רגש חיבה (ועוד רגשות) מבטא את עצמו ע"י מעשה.

אם הפרה לא תניק את בנה היא לא רק תיסבול מכך פיזית אלא גם (ואולי בעיקר) נפשית.

קל וחומר, אנו, בני האדם.

קל וחומר, אנו, עם ישראל. (יש מושג המוכר בכל העולם שנקרא 'האם היהודיה' או ביידיש 'א יידישע מאמע'.)

ולכן כשאנחנו רוצים לבטא קרבה אנחנו מנשקים....

בס"ד

תקפיצוף נו באמת..

סומכת עליכם.

חשוב מאוד!!!

לחתום ל עצומה ולהרגיש ש"עשיתי את שלי" מאשר להשאר עם מצפון שלא עשית כלום ואולי זה יביא אותך לעשות משו אמיתי ויעיל

פשוט הבנתי שעמ"י חושש ולא באמת רוצה את הר הבית אלא מסתפק בלהאשים את משה דיין....

מסתבר, עובדה שאין בית מקדש.

אגב, אז הבנת שעמ"י לא באמת רוצה את הר הבית, אז מה הקשר לעצומה? שלאנשים יהיה טוב על הלב שהם "עשו את שלהם"?

1.עשיתי יותר ממך זה בטוח!!!!

2.אם אנשים יחתמו ויגישו את זה לראש ממשלה זה משהו...

של "אני עשיתי יותר ממך"

כל מה שאני אומר לך זה שעדיף לא לעשות כלום ואז מתי (ח"ו) יקרה משו בהר הבית יהיה להם מצפון על זה שהם לא עשו כלום ואז אולי הם יעשו דברים מועילים באמת, מאשר שהם יגידו "אני עשיתי את שלי, אני חתמתי על העצומה להר הבית!"

אה. ותסלח לי על הזלזול בעצומות, אבל אני לא ראיתי פעם אחת שעצומות עזרו במשו, אם ה50000 אנשי םשלך יבואו להפגנה על הר הבית, אז זה יהיה הרבה יותר יעיל.

אם בא לך שאני אפרט לך יותר, אז באישי סבבה?

אני לא יודעת מה זה עושה בדיוק אבל זה בהחלט לא בריא.. ב"הצלחה=]

כמה כימכלים רעילים יהיו ב20 מ"ל טיפקס.

אני חושבת שאת צריכה חשיפה הרבה יותר ארוכה, וממושכת כדי להסתכן מטיפקס.

אבל אני לא באמת יודעת. יכול להיות שאני טועה

זה ממש לא בריא!....

לא ניתן להיכנס לתוך עולם המוסר ללא מסל"ש. מסל"ש הוא הא"ב של המוסר.

בכ"מ, מסל"ש פחות מדבר על מידות באופן ספציפי, אלא באופן כללי על עבודת ד', ונותן דוגמות שלא מכסות את כל הנושאים. אני מציע ללכת על 'ארחות צדיקים'. ארח"צ מדבר על מידות באופן פרטני (כעס, שנאה, אהבה, גאווה וכדומה). הוא לוקח זוג מידות הפוכות ומרחיב עליהן. הוא מבאר מה טוב ורע בכל מידה. אין צורך ללמוד את הכל בסדר הכתוב, ולכן הוא מצוין לצורך שלך. עם כל זאת,  ההקדמה חשובה מאוד.

הלכות על הנושאים האלה.. אם זה יעזור... (כאילו קטעים קצרים מספר כזה של הלכות...)

למשל:  להתרחק ממידת הכעס לגמרי:

"הכעס מדה רעה מאוד,ומגסות הרוח היא באה.

לכן יתרחק מזה גם כן עד קצה אחרון. ואפילו אם צריך לכעוס על העם(כדי) להפרישם מדבר עבירה,ולהחזירם למוטב- יראה עצמו כאילו הוא כועס,ותהיה דעתו מיושבת עליו בינו לבין עצמו.

ואמרו חכמים: כל הכועס כאילו עובד כוכבים ומזלות ונשמתו מסתלקת ממנו,

שנאמר:טורף נפשו באפו.

לפיכך ציוו,להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש כלל לדברי המכעיסים.

וזו דרך צדיקים:עלובים ואינם עולבים,שומעים חרפתם ואינם משיבים,עושים מאהבה ושמחים ביסורים,ועליהם הכתוב אומר: 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו' ".

לכאלה דברים התכוונת? או שמא לא הבנתי אותך נכון....

ספר די קליל...

לוידע, יש מלא ספרים כאלו. תסתכלי באיזה ספרייה (לספרי קודש) ותחפשי....

כתוב בשפה פשוטה, ובצורה קלילה אך עמוקה, מצליח האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד (נרצח בשואה) להעצים. הפרק העשירי עם תוכן קצת יותר מסובך, אבל גם די קל להבנה.

חוה"ת מתאים יותר לבחורי ישיבות. היא רוצה ספר שנכנס באופן פרטני לכל מיני נושאים, וחוה"ת הוא לא זה.

"הנוקם מחברו או הנוטר,עובר בלא תעשה,שנאמר:לא תקום ולא תטור בני עמך.

איזוהי נקימה? אמר לו השאילני קרדומך,ולא השאילו,ולמחר בא חברו אצלו ואמר לו השאילני מגלך,ואמר לו איני משאילך,כדרך שלא השאלתני-זו היא נקימה.

ואם אמר לו,הריני משאילך ואיני כמותך-זו היא נטירה.

אלא ימחה הדבר מיליבו ולא יזכירנו,ולא יעלה על לב לעולם.וצריך כל האדם להיזהר בזה"

מאוד מאוד מומלץ, בשפה יפה ולא קשה מידי, רעיונות יפים ונוגעים

אגרת הרמבן (לא ספר אבל באמת מדהימה)

חובת התלמידים (ספר מדהים, ויחסית "קל" ללמוד)

מוסר אביך (אבל קשה ללמוד לבד באמת)

ליקוטי עצות, שיחות הר"ן- יש רבה מה למצוא...

וגם אני ממש התחברתי לגישה של רבנו...

ספרים של הרב קוק פשוט יפים ומתוקים-

לבנות ובנים:

-אורות התשובה(יש עם הסבר של בראש יהודי עמוק ומובן)

-אורות התורה(חלק מהפרקים נוגעים גם לבנות)

-מוסר אביך

-מדבר שור(פרשות שבוע)

כל הספרים של הרב קוק הם עמוקים מאוד, ומתחלים בהתחלה לא הכל מובן, אח"כ כבר מתרגלים, והם נהפכים למתווקים עמוקים ומובנים.

הרב קרליבך:

-פתחו שערי הלב(אהבה וחים הוא עמוק ויפה)

-סיפורים נשמה(ב' ספרים, יש הסבר אחרי כל סיפור של שמואל זיון הרבה הרב קוק זצ"ל)

-למען אחי ורעי(מתוק מתוק)

-לב השמים(חנוכה, פסח, תשרי)

הספרים של הרב קרליבך עמוקים ומתוקים, מובנים הרב קרליבך הצליח להוריד דברים שכתוב בתורות כמו ליקוטי מוהר"ן, ומי השילוח, וכו'.

אם לומדים אותם בנחת אפשר לגלות עומק רוחני ומצב נפשי.

חסידות:

-נתיבות שלום, לבנים יש איסור של "לא ילבש"

-השתפכות הנפש(יש אתרים שיש את כל ספרי ר' נחמן)

-משיבת נפש

-ליקוטי הלכות, ליקוטי מוהר"ן(קשים להבנה)

-חובת התלמדים(כתבו כבר...)

-לחיות את הזמן לפי סדר הפרשות(של הרב יצחק גינזבורג)

-בנתיבות החסדיות(אפשר לקנות בדברי שיר)

אמונה:

-תיקון המידות(עמוק ומכון על עבודת המידות מא' עד ת')

-שיחות הרב צבי יהודה(תורה, חגים, ארץ ישראל)

-הרב נבנצל על הפרשות(מערב הכל אמונה תורה ומוסר)

מוסר:

-אורחות צדקים

-חשבון נפש

-שבע יפול צדיק וקם(ספר מדהים, בחניות של חרדים)

יש המון המון......

רק תגדי לי קצת איזה סוג את יותר רוצה, אני הייתי ממליץ להתחיל סיפורים של הרב קרליבך ונתיבות שלום!!

תתחלי.....

בהצלחה

בס"ד

רשמתי למה אני רוצה...

ללמוד על נקימה ונטירה ועל כעס..

אולי אחרי זה אבחר עוד משהו סתם כי זה נחמד ללמוד עם עוד מישהו ולהפוך את זה לקבוע :

אני חושבת שתאהבי אותו - הוא מנתח מאוד לעומק את הנפש.

(ואאל"ט יש באחד הפרקים הראשונים התייחסות ישירה לנקימה)

כמובן שגם "שמונה פרקים לרמב"ם". ספר חובה.

את הראשון - לא ללמוד לבד, כי עלולים להבין לא נכון את הרב. 

הרב קוק זה קבלה לגיל הרך, אני לא מבינה איך אפשר להבין אותו מציטוטים או לימוד פשוט...

(יש פירושים של ראש יהודי. לא יקר בכלל)

את השני - כדאי פירוש, משום שהרמב"ם מדייק מאוד מאוד בלשונו, עד שמפסידים את העומק אם לא מתכווננים אליו.

ה "אני" שלי, ברוך ה', בלי עין הרע...

שאלה כללית. זה טוב ליצור רושם?! או, לא טוב?!

כאילו, תמיד אומרים- "תהיה מי שאתה"... אבל, כן יש עניין, אפילו בהלכה,

של-- ליצור רושם חיובי, קידוש ה' וזה....

וכאלה-זה לא הכי..

ליצור רושם- זה לא טוב...
זה אומר שאתה לא אמיתי עם עצמך- ואתה סתם משחק אותה!

זה תלוי ת'אמת איזה רושם- על בנים או על בנות...

אם אתה עושה רושם על חברים שלך- אני רואה בזה פחות בעיה-מאשר מי שמשחק אותה גבר לייד בנות...!

בצעירותי הייתי תמיד שונא את זה, וכל מי שהיה עושה רושם="פוזיונר" הייתי ממש שונא אותו...
אבל עכשיו כשאני חושב על זה מידי פעם- גם אני הייתי עושה רושם...

לכן אני חושב שזה טבעי לחלוטין לעשות רושם, להיות במרכז העניינים...
אבל זה לא האידיאל- לא צריך לנסות לעשות רושם, זה פשוט קורה לבד...

הרבה הצלחה!

בס"ד

לפעמים אנחנו חושבים שמי שאנחנו זה דבר אחד אבל בעצם אנחנו כאילו מתכחשים לעצמנו.

היה פה לא מזמן שרשור על מישהי שלא התקבלה בחברה ושאלה מה היא צריכה לעשות...

אז חלק אמרו לה שאולי היא צריכה להשתנות.

שנה שעברה הגעתי לבית ספר חדש, כיתה ט'.

לא התחברתי לכיתה ולבנות בכלל!

הייתי בצד, מסתכלת ולא מבינה מה לעזאזל אני מחפשת שם.

אחרי שתי שיחות עם היועצת והמון ניסיונות של המורה  הצלחתי להשתלב,  אבל שיניתי בעצמי המון.

להיות מי שאני לא אומר להישאר תמיד אותו דבר.

אלא לשנות במידה וצריך.

אם הייתם מכירים אותי לפני שנתיים שלום הייתם חושבים שאני עובדת עליכם.

אבל השתניתי.

להיות מי שאתה מבחינת עקרונות וכו' אבל באופי, פתיחות וכדומה יש מקום שלפעמים צריך להשתנות....

זהו, מקווה שהובנתי ומקווה שהבנתי את השאלה

ליצור רושם, מזוייף, לא.

להשתנות אפשר, להיות אדם אחר, טוב יותר. בטח שאפשרי..

אם תביט (לא אתה אישית....) במרה ותראה ילד כאפות..., תרצה לשנות תדמית, זה נכון. כי זה משהו פנימי.

אבל להיות אדם אחד כאן ואחר שם זו שטות, ויהיה קשה גם לך.

יש עניין של יצירה, של יצירת רושם, של כבוד במקרים מסויימים, לתפילה לא תגיע על מכנס קצר וכשההורים יבואו לסניף תנקה אותו לפני, כי אתה מכבד. לא כי אתה רוצה להראות מציאות שונה.

תהיה מי שאתה, מי שנוח לך להיות, וכשתהיה שלם עם עצמך, ותהיה בדרך מסויימת, תהיה מאושר...

הרב יעקב חי בן מרגלית.

רבי יוסף שלום בן חיה מושא אלישיב.
 

הקפצה.ישר כח !

יישר כח צדיקים! 

שבת שלום ומבורכת!

זה אומר שאתה מכור או שאתה חושב על זה כל הזמן.

בטח זה היה חלום רע....

זה מאוד טוב ויפה לפתח את הכשרונות שה' נתן לך אבל אם אתה לא מתחבר או אוהב יותר משהו אחר, זה זכותך ובחירתך המלאה לעשות אותו. כמובן שבכל דבר צריך להשתדל לעשות אותו על הצד הטוב ביותר,אבל זה לא אומר שאם אני יבחר משהו שהוא לא בדיוק ה כישרון שלי אני פחות אתרום לעולם.

נראה לי קצת שאם "מכריחים" את עצמנו לממש איזשהו כשרון שבנו שאנחנו לא ממש מתחברים אליו- זה לא יחזיק מעמד להרבה זמן... 

לנסות ללהאיר את העולם עם הכישורים שלנו בדרך שגם אנחנו נאהב  

זה שאתה טוב בדבר כלשהו זה לא אומר שאתה צריך לעסוק בו בתור מקצוע.

לדוגמא: הקב"ה נתן לי מתנה ואני טוב באזרחות (בכל זאת 100 בתעודה, אבל למה דווקה בזה?), אבל אני לא רואה את עצמי ממשיך בחיים בתחום זה . אם אני טוב באזרחות זה אומר שאני עכשיו חייב ללכת להיות ד"ר למדעי המדינה או שופט? ברור שלא!

חוץ מזה, זה שמישהי חכמה זה לא אומר שהיא לא יכולה להיות מורה, שאולי תפתח דרך חינוכית חדשה שתקדם הרבה ילדים (חוץ מזה, את יודעת כמה צריך מורים חכמים, שידעו כיצד להסתדר עם פצצות האנרגיה הקוריים "ילדים"), או שמי שטכנאי לא יכול להיות נגן בשמחות בערב, כי בכל זאת- אם אתה טוב במשהו בד"כ אתה גם תאהב אותו ותמשיך קצת לעסוק בו.

אולי אתה לא יכול בש"א כי אין לך מספיק תגובות?

בס"ד

והיום יש יום הולדת גם למשתמש

יער"ב שיחי

מזל טוב!!!

חח..רובם לא יראו אתזה

אנשים ישנים..

בהצלחה בלימודים, במבחנים ובכל מעשי ידכם.

אני שונאת תאלה שלוחצים ועם זה ברחוב אפילו מתחילים ללכת אחרי

עם ישלי כסף אני יביא - עם אין אז לא !

נכון שזה לא נעים והכל אבל לא כולם יכולים לתרום 

בס"ד

כל מי שבא לקבץ נדבות חייב לעבור דרך הרב של היישוב. הרב חוקר אותו (אם הוא באמת אמין) ואחר כך הוא אומר לו שהתנאי זה שכל אחד תורם כמה שהוא רוצה בין עם זה שקל ובין עם זה 100 שקל - אחרת הוא לא יכול לאסוף ביישוב נדבות.

ותושבי היישוב יודעים - בלי אישור של הרב לא נותנים (יש כאלה שכן - אבל הרוב לא)

היה לנו לפני כמה שנים ביישוב "קבצן" שאסף נדבות ויצא ברכב מפואר מהיישוב... זה למשל היה משהו רמאי שקורצים למנוע את בואם של אנשים כמהו, ואז שיגיע אדם ישר זה יגיע בתדירות יותר נמוכה (ולא כל יום) אז לכן יתנו לו יותר. 

כל הזמן אנשים באים אלינו לבית לבקש תרומות.

ומניסיון אישי, בדר"כ האנשים שחופרים לך בשכל הם אנשים רמאים, לא כולם, אבל ככה זה בדר"כ, ומה שעושים זה שאומרים להם שאנחנו לא מעונינים וסוגרים את הדלת.

סתם סיפור שקרה לחבר שלי, בא אליהם מישו לדלת ואבא שלו נתן לו 20 שקל, אחרי זה האיש המשיך לחפור להם בשכל על זה שהם במצב קשה ושהוא חולה בכל מיני דברים וכו' וכו'' אז אבא שלו נתן לו עוד 30 שקל, ומתי שהאיש המשיך לחפור הוא אמר לו שהוא לא עומד לתת עוד, אבל כמובן שלאיש בדלת זה לא הפריע הוא המשיך בלחפור לאבא של החבר שלי. אז מה האבא עשה? לקח לו את הכסף מהיד ואמר לו שאם הוא היה קצת יותר חכם הוא היה יכול להשיג כסף ותרק לו את הדלת בפנים.

כי זה גם יוצר מלא פאדיחות "מה אמא הוא עני?" "הוא מסכןןן" וכו'..

וגם כאילו זה די מביך ככה...

אבל אני לא יכולה לשפוט אותם...

אבל מה שקרה אצלכם זה כבר עבר תגבול..

אצלנו בחיים לא נותנים כמה מאות!!!

כל משפחה נותנת איזה 10 ש"ח.. אם החליטו להיות ממש נחמדים אז עד 50...

כאילו אנחנו מבינים שאתם עניים אבל לא כולם חייבים לתת לכם את כל מה שהם הרוויחו החודש..!!

פשוט מאוד שילכו לעבוד במקום להתבטל ברחובות, מי שלומד תורה באמת מסתפק במועט מאוד מאוד מאוד(מכיר), 

מי שחולה זה משהו אחר אבל גם עדיין צריך רחמנות.

איזו התנדבות?

מגילאים 7-21 בערך, והחונכים הם כל סוגי האנשים שרוצים (מכיתה ח' ומעלה)

מתלבטת. הייתי במקומות חילוניים, למדתי גם שנ''ש בשלוחה של בר אילן שהכול היה חילוני לחלוטין, והיה ממש נחמד, אבל.. 

לא יודעת למה אני מתלבטת. בכללי- מה אתם חושבים על זה?

קודם כל אם את מתלבטת זה אומר שכאן יש לך רצון מסויים אך יש לך גם פחד או הסתייגות מסוימת ממנו.

אם ההתלבטות שלך היא שאת מרגישה לא כשירה מספיק להיות חונכת הייתי ממליץ לך לקבל הכוונה מאדם מבוגר קרוב שיכוון אותך.

אם ההתלבטות שלך היא מבחינה דתית אז לפי דעתי הייתי אומר שאין לך ממה לחשוש ולהפך לדעתי כשאנשים רואים בחורה  דתיה שהולכת להתנדבות במקום כזה יש לעשות קידוש ה' גדול מאוד!

מקווה שעזרתי.

אם לא הבנתי משהו את יכולה להסביר לי הגיוני שלא הבנתי וכנ"ל הפוך.

מדריכים חילונים, לא עם הילדים עצמם

ועקרונית יש לי מה להגיד אבל בטח כולם יכתבו את זה אז נחכה קצת  

(עם ילדים כבר הייתי, ואני מסתדרת עם זה.)

ילדים עם צרכים מיוחדים,

מותר לפי ההלכה לטפל בהם..

אפילו אם יש בעיות נגיעה ודברים כאלה..

הם צריכים את זה..

הם פחות או יותר כמונו ..

רק שקצת קשה להם .

אני מכירה את זה ממש קרוב..

אז בקיצור לכי על זה!

את הולכת לבד? כי אם את באה עם עוד חברה, אז את יכולה ליהיות איתה ופחות להיקשר לאנשים אחרים...

אני מאוד מבין את ההתלבטויות שלך- התלבטות לגיטימית ביותר...

אני חושב זה תלוי בכמה גורמים-

דבר ראשון- איזה סוג מדריכים יש שם?
הבנתי שהם חילונים-אבל איזה סוג: מוסריים, ערכיים, פרחות, ערסים וכו'...
אני חושב שזה פרט מאוד חשוב ומשפיע-שווה לגלות!

דבר שני- תלוי כמה את מסתדרת במצבים כאלה- יש ילדים יותר דוסים שקשה להם לעבוד עם חילונים,
                                                             ויש ילדים יותר פתוחים שזה לא משפיע עליהם בכלל.

דבר שלישי- לדעת לשים גבולות!!

את צריכה מראש לפני שאת נכנסת להציב לעצמך גבולות- מה לא תעשי, מתי את עוברת את הגבול...
לדוגמא- לא להיפגש סתם ככה, רק בשביל החניכים וכו'...

דבר רביעי- מה בסדר עדיפויות שלך- המדריכים או החניכים, בשביל מה את באה לשם?
                אני מניח שאת באה בשביל החניכים, ולא בשביל המדריכים- לכן זה לא אמור להפריע לך כל כך..

דבר אחרון-וזה הכי חשוב!!!- לא משנה מה תחליטי, הבחירה שתעשי לכי איתו ברבאק עד הסוף- ואל תתבאסי אם ההחלטה שלך!!!
 

שיהיה לך הרבה בהצלחה!!!

אתה צריכה להתייעץ עם רב לגבי ההתנדבות הספציפית שאת רוצה לעשות.

בהצלחה !
 

כי בסופו של דבר- אני מכירה את החברה החילונית, ומי שמלחיץ אותי זה שזה גם חברה חילונית, גם יחסית עבודה צמודה, וגם זה מקום חדש.

אז יהיה בסדר.

תודה רבה! עזרתם.

אבל תמשיכו להגיד את דעתיכם, זה מעניין.

בכל מקום אפשר להדרדר.... גם עם חבורת דוסות..... 

חוץ מזה, אסור לנו לחיות בבועה!

איסורי נגיעה זה על ילדים עם עובדות שיכליות רגילות ,אין בעיה לעזור לכל אחד

עם בעיה או שיכלית או הגבלה שאינו יכול להיסתדר בעצמו

ואני חושב שיהו כאן הרבה שיצטרפו אלייך אם תתני את האפשרות

 זה קיום המצווה גמילות חסדים בצורה הטובה ביותר

ו גם את מכניסה לשם קידוש  ה' גדול

אבל בקיצקץ תמשיכי ותהיני מזה בעזרת ה'

תצליחי.