פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1115)

נראה לי שיש מענה כאן (לא עברתי על הכל):

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3666154,00.html

לא יודעת אם זה נכון אבל שמעתי פעם שגם אם גוי מסתכל על היין אסור

נכון או לא? 

ואושר תודה רבה! דיי עזר אבל לא ענה לי על השאלה  

בעזהי"ת.

ואם לא שמעתי על זה, כנראה שאו שזו הנפצה, או שזו החמרה.

בכל מקרה זה לא אמור להפריע לך

בס"ד

יש לי דודים חילונים (נו מילא, כמו לרובינו בערך), אבל יש לי גם גויים.

משפחה זה משפחה וזה שאמא שלי התגיירה לא אומר שהיא תנתק את הקשר עם המשפחה שלה, או שלא תזמין את אח שלה ואשתו והילדים אלינו- שבתות, חגים ענינים- אז נכון שזה קצת בעיה, אבל אפשר להסתדר.

לא שמעתי אף פעם שאסור לך לאכול איתו על אותו שולחן- מה, תשימי לו שולחן בצד?!

יין אסור להם לפתוח- והיה לנו עם זה בעיה- הם באו לליל הסדר ואבא שלי היה חולה ממש, הוא לא יכל לדבר, לא לזוז, ממש ישב כל החג ולא זז מהכיסא- והוא זה שפותח לנו הכל- בקבוקי יין, צנצנות, וכ"ו- הוא לא היה במצב של לפתוח משהו, בקושי להרים מזלג, ובליל הסדר, כמו בליל הסדר- עם המוני אנשים בבית- פותחים כמה פעמים בקבוקים, והיו בקבוקים שאמא שלי לא הצליחה לפתוח אז היא קראה לי "לעזור לה במטבח" ודוד שלי החמוד בא גם כן לעזור, וראה שאנחנו לא מצליחות לפתוח בקבוק יין מסכן אז הוא בשמחה- "בואו, אני אפתח את הבקבוק..." -אני ואמא שלי לא ידענו איפה לקבור את עצמנו

בעזהי"ת.

תעדכני כאן מה הרב אמר..

ואם הוא לא יענה לך עד שבת, יש לי אחלה רב שאני יכולה לתת לך את המספר שלו, הוא עונה על כל שאלה! מוזמנת באישי

יש פה כמה בעיות בעכו"ם:
 

- אסור לשתות מהיין שהיא נוגעת בו.

- דברים שלא נהוג לאכול אותם כשהם חיים (בשר, ביצה, אורז, מיני דגן) אסורים באכילה אם התבשלו ע"י עכו"ם.

- כלים שעכו"ם בישל בהם – נאסרים בשימוש, עד שיוכשרו על ידי הגעלה.
 

הייתי מציע לך לבדוק בכל זאת, אם החברה של בן דוד שלך התגיירה או לא.

בנוגע לשבת באותו שולחן, אני מברר.

לדוגמא נגיעה בלי לנענע את הכלי לרוב הדעות לא אוסרת..

וגם אם הנגיעה לא הייתה מכוונת או שהגוי לא ידע שזה יין, היין גם לא נאסר..

א. אריאל - זה לא סתם גויה, זאת סינית שהם עובדי עבודה זרה, במקרה שלה אני לא בטוחה אני צריכה לבדוק אבל בכל זאת אני שואלת, אם היא לא מאמינה בדברים האלה - זה כבר דברים שחלים על גוי רגיל [כמו היין שציינו פה]

ב. במקרה שלך הייתם מודעים לזה כל המשפחה והשתדלתם וכו',

אצלנו להזכירכם זה כולם חילונים וזה לא אכפת להם, ואם אני אגיד להם את זה אז התגובות שאני אקבל יהיו "איזה גזענית" (במקרה הטוב) 

ג. קול צופיך - אם היא הייתה מתגיירת/בתהליכים הייתי יודעת מזה 

ד. היא לא מבשלת או משהו...רק באה

ועוד הערה לדבר השני שאמרת (לגבי אכילה של דברים שלא נהוג לאכול אותם שהם חיים) היא כמו שכבר אמרתי סינית...יכול להיות שיצא לה לאכול כבר דברים חיים שרוב העולם לא אוכל...נחשב גם?

ותודה לכולם!!  

למרות שעכו''ם זה 'עובדי כוכבים ומזלות', בהלכה זה מתייחס לכל גוי שהוא.

גם למוסלמי שלא נחשב לעובד עבודה זרה אסור לבשל לישראל או לגעת ביין.

(למרות שיש זרמים באיסלם שאפשר לכנות אותם ע''ז ממש, אבל זה לא קשור...)

מעניינת מאוד הסוגיה הזאתי.

שאלתי את הרב צבי פרבשטיין (תודה רחלקה )

הוא אמר לי שמותר לאכול איתה על אותו שולחן ואין בעיה עם זה כי היא נמצאת בבית שלנו ולא אצלה

ובקשר ליין - כמובן להשים לב שהיא לא נוגעת בו, אם היא נוגעת לא לשתות

תודה לעוזרים! אשריכם!!  

אני בכלל חושב שזה לא חוקי לגבות כסף. זה חוף עירוני, לא פרטי ולא שייך לאף אחד.

אם באמת אסור, הם לא יראו ממני שקל. שוד לאור היום.

מוטב ללכת לכינר.

אל תשנו ליד הכנרת. באמת שזה לא חכם. תמצאו מעין יפה שדורש קצת הליכה ברמת הגולן- ברכת האירוסים, לדוגמה,- ותשנו שם. בדוגמה הספציפית גם לא צריך פלציבים וכו' כי יש שם אחלה מצע של עלים. לאחר השעה שבע כל המעינות מהסוג הזה מתרוקנים מאנשים- ונשארים שלכם.

עדיף מהכנרת בגלל ש:

זול.

לא צריך לעלות ולרדת מהגולן.

לא לח ומגעיל (כמו הכנרת)

בלי יתושים (בדר''כ כלל. תלוי במיקום)

בלי כל עם ישראל.

שקט.

מים קרירים ולא חמימים...

שקט.

בלי לחות.

אני נכנסתי אליו בחינם לא גבו כסף בכלל...

לא צריך לשלם.. הכניסה היא חופשית גם זה בכלל חוף משפחות..

חתיך!!

תשובה רצינית- עם סכין שהלהב שלה עבה יותר, ככה יש פחות סיכויי שזה "ייגלוש" לכיוון היד..

יותר ניסיו"פ.. לא?

חותכת לפני זה (רבע ס''מ? שלא יחליק) ואז תשעני את המשקל שלך על התפו''א. 

בדוק ומנוסה.

נמשלה הלשון לחץ, שאם ישלוף האדם

חרב בידו להרוג את חבירו, החבר מתחנן

לו ומבקש הימנו רחמים, מתנחם ההורג

ומחזיר את החרב לנרתיקה.

אבל החץ, כיוון שירה אותו והלך, אפילו

מבקש להחזירו, אינו יכול להחזיר.

(מדרש שוחר טוב) 

זה מאד מרגש ומאד משמח. 

יחד עם זאת, יש נקודה שלדעתי אנשים מפספסים. 

--

לוחצים לנו כל היום וכל הלילה על נקודות הרגש בגוף ואנחנו מתחילים להיסחף לתוך העניין הזה. נכון שזה מרגש, אבל קורים דברים מרגשים כל יום. ובאלפים! גם לי. אבל אף אחד לא חושב שאני אתחיל לפרסם אותם, נכון?

אל תפלו למערבולת הזאת של רגשות בלי סוף. רגשות זה חשוב. אבל החיים במסלולם הרגיל חשובים יותר

למה דמעות??? זה שמח!!!

וזה ממש מגניב כי אני רואה אותו פול פעמים בשכונה שלי, ועכשיו אני יודע איזה  בן אדם מיוחד הוא

כמה אנשים בערך יש בסניף? ואיך הוא?

ובאופן כללי, איך הקהילה?

בכולופן אני הייתי בסניף אחר..  

אבל הקהילה שם ממש חמה ביתית ונחמדת הרוב שם צעירים כזה בגלל הישיבה.. וזה ממש כייפי כזה..

אנחנו אישית פחות התחברנואליהם כי היינו יותר מרוחקים.. (תרתי משמע) אבל היא אחלה, וממש שמח שם בבאירועים מיוחדים כמו שמחת בית השואבה פורים וכ'.. 

סבתא שלהם...

אבל לנו הם פשוט "החרימו" את זה ואני הברחתי את זה אחרי כמה דק'..

אכן צריך להסתכל על כל אחד כאדם בודד. אסור להסתכל על אדם ובמקום אותו אחד לראות את הסקטור אליו הוא משתייך (או יהיה יותר נכון: אליו אני משייך אותו), וע"פ זה לשפוט ולבחון אותו. כל אדם לגופו.

צריך להסיר את הסטיגמות ולראות בכל אחד את עצמו ולא את החבר'ה שלו מהישיבה או מהאולפנה.

ת'כלס, ליהודי יש נשמה של יהודי.

ובלי להסתכל על המעטפת מבחוץ אפשר לראות 

כל כך הרבה יופי. וטוהר.

אמרו כבר..

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.

(הלוואי שהייתי מצליחה.)

רק צריך להיזהר שמרוב "פנימיות" לא נהפוך ל"דתיים בלב"...

בעזהי"ת

אבל צריך לדעת שכן- העולם בנוי מהגדרות, והעולם בנוי מהכללות. 
ואם אני רוצה לתאר מישהו, אני אתאר אותו לפי הקבוצה שהוא הכי קרוב לסטיגמה שיש עליה הוא הכי קרוב לסגנון שלה לדעתי.
ושהצד השני שלו אני מתארת יבין שזה לא מדוייק, וזה לא אותו דבר, וכו'.

זה גם חשוב. 

הסטריאוטיפ הוא תיאור כולל שנועד להגדיר.

אבל אלו שמשתמשים בו, וכן אלו ששומעים אותו צריכים לדעת שאם פלוני הוא "דוס", זה לא אומר שבהכרח שהוא ינהג כך או אחרת, לכל היותר זה אומר שמסתבר  יותר שהוא ינהג ע"פ הסטריאוטיפ של דוס...

תחשבי שיש למשרד החינוך מאות אלפי בחינות לבדוק..

חוץ מחג שבועות אחד שהדבר תורה היה פחות מדקה.

לא משהוא קבוע...

לצערי

אומר (כמעט) מדי יום ביומו דבר תורה קצר.

בשבתות וחגים זה כל פעם מישו אחר.