אין ספק שהמצב בטטה אם באמת משווים לשנה שעברה ולפני הקורונה ובכלל כנראה פעם היה שמח...
אלא שמגלים לנו חכמינו ז"ל אמת מופלאה, שיטה חדשנית לעבור על הכל בשלום ועוד לצאת מחוזקים, מעודדים וקרובים יותר לה' דווקא על ידי כל הצרות והבעיות והקשיים שעוברים עלינו...
ככה:
כל יום יורד שפע לעולם. כלומר- טוב שאפשר לעשות, תורה שאפשר ללמוד, בקיצור אור רוחני פוטנציאלי שמחכה למימוש על ידינו.
וכל יום יורד אור חדש. ממש כמו שהשמש זורחת כל יום. אז מאיפה הבעיות מתחילות?
כדי לאפשר את הבחירה, וגם כדי שלא כל הרשעים יוכלו לבא ולחטוף את אותו האור שיורד, ביחד עם האור שיורד באותו יום, או יותר נכון סביבו יורדת גדר. מחסום. מניעה שמפריעה ומקשה לעשות את הטוב שבאותו יום. (כמו שאי אפשר להסתכל ישירות על השמש)
אם כן בנמשל גם לך יש חתיכת אור חדש שיורד והראיה- יש מניעות! יש בעיות! יש קשיים! את לא מצליחה לשמוח!
נפלא. אם כן, דבר ראשון מודעות. יש כאן איזה טוב, משהו מיוחד היום שאפשר לעשות. אגב, להיות שמחה זה גם אור וגם טוב. זה ממש מאיר את כל הסביבה שלך ועושה טוב לכולם. אז אם כן תדעי שכנראה יורדת שמחה לעולם אבל יש לה גדר, כל מיני סיבות למה לא לשמוח.
אז יופי. אחלה תיאוריה. אבל איך זוכים לטוב הזה שבכל יום?
רוצים. מחדשים רבותינו- עצם הרצון הוא כבר מימוש של חלק מהטוב שירד היום.
אז לא להתייאש רבותיי! לא יכולים? לא מצליחים? תרצו. מי יודע? יכול להיות שהיום יורד רק אור של רצון...
לרצות לכסוף להשתוקק להתגעגע, להתפלל על זה וזה יגיע. בעזרת ה'.
כדאי לקבוע זמן קבוע ביום לדבר עם ה', לספר לו על הקשיים ולהודות על הטובות. מוסיף הרבה פלפל לחיים..
בהצלחה רבה.