- אהלן, לאיזה רחוב אתה צריך?
- 'הנביאים'. מכיר ת'מקום?
- כן, אחלה. אני מגיע בדיוק לשם.
- אבל הבחורה שלידך אמרה שאתם מגיעים לרחוב 'התאנה'...?
- מממ. מי? זאתי?! סליחה, ילדה, מי פה הנהג?! יפה, אז אני קובע.
---
אין, זה היה אחד הקטעים. אחותי יושבת לידי, עוד שנייה מתפוצצת מצחוק.
למה? מה קרה? מה עבר עליה? אז זהו ש - ככה השיחה שלנו המשיכה:
- אחי, איפה בנביאים?
- בית מספר 43.
- לההההההה! באמת?! גם אני מגיע לשם. לאיזה מספר דירה?
ואחותי לידי, מנסה להסתיר ת'חיוך. מכירה. יודעת בדיוק מה אני 'זומם',
אלא רק מחכה לראות איך בדיוק הטרמפיסט הנוכחי יגיב...
אז, איך הוא הגיב? חיוך. ענק על הפנים. מתחיל להבין עם מי יש לו פה עסק.
- נו באמת. אני לא עובד עליך, אני באמת מגיע ממש בדיוק לשם.
- כן, בטח. בדיוק? איך יכול להיות?
- פשוט מאוד. עכשיו אני צ-ר-י-ך לנסוע - לאן ש-א-ת-ה צריך להגיע, ככה ש..
- חח תודה רבה. יאאא, איזה נחמד אתה.
- בשמחה. אני כולה לוחץ 'גז' ופעמים בודדות גם 'ברקס'. לא משהו מיוחד.
===
יפה! טוב מאוד, קלטתם ת'מסר. אם אתם עולים על טרמפ עם מישהו 'קצת מוזר' -
כן. תחשדו. יש מצב זה אני הקטן. שתפו פעולה... (;
ו - בכל זאת. על החיים שלי לא באתי לספר, לא באמת מעניינים עכשיו.
אז מה כן? ככה. האיש הזה שעלה איתי, לפני שירד אמר משפט שהיה שווה הכל -
"תדע לך שעכשיו בזכותך, אני מבטיח פעם הבאה שיהיה לי רכב,
אני עוצר לטרמפיסטים. בזכותך"...
קלטתם?! אני הקטן פשוט לקחתי חותמת מלאה בצבע של אכפתיות,
ו - החתמתי עליו. זהו, הוא בפנים. נצבע! מעשה קטן שהיה יכול להגמר בעוד -
'תודה רבה, יום טוב', נגמר ב - "תשמע אחי, קבלתי ת'מסר. עמוק ללב".
או במילים אחרות, בואו נקרא לזה שם - 'להאיר מעשה'', או אם תרצו - 'לחרוט מעשה'.
בקלות, במילים ספורות, אנחנו יכולים להפוך מעשים בחיים שלנו,
מ - 'חולפים', ל - 'לעולמים'. מ - 'לנו', ל - 'אחרים'. מ - 'נו', ל - 'וואו'...
===
חבר'ה, עשו טובה. תשקיעו כמה שניות של מחשבה.
שתפו דוגמאות למעשים 'חרוטים' - 'מאירים' שזכורים לכם.
עשיתם, זוכרים שמישהו עשה בשבילכם או בשביל אחרים משהו שהשאיר 'צלקת לטובה',
תכתבו פה כהמשך לקטע. שנדע, שנלמד, שנראה איך אפשר להפוך מעשים ממש קטנים,
למעשים הרבה יותר מגדולים, ל - 'מעשים מאירים'...
לענווים שבנינו - לא לא, ברור שלא אתם עשיתם ת'מעשה שהאיר,
זה ההוא. מישהו. נו, שכחתם איך קוראים לו... P:
איזה כיף!
