הדתי, מחויב להתנהג ע"פ הערכים האמיתיים.
הוא, משעבד את עצמו לערכים.
החילוני, לא מחויב. אלא בחלקם, וזה גם רק בלחץ חברתי.
הוא, משעבד את הערכים לעצמו.
----
גם רוצח הוא אדם עם ערכים. על כל מעשה אפשר להיות 'מכוסה' בערך מסוים.
אלא - שבשביל שזה יהיה דרך האמת, צריך כמה דברים בערכים.
א. הגדרה.
ב. מטרה.
ג. איזה ערך גובר על איזה. (במקרה - שקורה הרבה מאוד - של התנגשות ערכים)
ד. מחויבות.
את ארבעת הדברים האלה, רק מי שברא את העולם יכול לעשות.
והוא עשה את זה. בתורה.
בשום מקום אחר זה לא אמיתי. גם אם זה נראה ככה.
>>>>>>
זה שיש אנשים חילוניים מוסריים, זה לא אומר דבר.
וזה שיש אנשים 'דתיים' לא מוסריים, זה לא אומר דבר.
הדת, רק שם נמצא האדם המוסרי באמת.
המוסר שלא זז. המוסר שנקבע ע"פ מי שברא את העולם.
כל השאר, זה 'מקרה', או 'טובת הנאה', או 'פאדיחות' או 'הרגש לא נותן לעשות אחרת' וכו'.
או ההפך: 'התפקרות', 'אי שליטה על רצונות' וכו'. (במקרה של 'דתי' שלא הולך לפי המוסר האמיתי.)
[לשים לב ל - 'דתי' במרכאות. כי זה, לא מעשה שהדת דורשת.]
-------
ההבדל בין הדתי לחילוני, שהדתי שואף להיות מוסרי ע"פ המוסר המוחלט.
הוא, יש לו מחויבות לדבר. בהחלט. לכן אצלו זה אמיתי. [וכן, לפעמים נופלים. אבל המגמה - עלייה.]
יש עוד הרבה מאוד מה להרחיב. אם צריך, בשמחה.
מקוה שהובנתי. שבוע מבורך!
) 
[לבד בבית...]
