פרופסור: אתה יהודי, נכון, בן?
הסטודנט: כן, אדוני.
הפרופסור: אז אתה מאמין באלוהים?
הסטודנט: בהחלט, אדוני.
הפרופסור: האם אלוהים הוא טוב?
הסטודנט: בוודאי.
הפרופסור: האם אלוהים הוא כל יכול?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אחי מת מסרטן למרות שהוא התפלל לאלוהים לרפא אותו. רובנו היינו מנסים לעזור לאחרים חולים. אבל אלוהים לא. איך זה מראה שהוא טוב אז? הממ?
(הסטודנט שתק.)
הפרופסור: אינך יכול לענות, נכון? נתחיל שוב, בחור צעיר. האם אלוהים הוא טוב?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: האם השטן טוב?
הסטודנט: לא.
הפרופסור: מאיפה הגיע השטן?
הסטודנט: מ ... אלוהים ...
הפרופסור: נכון. אמור לי, בני, האם יש רוע בעולם הזה?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: הרוע נמצא בכל מקום, לא? ואלוהים ברא הכל.אני צודק?
הסטודנט: כן.
הפרופסור: אז מי ברא את הרע?
(הסטודנט לא ענה.)
הפרופסור: האם יש מחלות? חוסר מוסריות? שנאה? כיעור? כל הדברים הללו קיימים בעולם, נכון?
הסטודנט: כן, אדוני.
הפרופסור: אז מי ברא אותם?
(לסטודנט לא היתה תשובה.)
הפרופסור: המדע אומר שיש לך 5 חושים בהם אתה משתמש לזהות ולשרת את העולם סביבך. אמור לי, בני, האם ראית את אלוהים?
הסטודנט: לא, אדוני.
פרופ ': ספר לנו אם שמעת אי פעם את האלוהים שלך?
הסטודנט: לא, אדוני.
הפרופסור: האם אי פעם הרגשת את אלוהייך,את טעם אלוהייך,או את ריח האלוהים שלך? האם אי פעם היתה לך איזושהי תפיסה חושית של אלוהים לצורך העניין?
הסטודנט: לא, אדוני. לצערי אין לי.
הפרופסור: אך אתה עדיין מאמין בו?
הסטודנט: כן.
פרופ ': על פי פרוטוקול אמפירי, לבדוק בדיקה להוכחה, המדע אומר שאלוהים אינו קיים. מה אתה אומר על זה, בני?
הסטודנט:כלום. יש לי רק את האמונה שלי.
הפרופסור: כן, האמונה. וזו הבעיה שיש למדע...
עכשיו הסטודנט שואל את הפרופסור.
הסטודנט: פרופסור, האם יש דבר כזה חום?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: והאם יש דבר כזה קור או קרה?
הפרופסור: כן.
הסטודנט: לא, אדוני. אין.
(אולם ההרצאות הפך שקט מאוד עם מהפך זה של האירועים.)
הסטודנט: אדוני, אתה יכול לקבל הרבה חום, סופר חום,חום בוער, מגה חום, מעט חום או ללא חום כלל. אבל אין לנו שום דבר שנקרא קר. אנחנו יכולים לפגוע ל 458 מעלות מתחת לאפס, ואז נגרמת העדרות מוחלטת של חום כלשהו לא תהיה מציאות של חום כלל, אבל אי אפשר לרדת מתחת לכך. אין דבר כזה קר. הקור הוא רק מילה בה אנחנו מתארים את העדרו של החום. אי אפשר למדוד קור. חום הוא אנרגיה. קור הוא לא ההיפך מחום, אדוני, רק העדרו.
(שררה דממה באולם ההרצאות.)
הסטודנט: מה עם חושך, פרופסור? האם יש דבר כזה חושך?
הפרופסור: כן. מהו הלילה אם לא חושך?
הסטודנט: טעית שוב, אדוני. החושך הוא העדרו של משהו. יכול להיות לך אור חלש, אור רגיל, אור בוהק, אור מהבהב. אבל אם אין לך אור באופן רצוף, אין לך כלום וזה נקרא חושך, לא? במציאות, החושך אינו קיים. אם הוא כן קיים אתה תוכל לעשות אותו חשוך יותר, נכון?
הפרופסור: אז מה הטענה שלך, בחור צעיר?
הסטודנט: אדוני, הטענה שלי היא שהנחת היסוד הפילוסופית שלך פגומה.
הפרופסור: פגומה? אתה יכול להסביר איך?
הסטודנט: אתה עובד מתוך הנחת יסוד של דואליות. אתה טוען שיש חיים ויש מוות, אלוהים טוב, אלוהים רע. אתה רואה את מושג האלוהים כמשהו סופי, משהו שאתה יכול למדוד. אדוני, המדע לא יכול להסביר אפילו מחשבה. הוא משתמש בחשמל ומגנטיות אך הוא מעולם לא ראה, כל שכן לא הבין לחלוטין אף אחד מהם. לראות את המוות כניגוד לחיים משמעו להתעלם מהעובדה שהמוות לא יכול להתקיים כדבר מהותי.
מוות אינו ההיפך לחיים, רק העדרו. עכשיו אמור לי, פרופסור, האם אתה מלמד את תלמידיך שהם התפתחו מהקוף?
הפרופסור: אם אתה מתייחס לתהליכי האבולוציה הטבעיים, כן, כמובן שכן.
הסטודנט: האם אי פעם ראית אבולוציה במו עיניך, אדוני?
(הפרופ' נד בראשו בחיוך כשהוא מבין לאן הטיעון הולך.)
הסטודנט: מכיוון שאף אחד לא צפה אי פעם בתהליך האבולוציה בפעולה ואינו יכול להוכיח כי תהליך זה הוא מאמץ מתמשך. אתה לא מלמד את דעתך, אדוני? האם אתה לא מדען אלא מטיף?
(הכיתה היתה כמרקחה.)
הסטודנט: האם יש מישהו בכיתה שאי פעם ראה את מוחו של הפרופסור?
(הכיתה פרצה בצחוק.)
הסטודנט: האם יש כאן מישהו ששמע את מוחו של הפרופסור, חש אותו, נגע או הריח אותו? אף אחד לא נראה עושה זאת. אז, על פי הכללים שנקבעו ע"י אמפירית של פרוטוקול, יציב להוכחה, המדע אומר שאין לך מוח, אדוני. עם כל הכבוד, אדוני, איך נוכל לסמוך אם כך על הרצאותייך?
(החדר היה שקט. הפרופ 'בהה בתלמיד, פניו נדהמים.)
הפרופסור: אני מניח שאתה צריך לקחת אותם באמונה.
הסטודנט: זהו זה, אדוני ... בדיוק! הקשר בין אדם אלוהים הוא אמונה. זה כל מה ששומר על דברים בחיים ומורגשים....אמונה!.
אז עד כאן הקטע, מכאן-לתגובות שלכם..
מה אתם חושבים על הקטע?
.. ושהחמישית פשוט תינוקית.
)
את מותק אמיתית!!!
]
וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה:
