פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1207)

חשוווב אנשים תבואו!

תבואו אנשים...

בס"ד

יש 2 קבוצות, לכל קבוצה יש דלי מלא בבלונים עם מים. לכל השחקנים יש מחט. המטרה של כל קבוצה זה להעביר את הבלנוים של הקבוצה השניה לתוך השטח/דלי שלהם והמטרה של הרבוצה היריבה זה לא לתת לקב' השניה להעביר ת'בלונים אלא לפוצץ ת'בלנוים עם המחט...!

ב"הצלחה!! מקוה שעזרתי!

דוביי

ב"ה.

אם את רוצה לקנות משהו לא הכי יקר,מושקע ושימושי את יכולה לקנות:

• מגבת פנים וגוף ולכתוב על זה או את השם או מזל טוב כזה..{30 ש"ח)
  
• את צריכה ממש לחפש אזור תחנה מרכזית וכאלה..דובי גדול שווה כזה,אבל שמי לב אל תקני את זה בהפנינג תחפשי בעיר זה יעלה לך בערך 20-35ש"ח..
  
• לקנות ערכה של טיפוח את יודעת קרמים(גוף,פנים,ידים..),מגבת פנים שזה עטוף יפה זה ממש יכול לצאת מהמם ואני חושבת שהיא ממש תשמח..זה יכול לעלות לך בחנות כאילו שיא ההשקעם 40 ש"ח!!
  
• פוף את יכולה לקנותת..
  

אבל את יודעת אם זה קצת יקר לך אז את יכולה להשתתף עם חברה או משהו כזה לחפש משהו אחר..

המון בהצלחה ומזל-טוב!!

אפשר אפילו לא משהו שקונים..אלא יותר השקעה בבית....

חח במיוחד אם היא אחת כזו שיש לה סוודרים / צעיפים רבים... אם את רוצה משהו מושקע - מתלה מעץ חלק (חנויות יצירה וכאלה) ואת צובעת לבד

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/235859

לרפואתה השלמה של מרת שיינדיל בת גיטא רעכיל. בתוך שאר חולי עם ישראל.

אשת האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל.

מפי יודעי דבר! המצב לא פשוט לא מפרסמים את זה יותר מדי מסיבות לא ברורות אבל המצב בכלל לא פשוט!

כך היה כתוב ב"כיכר השבת"(כבר התבלבלתי אני לא יודע מה נכון בעניין) אבל נא להמשיך להתפלל כי הוא חולה,בעז"ה רפואה שלימה.

אנשים הרבה יותר חכמים ממני וממך כבר הגדירו את הגיל הזה כ"גיל ההתבגרות" מצב שבו הבנאדם מגבש לעצמו דעות, אידיאלים, דרך חיים, השקפה וכו'... לוקח את כל מה שהוא מכיר וחי מהילדות, מבטן. מה שהוא עושה בצורה קצת עיוורת ומנסה לבחון את הנושא באור הדעות שלו. מזייות הראיה שלו.

סוג של לערער את כל היסודות ולהתחיל מההתחלה..

בעקבות הערעור אתה [כתוב בלשון זכר אך מופנה לבנים ובנות כאחד/אחת ] מגיע למצב שאתה פשוט הורס הכל. הכל מטמותת ועכשיו צריך להתחיל מחדש. ככה הרבה פעמים מגיעים למרידות. לעשות "דווקא" להורים, למורים, לכל מסגרת שמגבילה... וככה המרידות מגיעות בצורה של להוריד, לקצר וכו'..

פתאום אנחנו מודעים לחופש ביטויי, לחופש יצירה ובחירה וזה מוביל אותנו להחלטות אישיות שבד"כ הן פשוט ההפך ממה שלימדו אותנו, לאו דווקא מה שאנחנו באמת חושבים...

יש דרך אחרת לעשות את זה..

לא לשבור הכל ולהתחיל מכולם. אלה לקחת את מה שכבר יש ולמצוא את נקודת החיבור של זה לחיים האישיים שלנו.. לשאול, לברר, לחקור. אבל לא לזרוק הכל..

ככה יש יותר סיכויי להישאר בדרך שבה גדלנו.

גם כאן יש מקום לשינויים. ברור.. אבל [לדעתי לפחוץ] "אני לא מתחבר" זה לא ממש תרוץ מתקבל ל"למה קיצרת את החצאית?" [יותר ל"למה הקטנת את הכיפה".. חח.. לשון זכר וכל זה.. ] גם להגדיל את הכיפה, להאריך את החצאית זאת סוג של מרידה.. פשוט לכיוון ההפוך...

לא צריך לפחד מזה שאני כמו ההורים שלי. אין שום סיבה להיות "כמו כולם". כי גם "כולם" זה הרבה אחרים, והכי טוב זה אם כל אחד בדרכו...

מקווה שהובנתי...

ובמיוחד מהקטע שגם להיות יותר 'דוס' ממה שלימדו אותך בבית זו סוג של מרידה.. (ועכשיו יקומו כולם ויגידו- הלוואי על כולם מרידות כאלה.. אז לא. הרבה הורים לא רוצים שהילדים היקרים שלהם יהיו יותר דתיים מהם. זה דיי קשה להורים..)

שהבאת.

בסדר. נענה.

לדעתי, עם כל עניין גיל ההתבגרות, יש גם הצד בו אנחנו מתחילים להיות פחות תלויים במשפחה, ויותר דעתניים, ואז הגיוני שנתחיל לעשות דברים שלא בדיוק בדרך של המוסד החינוכי+ ההורים (שגם ברוב המקרים אפילו סותרים אחד את השני ואתה נשאר תקוע באמצע) וכו'.

אתה מתחיל לחשוב בעצמך, אז לדעתי זה מאוד הגיוני שלא כולם ימשיכו בדרך של ההורים. 

שאנחנו כבר גדולים,

ואם אנחנו גדולים אז אנחנו גם יודעים בעצמנו מה לעשות!

ואם נעשה מה שאומרים לנו לעשות זה יראה כאילו אנחנו עדיין ילדים קטנים שתלויים בהורים שלנו,

אז אנחנו עושים להיפך...

שלכל אחד יש מסביבו איזה גבול.

וכל מוסכמה שאתה פורץ, זה כדי לבחון את הגבולות שיש לך עכשיו ושל הסביבה.

בסופו של דבר על ידי זה אתה מגבש את הגבולות שלך, שאתה קובע.

אני אישית מרגישה שאני פורצת רק עד גבול מסוים. וככה אני יודעת איפה הוא.

כשאני יודעת שלעולם אני לא אלך עם מכנסיים ברחוב, אני מגלה את הגבול הזה.

וכו'..

אם כולם חוזרים על עצמם בכל מקרה במילים אחרות גם אני רוצה... אני אנסה להכניס כאן מש'ו קטן.

ואללה זה קטע שאתה מבין שיש לך חופש אתה לוקח אחריות על החיים שלך, וכל דבר הכי קטן שקובעים לך מה לעשות אתה כזה: עופו ממני אני לא ילד קטן!!! חלאס!!!

וואלה לדעתי זה לגיטימי!!!

זה לפעמים לבדוק מי אתה באמת.....לחפש את עצמך בעולם ולראות לאיפה אתה שייך....

מתנתקים כדי להראות שאנחנו עצמאיים, לגבש לנו אישיות משל עצמנו. עד עכשיו היינו תלויים באופן מוחלט בהורים שלנו- ובגיל ההתבגרות לוקחים את זה לקיצוניות השניה כדי "להוכיח" שיש לי משהו משלי. אח"כ זה בד"כ מתאזן לאיפושהו באמצע, אפילו אולי נוטה חזרה לדפוסי התנהגות של ההורים... 

מה שאמרת שלהתדסדס זה גם סוג של מרידה..

העניין הזה של להדסדס כדי להרגיש עצמאות..

אבל יותר קשה להחזיק את עצמי דוס מאשר לההפך....

האדמו"ר מפיאסצ'נה [או איך שלא מאייתים את זה..] בספר "חובת התלמידים", בהקדמה [למורים מחנכים ומדריכים..] חוזר כמה פעמים על הנקודה הזאת שבימינו נפשות ישראל הצעירות [בעצם הנפשות הצעירות בעולם כולו] ממהרות להתגדל ולהתגבש.

ככה בעצם נוצר מצב שאנחנו מרגישים גדולים ובעלי דעה ועמצאות אבל בעצם אנחנו עדיין קטנים מידי להבין הכל, ובתכלס- אנחנו תלויים הרבה אנשים אחרים. אנחנו לא באמת עצמאיים בחיינו.

נוצרת סתירה בין המצב המחשבתי- עצמאות, לבין המצב ה"גשמי"-תלות..

זה מביא הרבה תיסכול. ואולי מביא למרידות יותר ארגסיביות. כי, מה אני בעצם? ילד או מבוגר???

אין תשובה. אבל המודעות למצב מרגיעה. זה הופך את ההתמודדות ליותר סבירה..

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8

אין בקישור ^זה^ בדיוק את התשובה לשאלתך, אבל בתחתית העמוד יש קישורים לאתרים עם שיעורים על המאמר החשוב הזה.

לימוד מסודר שלו, יבהיר לך בנוסף גם דברים רבים אחרים.

כלי כתיבה

אבל אם לא,אתה עושה את המבחן במחשב,כלי הכתיבה הוא בעיקר בשביל טיוטה למבחן שתעשה במחשב,וכמדומני שהם מבאים כלי כתיבה גם כך,אבל אל תסמוך על זה ותביא.חשוב להתכונן למבחן..

יכולים לדחות לך את המבחנים/ ראיון/ ועדה רפואית ליום אחר.

או לכמה ימים...

הם המון פעמים עושים תעברי ותלועזי שונים.

ואם תתקשר הם יגידו לך לבוא לפי הלועזי.

חדש

המבחנים הם במחשב וכלי כתיבה הם לטיוטות.

לא חייב, אבל זה יותר נוח.

תביא עט, עיפרון, טוש, מכחול...

בצו ראשון שלי נרדמתי מול המחשבים... לכל מבחן יש זמן-10 דקות /20 דקות וכו'.. רציתי בשלב מסוים לעשות מבחן -לישון עד סוף הזמן שלו ולעשות את הבא.. מרוב שהם היו מתישים!!!! מקוה שלך  לא יהיה קשה ושתעבור בשלום..

עצה:תבוא אחרי הרבה  שעות שינה. ב"הצלחה!!!.

אני לא מבין מה זה הצו השני ששלחו לך..

אבל בצו ראשון כמעט ולא משתמשים בכלי כתיבה..הכל מול המחשב חוץ מכמה דברים קטנים ואז הם מביאים לך עט..

נראה לי שמה שקיבלת זה למשהו אחר...

בהצלחה!!

באמת כל הכבוד לך [ולכולם כזה] על האירגון , אנחנו ממש מעריכים ! תודה !

אשריכם צדיקים!

המשיכו כך..

אגב, מי שכבר הודיע - לא צריך להודיע שוב.

בפעם ה70 אלף בערך..

כשיגיע זמני אולי אולי אני יחשוב על זה... אבל מקנאה בכם, תהיו בטוחים..

יאללה חבר'ה!!

הביאו איתכם, שכנים, בני דודים והמון חברים! 

אז איך זה ירד למטה?

טוב, אז לכל מי שלא ראה את הפרטים שפורסמו בעבר, או ששכח אותם:

מחר,יום חמישי, ו' ניסן-

בע"ה נפגשים בשעה 8:15 בבוקר בת"מ ליד דברי שיר למטה.

משם ניסע ביחד ל'יד עזרה ושולמית' (גבעת שאול)

ונארוז מזון.

בע"ה ההתנדבות תסתיים בשעה 12:00, מי שרוצה נשאר למפגש פורום..

'כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן'

עדין אפשר להרשם!

או לשכנע חברים, שכנים, בני דודים וכ'ו לבוא איתכם!

(אמממ אמממ אממ שום רמז, ממש לא רמזתי!<צ>)

אשריכם צדיקים!

נגיד שאני נשארת ל"מפגש פורום",

מה עושים שם? עומדים ו...?

איפה זה "דברי שיר"?

זה בתוך תחנה מרכזית?

מישהו יוכל להסביר לי מיקום מדיוק?

כי יש לי נטיה מסוכנת ללכת לאיבוד ולהסתבך עם כל דבר הכי קטן כשזה נוגע למקום שאני צריכה להגיע אליו...

יש 2 דברי שיר בתוך תחנה מרכזית-

החנות שבקומה האחרונה-מאיפה שמגיעים האוטובוסים הבינעירוניים, צריך ללכת עד הסוף ישר וזה בצד שמאל.

בקומה השניה ליד היציאה לרחוב יפו, יש דוכן שלהם..

חבר.

ישיבה קטנה, נכון?

בישיבת מעלה חבר לא הקטנה התיכונית

למרות שאני יודע שיש לו ניק אחר.. ההגיון אומר שזה הוא

[לא, לא באמת ]

נראלי אני יכולה בעיקרון...

כאילו סבבה אם את רוצה דבריתי.

קוראים לזה 'סילוף עובדות'...

בס"ד

גלופה 1: 

(דרך)

ארץ

קדמה לתורה

ואז ציור של שביל  שעל ידו יש עץ ומשהו/י נח על ידו ובתחילת השביל יש שלט מתיבי ארץ (במקום מתיבי לכת)

גלופה 2: לכתוב 'ירושלים - את היחידה' וציור כל מה שעולה לכם בראש

את האמת, את שניהם ציירתי בעבר, אבל אין לי מושג איפה למצוא את זה (חוץ מחירייה) ולצארי לא יכולנו להוציא את הגלופות האלה. אם את מעוניינת ברעיונת נוספים תפני אליי ואני אנסה להיזכר... וגם אם לא הבנת את הרעיונות

ויש קישור ישיר לזה : http://www.atzuma.co.il/medal

תחתמו

כמו שנאמר: "עבדים היינו לאמא במטבח"

א. אם זה בבית של מישהו אחר, לפחות אני מרוויח על כמה ג'ובות.

ב. אם זה לא בשום בית, אז זה טיול.

ג. לא יודע מה יש לך בבית, אבל הבית שלי לא כזה אטרקטיבי

לוידעת מה איתך, אני הייתי בוחרת בבית...

כל מורה בונה על זה ונותנת מלא ש"ב לא אכפת להם בכלל

האמת זה כיף כי אני לבד... אין מי שישגע לי ת'מוח ואני לא רק עושה דברים לא יעילים ממש לא!

ומה שבטוח זה עדיף מהשגרה המזעזעת של לימודים

למרות שכל שנה אני שונאת ת'חופשה הזאת השנה היא מבורכת מכל מיני סיבות.

כאילו אין לנו מה לעשות?

אנחנו  עוזרים לפסח (לנקות, לטאטא, לשמור על אחים קטנים, לבשל, לשטוף כלים, לשטוף כלים, לשטוף כלים....)

והולכים למקומות

והכי חשוב- ישנות!!!!!!!!!!!

שיהיה לנו פסח שמייח ושאווה אחריי כל הנקיונות המתישייםם..

חוצמיזה שלא כ-ל היום מנקים..

לימודים

ועם אפשר [המצווה כולההה שלכם..] גם לרב יוסף שלום אלישיב בן חיה מושא...

רפוא"ש!!

תזכו למצוות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הרב יוסף שלום בן חיה מושה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמ"י

התפרסם באתר כך : "הרב יוסף שלום בן חיה מושא"

הרבה מתבלבלים...

משהו באמת יודע את ההלכות? אולי מעט יחידי סגולה...

הדרך צריכה להיות בלימוד של כל הנושא של פסח בביהמ"ק שיבנה מהרה בעז"ה!

הרב חנן זצ"ל מספר שכאשר כתלנו שוחרר ורבנו הרצי"ה קוק זצ"ל הגיע לכותל ביחד עם הקדוש הנזיר זיע"א, הרצי"ה שאל: "נו, אז מה לומדים עכשיו?". בתמימות משהו שאל אותו הרב חנן: "עכשיו, כאשר כתלנו בידינו, נחל בהלכות בית הבחירה!". הרצי"ה ענה לו: "לפני כן, יש ללמוד את הלכות מלכים ומלחמותיהם...".

כלומר, לפני שאנו מצפים לו בכליון עיניים, עם מחוות מאוד נחמדות המצהירות בקול גדול כי אנו מחכים לו בכל רגע שיבוא, אנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית בעניינים הקודמים לביהמ"ק ולקרבנות.

ממליצה לך לשאול בפורום מחשבים וטכנולוגיה / משוב, שם בטח גם ייתנו לך תשובות מפורטות - איזה סוג טוב, חינמי וכד'.

אממ זה מה שאני לומד. מקוה שעוד לא לקחו..

תרשום רק מתחת למסכת שלקחת, תודה!!!

והציור יפה

והציור ממש יפה..

בס"ד

והציור ממש יפה

אתה מוכשר לעללה!!

וממש מזהים בציור. אז אם זה מפריע לך..

לעלות ציור יותר עדכני שלי