בס"ד!
ותעשי טובה, אל תשפילי לי את החליל על חובבנות
סתם, אני משוחדת...
קשה?קל? עניין של רמה. את רוצה להגיע לג'יימס גולוואי (ה-חלילן של המאה)? זה קשה. לנגן בפילהרמונית? לא קל בכלל. וכו' וכו'. חובבני- זה תלוי באיזה רמה...
לא תגיעי לתזמורת בלי עבודה קשה.
מי שאומרת שזה קל- אולי לא שואפת גבוה. מי שאומרת קשה- אולי כן שואפת גבוה.
מניסיון החיים שלי:
3 שנים ראשונות ניגנתי אצל מורה מצוין בבית. בלי השקעה ועם קצת כישרון ניגנתי ברמה הכי גבוהה מכל התלמידים שלו. והיה לי ממש-ממש-ממש אבל ממש קל- 0 מאמץ, קצת כישרון והפכתי למקום ראשון...
אבל הוא מורה טוב והגון ולכן הוא המליץ לי- עזר לי וכו' ללכת לקונסרבטוריון מקצועי. זה השנה השניה שלי שם (חמישית בכללי אם אתם מתעקשים לספור), וקשה-קשה-קשה קשה לי! נתחילן מזה שאני חייבת להתאמן מינ' שעתיים ביום... זה לא קל, אה?!
המורה שלי היא המנהלת (שזה באמת כבוד ומחמאה אדירה
), ומבחינתה אני צריכה לעשות הכל ולהגיע לרמה של אותו ג'יימס גולוואי... סתם, הגזמתי. אבל היא רוצה שאני אעשה את המקסימום מבחינתי- ז"א להקשיב ליצירות שאני מנגנת (אני חולה על לשמוע קלאסי, זה המוזיקה שלי- בפלאפון וכו', אבל היא רוצה שכל יצירה שלי אני אשמע מהתחלה ועד הסוף בביצוע של כמה נגנים שונים...), להתאמן גם דברים פחות נחמדים (כמו תרגילים כללים, אטיודים, תרגילי כיוון וצליל, חימום, אימון על מהירות אצבעות וגובה אצבעות, אפקטיים קוליים, ויבראטו מדויק, ספור, העמקת הצליל, סולמות מג'ורים+מינוריים, חוברות חליל בינלאומיות ומקצועיות למהירות אצבעות כגוןטאפאנל & גובארט וכו' וכו'), להתאמן "בכל יום ובכל עת ובכל שעה"., בלי לוותר לעצמי. לנגן גם יצירות שאני פחות אוהבת, ולעבוד- כל יום, ברצינות.
כלי נגינה ברמה מקצועית זה לא חוג, זה חיים...
אז אם את רוצה משהו- בכיף
וסורי שחפרתי...