פורום עצמאיים ועסקים קטנים (עמוד 51)

http://www.tefilacards.com/PDF/Tehillim/Whole%20Tehillim%202.pdf

לחפש איזה מישהו שיש לו סיפור על סידור או תפילה וכד'.

אצלנו בביה"ס יש לאחת המורות סיפור על הסידור של אבא שלה מהשואה, והיא כל שנה מספרת אותו במסיבת סידור ומביאה את הסידור שניצל מהשואה כדי להראות לכולם...

זה נותן הרבה משמעות.

תנסי לחפש אם יש בביה"ס מישהו כזה.

בהצלחה!

המסר לדעתי הוא כלל ישראלי, ברוח הגאולה, כגון:

התפילה במדינה עצמאית, בצבא המנצח והחזק.

דיי עם מסרים בכיינים. הגלות נגמרה.

צריך להפיח רוח גבורה בילדים.

נכון, המלחמה נגמרה, אבל אם לא נלמד עליה, היא תשכח לגמרי!! מפה מתחילה הכחשת שואה...

להראות איך שרד סידור בכל השואה זה ממש לא מסר בכייני, להיפך, היא מסר שמראה, כמה שניסו לשבור אותנו, ניצחנו! זאת ממש רוח גבורה...

בנושא.

יש לה דברים מקסימים

יש לך קרן פנסיה, פשוט תצטרפי לאותה קרן... חבל שתפתחי קרן אחרת אם כבר יש לך אחת...

בעיקרון צריך לעשות תיאום מס, אפשר לעשות באינטרנט אם זה פחות מ8000 לחודש לא יורידו לך מס. רק צריך תיאום, אם לא תעשי תיאום יורידו לך 50% מהמשכורת וחבל.

ואגב, זה לא עניין של המנהל או המזכירה זו נטו משרד החינוך, לוקח להם זמן, אבל בסוף הם מחזירים הכל...

בהצלחה!

אני לא הגננת שלהם, התחלתי רק השבוע ויש טווח די רחב של גילאים,

כך שכל גיל עם התפילה שלו ורמת הידע שלו ואני צריכה עכשיו להתאים הכל לפס אחד רחב...

הבעיה שלי היא בעיקר בתכנים של המפגשים..

סדר הדלקת נרות מעוצב יפה,

שקיות אורגנזה עם מטבעות שוקולד בתוכם והקדשה ,

סביבון ממולא בסוכריות וכד',

קופסת גפרורים גדולה מעוצבת. (או קטנה)

נר ריחני עטוף יפה עם ברכה במשמעות של להאיר את הסביבה/ משמעות האור וכד'.

לא יודעת כמה את רוצה להשקיע - אבל יש חנויות שמתמחות במתנות קטנות לחגים: מלכות וקסברגר וכד'.

וגם את זה לא תספיקי.

תתחילי להכין.. לפחות פתיחה. אחרי זה  כבר תתקדמי בקצב

תשאירי לך מספיק זמן לחזור שוב ושוב על השיעור- זה יוסיף לך ביטחון

בכימיה נראה לי שחשוב שהדברים יהיו מאוד ברורים

ולפני שאת נכנסת לכיתה- תחשבי מה כבר יכול להיות הכי גרוע??? הרי עוד יראו אותך בעוד שיעורים ותמיד תוכלי לתקן כל פשלה שתהיה

בהצלחה

הבעיה הייתה שהמורה לקחה לי 20  דקות ודיברה עם התלמידים. זה היה שיעור כפול אז במקום ללמד עד הצלצול, הייתי אמורה ללמד 20 דקות אחרי הצלצול וזה קצת שיבש לי את העניינים.

אז חוץ מניהול הזמן היו לי עוד טעויות מהותיות, אבל המורה המנחה הדריכה אותי עליהם אחרי השיעור- וסה"כ לומדים מטעויות  

את המורה שלהם, והם  חייבים להקשיב לך.

להחליט גבולות ברורים, מה את דורשת, ומה את יכולה לשתוק עליו.

לערב הורים, מנהל,  מחנך...

בהצלחה!

אני לא אוהבת שמורות מפגינות רישעות.....

לפעמים תלמידה צריכה לצאת בשביל להתאוורר ולהיות יותר בעניינים.. זה לא אומר שהם יוצאים כדי להראות לך שהם לא שמים עלייך... 

אבל גם להיות יותר מדי טובה זה לא טוב....

את צריכה להקפיד איתם על הכנת ש"ב וזה מה שיקדם אותם להבנה שכל מה שאת עושה זה לטובתם.......

נראה לי:

א. להחליט שאת מורה של מי שלומד ולא של מי שלא לומד. כך תימנעי מתסכולים מיותרים ותשמרי על מיקוד חשוב של כוחות ההוראה שלך.

לתת חיזוק חיובי למי שפועל בהתאם למטרת העל הזו וכמה שפחות התייחסות לעניינים אחרים.

ב. להקפיד על דברים שחשובים למשימה שלך שהיא - ללמד את מי שמעוניין ללמוד ולהצליח.

למשל, מי שיוצא בשקט וחוזר בשקט - לא אכפת לך כל כך [מלבד לעדכן את ההורים והמחנך במצבו הלימודי מפעם לפעם כמקובל ], מי שלא מקשיב , פשוט יודע שלא ידע להכין שב ולא יצליח במבחנים ובבגרויות אבל זו לא הבעיה שלך! 

[אפשר גם לעשות - למשך תקופה קצרה - בוחן קצר בסוף כל שיעור - בוחן קל שמי שמקשיב מצליח בלי בעיה ומי שלא - לא. ולשלוח להורים אחרי 3 בחנים את כל הציונים ] 

ג. לערב ולעדכן את המחנך, רכז המגמה, יועץ ומנהל  - פשוט לשלוח להם מייל מה קורה בכיתה ואיך את מתמודדת.

ד. הכי חשוב - לשמור על קור רוח. להזכיר לעצמך שאת המבוגרת שעשית את דרכך בחיים ושהם בתחילת הדרך והם צריכים לעלות אלייך ולא את להתחנן ולרדת אליהם. 

ה. חשוב גם לשדר נכונות לסיוע ולהסביר שוב, וגם לציין לשבח כל התנהגות טובה.

בהצלחה

אני רושם בפירוט את דעתי, מסקנות פרקטיות ריכזתי בסוף.

בתור בחור צעיר שסיים תיכון לפני כמה שנים, וכיום נפגש קבוע עם הרבה בנים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון, לדעתי הטעות הכי גדולה היא להיגרר לעימותים מיותרים מולם שרק מעודדים אותם להמשיך בדרכם הבעייתית (כי זה משעשע, כי ניסית לכופף אותם והם "יראו לך" שלא תצליחי וכל מיני סיבות לא חשובות אחרות של מתבגרים).

אני לא יודע איזה מקצוע את מלמדת, אבל אני חושב שרוב הציבור יסכים שהשפעה חינוכית יותר חשובה מכל מקצוע שהוא, ולכן כדאי להתגמש קצת כדי להשיג קשר טוב יותר עם התלמידים גם במחיר של פגיעה בלימודים (ולפי מה שאני מבין מהודעתך המצב היום גם ככה לא משהו מבחינה לימודית).

קשר טוב יאפשר להם ללמוד יותר ולהתחבר אלייך או למקצוע, ואין ספק שההתמודדות תהיה הרבה הרבה יותר קלה מבחינתך אם יהיו פחות עימותים ופחות זלזול.

כמורה צעירה את לא צריכה לחשוש מחוסר דיסטנס אלא לנצל את זה שיש לך הפוטנציאל להיות המורה הצעירה והמודרנית, תנסי לשלב שיטות לימוד חדשניות ומעניינות יותר, תתענייני בחייהם האישיים (רק אם המצב מאפשר זאת ואם נראה לך שהם ירצו לשתף! ), אם זה רלוונטי לדעתך אפילו תציעי להם לפתוח קבוצת פייסבוק/וואטספ משותפת שבה תוכלו לדבר על השיעורי בית ולהודיע הודעות חשובות שקשורות ללימודים (בכל אופן, אל תצרי אחת כזו בעצמך!!! רק אם הם יזמו).

ולסיום נקודה קשה, אל תעשי את זה אלא אם את חושבת שהם בוגרים מספיק. אחרי שתקראי את כל השרשור הזה ותחליטי מה את לוקחת אתך ומה את רוצה לעשות, אני מניח שהשינוי יהיה ברור, אז יכול להיות שיהיה יותר קל לבצע את השינוי אם תכיני אותם מראש ותשתפי אותם ותגידי שאת מצפה לשיתוף פעולה לטובת כולם. במקרה כזה את יכולה להגיד שיכלת לבחור להיות המורה הרעה שרק מחלקת עונשים ומכתבים להורים ושולחת את כולם למנהל, אבל את מעדיפה לתת צאנ'ס ולנסות דרך אחרת. ככה וככה זה הקווים האדומים שלך, וככה וככה המקומות שאת מוכנה להתגמש ולבוא לקראתם, ואפשר לציין גם סתם שינויים כאלה ואחרים בשגרת השיעורים שהחלטת עליהם.

אם החלטת לנסות את הדיון המשמעותי הזה, מה שבטוח זה שאת צריכה לשמוע גם את הצד השני ואפילו לפני שהצגת את המסקנות שלך, תציגי את הבעייה, תבהירי שזה פוגע בכל הצדדים ותנסי ליצור דיון בוגר ומועיל. לאורך הדיון תהיי קשובה ותנסי לחשוב אם ההחלטות שקיבלת יעבדו טוב עם הטענות שעולות במהלך הדיון, אם יש ספק אפשר לדחות את שלב המסקנות לשיעור הבא. אל תהססי לאבד שיעור או שניים, אם הדיון הזה יעבוד כמו שצריך הוא יכול להיות מהפך מוחלט ביחסים. אם הדיון לא זורם בצורה תקינה - תעצרי מיד ותצייני שאפילו להתדיין בצורה בוגרת הם לא מסוגלים וחבל. ותתחילי שיעור רגיל.

בקיצור ולעניין מה לדעתי יכול לעבוד:

1.  בחנים קלים,  בתחילת או סוף כל שיעור או שניים, אפשר לעשות בחנים בע"פ לבודדים או בכתב לכל הכתה, הבדיקה לא חייבת להיות קפדנית, בבחנים כאלה אפשר לתת ציון טוב גם על השתדלות ורצון טוב. מטרת הבחנים היא לעודד למידה ולא מדידת הישגים לכן הם חייבים להיות קלים, והראשונים אפילו ברמת גיחוך כדי לעודד כמה שיותר תלמידים לנסות את זה.

2. להחליט על מספר דברים שעליהם את מוכנה להתגמש ולעומתם על קווים אדומים שיגררו ענישה משמעותית לעתים רחוקות.

3. שיעורי בית לא חובה!!! אבל מי שעושה אותם יקבל בונוס בציון מגן/תעודה, וכל זה מעבר לערך הלימודי שלהם שבפני עצמו משפר את הציון. ש"ב הם מקור לצרות בהמון מקרים ואין טעם להתעקש עליהם, מי שהתרגל לא לעשות אותם - לא ישתנה בקלות.

4. על חוצפה וזלזול לא הגיוני שתתפשרי, מצד שני אם זה המצב הנוכחי, אל תצפי שמהפך חד ומהיר יבוצע בקלות. לגבי הסעיף הזה כדאי להתייעץ עם גורמים אחרים מתוך המערכת שמכירים אותך ואת התלמידים, ולהבין איך קודם כל שומרים על הכוחות שלך ועל הכבוד שלך כמורה (ואל תוותרי על זה בחיים, גם לתלמידים שלך יותר משתלם לכבד אותך הם פשוט לא מבינים את זה בטיפשותם).

5. נסי לשלב דרכי הוראה מודרניות ויצירתיות יותר, לא חייב להפוך את כל תוכנית הלימודים, אם זה דורש המון השקעה אפשר להסתפק בשיעור מיוחד פעם בשבועיים - שלוש.

6. הענשת בנים בגילאי העשרה זה פשוט לא אפקטיבי, רק מעורר אנטי. יש לנסות להימנע מזה בכל דרך אפשרית. אבל למרות האמור לא להתפשר על קווים אדומים.

7. עקביות!!!!!! אחד הסעיפים היותר חשובים ברשימה הזו. מילה שלך זה מילה! אם אמרת משהו תעמדי מאחוריו עד הסוף (אלא אם כן צצה סיבה ממש ממש טובה לחזור בך, למשל אם התבררו אי הבנות כאלה או אחרות שרק יסבכו את העניינים). זה גם דורש ממך לחשוב פעמיים לפני שאת שולפת הבטחות ואיומים, באופן כללי עדיף לא לשלוף מהמותן, אם כבר רוצים להעניש אז להגיד משהו בסגנון "אתה מגזים, שיהיה לך ברור שיהיה לזה השלכות", ולחשוב אחר כך איך את רוצה להגיב.

8. להבין שבסופו של יום, זה הגיל, ותמיד יהיו כאלה שלא לומדים ואחרים שהם סתם ליצנים, חשוב לנסות לשמור על קשר טוב גם עם התלמידים האלה ולהבליג או אפילו לזרום לפעמים עם השטויות שלהם, מבלי לחרוג מהגבולות שהצבת.

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!!!!!

הרי הם גדולים ואת צעירה. אולי זה סימן בשבילך שאת צריכה ללמד רק בנות . או ללמד ביסודי.

עם הנוער של היום א י ן   ב ר י ר ה !!

כבר בתחילת השנה תבהירי כוונות שאת באה ללמד כשהגרון שלך אמור להישאר בפנים ולא בחוץ.

ברוח טובה להסביר מדוע ולהודיע על השיטה:

פעם אחת אזהרה ראשונה.

אזהרה שניה.

פעם שלישית  - החוצה !
מי שלא הבין פעמיים אין סיבה טובה שיפסיק ולכן השיטה של כמה מהקולגות המטומטמות שלך להזהיר או להעיר בפעם החמישית ממילא אינה עוזרת.

ואת "פעם שלישית בחוץ" -  לבצע באדיקות של קנאי פאנטי. אחרי זה שיחת מנהל \הורים /בירור - מה שנתון לשיפוטך או נהוג בביה"ס לא משנה.

גם פרא אדם שיעבור פעמיים את השיטה, פעם שלישית בחוץ יבין שמשהוא פה מוביל ל"תקלה" מבחינתו ותוך זמן מה התהליך יופנם אם לא אצלו אז בוודאי אצל האחרים. הרי בגיל התיכון את מה שהוא קיבל (או ליתר דיוק לא קיבל) בבית, את זה כבר לא תשני.

בתי, שהופעתה רחוקה מאד מאד מלהיות המורה הגדולה המאיימת, מלמדת זו השנה הראשונה שלה (בסך הכל מספר חודשים במערכת) ואחרי "הדגמות" על שני תלמידים היא כבר לא נזקקת לזה. יושבים ויודעים שאצלה לא מתחכמים. בנית הרושם הראשוני מאד חשובה וחוסכת הרבה אנרגיה בהמשך.

והיה ותלמיד מסרב לצאת (פעם שלישית) או המנהל לא מרשה להוציא אותו - לא להיכנס ללמד עד שהגורם המפריע יסולק. ולדעת לעמוד מול המנהל אם הוא גם כן לוקה בתסמונת הניהול הרך.

לא תפעלי כך - את מקריבה את בריאותך על מזבח החינוך של נוער שפעמים רבות לא שווה את זה, שלא לדבר על הוראה פגומה של החומר.

קור רוח זה אומר לדבר בקול סמכותי ולא צעקני

כי היא אחראית על התלמיד והוא עלול לסכן את עצמו מחוץ לכיתה

את צריכה לומר פעם פעמיים משהו ואז להגיד "שמעת אותי?,"

1. המנהלים לא תמיד נמצאים

2. לא תמיד הם בעצמם סמכותיים

3. יוציא לך שם רע 

לא הוצאתי כמעט שום חומר מהאינטרנט, 95% הכנתי בעצמי וזה שעות של מחשבה ואז עיצוב במחשב וכד' ואחרי ההדפסה -גזירה, הדפסה, ניילון ושוב גזירה... נשמע לי קצת מופרך להשאיר את כל זה בבית הספר...

חשבתי אולי השנה להשאיר את החומרים ובסוף השנה איכשהו לקחת הכל אלי...

שאם זה נעשה מחומרים של בית הספר תשאירי את זה בבית ספר. אם בדרך כלל בסוף השנה, כל מחנכת לוקחת את הקישוטי כיתה והחומרים אליה הבייתה, שזה יגיע אלייך. את צודקת שזה מיליון עבודה, אבל בכל זאת... החומרים נלקחו מבית הספר וזה עלויות...

אם זה בשביל לשמור על הדברים ואח"כ להחזיר לבית ספר אז נראה לי שזה בסדר

ובכל זאת אולי כדאי לידע את המנהל

אם זה בשביל לקחת לעצמך כי את לא חוזרת לבית ספר הזה יותר אני הייתי משלמת על כל החומרים

ולוקחת את זה

אני גם מחפשת רעיונות.

יש הרבה מה לעשות עם זוגי ואי זוגי. למשל: סכום 2 מספרים זוגיים הוא זוגי... ולפתח משם (סכום של שני מספרים עוקבים, זוגי+זוגי+...וכמובן הסבר מה מאחורי זה).

באופן עקרוני הגישה שלי היא דברים שקשורים לחשיבה מתמטית ולא חומר של כיתה ג' או משהו כזה...

את מוציאה אותם בנפרד או מחפשת בשבילם תעסוקה לזמן שהם גמרו עבודת כיתה ומשעמם להם?

תשבץ לכיתות ג-ה (מתוך המקראה בעקבי הצאן לכיתה ד)

http://www.stories4kid.com/PAGE43.asp

http://www.stories4kid.com/PAGE52.asp

סיפור לחנוכה (מתוך המקראה בעקבי הצאן)

http://www.stories4kid.com/PAGE44.asp

הסיפור הנ"ל הוא רק בסיס. אפשר לתת לכיתות הנמוכות (ג-ד) להדגיש מילים שקשורות לאור (כולל חמה, אור ועוד),

לשאול שאלות ספציפיות על כל בית (למשל, זכר למה מדליקים את הנרות לפי בית I, למה דומים הנרות לפי בית II, מה הנמשל לפי בית VII. לכיתה ה לא לציין באיזה בית התשובה)

בכיתה ד-ה אפשר לדון במשמעות הסיפור ולשאול למה אוהב המלך ויתר על הסעודה

התשבצים מתאימים לי.

סיפור אולי יהיה שימושי אבל זה פחות מה שאני צריכה. זה מרגיש קצת "שיעורי" ואני צריכה משהו יותר "פעילותי" - כלומר למסיבה או למשהו כיף יותר.

בחשבון - אני צריכה שזה יהיה שיעור אבל יותר נחמד. רצוי משהו עם חשיבה ולא סתם תרגילים בצורת סביבון \ נר.

אני אסתכל גם אצל ריקי עמר לראות מה יש אצלה.

באופן כללי הדגש צריך להיות על חשיבה.

אפשר לעשות משחקים בעברית .

סולמות וחבלים /נחשים- לוח גדול או כמה קטנים . + משימות /שאלות לחנוכה .

בינוגו - מושגי חנוכה . / בינגו מילים שקשורות לחנוכה ולשאול שאלות והתשובות הם מהבינגו עצמו .

דף צביעה - דף אם מלים של חנוכה ומילים רגילות ,שיצבאו רק את המילים שקשורות לחנוכה ויצא משפט /ציריו .

http://www.kaye7.org.il/chanuka3.htm

או ה-ו.

שוב תודה לכולן. נחפש בע"ה

יש מלא. וזה קצת קשור לחנוכה....

יש שם דברים ממש נחמדים, שווה להסתכל ולבדוק אולי יש משהו שקשור לחנוכה...

1. כנ"ל באנגלית

2 פעילות חברתית כלשהי.

בע"ה אעלה לכאן את הממצאים בסוף.

http://alefefes.macam.ac.il/riddles/hanuka/?miun=2

לבי"ס יסודי.

משהו קל (כיתה ב') וקצת יותר קשה (כיתה ד' בערך)

ובכלל עד כיתה ו'.

תודה.

אפשר (וצריך) להעביר את המסר שיש כללים! זה בכלל לא אומר שאמרו לך שום דבר. אם מורה לא תיכנס עם כללים ברורים, גם התלמידים הלא בעייתיים, יהפכו להיות בעייתיים... כללים עם כל הכיתה, בלי קשר למי שאת יודעת עליו מה.

ענישה חינוכית, תלוי ענישה למה?

אם זה משמעת - מי שלא יוכל ללמוד בשיעור, יצטרך ללמוד בבית (וחשוב לשדר שזה לא עונש זאת תוצאה. את הלימוד הם יהיו חייבים ללמוד...)

אם זה רלוונטי למישהו פה מוזמנים לפנות בפרטי

בשמחה, כי זה מעניין אותי..

אתם חשובים שזה יהיה רלוונטי?

או משהו כללי יותר?

בס"ד ובהשתדלותי

שהדבר שיותר מפריע לך כעת הוא היחס של התלמידים שסביבך ללימודים, וכן היחס של המורים וההורים אליך - שהם חושבים שאתה לא מספיק משקיע ולא סומכים עליך כתלמיד.

אין ממש פתרונות קסם ליצירת מוטיבציה. אבל אפשר לנסות לקבל החלטה אמיצה בינך ובין עצמך שאתה:

א. נהנה מלימודי אנגלית - כל פעם שאתה מתרגל תחייך ותגיד לעצמך: אני לומד אנגלית, ולא רק שזה חשוב זה גם מעניין וכיף! אחרי המעשים, נמשכים הלבבות, וגם אם בהתחלה אתה לא באמת תהנה מזה - אם תתמיד אולי תצליח.

ב. מה שהמורים, ההורים והתלמידים עושים או חושבים עליך - לא משנה. אתה לא חייב להוכיח להם שום דבר. אתה תשתדל לעשות את הטוב ביותר בגלל שאתה חושב שזה חשוב ואתה רוצה להיות אדם אחראי. זה כולל כמובן, הקשבה בשיעורים - בלי קשר ליחס של שאר התלמידים. גם אם אתה התלמיד היחיד שמקשיב - תקשיב ואל תתייחס לסביבה שלך. מה שהם עושים עם עצמם לא אמור להשפיע עליך. אם זה ישנה את הגישה שלהם - מה טוב. ואם לא - זאת בעיה שלהם. אבל אני חושבת, שאם באמת תתנהג טוב - תקשיב בשיעורים, תשתתף, תכין שיעורי בית ולא תדבר/תשחק/תפריע (עד כמה שאתה יכול) - הם אמורים לשים לב שחל שיפור.

וחשוב שתגיד לעצמך שאתה לא תלוי בסביבה! ואם הם עושים דבר מסויים אתה לא מחוייב כלל לעשות את אותו הדבר! והאושר או המוטיבציה שלך לא תלויים באחרים - ומה שאחרים חווים זה עולם אחר שלא קשור אליך. זה לא קל לגרום לעצמך לחשוב ולהאמין בזה, אבל זה טוב שאתה לא תהיה תלוי בהתנהגות של אנשים אחרים כדי לעשות משהו.

ג. תתמקד בדברים אחרים שאתה טוב בהם. אם אתה טוב במתמטיקה, או ספורט, או מקצוע אחר, או שיש לך תחביב שהוא לא מקצוע הנלמד בביה"ס, תחשוב על זה, ותשקיע בזה, ותשמח בזה. זה יגרום לך להרגיש יותר טוב ולא להתמקד כ"כ באנגלית, שבאופן טבעי גורמת לך להרגיש רע.

ד. אנגלית היא שפה שנרכשת על פני זמן, ולכן צריך לתרגל אותה על-פני זמן מסויים. תתרגל בקצב שאתה יכול. אתה לא יכול להיות יותר טוב ממה שאתה יכול - ולכן אל תדרוש מעצמך דברים שאתה לא יכול. ייתכן שיש דברים שרק לאחר זמן מה תצליח להפנים, וזה בסדר. בבוא העת תראה את השיפור וההתקדמות שחלו.

ה. אנגלית היא שפה חשובה, בעיקר במדע ובמחקר, ובכל מיני דברים בינלאומיים. חוץ מזה, תמיד טוב לדעת עוד שפה.

ו. בהצלחה!

עליך לזכור שכדי להצליח במבחני הבגרות צריך בסופו של דבר לעבור בחינות. לא היום או מחר, אלא בכיתה יא או יב,

כך שהאידיאל הוא ללמוד בהדרגה ולהשקיע כל השנים, אבל גם למי שלא השקיע בעבר או שאין אפשרות מתאימה

בכיתה, עדיין הדרך לשיפור הידע ולהגיע לרמה טובה לבגרות- לא חסומה.

אני מציעה לחפש מורה פרטי שיקדם אותך, ואולי עם עוד חבר, כדי להוזיל את המחיר, אפילו בכמה שיעורים, כדי שתגיע לרמה הנחוצה. אפשר לבקש מבי"ס שיעורי תיגבור בקבוצה יותר קטנה, בתשלום, כך שזה יהיה מיד בסוף הלימודים.

או אם יש לך אופי חזק ותחליט שאתה באמת מוכן להשקיע ולהתקדם-

אני ממליצה לחפש אתר שתוכל להרשם דרכו וללמוד, או תוכנה שמתאימה ללומדי אנגלית.

בצורה הזאת תקבל יחס אישי ועידוד ועדיין יהיה הרבה יותר זול מאשר שיעורים פרטיים.

של רכס וגם באינטרנט בילקוט הדיגיטלי של מט"ח  (ממש מומלץ)

והספר בין השורות

אני מלמדת הבעה בתיכון

אבל בכל גיל-

לצאת מנקודה שמעניינת את התלמידים/ ות

בהצלחה

ולקחת של כיתה יותר גבוהה לא שייך כי הם ילמדו מיזה שנה הבאה.

יש לך שמות ספציפיים לספרים?

תודה

החומר בו דליל, אין מספיק הסברים.

הרמה טובה אבל בכלל בכלל לא נגיש ונעים לעין.

מאוד מבלבל את התלמידות (וגם קצת את המורות).

בין השורות רמה נמוכה אבל מאוד נעים וברור לעין..

הלוואי והם היו משתפים פעולה ליצירת סדרה איכותית באמת...

את מחפשת ספר לכיתה או ספר להכין ממנו

ואם לכיתה- דתי/ חרדי?

(די מתוסכלת מנושא הספרים בעברית בחטיבה)

הבנות שלי לומדות לומדים להצליח בגרסת "אמונה"

עצוב, יש לי 4 ספרים ואני עדין מסתבכת להכין שיעורים

גם אפשר להפיק תועלת...

לדעתי לחפש ספר אחר של חברה אחרת (לא זה הנלמד בכיתה) ולצלם ממנו את התרגילים המתקדמים יותר בכל נושא.

בהצלחה!

אם מדובר בכמה תלמידים למה לא לתת להם אפשרות ללמוד ברמה שלהם?

יש היום תוכניות במימון משרד החינוך לתלמידים מעל הסטנדרט (אצלינו בבית ספר יש תוכנית אמירים)

ויש בתי"ס שיש בהם תכניות כמו "אמירים" לילדים כאלו. (תבררי אם יש או אם  אפשר שיהיה)

אם לביה"ס שלך יש תקציב אני עובדת בבי"ס בכתיבת תכנית לימודים בחשיבה בכיתה ג' (חשבון או חשבון + הנדסה) וקצת גם לכיתות ב', ד', ה'.

וגם מלמדת מחוננים בגיל הזה.

בעבר עבדתי בתכנית אמירים.

(אזור מרכז)