פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1278)

יש לי הרגשה שאני אאלץ לראות אותך בתקופת הזמן הזה במציאות אפ' הלא כן

המון המון בהצלחה!!!=]

סתם... הכל בצחוקים   בהצלחה!

אבל תכלס, אני לא צודק? סוף סוף נגמרו שירשורי ולזה יקרה

סתם... זבל שכמוני , מדבר על מישו שלא יכול להגיב.

אבל בכל מקרה, בהצלחה..

רפואה שלימה!

ממתי זה?

יכול להיות שזה משו ישן שהדיע אליך עכשיו

אבל אני מרחם עליה ועל ההורים שלה,
ובתור אחד שלא נוהג להתפלל אני מתפלל עליה מלא..היא מסכנה!!

לעדכון-חיה אפרת בת הדס

אמן!!!

סך הכל החיים טובים....

באמת, כמו שאומרים כאן- כולם עוברים את זה- את רגעי הייאוש המציפים, את הכעסים והלחץ! יואו, אלוהים כמה לחץ!

י"א זאת שנה ממש לא פשוטה, היא מלאה בהמון המון תכנים שלפעמים מרגישים שאי אפשר יותר.

אבל אולי אם רק היית יודעת  מי אני הייתי בשנה שעברה- לא היית מאמינה ששרדתי עד היום, ובטח שלא עברתי בבגרויות..אני לא מאמינה. אבל עובדה!

אז חבר'ה- לכולכם!

כל מי שמרגיש תסכול או פשוט ייאוש מטורף שאין סיכוי להצליח ולשרוד-קבלו חיבוק!

עוברים את זה ביחד..בסוף רק תתחשלו!

ועצה קטנה- תנו הפסקות קטנות (לא לבטלה, חלילה)-לפעילות שאתם אוהבים! זה נותן כוחות ברמות!

לדוגמא- אני, כשערימת המטלות ושיעורי הבית מפילה אותי, ניגשת לגיטרה, פורטת שיר שניים, שרה משו קטן, ואז הכל יותר טוב לי בלב! ואפשר, צעד צעד, לגשת לשיעורים.

וגם השנה- שואלים אותי "איך יש לך כוח להדריך בי"ב? ועוד הדרכת חוץ?!"

תשובתי היא- זה לא שיש לי כח להדריך,אין לי כוח לא להדריך! בשבילי ההדרכה בסניף מעניקה כוחות מטורפים.

לסיכום (או בקיצור- לעצלנים שלא קראו הכל..)-

1.להתנחם בעובדה שלכולם זה קורה (וגם עובר, בסופו של דבר)ומה שלא הורג מחשל.

2.למצוא פעילות "מאווררת" לזמנים לחוצים, לקחת הפסקות קצרות ומועילות. וכמובן, אם מצליחים לעמוד בכל המטלות- לא לשכוח לפנק את עצמינו! גיל ההתבגרות=אוכל ופינוקים!

אוהבת המון.

בס"ד

אני לא אוהבת שמישהי שעה פורקת ואומרים לה רק "יהיה טוב", "זה עובר" וכו'... 

זה לא באמת עוזר. אם יש מה לכתוב ולעזור כמו *#&למה?!*#&  אז סבבה. אבל לפעמים זה סתם יכול להביא אותה ליותר ייאוש. 

 אממ בכל מקרה, אוך, היה לי קשה לקרוא את זה. ובאמת שאני מכירה את זה. 

מה שאני יודעת שעוזר- תמצאי לך בבצפר, מישהי שאת אוהבת או משהו מסויים שבשבילו את תירצי לבוא וזה יעשה לך טוב. 

וגם בסניף, תמצאי לך שם משהו טוב שבשבילו תבואי. 

ואפילו אם את לא מוצאת, תעשי את את הטוב. קחי חברה/ חניכה ותיראי מה את אוהבת בה וכך תוכלי 'להתגעגע' לזה במובן מסויים ולרצות לבוא. וזה יעשה לך יותר חשק ללמוד.

וכך לכל דבר שאין לך כוח אליו, כדאי לחפש את הטוב שיש בכל דבר. 

גם בזמנך הפנוי באמת כדאי שתחפשי משהו שאת אוהבת לעשות, שייעדן אותך טיפה כל זמן שאת מרגישה לא בטוב.

בקשר לעומס הזמן, כדאי לך לכתוב (או לפחות שיהיה מסודר בראש) את סדר היום שלך. שלא יהיה לך בלאגן יותר מידי.

ו- צדיקה, אל תהיי בדכאון, חבל על הזמן הזה בחיים שלך, זה יכול להיות משמעותי...

קחי את עצמך בידיים ותקראי כל יום בלילה איזה 5 דק' משהו על שמחה ו5 דק' לדבר כל לילה עם ה', כבר ישפר את ההרגשה בנוסף לכל מה שאמרתי, אני כמעט בטוחה, את מסוגלת. אני מרגישה לפי הכתיבה שלך.

וכמובן להתפלל על זה בתפילה.

הרבה הצלחה! 

ואם את צריכה עוד משהו, אפשר באישי בשמחה. 

וואי שנים לא התחברתי באתר הזה אבל הייתי חייב אחרי שקראתי אתזה.,.... את לא מבינה

כמה הרגשתי כמוך בי"א ובאמת היו לי אז תקופות חרא של התלבטות ודיכאון..... ודיברתי עם כמה אנשים קרובים וחשבתי עם עצמי ובסוף עברתי לאקסטרני ממש בסוף יא (עכשיו אני יב) אז אם את חושבת שהמסגרת הזאת עושה לך רע אז אני חושב שלטובתך תחפשי אופציה אחרת, כי יש כאלה שצריכים קצת יותר חופש....(כמוני) אני יודע שזה קצת מפחיד לעבור ככה אבל עוברים אתזה וזה לא נורא ועכשיו יותר טוב לי... (למרות שעדיין יש קטעים חארות בחיים..)(:

קיצור שבאמת יהיה לך בהצלחה במה שתעשי!!

ו

בס"ד

שיכולים להסביר לי איך עושים את זה?

אם אני רוצה לעשות בגרויות, יותר מאנגלית, מ"מ, ולשון - אני יכולה לעשות את זה באקסטרני?

ולמי פונים? איך עושים בכלל ת'בגרויות? באולפנה שלמדתי בה? עם מי מדברים? ואיך לומדים בכלל?

יש מישהו\מישהי שיכולים להסביר לי? גם בשיחה אישית אפשר...

הדרך שלך - עידן עמדי שכבר כתבו...

שירת העשבים - יש מלא ביצועים....

שאם היו נותנים לי יותר כלים בגיל יותר קטן לא הייתי מגיע לאן שאני היום, הייתי במקום הרבה  יותר גבוה!

[מהרבה בחינות]

רעיון מעניין..

שיתנו לי לגעת ולראות כמ שיותר דברים, ירחיו לי את האופקים והאופציות, יראו לי מה שונה ממני, או דרך חיים אחרת ממני. ככה גם אדע להכיר את עצמי יותר, וזה גם יהיה רבה יותר בי. ואמיתי.

-שלפעמים.. כשצריך.. יסתכלו על תלמיד/ה יותר מבנאדם שהם צריכים לסיים ללמד אותו את החומר ולקבל משכורת...

-שיהיה להם אמון בתלמידים שלהם...

כשלא יזלזלו בתלמידים ושלא יעשו אפליות

על הרצון והאכפתיות וההשקעה.

דבר שני, שלפעמים אנחנו מאשימים אותם בכל מה שקורה לנו - אבל שלא יקחו קשה. עוד עשור או שניים אנחנו נהיה בדיוק במקום שלהם, וכנראה שנעשה גם כן טעויות, וגם אז הנוער יאשים אותנו...

אם יש להם כוונות טובות וגם מאמץ - אז אנחנו מעריכים אותם ומודים להם.

חוץ מזה, אפשר לדבר על תשומת הלב האוטומטית שמופנית ל"מסכנים" וחלשים שבכיתה,

בעוד שה"מוצלחים" כלפי חוץ (אלה שאין להם התמודדויות שצועקות לשמים) נשארים לבד.

זה נכון גם בהקשר הלימודי (משקיעים בחלשים, המחוננים נשארים משועממים...), וגם בהקשר האישי.

אני ממש מסכימה איתך לגבי העובדה שמורות מעבירות תשומת לב אוטומטית לחלשים.

תכל'ס גם אני הייתי אומרת את זה.

 אצל רוב המורות זה קרה אבל זה ממש הזכיר לי איזה מורה שאצלה זה היה ממש בולט. (כאילו- גם אני בנ"א, למה במשך כל השנה, לא כל הבנות בכיתה הספיקו להיות בשיחה אישית בעוד אחרות כבר היו באיזה 7..) 

מה עוד הייתי אומרת?

שהדברים הקטנים עושים את ההבדל. לטובה ולרעה..  

דווקא מהדברים הקטנים ב'מוסד' לומדים על הדרך שהם רוצים להנחיל.

אם מוסד חינוכי מסויים מפמפם שתורה זה חשוב אבל מה לעשות, משום מה יוצא שבחודש אדר כמעט כל שיעורי הקודש מתבטלים אז זה אומר דרשני.

או כשיש פיגוע, משום מה הכל עובר בשתיקה כאילו השלום כבר פה.. 

ומשהו שקצת יותר בוער לי:

על זה שלא מטפחים תלמידים שמעל הרמה הלימודית של הכיתה ושמים דגש רק על החלשים.

כאחת שסבלה מזה, מורים מבינים שאין לתלמיד מה לעשות בכיתה, אבל בכל זאת משאירים אותו להרקב שם.

שתהיה יותר מודעות לקידום תלמידים, אם לדחוף אותם למסגרות שמתאימות להם (כגון בתי ספר למחוננים ומצטיינים) או קיצור שהותם בבית הספר ע"י הקפצת כיתה.

לא לכל אדם עם שכל מתאים לקפוץ כיתה, אבל כדאי מאוד שידעו לזהות את האנשים האלה ולא יהיו כלכך שאננים.

לא רק מתקשים סובלים. לא רק מתקשים צריכים שיעזרו להם. 

המדינה לא רוצה לטפח מחוננים ומצטיינים אבל אחרי זה רוצה את המוחות שלהם. 

אם את רוצה עוד אינפורמציה מנקודת המבט שלי (אני לא יודעת למה את צריכה את זה אבל בכל אופן..) אל תהססי לפנות אלי בשאלות ומקווה שאוכל לענות בהקדם.

רבים חושבים שכיכר לחם חייבת להיראות ככיכר. "כיכר" ו"לחם" בעיני אנשים רבים הם מילים נרדפות, ועיניהם לא נפקחות לראות את ההבדל.

פעמים רבות עולה בי ניצוץ של כעס בהכרת הזמן שבוזבז מחוסר ההכרה של האנשים שהמילה החשובה ביותר היא "לחם", והיא עשויה להיאפות בצורות אין ספור. אנשים רבים לא משכילים לראות כי צורתה של הכיכר אין לה ולא כלום עם ערכו התזונתי של הלחם. הצורה לא היתה אלא עניין של נוחות. חינוכנו התמקד יותר מידי בצורות.

ברגעים מסוימים אני מוצא  עצמי שואל שאלה של כעס: "כמה מתוך מה למדוני שהוא עניין של נוחות?".

(קצת שיניתי אבל מתוך מר אל כאן אנה).

והדברים שאתם אומרים ממש מעניינים.

אז ככה:

ניתנה לי ההזדמנות לכתוב טור חודשי בעיתון במיועד בעיקר לאנשי חינוך - אבל לא רק. אני לא באה ממקום של תקיפה או ביקורת.. אני פשוט אמורה לכתוב מנק' מבט של נוער - על כל נושא. אבל חשבתי שאני יכולה לנצל את זה בשביל להיות ממש בקול של הנוער..

מצד שני, זה מתפרסם תחת השם שלי והרבה אנשים קוראים את זה. אז - אני לא רוצה להיראות מסכנה או מקופחת וכו'.. תבינו וזה

כל מורה רוצה לדעת מהי נוסחאת הפלא שגורמת לו להיות "מורה טוב"

בשביל זה הרבה פעמים המורים משקיעים מאמצים כדי שהתלמיד יחבב אותי... לקנות את הקשר הטוב איתו

משקיעים מאמצים להוביל כיתה, להעמיד במשמעת, להעביר שיעור מעולה, להעביר  מסר נחרץ.

כל זה טוב ויפה, כל זה מצליח להעביר משהו לתלמיד, אבל כל זה לא מקדם אותנו לעבר המטרה להיות "מורה טוב"

מורה טוב אינו שווה ל "מורה שמעביר שיעור מעולה"

מורה טוב הוא זה שעובד על מידותיו, מתקדם בעבודת ה', מתפלל על כל תלמיד ותלמיד שיצליח שיפרח,

הוא זה שאינו מגיב באינסטינקטים אלא עושה חשבונות נפש עם עצמו.

ואז, התלמידים, שהם בעצם המראה של אותו מורה, יעלו גם הם באותם מעלות

ואז, המורה הזה, באמת יהיה מורה טוב.

וטאטאטה וטאטאטטה וזורמים 

שייתנו לנו יותר הזדמנויות להתבטא. לתת לנו יותר מרחב לחשוב, לדבר.

וגם לתת לנו לטעות. לפעמים הרושם שנוצר הוא שטעות זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות. 

ושכשהם מנסים להיכנס לראש שלנו, שלא יחשבו על איך הם היו בתור נערים. אנחנו נערים אחרים (בכל מיני מובנים).

ושמילה טובה, כך סתם באמצע היום, יכולה לעשות המון.

בטח יש לי עוד, אבל זהו בינתיים...

א. שידברו עם הנוער על מה שצריך בנים ברית בנות צניעות נסינות החיים.

ב. שכל תלמיד זה משהו אחר ולא לחנך במסגרתיות לכן לדבר אם כל תלמיד לפי מוקמו ומעמדו ולא בתור אחד מהכיתה אלא בתור הוא עצמו.

שבעיקר בחינוך הדתי לא כולם יוצאים הדוסים המושלמים..
שאפשר להיות מחונך ולהיות קצת אחרת..
שחינוך שבא ממקום של הטפה לא עוזר אלא רק הורס!!

בהצלחה

 שלא יגזלו לנו את ההפסקות

מחזק.

ולא כי אכפת לי (זה ממש לא, מצדי להמשיך...). פשוט כי זה לא צודק.

כמו שנדרש מאיתנו להגיע בזמן לשיעור וכך עלינו לנהוג, יהיה ראוי שהמורה לא יחזיק אותנו מעבר למסגרת השיעור הקבועה.

זה מעצבן במיוחד כשהמורה מאחר ברבע שעה ומשלים את הזמן על חשבון ההפסקה...

שלמרות שלימודים זה חשוב, יותר חשוב שידאגו לנשמה שלנו פחות מהלימודים שלנו...

עדיף שמישהו לא ילמד מאשר שתשאר לו צלקת ממורה כלשהו...

אוזן קשבת לצורכיו של התלמיד .זה הדבר הכי חשוב לדעתי.

בנוסף , שתמיד יתחשבו ויעזרו לתלמידים שקשה להם.

חד משמעית, זה אחד הדברים שהכי יעזרו במישור הלאומי לארץ שלנו. לחנך כבר מגיל קטן לכלכלה נבונה. שיעור כלכלה, עם אנשים שמבינים בתחום, ויתנו לנו כלים להיות צרכנים נבונים בעתיד, ולדעת לכלכל את עצמנו כלכלית כשנהיה מבוגרים...

אולי זה יותר מתאים לגיל תיכון ופחות ליסודי, אבל אפילו בתיכון אין דבר כזה, וזה משהו שצריך להעיר אליו את תשומת לב אנשי החינוך.

מלמדים אותנו משוואה טריגונומטרית עם שורש ריבועי שלאתעזור לנו בערך כלום בחיים, אבל דברים כמו איך להתנהל נכון מבחינה כלכלית לא מלמדים, ואז לפעמונים יש עבודה יותר קשה כשאתה ואשתך נכנסים למינוס בבנק בעוד עשר-חמש עשרה שנה.

ואל תגידו - זה לא מתאים בגיל הזה. חינוך צריך להשריש זמן רב לפני שהוא רלוונטי בפועל. ולכן לדעת איך לחיות בעולם הזה, זה אומר חוץ מללמוד חשבון, ללמוד גם גכלכלה - שבטווח הארוך יותר תעזור מהנדסה אנליטית שיומיים אחרי התיכון אתה בכל מקרה שוכח עד האוניברסיטה, אם בכלל...

זה מה שאני הייתי אומר לאנשי החינוך.

התקציב, "על חשבון המדינה" ועוד. וכו'.

הייתי אומרת להם להיות תמיד קשובים, לשתף מחייהם, כי אין מה לעשות מורה צריך לספר גם מה עובר עליו, ועל מקרים דומים שקרו לו, אם הוא רוצה שיחשבו שגם הוא בן אדם שנתקל בקשיים, שמסוגל להבין את תלמידיו.

והכי חשוב לאהוב, ולתת אמון...!!!

כל מורה, אפילו למתמטיקה צריך לדעת ללמד את התלמידים לא למבחן או לבגרות הקרובה אלא לחיים! דורש הרבה יותר השקעה אבל זה הלימוד האמיתי!

אם כל הרצון הטוב, לא תמיד אני רוצה לשתף בכל מה שעובר עליי. לא תמיד אני מרגיש בנוח לדבר על הסניף, חברים, משפחה, חלומות.

זה טוב וזה חשוב, אבל כשזה יותר מדי זה מעיק.

אז שיגלו קצת זהירות...

מילת המפתח ששמעתי כשהתחלתי ללמוד הוראה לפני ... שנים מהרב בני איזנר הייתה שאם אין לכן יראת שמים אל תעזו לגעת בילדי ישראל.

אנחנו עובדים בעבודת קודש איחור לשיעור מלמד את התלמידים שמותר לגנוב כמו גם איחור להוציא להפסקה ללא סיבה אמיתית = גזל זמן.

לבוא מוכנים לשיעור זה גם נוגע בגזל ...

כל דבר שעושים מתוך יראת שמים ובאמת משדר משהו לתלמידים.

אם יש יראת שמים יש אנשי אמת וכשעומד איש אמת מול התלמידים הם מכירים בו ולא מזלזלים בו.

אבל אם אני רק אנסה לכתוב את כל מה שיש לי להגיד אני אצטרך לכתוב כאן עד מוצאי שבת...

שישימו לב, שיראו יותר מסתם תלמיד, אלא בן אדם עם רגשות.

סיפור אמיתי לגמרי-(אני מספרת בגוף ראשון כי ככה יותר נוח לי..=)

לפני חצי שנה קיבלתי טלפון מאחת בשם הדר שרצתה להיפגש איתי, ואמרה שיש לה משהו לספר לי, אני מתוך סקרנות קבעתי להיפגש איתה.

נפגשנו אחרי שבוע וזה מה שהיא מספרת:

אולי את לא זוכרת אותי אבל אני הייתי תלמידה שלך לפני חמש עשרה שנה ואני יודעת שאת עדיין מורה לכן באתי לספר לך.

אני בכיתה ה' כשחינכת אותי עברתי התעללות, במשך השנה הייתי ילדה אחרת, שונה לגמרי.

בגיל  19 ניסתי להתאבד, והגעתי  לבית-חולים במצב קשה,  אחרי  כמה זמן הצלחתי לחזור לעצמי והתחלתי ללמוד.

בגיל 22 ניסתי שוב להתאבד  והגעתי לבית חולים במצב אנוש.

הים אני בת 26  אני ליצנית רופאית טוב לי ב"ה.

אני רק רוצה להגיד משהו, שלא ק אני אמרתי, גם הפסיכולג וכולם. אם היו מטפלים בזה בגיל צעיר אולי זה לא היה כמו שזה עכשיו.

אני רק רוצה שתשימו לב! שלא תבאו, תלמדו ותלכו... כי יש לכם כוח! יש לכם במה לעזור! מה לשנות!

אני מצטערת שאני מפילה את זה עליך. את לא אשמה.

אני רק שמחר שתבואי לכיתה תשמי קצת יותר תשומת לב למה שקורה מעבר ללימוד.

כי כל זה התחיל בכיתה ה'.

עד כאן מה שהיא סיפרה לי...

הייתי בשוק.  ואנ דואגת לספר את הסיפור הזה כמה שיותר. שידעו שישימו לב.

אני היו מורה שונה ממה שהייתי לפני חצי שנה, וטוב שכך.

(עכשיו זאת אביטל) אמ... זה הסיפור בקצרה.. מקווה שהבנת וזה סיפור אמיתי, אני מכירה את מי שזה קרה לה.

זה רק יעצבן.בנאדם רוצה לעשות משו מתוך חשק עצמי,ולא מתוך זה שהמורה שלך העיר לך....

כמובן,לא בכל דבר,אם בנאדם עוד שניה זורק ת'כיפה-לדבר איתו...אבל להגיד לבנאדם ללמוד,למשל,כשהוא בבית-ואין לו חובה מהמורים,אלא סתם חובת לימוד תורה-זה מעצבן ואני לא סובל את זה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t384507#4622959

כמדומני שאפשר לנעוץ רק 3 שרשורים ומילאנו את המכסה.

מצטערת. הייתי חייבת.

זה ממש טוב אם זה היה זמין ככה בראש הפורום..
תודה רבה רבה על הקישור!

זה נעוץ בפורום בני-עקיבא

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t387808

אתה בתור מנהל צריך לבדוק קודם שרשורים ואז לפתוח!

חפש בהמשך העמוד אולי אפילו בעמוד 2 יש שם כבר שרשורים על זה.

או שמתחילים להיות חסרי נימוס ורק מצנטקים..

אומרים תודה לה' שזה לא יצא יותר, סליחה להורים שזה יצא הרבה מידי ולעצמך שמתחילים לקצץ בטלפונים, אסמסים, ואם יש אינטרנט- מפסיקים להשתמש בו.

[אני, אגב, עושה 200 בחודש קבוע XD]

1 - את מסמסת יותר מדי

2 - יש לך מסלול מעפן רצח D:

אני חפרניתת

ו.. טוב, 200 זה לא ממש קבוע.. אבל זה קורה די הרבה...

וישלי ת'מסלול הכי טווב שיש..

10 קבין של שיחה וכו'

זה צולה את המוח (לא מוכח, אבל מונע מאנשים לדבר יותר מדי...).

וכל חודש אני שולח 150 הודעות בערך..

לא שיש לי את הפלאפון להרבה זמן.. שנה+

למה אתה לא מתקשר מהבזק!?! 

אל תשאלו אותי מי ממן את זה כי אין לי מושג XD

שלי הוא בדרך כלל באזור ה200 (וזה חוץ מ100 ש"ח החזרים שאני מק4בל)

השאלה מה עושים כשמגעים ל 350

הייתה לי חבילה של 400 דקות ו-400 SMS

ב-140 שקל

ובגלל שבאיזה חודש עברתי את זה והגעתי ל700 קדות ואיזה 550 SMS

אבא שלי פשוט לקח לי את הטלפון ונאלצתי לקנות טוקמן בעצמי...

והיום אני גיליתי שאני יכול בכיף להיסתדר בלי הרבה שיחות יוצאות כמו שהיה לי...

חחחח סתם אני גפ יכולה להגיע לזה בקלות.. אבל זה לא קורה כי תמיד אני חייבת לנתק.. אם זה בהסעה אז מתישהו מגיעם לבית ספר() ואם זה בהפסקות אז היא מתישהו נגמרת.. ואם זה בהסעה חזור אז מתישהו מגיעים הביתה ורעבים ואם זה בצהרים אז אחרי כמה זמן אתה נזכר שיש לך שיעורים(למרות שלפעמים יצא לי להתאמן כמה וכמה פעמים עם חברות למבחנים או אפילו לעשות שיעורים...) ואם זה בערב אז מתיהשו אתה רוצה במחשב וצריך אחכ ללכת לישון.. אז.. אבל תיכף אני כנראה עוברת חברה ואני מקבלת הטבה של משרד החינוך(כי אבא שלי מנהל=לפעמים הם כן עוזרים במשהו) ויהיה לי 500 הודעות ו500 שיחות ב150 ש"ח ועוד 500 שיחות בנפרד למשפחה.. חחח אדיר לא??

חחח ואז אולי סופסוף אני אוכל לדבר חופשי בלי לספור את הדק'.!

מה שאני יודעת...
יש שתי גרסאות-בשתיהם ההזמנה מקופלת ל2 וכתוב לפתוח(או לא כתוב..לבחירתך..)
אחרי שפותחים כתוב בפנים כעת ביצעת פעולת פתיחה-עכשיו תורי!
אז את מוזמנת לפעולת פתיחה הכי שוווה...וכו'..
או שבפנים רשום כעת ביצעת פעולת פתיחה-ואת מוזמנת לעוד אחת ביום...בשעה...וכו'...
מקווה שעזרתי
בהצלחה!!

דבר ראשון כתבתי שם(זה חלק מהסברים)אפשר לפתוח ולראות שם את הכל.

כמה מטרות של הפורם:

1.הציבור שלנו הוא הציבור שהכי נמשך לרבנו-ר' שלמה קרליבך זצ"ל,ויש לו כ"כ הרבה תורות עמוקות והמון שאלות שהרבה פעמים צרכים עזרה בשביל להבין לעומק וכו'....(למשל כמו שיש פורום ברסלב ככה חיב שיהיה גם קרליבך)

2.יש המון פעילוית של קרליבך,והרבה פעמים לא ממש מפרסמים אותם בגלוי רק בקרבת אנ"ש,בפורם גם האלה שלא ממש קשורים לאנ"ש יוכלו להתעדכן.

3.זה יכול לתת חיבור להרבה אנשים ובמיוחד בני נוער להתחבר לתורת החסידות בכלל ובמיוחד לתורת קרליבך(רבנו אמר על עצמו שהוא רב של כולם,זה אומר שכולם כאן יכולים להתחבר ובמיחוד לך שהגעתה עד כאן...)

4.השירים של הרב קרליבך,(לא צריך לפרט נכון?....)בעזרת ה' נעלה שירים סיפורים ודרשות של רבנו כ"א יוכל למצוא בקלות.

יש עוד כמה הסברים...(אפשר באישי בשמחה)

נכון זה לא נגמר כי אנחנו מחוברים לדבר שהוא אין סוף-ואנחנו כאלה-"חלק אלוקה ממעל ממש"(תניא פרק ג')

בתור שירים ומנגינות - סבבה; אבל בתור תפילה?! 

ישר כח!!!!

זה לא נושא כזה מעניין לפורום....

להכנס לחץ כאן-ם

חח.... בנדוד שלי לומד שם. אני מקווה שלא יסגרו להם.

והישיבה הנ"ל איננה תיכונית... היא קטנה נאטורל.

אבל התכוונו לגיל תיכון. וגם לא כולם יודעים מה זה ישיבה קטנה.

משרד החינוך טוען שהסגירה היא בעקבות 'מידע סודי'.

באמת זה מזעזע!!!

לסגור ישיבה בלי שום סיבה,איפה שמענו על כזה דבר??

מעניין למה לא סוגרים אוניברסיטה שכופרת במדינת ישראל??

כמה רע בזמן האחרון א"י ועמ"י סובלים ושותקים צריך להתעוררר!!

צריך לתקן מעשינו.

די!

נכון הם נפטרו, נכון זה עצוב אבל כולנו ידענו שהם לא יחיו לנצח!

אני לא מבינה.

אין עוד רבנים?

אנחנו לא יכולים להתפלל?

כל הזמן אומרים שעכשיו אין מי שיגן עלינו וכו'

אתם יודעים כמו מה זה נשמע?

שהפכתם את הרב לאל!

יש את הקב"ה!

ויש אותנו שנתפלל!

נכון הרבנים עוזרים בגודל צדיקותם אבל זה שהם נפטרו לא אומר שהעולם עומד להיחרב!!

וברוך דיין האמת.

אבל הם לא נפטרו בגיל מופלג כ"כ..זה פשוט מבחינת הגיל...היום אנשים מתים בגיל 80+ לא כזה מוקדם (הרב פורת??? בן כמה הוא היה?? 67...) וברור שזה אומר משהו על המצב שלנו!!!

ולא אמרתי שזה לא אומר משהו על המצב שלנו!

אבל במקום להגיד אין מי שיגן עלינו אולי כדאי שנתקן!

נמאס לי לשמוע דברים כאלה כי זה מרגיש לי כאילו אם אין רבנים זהו, אין יותר עמ"י.

אתם לא קולטים שיש את הקב"ה?!?!?!?!!?!?!?!

נכון אולי היה להם יותר כוח אבל אני מבטיחה לכם שאם נעשה משהו ונתפלל במקום לשבת ולהגיד אוי טאטע אין מי שיגן עלינו זה יהיה בהרבה יותר טוב!

שיש דבר שנקרא "ירידת הדורות" וגדולי הדור של היום לא משתווים לגדולי הדור של פעם  (בלי טיפה של זלזול!! ח"ו) ולכן יש אבל גדול על כל פטירת ת"ח. כי הבאים אחריו לא יהיו באותה רמה רוחנית. כי הדור עצמו יורד רוחנית.

אז כן. יש מקום גדול מ-א-ו-ד לבכות ולהתעצב על אובדן תלמידי חכמים. זה ירידה של כל העם. אז אני קצת לא מקבלת את האמרה של -"יש אחרים" ו"יש את הקב"ה" כי האובדן הוא עצום. לא סתם אמרו חז"ל ששקולה מיתת צדיקים כחורבן ביהמ"ק. ועל ביהמ"ק לא אומרים לשכוח ושיש אחר. אנחנו שואפים כמה שיותר רחוק ורוצים את הטוב ביותר. בסוף היום אם לא יבוא משיח אנחנו נצטרך להסתפק במה שיש. ואנחנו לא מתעלמים מהמציאות.

אבל אפשר בהחלט להגיד שאנחנו דור יתום. וזה פשוט דורש יותר מאיתנו- להתחזק, להתקדם וכו'.

מקוה שהובנתי..

העדר לא כל כך מהר ממשיך ללכת אחרי כבשה אחרת!

נכון, יש את הרועה, אבל הוא משהו עליון, אם הוא לוקח את הכבשה הראשית והמובילה זה אומר לנו משהו, משהו בנו חייב תיקון, משהו בנו חסר עכשיו!

תמר צודקת!

בידיוק למדנו על חטאת שצריכים להביא גדולי הדור.

ובהם לא כתוב: "ריח ניחוח לה' " בניגוד לחטאת יחיד.

אם משהו פגום בגדול הדור,יש משהו פגום בדור.

כי גדולי הדור,מייצגים את הציבור.

חס וחלילה! רק הדגשתי את החיסרון שלהם! ושאם הם הלכו אז זה כעונש בשבילנו שהלכה דמות גדולה כזאת!

התחיל עם משה רבנו נכון?!

מי בא אחרי משה רבנו?

יהושע.

ואחריו?

השופטים

וכן הלאה

לעולם לא נשארנו לבד לגמרי וגם עכשיו לא.

נכון אולי קשה לנו

אבל אנחנו לא מאבדים תקווה.

תחשבו שבכל דור אמרו את זה על הגדולים שנפטרו.

תמיד באים עוד.

כמו שכותב מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל זיע"א במאמר הדור שקיימת ירידה בדורות אצל הגדולים, אמנם הקטנים דווקא עולים (הבעל-בית של היום הוא לא הבעל-בית של פעם. אמנם גדול הדור כיום הוא לא גדול הדור של פעם).

וכותב מרן הח"ח זיע"א שירידת הדורות בדורותינו יותר תלולה מבעבר.

גם במשפחה.. (קרובים רחוקים.. שלא תחשבו שאני יתום או משו..)

רחמים רחמים רחמים רחמים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אנשי אמונה אבדו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מעשיהם עודם כאן!

רש"י:שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.

זה התחיל עם הרב ליפקוביץ, פחות מחודש עד שנפטר  אדמו"ר מירושלים, פחות מחודש ואז הרב אלעזר אבוחצירא, הרב סרנא, עוד רב ששכחתי מיהו ואח"כ הרב חנן.

ומסכימה, באמת שמשהו קורה. ואולי, הקב"ה לוקח אותם כי אנחנו צריכים עכשיו הרבה מליצי יושר שם למעלה?

"אנחנו צריכים תיקון...", "הם נפטרו לכפר עלינו...", "אנחנו דור חייב..."

לא חסרים לנו מקטרגים שנתחיל גם אנחנו לומר דברים כאלה על עצמינו.

בעזרת ה' שנזכה!!!

לכל אדם יש תקציב לחיים ותפקיד בחיים. ואם הוא מבצע אותו זה מספיק אנחנו רק בפרוזדור ...

יש שחיים 100 שנה שאינם שווים ולא כלום ויש שחיים 50 שנה ששוים הרבה מאוד.

א- לוהי עד שלא נוצרתי איני כדאי - כי מה הקב"ה צריך אותי בעולם הזה.

ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי - כי לא מלאתי את תפקידי. [מתוך הודוי ביו"כ על פי עולת ראיה]

כל האנשים האלה באים שלימים לפני בית דין של מעלה לאחר שנזדככו ביסורים.

רק שנזכה להיות דומים להם במלוי תפקידם בעולם.

שכיתי ב"ה להכיר את הרב בני אייזנר באופן אישי ומאוד כואב לי ששמעתי מאוחר על פטירתו ולא הגעתי להלוויה.

אני באמת מכיר יותר מדי אנשים שחולים...בעיקר במחלה...שהפילה למשל את הרב בני...ל"ע.....

כמה אנחנו מתגעגעים כמה אתה חסר לנו

אי אפשר לישון בלילה  איך ממשיכים בילעדך

כזה אדם צדיק מדהים אין לנו עוד כאלה

הרב בני כזה אדם מתוק אי אפשר לחשוב עליך ולא לחייך

הפנים המאירות שלך לא יוצאות לי מהראש

קשה קשה לראות את המשפחה שלך

השארת לנו משימה גדולה

אני ממש אשמח לדבר ולשמוע  עוד ועוד על הרב

אז כל מי שהכיר בבקשה

תשתפו פעולה ותספרו על הרב

אבל לא הכרתי את השם הזה "הרב בני"..

ממש ביטאת את תחושותיי...

אשריי שזכיתי להכיר אותו [למרות שזה המעט שבמעט. אי אפשר באמת להכיר אדם ענק שכזה] ואוי לנו ולדורינו שאין עוד אנשים בגודל כזה. (וכמו שאמרו בלוויה- היתה בו מין שלמות נדירה שמעולם לא נתקלתי בה חוץ מאצלו..)