות.
גם אצלינו יש קופסא עם כסף קטן לצדקה וגם הילדים נותנים מעצמםמיואשת******

אם אין שם

אבל כמובן שפותחים רק אם אני בבית. זה כלל מגיל אפס ונאכף מאד מאד בקפידה. והכלל הזה מבחינתי תקף גם לשכנים המקסימים שלנו.

95% מתקיפות הילדים נעשות על ידי אנשים שמוכרים להם. 

אם אבא או אמא לא בבית אומרים יפה למי שלא יהיה - גם לשכן , שאי אפשר לפתוח כרגע וזהו.

מחפשת רעיון למתנת סוף שנה למלמדיםצמאה
שלום אשמח לרעיונות למתנת סוף שנה למלמדים בתלמוד תורה סיום כיתה ח'.
התקציב 150 שח.
לא ערסל, כירת גז, אוהל
תודה רבה
שובר לחנות ספריםחילזון 123


ספר, דיסק..חמישייה ב"ה
ערכה של שוקלד או תהניצנים

בדיוק היום ראיתי שוקלטריט שפרסמה ערכות מתנה שהיא מכינה עמוסות בכל טוב

 

זו יכולה להיות ממש מתנה נחמדה.  

שובר לארוחה זוגית. ממש כיף!! רק לשים לב שזה מהדרין...יעל...


ספר בעל תוכן ערכי והסטוריאורי הדסה

יש לי ספר כזה להציע לך, ספר שהוצאתי לפני מספר שנים בשם "עד שינוסו הצללים" שמספר את סיפור חורבן הבית השני דרך עלילה מרתקת. אני יכולה לעשות לך מחיר נוח, אם תהיי מעוניינת. פני אליי בפרטי אם רלבנטי.

גיטפכארד. הכי שימושי בעיני.44444
אפשר לחנויות כלליות כמו פוקס הום, ורדינון, גולף וכד'....
למלמדים אפשר גיפטכארד לחנויות ספרי קודש. השאלה אם יש....
אולי יהיה למשכן התכלת ודברי שיר (אם אתם ירושלמים).
לשאול אותם בכללי מה הם רוצים ולפי זה לקנות.המטיילת בארץ
לא צריך להגיד להם בכמה תקציב. רק לומר להם שאתם קונים להם מתנה ורציתם לשאול אותם מה הם היו רוצים לקבל
אם שואלים כל אחד וקונים לכל אחד מה שרוצה בהתאם לתקציב. למרות הקושי שבזה הם יהיו יותר שמחים ומאושרים מהמתנה.
מניסיון אישי
רעיונות נוספיםפרהאחרונה

תיק למחשב/לטאבלט

שעון יד/ שעון קיר/שעון מעורר

ספרים או תוים לחנויות ספרים.

משהו שקשור לספורט.

תיק לטלית תפילין

בית מזוזה.

פנס לקריאת ספר

סטנד שולחני לספרים

בטריה מטעינה לנייד + כבל

ארנק

כלי עבודה

תוים לחנות למשקפי שמש

אמא שלי לא מעריכה אותי!אוריה חגג
היי קוראים לי אוריה ואני בת 14
אני ילדה מאוד מקובלת בחברה!
אני רוקדת מגיל 3 ומשתתפת בתחריות עולמיות.
נתחיל בזה שאבא אין לי כל כך הוא חולה במחלה.
והיחידה שנשאר לי לפרוק עליה דברים של גיל ההתבגרות זאת אמא שלי.
אני ילדה שנייה, והקשר שלי ושל אמא אף פעם לא היה מעולה. כי לא שיתפתי אותה בדברים האישים שלי.
לא שיתפתי אותה כי לא הרגשתי צורך ורצון לעשות זאת.
אני מקבלת המון מחמאות מהציבור בנושא הריקוד וגם על היופי שלי!
אבל אמא שלי אף פעם לא החמיאה לי!
אני מרגישה כאילו אני אפסית כאילו היא מורידה מהערך שלי,וזה שובר אותי!
כשאני מראה לה תרגיל או משהו יפה היא פשוט מפנה תראש ומתעלמת כאילו אני אוויר.
בגלל שאבא שלי חולה יצא לנו המון שיחות על הנושא הזה!
ואף פעם לא שיתפתי אותה במחשבות על זה,ושיתפתי את המורה שלי. אני מרגישה שכאילו אם אני יגיד היא תתעלם ותמשיך האלה.
היא לא שמה לב לתחושות שלי ולרגשות שלי!
ואז כשהיא צריכה משהו היא נגשת אלי ואם אני מסרבת אני כפוית טובה.
הרבה פעמים רציתי לברוח מהבית,ולא לדבר איתה.
אבל זה לא אפשרי אני לא יכולה לישון ברחוב!
חברות שלי הם ילדות מאד לא משתפות בדברים כאלה ולכן אני גם לא פורקת את זה על חברה!
כשאני רוצה לעזור ואני עוזרת בבית תמיד יהיו לה תלנות!
אף פעם לא אמרתי לה משהו בנושא הזה.
ואני ממש צריכה שתעזרו לי.
אני מבקשת שלא יהיו כאן תגובות רעות!
גם ככה קשה לי!
אל תעשו את זה יותר נורא!

את נשמעת מקסימה קודם כלאמא לגוזלים
אני שומעת מהדברים שלך שאת מאוכזבת , ואני מבינה אותך . אני חושבת שהדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה פשוט לשבת ולדבר איתה על הכל. היא אמא שלך ואני בטוחה שהיא אוהבת אותך. אני מניחה שהיא גם עוברת תקופה קשה עם אבא שלך שחולה ואולי זה גורם לה לא לשים לב שאת הקטנה זקוקה לה.
לפעמים אנחנו האימהות כל כך בשיגרה של החיים שאנחנו באמת לא שמות לב...
תיקחי אותה לשיחה תגידי לה שאת רוצה לדבר איתה ככה ששתיכן לבד ותפרקי לה הכל
רפואה שלמה במהרה לאבא
ומאחלת לך שהדברים יסתדרו במהרה
איזה מותקפאז
קודם כל חשוב לדעת שיש אנשים שבאופי שלהם קשה להם לפרגן או להחמיא.
אולי גם אמא שלך מכזה סוג.
זה לא אישי נגדך אלא קושי אישי שלה.

אני בטוחה שאת מוצלחת ויפה וזה באמת כואב וחסר שמאמא, שהיא שורש הקיום (וגם מאבא)
לא מקבלים את הגב והבטחון בזה.

מה לגבי אחיך/אחותך הגדולים? יצא לך לשוחח איתם?
יכול להיות שההתמודדות הקשה של אמא שלך עם המחלה של אבא גם מקשים עליה להיות מספיק פנויה או שמחה עבורך.
וזה באמת כואב.

אולי כדאי לכתוב לה מכתב לגבי רגשותייך?
בלי להאשים!
לספר שהיא אמא שלך ואת זקוקה לחום ואהבה ממנה.
לשמוע ממנה מחמאות, לראות שהיא מתפעלת ומעריכה את מי שאת...

ומעבר לזה לזכור שיש פה קושי שהוא כנראה בעיקר של אמא
להשתדל כמה שכן אפשר לרוות ממי שכן צראה אלייך הערכה
ולהאמין שבטוח שאמא אוהבת ומעריכה אותך רק שקשה לה למרבה הצער להראות זאת...
בהצלחה רבה!
חמודה שאת. אני אנסה לענותתפצי
זה מאד יפה שאת מודעת לעצמך ואת מנתחת את האירועים.
שתהיה לאבא שלך רפואה שלימה.
אני רוצה לנסות לראות מזווית אחרת. יש לך ולאמא שלך התמודדיות רגילות במציאות לא רגילה. יש בך רצון לקרבה והערכה ויש בך פחד להפגע. אלו דברים רגילים שכל אדם יכול לעבור. ברקע יש את המחלה של אבא שלך שמשפיעה מאד עליך ומשפיעה מאד על אמא. משפיעה טכנית ובטח משפיעה מאד מאד נפשית.
בטח יש לכם פתרונות לדברים הטכניים אבל אתם עוברים גם תמיכה נפשית?
אני חושבת שזה יכול לעזור בכל הרבדים. גם בעניינים הרגילים וגם במציאות הבלתי רגילה.
חיבוק גדול לך וכל הכבוד לך על ההתמודדות מעוררת ההשתאות שלך!
שלוש הצעותהעני ממעשאחרונה
א. תגשי לאמא ותבקשי משהו מסויים. למשל חיבוק, מחמאה- אבל להגיד לה מה היא בדיוק צריכה לעשות.
ב. למצוא חברה, או מורה, או מדריכה בבני עקיבא, או שכנה, מישהי שתוכלי לדבר איתה.
ג. להתפלל לד' שיעזור לך.

בהצלחה. אני גם מתפלל עלייך ועל משפחתך.
ריפלוקס. עד היום (בן שנה וחודש) שתה רק נוטרילון a.r. לאקדום
הסכים שום דבר אחר. ואם איכשהו כן שתה תחליף אחר היה פולט, סובל כאבי בטן, לא נרדם ועוד. לאחרונה אנחנו לא מקפידים לחכות 7 דק' אחרי ההכנה וזה לא נראה שמפריע לו.
אפשר לעבור למטרנה רגילה? אשמח לשמוע מניסיון אימהות לתינוקות עם ריפלוקס...
(ב"ה זוחל על 6, נעמד ויושב חופשי)
מהניסיון שלייראת גאולה
אומרים שהריפלוקס מתחיל לעבור בגיל 8-9 חודשים ומסיים בגיל שנה וחצי.
אמנם הבת שלי ינקה ולא קיבלה תמ"ל בכלל,
אבל ראינו ממש איך מגיל 8 חודשים נעשתה רגועה יותר ופחות פליטות. ובגיל שנה וקצת עבר לגמרי.

לדעתי, כדאי לנסות תמ"ל רגיל ולבדוק את ההשפעה. בנוסף, בגיל הזה אפשר כבר להסמיך את הבקבוק בדייסה, כך שזה גם משפיע לטובה.
זה עניין של ניסוי וטעיה...אלזהאחרונה
תקני מטרנה טו גו בשקיות כאלו ותראי איך הוא מגיב לזה.
שאלה על ילדים חוליםסמיילי12
הבן שלי התחיל משפחתון לפני 3 חודשים. מאז, כל שבועיים חולה.
זה משפחתון עם 4 ילדים בלבד! ויש אמא ששולחת את הילד בקביעות חולה לגן. בקביעות. אני רואה את הילד שלה סמרטוט בגן, מעולף.מחום והיא לא מתרגשת החצופה ומקשקשת שזה שיניים . הבן שלי במשך 9 חודשים היה בריא פלס רק התחיל את.המשפחתון, הכל.השתבש . חשבתי 4 ילדים תהיה לי קצת.נחיתה רכה למסגרות, אבל.כלום.
השיא היה בשבוע שעבר, הילד שלה הגיע עם שלשולים והקאות והדביק את כולם. אני לא ידעתי מזה ורצתי למיון כי חשבתי שהבן שלי מקיא ממשהו אחר והיינו מאושפזים 3 ימים.

המטפלת שלנו עדינה מדי וכשגערה באמא האמא תקפה אותה.
השאלה.שלי היא כזו, יש דרך.לפנות לגורמים גבוהים יותר?
שיתנו לה איזה קנס שתרגיש בכיס או משהו? כי כנראה העבודה חשובה לה יותר מהילד, אז שיצא לה קצת כסף על.הצער שהיא גורמת.לנו.

סליחה על הבלגן, אני נסערת מהסופש שעבר.עלינו.
תודה לעונים.
זה משפחתון פרטי?דבורית
כי אם כן לא יודעת על דרך שניתן לקנוס את האם
כן אפשר לארגן שביתה של ההורים האחרים עד שהמטפלת לא תאכוף שלא מביאים ילד חולה לגן.
תראי, תמיד כשמתחילים מסגרת הילדים חולים כי לוקח זמן להסתגל.
מגיל חצי שנה עד שנה וחצי הם הכי רגישים כי הם מקבלים פחות נוגדנים ממך בהנקה אבל המערכת חיסון שלהם עוד לא מפותחת מספיק.
ככה שבלי קשר זה הגיוני שהם נדבקים בקלות וחולים לעיתים קרובות אבל הסיפור שלך נשמע ממש מוגזם
רפואה שלמה
וחיבוק גדול על התסכול!!
כן..סמיילי12
ולידע כללי, אם זה נניח נעון אמונה, שהילד עובר אליו באוגוסט בע"ה, יש עם מי לדבר? כמובן בהנחה שאני רואה שזה דפוס כמו פה עם ילד ספציפי.
למעון אמונה יש יותר סמכות הם פחות מפחדים ותלויים בהוריםאנונימיות


במעונות תמ"ת יש נהלים ברורים ומוגדרים לגבי מחלהפאז


זה באמת לא בסדר.בת 30
צריך שלכל האמהות תהיה מידה של אחריות סבירה כלפי הילדים האחרים.
אני לא יודעת אם אפשר להפעיל מישהו מלמעלה, אבל אולי את יכולה לפעול.
לדבר עם המטפלת ולהסביר לה את המצב מבחינתך. הילד חולה המון, את מפסידה ימי עבודה ולכן את תצטרכי להוציא אותו ולהעביר אותו למטפלת אחרת.
לא בכעס, אלא פשוט להסביר.
וזהו, או שהיא תתפוס אומץ להבהיר לאמא השניה את הכללים הברורים או שהיא תפסיד את ההכנסה שלה ממך .
גם שיהיו לה רחמים כלפי הילד שלה עצמהסמיילי12
זה גם מפליא אותי. מה חשוב לה יותר, הכסף.או הילד?
ממש רחמים עליו שגדל ככה.

הקטע הוא שעד שמצאתי אותה היה לי סיוט. ובתחילת אוגוסט גם ככה נגמר, לכן לא נראלי שהאיום שלי יעבוד כי היא יודעת את.המצב. מה גם שאני לא רוצה שהיא תתנהג לילד שלי בצורה פחות חמה.. מבינה?
ממש מתסכל שאמהות חושסות שהעבודה שלהן שווה יותר משל אחרות.
אוי כל כך עצוב לשמועאופטימיתת
מצטערת לשמוע שהייתם סופ"ש במיון, גם אנחנו היינו שבת אחת במיון ועד היום לא שוכחים אותה.

לגבי השאלה שלך, סליחה שאין לי תשובה טובה יותר אבל הייתי מסבירה למטפלת הנחמדה שאני מוציאה את הבן שלי אם זה לא נפסק. אולי גם מדברת עם 2 האמהות האחרות (תלוי בקשר).
מבחינת נהלים, במעון אצלנו יש מד חום לכל ילד והגננת מודדת את הילד ומקפיצה את ההורים לבוא לקחת והוא חוזר רק עם אישור מרופא ילדים. בתחילת שנה הרישום לגן מותנה בהסכמה מראש של ההורים לגננת למדוד חום לכל ילד לפי ראות עיניה.
ורפואה שלמה לקטןאופטימיתת
תודה, ב"ה בשבת כבר היינו בבית, אבל מרביעי בלילהסמיילי12
עד שישי אחהצ היינו שם.
ואז נדבקתי ממנו בעצמי ושכבתי במיטה כל השבת.

ולגבי להוציא את.הילד עניתי.למעלה, בעייתי לי קצת :/

וכן, גם אצלנו עם מד חום. הקטע שזה וירוס בלי חום
אם זה בלי חום אין כל כך מה לעשותאופטימיתת
החלטה שלך אם להוציא או להשאיר.... אולי לחזק אותו עם ויטמינים?

ובקשר לאותה אמא, אולי המצב הכלכלי שם כל כך גרוע שאין לה ברירה לכי תדעי..
בוודאי שאסור לה להביא.סמיילי12
הרופאה אמרה לי במפורש, שלשולים, הקאות וחום- כל אחד בנפד או כולם יחד, לא משנה מה המיקס. לא מביאים לגן. נקודה. עד 24 שעות אחכ.
זה מתסכל אותי שככה הורים מתנהגים.

אפשר רעיון לויטמינים?
מסכימה איתך אבל זה בעייתי להוכיח מצב כזה כי זה די סמויאופטימיתת
ולא ניתן למדידה באותו הרגע, בכל מקרה רחמים על הילד. ממש כואב.

בקשר לויטמינים, יש אינסוף המלצות באינטרנט על חיזוק מערכת החיסון אצל תינוקות באופן טבעי וחלק אפילו רק על ידי שינוי התזונה קצת (פחות מוצרי חלב ויותר פירות וירקות למשל או מרק עוף וכו'...). ככה תוכלי לשלוח אותו יותר "מצוייד" כדי להתמודד עם מה שהולך שם, גם אפשר לבקש מהמטפלת לדאוג לאיוורור של הגן ולא להשאיר סגור במזגן כל היום כי זה גם תורם לתחלואה, היגיינה בידיים ומגע מועט עם ילד חולה..
חמוד שלי, כמה שאני מנסה הוא מסרב לי עדייןסמיילי12
לאכול יותר אוכל מוצק.
הוא אוכל 2 ארוחות ביום.
את השלישית אני עכשיו מנסה להגדיל..
תודה רבה על.הרעיונות. אכין לו מרק עוף היום נראה אם יאהב. לא חשבתי על זה
שיהיה הרבה הצלחה ורפואה שלמהאופטימיתת
מוכר מאוד, קורה בכל המשפחתונים לדעתי.באורות
יכולה להגיד לך שבמעון יש כלל למשל שמעל 3 פעמים של קקי בשעה ישר קוראים לאמא. מעל חום 37.5 קוראים ישר לאמא.
אולי כדאי לבקש מהמטפלת שתשלח הוראות ברורות כאלה לכל ההורים. ושהורה שלא יבוא לקחת את הילד שלו כשהוא חולה, יקבל קנס כספי.
בתכלס , במקומך, אם לא היה לי מאוד חשוב הקשר עם ההורים של הילד החולה, הייתי גם פונה אליהם. לא באופן מאשים, אלא כותבת להם שהשבוע הייתם במיון בעקבות מחלת שלשולים שהילד שלכם נדבק ממנה מהמשפחתון. ושאם יש אפשרות שאנשים יהיו יותר זהירים בילדים שהם מביאים למסגרת כי זה על חשבון כולם.
וגם לגלות לך סוד? בעקרון, שיניים בכלל לא גורמות לשילשולים וחום. רק לכאב ואי נוחות. ככה שאי אפשר להאשים את כל צרות הילד בזה שיוצאת לו שן. (וגם אם נניח זה מה שהיה גורם, אין סיבה שהמטפלת תצטרך להשתגע מול ילד אחד שלא מרגיש טוב).
הם לא מעניינים לי בכלל. לא מכירה אותם.סמיילי12
היום אאסוף כנראה טלפונים ובעלי ואני נעשה שיחות הבהרה.
תודה
רק לגבי הסוד...בת 30אחרונה
זה לא נכון.
יש ילדים שבאופן קבוע סובלים מחום, או שלשולים בזמן בקיעת השיניים.
רופא יגיד שאין קשר, אבל אמא יודעת שיש קשר.
לא שזה סיבה לשלוח למשפחתון אם הילד משלשל...
כעס על הוריםהבת של המלך
קצת כואב לי הנושא הזה

קיים ילדים שלא כועסים על ההורים שלהם?
(יש בי איזה כעס קטן על הורי אבל אוהבת אותם מאוד!)

אמא שלי גם כועסת קצת על אמא שלה
ואני מרגישה שגם הבת שלי כועסת עליי לפעמים
קיים ילד /נשוי/רווק/ שלא כועס על ההורים שלו ?

(אני לא מתכוונת לכעס מריבה וכזה
יותר כעס על התנהגות של הורים )

[מקווה שהובנתי....]
אני ממש לא כועסת על ההורים שליבאורות
להפך, מעריצה ככל שגדלה.
ברור שבתקופת גיל ההתבגרות היו לי התפוצצויות מולם. כי לא דיברנו את אותה השפה בכלל. ולא הבנתי מה הם רוצים מחיי.
אבל ככל שגדלתי הצלחתי להסתכל דרך העיניים שלהם וככה גם להבין אותם, ולהעריך אותם יותר. בתכלס יש לי שיח מאוד פתוח איתם על הכל ואני חושבת שזה מה שמוביל לזה.
מריבות קיצוניות בין שני אחיםאנונימית555

זקוקה לתובנותיכם ועצותיכם 

אני לא יודעת מאיפה להתחיל.. אנסה לפרוש את התמונה עם כמה שיותר פרטים 

 

יש לי הרבה ילדים ברוך ה', שניים מתוכם נמצאים בלופ שאני לא יודעת איך לנתק אותו - בן 13 ובן 9, זה כמו השאלה מה קדם למה - הביצה או התרנגולת. אני לא יודעת מה קדם למה - אם הקטן מתגרה בגדול ולכן הגדול מרביץ לו או שהגדול מרביץ לקטן סתם כי הוא עצבני עליו בלי סיבה מיוחדת ולכן הקטן ממשיך להתגרות בו כי אין לו עליונות גופנית עליו אז הוא מנסה להחזיר לו בעקיצות "כוחו בפיו"

 

המציאות היא שמספיק שהגדול מדמיין שהקטן עשה לו משהו או אמר עליו משהו וכבר הוא מרביץ, וכשהוא מרביץ זה מפחיד כי הוא גדול וחזק מאד מכפי גילו ומרביץ עם כל הכוח, לי זה נראה ממש מסוכן. והקטן מחפש את ההגנה שלי. פיזית הגדול יותר חזק ממני ולפעמים זה ממש מפחיד, אני יכולה לנסות לעצור אותו ולא להצליח.

 

נוצרה דינמיקה שהקטן מתגרה בו ורץ אלי ואני לא יכולה להרשות מכות כאלה מסוכנות אז אני נאלצת להגן על הקטן למרות שגם לדעתי הוא מתגרה בו יותר מדי, אבל מה אני יכולה לעשות?

 

אני יכולה להגיד לקטן שאני לא מתערבת ואם הוא מתגרה בו הוא נושא בתוצאות אבל אני פוחדת שהוא יבדוק את הגבולות ובאמת יחטוף יותר מדי ואני גם פוחדת שיהרס לו הדימוי העצמי אם הוא יהפוך לקרבן של אח גדול ואלים

 

הגדול מתלונן כל הזמן שאני מצדיקה רק את הקטן אפילו שהקטן מציק לו ולמרות שיש צדק מסוים בדבריו מפריע לי שהוא מתעלם מהעובדה שהוא הרבה יותר חזק ממנו ואלים,

באיזשהוא מקום הוא מטיל את חיתתו גם על שאר האחים שנאלצים להשלים עם העובדה שיש להם אח אלים ופרזיט שצריך להזהר לא לעצבן אותו, כולם עוזרים בבית ורק הוא לא כי לא מתחשק לו ושמישהו יצליח להפעיל אותו.......

 

המעניין הוא והאמת היא שמתחת למסכה הזאת באמת מסתתר ילד רגיש עם לב רגיש ורואים את הרכות שלו ביחס לתינוק, התינוק שמראה לו אהבה בלי תנאים - איתו הוא רך ועדין ומתחשב. 

 

אשמח לשמוע מהורים מנוסים או ממה שאתם זוכרים את עצמכם כילדים

 

 

1666 צודקת בכל מילהרפואה שלמה
מעלה למודעות משהו חשוב להוריםרק אמונה
רעיונות -מתנהdn5754

יש רעיון כזה של מתנה להביא כוס עטופה יפה ומלאה בשוקלודים וכדו'.

אם אני רוצה להביא מתנה כזו למישהו ששומר על הבריאות והמשקל - יש רעיון במה למלא כוס כזו? דברים נחמדים, לאו דווקא אוכל אבל אם אוכל אז שיהיה יחסית בריא ולא משמין, לא שוקולדים, סוכריות וכדו'.

תודה רבה!

תיונים שוויםג'ינג'ר
עטים יפים ופנקס מעוצב
שיפודי פירות יפים
שקיקי אורגנזה עם אגוזים וצימוקים מסוגים שונים
אגוזים שקדים צימוקים חמוציות...נשימה ארוכה
צימוקים וחמוציות זה עתיר סוכרעדידי1990
כדאי אגוזים אבל לא צימוקים וחמוציות
ותיונים שווים נשמע נהדר
אם מביאים אז את הלא ממותקבונים מגדל
אגוזים ושקדים גם משמין אבל בריא.
צימוקים וחמוציות לא ממותקים בסוכרעדידי1990
הם לא ממותקים בסוכר.
כשמוציאים את המים תכולת הסוכר עולה ברמות עצומות ...
לרוב סוגי האגוזים ולשקדים יש ערך תזונתיעדידי1990
לא הכל מסתכם בכן או לא משמין ..
באגוזי מלך יש ברזל , בשקדים יש סידן
יש להם ערך קלורי גבוה אבל במידה חשוב לאכול מהם .
צימוקים זה סתם , אין בזה שום דבר שתורם לגוף . פחמימות לא מורכבות . לגבי חמוציות מיובשות, גם לא להיט , מיץ חמוציות לא ממותק עוזר מאוד במקרים של דלקות בדרכי השתן , בנוסף לטיפול רפואי . חמוציות יבשות אפשר לאכול כי זה טעים , כמו שאפשר לאכול שוקולד כי זה טעים . במידה.. בידיעה שזה לא להיט מבחינה בריאותית.
פירות יבשיםמחי
משמשים, שזיפים, תמרים.
ויש גם צימוקים וחמוציות בלי תוספת סוכר
תמיד צימוקים וחמוציות הם בלי תוספת סוכרעדידי1990
כשמוציאים את המים תכולת הסוכר עולה ברמות גבוהות מאוד .
לצימוקים גם מוסיפים גופרית שרעה מאוד לבריאות .
אני לא אומרת שאסור לאכול צימוקים , כמו שלא אסור לאכול שוקולד .. פשוט זה ממתק לא בריא ולא מזון בריאות כמו שהרבה חושבים . גם חמוציות הן ממתק, אפשר לאכול במידה בידיעה שזה ממתק
מה פתאום. חמוציות הן ממותקותבת 30
תסתכלי ברכיבים.
חמוציות תמיד ממותקות. אבל לפעמים רק ברכז תפוחים.שלומית57

אפשר למצוא את זה בחנויות טבע או בשוק

נכוןבת 30אחרונה
משמשים מיובשים זה ממתקעדידי1990
משמשים מיובשים זה ממתק.
תמרים זה כן בסדר
וגם שזיפים מיובשים יש בהם ברזל ולא רק ג'יפה ,
ובמידה .
אפשר גרנולה ויוגורט...השני
אולי לא למלא בפנים אלא לעצב ליד ערכת קפה ותהאמאשוני
צנצנת יפה עם גרנולה בתוכו. אפשר ליד בקבוק יןגורטחדשה ישנה
פסיכיאטר מומלץ באזור ירושלים/בינימין?שלא תדעו
אשמח להמלצות.

אפשר גם באישי..

תודה!
לפעמים דברים כאלה תלויים בסוג הבעיה. לא כולם מומחים לכל.ד.


להתמודדות הקלאסית של דורנו... דיכאון חרדות..שלא תדעו
רפואה שלימה. ה' יעזור ויעודד ויחזק.ד.


מקפיצה, תודהשלא תדעו
דר מיכאל אבולעפיהנשימה ארוכה
יקר אבל מעולה
ד"ר מיכאל בונצל מומחה!!! רפואה שלמה !כלה נאה
שולח לך באישיאות והדר
רק תזהרו אם נותנים לכם תרופותסטלה100אחרונה
אותי לא הזהירו וקיבלתי מהתרופות התקפי חרדה יותר בעוצמה איומה... ומתמודדת איתם עד היום למרות הפסקת הטיפול הראשוני... תמיד מינון נמוך בהתחלה לראות איך הגוף מגיב! ככה אמרו לי במיון אחר כך...
עוד דבר, אם מדובר במתבגר, תשקלו אם כדאי תרופות כי יש תופעות לוואי מיוחדות בגיל הזה....
שאלות של אמאחייצ'ו

שתי שאלות-

 

1. ילד חמוד בן 3 עם יבלות בידיים. למי פונים? אפשר לרופא עור רגיל או צריך לרופא עור ילדים?

 

2. כינים.. איפה מוצאים מסרק כינים שמוציא טוב? המסרק שיש זה הכי צפוף שמצאתי (איפה המסרק הקטן והצפוף מאד שהיה פעם??)

    אבל הוא לא מוציא כמו שצריך.. אני תמיד מוצאת עוד כינים אחרי שאני בטוחה שכבר עברתי על כל פינה אפשרית.

...אסתר יוסף
נראה לי רופא ילדים עדיף קודם ואז הוא יפנה אותך אם צריך

לגבי מסרק כינים, קניתי בבית מרקחת של מכבי ב50 שקל. כן 50 שקל, אבל הוא הוציא את כ-ל הביצים שהיו דבוקות במשך חודשים שעם שום מסרק ושום תחשיר לא הצלחתי.
אגב, לא צריך אפילו משמיד כינים איתו
תודה לך..חייצ'ו

יש שם למסרק הזה?

מסרק כינים: אסי 2000. יקר אבל שווה את זה.מ.א.


אסי 2000 מצויין! כדאי לקנות גם תכשיר הדרין ONCEnik

התכשיר עולה לא מעט אבל שווה כל שקל!  פעם אחת ריססתי ומאז הבן שלי עם ים התלתלים שלו נקי מכינים.. 

קניתי בבית מרקחת חיקוי שלו ואמרו לי שזהחדשה ישנה
עושה את אותה עבודה בדיוק וזה שמות של חברות.
בינתיים אני מרוצה..

בכל אופן , אם יש הרבה כינים/ביצים צריך טיפול רציני של שבוע- שבועיים כל יום מסרק סמיך כי מספיק שפספסת ביצה קטנה שהיא תוך שבוע מביאה לעולם דור שלם.
^^^יראת גאולהאחרונה
וראיתי שיש אותו בבית מרקחת של הקופה (אני ראיתי בכללית), כנראה שזה זול יותר מאשר בסופר פארם.
דלקת עיניים?קחי כתר

הבן שנה וחצי שלי קם עם עפעף נפוח וורוד (ורוד גם מסביב לעין וגם על העפעף)

מתלבטת אם לקחת לרופא או פשוט לשים תה קמומיל ולהישאר אתו בבית בלי לצאת

כדאי שרופא יסתכלl666

בעיקרון זה לא נשמע כמו דלקת עיניים. בדלקת  בדרך כלל עין אדומה מבפנים וגם הפרשות. ובמקרה שלך יותר דומה לשעורה, עקיצה או אלרגיה. אבל עדיין עדיף שיסתכל לדעתי.

עודדת אותי ללכת והוא רשם לו אנטיביוטיקה!!קחי כתר

אבל זה מוזר לא? סירופ אנטיביוטיקה לעיניים? חשבתי מקסימום טיפות או משחה אנטיביוטית

ב"ה אין לי ניסיון רב בדלקות עיניים. מישהי נתקלה בטיפול כזה?

הוא הסביר למה?l666
יש שם מוגלה בפנים?
לא רואים משהו בעין עצמה. היא טיפה יותר קטנה מהגודל הרגיל-בגלקחי כתר

ולא היו הפרשות

וכשאמר שצריך אנטיביוטיקה הייתי בטוחה שזה מרשם למשחה

אבל בבית מרקחת הביאו לי סירופ צפוויט

לא ראיתי את הבן שלך, ולכן הכל על סמך ההתרשמות מהסיפור שכתבת:חלק מהחיים

כנראה שמה שהרופא חשב שיש לבן שלך זה פריאורביטל צלוליטיס (Periorbital cellulitis) - דלקת באיזור ארובת העין שנגרמת מחיידק. דלקת כזאת מחייבת טיפול באנטיביוטיקה דרך הפה ולא מקומית, כי במצבים שחס וחלילה הדלקת מתקדמת אל תוך ארובת העין - מדובר במקרה חירום רפואי של ממש. טוב עשה הרופא שרשם לך אנטיביוטיקה, מניח שגם ביקש ממך לחזור אליו במידה והתסמינים לא מוקלים. שוב פעם, הדברים נכתבים רק על סמך התרשמות מהסיפור שסיפרת.. שתהיה רפואה שלמה ;)  

אמר שיכול להיות מעקיצה או מפצע שנהיה דלקתיקחי כתר

אז כנראה מעקיצה כי לא היה לו פצע באזור

שבוע טוב! שוב דלקת עיניים!קחי כתר

התחיל ביום שישי בצהריים בעין אחת (הפעם בתוך העין) והתגבר משך השבת להפרשה/מוגלה משתי העיניים 

כמובן עוד לא הספקנו לראות רופא אבלקחי כתר

יש לי משחת סינטומצין לעין בבית. אולי כדאי לשים לו

משהו יודע אם מותר בגיל הזה?

יש ילדים עם נטייה לדלקות עיניים...מתואמת

בשקט אומר שבאופן אישי, אם הילד לא במסגרת, אני מעדיפה לנסות לטפל באופן טבעי (לנקות בתה קמומיל) ולראות אם עובר אחרי יום-יומיים.

אני לא בטוחה שזה המצב אצלכם, אבל אולי כדאי לשאול את הרופא על כך... (לא בטוח שיענה )

[למה לילד במסגרת כן אתן משחה אנטיביוטית? כי אסור להגיע למסגרת עם דלקת עיניים שלא עברו 24 שעות מאז תחילת טיפול אנטיביוטי. אבל אם הילד בבית - מעדיפה לנסות להעביר לו את הדלקת באמצעים טבעיים מאשר לדחוף מיד אנטיביוטיקה...]

במסגרת...קחי כתר

בשבת הכנתי תה קמומיל כשהתקרר שטפתי לו את העיניים עם התה.

אולי עזר קצת

אבל איך אשלח למעון מחר?

ותודה רבה על התגובה!!

אם הוא במעון ואת חייבת לשלוח אותו בהקדם -מתואמתאחרונה

אז באמת אין לך ברירה...

אבל בכל מקרה, לפי הכללים היבשים, מחר לא תוכלי לשלוח אותו

הי שלום לכולםאשה של בעלי
יש לי שאלה שממש מטרידה אותי ואני לא יודעת איך לשאול אותה אני אכתוב את זה בצורה עדינה ומקווה מאוד שיעזרו לי פה...
יש לי ילדה בת 9 חכמה מאוד זורמת ומתוקה שפתאום לאחרונה אני "תופסת אותה" עם ספר בידים היא שמה אותו בין הרגלים מותחת את האצבעות... ומתאמצת מאוד...
אין לי מושג מה אני אמורה לעשות איך להגיב... היא עושה את זה גם ליד אנשים וזה די מביש אותי בפרט שאין לי מושג איך להגיב על זה אם אפשר להגיב לי אפילו באישי אני ישמח מאוד תודה רבה
כן. אם בעלה רב פוסק שיכולה להתיעץ ריתוכלה נאה
שבת שלום !
שאלה לכל המטפלים שכאןאופטימיתת
שלום לכולם,
בעבר מישהי שהכרתי סיפרה לי על תיאוריה שלמדה שבני אדם מתחלקים ל4 טיפוסים:
המשמעותי - שחשוב לו להרגיש חכם ואם הוא לא מרגיש ככה הוא "לא משחק".
הפליזר- שחשוב לו לרצות את האחר ושירגיש אהוב.
הנמנע- חשוב שלא יפעילו עליו לחץ.
הקונטרולר - חשוב לו להיות תמיד בשליטה.

אני זוכרת גם שאיפשהו בגיל 6 נקבע הטיפוס של האדם וזה מלווה אותו לכל החיים או משהו בסגנון.

היום כבר אין לי איך להשיג את זאת שסיפרה לי על התיאוריה הזו ואני לא מצליחה להגיע אליה בשום דרך.
מישהו מכיר במקרה ויכול להגיד לי מה השם או מי חיבר אותה?


לא יודע. אבל כל תאוריה שמחלקת ל4 טיפוסים ושאי אפשר לשנות, זהד.

שטויות..

יכטל להיות שאני לא מדייקת פשוט עברו 15 שנים בערךאופטימיתת
וגם יכול להיות שזה שטויות. בכל זאת הייתי מאוד שמחה להשלים את המידע החסר. תודה
אין בעיה. רק ניצלתי את ההזדמנות לומר עקרונית....ד.


אני מכירה תאוריה של 6 או 9 טיפוסיםמחי
לא זוכרת במדויק, כבר הרבה זמן לא עיינתי בזה. את יכולה לחפש בגוגל וזה בטוח יופיע.
ולכל אדם יש את הטיפוס הדומיננטי שלו ועוד 2 טיפוסים שהוא משולב מהם, מה שהגיוני הרבה יותר מלחלק את כל העולם ל4 טיפוסים ולומר שכל אחד מורכב רק מ1 מהם באופן מוחלט
את צודקת שזה יותר הגיוני..אופטימיתת
בטח תהיה לי גם יותר ביקורת על התיאוריה הזו היום.. מדהים כמה שאי אפשר למצוא אותה
חפשי אניאגרםפאז
בגוגל
בדקתי... לא זה. תודה רבה בכל זאתאופטימיתתאחרונה
ילד עם התפרצויות זעם ובושהאמאלהשלהם

שלום,

 

יש לי ילד שאוטוטו עולה לכיתה א'.

 

הוא ילד מתוק מקסים וחכם אבל יש לו בעיה עם אנשים חדשים ומפגשים חברתיים.

כמובן שזה לא קורה תמיד, אבל יש מצבים ואנשים שגורמים לו להרגיש לא בנוח.

 

וכשזה קורה-כווללללםם יודעים  על זה. איך? הוא פשוט מבטא את הרגשות בצורה ממש חזקה ודי חסרת שליטה.

 

אם הוא כועס הוא ממש יצרח על אותו בן אדם, ואם צוחקים עליו או איתו הוא לא תמיד מבין ומתחיל להתעצבן די אל תצחקו עליי. אם במקרה אותו אדם ממשיך לחייך או לצחוק קלות הוא כבר עובר לצרחות ובכי וזה מעכיר את האוירה.

 

היה לו מאז שהוא קטן קטע כזה שהוא מתבייש מאנשים מסוימיים ואז אומר להם "די" אם הם מנסים לתקשר איתו ואם ממשיכים (תן לי כיף וכו') צורח עליהם ולפעמים מתחיל לצרוח בבכי.

 

מיותר לציין שזה גורם לנו למבוכה גדולה ועוד יותר- גורם לאנשים להסתכל עליו בצורה עקומה. כילד בעיתי שצורח וקפריזי וחסר שליטה בזמן שהוא הכי לא כזה!!! בבית הוא מתוק ומקסים ורגוע וזה רק המצבים בחוץ שלדעתי מרגיש סוג  של חוסר ביטחון,

בושה או שצוחקים עליו שגורמים לו להתנהג כך.

 

אנחנו ממש מנסים לדבר איתו על כך לאחר שזה קורה (הרבה פעמים זה ממש מכעיס אותי) וגם עושים לו לפעמים הקדמות- אנחנו הולכים לXYZ בבקשה לא לצעוק, לא להתנהג לא יפה לאנשים וכו'. ולאחר מעשה מסבירים לו שזה לא ראוי,

 

ושאנשים רואים אותו באור לא טוב כשהוא מתנהג כך ועוד הסברים ופירוט מעשיו הבעיתיים..

 

עוד נק', יש אנשים שאיתם הוא מרגיש בנוח ולא משנה אם יצחקו או ינסו לפתוח איתו בשיחה-לא נתקלתי במצב שהוא "יצא" עליהם. זה כנראה מצבים וסיטואציות מסוימות שמביאות אותו לשם. השאלה, מה עושים עם זה? איך להימנע ולתת לו דרכי התמודדות אחרות?<

 

מאמינה ומקווה שיש לכם עצות טובות.  ואולי בכלל צריך לפנות לאנשי מקצוע? גם הכוונה לשם תתקבל בברכה.

 

ולסיום, אם יש מישהו עם ניסיון אישי, יעזור מאוד לשמוע.

רק טוב!

לכאורה, כדאי קודם איבחון מקצועי.ד.

אם יתברר לכם שזה "לא כלום" מבחינה מקצועית, אפשר לעשות "עבודת המידות" (זה לא ממש כך - כי הוא לא בוחר ברע. אבל בעיקרון, לתרגל אחרת). אבל קודם כל לאבחן. לפעמים ילד סופג הערות על משהו שבכלל צריך טיפול מול מאפיינים מוכרים וקונקרטיים.

היורדורד
אני עובדת עם ילדים עם קשיי תקשורת, ובעיני את צריכה לשלוח את מה שכתבת ישירות לאיש מקצוע ולשאול את עצתו.

באופן אישי אין לי אמונה שתיקון מידות קשור איכשהו לילדים. כשיש בעיה מטפלים בה באמצעות איש מקצוע.
לא כ"כ הבנת מה כתבתי...ד.

גם אני אמרתי שזה דבר שצריך איבחון מקצועי.

 

ותיאורטית הוספתי, שאם יגידו ש"אין כלום", אז אפשר לעבוד עם הילד על איך מתייחסים לדברים כאלה.

 

והדגשתי שהביטוי "עבודת המידות" הוא ביטוי מושאל - כי אינו שייך כאן...  (אבל לפעמים, יש באמת דברים שאפשר לעבוד בבית בשכל ישר, ולא דווקא עם איש מקצוע).

להוסיף משהוורדורד
אל תתביישי לפנות ליועצת ולמחנכת העתידיות של בנך ולשתף אותן במה שקורה. הן רק יעריכו אותך ובוודאי יש להן אלף דרכים שלא אני ולא את חשבנו עליהן, כדי לסייע לבנך.
לא מניסיון, אבל מנסה-בארץ אהבתי
קודם כל, בהחלט כדאי להתחיל מאבחון.

ובלי קשר לאבחון מה שנשמע לי-
ממה שאת כתבת נשמע שאתם מדברים איתו על זה הרבה. לדעתי זה ברמת חשוב לדבר על זה כדי להיות מודע למה שקורה לו (לתכנן לפני, לחשוב אחרי על מה שהיה), אבל זה נשמע שעיקר הדיבור הוא למה זה לא נכון, ומה צריך לא לעשות, והשאלה אם יש לו כלים אחרים להתמודד.
ממה שאת כותבת, נשמע שאת מאוד מבינה מה מביא אותו להתנהגות הזו, ויודעת לזהות את הקושי שלו, שזה מצויין. אני חושבת שצריך לפתח איתו שיחה בו תתנו מקום לרגשות שהוא מרגיש בסיטואציה כזו (אולי בושה, חוסר נעימות, מבוכה), לצורך שיש לו באותו זמן (אולי שקט, הכלה, מקום, בחירה), ותחשבו ביחד איתו על פתרונות מעשיים יכולים להיות מתאימים- איך הוא כן יכול להגיב בסיטואציה כזו. תכתבו את כל הרעיונות שעולים, ובסוף תבחרו מתוכם מה מתאים להשתמש בו. ואז לפני סיטואציה שאת יודעת שעלולה להיות רגישה, אפשר להיזכר ביחד במה שהחלטתם שיכול לעזור לו במצב שהוא מרגיש לא בנוח.
(אני כותבת מתוך כלים שלמדתי בעיקר בספר 'איך לדבר כך שילדים יקשיבו...' וגם מהאתר השפה עם מרים קדן, לא מניסיון בסיטואציה כזו וגם עוד לא התנסיתי עם כזה גיל שאפשר ממש לנהל שיחה כזו מלאה...).

ושוב- רק אחרי אבחון מקצועי כדי לראות אם לא צריך עוד עזרה מעבר לזה...

בהצלחה!
תודה לכם על התגובותאמאלהשלהם

איך פונים לאבחון מקצועי? מה השם של בעל המקצוע ששייך לפנות אליו על מנת שיאבחן ומה התהליך? האם צריך לפנות לרופא ילדים וכיוצא בזה?

מציעה לך לשאול את בית הספר,ורדורד
הם יודעים בדיוק למי לפנות ואיך למצות את זכויותיכם מול קופת החולים.
בררי את המייל או הטלפון של היועצת ושוחחי עמה בעניין.
עקרונית,ד.

היה אפשר לפנות לפסיכולוג של הגן. זו הדרך הכי קצרה.

 

כעת, לא ברור אם תספיקו, כי עוד כשלושה שבועות שנה"ל נגמרת.

 

ואז, אפשר דרך רופא ילדים לקבל הפניה לפסיכולוג ילדים במימון הקופה.

 

ויש עוד דרך - שבד"כ היא מהירה יותר.. - והיא, לנצל את האפשרות לקבל "יעוץ רופא מומחה" מטעם הקופ"ח, בהשתתפות עצמית. דומני שלילדים הקופ"ח מממנת דברים כאלה, ברוב הסכום. תשאלי בקופ"ח שלכם.

 

אני דווקא לא הייתי מציע לפנות לביה"ס טרם שהילד התחיל ללמוד שם.

אני גם לא מעדיפה לפנות לביה"ס ולשים "חותם" על הילד עוד בטרםאמאלהשלהם

התחיל שם. מעדיפה שיתחיל דף חלק. מה גם שבגן ממש לא מכירים את ההתנהגות הזו והם לא מודעים לכך-הוא ילד טוב גם שם. זה קורה לו במקרים מסוימים כשאנחנו בחוץ בחברת אנשים.  אני פשוט רוצה לתת לו כלים ולשחרר אותו מהרגשות שהוא כלוא בהם וגורמים לו להתפרצויות שיש להם השלכות חברתיות(עם ילדים ב"ה הוא מסתדר בסדר).

 

בגן אין פסיכולוג...

אכן.ד.

לכל גן יש פסיכולוג. רק יתכן שהוא מגיע לעיתים רחוקות.

 

מכל מקום, זה לא סיפור גדול לקבוע תור לפסיכולוג ילדים. קודם כל, איבחון אם זו "תופעה". אם לא, אז כלים להתמודד בנחת וביעילות. תשימו לב למישהו טוב.

 

ואם עם ילדים הוא בסדר, אז זה ממש משמח. זה העיקר.

יש לך המלצות לפסיכולוג ילדים טוב במרכז?אמאלהשלהם


לא ידוע לי.. אולי תבקשי רשימה בקופ"חד.


תחשבי על זה שובבת 30
אולי זה נכון ואולי דווקא המורה כן צריכה לדעת כדי לדעת איך להגיב אם זה קורה, או איך למנוע.
אולי כן צריך ''לרפד'' לו את הדרך קצת.
בגלל שזה לא קרה עד כה במסגרות החינכיות ב"ה והכל בסדראמאלהשלהם

שם ב"ה,  אני אישית בוחרת להשאיר אותו במקום הנקי הזה.. תודה

את צודקת מאד!הודיה60


זו החלטה שלךורדורד
זו החלטה שלך. למורה בבית ספר גם ככה ברןרורדורד
שכל ילד בא עם "תיק".
אם את רוצה לתת לו כלים התייעצי עם פסיכולוג ילדים.
גם מורה היא בן אדם, גם לה קשה להשתחרר מסטיגמותהודיה60

כל עוד אפשר לטפל במסגרת הבית בלי ליידע את בית הספר זה ממש ממש עדיף

סטיגמות קיימות בכל אחד גם בהוריםורדורד
בבית ספר שאני עובדת בו יש יועצת נפלאה שמנחה את המורות ואני מקווה שגם בבית הספר של הילד שלה יש צוות שאפשר לסמוך עליו. ואם אין, אולי לא שווה לרשום את הילד לשם.
שמחה לשמוע שיש לך נסיון טוב, לא על כל אחד אפשר לסמוךהודיה60

ובטח שלא כדאי לתת אמון עיוור ביועצת/מורה שעדיין לא מכירים. 

לא בכל בית ספר יש יועצת כל כך נפלאה.

 

ולא צריך להתפס לקיצוניות, יכול להיות בית ספר טוב ויועצת לא משהו.. זה לא השיקול היחיד.

אני יועצת בבית ספראורי8
ואני חושבת שאם הבעיה לא קיימת כשהילד במסגרת , ממש לא חייבים לשתף בה את המחנכת שלו. ראיתי כל מיני מחנכות, גם טובות ונעימות. אבל סטיגמות הן תכונה אנושית ואין סיבה שיתחיל כיתה א עם סטיגמה. במיוחד שהוא עולה לכיתה א ולא מכירים אותו בכלל.( אם היתה בעיה בגן , אולי היה מקום לשתף). למה לא לתת לו מקום נקי להתחיל בו את כיתה א? ובמיוחד שאולי יהיה טיפול כלשהו בקייץ ובכלל יתחיל אחרת את השנה .
ממה שנשמע לי , צריך טיפול רגשי , משולב בהדרכת הורים. אם בבית ובגן הכל בסדר, זו כנראה רגישות שלו למצבים מסוימים, אולי ללמד דרכים לשליטה בכעסים. להעלות בטחון עצמי. מטרת הדרכת ההורים היא לתת לכם הדרכה איך להגיב נכון כשזה קורה בצורה שלא תפגע בדימוי העצמי ולחזק דברים חיוביים .בהצלחה.
אפשר לקבוע שיחה חינם עם הפסיכולוג מטעם השפח שלחביבית
הרשות המקומית. אולי עדיין יכול גם להספיק לראות את הילד בגן. הוא יוכל להפנות אתכם הלאה לגורמים הרלוונטיים
אולי תנסיפאז
עבר עריכה על ידי פאז בתאריך כ"ח בסיון תשע"ח 22:25
לפנות ל"דלת פתוחה" אצלכם.
יש ברוב העיריות והמועצות שירות פסיכולוגי לילדי הגנים במחיר אפסי.
כדאי גם לברר עם הגננת אם ואיך זה מתבטא בגן לקבלת התמונה המלאה.

במקביל לשוחח עם הילד פחות על איך להתנהג ואיך לא (מניחה שכבר שמע זאת הרבה)
אלא על למה מתפרץ.
האם הוא פוחד? האם הוא מתבייש? מה יכול לעזור ולתת לו בטחון במצב כזה?
לנסות להבין מה הסיבה להתפרצות ולחפש איתו יחד כלים חדשים להתמודדות איתה.
תשובה מזוית אחרתהודיה60

ככל שאני קוראת בעיון את דברי התחושה שלי שהבעיה היותר גדולה כאן זה התגובה שלכם. יתכן גם שהתגובה שלכם גורמת להקצנת ההתנהגות של הילד.

 

אני רוצה קודם כל להדגיש שאני מאד מבינה את ההתמודדות שלכם. ממש מבינה מנסיון של אמא שעמדה בסטואציות לא פשוטות שההתנהגות של הילדים שלי לפעמים היתה מאד לא נעימה ומאד מביכה ועשיתי הרבה עבודה עם עצמי בענינים האלה, איך להכיל את הסיטואציה ואיך לנווט את הילדים למקומות טובים ב"ה ובאמת הגישה די הוכיחה את עצמה אז מהמקום הזה אני משתפת בתובנות שלי, אנא אל תקחי את דברי כביקורת

 

אז ככה - אני לא בטוחה שיש לילד איזושהי בעיה רצינית, יש ילדים שמתנהגים ככה וזה לא כל כך נורא. כמו שאת אומרת בעצמך, סיטואציות בחוץ שהוא מרגיש חוסר בטחון, בושה או שצוחקים עליו. 

 

דוקא בגלל שההתנהגות שלו גורמת לכם מבוכה או רגשות אשמה לכן אתם לא מגיבים נכון ומחמירים את התופעה.

 

אתם מרבים להסביר לו למה זה לא בסדר ולמה הוא לא בסדר ושאנשים רואים אותו באור לא טוב אבל הוא לא מצליח לשלוט בעצמו אז התוצאה היא שהדימוי העצמי שלו נהרס עוד ועוד.

 

למעשה נדרשת פה עבודה עצמית של ההורים להכיל את הילד, לא להתביש בו, לתת לו המון חום ואהבה וגם לתמוך בו בפועל כשקורים דברים. למשל אם מישהו מנסה לתקשר איתו ואת יודעת שזה לא נעים לו אז לעצור את זה באיזשהיא דרך - או באמירה ישירה או בפעולה עקיפה, לא משנה. העיקר - להיות שם בשביל הילד שלך שבסה"כ עדיין קטן וצריך את עזרתך בפועל. לאט לאט הוא ילמד שהעולם הוא מקום בטוח יותר וההתנהגויות האלה ילכו ויפחתו.

 

יתכן שתגלי שאת מתבישת להציב גבולות למבוגרים אחרים בסביבה - אז זה רק מראה לך שבאמת יש לך קושי אמיתי עם העניין, את מצפה שהילד שלך שבסה"כ בערך בן 6 יציב גבולות לאנשים שלך עצמך לא נעים להציב להם את הגבולות.

בסופו של דבר הילדים שלנו מביאים אותנו למקומות שאנחנו נדרשים לעבוד על עצמינו... 

כנראה שבאמת זה מה שנדרש ממך - לעבוד על עצמך להיות גב חזק לילד שלך מול אנשים אחרים

 

את תמיד יכולה להציב לעצמך דד-ליין שאם אתם פועלים ככה במשך נאמר חצי שנה או שנה ואין שום שינוי אז תעשו חשיבה מחודשת לפני כיתה ב' או בפסח הבא או בחנוכה, מה שמתאים לכם.

אם תלכו בדרך שהצעתי קשה לי להאמין שלא תראו שינוי לטובה, אבל בואו בראש פתוח, קחו את זה כניסוי.

גם אם תתנו לו חצי שנה כזאת של חום ואהבה ועזרה מעשית לא תגרמו לו לשום נזק לטווח הארוך... יהיה לו מספיק זמן ללמוד להתמודד

 

עוד עצה שיכולה לעזור אם אתם מרגישים שזה גדול עליכם - ללכת ליעוץ/טיפול אצל פסיכולוג ילדים - לבד. בלי הילד. חשוב לחפש פסיכולוג שמאמין בכך שהדרך הכי טובה לטפל בילד זה טיפול דרך ההורים. אתם תקבלו כלים וכוחות איך להוביל נכון את הסיטואציות שקורות, איך להתמודד איתו ואיך לכוון אותו.

לדעתי כמעט ואין שום טעם לקחת את הילד לטיפול ישירות בו. כל עוד אתם מובכים ומתביישים בו ולא יודעים איך להכיל אותו שום טיפול ישיר בילד לא יעבוד. במציאות התגובות שלכם יהרסו את מה שהטיפול בילד ישיג

 

נשמע שאיש או אשת מקצוע תעזורדנהדנה

אם לא לילדון החמוד, אז לפחות לכם כהורים תוכלו לקבל כלים להתמודד.

מסכימה עם הודיה 60l666
לא נראה לי שיש בעיה עם ילד. כתבת שבמסגרת וגם בבית הכל בסדר. רק עם סוג מסוים של מבוגרים יש בעיה. אבל באמת יש מלא מבוגרים מעצבנים נגיד ככה שמצפים שישר יתנו להם כיף, חיבוק, יצחקו מבדיחות לא מצחיקות או מעליבות שלהם. הם בעצם אשמים. אם הם רואים שלא רוצים אותם אז שיתרחקו. מה העניין לעליב את ילד בן חמש? לא לכולם יש גישה לילדים
טיפול רגשי. מה שיותר מהר.בהצלחה!נפש חיה.אחרונה
אין פורום על חינוך אז אברר כאן. אלימות נגד בעלי חייםסתם 1...
איפה עובר הגבול- נמלים, חרקים, חתולים...

דעתכם.
יתושים דמם הפקר מבחינתיאלגריטי

לתפוס סתם ככה כל חרק אחר ולהתעלל בו זה כבר אלימות וצבע"ח.

דעתיהודיה60

נמלים/חרקים/מעופפים - אם הם מפריעים למשל בבית - אפשר להרוג או להוציא החוצה

אם זה בחוץ/בטבע ולא מפריע לי - להרוג סתם בשביל להרוג זה צער בעלי חיים ומפתחת מידת אכזריות בנפש

 

חיות גדולות יותר צער בעלי חיים אלא אם כן יש עליהם דין רודף..

לי יש סובלנות יחסית לחיות בבית...בת 30
אבל חיות מזיקות, גם אם הן לא מסוכנות אני הורגת. היתושים שמאמללים את אחת הילדות
הנמלים במטבח שעלולות להיכנס לאוכל.
חיות מבהילות אני מוציאה החוצה- עכבישים, וכד'.
ובחוץ- לא מרשה להפחיד חתולים או ציפורים
ויחד עם זה מבינה שילדים לפעמים עושים את זה...
הגישה התורנית דווקא מאוד מענינתמושיקו


רבי יהודה הנשיא, מחבר המשניות, הולך לו ברחוב בדרכו, שכנראה הייתה לכיוון בית המדרש. מהעבר השני של הרחוב צועד לכיוונו אדם סוחר בהמות שמוליך עדר עגלים לכיוון בית המטבחיים המקומי למוכרם לשחיטה. לפתע, אחד העגלים עוזב את העדר, רץ לכיוונו של רבי יהודה ומצטנף בבגדיו בפחד. העגל, שהרגיש בנפשו הבהמית כי הוא צועד בדרכו האחרונה אל עבר השחיטה, פחד מאוד וניסה להגן על עצמו בבגדיו של רבי יהודה. אמר לו רבי יהודה ''לך אל השחיטה, כי זהו הרי ייעודך בעולם – הבהמות נבראו לשימושו של האדם וזוהי זכות גדולה עבורך שתעלה על שולחן שבת וחג ויברכו עליך ברכות''.

העגל המשיך בדרכו, אך מיני אותו יום ולמשך שלושה עשר שנים, חייו של רבי יהודה כבר לא נראו אותו דבר: כאבי שיניים חזקים וגדולים נגזרו עליו, הוא סבל מאוד, כל זאת בשל חוסר הרחמים שנהג כלפי העגל.

כאבי השיניים לא עזבו את רבי יהודה הנשיא, עד הסיפור הבא:

עוזרת הבית של רבי יהודה, עסקה בניקוי שגרתי של הבית. לפתע, היא גילתה עכבר. העוזרת ניסתה לרדוף להכות ולהרוג את העכבר, עד שרבי יהודה שם לב למתרחש ואמר לה: עזבי אותו, נאמר בתורה על אלוקים ''ורחמיו על כל מעשיו'', גם אנו צריכים לנהוג כך ולרחם אף על בעלי החיים!

כששמעו בשמיים על תשובת המשקל והתיקון שעשה רבי יהודה במעשיו, שהחל לנהוג במידת הרחמים, ריחמו עליו והעבירו ממנו את הכאבים והוא התרפא.

 

מידות

רק הערה-חדשה ישנהאחרונה
פעם הייתי בשיחה על ילדים ואמרו שם שאם ילד מתעלל בבע''ח יותר מהנורמה זה מדליק נורה אדומה ולבדוק טוב מה עובר עליו (רגשית).
למשל היה ילד שתפס אזניים של ארנב בגובה וזרק לרצפה , זה יותר מסתם לדרוך על נמלה... מדליק נורה אדומה.
טיפול ריגשי שמרגיש לי תקועמלכא
שלום אני מודעת לזה שטיפול ריגשי משפיע אחרת וזה לא קסם יש שהיו שנים ויש שטיפול קצר עזר להם

התחלנו טיפול אמרתי שאני אגיע ובעלי לקראת הסוף הילד מגיע משחר מצייר מעט וזהו 20 טיפולים אותו הדבר. הילד מתלהב כי מעצימה ממש אוהבת אותו הוא מתוקי לגילו .
משהו לא זורם לי הילד מבקש שאהיה איתו כמה פעמים הסכימה.
הילד מסרב ללכת לימי הולדת כיתה א'
היה לו פחד מלעלות עברהו שבועיים של התייעצות ומשם הגעתי להתפתחות .הוא ילד מכיל חכם נבון .מקובל חברתית מאוד.
אבל הפחד מללכת לימי הולדת לצאת לפעיליות לי גם קשה אני רוצה לצאת בחופש לא להיות תקועה בבית רק אני איתם הבעל עובד עד מאוחר.
מה עושים האם זה הטיפול המטפלת מקסימה עוזרת לי בשיחות וכו אבל חברה נמצאת באותו מקום אצל אחרת והיא מרגישה שהטיפול שם ממש בשבילה שגרם לה להפתח ולהוציא הכול גם לי היו שיחות לבד אבל לא חידשו לי כלום .
מה כן הטיפול שצריך חצי מהכיתה שלו צריכה ולא הולכים היה שואל בהתחלה למה רק אני הולך הסברתי לו שהרבה היו רוצים ללכת ולא תמיד מאפשרים להם ואתה זכית.
מה היו הציפיות שלך מהטיפול?פאז
איפה רצית או חשבת שזה יעזור ולא עזר?
האם דיברת על זה עם המטפלת?

לגבי היומולדת- אולי שווה לשוחח גם על זה איתה.
וגם לשאול אותו למה לא רוצה.
אולי חושש ממשהו? אולי קרה פעם משהו לא טוב ביומולדת שהיה בה?

אם את חושבת לעבור מטפלת חשוב קודם לנסות לדבר ולהבין ממנה איך רואה את הדברים
וגם להגדיר מול עצמך מה הצרכים ולאן את רוצה להגיע עם הטיפול..
בהצחה!
מבינה את התסכולורדורד
אך לא חושבת שצריך להחליף מטפלת שהילד אוהב. אם את צריכה זמן לעצמך יש דרכים אחרות להשיג את זה...
זמן לעצמךורדורדאחרונה
במקומך הייתי מדברת עם בני באופן ישיר וגלוי, ואומרת לו: אני מבינה שאתה לא רוצה ללכת ליום ההולדת, אבל אני צריכה לנוח היום. אני מבקשת שתעסיק את עצמך מעכשיו עד.... ואני הולכת לישון. במקרה של שריפה/ פציעה תתקשר אלי לפלאפון.