בס"ד לק"י
לכב' התלמידה המנקצת הנודעה, המולכת בממלכת העצבים והרוגז, שלומציון המלכה תבדל"א,
הנה קיבלתי יקרתך מיום כ"ה חשוון, לשנת תשס"ח, בסימן "והיית משוגע", סימן.
ובו כתבת, ושאלת וביררת, מה הדין במקדש אישה בטבעת הנודעה של שר הטבעות. והסתפקת מכמה סיבות: א. טבעת גזולה ב. האישה נעלמת
וניגש לברר השאלה מתוך דברי הגמרא והראשונים, עד להלכה למעשה.
לפני הכל, יש להדגיש ולומר, שאומנם שאלה זו הינה שאלה תיאורתית בלבד, משום שטבעת זו הותחה זה מכבר בהר האש הנורא, אין לדחות שאלה זו, שכן על ידי התשובה לה, נעמוד על דינים חדשים בדברים רלוונטיים אף לימינו אנו.
והנה נראה דלעניין העלמות האישה אין כאן בעיה כלל, שכן הגמרא בקידושין (דף מ"א עמ' א'), אומרת שאל יקדש איש את האישה עד שיראנה, שמא ימצא בה דבר מגונה ותתגנה עליו, והתורה אמרה "ואהבת לרעך כמוך". והנה, כאן בשראה את האישה לפני כן עסקינן, ומצד זה אין בעיה, וגם בשעת הקידושין רואה אותה, רק שנעלמת לאחר מכן.
ובעניין הטבעת שהיא גזולה מאת הגאון הגדול, ערב ורב כאחד, סאורון זי"ע (זכותו יגן עליו). הרי את בעצמך העדת שזה מאדם מת נלקח, ומאחר שזה נמצא ברשות המקדש, הרי הטבעת הפקר, וקנויה לו, על אף שלקחה באיסור (ואין לומר שזה שייך ליורשים, על אף שלא נתייאשו, שהרי מתו היורשים, והטבעת, כאמור, דינה כהפקר גמור), הרי היא כנמצאת ברשותו חשיבה, ומקודשת האישה.
והנה, נדמה דצריך בירור קודם הנישואין, אם טבעת זו שווה פרוטה בעיני האישה, שהרי יש ונתבזתה הטבעת בעינם עד למאוד, שכן גרמה להרס ואבדון רב, על אף הכוח הגדול שנתנה. ועל כן יש לשאול האישה קודם שמקדשה, האם היא מעוניינת בכך.
אך מה לעשות, והתורה לא בפושעים דיברה (כמובא בגמרא פעמים רבות), ועל כן נראה דמצוות התורה לא חלה על כזה, ויש לחשוש שאין כאן קידושין. ונ"מ להרבה עניינים (שעל אף שלמקדש אין זה איכפת, זה משנה), כגון: אם תתגרש ותרצה להנשא לכהן, וכן אם יבוא עליה אחר האם יהיה הילוד ממזר ועוד כהנה וכהנה שאלות רבות. אך את אשר יכולנו לברר ולחדש חידשנו, וכאמור, אין לדין זה קיום, אחר שחזרה הטבעת לכור מחצבתה, יחד עם אצבע הפושע הנלוז והנאלח פרודו ימ"ש (והוא נוטריקון "פרוד הוא", להגיד כי מעמלק הוא בא).
ולסיכום, אין היא גזולה, מכיוון שמתו בעלים. מקודשת על אף שנעלמת, מכיוון שראה אותה קודם ובשעת הקידושין עצמם. ספק מקודשת מכיוון שלא בפושעים דברה התורה [הארה רצינית, כל האמור לעיל, אמור להיות נכון (בכ"ז אינני רב), חוץ מהספק בגלל שלא בפושעים דיברה התורה, זה דין אמיתי ששיניתי את משמעותו]. וניכרים דברי אמת.
הגריל"ה אותו-בזהב