405/480 בכפוף ליעד שאת רוצה להגיע אליו בתל אביב.

למישהו יש פה חתימה מעניינת בשבילי? 

שלחתי לך גם...

ישנים, מזרחיים, אנגלית.... קיצור אינמצב שאני ישלח לך ת'כל... אם אתה צריך שיר מסויים אז אתה יכול לשאול אותי אם יש לי אותו, ואם כן אז אני ישלח לך אותו..

אני לא צמה את יום כיפור עד 8 בערב.!

יום כיפור ניכנס בשקיעה ויוצא בשקיעה(לפי ההלכה ולא לפי שום דבר אחר!)וזה ממש לא משנה כלום אם מזיזים את השעה!!! וחוץ מזה אם זה היה נכון אז הוא גם היה נכנס מאוחר!!!

עם לא מזיזים תשעון הצום יכנס מאוחר ויצא מאוחר......

ועם לא אז נכנס מוקדם ויוצא מוקדם

זה אותו מס' שעות לכאורה!

מה שקשה הוא שמרגישים יותר את הסוף של הצום עם הוא יוצא מאוחר זה נראה יותר קשה לפעמים....

זה מעצבן רצח וקשה נורא!!!

בע"ה

בין קיץ בין חורף. נקודה. הוא נקבע לא משמונה עד שמונה, כי אם משקיעה עד צאת הכוכבים + תוספת יו"כ.

אם זה יוצא בשש יותר קל-אם יוצא בשמונה יותר קשה..

אבל תסתכלו על זה ככה..

יותר זמן לתפילות..

ומנוחה ארוכה יותר בצהריים...

רוצים להעביר לשעון חורף עוד שבוע בערך ובאיזור סוכות להחזיר לשעון קיץ כדי לא לבזבז חשמל וכו...

לי באופן אישי זה לא מזיז כל עוד ביום כיפור יהיה יותר שעות חושך מאור!!!

פשוט מרגש!!!!

איזו אישה מדהימה!!

שכולם יהיו ככה..

מדהים מדהים מדהים!!!

באמת פשוט מדהימה..!!

תודה שהעלת.

זה סרטון שח אשה מדהימה שנותנת 7 סיבות למה ארה"ב צריכה לתמוך בעם ישראל בארצו...

זה מדהים, וכל מילה שלה אמת!!

האישה הזאת חיזקה אותי...

לשלוח ישר לאובמה..!

צריך ללמוד ממנה!!

פשוט וואו!

פשוט הייתה לי צמרמורת !
 

אין, היא פשוט מדהימה !
 

הלוואי ואנחנטו היינון מסוגלים לדבר ככה !!!!!

שבכל מקרה צריך לתת, אפילו עשר אגורות.

בדיוק בשביל לשמור על עצמי.

בכלל עיקר מצוות הצדקה הוא הנתינה, בכך שאת מרגילה את עצמך לתת, אתעושה מצווה....

מקווה שעזרתי

הלכנו שם באיזה מקום ואז איזה אישה זקנה ביקשה שנעביר לה ת'סלים עד התחנה...

חברות שלי נורא פחדו ואמרו שלכו תדעו מה היא תעשה לנו ולא הצלחתי לשכנע אותם.!

קיצר אז הם אמרו לה שאנחנו ממהרות והלכנו, אחרי כמה זמן אנחנו רואות בחור צעיר עוזר לה להעביר את הסלים וממש התבאסתי שלא עשינו את זה.....=(

ילך אח"כ לקנות בזה סמים? עשית פה מצווה? לא. היית שותפה לדבר עבירה. אי אפשר לדעת מה הם יעשו עם הכסף, אם יש להם בעיה אמיתית שיפנו למאות ארגוני הצדקה שיש בארץ. ואנחנו נתרום לארגוני הצדקה, והכסף יגיע משם לעניים אמיתיים.

את הולכת ברחוב, ונוגעת לליבך הזקנה הענייה, אז שאת חוזרת הביתה תשימי כסף בקופת צדקה. ככה תהיי בטוחה שהכסף יגיע למקום טוב- והרגש עדיין ישאר אצלך...

תזכי למצוות!

בס"ד

לדעתי תביאי 1שקל ככה...

אני אישית ממש לא נכנסת לזה למה היא משתמשת בזה עצם זה שהיא מבקשת זה כבר השפלה...

אני לא חושבת שבן אדם שיש לו כסף אפילו קצת אבל יש לו,יל להשפיל את עצמו ככה

אני משתדלת להביא 5 עד 10 ככה כשזה מבוגרים מבקשים לנוער אני בד"כ לא מביאה בכלל (עם נוער ני בהחלט כן נכנסת לחישבים מה שחסר לי שיקנו סמים ודברי מתיקה מסוג זה)

קיצור...

יש אנשים שמכורים לזה.. ממש ככה! זה הזוי..אבל הם פשוט התרגלו (היה על זה פעם כתבה שלמה על כל העניין הזה ..)  ובכלל- אם הם שיכורים או מסוממים וצריכים תכסף שלך לדברים כאלה..אין להם בעיה לקבץ..

באמת לא כדאי לסמוך עליהם

לכן באמת הכי כדאי (גם ראיתי את זה כתוב איפשהו) שאם הוא לא נראה לך מסומם או משהו (ואז לטובתו- אל תתני..) לתת איזה 10 אג' ולא הרבה רק בשביל עניין הנתינה , ותצדקה האמיתית תתני בבית..

בינינו, עניים אמיתיים נורמלים שבאמת צריכים בד"כ מצליחים להגיע לארגוני צדקה, אם הם רק ינסו.. אם הם מסוממים או שהם סתם לא מנסים לדאוג לעצמם -את לא צריכה להצטער כ"כ שאת לא עוזרת להם ביותר מזה..

זה קשה, זה גבול דק ומוזר בין אידיאל לבין המציאות -אבל זה החיים היום...

הם חיים על הצומי שהם מקבלים ...

על לשכב שם ..

אני לא אומרת שכולם ככה אבל הם רגילים לזה הם לא מכירים משו אחר הם נכנסו לזה כבר....

אבל לדעתי האלה שמנגנים וכאלה אין בעיה לתת ....להפך ..אני ממש מעריכה את האל שמנגנים..

זאת סוג של עבודה ...

הם עושים את האוירה של ירושלים....אז אני משלמת להם כאות תודה...הבנתם??

בס"ד

היינו בירושלים (המשפחה שלי ואני).

אשה אחת ביקשה מאמא שלי 100 ש"ח הלוואה כדי שהיא תוכל להגיע לבית שלה בחיפה. ( זה היה יום שישי)

היא ציינה את הרחוב ונתנה לאמא שלי מספר טלפון כדי שהיא תוכל ליצור קשר והיא תחזיר את הכסף...

בקיצור, לא צריך הרבה דמיון כדי לדעת מה קרה...

אמא שלי התקשרה מתי שהו למספר ההוא ובכלל הקו היה מנותק או משהו או שלא היה מספר כזה,

שם משפחה שהיא נתנה היה כ"כ נפוץ, ובכלל כל הסיפור שלה היה לא הכי אמין...

אבל העיקר אמא שלי עשתה מצוות צדקה! היא לא יכלה לדעת שזו רמאות...

בקשר להתחספסות, קרה לי היום שעבר לידי מישהו עם כוס וביקש צדקה ואני לא התייחסתי אליו כ"כ

ואחרי שניה התחרטתי ורציתי לתת לו אבל הוא כבר חצה את הכביש והלך

הלקח הוא להיות ערניים ולהשתפר לפעם הבאה בעז"ה.

העיקר שיש לך כוונה טובה, עכשיו תנסי להוציא לפועל.

לא על הקמצנות באמת שלא אני לא בנאדם קמצן...(באמת שלא!!)

אבל אם אתה חושב שזה לא נכון אז בגלל שזבהה פחות אתה תעיתן לו..????

זה סוג של צביעות...

מישי אמרה לי משו ממש חכם...

ליד כל עני שאתה עובר תקרא זהנ פרק תהילים תכיר בזה שארתה לא יכול להביא לו אבל אתה עדיין משתטף איתו בצער שלו הבנתם???

מספיק שמביאים לו...

והוא יכול לפנות לגמחים או לקבל אישור מרב ...

בקיצור-

שיחה פשוט יפהפיה..

את השיחה העביר יואל גולדמן..[כן, ההוא שהעביר שיחות ב-כ-ל מקום, איכשהו מתקשר למנהיגות].

ביקשתי שיביאו אותו לביה"ס אצלנו לשיחה, כי הוא מדהים.

ואז שלחו לי סמס "זוכרת את יואל גולדמן? הוא נפטר יום שישי".

וואו.

כזה איש מקסים.

עצוב.

ת.נ.צ.ב.ה

אני יבדוק עם חברות שלי..

אם צריך לעוד פעמים תעדכני אותנו...

נעדכן אותך..

ישר כח צדיקה!!! =)

כל הכבוד לכולן..

יעלוש, אני לא יכולה ללכת.. נדבר באישי..

שזאת לא צביעות-את פשוט מראה לכל אדם צד קצת שונה שלך,צד "טוב" לאותו מקרה.

התכונה הזאת נותנת לנו את האפשרות להסתדר במקומות שונים ע"י החלטה של "מה אני רוצה לחשוף כאן".

זה שאנחנו מסתירים דברים נותן לנו להשתנות כי אם יש תכונות שלא נפטרנו מהם לגמרי אנחנו פשוט שומרים אותם בפנים ולא מראים לעולם (או לאנשים הרלוונטיים) את זה.

נראלי שאם אנשים היו מראים לעולם את כל האישות שלהם,פשוט עצמם,הם יגרמו לעצמם נזק.

אני לא יודעת אם הובנתי אז אני אתן לך דוגמא: נגיד שיש ילדה שיש בה את תכונת הכעס והיא לא רוצה לתת לכעס להתפרץ ממנה כשהיא בציבור,מה היא תעשה? "תחביא" את הצד הזה של האישיות שלה מפני כל העולם ואולי היא תחשוף אותו במצבים מיוחדים. אם אותה ילדה היתה עצמה לגמרי,היא היתה מתפרצת על אנשים בציבור וככה היא היתה גורמת לעצמה נזק-ריחוק מחברה .

סורי אם  או שאמרתי דברים/משפטים לא כ"כ קשורים (אחד לשני...) ,כתבתי מה שחשבתי באותו רגע

אי אפשר להתייחס לכולם אותו דבר.. תדמייני איך את אומרת את המשפט "שלום. מה שלומך?" לאנשים הבאים:

-המורה שלך,

-ילד בן שנתיים,

-אמא שלך,

-סבתא שלך,

-חברה שלך,

-שכנה שלך....

וכו וכו...

נכון שזה לא אותו הדבר? אז את צבועה? זה לא קשור...

הוא לאט לאט מכין את עצמו לפי תגובות ואופי של אנשים..

לכל דבר אנחנו מתיחסים אחרת,

ומושפעים בצורה שונה 

ומסתכלים אחרת

ומכבדים בצורה אחרת...

מעייף, לא?

שזה נכון התנהגות במקומות שונים..
הדיבור.. קצת.. לא לכל אחד יש דיברו מיוחד בשבילו..

אבל.. ההתנהגות..

זה לא נראלי צביעות.. זה נראלי איפה מרשים לך לבטא את עמך יותר. איפה את מרגישה יותר בנוח להיות מי שאת.. איפה שאת מרגישה שאנשים שמחים שאת עצמך..

בס"ד

כשבנאדם מתאים תצמו לסביבה אז הוא גם צבוע? סתם עלה לי ואין לי זמן כרגע להגיב כ"כ...

לפי דעתי החשובה והקובעת ( ) -

אדם בסופו של דבר עובד הרבה על רושם, כן כן-גם האנשים הכי מסטולים,מתלבשים כמו סמרטוט גם להם יש

מידה של להרשים(טוב אולי להם לא...)

הרי ברור לך שמול ראש האולפנה את לא תסתובבי עם חולצה קצרה, ולעומת זאת בחדר שלך בעצמך את כן...

למה?רושם,צניעות - כן גם צניעות זה סוג של רושם מסוים. רושם טוב,אבל רושם.

לכן גם כשאת מדברת עם אנשים מסוימים מן הסתם יש להם תפקידים שונים לא?

למעסיקה שלך - את לא תבכי מול הפנים כי הבן שלך שבר תרגל.

לחברה שלך כן. - כי יש לך אליה פתיחות מסוימת, את לא מנסה להרשים אותה תמיד בתור הבן אדם 'החמור סבר'...

בין חברות? חברה אחת את יותר פתוחה וקשורה - את תדברי איתה על גידולי בננות בזימבבוהה.

וחברה אחרת שהיא פחות חברה שלך - לא.

צביעות?יש מצב,אבל לאו דווקא למשהו שלילי - לא לכל אחד את צריכה להראות איך את באמת מתנהגת זה יכול להזיק,(מעסיקה,ראש הישיבה..)  תאמת נכון את ממש רוצה לנסוע עכשיו על בימבה(דוגמא) למה לא תעשי?-פאדיחות,מה הם יחשבו...

אבל עם חברה,במצב כפית וכו וכו את תעשי את זה,כי מולה את מוכנה להיות אמיתית ולעשות מה שלבך חפץ

סליחה על החפירות !

זה לא ממש צביעות אני חושבת שזה פשוט טבע האדם...

כי עם מישהי מסוימת אני יותר פתוחה ועם אחרת יותר סגורה לא נעים לי להיות כלפיה פתוחה/סגורה וזה מה שיוצא.....

בזמן האחרון יש לך שאלות שמראות על הרבה מחשבה.....

בהצלחה מדהימה!!!

אבל אם ככה את מרגישה אז אל תלכי.

אם זה לא נוח לך אז אין סיבה.

ולמה שייפגע? תגידי לא שאת לא בקטע/התאריך לא מתאים לך או משהו כזה ולא תהיה בעייה.

אם בכל זאת, אז תסבירי לו יפה למה לא.....

בדיוק כמו כל בן אחר.

שיצא הוא עם הבנדוד. את אל תבואי, ואולי גם היא לא.

וכן - עוד לא דיברנו על בעיות הכשרות בבית קפה..

ואם בכ"ז לא נעים לך עם זה פשוט תמציאי איזה תירוץ..

בע"ה.

עם שניהם מותר להתחתן, ובנדוד שלה יש לו יצר הרע אליה.

(ולה אליו.)

בריאים. ב, יש ביניהם קרבת דם.

ו... (נשתמש במילה חדשה שלמדתי!!) סורי על הניצל"וש אבל- שאלה שעלתה לי לא מזמן, אז עם בנדוד אני גם צריכה לשמור נגיעה?

לא בנוח עדיף שלא.

תהיה לך אפשרות אחרת להפגש איתו?? אולי כדאי לך להציע לשנות את מהות המפגש?

ודין דין-בעיקרון כן, הכלל הוא שכל מי שאת יכולה להתחתן איתו את צריכה לשמור ממנו נגיעה (זה לא ממש כלל הלכתי אבל עוזר לוודא כל פעם את העניין ).

בע"ה

http://www.kipa.co.il/ask/show/81519  

גם חברה מעורבת זה לא איסור גמור, למה לא נהוג? בגלל בעיות שזה יכול להביא, וכיוון שבתוך המשפחה המציאות שונה צריך לקחת את זה בחשבון.

לאסור ולאסור ולאסור זה קל מאוד.

ולכל התוהים מה הבעיה אז כן-זאת בעיה.
גם של צנעיות,גם של מראית עין (לראות נערים ונערות דתיים יושבים יחד ב"חבורה"-אף אחד לא ינסה להתחיל לחשוב אולי הם בני דודים)
וגם עצם הרעיון..בשעות הלילה להיות בחברת בנים בחוץ (כן,אפילו שהם בנדודים!!) איכס..!

בע"ה

יש הבדל בין להקל ולהחמיר לאיסורים או מה שמוביל בהכרח לאיסורים.

בנדוד שלה יכול להיות בעלה. יש לו יצר אליה, ומכאן - שצריך להרחיק בינהם!

בע"ה

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=58762 

התשובה הזו מוכיחה הכל - אין בעייה במסגרת משפחתית.

אבל לי נגיד, ובמשפחה שלי, אין לי בעיה עם זה... לוידעת, גם מצד צינעות אין עם זה בעיה נראלי..

ו.. לא יחשבו שאתם בדייט כי אתם כמה ביחד...

אין לי מה להציע לך, אבל נראלי אם את שואלת מצד ההלכה נראלי אין בעיה, אבל זה תלוי, כי אם נראלך שתהיה אוריה כזזאת... אז לוידעת...

בס"ד.

אבל תלוי עד כמה את באמת מרגישה עם זה רע... אם  זה ממש לא נראלך אל תילכי ותתרצי את זה באיזה משו שהוא לא יפגע... אבל בסה"כ דווקא נראלי שאין ממש בעיה לללכת...

בע"ה

לגולני (תג' שכותרתה "נו") כשזה משפחתי. לא שתי בנים שתי בנות..

africa ניראלי ככה כותבים אתזה..

baby

me love

tik tak

למדנו את זה בשיעור "כתיבת עבודות" חח... נגיד ניקח ציטוט משיר של נעמי שמר:

"ירושלים של זהב,

ושל נחושת ושל אור.." (נעמי שמר, "אנשים טובים", עמ' 54)

ואז אני מצטטת שורה אחרת:

"אך בבואי היום לשיר לך,

ולך לקשור כתרים,

קטונתי מצעיר בנייך.." (נעמי שמר, שם, שם)

כאילו במקום לכתוב שוב את המקור...

וזה יכול להיות פרק בתנ"ך, קטע מספר הסטוריה או מסיפור ילדים...

אם לא הבנת אני יכולה להסביר לך שוב

וכשכותבים שם,שם זה בד"כ בצחוק

כמו בקטע הקודם שהופיע

זה המקור. (כמה מקורי.. חח...) וכשכותבים שם, שם זה הפניה למקור הקודם.

כשאנשים כאן למשם כותבים שם,שם זה הרבה פעמים כי הם לא באמת יודעים מה המקור.. אז כותבים את זה בצחוק...

לדוג':

"מופסה הארור הזה, בגללו אני לא אוכל לשבת שבוע" (מלך האריות, שם, שם)

זה ממלך האריות, אבל אני לא יודעת מאיפה (שעה דקה שניה.... )

לא הדוגמא הכי טובה, אבל הבנת...

קרה לי בחופש הזה....

זה מעצבןןןןןןןןןןןןןן

גרררררררררררררר

אוקי.. שימי לב..

בדר"כ אם את מנסה להגיד כל הזמן שזה לא נכון ולהגיד להם להפסיק הם בכוונה ימשיכו ו... זה מראה משו..

אם אומרים סבבה וזורמים איתם.. או שפשוט מתעלמים.. הם יראו שזה לא עושה כלום והם יפסיקו וגם זה מראה שבאמת לא כפת לך...

יש מבין???

ואני לא היחידה שעושים לה את זה בתוך השבט (כאילו רק הבנות) .. כשזה רק עם הבנות גם אין לי בעיה.. כי זה לא שהם החליטו שאנחנו ב-א-מ-ת מתאימים.. זה סתם בצחוק.. אז פסדר.. (למרות שגם זה קצת מעצבן) אבל כשהם התחילו לעבור ת'גבול וכשזה מתפרסם עוד ועוד.. (אני גם לא היחידה שזה התפרסם ככה..) אז זה מעצבן!!!!

זה כזה ילדותי וחסר שכל!! [ואני לא בחברה מעורבת] 

חברות שלי עשו [ועדיין עושות] לי את זה על איזה מישהו שאין לי מושג מיהו בכלל... זה נורא!! מזדהה עם כל מילה!

אבל זה עם חניכות שמשדכות לי בנים מהצוות 

כל יום מישו אחר..

כמה מלביב..!!

1). גם לי....

2). שבתא שלי גם היה אירוע אז היא כל שניה עושה לי את הבת של******? כל שניה כל שניה..

ואת הדברים הכי ישנים היא זוכרת..

היא גם בת 80 וחצי והיא לא ידעה בת כמה היא....אנחנו בדקנו...היא לא ידעה מה התאריך שלה ובת כמה היא וב.ת. .ז. היה כתוב דברים לא נכונים בכלל בקיצר לא זוכרת כלום!! מה שהיא זוכרת זה לחפור לאחיות שלי מתי הם מתחתנות...לכולם אבל כי היא לא זוכרת מי זאת מי......

ולגבי הסיפורים סבתא שלי אחרת (שנפטרה לפני שנתיים) היתה אצלינו בשבועות לפני שנתיים...

.וגם היא עם כל הסיפורים כמו כל הזקנות...

אז פשוט ישבתי עשיתי תצמי מקשיבה ובכלל עשיתי דברים אחרים (שאפשר לעשות בלי שהיא תשים לב..) והיא היתה בטוחה שאני מקשיבה לה.....מה אני יעשה אני לא הולכת להקשיב כל היום לסיפורים....

3). אין לי מה לומר..

4). מזדהה!! זה מאד מציק.... אבל אין לי איך לעזור...

דברתי בקודים מדי איזה מוזר...

והן חכמות הרבה יותר מאיתנו.

וכן, תדעי לך שהיא יודעת שהיא לא מקשיבה, ושומרת את זה אצלה. וזה פוגע בה!!!

צריך להרגיש ביחד

לדבר אחד עם השני בנחת

לתת חיוך, להגיד מילה טובה

שכל תשובה תהיה מאהבה

(ריח טוב/ גד ליאור)

את- הנכדים/ות זה כל מה שיש לה בחיים!

והיא רוצה לספר לכם מה היה.

היא מקבלת מזה סיפוק

ובפרספקטיבה של זמן, זה יועיל בחיים.

וכבד את אביך ואת אמך, כולל גם לקבל סבתות.

השכר על זה- כמו לימוד תורה!

כמו שכתוב במשנה (מסכת פאה, פרק א' משנה א')

אלו דברים שאין להם שעור

הפאה והבכורים והריאיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה

ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה

והקרן קיימת לו לעולם הבא

כבוד אב ואם

וגמילות חסדים

והבאת שלום בין אדם לחברו

ותלמוד תורה כנגד כלם.

אני גם צריכה לעשות עוד דברים ויותר גרוע ללכת באמצע שהיא מדברת מאשר להתחמק משיחה..וגם כבר אמרתי.. היא שוכחת שהיא סיפרה כבר משהו היא מספרת אותו 3 פעמים בשיחה..

בעניין המשעמם, מצטערת, אין לי הצעה, אני גם אשמח לרעיונות (:

בקשר לשידוכים, קרה גם לי, ודווקא בחברה ממש נפרדת! זה סוג של חוסר בגרות, וזה מעצבן!!

פשוט ירדו לחיי בערך חודש, זה היה נוראא!! ולא נעים! תנסי להתעלם.

זה שאת מבואסת מן הסתם נובע ממשהו, אולי זה קשור לזה שמשעמם לך ואת מרגישה שאת לא עושה עם עצמך כלום, זה די מבאס.. בכולופן, זה בא בתקופות (מוכר, מוכר..) וזה גם עובר בסוף.. כדאי לא לשקוע בזה ולא לחשוב שזה משהו קבוע, להתייחס לזה כחולף וזה יחלוף..

מקווה שעזרתי

בהצלחה!!

עשינו את זה (ואנחנו בנים...) כבר בכיתה ו... וזה נגמר זהו... לא ככה??

הדבר הכי פשוט לעשות זה פשוט לשאול את עצמך מה מבאס אותך... לפעמים זה דברים באמת קטנים או שפשוט לא שמים לב אליהם....

1.גמלי... אני מהבוקר במחשב....ומצעמם לי!!!

2. סבתא שלי בדיוק ככה לא זוכרת.. אבל זוכרת דברים מהעבר.... 

תראי,חשוב מאד להקשיב לה, גם בשבילה,וגם בשבילך... אם היא מתחילה לספר משו עוד פעם ועוד פעם תגידי לה בעדינות "כן כבר סיפרת לנו את זה.." והיא תבין (מקווה).. (סבתא שלי מזה חמודה בקטע הזה... כשאומרים לה שהיא כבר סיפרה נגיד אז היא עושה כזה.."תמיד אני אומרת שהמילה הכי שימושית שלי היא שכחתי...." כפרעלייה!!!...)

תנסי להיות סבלנית ולנצל את זה שהיא עוד יכולה לספר סיפורים...

3. שונאת את זה!!! גם אנחנו היינו פעם כאלה...זיינוקיות... פשוט תתעלמי וזה יעבור להם....

4. תנסי למרות הכל לחייך (אפילו חיוך מאולץ..) ותזכרי שהכל לטובה!!! - וגם זה עובר מתישהו...

יומעולה!

יש לך פרפרים בבטן ?

או בגלל שאני מתעלמת ? 

|ממשיך לחרפן|

חכי חכי לאולפנה...

יש בסה"כ עוד שבוע וחצי...

תחשבי- זה יפתור לי את כ--ל הבעיות בחיים!

אבל לא צריך לברוח מהבעיות אלא לפתור אותן...

ולפעמצים ממש בא לי למות ...אבל רק לפעמים...

ומתמודדים ...

את לא תעשי את זה לא למשפחה שלך טולא לקרובים שלך לכןץ...

וגם כי זה לא תפקידך להרוג אנשים(גם לא את עצמך...)

בעולם שלך!

משפחה, חברים, בית ועוד מלא דברים!!!

באופן כללי אני מעדיפה לחיות

יש עוד המון דברים שווים שחבל להפסיד!!!.. 

ואם הקב"ה נתן לך נסיונות הוא גם נתן לך את הכלים להתמודד איתם!!

יהיה טוב!!!

ותזכרי שגיל ההתבגרות הוא זמני...

אה ו..מזל טוב!!! עד 120 שנה!

אוהבים אותך!

מכירה ת'הרגשה המבאסת...

שבא לך לפעמים לבלוע את עצמך ורק לא לחוות את הרגע הזה..

אבל לברוח למקום אחר

זה שאת בורחת מהם!
ואת תעשי לאנשים בעיות אחרות...
אוקי.. בואי נעזוב דקה תקטע שלך.. של למה זה לא טוב לך !
תחשבי על האחרים! כמה שהם יסבלו! כמה שיהיה להם קשה! גם אם את חושבת שלא! את כל כך טועה!
זה כל כך יכאב להם!
 

ואם הם לא יסבלו מזה שאני אעלם?

ארי,לא להרוס!

אני מתפקדת!!!(6)

לא ראיתם שכתוב סיימה...

מה אתם מגיבים..?

[מנסה לסכסך..=]--[סתם לא...ח"ו..=]

קודם כמעט התפקדתי בשמיניתשע"א ואז ראיתי ת'שנה...

בס"ד

אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותן לך את האפשרות לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך. 
[ואז היית רואה כמה את נפלאה<< לא יודעת אם זה המקור, אבל יש גרסה שמוסיפה את זה.]

אפשר גם להוסיף את..
יש לי רק דבר אחד לאמר לך ומכל הלב.
את הכי טובה בעולם!

הצלתם אותיי!!

זה המשפט שהתכוונתי...

תודהה|!!

מה שאנחנו כתבנו לקומונרית שלנו על מראה מעוצבת ם תמונות...=]

סתם.... נתנו לך אחלה משפט..

ממך"

בס''ד

כאתה מסתכל במים אתה משתקף!

במיוחד עם באת עם חברות שלך..חח לי זה עזר שביקשתי

לא נעים להגיע לכיתה חדשה לבד, אבל מכירים בנות חדשות... (לא בעיה בשבילך...)

וזה גם להפרד מהחברה שרציתי לעבור איתה,גם לכיתה שלא רציתי,גם לבד..=[[[

בס"ד

יש לי את שתי החברות הכי טובות בעולם, היינו באותה כיתה מ- א עד ח, למדנו ביחד למבחנים, ישנו אחת אצל השניה מלא וכו וכו וכו וכו ו....קיצורר-כיתה י-הם בפנימיה אחת, אני בפנימיה אחרת שאין לי שם בנות שיכולות להיות חברות שלי, אם שופר עלינו מזלנו והשבתות יוצאות חופפות-אנחנו נפגשות אולי שתי שבתות בחודש.......בעעעע...אני מרגישה יללנית אבל זה באמת איכ

בס"ד.

זה באמת קלול בשבילך להכיר חברות חדשות.. ואת תמיד מסתדרת ובטוח שכולם ימותו עלייך כבר בהתחלה... ( כמו תמיד ;) סומכת עליך שתמצאי חבירות!(:

אבל גם אולי תנסו לבקש לעבור כיתה .. בטוח יסכימו... גם זאת המורה סיגי, שכחת?!!

\1. זה באמת באסה

2. אמרת שזה לא אכפת לך באיזה כיתה להיות..

3.ותבקשימ יסגלית להיות אם אבישג אם  את ממש רוצה..ניראה לי שהיא תסכים..

תודה לכולם..=]] זה באמת לא כ"כ נורא..

אוה, מה שאני עברתי ביומיים האחרונים עם מכתבים-מדריכות-מורות-חברות-כיתות-רוצה-לא רוצה-אוף-באסה-אסמסים-יש-איזה-כיף...

גם אני עוברת אולפנא.
וגם עוד מישהי כאן בפורום. ואני לא יודעת אם היא רוצה שידעו, אז אני לא אגיד מי זאת.
והיא חברה שלי. טובה. וחשבנו שנהיה באותה כיתה.
קיצור, בסוף השבוע שעבר היא שלחה לי סמס: "חברות שלי קבלו מכתב מהמדריכה, רוצי לבדוק אם קיבלת ותעדכני.." משהו כזה. טוב, היה לי ברור שלא קיבלתי, כי הן גרות הרבה יותר קרוב לאולפנא וזה.
ובאמת בדקתי ולא קיבלתי.
ואז יצאנו לטיול.
ודיברנו בטלפון, והיא אמרה לי "תתפללי מאוד שאת לא בט'2. אני עוד לא קיבלתי מכתב, אבל אני בטוח לא בט'2. או ט'1 או ט'3."
אוקי, חזרנו במוצ"ש. קיבלתי גלויה.
שם המדריכה: ברכה. (ש"ב)
טוב, ואז התקשרתי או שהחברה שלי התקשרה ואמרתי לה: "המדריכה שלי היא ברכה."
ואז היא עושה לי: "אומיגד, אני לא מאמינה, לא מאמינה!!! יווו אני לא מאמינה!! ממש לא!"
ואני כזה: "דברי. ()"
היא: "את בט'2. אנחנו לא באותה כיתה."
וכל השיחה שלנו נמשכה ככה: "אוף. אני לא מאמינה. יאאא איזה באסה. אומיגד איזה באסה!! לא נכון!! זה לא אמיתי!! איזה מעצבן! אוף!!"
עד שמישי מאיתנו (לא זוכרת מי) אמרה: "יאללה, הכל לטובה. יהיה טוב. ובעז"ה יהיה לכל אחת מאיתנו הכי טוב בכיתה שלה." ושאר ניחומים מעין אלו...
וזהו.
ואחרי דמעות וכאב ואכזבה ובאסה, נרדמתי.
והבוקר של אתמול היה נורא מבאס.
עד שאמרתי לעצמי: "די, אביה. כל מה שה' עושה- רק רק רק לטובה." וזהו.

וקצת התנחמתי, (נכון? זוכרת שדיברנו והייתי קצת מחורפנת? )
וזהו. נזכרתי שהיא בעצם עוד לא קיבלה את המכתב, אז התפללתי קצת.
כי מה אכפת לי? תהלים לא יכולים להזיק.
והיום בבוקר, על הבוקר היא שולחת לי: "אביה, אנחנו יחד בכיתה. אני בט'2 "

פרקתי, תעשו עם זה מה שבא לכם.

 

תהנו המון!!!

כולכם!!!

אוה, מה שאני עברתי ביומיים האחרונים עם מכתבים-מדריכות-מורות-חברות-כיתות-רוצה-לא רוצה-אוף-באסה-אסמסים-יש-איזה-כיף...

גם אני עוברת אולפנא.
וגם עוד מישהי כאן בפורום. ואני לא יודעת אם היא רוצה שידעו, אז אני לא אגיד מי זאת.
והיא חברה שלי. טובה. וחשבנו שנהיה באותה כיתה.
קיצור, בסוף השבוע שעבר היא שלחה לי סמס: "חברות שלי קבלו מכתב מהמדריכה, רוצי לבדוק אם קיבלת ותעדכני.." משהו כזה. טוב, היה לי ברור שלא קיבלתי, כי הן גרות הרבה יותר קרוב לאולפנא וזה.
ובאמת בדקתי ולא קיבלתי.
ואז יצאנו לטיול.
ודיברנו בטלפון, והיא אמרה לי "תתפללי מאוד שאת לא בט'2. אני עוד לא קיבלתי מכתב, אבל אני בטוח לא בט'2. או ט'1 או ט'3."
אוקי, חזרנו במוצ"ש. קיבלתי גלויה.
שם המדריכה: ברכה. (ש"ב)
טוב, ואז התקשרתי או שהחברה שלי התקשרה ואמרתי לה: "המדריכה שלי היא ברכה."
ואז היא עושה לי: "אומיגד, אני לא מאמינה, לא מאמינה!!! יווו אני לא מאמינה!! ממש לא!"
ואני כזה: "דברי. ()"
היא: "את בט'2. אנחנו לא באותה כיתה."
וכל השיחה שלנו נמשכה ככה: "אוף. אני לא מאמינה. יאאא איזה באסה. אומיגד איזה באסה!! לא נכון!! זה לא אמיתי!! איזה מעצבן! אוף!!"
עד שמישי מאיתנו (לא זוכרת מי) אמרה: "יאללה, הכל לטובה. יהיה טוב. ובעז"ה יהיה לכל אחת מאיתנו הכי טוב בכיתה שלה." ושאר ניחומים מעין אלו...
וזהו.
ואחרי דמעות וכאב ואכזבה ובאסה, נרדמתי.
והבוקר של אתמול היה נורא מבאס.
עד שאמרתי לעצמי: "די, אביה. כל מה שה' עושה- רק רק רק לטובה." וזהו.

וקצת התנחמתי, (נכון? זוכרת שדיברנו והייתי קצת מחורפנת? )
וזהו. נזכרתי שהיא בעצם עוד לא קיבלה את המכתב, אז התפללתי קצת.
כי מה אכפת לי? תהלים לא יכולים להזיק.
והיום בבוקר, על הבוקר היא שולחת לי: "אביה, אנחנו יחד בכיתה. אני בט'2 "

פרקתי, תעשו עם זה מה שבא לכם.

 

אני גם הלכתי למקום חדש בלי חברים והיה לי אחי טוב בעולם! תמצאי חברות חדשות ובלי עוד אנשים מתאקלמים בתיל! בהצלחה! בתוח היה טוב!

זה קצת בעסה, אבל לא כזה נורא...

אני אישית ביקשתי להיות עם 2 חברות שלי בכיתה, ושמו אותי בלעדיהן ושיא ההתבאסתי וזה וזה ורציתי לעבור כיתה וכו'...  ועכשיו אני כ"כ מודה לה' שלא שמו אותי בכיתה המעפנה שלהם!!!

בקשתי 3 בנות חברות c הטובות שלי ושמו אותי עם אחת מהן... ובכלל ערבבו ת'כיתות בצורה מזה לא הגיונית... כמעט אפחת לא מרוצה..

א-ב-ל

ת'אמת זה לא כזה נורא... כי נמצאים ביחד בהפסקות,בהקבצות,במגמות,בפנימייה,כשמבריזים מהשיעורים וכו'...

ואצלינו השכבה כל הזמן ממש ביחד.... כאילו מתחלקים לכיתות רק בשיעורים...

אז זה לא כזה נורא.... תוכלי לראות את החברות שלך אח"כ... ולהכיר עוד בנות חדשות...

בהצלחה!

מה את אחלה בחורה תעשי לך חברות........

קצת לפני השמינית הבעיה נפתרה בכך שהותקן לי אינטרנט בפלאפון, אבל לפני כן - הייתי פשוט לבד. חלק לא קטן מהחבר'ה גם לא היו כאלה שרציתי להיות איתם בקשר.

אם את לא הולכת למקום שאת לא רוצה להיות חברה של אף אחד, אז הזמן יעזור לך...