לאחרונה התעורר ויכוח סוער ביני לבין תלמידת אול' בת כ-16.
לטענתה התורה שלה לא חשובה, ע"כ אין לה שום עניין ללמוד הרבה תורה. לדידה אין רב ממין נקבה ביהדות האורתודוכסית, והפירוש המילולי של "רבנית" = אשת הרב (אתם מוזמנים לבדוק את זה; אכן, זה נכון).
עניתי לה שרב הוא תפקיד, ולא דרגת ידיעות בתורה או צדקות וכו'. לעתים הרב אפילו אינו ת"ח. הלכך רבנית היא בסה"כ אשת אדם כזה.
ומאידך, קיים מושג הנקרא תלמידה-חכמה. ת"ח ממין נקבה, ששווה לת"ח ממין זכר לכל דבר ועניין.
בניסי ניסים לאחמ"כ פגעתי במאמר של מרן הגר"ש ישראלי זצוק"ל זיע"א על פרשת נח הנקרא "נשים גדולות", הנחתם כדלקמן:
"לא רק אנשים גדולים הננו צריכים, כי אם גם נשים גדולות.
""חנות" אננו צריכים אם עדיין יש לנו חלום על "שמואלים"."
במאמר הרב מציג את מחלוקת ר' יהודה ור' נחמיה המובא המדרש (ב"ר ל ט) בנוגע לנח ופירוש המילה "בדרתיו" (דעת ר"י: אילו היה בדורותיהם של משה או שמואל לא היה צדיק; דעת ר"ן: ק"ו שבדורותיהם של משה או שמואל היה צדיק, אם בדורו של עצמו היה צדיק).
הרב מגיע למסקנה ששמואל זכה להיות גדול ככל שהיה בעטיה של אמו, חנה. אמנם לשמואל לא היתה אשה גדולה כאמו, ע"כ יצא מבניו מה שיצא.
---
הגדולים האמיתיים יוצאים מנשים גדולות, נשים צדקניות. לפיכך התורה שלכן חשובה כמו תורתם של הגברים, ואף יותר, כיוון שהיא משפיע באופן ניכר על השאלה האם לבנים תהיה תורה אם לאו, ח"ו.
אל תזלזלו בלימוד שלכן!
).
)
כפרעלייך.
