פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 158)

ציור מושקע, משהו שלוקח שעות....
או לחלופין להכין את הפאזלים הענקיים האלו עם אלפי חלקים, וכשגומרים - ממסגרים.

כשבודדתי קבעתי לעצמי זמנים שבהם אני מתעמלת- הורדתי סרטוני הדרכה ופשוט עקבתי אחרי ההוראות.
זה כיף וממלא במרץ, יש סיבה לקום בבוקר, ואם עושים אימון אינטנסיבי- לאחר שבועיים יכולים לראות תוצאות נפלאות.

אם את רוצה אז שלחי בפרטי אני ישלח לך \ או לכם אם אתם רוצים

השיעור הרשאון חינםם והוא מדהיםם 

אלא בתוכן ההודעה

ציור ראליסטי בצבעי עיפרון- הקורס המלא

 הוא מלמד כזה איך לצייר כזה שיהיה אשליה של תלת מימד ,  זה אדיר!

תימצא/י אולי איזה ספר טוב ליקרוא

או שתפתח/י לך איזה כישרון במשהו

אני ממליץ לך ללמוד את הקדמת פירוש הרמבם למשנה, זה יחסית פשוט וממש פותח את עיניך לגישתו הפילוסופית והלכתית של הרמב"ם.

מוות

#רפיקי_הוא_מלך

יאללה אני יוזם התנקשות

דברי עם @טונה(לא דג) 

זה הכי ישתלם לך

נישמע קשה

(מרושע)

חחח

קצת מביך

לך זה יותר קל

מת על.... - הארי פוטר

היי! חדש כאן... אשמח לתגובות.

ת'אמת שהשתפרתי קצת מאז...

הנה, ציור מלפני שנה וקצת.

ציור ישן שלי מגיל 12, מה אתם אומרים?

(לצערי הרבה זמן לא ציירתי משהו גדול).

אז ההודעה הראשונה שלי הייתה באיך עושים את הדבר הזה בכרטיס האישי?

השירשור הראשון שלי היה שאלה אחרי חודש בערך...

לי זה לא קרה, אבל - הארי פוטר

וכן, היו לי כמה פצלשים אבל הם ממש לא היו פעילים 🙈

טוב חברים יקרים ואהובים משעמם לי

תיכון - נוער וגיל ההתבגרות

לא הבנתי את הקטע של החידה במתמטיקה - נוער וגיל ההתבגרות

אני מנסה להשלים ל25 הודעות - נסיונות פעילים

🙈

אני חמשושית ולא מסתדרת באולפנה

שירשור הכירות תשפ"א!!!

אהלן.. - בעין העדשה

זה בכלל בצמ"ע, שאני מודה שאני מגיבה שם לפעמים, אבל לא ציפיתי ששם יהיו עיקר התגובות שלי בהתחלה.

שרשור אוספים מהילדות

למי שמעוניין בעדכון, עד עכשיו האבנים האלה על הדף, רק לא בתוך שום כוס, סתם מפוזרות על המדף.

לגמרי שחכתי מהן, נראה לי אני אשאיר אותן ככה.

התפצלשתי..

מה השם של השבט החדש באריאל?? - נוער וגיל ההתבגרות

אני מציעה.. - נוער וגיל ההתבגרות

ישיבה חדשה

למישהו יש אקורדים לשיר שורו הביטו וראו? - גיטרה

לא צריך להיתיחס לתעודה עם ככה זה מבאס אותך(יאלה כולה תעודה כמו שאמרת לא משקף אותך בכלום ..)

תעשי משהו כיף לעלות תמצברוח ותעיפי תתעודה אל תסתכלי עליה אפילו!!

התעודה לא משקפת את היכולות שלי מהסיבה הפשוטה: אני לא ממש טורחת למצות את היכולות שלי בלימודים...

ואז בחלק מהמקצועות לא הלך לי טוב המבחן ואי אפשר לתקן. זהו זה יהיה הציון שאני אקבל בתעודה.

היה לי איזה 3 מבחנים

ואני די טוב בהרבה דברים אז ככה שחוץ מחשבון התעודה שלי אחלה!

רוב התעודות סתם לא משקפות את האנשים ואת המאמצים וסתם מבאסות

אני אף פעם לא אהבתי תעודות, גם לא את המוצלחות.

למה מאמץ והשקעה של חצי שנה צריכה להיות מסוכמת בחצי עמוד?!

אז אני אחדש לכם, היא לא באמת מסכמת.

היא יכולה לסכם את המבחנים, הגעה בזמן, ציוד וכו'...

אבל את כוח הרצון והעבודה העצמית, שכל אחד עשה ברגעים הקשים במהלך הלימודים - את זה רק אתם יודעים!

אולי אתם חושבים שאני כותב בהגזמה, אבל לא.

קרה לכם שהחלטתם לעשות סוויץ' בראש וללמוד למבחן ברבאק על מנת להצליח?

זה קרה לכולם...
ובאמת הצלחתם במבחן?

אולי...

אבל הגיוני מאוד שלא.

והתחושה הרעה שיש לך אחרי קבלת הציון - אין שניה לה.

אתה מרגיש שהמחנך עשה לך עוול, אתה מרגיש שאין טעם להשקיע יותר, אתה מרגיש פגוע.

וזאת הבעיה שלנו.
אכפת לנו רק מהציון, מהחיצוניות.

הרי, אם אתה יודע שנתת את כולך במבחן הזה, במחצית הזו, בשיעור הזה - מה אכפת לך מה יהיה הציון שכתב בשר ודם?!?!

מה אכפת לך משני מספרים שמייצגים את כל העבודה שלך בזמן האחרון?!
נכון, למספרים האלו קוראים הציון.
אך הציון של מה?
של ההצלחה, לא של ההשקעה!

"האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"

המחנך רואה רק את הת'כלס, רק את הטעויות במבחן.
אבל הקב"ה רואה את הכל.
את זה שהתחלת את השנה ברגל שמאל,
ואת זה שהמחנך הוציא אותך מהכיתה,

ואת זה שניסית להציק ליושב לידך בזמן השיעור,

ואת זה שהברזת מהשיעור, ועודדת אחרים להבריז.

אבל גם את הדברים הטובים.

את זה שהקדמת לשיעור לפני כולם,

ואת זה שהתאפקת לדבר אע"פ שזה קשה,

ואת זה שישבת בהפסקה ולמדת למבחן,

ואת זה שעצרת חבר מלדבר איתך במהלך הסדר,

ואת זה שתפסת את עצמך ברצינות,
וגם את זה שהתאכזבת מעצמך בציון שקיבלת.

נכון,

זה קשה מאד להגיע למדרגה כ"כ רוחנית שאנחנו מרגישים את הקב"ה בכל רגע איתנו.

אך אם נגיע אליה נבין שגם כשקיבלנו את הציון הלא נעים הזה - גם אז הקב"ה איתנו!
ה' יתברך יודע כמה השקענו בזה! כמה התבאסנו מזה! איך החלטנו לקום מחדש ולהשקיע יותר במחצית הבאה!!!

ואנחנו צריכים לעבוד על להיות שמחים במה שיש.

הרי אם השקעת את כל כולך במבחן וקיבלת 80, אתה תשמח?

ברור שכן! תהיה לך תחושה מטורפת!

אך אם לא השקעת שום דבר, ולא ידעת בכלל על המבחן, ובכל זאת קיבלת 100, אתה תשמח?
ברור שתשמח, אך לא תהיה לך את אותה תחושה כמו במבחן הראשון...

כי אתה יודע שאין במבחן הזה את כל השעות שהשקעת.

וצריך לזכור שתמיד ניתן ללכת למחנך לפני המבחן ולומר לו: "אני רק רוצה ליידע אותך שבמבחן הזה השקעתי שבוע שלם, ולא השקעתי ככה לשום דבר בזמן האחרון. תעשה עם המידע הזה כטוב בעיניך".

אני בטוח שהוא יעריך אתכם.

וגם אם יחליט לא לשפר בציון - התחושה שהוא מעריך אותך על המבחן הזה, היא ללא ספק תחושה מספיק מעודדת.

ויאללה, לא להתבאס!
תהיו שמחים!!!

יפה. זה מעודד

שמח שעזרתי!

קרה לי השנה במתמטיקה, כתבת בידיוק.

"

קרה לכם שהחלטתם לעשות סוויץ' בראש וללמוד למבחן ברבאק על מנת להצליח?

זה קרה לכולם...
ובאמת הצלחתם במבחן?

אולי...

אבל הגיוני מאוד שלא.

והתחושה הרעה שיש לך אחרי קבלת הציון - אין שניה לה.

אתה מרגיש שהמחנך עשה לך עוול, אתה מרגיש שאין טעם להשקיע יותר, אתה מרגיש פגוע." 

עצמי...

תאמת חשבתי (ועדיין) שאני יצורר.

רק לצאת כבר מהבית!!

לבקר ביורשלים,

חברות,

משפחה,

אולפנא, 

טיוליםם בצפוןן 

ליסוע לסבא וסבתא

ולירושלים,

לבית המקדש כמובן

אם לא יתאפשר אז לכותל..

נראה לי נעשה מפגש פורום בכותל.. (*בבית המקדש..)

אני כבר הכנתי רשימהה ואני

חייבת נעלי ספורט או סניקרס טובות אבלל

ובא לי עוד מלא בגדיםם

וגם אני ירצה באמת ללכת לכותללל

לכותל

ואז ליפו לקנות בגדים

ואז לאולפנה

ב24:00 וב01:30 אני רוצה לראות עם חברים שלי משחק

לכותל כמובן

לבקר את סבתא

ו... לראות את האחיינים המתוקיםםם שלייייייייי אה וגם את אחים שלי וגיסותי

אני לא הייתי שם נראה לי איזה חצי שנה לצערי..

ואגב, אני אוהבת את החתימה שלך

וגם ליסוע למירון 

וגם אני יעשה סבב בכול הארץ כדי לבקר את חברות שלי בעז"ה!!

מקווה שזה ייקרה לפני שאמצא את עצמי מאושפזת בבית חולים לחולי נפש
סתאם..
ניראלי ילך לתת לחברה שלי חיבוק ולאולפנה החביבה שלי

תכינו עוגותת

אני לא יודעת איך זה עם משפחות מרובות ילדים (יש לי רק אח אחד) אבל הוא התחיל לאהוב אותי מאז שפיתחתי תחביב של אפיה....

הדתי הראשון? 

יש מיליון כמוהו וההתחננות לרשומים בכותרת ממש פאתטית.

אנשים רואים את הכפתור האדום הגדול, והם ירשמו אם יראו משהו שווה להרשם, כנראה שאין, אז הוא מתחנן בצורה עוררת רחמים.

הוא סתם חופר למצלמה ומגיב תגובות לא מיוחדות לדברים לא מיוחדים.

זה ממש בזבוז זמן לצפות.

למה אתה מפרסם אותו? הוא לא שווה פרסום.

(אם תגידו שזה לא יפה לדבר ככה, כשבן אדם מוכר תוכן, הגיוני לבקר את התוכן, שום דבר לא אישי)

חצי שנה לא נכנסתי ליוטיוב כמעט

וסגרתי 7 שנים ללא קולה

בעקבות התיכון שלי

וזה היה לי ממש לא קל

עישתי שנוי , בכך שאני הרבה פחות מתרגשת שמעלבים אותי לקחת בקולת עצבים פחות עצבנות, ברוך ה'

וכיף לך באמת זה גם יעזור לך בעתיד

על בטוחחח

אבל באמת שזה קשה ויש ניפלות ועליות.... זה לא חלק בכלל...אבל תודה!

ולא מתייאשת מראש.

יכול להיות שזה נשמע לכם שטויות ו"לכי לנסיופ" אבל אני חושבת שגם בנוגה מותר קצת צחוקים.. סוף

עצוב..

שלא תדעו עוד צער.

אני, בתור מתנדבת שם, אומרת לכם שזה ארגון חסד עצום!!

כל מי שיזכה לתרום - יהיה חלק ממערך אדיר של עזרה, תמיכה, הכלה, בהמון תחומים!! 

להמון אנשים!

אם זה לחולים, אם זה ליתומים, אם זה למשפחות נזקקות ואם זה למבודדים וחולי קורונה....

הם מסייעים בכל התחומים! 

טכני, רפואי, כספי, תזונתי, תעסוקתי, הכל!

מי שזוכה  - זוכה!!!

עם ההורים אומרים לעשות משהו שבא על חשבונך ואתה לא רוצה לדוגמא 

להיות במגמה מסוימת ללמוד מקצוע מסוים וכיוצא בזה אתה לא חייב להקשיב אלה עם הם אומרים אני אומר לך לעשות אתזה 
מפאת כיבוד הורים(לא קורה הרבה..)

נגיד שידוכים וזה צריך לשמוע להם לכבד תדע אבל עם הם נגיד מתנגדים שתתחתן עם מישהי ואינלזה כל כך סיבות מוצדקות 

אז לא צריך לשמוע

המורה שלנו אמרה שכיבוד הורים זה לכבד 

להביא אוכל משקה לקום שהם נכנסים הביתה להתנהג בכבוד לא לצעוק לא להרביץ..(עם הם יורקיים עלייך מול כולם לא לעשות עמזה כלום..)

זה כיבוד הורים 

כיבוד הורים זה לא עכשיו אמא אמרה לי להוריד את הזבל והורדתי זה לא
אלה עם היא אמרה תעשי אתזה מפאת כיבוד הורים ואז יש לי מיצווה..

יש מבין ?

בהצלוחה..

(גמלי קשה עם הורי מאוד מאוד ובקשר למה שרשמת מזדהה ממש..)

סתם תלוי לאיפה ..

אני הייתי פשוט עוזבת(הבעיה שאנחנו טיפה ילדים אז אני בערך כל החיים של אמשלי ועם אני אלך זה לא יעשה לבריאות הנפשית שלה טוב..)

תודה לקללל בקטע הזה ההורים שלי מאוד מאוד מבינים אתי וכשהלכתי לאולפנה ידענו שזה יהיה פנימיה מלאה...

ולדוג עכשיו נכנסתי לבידוד אצל חברה לשבוע וחצי והם הסכימו והבינו....

הלכתי לחצי פנימייה ועד שאמשלי שחררה וואי וואי מלחמת עולם..

חוצמיזה עכשיו רציתי לעבור לאולפנה עם פנימייה מלאה ואמשלי חשבה שזה בגלל שאני רוצה לא להיות בבית 🤦‍

ממ לכבד הורים זה לאו דווקא להקשיב ולעשות כל דבר שהם רוצים כשזה נוגע בנו.

הנקודה היא שבכל דבר שאנחנו עושים צריך לכבד אותם. לדבר, להקשיב, להסביר, לא לזלזל. ככה לדעתי.

בדרך כלל כשמסבירים ואומרים הדברים נהיים אחרת.

כי מותר לנו להיות אחרים, אנחנו לא צריכים להיות הם, אנחנו צריכים להיות אנחנו.

כדאי מאד להקשיב להם ולשמוע את דעתם כי באמת הם מבינים הרבה דברים שאנחנו לא אבל לא רק על פי זה לקבוע כי גם יש דברים שאנחנו מבינים והם לא.

אם זה משהו שאפשר להתפשר עליו וזה לא פוגע בך או לא קשה לך מידי אז אדרבה, תקשיב להם. אבל אם זה לא טוב לך אז תעשה את מה שנכון לך ותנסה לשתף אותם בזה, שיהיו איתך

זה לגמרי יעשה לך טוב לדעת את זה נראלי

בתקופה שההורים שלי לא הרשו לי ללכת למעוז אסתר,

אז אמא שלי פתחה איתי פניני הלכה כדי להראות לי שאני לא צריכה להקשיב להם 

הם רצו שאני רדע את האמת. שאני אדע מה ההלכה אומרת על כיבוד הורים

כבוד זה לא מילה נרדפת ל 'להיות עבד. לעשות כל מה שאומרים לי'

כבוד זה מראה על עמדה בנפש. אם יש לך כבוד אליהם או לא

זה מתבטא גם בצורת שיח ורמה של הדיבור

אבל לא בהכרח במעשם. יכול להיות שמישהו עשה משו שההורים לא מרשים, וזה לא סותר ת'כבוד שלו אליהם. הכבוד שבלבץ הענווה כלפיהם. הביטול. הכרת טובה. 
ויכול להיות מישו שעושה כל מה שההורים אומרים לו. ילד טוב ירושלים. אבל מה? זה לא באמת ישמח אותם. הוא יעשה את זה בחוסר חשק מופגן, בחוסר כח. בלי טיפת כבוד. בלי הבנה של הערך של זה שהוא עושה להם טוב בלב. בלי כבוד בקיצר. זה לא בדיוק כיבוד הורים מושלם..

מה שכן צריך וחובה, זה כשהורים מבקשים ממך משהו בשבילם. למשל : 'תביא לי כוס מים', זה אתה חייב, כי צורך שלהם. אבל אם יגידו לך 'תשתה מים, שלא תתייבש', אתה לא חייב. 
זה לא צורך שלהם, זה צורך שלך. ובשלב מסויים אתה בוחר לעצמך מה אתה עושה ומה לא.
צריך לזכור, זברור שטוב וראוי לשתות מים אם הם מבקשים. אם תשתה קיימת מצווה. זה זכות עצומה. אבל אם לא שתית, זה בסדר. זה לא עבירה. זה מותר לך..

וקיצר פשוט תפתח שמה ותראה

אם אין לך אז יש אתר עם כל הפניני הלכה נראלי באינטרנט

בהשראת התקופה...