אני חייב להראות לאלוקים מכתב את המכתב שלך עכשיו. אחת שמזה 'מתה' לאהבת ישראל, ומן הסתם כבר שתפה לא פעם אחת את הלחיים שלה ב - "מים מרים", ועל מה? על זה שהיא מתה לאהוב, מתה להתחבר, מתה להאמין בעם ישראל. אז סבבה? בואנה, מכאן ישר לאלוקים.
"לא", תגידי, "אני לא רוצה שהוא יקרא את החלק השני של המכתב"....
אוו'ץ. מצטער, לא התכוונתי...
אבל יודעת מה?
את גדולה מהחיים. כי החיים אמרו לך לסתום ולהפסיק לחשוב על הדבר הזה ובטח לא להגיד כזה דבר ברבים, ואת, את התעלית עליהם. והנה את פה מחפשת דרך לאהוב, תשובה שתעזור לך להתקרב לשלמות.
תגידי, מכירה ת'מושג הזה לדון לכף זכות?
אחד המושגים הכי הזויים בעולם. יענו ראיתי אחד שעושה כך ובלה בלה, דברים נוראים, והנה אני צריך להגיד אכשהו להמציא איזה סיבה ש - "לא, זה היה בסדר". נשמע מוזר, פועל מוזר ו ---
יודעת? בכף זכות הזו לא באמת אכפת לי מה האמת האם מה שהוא עשה זה באמת מותר - כמו שהמצאתי סיבה - או לא. אלא, מה שכן מעניין אותי הוא - שדנתי אותו לכף זכות. זה כמין מבחן אישי שאני נבחן בו. ראיתי ת'הוא עובר עבירה, גם אם זה בסופו של דבר כן עבירה, אני - כשלא ידעתי בברור ממש ממש שזה עבירה בטוח בלי שום ספק, הייתי חייב לדון אותו לכף זכות.
החברה הזו, וואלה מזה לא מעניין אותך אם היא עכשיו דוסה או לא. ת'כלס - זה המבחן האישי שלך, תזכרי - שלך. את צריכה לדון אותה אנעארף לאיזה כף זכות, אבל כף זכות. אם תדוני - את לא באמת עשית שאם היא עברה עבירה זה לא יהיה כלום, אלא את פשוט ניצחת. ואם לא דנת לכף זכות - על ההיא שאת שונאת, זה לא באמת ישפיע. רק את, תכשלי, במבחן. אז איך לעזאזל אתה רוצה שאצליח מישהי שאני שונאת לדון לכף זכות ומה אתה רוצה להגיד לי בזה?
אז ככה - שאת חושבת עליה, ורואה שאת בעצם במבחן מול ה' פה, ורק את וה' בעסק, וההיא זה רק 'סתם' כאיזה תרגיל שאת צריכה לפתור אותו ולהגיש למורה, בלי לאהוב את התרגיל, אז זה הרבה יותר קל גם אם שונאים את התרגיל, פשוט - בלי מחשבות מיותרות להרגיש שאת במבחן, וזהו, אני פותרת ת'תרגיל. רק את בחדר. את ואבאל'ה. ממילא, החברה הזו? עזבי אותה (!) אבל תפתרי ת'תרגיל שה' נתן לך. ה' רוצה כף זכות? אז פשוט תתני פה איזה המצאה ככה טובה של כף זכות, וזהו, סיימנו ת'תרגיל. הביתה חופשייה.
כן, אתה לא מבין, אבל אני לא רוצה להמשיך שנוא אותה!
פססט, תקשיבי, לאט לאט ואת תרגישי איך הכף זכות הזו מרוממת אותך ונותנת לך ממש עם כף של זהב, להרגיש יותר ויותר רגשות של פתיחות כלפי השני שהיה נראה לך ממש מוזר אלייך עד עכשיו. ו - יודעת? אם נקח עוד עיצה קטנה, אז זה הולך משהו כזה. אל תנסי לחשוב כמה שהיא מגעילה ועושה דברים רק מתוך אינטרס. אלא - ותקשיבי טוב טוב -תרחמי עליה, שהיא צריכה צומי. תרחמי עליה, שהיא לא יכולה להתמודד לבד וחייבת לעשות תחבולות בכדי להשאר חיה. סה"כ, היא מסכנה. ועל מסכנים, לא כועסים. על מסכנים, מרחמים ומשתדלים כמה שיותר לעזור להם בשקט בלי שהם שמים לב שאנחנו רואים אותם כמסכנים.
את מבינה? את בטח עכשיו רואה אותה בדמיון כאחת שעומדת מולך ומצחקקת מאחורי הגב, ועושה לך בזכרון מה שהיא עשתה לך פעם איך שהמילה 'אמון' כבר אבדה אמון בגללה...
אבל לא. תסתכלי עליה עכשיו במחשבה, ר-ק כעל ילדה מסכנה. ת'כלס, זה מה שהיא. צריכה אינטרסים מאחרים. אז מי כזה? אדם מסכן. ממילא, אל תסתכלי עליה כמולך, אלא כאחת שזועקת לעזרה. מתוך הנשמה. מכירה שאנחנו לפני עבירה? איך זה נראה שאנחנו משתוקקים לעבירה אבל באמת הלב מת עכשיו שיבוא מישהו ויתלוש אותנו מפה? אז גם היא ככה. גם כשאת רוצה ת'חיוך המעצבן שלה שמבשר כאילו היא באה לזמום משהו, תעצרי לרגע ותגידי - אני מרחמת עליה. אתפלל עליה בעז"ה שהיא תצליח להיות יותר עצמאית ולא כל הזמן תתחבר לאחרים בשביל אינטרסים. הבנת? מסכנה, זה הכל. ועל מסכנים, מרחמים. ודורשים בשלומם, ובסופו של דבר, גם מחפשים - ותזכרי שכל זה למרות שהפרצוף שלה מראה עדיין שהיא כאילו אחת רגילה ממש - בסופו של דבר גם מחפשים דרך איך להתחבר אליהם בצורה טובה בשביל לעזור להם להתמודד עם המציאות ולא ע"י השקר.
אז אחות, נסכם?
קודם כל, שיא הכף זכות שאת יכולה. גם אם אין כלום - זה תמצאי משהו. ותזכרי שפה היא בכלל לא בעסק. פה זה ר-ק את עם אלוקים. את ת'כלס במבחן שלך בלי קשר אליה. היא סתם איזה 'חפץ' שאת במקרה צריכה לפתור. היום זו היא, אבל זה היה יכול להיות מישהו אחר. קיצור - את עם אלוקים ושכל העולם ימות. עכשיו תמצאי וואחד סיבה למה החפץ הזה עשה מה שעשה...
חוץ מזה, תסתכלי עליה כאחת מסכנה, שאת רוצה לעזור לה. נכון - גם שהפרצוף לה מרוח בחיוך כזה שאת מכירה אותו כאחד שטני, לא. עזבי מה שאת הכרת עד עכשיו כי הכיוון מחשבה שלך הולך להשתנות. מסכנה, כבר אמרנו? אז כן. ככה תמיד שיהיה לך בלב. לא ימוש מלבבך. ומכאן גם המסקנא שתדברי איתה פה ושם, שלום מה נשמע, תשמעי, ובסופו של דבר, את, את מוכרחת לעזור לנערה מסכנה, אז תעזרי לה איכשהו, וכשיגיע השלב, את תמצאי משהו לעזור לה, אבל בנתיים, הסתכלות, כעל מסכנה.
עוד דבר שיא החשוב.
תפילות. תבכי הרבה. "שמע קולנו", תאמיני לי שהוא ישמע אותך מעומק הלב.
את הרי מתה להתאהב ולאהוב את עמ"י, אז תבקשי כבת מאבאל'ה, עזרה.
אהה, גם אם זה נראה כאילו את 'על ממתינה', זה לא, זה פשוט הסתר פנים
שרוצה לבחון אותך עד כמה את באמת מוכנה להקריב בשביל הקרבה...
אגב, בואי נגיד שעוד כמה חודשים - הדרכני, מכירה? אז נפתח התיק שלה בשמיים.
"וואו", אומרים המלאכים לה', "הבחורה הזו, משהו משהו, תראה אדוני, תראה איך היא מתפללת באיזה דבקות, מה אתה אומר שנביא לך וואחד שידוך, ככה איזה בחור חתיך ושיא הנשמה"....
"מגיע לבחור ההוא לקבל אחד כזו?!" שואל ה'. "הרי היא עוד שנייה תסתובב ותשתנה, זה מצב של משחק כזה"...
היית רוצה שה' היה ככה מדקדק איתך על כל פיפס קטן? שגם את שעות הדבקות שלך הוא היה תולה באיזה מבחן מסכן שאמור להיות יותר מאוחר ולכן זה בעצם כלום? שהיה מסתכל קדימה ומראה לך את הדברים הלא טובים שאת עתידה לעשות? או שאולי, אולי היית רוצה שה' יקבל את שעת הרצון הזו? את הבקשה הזו שנובעת מכל הלב ואף אחד חוץ ממך ואלוקים לא יודע כמה היא אמיתית ממש עכשיו? שלא יסתכל על העתיד ויתן לך סיכוי להשתנות מהקצה אל הקצה? שיאמין שאם את ככה, אז יש מצב גדול שאת תשארי ככה לעולם, היית רוצה שזה מה שהוא יראה? שגם אם התפללת שחרית מכל הלב, ואז עשית עבירות, אבל אח"כ תפילת מנחה שלך הייתה באמת מהלב, היית רוצה שימחוק לך ת'תפילת שחרית? או שאולי יתייחס כמה שיותר לצדדים הטובים שאת עושה כי בכל זאת, אנחנו בני אדם וקשה לנו גם על החברה הזו שלוחצת אותנו ודורשת מאיתנו דברים שלכן אנחנו צריכים לעשות דברים לא טובים, ולכן את מבקשת שיסתכל על הטוב כי הוא באמת היה מכל הלב, היית רוצה?
אז תזכרי שבמידה שאדם מודד, מודדים לו. ו - אנחנו לא מושלמים, והרבה גם חוטאים. אבל הזמנים המדהימים שאנחנו באמת משתדלים, אותם נשמור לעצמינו, וגם כמובן לחברה שמסכנה בכללי היא מאוד לא יכולה להסתדר בלי לעשות דברים לא טובים, אבל עכשיו היא מתפללת בדבקות, נהייתה עכשיו ממש בפעולה הזו דוסה? אז גם אם עוד דקה היא תעבור עבירה, את הרגע קרבה ההוא שהיה, בואי נשמור בשבילה בתוך כספת, בדיוק כמו שאנחנו רוצים שה' ישמור לנו את הרגעי הקרבה, למרות שגם לפניהם וגם לאחריהם היינו וממשיכים להתנהג עם ירידות רבות בחיים...
פססט, אני רוצה כבר לשלוח לה' ת'מכתב שלך,
אז תעדכני מה קורה...
מקוה שקצת עזרתי. אם יש משהו להרחיב וכדו', וואלה בשמחה.
שבוע מבורך ומלא שמחה של אהבה בעז"ה!
), והוא דיבר ממש לעניין, כולם גם כילו הצטערו על "אובדן חיי אדם" שלהם, אבל על כמה שזה נורא ההתנגדות בה נתקלו חיילינו. כמו שחזרו והזכירו את דברי החיילים: "חשבנו ונערכנו להיפגש עם פעילי שלום, ונפגשנו על טרוריסטים".
!!!(מי שלא הבין, יש לי סוג דם נדיר, אני יכולה לתרום כמעט לכולם...כמעט!!!!)
אין לי מושג כמה היא מודעת לזה כי אני משתדלת לשחק אותה סבבה, בוקר טוב, מה נשמע, להתעניין מידי פעם (למרות שזה קשה לי מאד!) אבל זה פשוט אורח חיים לא נורמלי, וחוץ מזה שזה ממש אסור - לשנוא יהודי! זה כ"כ עצוב..
). בכל מיקרה יש כזאת מחלה שהבנאדם רוצה כל כך שיחבבו אותו שהוא מספר שקרים על ימין ועל שמאל ולא מכוונה רעה, ובאותו רגע שהוא מספר את זה הוא גם מאמין בזה בעצמו (אבל רק באותו רגע..) יש את זה בדרגות שונות, אולי זה נכנס בקטגוריה של אישיות מרובת פנים, אני לא יודעת, פשוט יש ילדה כזאת איתי במישפחתון....סתם הצעה: אני חושבת שאם לא תסתכלי עליה כעל מגעילה אלא כעל ילדה מסכנה אולי זה יהיה יותר קל....
בהצלחה!
