שלוש חיוכים יקרה, סליחה שאני אומרת אבל את מדברת שטויות.
ואם היא תחייך? זה יעבור? אמא שלה תפסיק לדבר אליה כאילו היא זבל? אמא שלה תפסיק להתעצבן עליה?
בואי אני אגיד לך מה... לא! אם לא מדברים על זה, ואם האמא לא קולטת שגם לבת יש רגשות וגם היא צריכה לכבד את הילדה שלה, זה לא ייפתר. בעיה בקשר זה אפעם לא בגלל צד אחד. יכול להיות שיש צד שיותר מקשה, אבל זה תמיד שני הצדדים שפעילים בתקשור הגרוע.
ואת יודעת מה? אפילו אם ההורים שלי חולים עלי, זה לא בסדר שהם יגידו לי שהם מצטערים שנולדתי. זה דיי חוק מספר אחת שנותנים לך כשאתה מקבל את הילד עוד בבית החולים.
אני לא מנסה להסעיר פה דברים, אבל שתדעי לך שעד שלא מדברים, ורבים, ומוציאים הרבה דמעות שום דבר לא נפתר, לא באמת. אולי למשך תקופה מסויימת יש יותר שקט ויותר כיבוד הדדי, אבל לרוב זה חוזר. כי ישנו איזשהו כעס שפשוט מחכה להתפרץ.
הצעה שלי, דברי איתה דוגרי.
כן, אם יש משהו שאני מתחרטת עליו זה שאני כלכך עוברת על מצוות כיבוד הורים, ואין תירוץ לזה. זה פשוט חטא עצום. אבל לא יודעת...
קיצור, דברי איתה.
)
מי שרגיל לשקר, לא יאמין לשני...