שמעתי פעם ש -
"כל הזמן אני חושב עליה , ומנסה להתגבר" ---
ו - הופ. עכשיו מה? נהפכו הזמרים?
מוזר. לא עודכנתי על זה.
מנסה רצח...
קיצור - בואי נדבר על זה רגע...
את פצועה. קשה. אבל - יציב.
הקפיץ נמתח. חזק. ו -
פךך! השתחרר...
ואת שהיית שם , על הקפיץ , חטפת מכה קשה...
כאב הא? טוב נו , ת'אמת שלא חשבתי אחרת.
אז , אחותי , מה היה לנו כאן בעצם?
את - פצועה אנוש. ת'כלס - נדבר בגובה העיניים -
זה אמיתי. אשכרה. "עזה כ - מוות האהבה".
נגיד ש - "יצאת בזול" - עוד לא נהיית פגר מת...
שמעי משו...
משו קטן לפני , את יודעת הרי שלא בא לך לחזור ל"סרט" הזה.
הפעם עוד "נצלת" , מה יהיה פעם הבאה...?
לא כדאי , את יודעת. ככה שגם אם את - "מתה לחזור אליו" -
תחסכי לך את המוות הוירטואלי של הלב שלך ותשחררי אותו.
אז מה כן לעשות? שאלת המליון דולר.
המצב שאת נמצאת בו הוא מצב ממש קשה וכואב.
"הפסקת אהבה" - בעצם , כאילו קטעו לך חצי לב...
חשבת שלא יכאב מתישהו? אין מצב. ברור שזה יכאב.
אלא מה --- מכירה את זה שאת נחתכת מדף? ואז כזה אחרי כמה דקות את מסתכלת על האצבע ואומרת -
"אוו'ץ. מה זה לעזאזל?!" - ו - בום. רק עכשיו מתחיל לכאוב לך חזק באמת , מעבר לדיגדוג שהרגשת עד עתה.
למה זה קורה? כי העוצמה של הפגיעה הייתה כל כך חדה שאפילו כמעט ולא הרגשת אותה אז בצורה חזקה ממש.
אבל , הנה עכשיו - אחרי כמה דקות - אחרי כמה שבועות , אחרי כמה חודשים , את מסתכלת ורואה את הפצע הפתוח. את רואה את הדם שיוצא ממנו ו...זה מתחיל לכאוב. זה מתחיל להציק. זה מתחיל לצעוק. ו , אז ---
את זועקת יחד עם הפצע. וזה כואב. וזה שיא הכואב.
כשהייתי קטן לימדו אותי שיש פצעים שאפילו אם נשים עליהם את כל התרופות בעולם , זה לא יעזור וזאת משום שהם פצעים ש "הזמן מרפא אותם".
מזה אותם פצעים? נחשוב לרגע: הפצעים שבקטגוריה של פצע פיזי , אם נשים עליהם תרופה לפחות היא תעזור לו במשו , תשכך את הכאב , תרגיע , אז...א"כ איזה עוד פצעים יש??
והתשובה פשוטה: יש עוד פצע , שהוא בד"כ הכואב מכולם. "האיבר" שנפגע ממנו הוא לא פיזי ולא חומרני אלא הוא רוחני , קוראים לו "הנפש". הפצעים האלו נמצאים בקטגורית של "פציעות הנפש".
את עברת מצב שאפשר להגדיר אותו כסוג של פגיעת נפש , יש פגיעות נפש שלא כואבות כ"כ או שע"י תרופות + זמן מטפלים בהם , לדוגמא: אדם שנכנס לדיכאון , יש תרופות שיעזרו לו לשכך את הדיכאון ועם הזמן זה יעבור לו.
אבל יש דברים שאנחנו אכן רוצים להשאר ככה , בעיקרון זה לא רע לנו , ז"א אנחנו אנשים עם רגש ועכשיו הרגש עובד שעות נוספות , מתלהב ואומר שהכל בסדר , אבל השכל בא ונדף ואומר לנו , "לא , זהירות! משו לא עובד כשורה".
לעניות דעתי - יש כאן ארבע דרכים לפתרון.
כל אחת היא דרך מחויבת שבלעדיה היא , חברתה לא תוכל לחול בשלמות.
לכן זה יותר ארבעה היבטים שצריכים להתעורר אצלך >
** "הזמן הוא מרפא".
** "תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך".
** הסחת העינין מליבך.
** איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!
"הזמן הוא מרפא" -
צריך לקחת את הזמן כאן בענין ולדעת שזה לא יתרפא מיד , יקח לפחות קצת זמן , אבל גם לדבר הזה יגיע העת וזה בעז"ה יתרפא... - הזמן מאחה את הפצעים!!
"תנן לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך" -
זה טבעי שיבואו לך מחשבות והירהורים של אהבה עליו , אבל מה לעשות , אם את רוצה באמת לצאת מזה את צריכה להחליט , זהו , לא ממשיכה לחשוב עליו , זה קשה מאוד , אז איך? זה מחשבה , קשה לשלוט בזה. לכן יש את ה -
הסחת העינין מליבך -
לכי לבלות עם חברות ככה בפאנן , פתח ספר קריאה או ספר הלכה מעניין , שכחי מכל הצרות , תעזרי לאחרים , תציירי , תעסיק את עצמך , אקיצר העיקר שלא יהיה לך {הרבה} זמן פנוי כי אז באות המחשבות , בזמן הפנוי...
איך אם לא , תפילה לבורא העולם!!
הדבר הכי חשוב בעיניי זה להתפלל לאבאל'ה שבשמיים שהוא שולט על כל המחשבות בעולם ולבקש ממנו "אנא אבא , תעזור לי" , הוא יעזור לך - "הבא ליטהר מסיעין בידו" . אבל חשוב שזה יהיה מעומק הלב , כמה שיהיה יותר עמוק -הבקשה שלך לאבאל'ה שיוציא אותך מזה - ככה התפילות יגיעו יותר רחוק - הוא ישמע לתפילותיך...
יודעת. לפעמים יוצא לחשוב על דברים ולהגיד ---
למה? למה?? למה???
אך פתאום בבום נופלת עלינו תשובה:
ככה.
כל הנסיונות האלו - אני מאמין שעוד תראי אותם כקרש קפיצה.
קחי את הקרש הזה , ופשוט - תקפצי. קדימה. בלי זה - לא היית יכולה להתקדם כמו עכשיו. מסתבר.
יש בך את הכוחות - ושאף אחד לא יעבוד עלייך - תוציאי אותם. קחי את הפגיעות האלו ותשתמשי בהם בשביל
לרוץ. הלאה. בחיים ו...כך , בעז"ה לרומם את עצמך מהכאב. לרומם את עצמך לחיים - והכי חשוב אז:
לרומם את כל עם ישראל בתרומה ענקית שבאה ע"י הנפילה הזו. על ידי הניסיון - האתגר הזה.
מקוה שקצת עזרתי.
המון בהצלחה. תחשבי על זה..
שבוע מבורך! 
)-
)
...
?