פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1513)

תתפלאי אבל אין הרבה דברים עם המילה ט'
יש אולי דברים שכוללים טוב\טובים 
היה גם אקונה מטטה
וחוץ מזה המילה היחידה עוד עם ט' זה טרומבון 

בס"ד

אצלנו זה מחזור מט'טטטטטטטטטטטטטורף=]=]

בדרך כלל עושים בדיחות פנימיות, אני אישית הכי אוהבת את החולצות והסוודרים האלה...לא יודעת מה איתכם...

כיתה ט'מבלית. או כיתה של ט'מבלים..
בהצלחה. מקווה שעזרתי..

עשתה שהייתי שנ"ש......אבל אתם כיתה מופרעת(אולי אחרי שעזבתי כבר לא...) אז תעשו משו מטורףף!! מתגעגעת!

רשמנו:

להיות ראשון זה מחייב

http://www.atzuma.co.il/polard25/0/1/

http://www.atzuma.co.il/polard25/0/101/

.

נותנת לך אחלה ציונים על מאמרים אם את מגישה!!!!!!!!!!!!

מומלץ בטירוף!!

אין על זה!

באמת- מי שרוצה עבודת ה' אמיתית, להתקדם, קשר עם ה', ועוד- חובה לעשות התבודדות!!

אתם לא קולטים כמה שזה שינה אותי מאז שהתחלתי...

אני אכתוב שוב...

סתם פלייבק של שיר שקשור להצגה.

ואתזה אפשר למצוא באינטרנט...

קודם כל תזכרי שזאת תקופה שחולפת. הכאב, התיסכול הצער והעצבים נגמרים בסוף ונעלמים.

זאת תקופה שצריך לעבור ולהשתדל שבכמה שפחות נפגעים...

יש לך מודעות עצמית. את מודעת איפה את נמצאת ואיפה צריך להיות . את רק צריכה להאמין בעצמך

שיש לך את הכח להגיע לכל מקום שאת רוצה!!!!  זה תלוי בכוח הרצון שלך.

אז אל תלכי לפסיכולוג אם את לא רוצה , תעשי חור שלישי וחמישי וכמה שבא לך, תקללי את כל מי שמנסה לעזור לך... זה החיים שלך שאת מפספסת. חיים מאושרים שאת יכולה בשיגעון של רגע לאבד!!! לא חבל?! לך, לנו , לעולם???  יש לך את הכח לשנות את המציאות. 

זה קשה, אין ספק אבל אם את תרצי... זה יקרה! ההורים שלך, חברות שלך וכל הקרובים לך רוצים רק את טובתך! הם אוהבים אותך ורוצים שיהיה לך הכי טוב בעולם!  אבל תזכרי אי אפשר לעזור למי שלא עוזר לעצמו ולא נותן לעזור לו!!!

אני בטוחה שאת יכולה!!!

המון המון הצלחה בהמשך!!! ( את יכולה לפנות אליי אם את חושבת שאני יכולה לעזור!!! בכיף!!!)

זה נכון, ואני יודעת את זה, וכ"כ רוצה לצאת מזה, אבל אני מרגישה כאילוההורים שלי חונקים אותי ולא נותנים לי.. הם לא שמים לב שאני מנסה לצאת מזה וכל יום ממשיכים לדבר איתי ולנסות לשכנע אותי ללכת לפסיכולוגיתת..

בס"ד

קודם כל- את לא חולת נפש!!! זה יעבור לך. אבא שלך, יראה לך כבר לאן הולכים. אבא של כולנו. 

הוא שלך לך ניסיון, וצריך לההתמודדד עם זה. אולי לא הבנת אותו נכון. 

קודם כל- הכי תאהבי ת'צמך בעולם. את כפרה עלייך!! נשמה טהורה ומתוקה. 

תתפסי לנק' הטובות בעולם הזה. נקודה זה כלום. ככה שזה לא יהיה קשה! 

העולם הזה כ"כ טוב עם רוצים!! 

בתכלס' ההורים שלך נילחצים, ואפשר להבין את זה... הם מפחדים עלייך.. תחשבי..

הם לא רוצים שייקרא האסון... =[ וגם אני לא!!! אני לא מכירה אותך, ואני לא יודעת מי את, אבל הכפת לי ממך

טילים!!! ואין מצב שאת הולכת לאיבוד!!!!!! שמעת?!?! עלייך! צריך אותך פה!! תביאי לי מכתב מהקב"ה

שיש לך אישור ללכת, אחלה, מסכימה. אבל רק ככה. =]

 בהצלחה!! נשמה!!!  אוהבת מלא!!! -אני-

 נ.ב. אל תלכי לפסיכולוגית... הן לא עוזרות הרבה. הדיכי הזה בא ממקום אחר... של הנפש. אל תרשי להם להתסק בזה.. זה שלך...

מה זה יעזור לך להתאבד??????????לפגוע בעצמיך,לסרוט ת'עצמיך??????????אם את מרגישה צורך לפרוק עצבים-תשברי,תשרפי,תבעטי,תשחיתי....אבל בחיים,בחיים אל תפגעי באחותי...נשמה שלי,מניסיון מה שיאמרו לך פה זה נחמד ואפ' עוזר אבל אם זה לא בא ממך ואין לך שום רצון זהלא יעזור ...את חייבת לעשות משו ואפ' הקטן ביותר.....כאילו,את לא יכולה לשבת ולחכות שיקרה משו....וההורים שלך,היועצת,ה"חברות"-כולם עושים את זה מדאגה ואהבה אלייך...אז יש לך זכות להתעצבן,זה מעצבן,אבל תנסי להבין אותם....לפי מה שהרגשתי ממה שכתבת את בחורה שישי לה המון....וגם המון סיבות לאהוב את עצמה....אז יאללה.....מקסימום,תבקשי מאנשים שקרובים אליך שיגידו לך סיבות למה לאהוב ת'עצמיך....והסמים  והסיגריות-סמים בחיים בחיים לא,ואני לא מדבר מבחוץ אני מכיר את הדברים האלה(אני אף פעם לא לקחתי,אבל אנשים שמסביבי...)ואין יותר רע מזה....סיגריות אני גם אומר לך לא אבל זה יותר מובן...אבל בכל זאת,לא!!!!!!!!!!!!!!ובקטע הדתי, אז מה...העיקר שיהיה לך טוב ושתרגישי טוב עם עצמיך ותאהבי את עצמיך....

אוהב....ולמרות שאני בן...וירטואלי זה בסדר...

אני מסכימה איתך בהכל ואםילו רציתי להגיד את זה אבל לא ממש הצלחתי לנסח...

אבל בקטע הדתי אתה ממש לא צודק!!! הרבה פעמים אם מתחזקים בצורה נכונה בקטע הדתי זה עוזר להתגבר על כל מיני דברים, באמת!

לא הבנת אותי נכון...

לא אמרתי שלא להתחזק אלא התכוונתי שלא להתמקד בזה דווקא...

כי זה נראה שנוח לך במצב הקיים...

מתוקה, עמוק בפנים, את יודעת.

את יודעת שאת צריכה עזרה.

שלמרות שהכאב שאת גורמת לעצמך ממלא בך משהו, עדיין - הרבה "משהו" חסר.

יכול להיות שכל העולם (חברות, יועצת, הורים) לא מבין כלום. אבל את, את מבינה?

אני חושבת שפסיכולוגית זה רעיון מצוין.

אוסנת,

בעלת וותק של 3 שנים אצל פסיכולוגים.

את!

תנסי לחשוב מה הכי טוב לך !

אף אחד בעולם הזה לא עסבר אותו דבר בדיוק !\

בהצלחה !

ומוסיפה-לא תמיד את יודעת איך לעזור לעצמך וגם הסביבה לא יודעת איך לעזור לך. הגיוני מאוד התנהגות כמו שלך מלחיצה את מי שסביבך וקשה להם להגיש  עזרה-הם לא יודעים איך לאכול את המצב. ולכן אני אומרת לך- תלכי לטיפול!!

אין כמו אנשי מקצוע,זה ממש עוזר.

אם פסיכולוגית מרתיע אותך תלכי לטיפול אחר,יש מליון סוגים של טיפולם : גוף-נפש,רפואה אלטרנטיבית,ריפוי ב... אומנות/מוזיקה/ריקוד/ביבלותרפיה ועוד...

תלכי למשו שמתאים לך אבל תביני-זה ממש חשוב!!

מוסרת לך  וחיבוק וירטואלים

רציתי לומר" מבין אותך מאוד ומרגיש את כאבך" זה מה שאבא אומר לי כל הזמן אבל אני לא בטוחה שבאמת הוא מבין ... נכון גם הוא היה ילד פעם וגם הוא עבר את גיל ההתבגרות אבל זה לא אותו דבר ... 

בכל מקרה נראה לי שאני מבינה אותך יותר ממה שאבא שלי מרגיש אותי!

נשמה- נכון כואב לך כשמכיאבים לך כשפוגעים בך, כשמעצבנים אותך, אז למה את עושה את זה לעצמך?? שורטת את עצמך? בשביל מה זה טוב???

תאמיני לי שיש הרבה אנשים שהרבה יותר גרוע להם בחיים ובל זאת ובגלל כל מה שקרה להם הם רק מנסים ורוצים להישאר בחיים...(לדוג' השואה- כמה ניסו להישאר בחיים למרות התעללויות פיזיות וגופניות {היו כמה שהתאבדו}).

התקופה הזאת תעבור מבטיחה!! זה הגיל יש הרבה דיכאון והתחלפות של מצבי רוח זה יעבור....זה לא ישאר.

וההורים שלך בסך הכול מנסים לעזור לך...אולי הם לא מבינים אותך כ"כ ולא יודעים שהם רק מפריעים ( לא קשור את יודעת כמה אנשים{כמוני למשל}היו רוצים להחליף איתך הורים ושיהיו להם הורים?)וזה שאבא שלך הלך לחפש אותך באול' ואת אומרת שהם קרציות?? הם דואגים לך את הבת שלהם תארי לך שהבת שלך תאבד את לא תילחצי??מה את יודעת מה היא עושה?את יודעת אם מי היא מסתובבת??לאאא.

נ.ב- הסטלן הקטן-תסתכל מה מיטל כתבה "שמירת נגיעה בפורום"

תאהבי את עצמך!! את כ"כ שונאת את עצמך שקשה לך להתקדם! פשוט תחשבי על הדברים הטובים שבך,ואני בטוחה שתמצאי..!! תנסי לחשוב על ההורים שלך לא כעל חפרנים אלא שהם כ"כ אוהבים אותך ורוצים לעזור לך(ואני לא מאמינה שאני כותבת לך את זה אם גמני לא מסתדרת עם ההורים שלי..=/) ובקשר לתמונה שהעלת ואבא שלך ראה.........אם זאת מי שאני חושבת שאת אז זה באשמתי..! סליחה,סולחת לי?

אבל זה לא באשמתך התמונה..:/

יכלתי גם למחוק אותה.. אעע.. סתומה שכמותי..

אני בדר"כ אוהב לעודד בצורה מפורטת, אבל הפעם המסר הוא קצר וקולע:

זה פשוט ניסיון אחד גדול וקשה. 

קחי נשימה עמוקה,ותתמודדי, כי אם תתמודדי באמת שום דבר לא ישבור אותך, הרף סבל שלך הוא עצום, הוא אדיר, וכל דבר שרק מקשה, הרף עולה עוד ועוד! את בלתי ניתנת לשבירה.

זאת צריכה להיות האמונה שלך, ומתוך האמונה הפרטית הזאת, תפעלי- לטובת עצמך, בכל המובנים.

איך אתה יותע שהרף סבל שלי כ"כ עצום ושאני יכולה להתמודד?

אתה אפילו לא מכיר אותי..

והקב"ה לא נותן לך ניסונות בלי שיש לך כוחות..

אוהבת..ותמיד באישי..!

ציטוטים שלך:

ב6 וחצי חזרתי הביתה, ההורים שלי לחוצים כמו המוות.. כאילו מתתי.. אבא שלי נסע לאולפנה לחפש אותי.. הם התחילו לדבר איתי..

עכשיו אני חוזרת משיחה איתם... חפרנים שכמותם...

מאז הם רק מדברים איתי בלי סוף. והחליטו שאני צריכה פסיכולוג/ית..

יא-אללה.. נמאסו עליי לגמריי!!!

מה לעזאזל אני עושה עכשיו? עם הורים כאלה קרציותת?!?!?1 לא סובלת אותם!!!

יאא.. בשבת פתיחת חוד"א... אני לא יראה אותם כבר הרבה... ברוך ה'!!!

נמאס לי מהם! הם כ"כ חושבים שהם הכי חכמים בעולם.. הכי יודעים מה טוב לי... הם רוצים להכריח אותי ללכת לפסיכולוג/ית.. נמאסו עליי!!!

אני לא רוצה לשפוט אותך אבל ממש קשה לי לראות אותך מדברת עליהם ככה!

לפי מה שאת כתבת- הם לא מעצבנים אותך כי הם עשו משהו לא בסדר...  

אלא כי הם לא מבינים, ורוצים לעזור לך בצורה שהכי לא מתאימה לך כרגע... נכון?

אז למה את כ"כ מגזימה ומתנהגת אליהם ככה? את לא קולטת שהם ההורים שלך?

ושהם רוצים שיהיה לך הכי טוב בעולם? וש-כן, אולי הם לא מבינים הכל אבל יכולהיות שהם יודעים יותר טוב מה לעשות?...

תחשבי על האח הקטן והחמוד שלך.. אם יש לך כזה.... תחשבי שהוא היה חוזר הביתה מעוצבן ברמות ממשהו... ואת יודעת איך לפתור את זה ולעזור לו.. או לפחות מנסה... והוא מקלל אותך ומתעצבן עלייך עוד יותר! מוציא עלייך את הכל! אומר שהוא שונא אותך!!

את לא צריכה עכשיו גם בעיות איתם... את תרגישי הרבה יותר נחמד אם לפחות תפתרי איתם את הכל ולא תתכסחי איתם כל הזמן... לפחות אותם תורידי לך מהכתפיים... תנסי לדבר איתם נורמלי שיחה אחת בלי להתעצבן, להגיד להם שאת אוהבת אותם וקצת לפרוק....

המוון בהצלחה!!!

אולי תנסי להבין את ההורים שלך?

הם דואגים לך!

יכול להיות שגם הם לא הכי בסדר אבל הם לחוצים לא פחות ממך...

תנסי לקום מחר ולהחליט להתחיל בטוב!

לא להתעצבן 

לשמוח באמת 

עוד אחת

בואי לאישי!

לא רק, הם מעצבנים אותי ממש, בכל הקטע של ההתנהגות שלהם תמיד.. תמיד אנחנו בכאסח.. בעיקר עם אמא שלי..

איך אפשר להשלים איתם? באמת.. הם כ"כ..כ"כ.. לא יודעת.. הם ממש מעצבנים!!!

אני מאמין שזה נכון.

למה? את שואלת, כי אני מאמין שיש מנהיג לעולם, ואותו מנהיג לא מביא לאדם קשיים שהוא יודע שהוא לא יעמוד בהם.

ובגלל זה אני בטוח שאת יכולה להתמודד. אין דבר כזה "אני לא יכול", הקב"ה לא מכיר את זה, ואנחנו בקשיים שלנו, לא צריכים להכיר את זה.

שיהיה המון בהצלחה, וכן, את יכולה.

בס"ד

מקווה שהדברים שאני אגיד יעזרו...מהניסיון חיים המעפן שלי=]..

אני לא יודעת בת כמה את, אבל מקווה שאני אוכל לעזור קצת..

גם אני הייתי שם. בעיות עם ההורים, כל המשפחה, עם החברות, הכל הכל..וגם- מעל להכל, אני מאמינה- חוסר הערכה עצמית.

וזה הגיע לנטיות אובדניות. כי הרי- אם אני לא שווה כלום- מה הקטע שאני פה?? ובלי לדעת את הקשר שבין הדברים גם הייתי חותכת את עצמי.

דבר ראשון- חייבת להגיד שטוב שפרקת פה. אני במשך 5 שנים לא סיפרתי לאף אחד כמעט. וגם שני האנשים שכן סיפרתי להם לא עשו כלום, לא עזרו בכלום.

אחרי 5 שנים שזה היה אצלי בבטן, שמור, ועדיין המשכתי לחתוך את עצמי, למרות שהרצון להתאבד פחת (טוב, הוא לא ממש פחת, הוא היה יותר כמו גלים- לפעמים אני מממממש רוצה למות ולעוף העולם ה**** הזה כבר, ולפעמים כ"כ טוב פה), חברה שלי גילתה את זה.

בגלל כל השנים שעברו עליי עם הרצון הזה נעשתי צינית עד להחריד. היו לי בדיחות שחורות על המוות מפה ועד הודעה חדשה. וככה חברה שלי גילתה את זה...היא שמה לב שאני כל הזמן מדברת על מוות וכו'...בסופו של דבר לא היתה לי ברירה אלא לספר לה את הכל...והיא כמובן הלכה וסיפרה למדריכה, והמדריכה ליועצת והיועצת להורים..ובקיצור- נחשפתי.

שלחו אותי לפסיכולוגית- אני כבר שנה וחצי אצלה- ואני פשוט מברכת על זה! בהתחלה זה היה באמת מרתיע! אבל עד שאתה לא מתנסה בזה- אתה לא מבין.

היו לי באותה תקופה שני צדדים - אחד יודע שזה לא טוב, משו פה לא בסדר וצריך לפתור את כל העניין הזה איכשהו. והשני-נהנה מכל תשומת הלב, נהנה מזה שאני חותכת את עצמי ורוצה להמשיך. תכלס- הלכתי בהתחלה בלי חשק בכלל, אבל מעז יצא מתוק=) וב"ה זה עזר לי להביא את עצמי למקומות שבכלל לא דימיינתי את עצמי בהם...

חשוב לי שתביני עוד משו לגבי פסיכולוגים וכו'. כולם בטוחים שלהיפגש עם פסיכולוג זה לשבת על ספות ולבכות ולספר לו את כל מה שאתה מרגיש וזהו. אם זה המצב- לא עשינו כלום. אני מסכימה רק באופן חלקי עם זה שאנשים פה אמרו שהכל תלוי בך. זה נכון ולא נכון. זה נכון- כי בסופו של דבר ההתמודדות היא שלך והדרך לצאת היא שלך, אבל אנחנו בניאדם, וקשה לנו לשפוט את עצמנו באוביקטיביות. חשוב שנדע לבקש ולקבל עזרה כשאנחנו צריכים. זה לא בושה להגיד: "עכשיו לא טוב לי , קשה לי, ואני צריך עזרה".

אני יכולה להגיד באופן אישי שהייתי בטוחה שהתיאור הנ"ל על הפגישות עם הפסיכולוג הוא מדויק, אבל נוכחתי לדעת שממש לא. הפגישות שלי עם הפסיכולוגית זה משו אחר לגמרי- מדברים, זה נכון, ומשתפים, והיא שואלת, אבל מה שהכי מדהים-ולקח לי זמן להבין את זה- היא נותנת לי להגיע לכל המסקנות לבד. נותנת לי להגיע את עצמי- בעצמי. וזה מדהים! היא לא לוחצת, לא מלחיצה, לא מכניסה לי כל מיני רעיונות מוזרים וכו'. באמת שזה ברכה הדבר הזה.

זה לוקח זמן, זה תהליך. אבל אם נותנים הזדמנות- אפילו רק לתקופת ניסיון - זה עוזר, מנסיון=).

קצת חפרתי עד פה, אבל אני רוצה להוסיף משו על ההורים שלך-

אני לא אתחיל להגיד לך על ההורים שלי, כי כל הורים זה משו אחר, חוצמזה שאת בכורה ואני הכי קטנה במשפחה שלי אז זה בכלל לא אותו דבר. אני גם לא אגיד לך שתתחילי להעריך את הורים שלך(כמו שכל הקודמים אמרו). כי זה שלב טבעי- התרחקות מההורים וחזרה אליהם באיזשהו שלב.

אני רק אגיד לך שתעריכי קצת את המצב שלך, כי כשההורים שלי גילו את זה הם ניסו להדחיק ולטאטא את זה מתחת לשטיח, להעמיד פנים כאילו הבעיה לא קיימת. וזה היה הכי גרוע כי הייתי צריכה עזרה- והם לא היו מעוניינים לאפשר לי לקבל אותה (אחרי הכל מי משלם לפסיכו' אם לא הם?;) ...). ב"ה שהוא (ה') נתן לך הורים כאלו שמעוניינים לעזור לך. תשתמשי בעזרה שהם מציעים לך! תמיד תוכלי להגיד "לא" באמצע, ולהפסיק את זה. רק שלא תצטערי אח"כ שלא השתמשת בעזרה שהוגשה לך.

שיהיה בהצלחה נשמה- ואם את רוצה באישי- בכיף.

בס"ד

מה רע לך כל כך? כי להורים שלך אכפת מימך??? את אפילו לא מבינה עד כמה המצב שלך טוב.

אין לי זמן להגיב אבל יש לי הרבה מה לומר

תשמעי, ממי, את חייבת לשנות את הגישה שלך להורים!

גם לי היה זמן כזה, שחשבתי וואלה, עלוקות!!!

אבל זה- מזה- לא- זה...

אני קוראת את התגובה שלך וכאילו...

וואו, תראי איך להורים שלך אכפת ממך, הם באמת מודאגים, (!!!) 

ואם תאמיני הם ממש יכולים לעזור לך!

אני מספרת להורים שלי הכול, פשוט הכול, וזה הדבר הכי תומך בעולם,

יותר מהחברות...

תשמעי, אני יודעת שבדרך כלל אומרים "איזה כיף, אמאשלי מרשה לי לחזור באיזה שעות שבאלי, להסתובב באיזה מקומות שבאלי, לעשות מה שבאלי..."

אבל לא. להורים כאלה לא אכפת מהילדים שלהם...=[

דווקא ההורים שדואגים, מתקשרים ב10 לשאול איפה אתה, לעזאזל,

הם ההורים שבאמת אכפת להם ממך.

קיצר, גם בתקופות הקשות שלי תמיד יש מי שעומד מאחורי.

וזה ההורים שלי. 

ב"ה אין לי צל של מושג מה זה לרצות להתאבד אבל לכל בעיה יש פתרון!!!! עם ההורים שלך הם הבעיה בתכלס את יכולה ללכת באמת לפנימיה או לגור אצל דודה סבתא....(זה כיף אפילו סתם כדי להתעורר..) אבל...... אם הבעיה  היא ל א בהורים אז אל תנסי לחמוק מהמציאות היא תרדוף אחריך את פשוט צריכה להשתפץ!!!!! תדעי לך תפילה ת מ י ד עוזרת גם אם זה לא נראה כך!!!!!! תני חיוך לחיים הם יחייכו לך בחזרה המון הצלחה!!!!!!!!!

כי לפעמים אנחנו רוצים ללכת למקום אחד ואנחנו ממשיכים יותר מידי 

אני אל תשבי שאני יותר נורמלית ממך רק שבמקום לשרוט את עצמי אני שורטת

אני שורטת את הדף ומציאה את הקריזה בשירים מנגנת בגיטרה אני אפילו לא מראה אותם 

אני יורדת ליער מתחתי (אני לא גרה ליד ערבים כ"כ קרוב)
 איזה חצי שעה לפני השקיעה לפעמים עם דף ועט ומתחילה להוציא

אני כותבת קצת יומן שאם אני רואה מישהו נוגע בזה הוא לקח פצצה לידיים

עקרוני אני רציתי ללכת לפסיכולוג כי אחותי הוציאה לי את העצבים מכל הגוף אז לא הייתי מאחלת לך אחות כזו שכמעט כל היום רבה איתך אם החברות בכיתה אני מדברת חפיף אני ועצמי אולי אני שופכת יותר מידי אבל בקצרה

תעשי לעצמך יומן תכתבי שירים תליחיני אותם אם בא'לך אפילו את לא חייבת לדעת לנגן

תקראי ספרים ותנסי לכתוב על עצמך 7 דברים חיובים (אפילו קצת חוזר על עצמו)תשלחי לי באישי ומצידי תחשבי שאני חולת נפש  אולי זה נכון לגכל בנ"א יש 5% של חולי נפשי 

בקיצור כתבתי יותר מידי תכתבי לי באישי אני אשמח יום נעים לילה טוב ושנה שמחה ופוריה!!!

אז ככה,

שתדעי לך שש"נש הייתי בדיכאון,

למזלי לא חתכתי את אצמי אבל... אני אפרט לך באישי אם תרצי.

בקשר להורים שלך, אני מזה מבינה את מה שאת מרגישה כלפיהם!! כלומר אני אישית לא מרגישה ככה אבל אני זוכר איך הרגשתי במצב שלך...

תקשיבי, ישלי פה מקלדת ממש ממש דפוקה וגם מעט מאוד זמן אז אם תרצי, דבר מחר באישי.

רק לבינתיים,

אני רוצה לומר לך דבר ממש ממש חשוב:

תלכי לפסיכולוגית. חסויה10 הוציאה לי את המילים מהפה. זה מדהים, והיא לא לוחצת עליך (-הפסיכולוגית), ואת יכולה לומר הכל, והיא באמת מסוגלת לעזור לך!! אני לא יודעת למה אני הסכמתי ללכת לפסיכולוגית אבל אני רוצה לומר לך שזה עזר לי (ועוזר...) וזה מעולה, וזה יעזור לך באמת. כדאי לך לגמרי.

דבריתי. בכיף.

אביב

אבל תודיעי כשבעז"ה כבר לא צריך להתפלל (אבל לטובה...)

ב) ממש חמוד..

הצחוק של אברהם בא משמחה.. הצחוק של שרה מאי אמון בה'. ותסתכלי טוב בפסוקים ותראי שגם אברהם צחק..

אבל ממש יפה!!!!

שיהייה המוןןן בהצלחה!!!

ואני ישתוק...

מזלטוב!

יאוו זה ממש כיף לשמוע על דברים כאלה!!!! זה שיא המשמח!!!!

אם הצלחת להפסיק לעשן אז זה אומר שיש בך כחות נפש מ-ד-ה-י-מ-י-ם!!!!אולי לא תמיד את מרגישה את זה אבל עכשיו יש לך הוכחה ברורה לזה שאם את רוצה משו באמת את מסוגלת!!!!

בקיצור-המוווון בהצלחה!!!!

(מחזיקה לך אצבעות... )

בהצלחה בהמשך=]

ואת תך חודש זה מרשים..

בס"ד

את לא חייבת להיות עם חצאית ארוכה שמטאטאת את הרחובות!

הכיפה שלך יכולה להיות באיזה גודל שתרצה...

לא חייבים להקרא "דוסים" כדאי למנוע הלבנת פנים...

כל הכבוד שכתבת את זה!!! בזכות זה אני ישתדל לחשוב פעמיים לפני שאני מוציאה מילה מהפה...

אשרייך צדיקה!

תודה מותק!

בס"ד

או בקיצור:

מ-ק-פ-י-צ-ה!

קשור לכל אחד ואחד מאיתנו כי כל אחד יכול להיכשל...

לבנים יש איסור להתסכל על אישה, לשמוע אות שרה ולהרבות בשיחה איתה.

ואת מכשילה אותם.

אני באה לומר לך כאן משהו צדיקה.. קחי את זה באמת מלב אל לב.

אין כזה דבר לא פוגע.. אולךי בהתחלה לא פוגע אבל את תראי שזה מחלחל ואח"כ קשה לצאת מיזה וזה כואב..

יש לי פה משהו בהרחבה על זה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t310872#3887930

קראי את זה.. זה באמת יענה לך! ב"הצלחה רבה..

איפה זה כתוב?

שו"ע???

לא להרבות שיחה עם האישה זה עם אישה נשואה...

בנות הם לא חייזרים הם בני אדם בדיוק כמו בנים.

וגם אם כן אני סומכת על אלו ששמו ת'גדרים האלה לנו.

בנים לא חייזרים בנות לא חייזרים אבל הלכה זו הלכה ואין מה לערער עליה!

"עבירה גוררת עבירה" זה סוחף זה גורם לחטוא עוד ועוד..

אני לא מסכימה עם זה...

יש כאלו שהגיעו גם על לא להסתכל..

כמה אפשר לנסות להפריד בצורה דרסטית כזאת?

זה שאני מדברת עם משהוא על אידיאלים למשל 

או על ספר מסויים אני לא מבינה למה לא!

כמה אפשר להפריד?

אנחנו באמת לא חייזרים!

כמו חתונות עם ישיבה נפרדת!

שלא תבינו אותי לא נכון אני מבינה את איסור נגיעה רק שאני לא מרגישה שזה לא בסדר כשאני מדברת עם משהוא

אני מנסה להבין למה זה לא בסדר אבל פשוט לא מצליחה..

על שיחות שהייתי מנהלת אותם עם בת באותה צורה.

המשנה אומרת שאסור להרבות שיחה עם האישה ואומרים על זה: "באשתו אמרו ק"ו באשת חברו" אז אם חיפשתם איסור, אז הנה!

לא שמעתי שיש בעיה לדבר עם בנים,

(הם לא חייזרים, למיטב ידיעתי=])

אבל,

זה ממש תלוי על מה, באיזה תדירות, ועם מי=]

וזו הבעיה בעצם, שיש גבול ממש לא מובן... מה כן? ומה לא?...

אז יאללה, חסכי מעצמך, פשוט אל תשקעי איתם בשיחות נפש,

את באמת לא צריכה את זה!!!

אז פסדר, תשאלי אותם מה השעה ומה קורה אבל לא יותר מזה!

אם כל מה שכתוב פה נכון.. אני אמור להיסכל לפחות פעמיים ביום ואם לא זה אז להשרף ב200 מעלות בתנורי הגיהינום..

תפסיקו לבלבל תשכל !

יש גבול לכל דבר אנחנו לא חרדים שאוסרים כל קשר ומפגש בין המינים..ואני מאמין בדרך שלנו!

ואם מה שחסר לך בבעלך הוא שאת תהי הבת הראשונה שהוא מדבר איתה, יש לך בעיה..

לפני כן היתה  לי קצה של ספקה אבל השתכנעתי מנמל!

מה הדעה שלך?

על איזו רמה של הפרדה אתה מדבר?

גם אני לא רואה בזה בעיה!

(כמובן שמתי שהוא יש גבול)

נ.מ.ל אהבתי..

ובכלל כול הפורומים האלה יוצרים אפשרות פתוחה בטירוף של דיבור עם בנים וההפך!

אפילו יותר פתוחה מביום יום..

דעתי היא שכמובן שצריך הפרדה בין בנים לבנות אבל השאלה כמה.

אני לא רואה בעיה בדיבור גם אם זה שחנ"שים עד 2 בלילה עם בנות, ודיבור בפייסבוק וכד'

אבל נראה לי שלשמור נגיעה זה כן חשוב..עדיין לא מבין למה..(הספר מגע הקסם לא שיכנע אותי..)

 ונראה לי שבאמת ההלכה היא שאסור לגעת באישה משום נידה ולא נראה לי בגלל הסיבות שבד"כ כולם אומרים..

אבל זוהי ההלכה ולכן צריך לשמור..(אני מדבר מה נראה לי צריך ולא תכלס' מה אני עושה..)

לא יודע, מה שאמרו כאן שאסור לדבר להסתכל לשמוע..וכל זה נראה לי לא הגישה של היהדות

(לפחות מנקודת המבט שלי כדתי לאומי..) א"א לחלק את העולם לשני חלקים- עזרת נשים ועזרת גברים ולמנוע שום חיכוח בין המינים..וגם לא נראה לי שזה טוב..

אמרו פה שהדיבור הרציני ראשון בין המין השני צריך להיות זה אחרי החתונה כי ככה זה יעצים את ההנאה והקשר בין האיש והאשה הנשואים..ונראה לי שמי שאמר את זה לא מבין באמת מה זה חתונה ושזה כמה דרגות מעל דיבור וגם כמה דרגות מעל נגיעה..(הכוונה שלי מובנת..) 

מותר לדבר עם בני המין השני,אבל לא להרבות בשיחה,ובוודאי ובוודאי שלא לשחנ"ש,לא בלילה ולא בכלל.

דיבור עינייני,למטרה מסויימת,לא לשם עצם ההנאה שבדיבור / סתם כדי לדבר..

אני באמת לא חושבת שאנחנו דוגלים בעולם נפרד לחלוטין,אבל יש גבולות שצריכים להיות ברורים לכולם.

ועל נגיעה אין בכלל מה לדבר.

אבל אני חושבת שממש לא!

בס"ד

וכמו שאמרו קודמי:ערבים הם לא בני אדם!הם בהמות!!!!

לראות איך אצלם אין ערך לחיים. הם מקדשים את המוות.. ומפילים את זה עלינו..

אחח...מאיפה התרבות הנוראית הזאת באה?

עם כאלו פראים רוצים שלום?!?

|מעצבנת|

אצלנו אמא לא זרקה ילדים מהחלון? אצלנו אבא לא רצח ילדים בדם קר?

אצלנו סבא לא זרק ילדה במזוודה לנהר?

למה כשזה קורה אצלנו אז זה "מזעזע", "יש אנישם כל כך חולי נפש", וזה ברור שזה לא כולנו, אבל כשזה אבא ערבי אז זה "אווו איזה מגעילים כ----ל הערבים"..?

מה זאת ההכללה הזאת?.. 

נכון את צודקת מה שתיארת מעלה את אותם תגובות גם אבא אצלנו שעושה ככה הוא מזעזע וחולה נפש
אבל מה נעשה שאצלם זה הרבה יותר מצוי ועצם זה שתראי את הידיעה הוא שלח ילד אחר לקנות וכו' זה מה שנותן את ההכללה
(חוצמזה שאם נתייחס לדת כתוב שלעשיו נאמר על חרבך תחיה ויהודים הם להיפך.. רחמנים בני רחמנים)

ברור שיש יותר מקרים  כאלה אצל המוסלמים הדתיים, כי זו סוג של תרבות. זה גם מאוד לגיטימי אצליהם לרצוח בחורה אם היא הולכת לא צנוע או משהו כזה.

אבל, אבל, זה לא כל הערבים, אולי אפילו לא שליש. אז איך זה שבצורה כל כך לא צפוייה השרשור הזה נהפך להיות עוד אחד מני רבים בו יאמרו כמה כ-ל הערבים תמ-יד חולי נפש וכמה חבל שלא עוד מתו?

אני לא מתה על ערבים, אבל בא לי לחיות בעולם נורמלי אי פעם, ובעולם הזה לומדים לא לראות את העולם בשחור ולבן ומכלילים כל הזמן.  |מפנטז|

ולכן את באמת |מפנטזת| כי זה בחיים לא יקרה
כי כמה שניסו זה פשוט לא מצליח יש תחומים שככה זה וגם פה בהכללות
מקרה אחד או 2 אפשר לטאטא אבל כמו שאמרת שזה תרבות אז כן מכלילים וזה גם צודק!

אני חושבת שכל אמא ואבא וסבא שרוצחים ומתעללים בילדים שלהם

ולא משנה מאיזה עם הם...הם חולי נפש..פשוט כך!

אין להם את הרוח שבנשמה של יהודי!

למרות שזה טוב!..-"פחות אחד יותר נחמד''

שימותו כל הערבים הרגע!אמן!!!

המילה שמסבירה הכל...

למה אתם אומרים שכל ערבי הוא חולה נפש

ממש לא

יש ערבים שרעים כלפינו ואמן שימותו כל המחבלים למניהם

אבל מה הקשר לערבים?

היו המון יהודים שלכלך התעללו בילדים שלה 

משהו שהכניס את הבת שלו לאמבטיה מלאה מים וחישמל אותה

ועוד אין סוף מקרים...

די להכללות!

אם זה ערבים זה בכלל לא אכפת לי ... קדימה ערבים תמשיכו להרוג אחד השני...

לא הבנתי את הבית האחרון...

חוץ מזה ממש אהבתי..

נגע לליבי...

רק הוספה קטנטונת.. היום קשה להוכיח אנשים כי הם מקבלים את התוכחה שלא בכיוון הנכון ע"כ כתוב "הוכח תוכח את עמיתך ולא תישא עליו חטא"

הכוונה של לא תישא עליו חטא זה לא לפגוע בו.. לדבר אליו בנועם בצורה יפה ולא פוגעת.

(ארחות צדיקים)

תודה אחינו!

ב"הצלחה לכולםם

וכתוספת לדברי דניאלה - אומרים גם שהיום אין אדם שיודע איך מוכיחים באמת..[סליחה שאין לי מקור,אבל אני בטוחה שיש]..

רציתי להוסיף:

 -אם קרוב לוודאי שמי שאתם מוכיחים לא ישמע לכם וימשיך, להוכיח אותו זה הדבר האחרון שצריך לעשות.

-רק אנשים מעטים יודעים איך להוכיח בצורה טובה כך שלא יקפידו על המוכיח, ויקבלו את דבריו.

אני אישית משתדל שלא להוכיח, אלא רק חברים קרובים, שאני בטוח שלא יקפידו עלי וישתדלו לקבל את ההוכחה.

חחחחחחח.....סתם....

התחשק לי....

נכון..

אלא אם כן יש אנשים שעליהם נאמר הכלל..עדיף שיחשבו שאתה טיפש, מאשר שתדבר ותוכיח את זה..

אז אנשים כאלה באמת כדאי שיגיבו ככה...

ואחד מהם זה מי שגיב מהשם של כולם לפני זה... 

סתם לא באמת... אבל זה מעצבן!! בלי שום סיבה!!

יאללה בקטנה.. מי צריך אותך בכלל?!?!?!

סתם.. יאללה יום טוב.. תבוא לבקר יותר!!

[שמינית,מדריך,מד"א ו..כמובן..- מנהל פורום..!~]

בס"ד

כן, גם אני נהייתי פתאום נורא עסוקה, חוד"א, שביעית, פנימיה..

אז תסלחו גם לי שאני לא הכי פעילה, אני משתדלת לקפוץ לראות שבאמת הכל טוב מידי פעם..

יאללה חברה, קחו עצה- אל תגלשו כ-ל היום פה.. צאו החוצה, תעשו ספורט, תהיו עם חברים! ומידי פם תקפצו להגיד שלום

שיהיה לכולם יום טוב ושמח!

בלי להעליב, אתה חרטטן. אני מכיר מספיק ילדים שמוציאים 100 בכל מבחן (אני לומד במכון לב), ותאמין לי שזה לא נכון. הרבה מאד מהם מדריכים מתוך אידיאל, והולכים להסדר מתוך אידיאל והם גם מסוגלים לדבר ולשחנ"ש בלי להגיד "איזה חנון" או "חפרת"! והם לומדים תורה מתוך רצון אמיתי ללמוד תורה. אז אני לא יודע איפה אתה נמצא, איפה שאני נמצא אלה שתמיד מוציאים 100 הם לא מה שאתה מתאר.

סליחה אם הרגשת מותקף, פשוט אני הרגשתי מותקף ממה שאתה כתבת.

שיהיה לך ערב טוב.

את כל הילדים שתיארתי... וכן יש ילדים כאלה...

יש גם אנשים פעורים, ויש כאלה חופרים, וגם מעצבנים...

אתה מכיר אנשים מסויימים כנראה שהם ככה...

אבל אני למשל מכירה אנשים מדהימים!

גם אם הם עושים מלא דברים רק כי כולם עושים אותם זה גם טוב...זה עדיין מועיל...

תקשיב אתה נראה לי סובל קשות מרגשי נחיתות.. מה אני יגיד לך אולי פסיכולוג יכול לתמוך בך.

בתור בוגר מכון לב אני יכול להגיד לך שאני מכיר אנשים יותר חכמים מכל מי שאתה מכיר ועדיין אני לא חושב כמוך משמע-אתה מחרטט!! 

וסורי אבל ההסתייגות שלך לא משהו...אם רק היית חושב שזה מיעוט כאלה היית מסגנן אחרת אז אל תחרטט  סבבה??

הולנדר-מה לכל הרוחות אתה עושה בפורום הזה??!!

להתראות ורפואה שלימה אחי...

איך הגעת למסקנה הזאת?

זה שיש אנשים שה' חנן אותם ביכולת למידה זה לא אומר שאין להם אידיאלים או כל שאר ההאשמות...

אני לא מבינה מה הקשר בין הדברים...

יכול להיות שיש אנשים כאלה אבל לא בכללי...

סטיגמות לרוב הם שקר..