פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1207)

להסתכלויות בריאות ונכונות (שכלית) על החיים,והליכה בריאה ושקולה יותר בנתיבי העולם

וההבדל בין זה לבין המציאות גדול מאוד, איך מגשרים על הפער? ברור שאתה צריך לצאת עם החלטה להיות יותר אופטימי וכו', אבל אתה תמיד נופל, אין לך באמת משהו להיאחז בו בשביל לזכור שצריך להישאר שמח כי זו הדרך הנכונה ללכת בה ולראות בה את החיים.

התורה,הידיעה שכל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה

קראתי את מה שכתבת פעמים.

פעם ראשונה, הסכמתי איתך. פעם שניה, כדי למצוא משהו אמיתי. קצת פחות מייאש..

לאיודעת, אבל ניראה לי ששאלות כמו למה, בשביל מה וכדו' לא באמת מובילות אותנו רחוק ..

כי תכלס, הרבה יותר קל להכנס לדכאון. יש בו משהו חזק. מרגישים אותו ..

בעוד שמחה אמיתית, צריך הרבה עבודה כדי להרגיש. לשמר אותה לאורך זמן, זה קשה.

אני חושבת שהבעיה שלנו היא שאנחנו הולכים הרבה פעמים לשמחה של הוללות. בידיוק בפורים חשבתי על זה..

הסתכלתי על השיכורים אצלנו, אלה שנימרחו על הכביש, ואווירת ה'שמחה' ויאללה, בואו ניזרום. נתפרק. הייתה שם בגדול .. בנים בנות, כי יאללה, לא כל יום פורים.   וזה כ"כ דחה אותי .. כי אם זאתי שימחה, תודה. אני מוותרת ..

לא רוצה להגיע אליה.

אבל, השמחה האמיתית היא קצת שונה (וסליחה שרק אחרי החפירה הזאת אני מגיעה לזה..) שמעתי בשיעור אחד,

שיש שתי דרגות לשמחה..

דרגה 1 - "אם יש לך כאב, רמסהו ברגלים .. נשכח את הכל" ששמחה היא סוג של שכחה. שמחה של הדחקה . את אומרת לדאון הזה, לך מימני! אני עכשיו שמחה. אבל בשלב מסוים היא ניגמרת. והדכאון חוזר.

אבל יש את הדרגה 2 -  שהיא הרבה יותר מסובכת. זה לקיחת העצב, ופשוט להכניס אותו לשמחה. להמתיק אותו. ואז זהו, הוא נעלם!

שמחה שממלא אותנו כוחות, לא מדחיקה את העצב. לא בררת בינים .. כי יאללה, מחר נמות אז בואו נישמח. "חיים רק פעם אחת" ..

איך מגיעים לזה ?! האמת, שזה קשה. אני עוד לא הצלחתי להגיע אליה. אבל זה איזה אידיאל שאני מנסה לקחת איתי.

(סליחה עם חפרתי. מבינה אם לא הגעת עד לפה . ואם את רוצה, אני באישי.)

אהבתי את החלוקה לדרגות, נכון מאוד - אבל כמו שאמרת: להגיע לדרגה השניה זו עבודה קשה מאוד, מה נותן את המוטיבציה להמשיך? 

זה מין מעגל קסמים, לפי דעתי, אם אתה כבר בדאון, אתה לא באמת תטרח לצאת ממנו אלא אם כן יהיה לך מניע ממש חזק. 

אבל תודה. נתת לי נק' למחשבה. [:

עשיה.

מכירה את המושג הזה ?! כי תכלס, שאנחנו יושבים בבית ולא עושים כלום, יש הרבה יותר רצון לשקוע בדאון.

כי אין לנו משהו יותר טוב לעשות ..

אבל שאני אומרת עשיה, אני מתכוונת לקצת מעבר מ'לצאת עם חברה לקנין'.

מה דעתך לצאת להתנדב ? תאמיני לי, אותי זה ממש מוציא מדאון. זה מראה לי שאני יכולה, אני מסוגלת .. אני לא חייה לעצמי. חיוך של ילד, עושה הכל.

מס' דברים ככה שעלו לי תוך כדי קריאה, מקווה שיצא לא מבולבל ומובן.

כתבת שהשמחה היא דבר לא טבעי, אינני מסכימה איתך-

תסתכל על תינוק- כמה הוא מחייך? בד"כ הרבה יותר מבן אדם מבוגר.

שבוע שעבר ערכתי סרט לבת מצוה של מישהי, ושמתי לב שככל שהיא קטנה יותר כך התמונות שהיא מחייכת רבות יותר.

טבע האדם הוא שמחה, וגרעין העולם הוא טוב.

אבל, ככל שהאדם גודל, המחשבה שלו מתפתחת, הוא מרגיש וחווה גם דברים לא קלים, מתמודד עם יצרים, מתרגל לדברים ומקבל אותם כמובן מאליו וכך השמחה פוחתת.

ולכן אנו צריכים לעבוד על שמחה, כי ככל שאנחנו גדלים, מבינים יותר ומתמודדים יותר - יותר קשה לקבל אותה כטבעית, אבל השמחה היא טבע בנשמתנו.

איך אפשר לעבוד?

פעם שמעתי שאמונה מלשון 'אימון' - צריך להתאמן כדי להאמין (לדוג' - להגיד על נוף יפה- 'מה רבו נפלאותיך ה' )

אפשר לקחת את הרעיון הזה לשמחה - להתאמן, כמו שכאן בפורום יש פעם בשבוע שרשור של 'איזה טוב ה''-

לחפש טוב, לחפש סיבות לשמוח, להרגיל את עצמינו בראייה פתוחה וחיובית וזה יגרום לנו לאט לאט לשמחה.

מצטרפת גם לדברי טובי=][= - עשייה עוזרת מאוד להגיע לשמחה - לתת למישהו אחר ולא לחשוב רק על עצמך.

בהצלחה, ויישר כח!

חפור. חרוש. ת'דיון הזה עשו אולי 80 פעם.

מי שזה לא טוב לו שילך לפורום אחר.זה חלק מההוואי של הפורום. כשבת שואלת שאלה שהיא רוצה תשובות עליה דפקא מהצד של הבנים. ואני מדברת מצד של ילדה שממש לא מסתובבת עם בנים. אני בתנועת נוער נפרדת, הולכת רק לדברים שהם בגדול נפרדים, וגם פה לא מדברת עם בנים באישי. אבל כולנו מתבגרים, לכולנו יש פחות או יותר אותם שאלות ונושאים לדיון, ובדיוק בשביל הנושאים לדיון שהם רק בנים / רק בנות יש פורומים סגורים לבנות בלבד ורק בנים.

תודה

(לא בא ממטרה להתקיף.. סורי אם זה נשמע ככה.. תגיבו מה שאתם רוצים. הכל לשם שמיים)

אשמח לקישור.

וידעתי שיגיבו לי בסגנון-"אם את לא רוצה לכי לפורום אחר."  אז זהו שאני יודעת שאין מה לעשות, אבל רציתי לשמוע דעה...

ואפרת תדעי את לא חייבת לדבר ולהתכתב עם הבנים שנמצאים פה זה באחריותך אז... בואי תקחי אחריות ותימנעי מיזה אם את חושבת שזה לא מתאים לך (וכן יש מצב שזה יהיה לך קשה אבל אם זה עקרוני אצלך את תתמודדי עם זה טוב )

ולאוריק 7-בסדר מותר לך לא לאהוב את הגישה שלה ואפילו להתנגד אבל זה היה נשמע קצת.....(מתקיף אולי?)

(לא התכוונתי אני להתקיף אז עמכם הסליחה אם נשמעתי ככה )

הייתי ברגע מוזר כזה. 

אז סורי שיצא ככה.. מחילה

הרי התורה אומרת בדיוק מהם המעשים הנכונים,מקובלים אנו שצדיקים לפעמים סופגים בשביל להציל המוני ישראל,ורק אלו שיכולים להיות בחזקת צדיקים הם אלו שיכולים להציל במיתתם המוני ישראל מגזרה..

כמו כן יש לשים לב שכשבחברה החילונית מתרחשים אסונות זה יכול להרתית את ליבם אולי כמה רגעים אך הם אינם נמצאים יחד בשבר המשפחה כי התפיסה שלהם היא לא כמו שלנו,שעם ישראל הוא משפחה אחת,אנחנו מבקשים שמות לתפילה ומרגישים ממש בשותפות גורל ובצער המשפחה מתעדכנים במצבם וכו' (נעשה זאת כמובן גם כלפי חילוניים אלא שלא נדע מה שמם לתפילה ומה מצבם העדכני וממילא כאשר אסונות אצל חילונים יתרחשו זה לא יהיה בולט כמו אסונות אצל שומרי מצוות,אולם כאמור יש סיבה שצדיקים נהרגים),אצלהם מתי שהידיעה יורדת מהחדשות הם כבר שוכחים ממנה לצערי.

כי כל אחד רואה את מה שקורה בציבור שלו.

והדשא של השכן ירוק יותר.

משיח איפה אתה??

וזה כ"כ נכון!! מילים כ"כ חזקות!! הם מקבלות כ"כ הרבה משמעות בזמן האחרון.. עצוב שרק בגלל דברים כאלה..

מזלללל טובבב!!!!!!!!!!!!!!!

עוד...אממ.... 7 חודשים...

מזל טוב לכל מי שצריך! וגם סתם ככה מזל טוב זה נחמד...

ל'יומולדת שמח!', ולא עדכנתי..

בע"ה מחר.

רק עוד  5 חודשים!! נראלי.. כילו אם אני יודעת לספור..

אני בז' אייר!!!

מישהוא יודע שמות?

וחגי - ניסחת את זה יותר מדי גזעני. כשאני חוזר לישיבה (אם בכלל...) אני מרביץ לך.

ר***(שמך בישראל)

דיי כבר לצרות.....רוצים משיח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

דייי נמאס לנו-תרחם !!!!!!!!!!!!!!

"ברוך דיי האמת"!

צריכים להתפלל.....רוצים משיח!

פשוט מזעזע..

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/235754

ברוך דיין האמת 

הלואי ש-ה' ישלח כוחות לאבלים להתמודד עם השבר הנורא.

טאטע!!

אז מה עם רגילים לאשכנזים?

מזעזע! ילדים קטנים מתו מחניקת עשן... מוות של סבל כ"כ נורא!

וואיי ואייי 

מסכנה המשפחה והאמא בכלל

כמעט בכיתי כששמעתי על זה לא עלינו ולא על אף אחד

נמאס! הגיע הזמן למשיח 

מזעזע!!!  שלא נדע מצרות!!!

שה' ינחם אותם בין כל שאר אבלי ציון..

ויוסי בוזגלו מה ניסגר?? 

(באמת קשה להבין כמה אנשים הלכו לנו.)

מאוד טובים היא עובדת עם אמא שלי והוא היה חברותא של אבא שלי

אנחנו זקוקים לרחמי שמיים.

חבר'ה תדעו לכם כולנו קרובים לאבינו שבשמים כל אחד מאיתנו ראוי ורשאי לבקש מהקב"ה שיגאל אותנו כבר!!!

אני בטוח שהוא ישמע אותנו, אבא אוהב את ילדיו וק"ו שהקב"ה אוהב אותנו למרות כל הדברים הרעים שיש בנו כי בכל זאת אנחנו ילדיו וודאי ודאי שיש בנו המון דברים טובים בכל אחד ואחת מאיתנו.

בואו נשתדל לקרב את חברים שלנו שלפעמים זקוקים לנו ואנו לא שמים לב אליהם מספיק...

היה לי חבר שהתנהג כאילו הכל בסדר אצלו אבל הוא היה מרוסק מבפנים ואף אחד לא שם לב לזה, רק עכשו חברים שלו הבינו שהם לא שמו לב אליו הבנאדם נהיה בנאדם אחר לגמרי כל הזמן צוחק ומחייך שתבינו לאן הוא יכל להגיע ח"ו.

שיהיו בשורות טובות ואבא רק אתה יכול לנחם אותנו לנו כבר אין כח לצרות האלו!!!!!!!!!!!

א.לגבי חוזרים בשאלה היה מחקר (אינני יודע מה המקור) שמדבר על כך שכ 75 % מהחוזרים בשאלה חוזרים לבסוף בתשובה,ומהנסיון שלי בנושא בדר"כ מדובר במרדנות גיל הנעורים,סכסוך עם ההורים או התפטות לתאוות,התשובה לעניינים אלו היא הגברת החינוך,וצמצום תופעות של "לייטיות" וישיבה על הגדר.

לעומת זאת חוזרים בתשובה חוזרים מתוך הכרה ביהדות כאמת לאחר בירור עמוק ומקיף.

ב.לא אנחנו אומרים זאת,מעולם לא היה קונצנזוס כזה בקרב תלמידי חכמים על כך שזו התחלת הגאולה.

למה זה כך ? משום שישנם סימנים לכך שהגאולה קרבה,סימנים אלו כתובים בגמרא.ואף לנגד ענינו אנחנו צופים בשיבת ציון כחלק מתהליך הגאולה,בעבר זה לא היה, ועכשיו כן.אלו הסיבות,איננו אומרים זאת סתם אלא כי המציאות הניבה את הסימנים הנדרשים.אני ממליץ ללמוד בנוסף על נושא "אתחלתא דגאולה".

"כשארץ ישראל נותנת את פירותיה בעין יפה, אין לך קץ מגולה מזה".
הרב אליהו זצוק"ל אמר שמלחמת גוג ומגוג היתה בשואה. זה אומר שהמשיח כאן. מתי בדיוק היתה ליהודים מדינה עצמאית? בימי דוד ושלמה עד סוף תקוםת המלכים=תקופת ביהמ"ק הראשון.
הפעם השניה חוץ מהיום שהיתה 'כמעט מדינה' היתה בתקופת ביהמ"ק השני. היה פה פחה יהודי (ששבצר, ואחריו זרובבל, ועזרא שהיה לא ממש פחה אלא היה לו רשיון)

אפשר גם להספיד לה על כוס תמונה של כל המשפחה+ברכה על הצד השני של הכוס..

אצלנו זה לא הכי יקר. לא יותר מ-25 ש"ח כל דבר בניפרד...ב"הצלחה ומזל"טט!

הלכנו לקריקטוריסט שצייר את אמא ואבא שלי הם ממש התלהבו יצא ממש יפה!!!

נראה לי שיש עדיפות למשו סימלי קטן באמת אבל לחבר אותו לברכה יפה/איחול יפה..

יש מבין?!?

תמשיכו לענות כי היום אני צריכה לקנות את זה..

אני לא הזה שיתחיל לתפוס אנשים על קטנות, אבל כתבת "להספיד לה" במקום "להדפיס לה"... |אופס| |וואחד אופס|
לא שמעתי על הספדים בתמונות... שלא נדע מצרות...

ב"ה.

את יכולה לקנות לה הדלקת נרות וללכת להכות בדולר ולקנות לה שתי פמוטים מזכוכית..

בהצלוחה..: )

אפשר סתם לנסות לצייר משהו על לוח מחומר טוב ולחתוך את זה בצורות מגניבות..

לא יודעת. פאזלים זה דבר מגניב.

אני יסתדר עם הכסף...

כאילו להדפיס על פאזל תמונה של המשפחה או משו?? איםה אפשר לעשות אתזה בסביבות ירושלים? כמה זהה צריך לעלות?? ואיך אני מחברת את זה לברכה יפה??

חשוווב אנשים תבואו!

תבואו אנשים...

בס"ד

יש 2 קבוצות, לכל קבוצה יש דלי מלא בבלונים עם מים. לכל השחקנים יש מחט. המטרה של כל קבוצה זה להעביר את הבלנוים של הקבוצה השניה לתוך השטח/דלי שלהם והמטרה של הרבוצה היריבה זה לא לתת לקב' השניה להעביר ת'בלונים אלא לפוצץ ת'בלנוים עם המחט...!

ב"הצלחה!! מקוה שעזרתי!

דוביי

ב"ה.

אם את רוצה לקנות משהו לא הכי יקר,מושקע ושימושי את יכולה לקנות:

• מגבת פנים וגוף ולכתוב על זה או את השם או מזל טוב כזה..{30 ש"ח)
  
• את צריכה ממש לחפש אזור תחנה מרכזית וכאלה..דובי גדול שווה כזה,אבל שמי לב אל תקני את זה בהפנינג תחפשי בעיר זה יעלה לך בערך 20-35ש"ח..
  
• לקנות ערכה של טיפוח את יודעת קרמים(גוף,פנים,ידים..),מגבת פנים שזה עטוף יפה זה ממש יכול לצאת מהמם ואני חושבת שהיא ממש תשמח..זה יכול לעלות לך בחנות כאילו שיא ההשקעם 40 ש"ח!!
  
• פוף את יכולה לקנותת..
  

אבל את יודעת אם זה קצת יקר לך אז את יכולה להשתתף עם חברה או משהו כזה לחפש משהו אחר..

המון בהצלחה ומזל-טוב!!

אפשר אפילו לא משהו שקונים..אלא יותר השקעה בבית....

חח במיוחד אם היא אחת כזו שיש לה סוודרים / צעיפים רבים... אם את רוצה משהו מושקע - מתלה מעץ חלק (חנויות יצירה וכאלה) ואת צובעת לבד

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/235859

לרפואתה השלמה של מרת שיינדיל בת גיטא רעכיל. בתוך שאר חולי עם ישראל.

אשת האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל.

מפי יודעי דבר! המצב לא פשוט לא מפרסמים את זה יותר מדי מסיבות לא ברורות אבל המצב בכלל לא פשוט!

כך היה כתוב ב"כיכר השבת"(כבר התבלבלתי אני לא יודע מה נכון בעניין) אבל נא להמשיך להתפלל כי הוא חולה,בעז"ה רפואה שלימה.

אנשים הרבה יותר חכמים ממני וממך כבר הגדירו את הגיל הזה כ"גיל ההתבגרות" מצב שבו הבנאדם מגבש לעצמו דעות, אידיאלים, דרך חיים, השקפה וכו'... לוקח את כל מה שהוא מכיר וחי מהילדות, מבטן. מה שהוא עושה בצורה קצת עיוורת ומנסה לבחון את הנושא באור הדעות שלו. מזייות הראיה שלו.

סוג של לערער את כל היסודות ולהתחיל מההתחלה..

בעקבות הערעור אתה [כתוב בלשון זכר אך מופנה לבנים ובנות כאחד/אחת ] מגיע למצב שאתה פשוט הורס הכל. הכל מטמותת ועכשיו צריך להתחיל מחדש. ככה הרבה פעמים מגיעים למרידות. לעשות "דווקא" להורים, למורים, לכל מסגרת שמגבילה... וככה המרידות מגיעות בצורה של להוריד, לקצר וכו'..

פתאום אנחנו מודעים לחופש ביטויי, לחופש יצירה ובחירה וזה מוביל אותנו להחלטות אישיות שבד"כ הן פשוט ההפך ממה שלימדו אותנו, לאו דווקא מה שאנחנו באמת חושבים...

יש דרך אחרת לעשות את זה..

לא לשבור הכל ולהתחיל מכולם. אלה לקחת את מה שכבר יש ולמצוא את נקודת החיבור של זה לחיים האישיים שלנו.. לשאול, לברר, לחקור. אבל לא לזרוק הכל..

ככה יש יותר סיכויי להישאר בדרך שבה גדלנו.

גם כאן יש מקום לשינויים. ברור.. אבל [לדעתי לפחוץ] "אני לא מתחבר" זה לא ממש תרוץ מתקבל ל"למה קיצרת את החצאית?" [יותר ל"למה הקטנת את הכיפה".. חח.. לשון זכר וכל זה.. ] גם להגדיל את הכיפה, להאריך את החצאית זאת סוג של מרידה.. פשוט לכיוון ההפוך...

לא צריך לפחד מזה שאני כמו ההורים שלי. אין שום סיבה להיות "כמו כולם". כי גם "כולם" זה הרבה אחרים, והכי טוב זה אם כל אחד בדרכו...

מקווה שהובנתי...

ובמיוחד מהקטע שגם להיות יותר 'דוס' ממה שלימדו אותך בבית זו סוג של מרידה.. (ועכשיו יקומו כולם ויגידו- הלוואי על כולם מרידות כאלה.. אז לא. הרבה הורים לא רוצים שהילדים היקרים שלהם יהיו יותר דתיים מהם. זה דיי קשה להורים..)

שהבאת.

בסדר. נענה.

לדעתי, עם כל עניין גיל ההתבגרות, יש גם הצד בו אנחנו מתחילים להיות פחות תלויים במשפחה, ויותר דעתניים, ואז הגיוני שנתחיל לעשות דברים שלא בדיוק בדרך של המוסד החינוכי+ ההורים (שגם ברוב המקרים אפילו סותרים אחד את השני ואתה נשאר תקוע באמצע) וכו'.

אתה מתחיל לחשוב בעצמך, אז לדעתי זה מאוד הגיוני שלא כולם ימשיכו בדרך של ההורים. 

שאנחנו כבר גדולים,

ואם אנחנו גדולים אז אנחנו גם יודעים בעצמנו מה לעשות!

ואם נעשה מה שאומרים לנו לעשות זה יראה כאילו אנחנו עדיין ילדים קטנים שתלויים בהורים שלנו,

אז אנחנו עושים להיפך...

שלכל אחד יש מסביבו איזה גבול.

וכל מוסכמה שאתה פורץ, זה כדי לבחון את הגבולות שיש לך עכשיו ושל הסביבה.

בסופו של דבר על ידי זה אתה מגבש את הגבולות שלך, שאתה קובע.

אני אישית מרגישה שאני פורצת רק עד גבול מסוים. וככה אני יודעת איפה הוא.

כשאני יודעת שלעולם אני לא אלך עם מכנסיים ברחוב, אני מגלה את הגבול הזה.

וכו'..

אם כולם חוזרים על עצמם בכל מקרה במילים אחרות גם אני רוצה... אני אנסה להכניס כאן מש'ו קטן.

ואללה זה קטע שאתה מבין שיש לך חופש אתה לוקח אחריות על החיים שלך, וכל דבר הכי קטן שקובעים לך מה לעשות אתה כזה: עופו ממני אני לא ילד קטן!!! חלאס!!!

וואלה לדעתי זה לגיטימי!!!

זה לפעמים לבדוק מי אתה באמת.....לחפש את עצמך בעולם ולראות לאיפה אתה שייך....

מתנתקים כדי להראות שאנחנו עצמאיים, לגבש לנו אישיות משל עצמנו. עד עכשיו היינו תלויים באופן מוחלט בהורים שלנו- ובגיל ההתבגרות לוקחים את זה לקיצוניות השניה כדי "להוכיח" שיש לי משהו משלי. אח"כ זה בד"כ מתאזן לאיפושהו באמצע, אפילו אולי נוטה חזרה לדפוסי התנהגות של ההורים... 

מה שאמרת שלהתדסדס זה גם סוג של מרידה..

העניין הזה של להדסדס כדי להרגיש עצמאות..

אבל יותר קשה להחזיק את עצמי דוס מאשר לההפך....

האדמו"ר מפיאסצ'נה [או איך שלא מאייתים את זה..] בספר "חובת התלמידים", בהקדמה [למורים מחנכים ומדריכים..] חוזר כמה פעמים על הנקודה הזאת שבימינו נפשות ישראל הצעירות [בעצם הנפשות הצעירות בעולם כולו] ממהרות להתגדל ולהתגבש.

ככה בעצם נוצר מצב שאנחנו מרגישים גדולים ובעלי דעה ועמצאות אבל בעצם אנחנו עדיין קטנים מידי להבין הכל, ובתכלס- אנחנו תלויים הרבה אנשים אחרים. אנחנו לא באמת עצמאיים בחיינו.

נוצרת סתירה בין המצב המחשבתי- עצמאות, לבין המצב ה"גשמי"-תלות..

זה מביא הרבה תיסכול. ואולי מביא למרידות יותר ארגסיביות. כי, מה אני בעצם? ילד או מבוגר???

אין תשובה. אבל המודעות למצב מרגיעה. זה הופך את ההתמודדות ליותר סבירה..

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8

אין בקישור ^זה^ בדיוק את התשובה לשאלתך, אבל בתחתית העמוד יש קישורים לאתרים עם שיעורים על המאמר החשוב הזה.

לימוד מסודר שלו, יבהיר לך בנוסף גם דברים רבים אחרים.