יום רביעי כ"ח שבט(02.02.11 למניינם) הופעה בירושלים
(לנערים בלבד) 0525610181
יום חמישי סיבו"ש
יום רביעי כ"ח שבט(02.02.11 למניינם) הופעה בירושלים
(לנערים בלבד) 0525610181
יום חמישי סיבו"ש
ביום שלישי בבי"ס נעם בנים (רח' חיים ויטל אאל"ט) בקריית משה בירושלים..
לכולם!!!
הרב רונן חזיזה הוא רב בארגון שנקרא אש קודש שמטרתו להפיץ את אש הקודש בקרב בני הנעורים....
אני למשל כבר יורדים עלי בעניין..
אני שומעת הופעות שלו מלא פעמים בMP ובמחשב...
וכאילו זה הרב היחיד שאני שומעת..
גם השיעורים שלו ממש עוזרים לי בצרה מטורפת..
עכשיו יש כאלה שלא מתחברים לסגנון שלו או שלא מסכימים על הדעות שלו בכל מיני נושאים או לא יודעת בדיוק..
זה ממש ממש תלוי...
זה לפי דעתי.
אני חושבת ששווה לנסות ולהשקיע ת10 ש"ח שעולה הופעה (לפעמים היא חינם אפ'...
)
אבל זה עלול להיות לשון הרע...
אז אם למישהו יש ספק, שידבר איתי באישי...
ביום שלישי...
הופעה במעלות יום שני י' אדר א'(14.02.11 למניינם) בבית הכנסת זכור יעקב -כולל מעלות התורה.
בשעה 8:00 בערב.פתוח לציבור הרחב
הופעה במגדל העמק יום רביעי י"ב אדר א'(16.02.11 למניינם)
איש קשר:052-7670913 פתוח לציבור הרחב.
הופעה בקרית שמונה מוצ"ש פרשת פקודי כ"ט אדר א'(05.03.11 למניינם)
איש קשר:052-8249034 פתוח לציבור הרחב.
הופעה בתל אביב יום ראשון ל' אדר א'(06.03.11 למניינם) פייברג 13 תל אביב (ליד שינקין)
איש קשר:שורשים:03-6853440 בשעה 8:30 בערב.כניסה 15 ש"ח
פתוח לציבור הרחב.
הופעה ברעננה יום שני א' אדר ב'(07.03.11 למניינם)
איש קשר:054-5556533 פתוח לציבור הרחב .
שאתם מרגישים אשמים במשו שאתם לא באמת אשמים..?
זה פשוט מציק. זה עמוק אצלי במחשבות. ואני לא מצליחה להיפטר מזה.
אמרתי משו, ולקחו את זה אישי. וזה כ"כ לא אישי!!
ואני לא מצליחה לבטא את זה שזה לא אישי.
זה כ"כ.. קשה..
אוווףף><
אני הייתי הולכת על שיטת הכתיבה.
תכתבי את מה שקרה באופן פשוט עם כל האשמים ולא האשמים, אח"כ תקראי את זה ותראי כמה את לא אשמה.
לא מספיק פעם אחת? תקראי כמה פעמים.
בהצלחה מרבוששש!
שבת שלום גם..
ר"ח ראשון-שני..
אז זה בחמישי? בראשון?בשני(פליז לא..)?
זה חשובב..
רק תזכירו לי...
כך נמסר ממקורות יודעי דבר.......
ילד שיש לו תסמונת דאון והוא עבר ניתוח וזה הסתבך-קיצר הוא בטיפול נמרץ!..
חבר'ה-תפילות!
רצוף שלה תפרים+כתף+יד... היא לא בסכנת חיים אבל צריך להתפלל עליה... מצבה קשה..
קשה?
יש גם בלחם.. גם עליו מברכים 
זו עבודה לא קלה.. אבל את החיים אפשר לנצל אואה עד כמה! ואנחנו אפילו לא מודעים.
הזמן שלנו מוקצב.. הוא קצר מידי, צריך להתשדל למלא אותו בטוב...
שנזכה בע"ה.
אזהו! מכאן מקבלים החלטה ועושים מעשה.. אפשרי לבקש עזרה ודירבון ממישהו שאפשר לסמוך עליו.
אבל- זה רק אם אתה באמת רוצה תוכל להצליח.
ויאללה אם כבר אז כבר- כל יום פרק תהילים 1 בל"נ כדי להצליח להפסיק להשתעבד לרצונות שלנו.
חח לא אנ'לא דוסה מתקופת התנ"ך וגם אם כן אז אפשר להיות גאים בזה.

תחייך.. שבת שלום.
ולאט לאט תפחית...
אבל צריך מלא כוח רצון בשביל זה ולא להגיד "טוב, נווו, עוד דקה אחת וזהו..." כי זה לא נגמר!
אז מלא ב"צלחה...=]
לסטלן הקטן נולד אח!!!!!
המון שמחות!
אח קטן שצורח ובוכה
חח סתם, אבל זה באמת נחמד... <ר> 
שתזכה גדלו לתורה ומעשים טובים!!
יואו!!!
איזה כיף! מזל טוב! שהיה תמיד בשמחות! 
באסה...
אבל עדיין אני שמחה יש לי אחיניות!! ה-כ-י חמודות בעולם, יפות , חמודות והכל!!!
הייתי אומרת שגמלי בא, אבל לא באמת באלי.. רק באלי על הקטע של הגודל.. תינוק קטן זה כזה דבר פיציי וכיפיי.. [זה מפחיד רצח לקלח אותם.. הייתי צריכה לקלח את אחותי כשהיא הייתה בת שבועיים, ופחדתי שאני אטביע אותה XD]
חוצמזה ישלי אחות בת שנה מתוווקה וחתיכה, אז אני לא צריכה עוד גוש קטן.
ובכלל- אנחנו יותר מידי ילדים במשפחה. 7 בשבילי זה מלאא!!! [אני הבכורה, אז אני צריכה לשמור על כולם..]
שיראל.גמלי נולד אח ואתמול הייתה הברית ושמו בישראל נקרא "שלמה יאיר" ע"ש סבא שלי שנפטר לפני חודש והשלושים היו יום לפני הברית אז שלמה-ע"ש סבא שלי ויאיר-כדי שיאיר את האבל....
בשמחות....
מי עוד!!
שתזכו לגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים!!!
נדנדה כתומה.לי נולד בנדוד, והיום היתה הברית.. (לא הייתי, הם עשו משו' קטן ומצומצם.. הם לא דתיים...)
וקוראים לו (טאדם טאדם)
שקד!!
ולב.ש באופן אישי...תודה אחי!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי חברה ממש טובה כאילו הכל ביחד כאילו ממש קרובות, הבעיה היא שאני ממוצע של 100 והיא של 40 וזה מעצבן כי היא יושבת ומקשיבה למורה ומסכמת ולומדת למבחנים ואז נכשלת
ואני לא לומדת לא מסכמת ישנה או מפטפטת בשיעור והציון הכי נמוך הוא 98...
זה נורא מתסכל ואנשים כל הזמן משווים ואני מרגישה שלא נעים לה עם זה בכלל... מה לעשות אני חושבת שהיא מתרחקת ממני לאחרונה... עצות? פליז אנשים?
פשוט אל תיתיחסי ותדברי איתה שחנ"ש ותסבירי לה תדברים ממקום אמיתי ותחשבו ביחד מה לעשות עם זה...
בהצלחה...
הם בדרך כלל מצליחים בחיים... עבודה,חברים...
אם הבנתי אותך נכון...
חברה שלי הממוצע שלה בד"כ 100( ב"ה) ולי יש ממוצע בין 90 ל- 100אז היא כל הזמן אומרת וואי קיבלת ציון טוב איזה יופי ( אפילו אם אני קיבלתי 99 היא אומרת את זה וזה נשמע כאילו היא אומרת לא נורא.. אז אני תמיד אומרת לה אני יודדעת שקיבלתי ציון טוב...חח)
ואני בכלל לא מקנאה בה!!! אפילו שכל הזמן בכיתה אומרים תשם שלה ואומרים *** בטוח תצליח!!
אני ממש אוהבת אותה !!!
תגידי לחברה שלך כל הכבוד איזה ציון מעולה!! את יכולה ליותר!! אני בטוחה!!
הבנת?! תעודדי אותה!! אולי היא מקבלת ציונים כאלה כי לא מעודדים אותה שהיא יכולה להצליח!!!
תמיד שאני אומרת לחברה שלי שאני בטוח יקבל 0 אז היא אומרת לי: "אני מכירה אותך ואת פשוט תותחית!! את תקבלי 100"
ואני מתעודדת ומקבלת ציונים מעולים!!!!
סליחה שחפרתי!!!
לילה טוב!!!
שלך..) וזה לא מפריע לי.. לפעמים זה קצת מבאס וזה אבל אני יודעת שאני טובה יותר בדברים אחרים..
יצא יפה..!
[לא כאילו מטריף, אבל די יפה..
]
מאה שערים,צבא,כפר,מטוס,שוק מקומות מרכזיים.. בהצלחה....
נגיד, כמו שאמרו- לארמון..
ואנחנו עשינו את שביל ישראל.. היה ממש חמוד!
תולעים) , וכו'.
אפשר גם חתונה( שמלות, איפור, בית קפה לדייטים, חינה וכו')
הסנה-בוערחמישית מישו רוצה להסביר?
משהו נגיד לסופר ואז הופכים את הכיתות לכולמיני חנויות וזה
שהכתה מחליטה, ואפחד לא יודע.. וזו מין פעילות מגניבה כזו לאולפנה...
שלום אנשים!!
במסגרת מבצע שביעית אנחנו צריכות להרים שוק פורים.
בשביל זה אנחנו צריכות נושא שאיתו אנחנו עושת הכל- תחונות שקשורות לנושא, מסעדה שקשורה וכו'...
רעיונות משנים קודמות: מחנה צבאי, קניון, כפר ערבי..
דברים בסגנון הנ"ל.... מעדיפה שתענו באישי.
רעיונות שהיו אצלכם? תחנות טובות? וכו'..וכו'...
תודה
מה?
הכוחות...
היכולת להתמודד.
התקווה
האמונה שזה ישתנה..
האמונה בעצמי שגמאני יכולה לעשות בשביל לשנות ת'מצב... ושאין הדבר תלוי אלא בי...
מה נשאר?
חושך
יאוש
עצבות
הרגשה רעה
בלבול
ועוד'...
אין לי כוחות כבר..
כמה אפשר יום ועוד יום ומה הלאה... לאן זה יגיע כבר?
למה ה' עושה לי את זה?
אני משתדלת להאמין..
משתדלת להתפלל בכוונה... להקפיד על תפילות לבקש להודות באמת שאני משתדלת וכו'..
אבל כמה אפשר?
כאילו אין תגובה... גדר של אין כניסה!
איפה השמחה שהיתה בי עד לפני כמה שנים?
נמאס לי לחיות...
וממשיכים לצנוח באיטיות למטה למטה...
בלי להחזיק בכלום, כי הידיים כבר שרוטות מטיפוסים שכשלו..
געגועים למי שהייתי, וכעס-
על מה שמתחולל בי כיום..
אלוהים אוהב אותך אחותי.
כן, גם לי קשה להגיד את זה לעצמי (יותר קל לדבר על אחרים, נכון?
) אבל איפשהו- אני מחזיקה ממנו שזה כן נכון..
לא יודעת, תחושה פנימית קטנטנה כזאת- שלפעמים אני רק מנסה לחנוק..
אבל הוא אוהב אותך
ויודעת מה? הוא לא בן אדם- ששופט אותך לפי איך שאת נראית/נשמעת וכו'.
הוא לא..
והוא לא מסתכל עלייך במבט המאוכזב הזה, או במבט הכואב הזה של "מה נהיה ממני"- שאת לא מפסיקה לנעוץ בעצמך.
ורק שתדעי- נגמר לך...מה? הכוחות?
אבל כתבת פה.
כי-
עמוק בפנים?
הניצוץ עדיין שם.
(אני מסטולה, קחי הכל באהבה והבנה
)
אבל יש הרבה צרות מלימודי "קבלה".
ולמה זה קשור לאחותה, מסכנה??
כפי שצחקן אמר, לא כל קבלה מובילה למסיון.. אבל באמת מלחיץ..
מה לעשות...
מי אמר שזה מסיון היום שלא נדע לא חסר דברים מפחידים... שמעת על "נשות הטאליבן".. שלא נדע מה שכן את צריכה לפנות ליד לאחים!!!!
ממש ממש חשוב להפיץ..
חודש טוב ושבוע טוב..
והפצתי באימיל .. אני רואה שזה עבר !! תראו איך דברים מתחילים מקטן ..
ודרך אגב ממש ממליצה לסגור !!



הסטלן הקטןהיה לי פייסבוק מוקפא כבר מלא מלא מלא זמן..
חחח ועכשיו חקתי לצמיתות סוףסוף היה לי תקישור של מחיקה לצמיתות ונזכרתי בסיסמא שלו 


איזה כיףף זה....
עד עכשיו פעם בכמה חודשים הייתיע נכנסת לבדוק כל מיני דברים וזה ממש בקטנה פעם ב4 חודשים ל5 דק'.. אבל זהו אין יותר!!!!!!!!!!!!! |צורח מאושר|
תל-אביביתונכון שהכתבה הזאת היתה ממש אדירה??
החבר'ה שם לעניין!
עוד שניה כבר יגידו את זה על הערוץ 7 זה לא מצחיק וכבר קרו מקרים שבנים התחילו עם בנות בשאלות לא נעימות בכלל ושבנות דיברו עם בנים שהן לא מכירות ותכננו להפגש איתם שזה C המסוכן אז יאללה קחו הכל בסבבה וחוצמיזה אני חושבת שיש אנשים מאוד רגישים שאם יכתבו להם את זה ככה הם נורא יפגעו..אז קחו לתשומת לבכם!!!
לי קישור או לא יודעת מה לראות ת'עולם קטן???
חברות סיפרו לי עליה...
אבל כבר מלאאא זמן לא ראיתי עולם קטן.. כי אבא שלי התחלי להתפפלל במלון.. והם לא מביאים עולם קטן... רק ישע שלנו....אולי עוד משהו....
לא זוכרת
בכל אופן מישהו יכול?????
סורי על החפירות=]...
עולם קטן פרשת תרומה :
השם של כולם - אם אתה רוצה עוד גיליונות תפנה באישי 
ונ.ב - מה שסלמדרה כתבה נשלח באימיל לפני שבוע (אני כתבתי את זה , אז אני יודעת
) הכתבה שבעולם קטן הזכירה לי מה שאני עושה בקטן ... בנתים 20 אנשים סגרו ביזכות האימיל הזה ... תפיצו !!
טובי =][=יש בגוגל תמונות תמונה שלי...מישהו יודע איך מוחקים...או מורידים את זה אם אפשר בכלל?1
ואנשים שמכירים אותי לא לחפש!
לפחות להוריד את זה למטה?לדפיים אחרים...אבודה!אחרונה
רחליOס
*חזרזיר*
שיראל:)אבל חברה שלי התמודדה בחידון ועלתה ב"ה לארצי.
יש לי מה להגיד בנושא, אבל אין זמן כרגע- אני עוד יחזור לשירשור הזה..
בשניה הראשונה חשבתי שברוך יצא מהניהול..
והמשפט- מעניין.. אבל לא מסכימה.. לא מתאבדים כי זה מגניב. מתאבדים מהרבה סיבות אחרות...
וזהו.
לחקות כינויים זו בעיה, תהיה עצמך, במיוחד שלחקות כינויים של מנהל יכול לגרום לאי-הבנות.
הפעם זו לא המלצה, איך לומר?- זה ציווי,פקודה. תפתח חדש או שתיחסם, זה פשוט.
(ניתן לך זמן לראות את ההודעה הזו)
וסתם מתוך סקרנות, מה העניין של "השם של כולם" עכשיו? אשכרה מתביישים לשאול אותי שאלות?..
אל תציע לאנשים לעשות את זה !
ואם אתה רוצה לעשות את זה נעשה לך בקלות!(חחח)
ובקטע מה הרעיון שלך להראות שאתה חדש כאן?- ברוכה הבאה!
אחלה יום!!!!!!!!!!!!!!
מנהלים- לנעול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הוד מעלתו פותח השרשור המטומטם שבעזר ה' יקבל שכל מתישהו.....
הרייני נגשת אליך בהצעה ידיותית ולדקלמן:
למה שלא תנסה לחשוב מה תהיה התוצאה מדבר שכזה?
אתה יודע מה היה בפייסבוק?????(הוא מת בסוף....)
אתה אידיוט??? אל תענה זה רטורי, כי לפחות ישנם כמה אנשים פה שבטוחים בכך ואני אחת מהם!!!
אז כדי שתבין (הסטלן הקטן זה הזמן לכתוב על הרמה)
זה לא פורום של אידיוטים (כמוך למשל!!!!!!!!!!!!) זה לאנשים שרוצים רצת לפרוק
ואם לא אכפת לך
אני ממש!!! אבל ממש... לא הייתי רוצה להיות חסרת מוח כמוך
בתקווה לשכל השכל ובינה חכמה ודעת וה' יעזור לך למלאות את משאלות לבך בתקווה שיהיו טובות וחיוביות
נורמלית באתר הזה.....
אוקיי,תקשיב לי ותקשיב ליטוב!
אנחנו מנסים להרים פה את הרמה ושרשורים בניסוח כזה לא מתאימים לפורום הזה(שלא תבינ/י לא נכון,אין בעיה לפתוח שרשור על התאבדות,אבל יש דרך לכתוב את זה!!)וגם ניסיתי לחשוב על פורום להפנות אותך לשם אבל לא מצאתי(חשבתי על ילדודס בהתחלה אבל הבנתי שזה לא מתאים גם לשם!)יש פה אנשים שהתאבדו להם אנשים קרובים וכזה ניסוח קובר אותם!
ועוד משו....הקטע הזה לקרוא לעתמיך קלבין עם 2 L כ"כ לא מצחיק,ומראה על הרמה שלך יותר מהכל!!
הרבה זמן לא השתמשתי בזה אבל עכשיו התעצבנתי!!!!!!!!!!!!
פה נטמנה
החסידה והצדיקה
שדורות על גבי דורות הלכו על פיה
אהובתינו,מורתינו,מאירת דרכינו:
אני מתנצלת בשם כל חברי הפורום היקרים, לרב אנחנו לא כאלה..
חברים-בבקשה! פשוט אל תגיבו ותשאירו את השרשור למטה וזהו! אין צורך לפגוע במישו.
סליחה על התקיפה אבל אמרתי מה שצריך...
ואגב ניגונים: אנחנו כן כאלה
..חח
וגם זה לא פעם ראשונה שמעליבים פה.. זה שזה ווירטואלי זה לא פחות גרוע!!
אנשים שמעליבים זה די משקף את מה שהם במציאות- אז קחו לתשומת ליבכם!!!
תרעיון שלו, ברור שהגזמנו אבל...
בקיצר מצטערת (אם הוא\אתה בכלל ראה את זה )
יש דרכים אחרות להגיד את זה!
מה עם אהבת ישראל אנשים?
וגם אם הרמה תרד-זה אפילו עדיף מאשר להרוס למישהו את היום במילים לא נעימות!
בס"ד
זה לספוק כפיים, לשים את הראש בין הידיים, ולמלמל "אוי וי"
(ולא, לא מדברת דווקא על מה הנושא הראשי שנפתח שהוא אידיוטי בפני עצמו, אלא על התגובות שנוספו לו, הוא שאמרתי: אוי וי.)
אז כל עוד השרשור למעלה, מה טוב. (אני לא נועל/מוחק בגלל זה,אבל אין שום צורך להקפיץ)
אבל נורא עיצבן אותי גם השם שלו שמחקה את קלבין שלנו...
אבל אני לא מנהל אז אין לי אפשרות למחוק את זה - אז שמישו ירים ת'כפפה וימחק ואני לא יעשה את זה יותר וכו'
תודה לכולם על התגובות הממש מעודדות זה היה מעידה סה"כ של שנייה ואני בכלל לא נמצא במקום הזה עשיתי שטות אני מודה ונמאס לי שכל אחד חייב להראות שהוא חכם וכמה שאני אדיוט ופותח שרשורים מטומטמים בסדר ? יום נעים שייהיה לכם גוד ביי
פשוט תפתח אחד חדש, בלי שאף אחד ידע ממה היית לשעבר.
יומטוב ומקסים שיהיה לך! ואל תיקח את זה קשה.
בבקשה אל תעלב, הם פשוט התעצבנו....
כמו שניגונים הציעה, נשמח מאוד אם תצטרף אלינו ותפתח כינוי חדש- שאף אחד לא ידע מה היית בעבר, ושלא נתבלבל עם CALVIN המנהל......
אז אתה מוזמן לפתוח כינוי חדש ולהצטרף לפורומינו היקר, בבקשה תסלח לנו על הלבנת הפנים שנעשתה פה, ונשמח אם כשתצטרף אז באמת גם תחשוב על "הרמה" זצוק"ל
ממני ובשם כל חברי הפורום (בתקווה..), או לפחות רובם.
זה קטע (במחילה) של טיפשות.
ב"ה
אנשים פה מעבירים מאחד לשני את הכאב והנפילה שלהם,
חשבתי קצת ואולי כדאי גם לפתוח את הנקודה של "ההתמודדות" ואת דרכי ההתמודדות.
אז אולי נעלה קצת את הצורות השונות של איך התמודדנו אחרי נפילות(או לפני נפילות )
בהצלחה...
זה מיישר ת'שכל ועוזר בזמן משברים.
או סתם למקומות מסוכנים שמכניסים אנדנרלין למוח
וכשהוא מוצף אין לו כח לחשוב
או משננים מנטרה זה פחות עוזר אבל בהחלט משקיט...
בס"ד
כמה שזה לא טוב ואח"כ זה חוזר אליך בגדול...לפחות אח"כ תתמודד עם זה כמו גבר ולא כמו זבוב מבולבל
להבין....
בס"ד
מה הסיכויים שמישהו מהפורום הזה לא עבר משברים?הבנת?
בד"כ-
לכתוב את מה שקרה ומה למדתי מזה.
לדבר עם חברה/מורה/אבאמא/כל בנאדם שבאלך..
לנגן.
להכין פווול פופקורן ולשבת מול סרט שלא מדבר על מה שקרה לי.. [נגיד- גילו לאח של חברה שלי סרטן, אז הסרט האחרון שהייתי רואה זה סיפור אהבה בלתי נשכח או שומרת אחותי...]
לבכות במיטה.
לדבר עם הקב"ה במעין/חור בישוב/בחדר/בכל מקום שאפשר למצוא שקט.
תפילה.
זהו.. נראלי..
... זה לכתוב!!!!!
עבר הרבה בחיים...וזה שעבר תפצפון חושב שזה גדול....
שלהם זה המשבר הכי נורא ויש כאלה שלא....
שימו לב שזה משהו אחר לגמרי.
התמודדות זה להבין את המצב, לטפל בו, לגרום לפצע להחלים.
התפרקות? זה כמו שזה- להתפרק. לדפוק ראש. לעשות שטויות. להוציא כאב החוצה בדרך שגויה.
(באותו רגע לא מחייב שתבינו שזאת דרך שגויה. אם נלך ל"קיצוניות"- התפרקות זה סמים, אלכוהול, וכדו')
התפרקות? זה כ"כ זמני, ועוזר רק באותה שנייה.
אז בשביל התפרקות- מה שלי עוזר לפחות: לשמוע מוזיקה חזקה (אם אני מנסה לעזור לכאב- אז מוזיקה בעברית עם מילים שמכאיבות לי, שמעלות זכרונות. אם אני מנסה לשכוח- אז מוזיקה לועזית חזקה ורועשת)
לצאת לחברות שלא יודעות עלי הרבה, וסתם צוחקים ונהנים, וככה שוכחים קצת. לאכול משהו שאני אוהבת- ולעזאזל עם כל הדיאטות
. לצאת להסתובב בעיר, סתם בלי סיבה. אולי לקנות לי גם איזה משהו נחמד שלאו דווקא עולה הרבה. (רעיונות? פיצ'פקס כלשהו באיזה חנות של דולר, אוכל..)
התמודדות? לספר לחברה. לכתוב באמת מה כואב לי. אולי לכתוב לעצמי ליתר בטחון על דף- שכל פעם שאני במצב כזה שאני צריכה עזרה- מה לעשות. לספר את זה לאדם שיכול באמת להוציא אותי מהכאב- כמו לדבר עם אנשים מחברים מקשיבים, או משהו בסגנון.
לפעמים זה עוזר קצת באותו רגע כן להתפרק (למרות שבסופו של דבר צריך להבין שבמצב תקין אין התפרקות, אלא יש פתרונות) אבל לזכור שזה זמני המצב הזה. אם לא מצליחים להבין את זה- כדאי מאוד שיהיה איתך מישהו, זה מכאיב לדעת שאתה לבד עם הכאב.
ולא כדאי לעשות דברים שיכאיבו אח"כ, כשתצא מהמצב הזה. בכללי לא כדאי לקבל החלטות ישר. שום החלטה שתפגע בך. אפשר לקרוא למישהו שיהיה איתך, למישהו שיחבק ויהיה שם.
(קצת נשפכתי פה, פשוט זה יצא..)
על דף, ולעומת זאת את המטרות שיש לך בחיים!
הרי התמודדות זה לעמוד פנים אל פנים אל הרגע הקשה--כלומר ההתמודדות היא באותו רגע ובזה של אחריו- איך לאכול את זה.
אז אם ככה כדי שאני אתמודד במלוא מובן ההכרה אני צריכה למשוך את הרגעים של המשבר. להיכנס לתוכו עמוק לגלות איך אני ברגעים של קושי ואז לנסות לעלות משם, לא תמיד זה קל, ואדרבה ככל שההתמודדות יותר קשה, ככל שהשהיה מול ובמחיצת הבעיה\הניסיון\הקושי יותר מכאיבה, היא יותר מעוררת ויותר גורמת לי לחשוב מאין ולאן! המחשבות האלה מכאיבות הם מראות כמה אני פיצפונה. ואז לאט לאט צעד אחר אגודל אני מתחילה לסדר את הדברים בדיאגרמות מאירות שמראות מאין הכל התחיל מה היתה הנק' מפנה שהביאה אותי לעמוד מול הקושי>להתמודד עם משבר איהיה אשר איהיה. מה היה הנפילה הקטנה שגרמה לי לניסיון\מה אבא בעצם רצה ממני שהביא אותי לידי ניסיון.
במילים אחרות הדרך שלי להתמודד עם משברים זה להיכנס לתוכם עמוק ואז לנתח אותם לפרוטרוט
הרי כבר אמרו רבותיני
"כל העניין הוא לשתות משו קר בלב מדבר"....
לאט לאט קמתי כי פשוט הבנתי שצריך לחיות!!
ולחיות זה אפילו בדברים הקטנים, לרוץ ,ללמוד, להגיד בוקר טוב ולא רק לקום בבוקר עד שהולכים לישון וכ'ו..
הבנתי לאט לאט שהכל ממנו, ושאם יש לי ניסיון אז יש לי את הבחירה אם ליפול ממנו או לקום ,וזו החלטה ועבודה שלי -זה קשה להחליט ולייישם את ה"לקום" אבל זה שווה כל רגע!! [וד"א- לתובנה הזאת הגעתי בזכות רב אחד שאני לא יודעת אם הוא רוצה שאני אפרסם את שמו- אבל הוא עזר לי המון!]
ונראה לי שגם החתימה שלי מתאימה קצת לשרשור הזה
|
בגלל שאת בלחץ "זה הכל בגלל שאת בלחץ...", "אתה צריך להתחזק באמונה..." משפטי עידוד אלו ואחרים שנאמרים בתום לב ומתוך רצון לסייע, מפספסים לרוב את מטרתם. במקום לסייע הם עלולים להרחיק ולהחליש. כמה נקודות למחשבה.
אודליה מימון- מחברת הספר "אוצרות פנימיים".
|
התקשרה אלי לפני מספר ימים חברה עצובה. "עוד פעם הטיפול לא הצליח" היא אמרה בכאב. "די, כבר אין לי כוח, אני רוצה ילד! אין לי כוח לאכזבות נוספות, קשה לי כל כך." היא נאנחה עמוקות. "ואין לי כוח לכך שאף אחד לא מבין אותי" ואז היא התחילה לבכות ולספר.
"התקשרתי לאמא שלי היום, רציתי לספר לה ששוב הטיפול לא הצליח ושוב מתחילים מהתחלה, רציתי לקבל ממנה קצת חום, אהבה ועידוד אימהי. אך אמא שלי אמרה לי במהירות ובטבעיות "זה בגלל שאת בלחץ. תורידי לחץ ויהיה בסדר", הייתי בשוק, המשפט שלה שבר אותי.
מה כבר ביקשתי הבנה? עידוד? מילה טובה?!
ומה קיבלתי? תחושת אשמה. אני לא נכנסת להריון בעצם- בגללי. בגלל הלחץ שלי".
נדמה, כי ברור לכולנו, כי לא לכך התכוונה האם. משפטים אלו ואחרים באים מתוך רצון כנה לסייע, אך נראה כי לרוב משפטים אלו, מפספסים את מטרתם והם רק מחלישים ומרחיקים. מדוע?
כשאדם נמצא במקום בו הלב שלו שבור, פגוע או כואב (ולא משנה אם זה בגלל קשיי רווקות, זוגיות, חינוך או כל דבר אחר)- הוא זקוק לתגובה שבאה גם כן מאותו מקום, מהלב. כשאדם מדבר מהלב ומקבל תגובה מתוך השכל- רבים הסיכויים שהתגובה לא תתאים למצב. אמירה מתוך הלב דורשת תגובה מתוך לב בחזרה[1].
אמנם לעיתים נדמה לנו כי דווקא העצה המעשית היא זו שתוכל להועיל לחברנו, ואפילו במהירות רבה יותר. אך מתוך המציאות אנו רואים כי פעמים רבות העצה השכלית הזו היא בעצם דרך קצרה שהיא ארוכה מאוד.
אי אפשר לדלג על השלב של ההשתתפות הרגשית. אי אפשר לפסוח על כך שזה באמת כואב או מאכזב. ועוד יותר מכך דווקא מתוך כך שיוצרים השתתפות עם הכאב של הזולת, אנו מאפשרים לו לאחר מכן לשמוע גם את עצמתו השכלית יותר.
עצות שכלית ומעשיות הן חשובות מאוד ויכולות לתרום, אך אי אפשר לדלג על השלבים. נעניק הבנה, השתתפות, רגישות ומתוך כך נוכל לפתוח את הלב לשמוע גם דברים מעשיים יותר.
ועוד יותר מכך, יש אנשים שרק ההבנה הזו, התמיכה, המילה הטובה, כבר נותנת להם את הכוחות להתמודד טוב יותר. הם באמת לא צריכים את העצה, הם יודעים זאת כבר לבד, אלא שהם צריכים את התחושה שהם לא לבד.
כולנו יכולים להבחין על עצמנו כי כשמבינים אותנו, אנו מרגישים מלאים יותר, שמחים יותר. הבנה נותנת תחושה של "ביחד". אינני לבד וזה כבר נותן הרבה כוח.
ולהפך, כשאדם מדבר על הכאב, האכזבה והפגיעה שלו ונותנים לו עצה במקום הבנה, זה יכול לחזק את תחושת הבדידות. "לא רק שקשה לי, גם לא מבינים אותי, גם נותנים לי תחושה שאני בעצם לא בסדר". וזו תחושה קשה. תחושת הבדידות שלעיתים מתלווה אליה גם תחושת אשמה היא קשה מנשוא.
עם זאת, וודאי שיש לכולנו במה להשתפר ולהתחזק. באמונה, בשמחה, בביטחון, בנחת- אך לא תמיד אנו פנויים לשמוע זאת. כשקשה לנו או כואב, איננו פנויים לשמוע באותו רגע עצות מעשיות, לכך נתפנה בעז"ה אחר כך. כשנתחזק מעט. כשנרגיש שאיננו לבד, שאכפת מאיתנו באמת.
אז נכון שלעיתים זה קשה, קשה להרגיש את הכאב של הזולת ולהשתתף עימו, קשה להתאפק מלתת את העצה- אך זוהי המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק לזולתנו. להתאפק לרגע ורק להיות איתו. לתת לו כוח של שותפות. וזהו כוח עצום. כוח ריפוי גדול של אהבה וחיבור.
דווקא מתוך החיבור, ההשתתפות, החום וההבנה נוכל בעז"ה לסייע האחד לשני ולהעניק כוחות של התמודדות, צמיחה ושמחה.
"איש את אחיו יעזורו ולאחיו יאמר- חזק".
(הועתק מחברים מקשיבים)
בדיוק דיברתי על זה עם חברה שלי כמה שעות טובות..
זה אולי ישמע מעט תינוקי או משו כזה אבל...
אני ישנה הרבה מאד... ולא כי אני עייפה או מחסור בשעות שנה..
אם עד עכשיו הייתי שנה 2-4/5 שעות בלילה וזה באמת היה די והותר בשבילי.........
היום אני ישנה 5-7 שעות בלילה
עוד 4-5 שעות בצהריים
עוד בכתה על חשבון השיעורים וההפסקות ומה לא?
אני מלא ישנה פתאום... (לא מדברת על הברזות מלימודים שאז אני ישנה גם כל הבוקר עד 12 בערך לפחות אם לא אחרי)
וכמו שכבר אמרתי זה לא כי אני עייפה או כי חסר לי שעות!
זה כי זה סוג של בריחה מעצמי... בריחה מההתמודדות... בריחה מהחיים...
כל פעם שעצוב לי (בזמן האחרון זה יותר מתמיד גם...) אני פשוט שוכבת במטה בוכה עד שאני נרדמת...
זה טירוף...
וזה עצוב 
מה עושים?![]()
אני לא חושבת שזה קשור לבריחה מעצמך.
דבר ראשון אם זה מפריע לך, אז כשאת מתחילה לנמנם תחפשי לעצמך מהר עיסוק.
אני חושבת ש-2 שעות לישון זה ממש לא די והותר! (אלא אם כן את תלמיד חוכם, ואת לומדת תורה
)
אז את משלימה שעות שינה..
אבל את צריכה באמת לשלוט בעיניין כי יש חיים! אסור לישון ולישון כל הזמן.
תלכי יותר מוקדם לישון אם את עייפה למחרת.
טוב בהצלחה!! 
ולילה טוב לביניתים...