לאדם שניסה במשך שנים, שבועות ושנים, להפוך
לידידי ורעי היקר ביותר, שלוחה איגרת זו.
במשך כל התקופה חיית באשליה ובמציאות מדומה.
האהבה הרבה והידידות המופלגת שתמיד הבעתי אליך,
הייתה מזויפת ותחושת האדישות שאני חש כלפיך
מתגברת בי מיום ליום. ככל שאני שומע עליך יותר
אתה נדמה בעיניי כאדם שפל ונאלח וכמטרה לבוז.
אני מרגיש ביתר שאת וביתר עז שאני נחוש בדעתי
לא לסמפט אותך.האמן לי מעולם לא היתה לי כוונה
להיות קרוב אליך. הצורה והאופן בהם אתה מתנהג
משאירה אצלי רושם גרוע, ובשום פנים ואופן לא
נתנו לי מושג על האופי הטוב שלך ומידותיך הנאצלות
שבהם אתה מתיימר. מצב רוחך המתנדנד מעצבן אותי
ולא פלא שאם נחיה ביחד לא ארגיש בכל דבר, מלבד
השנאה העזה שמפעפעת בי ובתוספות מרובה לכך, חוסר
ההנאה שלי להיות איתך יחד, ורצון לשהות במחיצתך.
אני מאוד מקווה שתשכיל להבין זאת מוגבלותך
המילים נכתבות בכל הרצינות!!! תעשה לי טובה גדולה
שתתחמק ממני, אני פוטר אותך מראש מן הענין, ואל
תענה לי על המכתב הזה, כי הדברים שלך מלאים תמיד
בשעמום וחןסר ענין ואין בהם אף פעם אפילו ולא טיפת
דברי חכמה המעידים על המחשבה ורגש של שכל ותבונה.
ידעתי גם ידעתי ולתוגתי התברר לי שבלתי אפשר להיות
חברך האוהב באמת.
אינני רוצה לשמוע ממך יותר!!!
דב.
נ.ב.
אל תהיה המום אף אחד לא אמר לך לקרוא את המכתב הזה שורה אחר שורה, תמיד אמרתי
לך להתיעץ לפני כל דבר שאתה עושה, אז עכשיו ציית לגדולים ממך ותקרא את המכתב הזה שוב
פעם אבל הפעם בדילוג של שורה כל פעם....
))
,למה זה צריך להיות כ"כ כואב?!