פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1461)

איזה התעלמותת!!!

לא "מתגברים" - מוותרים. משלימים עם העובדה שלא תראי יותר סיגריות בחיים.

האמת שאין לי מושג איך זה לגבי עישון - ב"ה אין לי ניסיון - אבל לגבי דברים אחרים שבא (ואולי ממכרים גם כן) זה עובד, ועוד איך עובד. עניין של גישה..

מצד אחד כל העולם חשוך אבל זה מה שיעזור לך לצאת מהבעסה?

הסיגריה האחרונה הזאת?

אם כן תיקחי אותה 

אני מאמין שלא..

הוא מספק את כמות הניקוטין שיש בסיגריה  (ההתמכרות לסיגריה היא בעצם לניקוטין שבה)

אפשר למצוא אותו בטעמים מנטה או פירות.

אולי תמצאי אות בסופר פראם או בכל בית מרקחת. 

מקווה שעזרתי! 

  יומטוב!!!

המסטיק לא עוזר לכולם. אך יש פעמיים שהוא ממש מומלץ- הוא עוזר להיגמל.
השאלה כמה בפעם האחרונה הצלחת לשמור?
זה חשוב לך לא לעשן?
יש רצון- לפעמיים מרגישים שהצורך בסיגריה עולה פי כמה וכמה מהרצון שיש לנו..
כי פשוט יש הרגשה של אי יכולת.
לכן, תעשי חושבים קודם עד כמה זה חשוב ל-ך!
אח"כ יש כמה אפשרויות שיכולות לעזור לך.
1) להתמכר למשהו אחר שאין בו חומר ממכר- אבל לסגל את ההתמכרות אליו.
מסטיקים- הם גם יכולים להיות גורם עזר.
הם [בהרבה פחות מזיקים לבריאות שלך, ולא מזיקים לסוססים]
בכך שתתמכרי אליהם תפחיתי את הרצון לסיגריה אם בכל פעם תרצי סיגריה- תכניסי מסטיק.
 

2) לעשות טבלה חודשית של כמה זמן בלי סיגריות.. ולהציב יעדים.. מהקצת להרבה..
לצ'פר את עצמך ברגע שהצלחת להגיע לייעד ללא סיגריה אחת!
 

3) כמה שפחות להגיע למצב של שיעמום!-
כשבא לך סיגריה- תקשרי לחברה, דברי איתה..
חפשי תמיד מה לעשות.
ואם את במצב לחץ- להכנס לרגיעה כמה שיותר מהר..
לנשום, לשתות מים, לקחת קצת רסקיו.
תלוי ברמת הלחץ.
העיקר- לא לשלוף את החבילה- גם אם את מטמיעה אותה עמוק,
ברגע של חולשה יהיה לך קל להפוך בניין בשבילה.

4) לא לחשוב שאנחנו מסוגליןם להגמל לבד!
אין לנו כוחות! אולי זה נשמע מאוד לא מעודד,
וההפך מכל מה שאנחנו חונכנו עליו.
אבל- צריך לדעת את זה.. שמשמכור קשה.
צריך עזרה!
לא יכול לבד!
 

בהצלחה!!
ובשורות טובות לעמ"י!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t344542

קחי מציצה בטעם לימון תמצצי אותה, או תשתמשי בצד ההפוך סימי בפה ותלעשי אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל זה עזר לדוד שלי

http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-8515-39542,00.html

אנשים צילמו מורה בשכונת הקטמונים (שהיא שכונת עוני מחפירה), שרוב התלמידים שלה באו מבתים קשים, היא נותנת להם כ"כ הרבה אהבה והם הופכים לבני אדם אחרים, אפשר לראות בסרט איך ממילה אחת אפשר לשנות בן-אדם. באמת שחייבים לראות!!!

גם כנופית המגרש דומה.

דרמות מהממות!!

http://www.mako.co.il/mako-vod-mako/documentary-s1/VOD-ae8ffe98fea0b21006.htm

פשוט מומלץ!!!!!! (50 דק',סרט טוקומנטרי)

אני מרגישה שאני יותר מידי משתלטת ואבל אם אני לא יזיז את זה אף אחד לא יעשה את זה במקומי,

מה לעשות???

וסתם משהו .. בנאדם שרוצה שיהיה לו זמן יש לו זמן !! הכל תלוי בגישה !

הודעה קצרה כזאת, רק שאת מאחלת בהצלחה ושאת אוהבת אותה. יותר יחס אישי של חברות מאשר מדריכה-חניכה. תשתדלי לא להתייחס יותר מדי לעניין שהעזיבה באופן ישיר, היא נשמעת מספיק מפודחת גם ככה.

[במקרה הזה אפילו לא צריך לחפש את הצד השלישי שיעביר לה הודעה - היא בעצמה הראתה שאמא שלה הכי נוחה לה.]

שיהיה בהצלחה!

אלעזר

וזה תלוי בגיל.

בכיתה ד' שעברתי תנועה, המדריכות שידרו שמי שלא מהתנועה הזאת-פחות שווה.

לכן גם לעבור היה כרוך ברבה כאב מצידי.

בסוף החלטתי לעבור-מדריכה אחת עדיין אמרה לי שלום למשך זמן יפה יחסית, ושאלה אותי לפעמים מה שלומי וכאלה,

המדריכה השניה פשוט התעלמה.

מובן שהעדפתי כמה שפחות לעבור לידן..

אולי זה תלוי בגיל, אולי זה תלוי במה ששידרת, ויכולות להיות עוד הרבה סיבות לזה שהיא תתאפדח ממך.

בהצלוחס!! וספרי לנו מה קרה!

ומה אויפ הסיף -יותר טוב לה או פחות טוב לה?

גם אני מדריכה, וגם לנו יש תנועה מתחרה!

אבל הכי חשוב שיהיה טוב לחניכה! ואם היא רוצה להיות שם ושם היא נהנת אז בהצלחה!

תבני עכשיו את השבט בלעדיה, כי הכי חשוב שיהיה לה טוב לא משנה איפה!!

בד"כ ילדים הולכים בעיקר אחרי החברים בכיתה, לא אחרי האידיאלים ושות'.

אולי תכתבי לה מכתב פרידה כזה? לא לוחץ, אל שתראה שאת עדיין אוהבת אותה ופה בשבילה..

פוגשים סוג שונה של אנשים!

ננסה לענות..

או שלא לומדים (אני בחרתי ת'אפשרות הזו) אבל בשמינית זה *קצת* לא ריאלי.

מנסים לדבר עם המורה, לנסות להסביר לו איך רוצים שהוא יהיה? (אבל זה קצת מסובך אם הוא מקובע כזה..)

מתרגלים.. וסובלים בשקט

פונים להנהלה שתחליף לכם מורה או משו' כזה

עוברים לכתה השניה

מתאבדים

מתים משיעמום

גורמים לו להבין שאי אפשר ככה, בדרך הקשה (שז"א> מפריעים..)

עוד?

חח.. נראלי רוב הדברים פע לא שימושיים בשבילך.. אבל בשבילי הם כן...

המוסר של בורא עולם ,ומי שלא אכפת לו צריך לשנות זאת במהרה,הוא מפספס את מהות חייו.

כן, לרדת על המורה ולהעליב אותו קצת זה בסדר,כן ברור.

אז מה אם הוא יעלב, זה קצת ובצחוקים הוא יקח את זה בקלות, לא?

אז זהו שזו אכזריות ואטימות להתנהג ככה.

"אתם תעשו מה שבא לכם"?! כאילו יש שתי אפשרויות לגיטימיות וכל אחד יבחר מה שבא לו.

יש אלימות פיזית ויש מילולית שתיהן פוגעות באותה מידה רק שלמילולית יש לך את הפריווילגיה של להעמיד פנים שזה לא ככה (ויש כאלה שעושים את זה גם עם הפיזית).

רפואה שלמה.

1. הדרך הפשוטה - לברוח.כמו שכתבת: לעבור כיתה/מקום לימודים.לפעמים זה טוב - "משנה מקום משנה מזל",אבל לפעמים זו סתם עצלנות וחוסר נכונות להתמודד.וזו בעצם האפשרות השנייה:

2. להתמודד.את זה עושה כל אחד בדרכיו..יש שידברו עם המורה,או באופן אישי או - אם זו בעיה כתתית - ישלחו "משלחת"..יש שינסו לעמוד בקצב שלו ויש שפשוט לא יעשו כלום וימשיכו לסבול עד סוף השנה/שנתיים.

לצערי אני יכולה להגיד שלרוב עשיתי את האפשרות השלישית..מעצלנות יתר,עצלנות אפילו מאפשרות 1 של לעבור מקום לימודים..פשוט לא עשיתי כלום..

בעיקרון.. ספציפית במקרה הזה... אתה יכול לעבור כיתה.. אבל כמו שאומרים זה סוג של בריחה מהמציאות וחוסר התמודדות במצבים לא נעימים.. בחיים אתה תתקל בעוד מצבים כאלה שאתה לא מסתדר עם אנשים בעבודה,הלימודים,שכנים וכ'.. אז מה כל פעם תברח.?!

הזוי, לא? אז הנה עוד הזדמנות להתמודד עם משהו שיעזור לך בהמשך!

אל תשכח שה' מעמיד אותנו בנסיונות שאנחנו יכולים לעמוד בהם..

בהצלחה!!

וכל הכיתה התקוממה על זה.. וניסו להעביר אותה או משהו.. אבל לא הלך..

דעתי?.. להשאר בכיתה להתמודד מולה,ללמוד להשתלט על עצמי ולדעת איך לקבל אנשים אחרים שונים ממני בתכלית!! עוד שניה אני "יוצאת לעולם" ושם יש אנשים גרועיםלא פחות..

מה שבטוח זה שהוא בא בגישה שהדרך שלו היא הכי נכונה.

אמרת שאתם צריכים המון זרימה? - זרמו איתו.

הוא אומר אתם עושים - אולי ככה הוא יזרום איתכם ולאט לאט תחזרו להסתלבט וללמוד מתי שבא לכם.

ולו לא תהיה בעיה עם זה.

אתם שמיניסטים והכל, אז ברור שהאווירה היא סטלנית. הוא אמור להבין.

אולי. שוב, אני לא מכירה את המורה הזה. אין לי מושג כמה הוא קשה, אבל אני סומכת עליך שאתה לא מתלונן סתם.

קח איזה טיפים שנכונים לך.

בהצלחה, וערב טוב

אני חושבת ש... (וזה לא אני חושבת שמעתי את זה בשיעור!)

עם זה לא גובל בעברה משום כיוון..

אז תעשה מה שטוב לך!

לא צריך להתמודד בדברים הטובים הלא שליליים לא צריך לגרום לעצמינו להתמודד בכוח!

אתה צריך להיות איפה שטוב לך עם זה לא גובל בעבירות כמובן....

אז עם אין כאן שום עניין שקשור בעשיית עברות תעשה מה שטוב לך...

לכן עם טוב לך וכייף לך לעבור אז תעבור!

(הכנסתי ת'נושא כאן ממש ממש בקטנה... ולא אני החלטתי ככה! שמעתי את זה בשיעור מרב ....)

לא צריך להתמודד עם הדברים הטובים! צריך לעשות מה שכייף! לא צריך רק לסבול בהכל... 

עם צריך הבהרות בשמחה...

ואני איכשהו שורדת?!

אין לי שמצצ

אם זה רב שאני צריך, אני לומד, יש בגרויות.

אם לא, אני לא שם..

ברור שלהתמודד, וזה ממש חשוב, ולא תמיד יש מורה שאוהבים אותו וכו'...

אבל באמת, השנה היה לנו מורה שבכלל בכלל לא הסתדרתי איתה (חלק מזה היה גם בגלל שהיא רק הייתה מורה מחליפה בגלל שהמחנכת ילדה... )

בהתחלה עוד איך שהוא הקשבתי לשיעורים שלה, אבל באיזה שהוא שלב פשוט למדתי את החומר של הכיתה בבית....

ממש ממש השתדלתי לא לדבר עליה ליד כל הכיתה, שמא יצא איזה משהו שיוציא אותה רעה, כי בכללי רוב הבנות אהבו אותה...

אבל עצם זה שהיא רק הייתה מורה מחליפה ל- 4 חודשים גרם לי לא לנסות לחבב אותה איכשהוא...

אם זה מורה בשמינית אני או שהייתי מנסה לשנות גישה, ואם זה לא עובד אז הייתי עוברת כיתה...

לעבור כיתה, קודם, לא הייתה אופציה...כיתה בשמינית זה דבר נעלה וקדוש! .

החלטתי להישאר, ולנסות להסתדר...זה שהוא לא מתאים אומר שאני אהנה פחות, לא שאני אסבול.

בעקרון הוא המשיך להיות מקובע, אבל מה ששמתי לב שזה שהרב היה עם אופי כזה, זה שהוא מכתיב את הקצב,לא מורה על אופי הכיתה, לא משנה אותנו.

הרב לא עשה צחוקים?.. חבר שלי תפס את התפקיד, והוא מצחיק אותנו, הרב לפעמים מתעצבן עד שגם הוא מתפקע מצחוק. הלימוד יבש? יזמנו שתהיה לנו כמה שעות של חברותות ללמוד איך שאנחנו רוצים.

מה שכן, לאט לאט הצלחנו, (שום דבר לא בא בבום,  אחרי כמה חודשים) הוא השתנה, לטובה, הוא נסחף בזרם שלנו.

למדתי השבת, שרועה, כדי להנהיג, חייב להכיר את הצאן, חייב לדעת לאן הם הולכים (שיר השירים). בהתחלה, הוא ניסה בדרך שלו- לא הלך, לא רצינו להיות מונהגים בדרך הזו. לאט לאט הוא קולט הדרך שצריך להנהיג אותנו, ובהתאם זה משתנה.

[לא לברוח משתלם בסוף- כלל לחיים]----> שבוע טוב!

לאורך חיי הארוכים נקלתי במספר מורים רעים ומרושעים.

אלו היו דרכי ההתמודדות שלנו איתם:

(אין לראות במובא להלן ניון להסתה, וכו' ).

1)הכנת בובת וודו בדמות המורה, ואז נועצים בה מחטים כל פעם כשעצבניים עליה- עד שהיא נקרעת מרוב דקירות. שימושי מאוד. אם אין כח אפשר לסרוג כיפה עם השם ואז לפרוווווום!.

2) את זה חברה שלי חיברה:

10 דרכים להפטר ממורה:

1. אגרוף בתוך קופסא
2. חבל תלייה
3. רובה
4. חרב
5. חץ וקשת
6. אריה רעב מאאאד
7. אוים על המשפחה
8. עץ נופל
9. פסנתר נופל
10. הקטלני ביותר: להפיל על המורה את הספרים שהיא מלמדת, הכבד ביותר. [למשל- אוקספורד].

 

3) להביע באמצעות ציור אומלל את הפנטזיות שלך:

 

 

 

 

ויש עוד הרבה .

מורה באמת יכול להרים או להרוס שנה, וזה ממש מבאס במיוחד בי"ב כשאין מורה טוב. .

הכי אהבתי את שלוש

טוב אני יכולה להגיד מנסיון קטן- שאין הרבה מה לעשות, לפעמים תוקעים לך מחנך/מחנכת שאתה לא ממש מסתדר איתם וממש לא מתאימים לכיתה.. (וכן- אני מכיתה ה' עם מחנכות שאני לא מסתדרת איתם, חוץ מאחת שנה שעברה.. וכמעט כל שנה החליפו לנו מחנכת (או יותר...))

אז... מה שקרה השנה למשל זה ששמו לנו מחנכת אדישה ומעצבנת.. ואנחנו כיתה די היפארית.. בהתחלה היא הייתה בשוק וקלטה די מהר שאנחנו לא בדיוק מסתדרות איתה.. והלכתו למנהלת, המון פעמים...

יכול להיות שהמנהלת דיברה איתה, ויכול להיות שלא, אבל בנות דיברו איתה  והתיחסו אליה יפה למרות שהיא כזאת.. החלטנו לקבל אותה ולא לעשות לה צרות וככה המצב לאט לאט  השתפר... היא למדה לצחוק מהבדיחות שלנו, לזרום איתנו, ולמצוא שיטות ללמד אותנו למרות הכל... 

אוקיי, אז לא כל הכיתה אוהבת אותה, ולא כ"כ רוצים שהיא תשאר שנה הבאה אבל בסה"כ בסדר עכשיו... מתקדמים ב"ה..

אז..מכל החפירה שלי לדעתי אפשר ללמוד שכדאי לתת לזמן לעשות את שלו..(או שכבר נתת מספיק...עברה חצי שנה..), לדבר עם המורה ולהבין ולקבל אותו- לא ללכת אנטי.., לראות שרוצים אותו- ואז הוא גם ינסה ללכת לקראתכם... נכון, זה לא כ"כ פשוט עם ד"ר מהאוניברסיטה,רציני וכו'.. אבל תראו לו איך אתם רוצים שיהיה (לא רק סטלנות..גם לימודים..)..מה המנטליות בכיתה שלכם.. ותדברו עם המנהל...

ב"הצלחה

וסורי על ה

מה הם עשו...

אם אתה לא מחבב אותו אז אתה צריך לאהוב אותו וזה יפתור לך את כל הבעיות.

אבל בכל זאת רציתי לעלות נק' למחשבה, וזה מסר שהבנתי מנסיון שלי, המורות שהכי לא הסתדרתי איתם אחרי שהם גמרו את התפקיד שלהם בתור מורות אלו המורות שהכי הבנתי את המהלכים שלהם כלפי אחרי שהם גמרו ללמד אותי.

כלומר מורות שלא הסתדרתי איתם זה או כי אני מרובעת או כי היא ותמיד הכי קל לחשוב שהיא זאת הזו שלא בסדר. אבל אני התחלתי לחשוב ההפך וזה דיי כייף.

ממולץ לנסות!

בא אלינו לכיתה מורה שחש את עצמו יותר מדי ואני לא יכול לילמוד ככה אבל תמיד הוא מוצא סיבה ליהיות מורה "טוב"

כל האיסורים והגדורות תקפים על כל האנשים שמותר להתחתן איתם.. זה אומר כולם חוץ מאבא, אח ודודה.

כי אתה די ממציא.....אולי החמרות אבל אם הרבה היגיון!

כיף, צ'פחה, כאפה. זה חיבה...

"לא חיבה" זה לחיצת יש של כבוד... אם בת דוד שלך היא הבוסית שלך אז כן, במיקרים מסויימים, אתה יכול ללחוץ לה את היד...

לא לזה התכוונת, נכון?

חח...

שנינו עברנו בר\בת מצווה...

אבל סתאאם לדג  לגעת בכתף ולהגיד תביאי בבקשה ת'חומוס...

מותר?? יש הלכה כזאת?

בתדודה זה כמו כל בת אחרת שלא רשוקה למשפחה...

ברגע שאין איסור להתחתן איתה יש איסור לגעת בה...

בסיעתא דשמייא!

זו ההלכה. אם תרצה להרחיב, תשאל רב בנושא.

לכל האלה שכותבים שתלוי מנהג וכדו' - לא ידוע לי שיש מי שמתיר.

מסתבר שלפי רוב ככל הפוסקים הדבר אסור לגמרי.

[סיבה? אפשר לבדוק ולמצוא בהלכה. אבל זו ההלכה למעשה.]

בעיקרון בהלכה את צודקת וזה ברור.. אבל (ואני לא אומר שזה בסדר) יש משפחות ששמה נהוג כל הזמן להתחבק ולהתנשק כולם עם כולם...(כמו המשפ' שלי... רק שאצלי אבא שלי התחזק והחליט לשמור נגיעה.. אז אני דור שני יותר קל... אבל בעיקרון אם לא היה לי את אבא שלי אני לא יודע אם הייתי שומר נגיחעה מהמשפחה...). 

פשוט כתבתי את זה ככתובת שאני רוצה לשלוח וזהו- כמו ששולחים מייל רגיל..

מצטער שאני כותב את זה מהשם משתמש הזה, אבל, שכחת מקף - בין העולם לקטן.

@olam-katan.co.il

נגיד מתחילים אם איזה ידידה אחת, אתה יודע- סתם לדבר לכייף..
נו טוב- מה הולכים רחוק איזה נפילה כבר יכולה להיות מזה?
בננו- תעשה הפסקה במחשבות-- לא תהרהר בה לפחות כמה פעמיים ביום?!
אל תענה לי- תענה לעצמך..
מתחיל בידידה והדרך למטה בקפיצה קטנה כ"כ קרובה.

יש 'מה אמת', ו - יש, 'מה רוצה'.

או במילים אחרות, כל עוד אתה אומר 'אני רוצה', אז...

הדבר היחיד שאני יכול להגיד לך זה - תרצה אחרת.

כי למרות שהדבר אמיתי, אתה תרצה את השקר, כי ----

אני ר ו צ ה. ר-ו-צ-ה. 'בא לי', זה נקרא אצל חלקינו.

אם אתה בא בשכל, בהגיון, במה שאמיתי לעשות -

אז, אפשר להתחיל לדון. ובא אחי, נתחיל מפה:

> למה לא טוב לדבר עם המין השני? כולה מדברים, על מה הרעש?!...

אגב, חייב ידידה או חברה שתשמע?

אז זהו ש -

> וואי, אבל היא מזה חמודה! לחתוך ת'קשר?! אז אצל מי אפרוק ת'קשיים שבלב?!...

ואם תרצה שנסכם ת'דבר הזה,

אוהבים - לא כי אנחנו לא יכולים לשרוד אחרת,

אלא דווקא בשביל השני.

או בקיצור? כדאי שנלמד ת'מושג אהבה לפני שאנחנו זורקים אותו על בחורות צעירות,

שמסכנות, אבל ממש - כי הלב שלהן עובד שעות נוספות, והיא כבר חושבת עליך מתחת החופה...

למסקנא - אם אתה אוהב את עצמך, תמשיך להזיק לה ב - 'ידיד שלה' וכו'...

אם אתה אוהב אותה, תפרד ממנה הכי מהר שאפשר בצורה הנכונה.

אגב, לשאלה האחרונה שלך, מממ, הלב שלי הוציא, אני רק הקלדתי.

האא, וכמובן - האצבעות זזו כל ההוא שם למעלה הסכים שלהם, ככה ש..

ת'כלס? התודה הענקית היא לאבאל'ה שרוצה ושולח לנו רמזים, שנחזור אליו,

הכי קרוב שאפשר בעז"ה, בשיא ההנאה, הכיף - לנשמה. ל - 'אני' שבנו, באמת...

למה אתה חייב חברה/ידידה??

כדי שתקשיב לך? כי היא חמודה/יפה/נשמה וכו'..??

בוא אני אגלה לך סוד פיצי- גם אני הייתי ככה. [ואני עדיין..]

כל שטות קטנה שרציתי לפרוק- התקשרתי לידיד/החבר הזמינים.. מי שענה- פירקתי עליו ת'לב.

היום- עדיין. אני מתה להתפרק- ואני מתה להתקשר למשה, לשמעון, להוא ולהוא.. ואני פשוט- מתקשרת או לדוד שלי [אם זה ממש מקרה שאני חייבת בן בשביל זה (אני עוד תוהה לעצמי למה אני חייבת לספר דברים דווקא לבן.. אבל זה מה שאני מרגישה..)], או שאני מדברת עם אבא שלי, או שאני מתאפקת. ו..כן- יש דברים שאני מדברת עליהם גם עם חברות שלי!!!

אתה פשוט צריך להבין שזה לא נותן לך שומדבר בחיים, הקשר הזה, חוץ מבלבולי מוח וסכנות.

אתה צריך להבין שהקשר שלך בעתיד פשוט יהיה לא כמו שאתה מדמיין אותו.

תגיד ת'אמת- אתה. בתור "מניי"-- אתה רוצה להיות [עכשיו. לא מדברת על חתונה ובלהבלהבלה..] חבר [מלשון חבר. לא מלשון ידיד!!] של מישי שכל רגע יכול להתקשר אליה בן אחר, ולהזמין אותה לפיצה? אתה רוצה להיות חבר של מישי שאתמול היא זרקה את חבר שלה, ומחר היא יכולה לזרוק אותך??

זה נראלך אהבה אמיתית??

סליחה על החפירה. [למרות שאני שונאת שכותביםן את זה.. אבל זה באמת חפר..]

היא לא מחוייבת לך!!

תראה, אני יודעת על עצמי-

בחור אחד ידע שאני אוהבת אותו ובלהבלהבלה, ואני יודעת שהוא אהב אותי, והוא פשוט לא שם עלי קצוץ. אז עזבתי אותו לנפשו.

אותו דבר יכול לקרות גם לך.

עד שלא תשים לה טבעת- היא יכולה לקום וללכת אם בטעות לא תחשוב עליה לשניה.

עד שלא תהיה מחוייב אליה- אתה יכול להיגרר לדברים לא נכונים. לא רצויים.

ובכלל- מה אתה אוהב בה?

נניח שהיא "קולית", יפה, נחמדה.

נשמה, היא מתבגרת. מחר היא יכולה לשנות ת'תפיסת עולם שלה, ואתה אוהב אותה איך שהיא הייתה. לא איך שהיא היום.

וגם אתה- לא עדיף שתתבגר ותחליט מה אתה רוצה להיות בלי להיות מותאם אליה??

לא עדיף להשקיע ת'שנים הכי קריטיות בחיים- ההתבגרות- בלבנות את עצמך לפי איך שאתה רוצה להיות, ולא בגלל שאתה מושפע מהחברה [גם חברה בת, וגם חבר'ה..]

בגלל שאתה בטח יודע שאני מעריך אותך על כל ה"עבודה" שלך פה, אני ארשה לעצמי גם קצת להתבטא כנגד אחד הדברים (הצדדיים) שכתבת:

"חייבים לשלוח אותו דחוף ל - 'בית הפתוח', למה הרשימה ל - 'מצעד הגאווה' עוד מעט נסגרת.."

תראה,יש אנשים כאלה בציבור שלנו, זה מצב נתון, וזה שמוקאים אותם החוצה מראש  פשוט לא יהודי. יש דרכים יהודיות לטפל בבעיות האלה,ארגון עצת נפש למשל, ובמקום לפתוח להם את הדלת למצעד הגאווה הקרוב ולדחוף אותם דרכה, צריך לתת להם להפנים שיש פתרון ריאלי, ולהפנות אותם לארגונים שמטפלים בהם. 

לא כדי לומר משהו על הנושא. רק להזכיר אותו בלי להזכיר אותו. (סוג של...)

ובכל מקרה, אני לא קראתי הכל. כמו שכבר אמרו חכמים ראשונים, "מבט מזוגג בעיניים, מעיד על ליקוי מאורות" וד"ל.

אבל ח"ו, שלא יובן מדבריו שזה המצב. ואם יש מישהו שקורא את הד"ת הזה, שלא יבין הבנה מוטעת ש"אין לו תקנה בציבור שלנו"

א. בבקשה תעשה לזה קיצור בשבילי ...אני לא מצליחה לשבת ולקרוא את הכל הרוב זהסתם...והקטע איפשהו בפנים...פליזזז.

ב. די עם "אררר"

ג. למה אתה כל הזמן רושם רק בנושא הזה? יש עוד דברים שצריכים חיזוק!

ולא חסר דתיים יש להם אפילו אתר.... שלא נדע!!!!

אני חושב שלא היית צריך לכתוב את השירשור הזה כאן אם בכלל, למה? כי יש דברים שלא צריך לדבר עליהם בפומבי ואם מדברים עליהם אז בלשון צנועה.

נראה לי שכל הביטויים האלו של הרגשות כלפי בנות והתיאורים האלו של הבנות הם פשוט לא צנועים, אם אני הייתי המנהל של הפורום הזה בהחלט יכול להיות שהייתי סוגר את הפורום הזה.

עכשיו תאמר "מה הבעיה לדבר על זה? מה אתה מתבייש בזה? ככה ה' ברא אותנו אז אני מדבר על התכונות שאיתם הוא ברא אותי. מה הבעיה בזה?"

זה לא סתם שבציבור הדתי לא מדברים הרבה על הנושאים האלו. זה לא רק בגלל שמתבישים בזה או שמדחיקים את הנושא כי לא נעים לדבר עליו או כל הדברים האלו, זה באמת בגלל שיש דברים שהצניעות יפה להם, וזה אחד מהדברים האלו. כלומר שאם נדבר על הרבה אז החשיבות של זה תרד בעינינו. אהבה זה לא יהיה דבר גדול ונחשק שעדיין אין לנו ואנחנו רוצים להשיג, אלא עוד נושא שמדברים עליו סתם ככה עם החבר'ה. תחשוב על זה, איך אתה מרגיש עכשיו כלפי אהבה? (בהנחה שאין לך עדיין חברה, ועדיין לא הרגשת מה זה אהבה) ואיך היית מרגיש אליה אם היו מדברים עליה כל הזמן? זה הבדל עצום! מה היחס שלך ללימוד תורה? אתה לא כ"כ מתרגש ממחשבה על לימוד תורה, למה? כי על זה מדברים הרבה יותר! זה לא דבר שמוצנע ולכן אתה מייחס לזה פחות חשיבות! אם היו עושים אותו דבר לאהבה, הערך שלה היה כמעט נעלם, וזה דבר שאנחנו בהחלט לא רוצים! תראה מה קורה אצל החילונים, אתה רוצה אותו מצב אצלנו?

אכן יש דברים שהצניעות יפה להם...

לי אישית כל הנוסח של המכתב הזה קצת צרם..!

לי קצת צורם לפעמים לקרוא דברים כ"כ פתוחים, כי זה לא נראה תמיד מתאים.

אבל יש אנשים שזה מה שמחזק אותם,

שרק כשמדברים איתם בגובה העיניים הם מצליחים להפנים, אז אשריכם וישר כח..

ובקשר לתוכן - כ"כ נכון.

הפכו היום את האהבה למושג כ"כ זול ולא אמיתי.

רק בנאדם ששואל ומברר באמת מה זה, יבין גם למה לא להתעסק בכל מה שלא צריך.

ניקח דוגמא - אם שואלים אותך אם אתה אוהב במבה, אתה תגיד: כמובן, מה השאלה בכלל.

אבל אם נסתכל על זה קצת יותר עמוק, תראה שאתה לא באמת אוהב את הבמבה, כי אם היית אוהב את הבמבה היית שם אותה בתוך קופסאת זכוכית במוזיאון ושומר עליה מכל משמר..

אבל.. בגלל שאתה אוהב את עצמך אתה בעצם אוהב את הבמבה, בגלל שזה עושה לך טוב, שזה טעים לך, ולא בגלל שאתה אוהב את הבמבה באמת..

פירוש אמיתי של אהבה הוא דביקות נפש בנפש.. תתעמקו בזה רגע..

 יש סיפור על ר' אריה לוין שממחיש לנו כ"כ אהבה אמיתית,

הרב ואשתו הלכו לרופא ור' אריה פונה לרופא ואומר לו: "הרופא, הרגל של אישתי, כואבת לנו."

עד כדי כך!

תבינו שכל השירי "אהבה" היום בעצם מדברים על כמה שבנאדם אוהב את עצמו, שהקשר עם בחורה מסויימת עושה לו טוב, וברגע שזה לא עושה לא טוב, הוא זורק הכל.

רק בקשר אמיתי של נישואים [או לקראת נישואים לפחות, אבל באמת] אפשר באמת לעבוד יחד על אהבה אמיתית, על דבקות נפש בנפש, רק כאשר יש 'מחוייבות' מתוך רצון אמיתי להשקיע ולבנות..

בעצם זב מסביר למה כל השירי אהבה לא אמתיים, הם מדברים על אגואסיטיות.

בסיעתא דשמייא!

בגלל שאנחנו לא רוצים את המצב כמו אצל החילונים, מותר לפעמים לדבר על זה.

לא נאמר כאן משהו לא צנוע, סה"כ דברים ידועים - שכתוב ב-כ-ל ספר מוסר פשוט.

טוב, לא בכל, אבל בהחלט בהרבה מהם. מה שכן נעשה פה,

זה להשתדל להביא את הדברים בגובה העיניים, דווקא כי יחדרו אל הלב ויהיה בעז"ה יותר קל,

ליישם אותם באמת עם הרבה שמחה בחיים.

[אגב. כל מי שקורא את זה, יש לו אינטרנט, מסתבר. מה שיש היום באינטרנט - גם החסום -

הרבה יותר לא צנוע מהקטע הזה. ככה שכדאי לבדוק שוב האם באמת נאמר פה משהו 'לא צנוע'...]

דווקא בגלל שבציבור הדתי מדחיקים את הנושא - קשה להתגבר.

על 'נסיון הדור' - מתגברים. ואיך בדיוק נדע אם לא נקבל עזרה, הדרכה ותורה שמלמדת אותנו להתקדם?!...

נכון. יש בהחלט דברים שהצניעות יפה להם, אבל לעניות דעתי, הקטע הזה לא עבר שום גבול.

אם נתבונן בו קצת יותר פנימה, נראה שלא נאמר פה שום דבר לא צנוע ושום דבר חוצה גבולות.

רק, מה שכתוב בספרי המוסר וההלכה - במילים יותר חודרות ונכנסות ללב, בגובה העיניים.

אגב, תודה רבה על הקטע!

שבוע טוב!

(של אח..)

אחלה מאמר.

כמו תמיד, אתה צודק...

שיהיה לך לימוד תורה מתוק=)

אני אישית בספק עד כמה להביא דברים בגובה העיניים זה מועיל. נאמר, מה שלא עשו לי הרבה שיחות מוסר "בגובה העיניים" עשה לי חצי שעה של עיון על סדר שו"ע אהע"ז.

שוב, אישית.

נכון, אתה צודק (אני כותב בלשון זכר ואם את בת, עמך הסליחה). אם אנחנו לא רוצים שיהיה לנו כמו אצל החילונים אז צריך לדבר על זה, ולהבהיר מה זה האהבה הנכונה. 

אני לא יודעת כמה ספרי מוסר קראת, אבל בכל ספרי המוסר שאני קראתי אין את התיאורים האלו. ספרי המוסר מלאים בהסברים על הצורך בשמירת האהבה לבן זוג המיוחל, אבל בשום מקום הדברים לא מלווים בתיאורים כאלו. אין לי בעיה עם הרעיון של הדברים, גם אני מסכים עם הרעיון שלמרות שזה נורמלי להימשך לבנות, עדיין צריך לשמור את הכוח הזה לבן זוג. הבעיה שלי זה רק עם התיאורים שמתארים את הרגשות ואת הבנות. כמו: נדלקתי, מתוקה, מהממת, שווה, נחמדה ועוד רבים.

יכול להיות שיש אנשים שיבינו את הרעיון יותר טוב אם ידברו איתם בגובה העיניים ובשפה כזאת, אבל זה עדיין לא מתיר לפרוץ את גדרי הצניעות בצורה כזאת. תנסה להקריא להם איזה קטע מוסר על העניין, ואני כמעט בטוח שמתישהו זה יכנס. וגם אם יש אנשים כאלה שבאמת חייבים שידברו איתם ככה, אז בסדר, תדבר איתם ככה, למה צריך את זה בפורום שפתוח לכל מאן דבעי?

אז זהו שכל מי שנכנס לפורום - ובעצם רוב רובו של העולם,

זה לא אנשים שהמילים האלה לא צנועות בשבילהם.

זה לא מילים לא צנועות וכולנו מכירים ויודעים אותם, גם בקשר למין השני.

שומעים אותם הרבה מאוד לצערינו מאחינו שלא שומרים תורה ומצוות.

אז רק שנדע, לשים את האצבע על הנקודה. לא מעבר לזה.

כולם יודעים שבת היא מהממת וכו'. זה לא נקרא לא צנוע. לא תואר פה כלום.

לקחת את המילים, ורק, להשתמש בהם למטרה טובה.

[לפעמים, לא מקריאים קטע מוסר, אלא בונים ממנו קטע אחר.]

בכל מקרה, זו עניות דעתי. ואם נצא רגע מהדברים הקטנים שבקטע,

ונסתכל על כולו - בתור קטע אחד - יש מצב שנראה שהמילים לא 'לא צנועות'.

אלעזר300 - באמת זה 'אישית'. כל אחד מה שמתאים לו,

והלוואי שבעז"ה נזכה כולנו להבין ולהחדיר ללב ישר מהשו"ע.

שבוע טוב!

ואם הן לא ירצו להיות חברות שלך בגלל שתתחזקי, כדאי שתמצאי לך חברות אחרות.

תתחילי תהליך פנימי עם עצמך, גם בלי לספר לחברות. (ככה הוא אפילו יהיה עוד יותר משמעותי! מנסיון..) רק כשזה יעבור לפסים מעשיים את יכולה פשוט להגיד שהחלטת מהיום להתחזק ב...(ככה וככה..) את לא צריכה אישור שלהן לכך. את החלטת שאת מתחזקת אז לכי על זה גם אם הם מעקמות את האף!

ב"הצלחה!!=)

קודם כל - זה שחברות שלך ייסתכלו עליך מוזר ולא יקבלו אותך בגלל שהתחזקת-- זה אומר עליהן משו..

אני לא רוצה לזלזל או משו כזה אבל-- אישית, מי רוצה חברות כאלה אם הן לא תומכות בך כשאת מחליטה לעשות דברים טובים בשביל עצמך? ע-צ-מ-ך?.. לודעת, אבל זו סתם נק' למחשבה..

ו- מבינה אותך בקטע הזה שאת רוצה להחליט משו אבל מפחדת שיפגע באחרים, אבל..

זה לא נשמע לי כ"כ הגיוני.

א-ת הולכת להפסיד בגלל שהן ככה וכאלה?! בגלל מה שהן רוצות, דורשות?!

זה אבסורד. לא?..

אז יופי, נורא קל לדבר ולהגיד 'שימי פס על העולם ותעשי מה שא-ת רוצה מה שא-ת מחליטה ובלה בלה בלה'.. והכל טוב ונכון, אבל>> מה קורה בתכלס?..

אז אחותי, כמו שתילה אמרה -- תתחזקי קודם מבפנים, עם עצמך, בבית.

זה כבר צעד ראשון ונראלי שהוא גם הכי משמעותי.

ורק אח"כ, כשאת שלמה עם עצמך, ויודעת שזה באמת עושה לך טוב-- אז את גם תוכלי להילחם בכולם, ופשוט לעשות מה שאת רוצה.

ו--היי, ישמצב שרק את חושבת שאת תיפגעי בחברות שלך, ואולי זה בכלל לא ככה..

ת'פסי איתן שיחה, או לפחות עם חברה אחת טובה שלך, ויכול להיות שתופתעי לטובה..

אז אחותי-- המון בהצלחה, ו-- סומכת עלייך שתבחרי לעשות את הדבר הנכון, האמיתי.

מה שטוב ל-ך, מה שא-ת רוצה. לא מה שאחרים דורשים.

(הלוואי על כולנו, אגב..)

ואם את צ'כה משו - פה באישי

אני גם רוצה להתחזק.

וגם לי יש כמה חברות שההתחזקות קצת מנתקת ביננו, כי הם צוחקות עלי שאני פתאום בקטע של סיבו"ש, משתדלת לדבר פחות עם בנים, משתדלת להתפלל, הפסקתי לשמוע לועזית..

אבל  פשוט נהייתי חברה של ה"דוסות" של השכבה, וגיליתי שהן יכולות להיות מה זה חמודות. באמת!! נשמות אחת אחת. אז אני כן מדברת עם החברות מ"פעם" [לפני חצי שנה XD], אני כן רואה עדיין סרטים [בתקווה לעתיד טוב יותר..] ועדיין קשה לי ללכת עם חולצה שמסתירה ת'מרפק.

אבל זה לאט לאט..

פשוט תראי לחברות שלך, שאת לא מטיפה להן מוסר. את פשוט תבואי אליהן בטבעי. אם הן לא רוצות להיות חברות של "דוסות"- בעיה שלהן. ורק שלהן!!! הן לא יודעות כמה הן מפסידות!!

ו..זהו(=בהצלחה, נשמה!!

תגידי לה!!

או פנים אל פנים ואם לא נעים לך,  אז תהיי יצירתית!!

תשלחי לה SMS מפלאפון שהיא לא מכירה שזאת אחת מהחברות שלה, ופשוט ממש לא נעים לך לומר לה את זה בפרצוף, אבל יש לך ריח לא משו מהפה ותעשי עם זה משהו...

אני הייתי מעדיפה שיאמרו לי דבר כזה אם היה צריך ושלא ינסו להתחמק ממני...

גם אולי תסבירי לה שזה לא באשמתה א היא לא צריכה להיעלב או משהו, אבל לך זה לא נעים...

קיצר, תפתרי את זה בצור ה כלשהי, רק תעשי עם זה משהו.

ב"הצלחה!!

ה' נתן ה' לקח!

זה בן דוד של תרצה ביגון

בן דוד של שכנים שלי....

כ"כ עצוב...

ברוך דיין האמת...

שנזכה לשמוע רק בשורות טובות בע"ה!!!

שהיה לפני פחות משנה ועבר..ואז לצערנו חזר שוב והוא היה כולה בן שנתיים וחצי...

אני קוראת הפרקי תהילים לרפו"ש שלו ושירשור אח"כ כבר זה הופך להיות לעלוי נשמת....

ברוך דיין האמת.

באמת תהיתי לעצמי למה הורידו את הפתקים לרפואתו.

וואי,

ממש קשה לעכל!!

(שנוכל לכתוב אותו ב"לעילוי נשמת" . )  (((

אימאלה אני בהלם!!!

היום בבוקר התפללתי עליו בשמונה עשרה!!!

מי שמנהל חיים ותכתובות ברמה ירודה, עלול באמת להגיע לשיחות לא לעניין. עם חברים/חברות שלו כמו גם עם המין השני.

תשמרו על רמה איכותית, בסגנון הכתיבה, בבחירת הנושאים ותחומי העניין, בבחירת החברים והסיבה לקשר (משהו רציני שאפשר לקדם ביחד, לא סתם לבזבוז זמן).

ותראו איך שכל החיים שלכם נראים אחרת.

בהצלחה !

זה שוחק. משהי שחיתה בחברה נפרדת כל חייה, החתונה תהיה בשבילה 'וואו'. תחשבי, אם ריגש אותה כל יחס של בן, אז חתונה זה ירגש פי 10..

לעומת זאת, משהי שהיתה עם בנים, וזה רגיל אצלה, החתונה קצת פחות תרגש אותה..

וגם- אפשר להתדרדר מזה לדברים אחרים.. זה לא תמיד נגמר ב'להיות בחברה מעורבת'

זה הכל בגלל שזה שוחק? כדי להגביר את ההתרגשות זה הכל? 

חייבת להיות סיבה אחרת חייבת.

ומה שכתבת שזה לא נגמר בזה אם אני יודע על עצמי שאני לא אדרדר

יש גבול מאוד ברור בין מעורבת למשפיעה

(בבקשה בבקשה אל תשתמשו בתירוץ אין אפוטרופוס לעריות...)

בשביל להרגיש איך זה הורס את הטהרה שלך אתה צריך להיות ברמה גבוהה.

ורק "אנא-קל" יעמוד בגבורה,נכון?

שו"ע--אה"ע--כ"א--א':

"צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשה כנגדה או להביט ביופיה..."

אחרי הרבה שנים, אני כבר לא מפחדת לומר את זה.

אני יודעת שיצעקו עלי.

אבל מי שאומר שלא -

או שהוא עוד תמים, או שהוא מתכחש לעצמו.

הרב אלישע אבינר (כל מילה שווה):

 "קיים חשש מהיווצרות קשר עמוק בלתי רצוי עם בן או בת שיח. האנונימיות מונעת את אפשרות הסינון של בר-השיח ויחד עם זה היא מצע נוח לניהול שיחות חופשיות וגלויות העשויות להוביל ליצירת קשר נפשי עמוק ההולך ומתפתח עם הזמן. האנונימיות של בן השיח מאפשרת מרחב גדול של השערות על זהותו ואישיותו, ולכן היא קרקע פוריה לדמיונות, לחלומות ולהזיות, ובכלל זה להטעיה עצמית, שהם מסוכנים לבריאות הנפש.
בחיים האמיתיים מקפידים בני אדם לברור את בני שיחם. כלל פשוט זה נשכח לחלוטין עם המעבר לעולם הוירטואלי של האינטרנט. זוהי טעות חמורה."

חברות יכולה להתרחש גם בצ'אט, ולפעמים אפילו יותר בצ'אט (כשמדובר בנער/ה שלא רגילה בשיחות שכאלה).

התוצאות הרסניות יותר:

א. אף אחד במציאות לא יודע על זה אם לא תספר. אף אחד לא שם למתן, לעזור, לכוון.

ב. הסתנוורות. מה שאדם מציג לך, זה לא מה שהוא במציאות. גם אם הוא לא אנס או משהו מזעזע אחר - את עדיין חברה של אדם שמציג לך רק חלק קטן מהאישיות שלו. על החלק האחר את יודעת רק מהסיפורים שלו, או לא יודעת בכלל.

ואם זה מוביל לחתונה...

ג. קשר יותר תלותי. אין גבול לכמות השיחות שאפשר לקיים. זה לא כמו פעם, שהיה צריך להפגש (דבר מאוד חשוב!), ואז לדבר בטלפון כשחצי משפחה שומעת - ולכן יש יותר זמן לעכל ולחשוב, וכך גם "לעלות" על דברים חשובים.

כשהקשר רציף מדי, אתה נסחף ---

עוד קישורים שממש כדאי לראות:

 http://www.kipa.co.il/ask/show/6862

http://www.kipa.co.il/ask/show/79777 (הרב שמואל אליהו!)

אבל עדיין, בעניין החברה המעורבת, מה שנקרא "ידידים" (שונאת את המילה הזאת... חח..) וכל השטויות האלה.. אז נכון, התרחקות מעצימה את המיוחדות שבקשר הראשון, את המיוחדות בעניין שהראשון שצוחק מבדיחה שלך הוא בעלך, שהראשון שאת משחנש"ת איתו הוא בעלך, וכו' וכו'... אבל מצד שני, זה מסנוור. כמו בנגיעה, אחד העניינים של שמירת נגיעה היא לתת את האפשרות להכיר את ה"בפנים" של הבנאדם לפני שה"בחוץ" תופס מקום... כי תכלס, הקשר יכול להיות ברמה התחלתית של 5% אבל ברגע שיש נגיעה ההרגשה היא שהוא כבר ב85%... אותו דבר בדיבור.. כאילו, אם אני לא רגילה לדבר עם בנים, עצם היחס, הדיבור הישיר עם בן ירגש ויגרום ל"עניים נוצצות"...

אז אולי זאת גם בעיה? לא?

לא הרבה תקשיבי זה תלוי עם יש לך רגשות כלפי הנער.

אין בזה שום דבר רע