הלכתי עם אח שלי הקטן להסתפר אחרי החלאקה והראיתי שם תעודה מזיכרון מנחם על זה שהספר הזה מספר הרבה לתרומות שיער ופתאום החלטתי שבא לי לתרום, אז ביקשתי ממנו יספר אותו...

(היה לי בלונדיני עד סוף הגב...) 

זה היה ממש מרגש ומלחיץ לתרום בפעם הראשונה בגלל שכולם הכירו אותי כילדה עם הרבה שיער

תאמת היא בת 11 ...

אבל בכל אופן שיא הקשה להיפרד משיער

ארוך אני יודעת מזה כי גם אני תרמתי פעם

אחת וגם עוד אחות פעמיים...

תודו אומץ,
אמרתי פרקי תהילים במשך כל הזמן הזה, פשוט פחדתי איך זה יצא.
כי גזרנו לה צמה מאחורה, כי היה לה שיער מדורג ממש ממש, ומאחורה הוא היה ישר.

ומומלץ להשאיר לעצמך גם קצת שיער על הראש...

אם יש לך יותר ארוך, אז אחלה..

ניהיה לי שיער קצר אבל יפה...

עכשו הוא יותר ארוך

אולי אז תקטע של "מצפון תצא  הרע" לא יודע

והמ, אולי את יכולה לקחת את המדרש על 'ארבעה שנכנסו לפרד"ס....' שזה בעצם לתורת הקבלה, הסוד.

תתתתתתתתתתתתתתבבבבבבבווווווווווווואאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!
אנחנו מחכים לך יותר מידי שנים!!!

יאא.. משיח, מתי תגיע??

תכלס..

תבוא!! |מתחנן|

כבבר אי אפשר לסבוול ת'מצצב  באררץ הזאאת , לעזאזאאל ..

צריך ליסתקל על זה כמו שנפשי תערוד אמר/ה "חבלי משיח" עוד מעט תגיע הגאולה ועל זה כולנו צריכים  ליתפלל  וליפעול לקרוב הגאולה וגם הם עושים פיגועים אנכנו ניבנה נהרוס ישוב ערבי וניבנה במקומו ישוב יהודי ככה צריך להיות אבל מה לעשות שהממשלה לא כל כך מביינה את זה.  

מי שמצלם רואים לו את האצבע,ף שמתם לב?

או לקרוא ולכתוב?

תודה

אני מוחה על כך כל פעם את שואלת שאלות בקשר ללימודים וכאלו.....

נמאס!!!

קצת בדילאי..

אבל את מוזמנת תמיד לבקש את עזרתי..

גם להתקשר..

תמיש שמחה לעזור,במה שאפשר!

העתק הדבק. לגמרי...

אני חושבת שזה בגלל אינטרנט רימון!!!..גמלי יש את זה

אבל בטח לבנות זה הורס תעור העדין שלהן |מצחקק|

<צ> או שלא (?) לוידע..

*טרמפנטין-- קורה שמפספסים אות לא? :S

...

ברוך דיין האמת

ברוך דיין האמת . 

פרק תהילים לעילוי נשמתם - 

תהילים פרק קל

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם-עֲו?ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲו?ֹנֹתָיו.

בעז"ה בשורות טובות ..

פעם ראשונה בפול זמן שפיגוע גרם לי לבכות. 

בחיים אנלא בוכה. ועכשיו כן.. גם כשהיה את הפיגוע של פוגל כולם סביבי בכו ורק אני המשכתי בשגרת יומי.. ועכשיו זה בא פתאוםם.

רק בפיגוע של פוגל.. פתאום התחלתי לבכות כמו משוגעת ...

משיח תבאו כבר בבקשה כולם כבר מחכים לך, מה עושים כדי לקרב תגאולה?

ה' יקום דמם... הרב כהנא צדק... 

זה מדהים איך שהשונאי יהודים האלו רודפים אחרינו לכל מקום.
הלוואי ויהיה רק טוב

היה לי אחד כזה היום....

פשוט ניסיתי לשנות.....

הלכתי עם עוד 3 חברות לנחל פרוד!!!!!!

ושיניתי לעצמי את היום ליוםשמיח!!!!!!!!!

אם רוצים המלצות-אפשר אצלי

בסוף הדרך עוד תהיה מאושר

ומצטערת ממש על הניצלו"ש,
אבל אחותי טוב שאת כותבת קצת דברים בפורום, לפחות אני יכולה לדעת מה עבר עליך היום  

[היא באמת אחותי ]

קודם כל - כי זו מצווה ..

אחד משלושת הדברים שעליהם העולם עומד..

הרב קוק זצ"ל כותב באורות התורה שעמ"י ללא תורה, הוא כמו... עמ"י ללא א"י! אין מציאות של חיים גשמיים של עמ"י ללא א"י, וכן אין מציאות של חיים רוחניים של עמ"י ללא תורה!

וגם כי אם לא תלמד תורה, איך תקיים מצוות?

התורה היא הדרך הישרה, ולימוד התורה הוא הידבקות ביושר האלוקי.

מציעה שפשוט... תתחיל ללמוד.

אבל באמת.

לא לבגרות, ולא בצורה משעממת של שיעור תנ"ך בבי"ס.

כי היא לא ידע חיצוני שחייבים לרכוש (למה?).

אלא תורה שמחיה אותך, שגורמת לך להסתכל על המציאות אחרת, שמעוררת בך רצון גדול לפעול ולקיים.

אז גם תבין מה זה לימוד תורה.

ממליצה על ערוץ מאיר:

http://www.meirtv.co.il/site/

תהנה במפגש המחודש והנפלא שעומד לפניך.

אני חושבת שרק אם לומדים אפשר באמת להרגיש חיבור לכל העולם הזה ולמעשים שלנו כיהודים.

אבל לא הבהרתי את עצמי

אני לומד תורה וחש חיבור אליה

אבל תנסו להסביר למה ללמוד תורה

לבחור חילוני שרוצה לחזור בתשובה...

יומטוב

אין פשוט מזה.

אם אנחנו רוצים לנהוג על-פי התורה, אנחנו צריכים לדעת מה כתוב בה.

איך תידע מה לעשות?

חוץ מזה שיש מצווה גם לילמוד מצוות שתכלס הם לא מעשיות ואתה בחיים לא תעשה אותם.

בשקט| ואת חוש המוסריות שלך. וזאת המסורת שלך וכך אתה ממשיך את הנצחיות שמקווים שתהיה לה.

ואחרי הכל-- זה כיף. (באמת, כבן נוער, זאת אמורה להיות התשובה הראשונה שלך! (מאוכזבת. )

הרי אנחנו מאמינים ב-ה' ולכן אנחנו רוצים לעשות את תורתו

זה כמו חמצן בשביל עמ"י.....

שהכוונה היא שהיום מתיחסים לאהבה בהרבה פחות ערך ורצינות המגיעה לה ולכן מטיבעה היא כבר מאבדת מערכה

נניח זה שמקובל היום שילדה בכיתה ח' שיהיה לה חבר וזה יקרא אהבה, וגם זוג זקנים שעברו יחד כבר 50 שנות נישואים וגידלו משפחה וכו'- זה גם נקרא אהבה

אפילו בשירי אהבה רואים את זה- פעם הם היו עם הרבה יותר עומק, היום הם כלום כמעט.. 

מרגיש שיש שם משו אמיתי.

תראה סרט רומנטי (סרט שיש בו מישו שנהיה חבר של מישי או משו בסגנון= כמעט כל סרט) ותגיד לי אם אתה רואה שם אהבה אמיתית.

בס"ד

מה הכוונה?- אני אנסה להסביר.

אני אתן דוגמא. נכון שיש את החברה שתמיד מדברת ככה אל כולם:"מאמי", "כפרה", "עיניים שלי", "חיים שלי", "יפה שלי", "נשמה", "מתוקה", "חמודה"- באיזה שהוא שלב אנחנו מפסיקים לייחס אל הכינויים האלה חשיבות שהיא אומרת לנו את זה, כי היא ככה מדברת אל כולם.

לעומת זאת, מישהי שלא מדברת ככה ואומרת לי פתאום על משהו שעשיתי-"ואי! תודה רבה מתוקה!"- יש לך הרגשה שונה, את חושבת שהיא באמת התכוונה למה שהיא אמרה- כי זה "לא הסלנג" שלה לדבר ככה.

מה שתרבות המערב הפכה את האהבה זה בערך אותו דבר. אהבה זה דבר פשוט ורדוד. לא קשר עמוק. לא חשוב. גם ככה את תזרקי אותו בעוד יומיים. הערך של האהבה כבר לא שווה בענינו. אז סבבה, לא מתאים לי- מתגרשים. לא נוח לי עכשיו- נפרדים. לא באלי עכשיו עליה- אני הולך למישהי אחרת, לא משנה שמחר אני אחזור אליה בחזרה על 4, אבל עכשיו אין לי חשק עליה.

אני ראיתי קטע נורא קצר של ראיון עם זמר מזרחי שהתגרש, ושאלו אותו על בגידות, האם הוא בגד בגרושתו, אתם יודעים מה הוא ענה? -"תראה, כמה זמן אפשר לאכול אנטריקוט? לפעמים בא לך לחם עם שוקולד". - ככה קו המחשבה של הרבה מאוד אנשים. ולא רק חילונים, גם דתיים. ואני בהתחלה הזדעזעתי. ככה אתה מדבר?! אמא! מי תרצה להתחתן איתך אחרי זה? -מסתבר שהרבה מאוד. זה לא משהו חריג. זה לא משהו "לא בסדר." זה אפילו בסדר גמור לדבר ככה. כי ככה זה בחברה של היום. "אישה זה כמו אוכל, לפעמים נמאס כל היום לאכול את אותו אוכל."- מזעזע? מאוד.

מישהי שדיברתי איתה על זה הביאה לי השוואה שדווקא אהבתי- אהבה זה כמו סלוטיפ. אתה מדביק פעם אחת, נדבק מצויין, פעם שנייה, פחות טוב, פעם שלישית, עוד יותר פחות טוב, בפעם החמישית זה כבר לא נדבק. אותו דבר באהבה. פעם ראשונה- הקשר מחזיק הכי טוב. בפעם החמישית זה כבר לא מחזיק מעמד.

אני אומרת את זה נטו ממה שאני מרגישה-

בגלל שתרבות המערב כ"כ מחצינה את האהבה, משכנעת אותנו שאהבה מתבטאת בחיצוניות, משתמשת כ"כ הרבה באהבה- כל הטנלובלות, גורמות לילדים בני 16 (ובכוונה אני אומרת ילדים..) לחשוב שכל מה שיעשה להם טוב בחיים זה אהבה. זה גורם לנו לחשוב שכל דבר חולף שעושה לנו פרפרים בבטן זה זה.

אנחנו לא מחכים לה. למילים "אני אוהבת אותו" אין כ"כ הרבה משמעות כמו פעם. לא נעים להגיד, אבל אני חושבת שאמרתי את זה יותר מ5 פעמים כל חיי..

אנחנו לא מגיעים אלייה ממקום עמוק כ"כ כמו שהתורה הייתה רוצה שנגיע אליה.. 

האהבה היא לא משהו רדוד בכלל. כשמגיעים אליה מתוך עומק נפשי אמיתי אחרי ששתי הנשמות בנויות. 
אני מקווה שבע"ה אני אגיע לשם.. כי אין דבר שאני יותר מפחדת ממנו מלא לאהוב באמת.

שם, אמרתי / טוביה רובניר

לא לשתות את המים של המטוס!!

לא לאכול את התפוחי אדמה! הם עשויים מפלסטיק עם אבקה! (באמת, אחד שבר לי את הסכין..)

לא לאכול את החביתות של המטוס!

בקיצור, לא לאכול את האוכל של המטוס...

היה לי כאב בטן למשך 3 שעות אחר כך...

החוויות שם כ''כ מיוחדות מצד אחד, אבל גם רבות מצד שני.

כשתחזרו לארץ לא תזכרו את כל השבוע וחבל שחוויות חזקות ילכו לאיבוד.

חם צוואר, כובע גרב, גופייה טרמית, חותלות, גרביונים (אהמ.. לבנות), גרביים צבאיות, וכד' קררר

בס"ד

1. לרשום ביומן מסע!

2. לבקש מחברים/הורים/אנשים שאתה אוהד שיכתבו לך מכתב לטיסה. זה ממש כיף ומרגש לפתוח בטיסה ולקרוא.

3. הכי חשוב- לדעת שאין כזה דבר "עכשיו אני צריך להרגיש ככה וככה". לדעת לקבל כל רגש שאתה מרגיש, לדעת שזה בסדר ושגם אם אתה לא בוכה (בשביל בנים-מרגיש עצב כבד) באושוויץ לדוגמה- זה לא אומר שמשהו לא בסדר איתך!!!

4. להתכונן! לברר את הלו"ז של המסע ולקרוא על המקומות שאתם הולכים לנסוע אליהם! כבר למדת את היחידה בהסטוריה על השואה? אני מקווה שכן כי זה מאוד עוזר להבנה. אם אתה רוצה- לקרוא ספרים ולראות סרטים על השואה. לדבר עם סבא/סבתא ולברר אם יש קרובי משפחה שהיו שם, ולברר היטב את הסיפורים שלהם, כולל שמות של מקומות שבהם הם היו.

זה מסע חשוב, בהצלחה!

אל תבוא עם דמיונות וציפיות ענקיות ("כן, במחנה X בטח יהיה ממש קשה, וכואב, ואני ממש אתרגש שם...וכו'") אחרת אם המסע יהיה שונה ממה שחשבת ודמיינת שהוא יהיה - אתה תתבאס וזה יפריע לך לכל שאר המסע. לעומת זאת, אם תבוא בגישה של ראש פתוח, לקבל כל מה שהמסע הזה ייתן לך, מתוך רצון לדעת מה הוא ייתן לך - אתה תתחבר לזה יותר. 

דבר נוסף, וזה לא כ"כ תלוי בך אלא בקבוצה עצמה - תקבעו קבוצה של כמה אנשים שהם יהיו ב-'וועדת צילום', הווה אומר: מישהו עם וידאו, ואיזה 2-3 עם מצלמות סטילס, בסיום המסע הם יעלו את התמונות וכד', אבל זה יקטין מהלחץ של אנשים 'לצלם, לצלם, לצלם' כל דבר ובאמת יהיו פתוחים להקשבה. 

לכתוב יומן מסע, כמו שהציעו כבר למעלה, ואם אתה לא בנאדם של 'יומני היקר, אני מרגיש בלה-בלה-בלה', פשוט תכתוב מה היה כל יום (עדיף באוטובוס ובנסיעה, זוכרים יותר טוב ויש את המדריך שאפשר לשאול שאלות טכניות על עובדות ושמות של מקומות, שהם שוברים שיניים שם), שיהיה לך לפחות את המזכרת הזו ותוכל לדעת מה קרה בכל יום, ואיפה היית, ואז ממילא תזכר גם איך הרגשת ומה לקחת משם, או מה לא לקחת משם וכו'. 

ותהנה ממש! 

קודם כל- כל מה שאמרו..

 ממש כדי לכתוב יומן, אפילו רק של הייתי פה, ראיתי אתזה וכו' זה ממש טוב! וכדי כמה שיותר קרוב לזמן שזה קרה, לסכם את המדריך (אם אתה בקטע..) בנסיעה- קח בחשבון שלכתוב בנסיעה, כשאתה כל הזמן בתזוזה, זה לא הדבר הכי קל ונח, לכן כדי לקחת משהו קשוח לכתוב עליו (סכם אותי כזה..) ולנסות לכתוב גם אם זה לא כ"כ נח.. ולנצל את ההפסות של הנסיעה בלי דיבורים שצריך להקשיב, גם לכתוב.

ליצוב קבוצה טובה, קשר טוב בין כל חברי הקבוצה. זה יכול ממש לעזור לעבור את החוויות הקשות והמשמחות! שכל אחד ישים לב אם יש מישהו שצריך איזה עזרה, לפרוק למשהו מה שהוא מרגיש חיבוק (בעיקר לבנות.. ) וכו'.

תהנה ותנצל על צד הטוב ביותר!!

בס"ד

להביא כיסוי עיניים וכרית קטנה ונוחה לנסיעות!

בקושי ישנים בלילה והנסיעות ממש ארוכות.

1+1 שווה לנצל את הזמן ולישון בנסיעה (במיוחד שהאוטובוסים שם ממש נוחים ).

ציוד עיקרי:
תיק מזוודה / מזוודה
מיכל שתייה
חולצות טריקו קצרות
בגדים חמים (טרנינג)
מכנסי הליכה, רצוי דגמ"ח
גרבי הליכה טרמיים ורגילים
גופיות ומכנסי גטקס/טרמי
נעלי הליכה נוחות – רצוי מתאימות לשלג
כובע צמר/פליס
כפפות צמר/פליס
תיק כלי רחצה
שפתון נגד יובש
פנס
פאוץ למסמכים וכסף

ציוד חיוני:
תיק גב לסיור יומי
ביגוד טרמי
מגבת
עזרה ראשונה ושניה
נרות נשמה
סוללות נוספות
גפרורים
אוכל....מנה חמה וממתקים

ציוד רצוי:
מחממי אוזניים
מצלמה
טרמוס נירוסטה 0.5 ליטר
שקיות חימום

לבגדים, לאשפה וגם כדי לעטוף את הנעל כשהיא תרטב לך לגמרי...

ואם השלג גבוה, אל תתפתה לללכת בו יותר מדי. לך בשביל, תקפא פחות. (למרות שגם זו חוויה)

תתארגן עם תרמוס - יהיה לכם הרבה זמן באוטובוס לתה ומרק.

כפפות וכובע - חיוני!

ואם תרצה לומר "תודה" בפולין - אמור ז'אנקויה. (Jankuyeh - במלרע)

"שבת שלום" הם כבר יודעים. 

בנוגע לטלויזיות, טלפונים וכו' - תמיד תבררו אם אפשר. יש מלונות שגובים תשלום

רק על עצם השימוש (גם אם השיחה על חשבונכם).

תזהרו ברחובות, הרבה פעמים המדרכה מכוסה בקרח ויש סכנת החלקה.

בס"ד

ותהנו שם כולכם

מגיע לו 

כלומר ה' כן טוב  גם שרע אבל זה לא משהו שאנחנו אמורים להבין זה לא שה' טוב שהוא טוב יותר משה' טוב שהוא רע (כלומר כיביכול)...

טוב אם זה לא הדבר הכי פחות ברור שכתבתי אני עז

כל יום שלו בעולם זה נס. נאצי מרושע ימ"ש אמן סלע!!!  |מעוצבן|

ש"איוון האיום" הוא לא הוא .

אינני יודע מהי האמת ומיהו "איוון האיום" אבל מכל מקום הוא לא ייצג אותו סתם כך,אלא הוא היה בטוח בחפותו.

מיהו,הוא טוען שלפי הראיות זה לא איוון דמאניוק,אלא נוול עם שם משפחה אחר,מכל מקום זו טענתו והוא מוסיף שיש לזה הרבה ראיות.

לא זו דרכינו.

אבל יישר כח על היוזמה. זה טוב בלי קשר.

זו באמת לא דריכנו...זה נותן רושם שהאדם מבסיסו רע!

ויש יום אחד שעושה טוב!

זה יפה וטוב, אבל צריך לזכור שזה לא האידיאל!

זה יפה שיש יום אחד שממש מוקדש למעשים טובים. 

זה כמו שצריך להתפלל תמיד- ובכל זאת יש זמנים מסוימים לתפילה. ברור שיש המון הבדלים, ועדיין.

(זה כמו יום המשפחה. תמיד אוהבים את המשפחה, ובכל זאת יש יום שמיוחד רק לה.)

אני בעד!

אני מעיזה לומר שזו אפילו תפיסה נוצרית - "תחטא, תחטא, תחטא - תבוא תגיד וידוי ותתן כסף לכומר - ויכופר לך".

אנחנו דוגלים בחסד תמידי. לא חייבים משהו בומבסטי וענק, אפשר גם קטן ומתמשך..

אדם לא צריך להתפלל כל הזמן, אלא בזמני תפילות, ובשאר הזמן פשוט להיות מקושר לקב"ה.

מעבר לזה - התפילה היא לא בשביל הקב"ה אלא בשבילנו, אז אנחנו צריכים חיבור קבוע כזה, מחייב, שלא נשכח מאיפה בא לנו הכל.

יום המשפחה העלה בי גיחוך.. זו רק ההוכחה שנזקקתי לה כדי להראות עד כמה הנצרות חדרה לחיינו:

יום המשפחה הוא המצאה גויית. כנ"ל יום האם [שזה אותו דבר], יום האהבה והראשון באפריל.

אנחנו חיים תמיד במסגרה המשפחתית, משקיעים בה ואוהבים אותה, ולא צריך לזה ציון מיוחד.

[ואם ממש תרצי - שבת הוא יום כינוס משפחתי, אבל לא מוגדר כך.]

אמנם אני מסכימה איתך, אבל אין שום בעיה וזה אפ' מבורך לעשות יום שבו מעבר להכל חסד, מעשים טובים, אפשר להסתכל על זה משני הכיוונים...

כל עוד אנחנו יודעים מה העיקר ומה הטפל.

נכון שאנחנו דוגלים בחסד תמידי.

לא הבנתי את הקשר..

מה רע בחסד מרוכז חח?

להפך, תסתכלי על זה ככה> 

כמה אנחנו רוצים להתחבר לעמ"י כל הזמן, לא? 

איזה הזדמנות מטורפת יש לנו כאן!

להתחבר לכל עמ"י מתוך גמילות חסדים!!

וזה שזה יום אחד, לא אומר שכל השנה לא עושים. שוב, לא הבנתי למה זה סותר חח

ומאיפה הבאת את ה'תחטא תחטא תחטא'? אולי פספסתי, אבל לא היה רשום שם שום דבר כזה.. כל מה שהיה רשום שם היה בקשר ליום אחד שנעשה בו טוב! בלי שום קשר לשאר הימים..

אולי אני טועה, האירי את עיני. 

ובקשר ליום האהבה- ט"ו באב מצלצל לך מוכר?

כמו שאמרו מעלי תמיד חשוב מעשים טובים, אבל יום מיוחד שבו משתדלים יותר מתמיד

מה נעשה? משו פורומי...

אולי שכל אחד יקבל על עצמו לעשות 5 דברים טובים...

אי אפשר לארגן עכשיו איזה התנדבות אין זמן!!

לא אמרתי לארגן התנדבות, אבל לקבל קבלה של הפורום משו שקשור בחס"ד....

אפשר גם כמו שאתה אמרת...

אבל לא אמרתי התנדבות אפ' לא לרגע זה לא מעשי !

http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?levelId=59214&itemId=27483

 ב"הצלחה!

שיסיימו את מכסת המוות שלהם, הילד שהכי פחות כואב לו ניצח!! (זה גם מתקשר עם דם..)

ממ רעיונות נוספים:

דם- אפשר ללכת לכיוון רחלקה רק לקרוא לזה "דם-יבשה" (כי הנילוס שהיה הים שלהם הפך לדם) או למלא שני בקבוקים (של חצי ליטר כזה) במיץ פטל, הראשון שמסיים מנצח.

צפרדע- תחרות קפיצות: 2 ילדים קופצים קפיצת צפרדע מקצה אחד לקצה השני של החדר (אפשר הלוך חזור בחדר קטן) ומי שמגיע ראשון הוא מלך הצפרדעים.

כינים- כל הילדים מפזרים את השיער (אם הוא אסוף), שמים מוסיקה בחדר וכל הילדים מנערים תשיער לפי הקצב וכל הכינים מתעופפות בחדר.. - אין לי רעיון

ערוב - אחותי אומרת שבאו אז חיות רעות.. אפשר לשחק "מי מפחד מהדב הגדול"

דבר -  זה שמתו החיות? אזז.. אפשר לתלות על כל ילד שם של חיה ולשים מוסיקה וכשהמוסיקה נעצרת כולם צריכים ליפול על הרצפה בלי לזוז.

שחין - אין לי כח לחשוב וגם לא יודעת בדיוק מה המכה הזאת

ברד - משו עם קוביות קרח אפשר לעשות

ארבה - כנ"ל שחין

חושך - "פרה עיוורת" "סנטה חושך" וכאלה.

בכורות - כולם צריכים להסתדר בטור לפי הגיל בזמן מוגבל.

בהצלחה!

חחח סתם אחותי, באמת שאין לי שום מושג..

בהצלחה

http://he.wikipedia.org/wiki/1995

פה יש הרבה דברים

5,477 הרוגים ברעידת אדמה בקובה, יפן 

רצח רבין .

הפגנת הימין בכיכר ציון בירושלים בהשתתפות בנימין נתניהו, אריאל שרון, משה קצב ואחרים נגד הסכם אוסלו ב'

לאחר שכיהן 18 יום כראש ממשלה בפועל, שמעון פרס מציג את ממשלתו (העשרים ושש במנין הממשלות) בפני הכנסת, ומתחיל כהונה שנייה כראש ממשלת ישראל.

נוסד ארגון הסחר העולמי.

וכ"ו......

כאילו אני צכה את זה למבחן באזרחות...ונראלי שזה זה,לא?

1 בינואר - חוק ביטוח בריאות ממלכתי נכנס לתוקף

• 22 בינואר- 21 הרוגים בפיגוע הכפול בצומת בית ליד
• 18 ביולי- שלושה בני נוער נמחצים למוות באסון פסטיבל ערד
• 24 ביולי - פיגוע התאבדותבאוטובוסברמת-גן, שישה הרוגים
• 13 באוגוסט - אהרן ברק מתמנה לנשיא בית המשפט העליון
• 4 בספטמבר - חגיגות 3000 שנה לירושלים, מאז היום בו לפי המסורת קבע אותה דוד המלךכבירתו
• 28 בספטמבר - נחתם הסכם אוסלוב'
• 4 בנובמבר - ראש ממשלת ישראל יצחק רביןנרצחלאחר עצרת בכיכר מלכי ישראלבידי יגאל עמיר
• 22 בנובמבר- לאחר שכיהן 18 יום כראש ממשלה בפועל, שמעון פרסמציג את ממשלתו (העשרים ושש במנין הממשלות) בפני הכנסת, ומתחיל כהונה שנייה כראש ממשלת ישראל
• 25 בדצמבר - דורית ביניש, לימים נשיאת בית המשפט העליוןשל ישראל, מושבעת לכהונת שופטתבבית המשפט העליון