והמשכתי לעבוד עם נוער..
ואז העבודה הכבידה עלי נורא, והיום אני עובדת בתחום אחר לגמרי..
ולא טוב לי 
אני רוצה ללמד, יש בי רצון גדול לחנך, להיות מורה (לא האמנתי אף פעם שאדבר ככה.. ) לילדים קטנים..
אם מישהו יודע על משרה לשנה הבאה -באיזור ירושלים וסביבתה, אשמח לשיתוף.
קשה לי מאוד למצוא בדרך הרגילה (שליחת קו"ח..) אז אולי מפה יהיה איזה שליח לישועה..
בהצלחה לכולם..
אני יודעת מניסיון שזה מאוד קשה ומייאש. תנסי שוב ושוב. גם מקומות שכבר שלחת בעבר...
תנסי לחשוב אם יש מישהו שאת מכירה שיכול לעזור לך בקשרים... מורה שאת מכירה (אפילו בקשר עקיף) שתוכל לתת ביד את הקורות חיים שלך או להגיד מילה למנהל שיזמין אותך לראיון.
ב. את יכולה לבוא אלי לאישי, יש לי מידע על בית ספר שמחפש (לא יודעת מה מצבם היום, אבל לפני כמה שבועות הם לא היו סגורים על שנה הבאה...)
בלי כוחות לזה..
ב. אבוא, תודה
קחי בחשבון שבאיזור ירושלים ממש קשה למצוא!
באתר של הסתדרות המורים (אאל"ט) יש דרושים
הרוב באיזור המרכז ודרום
אולי שווה לך לעבור דירה בשביל זה?
שוברת גליםמורות.
מעניין או שזה מידי רחוק?
תוכלי לספר לי?
מדובר בבית ספר "שירת חנן" בגוש עציון.
לא יודעת מה עכשיו לפני חודש\ חודשיים חיפשו שם מורות.
הצוות כולו רק נשים הכיתות מעורבות עד כיתה ג'.
בכללי- בית ספר טוב מבחינת משמעת וד"א ודי קל לעבוד שם.
(מנסיון של חברה).
המספ'- 02-9309480.
בהצלחה רבה
מחפשים מחנכות.
בי"ס ממלכתי.
אם תרצי עוד פרטים- באישי בשמחה
אני עומדת לסיים בעז"ה את התואר הראשון (בכימיה) ומבחינת הת. הוראה נשאר לי שנה הבאה ללמוד יום-יומיים בשבוע.
הבנתי שאפשר ללמד גם תוך כדי השלמת הת. הוראה.
אז איך מוצאים עבודה? מה צריך לעשות (חוץ מלהתפלל ) והאם זה מאוחר מדי להתחיל לחפש רק עכשיו?
תודה מראש!
ובאינטרנט חיפשתי במודעות דרושים אבל מאד ריק שם המשרות להוראה....
תודה
מישהו יכול לעזור לי???
-מיואשת-
מבט קדימהבס"ד
אני צריכה כמה שיותר סיפורים על מורים ששינו חיים ע"י מעשה או התנהלות מסויימת.
רק שתכתבו על המקרה.
כמו לדוגמה: מורה שהתייחס לתלמיד מסויים שאף אחד לא שם עליו ובזכות זה... וכו' וכו'....
אין לאף אחד רעיון???מבט קדימהלא זוכרת בע"פ.
בעצם אני כן זוכרת אחד..אבל זה ארוך
אן לא תשיגי ספרים תגידי לי
בס"ד
יש שם המון הצעות עבודה
א-ו זה שכר אחד
ז-ח- אחר.
ותיכון כמובן.
כיתה מקדמת או כיתה שיש בה מספר מסויים של תלמידות שעברו ועדה , יש עליה קטנה של כמה אחוזים בודדים.
טוב אחרי שכתבתי את כל זה אני רואה שאין קשר בין השאלה לתשובה 
אני משאירה בכל אופן אולי זה יעזור למשהי
בהצלחה רבה רבה!
יש טבלאות שכר, ודרגה שנקבעת ע"פ וותק והשכלה (לאו דווקא תארים- בעיקר גמולים)
והשקלול של הדרגה והוותק בטבלה המתאימה- קובע את השכר.
את יוכלה להתבונן באתר של הסתדרות המורים.
בעלי למשל עם תואר ראשון אבל טרם סיים את תעודת ההוראה- לכן נקבעה לו הדרגה המינימלית באופק- למרות וותק של 10 שנים.
הגמולים שנעשו לפני לא נספרים לצורך שכר.
ושנות הוותק נחשבות לו כבר עכשיו.
אמרו לי שכשתהיה התעודה זה יכנס!!!טאבולה ראסה
יש לי מוסמך, אבל לא מקבלים לזה בפועלך תעודה, אני לומדת לבכיר, עשיתי השנה 4 גמולים, זה לא יחשב לי בשנה הבאה?
מה אתן מביאות לתלמידות ביום הבגרות (צופר/ ממתק)?
מה אתן כותבות ליד?
איזה מקצוע?
נועם הלכיתה חלשה במיוחד
כתבתי משפט
אני מתפללת שתצלחנה בבגרות בלשון
וניתחתי תחבירית
(משפט מורכב, פסוקית וכו)
וצרפתי משהו טעים
תזכורת של הרגע האחרון...
של מילוי מקום.
מילאתי מקום השנה בכל מיני בתי ספר בארץ.
איך אני מקבלת על זה בחופש?
וההתלבטות שלי:
אם אני אמשיך למלא מקום ממש עד החופש - זה נותן לי משהו נוסף?
מי יקבל את החופש - אני או המורה שאותה אני מחליפה?
הלוואי שתענו לי, נפשי קצה במילוי המקום הנוכחי ואני ממשיכה בשביל המשכורת...
רוב תודות!
אני חושבת שאת מקבלת את החלק היחסי שעבדת.
לדוגמא עם עבדת השנה 3 חודשים מתוך 10 (של שנת הלימודים) אז את מקבלת בחופש 3/10 (3 עשיריות) מהמשכורת שקיבלת במשך השנה.
ככה שמעתי, אני לא יודעת בוודאות. מציעה לך לבדוק שוב.
ולגבי העבודה עד החופש אין לי מושג...
בהצלחה!
אמא לכמה...את אמורה לקבל את החופש אלא אם כן המורה מאריכה וחוזרת ביום שלפני כדי שהיא תרוויח את החופש.. (נפוץ ביותר)
אם את עכשיו עושה מ"מ למורה שהאריכה חופשת לידה תבדקי איך את משולמת כי יכול להיות שהיא מביאה ימי מחלה וכד' ואז משלמים לך לפי שעה ולא תקבלי בחופש..
בהצלחה!
אל תרגישי לא טוב על כך שעוד לא מצאת משהו מסודר!
את ממש ממש לא היחידה!
רוב המורים לא מוצאים בשלב הזה עבודה מסודרת.
צרת רבים זה לא ממש נחמה כידוע
אבל לפחות אל תרגישי רע עם עצמך!
אם את יכולה ללמוד אנגלית הבנתי שיש בזה יותר ביקוש!
תגשי למשרד החינוך למפקחת של אנגלית!
ממש בהצלחה!!
ותקחי בחשבון שבירושלים יותר קשה למצוא עבודה..
שלום לכולם..
אני רוצה בע"ה שנה הבאה להתחיל ללמוד חינוך במכללת חמדת הדרום למי שמכיר
אני עושה תואר בתנ"ך או ספרות , ותעודת הוראה לגילאי יסודי
יש לי שאלה..כמה זמן יקח לי לסיים את התואר והתעודה כולל שנת סטאז'?..
תודה
דווקא זה מקצוע מאוד מתגמל, בעיקר עם התוכניות החדשות.
אני לא חושבת שזה שוחק יותר מכל עבודה אחרת.
באיזה עוד עבודה יש לך חופש עם הילדים שלך, את לא עובדת חודשיים רצוף בשנה ומקבלת שכר על זה, ושעות העבודה הרבה יותר נוחות מעבודות אחרות.
בעיניי, אם את אוהבת את זה- לכי על זה. לכל מקצוע יש יתרונות וחסרונות.
זה נכון שבאופק חדש מקבלים יותר ממה שהיה פעם, אבל עדיין יש המון דברים שלא מקבלים עליהם!
ולגבי השכר שמקבלים בחופש - מחלקים את השכר של המורים ל12 חודשים, אז כל חודש את מקבלת פחות, ובחופש את גם מקבלת... זה לא שאת לא עובדת! ומה עם כל הימי הערכות, ישיבות סיכום שנה והדברים שצריך להכין לכיתה בחופש??
מרגישים שאת לא מורה.
ההוראה היא מקצוע שוחק בטירוף, זה מקצוע ש- 9 וחצי חודשים בשנה בא על חשבון הילדים הפרטיים מבחינה רגשית ולימודית.
האם החופש עם הילדים שווה את זה? בכלל לא בטוח.
אז למה אני מורה?
כי אני אוהבת את זה.
כדאי להיות מורה? לא! אלא אם כן את מורה פרטית.....
השאלה אם זה מתאים לך, את אוהבת את זה ואת חושבת שיש לך מה לתת.
מעתיקה לך משהו שכתבתי בעבר במקום אחר, אולי זה לא עונה לך במדוייק, כי זה מתייחס לשאלות ששאלו שם, אבל זה באופן כללי על הבחירה ללמוד הוראה.
מה שחשוב זה שאם את הולכת לזה כי זה מקצוע כדאי, אז זה ממש לא בטוח כדאי. בהייטק את יכולה להרוויח הרבה יותר, אבל השאלה מה מתאים לאופי שלך! (וכן, למרות כל הקשיים, החופשים בחגים הם מתנה...)
בהצלחה ובחירות טובות.
קודם כל זה מאוד נכון, קשה למצוא עבודה, בעיקר באיזורים מסויימים. היום עם כל השינויים, אפילו יותר קשה למצוא עבודה...
זאת עבודה קשה מאוד, גם פיזית, יש המון עבודה מעבר לשעות של העבודה... (ואני לא יכולה להבין איך אפשר לגמור חצי מהעבודה בשעות שהייה שיש)...
וגם נפשית- זאת עבודה שואבת. מאוד. יש לך בעיה עם תלמיד, את סוחבת את זה כל היום, זה לא מרפה...
זה נכון שיש יותר חופשים ממקומות עבודה אחרים, אבל לדוגמא, אם אני רוצה סתם לקחת יום חופש כדי לעשות קניות, בהוראה זה מאוד בעייתי, לעומת מקומות אחרים שיש לך מספר מוגבל, ואת בוחרת מתי לקחת אותם. היו כמה פעמים שהבת שלי הייתה חולה, אבל כבר תכננתי דברים עם הכיתה, וידעתי שאני לא יכולה פתאום להודיע שאני לא מגיעה, אז אפילו שלפי החוק יכולתי לא להגיע, זה נהיה יותר מסובך.
זאת עבודה שאת לא יכולה לאחר בכמה דקות ויסתדרו בלעדייך...
ולדעתי היא גם לא מאוד מתגמלת. ויש הרבה דברים שלא מקבלים עליהם. תלוי יאפה את עובדת אבל לדוגמא אם את בביה"ס דתי יש תפילה בבוקר שהמורה צריכה להיות, מישהו משלך לך על הזמן הזה? בבתי ספר יסודיים ואולי גם בתיכוניים יש תורנות חצר בהפסקות, זאת הפסקה אחת פעם בשבוע, נכון, אבל משלמים לך על זה? משלמים לך על הפסקות אוכל שאת צריכה להשאר בכיתה? ממש לא!! וזה בלי כל הישיבות, ימי הערכות, הזמן שלוקח להכין שיעורים, לבדוק מבחנים, לדבר עם הורים, השתלמויות וכו'... זה רק הדברים הקטנים מה שכתבתי...
אבל - אני מאוד נהנית בעבודה שלי!! אני מרגישה סיפוק עצום במה שאני עושה. טוב לי, אני שמחה בעבודה שלי. אני מרגישה שזה מה שמתאים לי ומה שטוב לי. אני עובדת כמו חמור, אבל מרגישה שאני ממלאה את עצמי....
לא הייתי רוצה ללכת למקצוע שמרויחים בו טוב אם לא הייתי שמחה לקום לעבודה בבוקר. הכסף לא שווה את הבריאות הנפשית שלי!
אני לא רואה את עצמי מצליחה בשום מקצוע אחר, והתחושה הזאת של ההצלחה (וב"ה חוויתי אותה הרבה לאחרונה) ממש גורמת לי הרבה שמחה וטוב, ורצון להמשיך ולעשות עוד.
כשאני עובדת בשמחה, אני לא סופרת את כל השעות הטכניות שלוקחות לי להכין דברים, אני עושה את זה באמת באהבה וכדי להצליח. אני מרוצה מאוד מהעבודה שלי, והלוואי שאני אשאר כל החיים ככה.
אני לא מכירה אותה, ואני לא יודעת מה היכולות שלה. אני יודעת על עצמי שלא הייתי בוחרת במקצוע אחר. נראה לי שהיא באמת צריכה לאהוב את זה, ולהגיע לזה מתוך תחושת שליחות.
וכמו בכל דבר- יש מעלות וחסרונות מבחינת כדאיות:
מצד אחד- מורה עובד נטו רק כתשעה חודשים בשנה ומקבל משכורת שנה שלמה,
מצד שני- המשכורת לא מאוד גבוהה,
מצד שלישי- העבודה מאוד תובענית ולוקחת הרבה מעבר לשעות העבודה עצמה...
כמו שכתבו,רק במקצוע הזה יש חופשות... כך שאם זה חשוב לך זה שיקול מהותי.
בנוסף, המשכורת לא רעה בכלל (אא"כ את משווה להייטק/ מגזר פרטי אבל אז את מקבלת את כל החסרונות האדירים שיש שם)
ואם את גם אוהבת את זה אז לדעתי אין לך בכלל מה להתלבט..
לגבי אופק חדש. דבר ראשון, את לא מחוייבת לעבוד במשרה מלאה. דבר שני, השעות שהוסיפו הם בעיקר פרטניות כך שזה הרבה פחות קשה להיות מול כיתה ואת יכולה גם לנצל את השעות האלה לדברים שבכל מקרה היית מבזבזת עליהם זמן בבית.
הוראה זה מקצוע שוודאי לא כדאי ללמוד אותו.
בקיצור, זבל של עבודה. מורים בקושי מתלוננים משתי סיבות:
א. הם התרגלו לעבוד בכאלו תנאים. גם הם וגם כולם מסביבם עובדים באותם תנאים.
ב. יש הרבה נשים שמאוד רוצות לשלב עבודה וילדים וזו העבודה היחידה שאת יכולה לסיים בשעות כמו 14:00-15:00 ולחזור לילדים (כמובן שאחרי שהם הולכים לישון, במקום לסדר את הבית ולנוח מיום עבודה מעייף את צריכה לשבת להכין את כל מערכי השיעור לקראת מחר. לשם הכנת דפי עבודה: שיטוטים אינסופיים באינטרנט, הקלדה עד שעות מאוחרות, הדפסה של הדפים, קריאת שמע ולמיטה)
יש לנו מכר שגם הוא וגם אשתו מורים. הם הולכים לישון כל יום ב 2-3 בלילה. והם ממש לא מסוג האנשים שאת יכולה לומר עליהם שהם לא זריזים מספיק או שהם מורחים את הזמן. שניהם חרוצים וזריזים ובכל זאת אלו השעות בהם הם מסיימים להכין מערכי שיעור (שניהם מורים ביסודי, אחד מהם מחנך ואחד מהם מרה מקצועי, כך שאת רואה שזה לא משנה מה אתה, זה תמיד לוקח מלא זמן).
אני למדתי את זה בגלל שלא יכולתי לעמוד בשכר לימוד רגיל ושם היו לי מלגות. כעת קיבלתי סכום כסף ואני בלי היסוס פונה להסבה מקצועית בע"ה.
בקיצור, הוראה הולכים ללמוד כי אוהבים את זה ולא כי זה כיף/נוח/מתגמל, כי זה לא !!!
אם את אוהבת את זה, לכי על זה. אבל אל תלמדי את זה סתם כי את מתעצלת ללמוד משהו רציני. חבל שתעשי תואר ותפרשי אחרי שנתיים.
בהצלחה.
א. ממש ממש אי אפשר להשוות את זה להייטק. (מספרת לך את זה בתור אחת שהתחילה להיכנס לעיניינים שם..) . אני יכולה להגיד לך שבערך כמחצית מחברותיי הלכו ללמוד את המקצוע וכיום רובם בכיוון של הסבה להוראה כי השעות בהייטק הם פשוט לא נורמליות (ושלא נדבר על היחס לנשים בהריון, לידות וכו'). אא"כ עובדים במשרדים ממשלתיים אבל אז העבודה משעממת בטירוף...
אגב אחיות מקבלות הרבה פחות (בהנחה שהן לא עובדות לילות/שבתות). ואפילו רופאים רגילים לא מקבלים יותר ממורים,
עובדי בנק (אא"כ אתה בתפקיד בכיר כלשהו) גם לא מקבלים יותר. אז איזה מקצוע כן מתגמל?
אולי אם אתה רואה חשבון/עורך דין שמצליח לך... וגם כמובן הייטק. ואז השאלה מה חשוב לך יותר- תנאים נורמלים או משכורת?
ועודמשהו שאולי חשוב- אני כותבת את זה בתור מורה בתיכון אז אולי זה לא כמו יסודי....
אני אומר את זה, כי, יש אנשים שסתם פתאום נזרקו ללמד בכיתות בבי"ס...
והילדים שלנו כיום דורשים המון המון תשומת לב ואהבה....
ואם המורה אינו מסוגל לאהוב את המקצוע, תלמידיו ירגישו בחסרון שלו...
ואז - גם הוא ייצא נפסד, וגם כמובן - התלמידים...
וחבל עליהם...
בהצלחה...
נ.ב.
לדעתי השאלה האמיתית שצריכה להישאל כאן בפורום...
"מה התלמידים ירוויחו - אם אני אהיה מורה?"
"מה התלמידים ירגישו - כאשר אני לא אוהב את העבודה...?"
כל ההתלבטויות האחרות - של כסף, והרבה עבודה, וחופש, ותלמידים מעצבנים... - לא ראוי ולא נכון...
אל תשכחו - גם אנחנו היינו מעצבנים...(לפחות אני בתור תלמיד..)
וגם התלמידים שלנו גולשים כאן, ורואים מה באמת אנחנו חושבים בעבודה...
ורוצה לקום לבוקר עבודה לעשיה.
כמו שאת/ה רואה הדעות ממש חלוקות
תלוי למה את/ה מתחבר
וצריך לדעת שצריך המון מסירות להוראה!
איזו כיתה לימדת?
שנה ראשונה?
והם הצליחו בשנים הבאות לגשר על זה.
צריך לחשוב למה היה סיוט? מה הנקודות שהפריעו?
ומפה רק לעלות...
יש עם מי להתייעץ לגבי ההמשך?
שנה ראשונה- קשה קשה קשה
ועוד שנה מעוברת.
בכ"מי לא חושבת שכדאי להתאייש כ"כ מהר, אם התחברת מלכתחילה למקצוע ורק עכשיו התלמידים "הוציאו לך את המיץ" לדעתי כדי לנסות עוד שנה שנתיים, ולקוות לטוב
הרבה הצלחות
גם לי שנה ראשונה וסיוט לא נורמלי.
לא ידעתי שאני יכול להגיע לעומקי דכדוך כאלה.
אפילו התפטרתי לקראת סוף השנה וקיבלו את ההתפטרות שלי, היו לי כמה ימי שמחה עד שהודיעו לי שאין כרגע מחליף ושאגרור עד סופה ...
כל השנה יריתי לכל הכיוונים ניסיתי כך וניסיתי כך. והעסק רק החמיר מנסיון לנסיון...
אבל הכי קשה היו לי שני דברים: ההשפלה של תחושת חוסר אונים מול חוצפה וזילזול.
ותחושת התסכול והכשלון במחשבה "מישהו אחר היה עושה את זה הרבה הרבה יותר טוב ממני."
עד כאן הסבל שעברתי בתמצית הכי קצרה שבעולם. (לא כתבתי על אמא שבשיחת טלפון הראשונה ביננו שבוע אחרי תחילת העבודה הודיעה לי שאני צריך רטלין... או אמא אחרת שכתבה הודעה למנהל שבה "שירות ותשבחות" עלי ובטעות שלחה אותה אלי....)
אם כי אחרי הכל ב"ה בא לי שינוי אמנם מאוחר קצת... אבל לקראת סוף שנה קראתי את הספר של הרב ארוש "בואו שעריו בתודה" ולמרות שאני לא הבי ברסלבר שבעולם הוא מאוד עזר לי.
העקרון הוא דברי הגמרא "בכל מידה ומידה שהוא מודד לך הווי מודה לו מאוד מאוד" להגיד תודה לה' על כל דבר טוב או רע כי הכל לטובתינו.
התחלתי עם זה וזה פשוט שינה לי את כל התחושה.
תלמיד מתחצף - אני אומר בשקט לעצמי (או יותר נכון לה') תודה ה'!.
המנהל צופה בי איך אני לא משתלט... - "תודה ה'".
אין לי חשק לקום בבוקר... - תודה ה'.
הנקודה הפסיכולוגית כאן היא שאני לא נותן מקום לתחושת המאבק עם התלמיד החצוף, אלא אני מול ה'. לא נותן מקום לתחושת התסכול, אלא בפעולה שקיבלתי על עצמי לעשות - להגיד תודה.
המוח לא יכול לחשוב שתי מחשבות ביחד והלב לא יכול לחוש שתי תחושות ביחד ועלינו לנצל זאת.
מאז שהתחלתי עם זה - אני הרבה יותר רגוע ושליו.(תודה לה'...)
תלמיד מתחצף - אני לא במאבק איתו בכלל ולא כועס עליו, אני עסוק מידי בשביל זה... אחרי השניות הראשונות שבהם אני עסוק אז אני מגיב לענין. גם התלמידים קולטים שהחוצפה לא מוציאה אותי מהכלים ופחות מתחצפים.
היה לי קטע קצת מוזר, כל כך נהנתי מהקטע שיום אחד חיכיתי שתלמידים יתחצפו כדי לעשות את ההיפוך הנפשי הזה.
במחשבה שניה הבנתי שבעצם כל הברכות זה כל הזמן להגיד תודה לה' על הטובה ועל הרעה ועל כל דבר, אז לא חייבים להיות דווקא בשיטת ברסלב בשביל זה.
לא יודע אם זה מתאים לכל אחד אבל לנסות כדאי.
אני חושבת שמה שהחזיק אותי במקרים של תלמידים חצופים או שובבים
זה ההתנקות מכך שמעשים שלהם מופנים כלפי.
הרי הם לא עושים את זה כדי להציק ל-י
הם עושים את זה כי הם
לא רוצים ללמוד
משעמם להם החומר
קרה להם משהו היום
הם עצבניים
יש להם חברים והם רוצים לעשות איתם שמח
ועוד אלף ואחת סיבות
כל הסיבות האלה לא מופנות כלפי אישית.
ברגע שאתה מרגיש שאתה קצת שונא תלמיד כדאי לך להזכר שהוא ילד!!
הוא לא עושה את זה נגדך
אתה אפילו יכול לצחוק מזה ולומר- שזה מצחיק שהוא חושב שהוא נלחם בך.
תזכר איך זה שאתה בעצמך היית ילד...
לא היית עושה שטויות?
כי זה מגניב, כי זה צחוקים, כי לא היה לך כוח למקצוע..
ואחרי שאתה צוחק מזה אתה הרבה יותר משוחרר
גם כשאתה מטפל במעשים ומעניש אתה מעניש את המעשה ולא את הילד
ואתה מסיבר לו עד כמה שאתה מחכה לראות אותו לומד כמו שצריך
ושאתה אוהב אותו.
צריך לשבור את ההתכסחות כמה שיותר מהר
אפשר גם להצטרף לתלמידים בהפסקה, לשחק איתם להשתולל איתם לצחוק איתם..
בהצלחה ממש!
בעיקר:
ההתנקות מכך שמעשים שלהם מופנים כלפי.
הרי הם לא עושים את זה כדי להציק ל-י
הם עושים את זה כי הם
לא רוצים ללמוד
משעמם להם החומר
קרה להם משהו היום
הם עצבניים
יש להם חברים והם רוצים לעשות איתם שמח
ועוד אלף ואחת סיבות
כל הסיבות האלה לא מופנות כלפי אישית.
שאני לא יודעת אם הוא טוב לי....
רציתי סרטון שקשור לי"ם בכללי, או כחיבור למלחמה על שחרור ירושלים...
כמובן שהרעיון הוא לחבר את התלמידות ליום ירושלים...
ב"ה
על מלחמת ששת הימים
המצעד הצבאי שאחרי מלחמת ששת הימים
וזה פרק של התוכנית קשת ענן של החינוכית לכבוד יום ירושלים
מקווה שעזרתי
סרטון על ירושלים
יום ירושלים בריינפופ
http://www.brainpop.co.il/
הר הבית בידינו
סרטון בנושא ירושלים, אתרים, סמלים וכו'
התלבטות בין 2 מקצועות.
תודה.
מתלבטת בין שניהם..
זה ממש שונה..
בחנ"מ זה פחות ילדים וזה הרבה יותר אישי
בגן את צריכה להשתלט על קבוצה גדולה ואת מלמדת את כולם אותו דבר..
שאני מתחברת בעיקר לגילאי גן וכיתות א',ב'.
אבל אני בעיקר מתלבטת בגלל שהדבר הסופי שבו אני רוצה לעבוד,
זה הוראה מתקנת(חנ"מ) או גננת שיח.
יש פה אולי מישהי שלמדה אחד מהם?
אולי אם אדע יותר פרטים זה יעזור לי להחליט.
גננת לחנ"מ זה תואר משולב של חנ"מ וגן
(במקום הרגיל חנ"מ ויסודי)
והוראה מתקנת זה מסלול של חנ"מ+יסודי
אבל זה ממש בססי ואם את רוצה להתקדם אז בעיקרון צריך לעשות בזה עוד קורסים
והוראה מתקנת לא נותנים מהר בכלל
בדר"כ שומרים את המשרות האלה למורות שנמאס להן כבר לחנך
(אולי בשנה הבאה יתחילו להיות יותר משרות בגלל ועדת דורנר..אבל הכל עדיין מעורפל)
והעבודה מעשית שלי היתה בגן שפה- בדיוק בגילאים האלה (דווקא אני רציתי מקום אחר, אבל לא יצא)
אם את רוצה הוראה מתקנת או גננת שיח תדעי שממש קשה למצוא עבודה בזה. (זה מה שאני מחפשת, ולא ממש קיים)
ואם כבר מקבלים זה רק בנות שלמדו חינוך מיוחד (ולא הגיל הרך)
מי שלומדת הגיל הרך- זה להיות גננת\מורה לכיתות א'-ב' ולא הוראה פרטית.
בכל מקרה מומלץ ללמוד עוד חוג אם לומדים חנ"מ (וברוב המכללות זה גם חובה) כדי שאם לא יהיה לך מקצוע בחנ"מ תוכלי ללמד את מה שלמדת בחוג הנוסף. תבדקי איך זה במכללה שאת עומדת ללמוד בה.
קודם כל את צריכה להיות בקורס של שנת סטאז-
שזה ומר מפגש פעם בשבוע
וגם מישהו שעוקב אחרי הדוחו"ת שלך.
את צריכה שתהיה לך מורה חונכת- להפגש איתה כל שבוע לשעה ולדבר.
את מועדי הפגישות ועל מה שדיברתן את כותבת בדו"ח חודשי (ומשלמים לחונכת, לא את)
בנוסף, את צריכה שהחונכת תצפה בך ב4 שיעורים והמנהל ב2 שיעורים במשך השנה
והם צריכים למלא עלייך דו"ח באמצע שנה ובסוף שנה- ולומר אם עברת את הסטאז.
את צריכה ליידע את המנהל
ולעבוד לפחות 10 ש"ש למשך חצי שנה
תלוי מה המקצוע. כדאי לך לברר במכללה שלמדת.
אני לא יודעת, אבל נראה לי שכדאי מאוד בשביל המשכורת לסיים את זה (וגם בשביל כל הפרצדורה...)
ציליגילימימי!!
ברכות
בהצלחהאם-אםאחרונההעולים הינם ממדינות רווחה.
אני רוצה לחבר אותם בנשמתם לירושלים, לכן אני לא רוצה לבנות איתם כותל (אומנות) או לתת להם מידע (כמו רביעיות על שערי ירושלים)
אני מחפשת משהו פיצוצי שיתאים לילדי בי"ס יסודי.
יש רעיון למישהו?
לשאלה- כי היא בתוך שירשור אחר.
בהצלחה!
כדאי דוקא לבנות או לקשט בית מקדש, לא?
רבעיות ירושלים,
כדאי להכניס את מרכז העולם, כל התפילות מכוונות אל.., תפילות מקהילות שונות בגלות שתמיד חלמו על ירושלים,
היכן בתנ"ך, מעקידת יצחק והלאה...
אם תחברי ברגש ובהתלהבות לעומק ולעוצמה של קדושת ירושלים,
זה הכי ייחרט להם וייזכר.
מידע מעניין הוא גם טוב, אך נשמר בזכרון לפחות זמן.
העיקר חוויה עוצמתית.
ומספיק שאת תלמדי בהתלהבות כדי שתהיה עוצמה.
בהצלחה!
וכל הכבוד!!
כשאומרים "ילדי רווחה" , מתכוונים לילדים הנמצאים במצוקה כלשהי
שמשרד הרווחה - שמשמעות שמו, המשרד שדואג לרווחה- מצב של רווחה= מצב חיובי - מספק למשפחותיהם שירות.
כשאומרים עולים ממדינות רווחה מבחינה לשונית הגיונית הכוונה שצריכה להיות היא למדינות שהיהודים חיים בהם ברווחה כלכלית או רווחה כלכלית יחסית כמו ארה"ב, קנדה, צרפת, בלגיה וכו'
כשמדברים על עולים ממדינות כמו פרו, קולומביה , אתיופיה, הודו וכו', צריך לומר עולים ממדינות מתפתחות.
למה התכוונת...?
בס"ד
תודה!
כל דבר כזה יכול להוסיף...
אם יהיה שם הרבה דברים אז כשנבוא לחפש שיעורים, נחפש קודם שם..
