פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 326)

יש רעיונות לתחפושות??? 

לגיל 12(רעיונות זורמים וקלילים) 

עדיף תחפושת שאפשר להכין בבית. 

אבל אפשר גם לקנות....

נ.ב: תחפושות של בנות!!!! 

היא כל כך שקטה

שמה מסכה על עצמה

חיוך מזויף

היי ביי כזה

לא יותר מידי

פעם היא הייתה רועשת כזאת

ומעניינת פתאום

היא כאילו סגרה איזה דלת

וכששאלת אותה מה קרה

היא הסתכלה עליך ובכתה

כאילו דרכת לה על איזו יבלת

מה קרה לה? מה?

למה היא לא מספרת לאף אחד

למה היא כל כך לבד 

הסודיות  שהיא מפזרת סביב עצמה

רק גורמת לריחוק 

בינה לבין החברה 

היא כל כך בודדה

את השמחה והקסם האישי 

היא כאילו איבדה

הלב עוד פועם

היא משדרת לכולם 

שקט רועם.

הן באות כי כואב לנו 

כי קשה לנו

כי קר לנו

כי אין אף אחד שיבין

הן באות לפעמים בלילה

מאוחר..

כשהרחובות ריקים

וכולם בתוך הבתים

ורק את מסתובבת

לבד ברחוב עם גינס קצר ומעיל

מחפשת מישהו שיבין

שיאמין 

והדבר היחיד שאת מוצאת

זה חושך עצוב 

הדמעות זולגות לך על הפנים

וכבר לא אכפת לך

יותר ממה שכולם יגידו

הדמעות באות כשאין יותר מה לעשות

כשאת חוזרת מהבית ספר

ומתברר לך 

שהבן אדם שאת הכי אוהבת בעולם

נפטר וכבר לא פה

הן באות כל כך מהר

הן באות כשכבר בא לך לוותר

הן באות כשמאשימים אותך במשהו שלא עשית

הן באות בלי לחשוב יותר מידי

ואת מנסה להגיד להם דיי

הן באות כשנמאס לך מהחיים

וכשאת כבר לא סומכת על אנשים

הן פשוט באות.

הדמעות.

בס"ד ובהשתדלותנו

תיכוניסטית? בחטיבה? עושה בייביסיטרים??
הצטרפי למיזם שיכול להציל משפחות!!

חופשת הקורונה זה אחלה הזדמנות להרוויח כסף מבייביסיטרים.... נכון.

אבל הי, רגע! תחשבי על זה.

מצד ההורים, לשלם *כל יום* על כמה שעות לבייביסיטר במשך *חודש ויותר* (מי יודע כמה זמן זה ימשך), חוץ מההוצאות הרגילות, ושלא לדבר על פסח שמתקרב- זה יוצא המווון כסף!!
וזה ההורים שלך, של החברות, זה השכנים הנחמדים בדלת ממול, המחלק סוכריות בבית כנסת או החברים מהקהילה...

- אז את שואלת, מה כבר אני יכולה לעשות?
אז זהו, שאת יכולה לעשות המון.
דווקא עכשיו במגיפה הזאת אין יותר חשוב מהאכפתיות והתמיכה שלנו אחד בשני.

כשכל החנויות מעלות את המחירים של האפשרות לחיות נורמלי, אנחנו מורידים את המחיר של... הבייביסיטר!
כן כן, זה אשכרה חשוב!
כי הדברים "הקטנים" האלה הם משמעותיים. ובשביל זה אנחנו כאן. הנוער שאכפת לו.

אז בייביסיטרית יקרה! הצטרפי למיזם הגדול והחשוב הזה🙏 זה אולי נשמע מצחיק ולא חשוב, אבל במצטבר זה יוצא עלות גבוהה. העניין הוא שרמת ההירתמות שלך תלויה בך!
אפשר לעשות בהתנדבות מלאה, להוריד בחצי מחיר או יותר או פחות. לך זה יוצא כמה שקלים, להם זה משמעותי על אמת.
עם ישראל זקוק לך!!

מצטרפת? נשמח לדעת! סמסי ל 0546500872.

תבורכי מפי עליון!

שתפו בכל דרך! זה ממש חשוב!

היי אני רוצה להכנס ושלחתי בקשה אבל לא מכניסים אותי מה אפשר לעשותת?

איזה כייף חופשששש , אשכרה חופש מפורים עד פסח, בעז"ה שעד אז תעלם הקורונה , אבל למה שיחזירו אותנו אם בכל מקרה היינו אמורים לצאת לחופש פסח עוד שבועיים. 

קיצר בואו שזה ממש כיף וזה אבל תכלאס מה כבר אפשר לעשות בחודש חופש שבקושי אפשר לצאת מהבית (מה לעשות אמא קצת פחדנית)? אם יש למשהו רעיונות וכו .... 

שהייה לכולנו בהצלחה שנזכור את החופשה הזאת בתור חופשת קורונה זכור לטוב

יש למישהו את הסרט אני מספר 4 באיכות טובה?

איך היה לכם? לי היה ממש מבאס

אילו היה העולם 

עם המון אנשים טובים

אילו היה העולם

מושלם בלי פגמים

אילו היה העולם

בלי שקרים

אילו היה העולם 

בלי מריבות וכעסים

הוא לא היה עולם

בס"ד

הי כולם, אני חדש באתר ולא ידעתי איפה לכתוב את זה, אז כניראה שאכתוב כאן.

כפי שהבנתם יש לי תסבוכת עם ההורים, וזה די קלישאי ונדוש וחופר כבר, אבל זה לא ככה.
הקשר שלי עם ההורים מדהים, אנחנו מדברים אחלה, אנחנו מבינים בהרוב אחד את השני, ואנחנו ממש בשיתוף, התייעצויות ואחלה קשר...
עד לאחרונה, מתחילת השנה התחלתי יותר לגבש דרך משלי, והעולם הדתי שלי ניראה אחרת, זה לא אומר שאני חילוני, אני שומר על התורה קלה כבחמורה, אבל זה מתנהל באופן שונה, אני לא אפרט איך כי זה לא להודעה, זה מסובך.
אבל בגלל שזה באמת ממש מסובך והרבה אנשים באמת לא מבינים את הדרך הזאת כי היא כל כך מבט שונה על המציאות, גם ההורים שלי לא מבינים אותה, וכבר לא נעים לי לאחרונה לדבר איתם.
עד כה זה לא הפריע לי, הייתי בשנת שירות וההורים היו רואים אותי בשבתות, כך שהנושא לא היה צריך להיפתח, ערכים לא התנגשו, אבל עכשיו הייתי צריך לעזוב את השנת שירות (סיפור מכוער וביש מזל שקרה), ואני בבית, וכל הזמן ההורים שלי מגיבים לי על דברים שלא ניראים להם נכונים, אמירות, מעשים, כל מיני...
ואני אוהב אותם והם אותי ואחלה קשר והכל, ואני מנסה לדבר איתם, וכבר דיברתי איתם המון פעמים שזה מפריע לי, והם אמרו שאין להם כוונה לשפוט אותי, אבל הם לא שמים לב וזה פשוט קורה, זה ההרגל שלהם, ואין להם ממש שליטה עליו.

ואני לא יודע כבר מה לעשות, כאילו זה גורם לי לרצות לצאת מהבית ופשוט ללכת... (מה שבכללי יקרה עוד חצי שנה כי אני מתגייס), אבל עד אז אני לא יכול שזה ככה.
וגם אני לא רוצה שכל החיים אני אדע שההורים שלי ואני בכיוונים שונים ובגלל זה תמיד יהיה איזה הפרדה בינינו...
ואני די מבולבל עכשיו.
מה שגם אני לבד בבית וזה מוציא אותי מדעתי, כולם או בישיבות או בשנת שירות מכינות, שירות לאומי, כל מי שאני מכיר... אני סוג של מתחרפן מכל כיוון...

https://rotter.net/forum/scoops1/610591.shtml?utm_source=rotter.net&utm_medium=mivzakside#66

side#66

מישו יגלה שהוא המצורע הראשון אחרי איזה 2500 שנה

ויכנס להסגר.

.....

זה נורא,

אבל נראלי שאני אשמח אם זה יקרה