מה המתכון שלך להיות שמח?.me.
אני מחפש משהו קצת יותר רציני.me.
אני אבין אם אתה בכלל לא מכיר את המקום הזה בנפש שלך.
זה היה רציניימ''ל
כלומר הדגמה, אז למעשה זה היה רציני ולא רציני בו זמנית.
התשובה במילים היא: להשתחרר ולקחת דברים בקלילות, ואם אפשר גם בהומור.
(יש כמה סוגים ורבדים של שמחה, ולכל אחד מתכון שונה.
אבל התייחסתי לרובד הזה של מעבר מעצבות/דכדוך לשמחה בסיסית)
תודה לך!.me.
גם אם זה דורש רצינות אבל זה קשה?
כמובן שלאימ''ל
הרצינות בפרקטיקה לאו דווקא תלויה בשאלה עד כמה קשה אתה לוקח את המצב, לפעמים אפילו להפך - כשאתה לוקח קשה מדי אתה עלול להיכנס לשיתוק.
אני מדבר על המישור הנפשי - לקחת בקלות ולא בקושי גם אם הנושא רציני ומחייב התייחסות רצינית במישור הפרקטי, וכן - גם הכנסת הקושי המסוים לפרופורציה נכונה.
[מצד שני חשוב גם לתת ביטוי לקושי - לא להתעלם ממנו ולהדחיק אותו כדי לשמוח, זה לא נכון וזה גם לא באמת עובד. ולהפך - דווקא כשנותנים לו את המקום אז אפשר לשחרר ולעבור הלאה, במקום לפחד לשחרר אותו ואז הוא נשאר תמיד ברקע או שלא ברקע...]
לפעמים כשאנחנו בתוך קושי מסוים (או כמה...) אנחנו מרגישים כאילו אם זה המצב אז כלום לא שווה לנו או שווה פחות, זה משפיע על כל האווירה הנפשית שלנו - גם מעבר לתחום ולמיקום של הקושי הספציפי עצמו. אבל לרוב התחושה הזו היא מעין פריקת תסכול של הנפש ולא תחושה פנימית ואמיתית.
אז מה שצריך לעשות זה לבודד ולהתייחס לנקודות הקושי בפני עצמן, להכניס אותן לפרופורציה, לקחת בקלילות ולראות איך מתמודדים איתן, ולא להסתכל עליהן כדבר מרכזי שמשליך על הכלל. כאן הבחירה.
יישר כח. הרחבת דעתי!.me.
קראתי שוב.me.
כאשר משהו לא קורה כמו שציפיתי?
האם עדיין אני בוחר?
אדם שכועס כל מיני גהינום שולטים בו.
מה קורה שם?
איך בוחרים?
יש מתכון?
בלי דאגות. לחיות את הרגע.לחייך. לחשוב בצורה יצירתיתחסדי הים
לא יודע. גם אני צריך להתחזק בזה.
תודה לך!.me.
או שמא מתכון לשכחת העצב?
הבדל גדול בין לא להיות עצוב ולא לשקוע ברע לבית להיות שמח.. האם קלעתי לכוונתך?
להנות מהדברים הקטניםיואב גל
הדברים הקטנים הם שמשמחים אותי
לדוגמא: לשבת על כסא בשמש עם מיץ תפוזים סחוט קר משקפי שמש ולנשום תאוויר.
הדברים הקטנים?.me.
כי הם נראים יום יומייםיואב גל
והדברים היום יומיים מבחינתם לא רלוונטים, למרות ש99 אחוז מהזמן שלנו הוא משו יום יומי.
עוד יותר בלבלת אותי..me.
הם אלו שנראים קטנים ואנחנו לוקחים כמובנים מאליהםיואב גל
מי אנחנו?.me.
תוכל לנסח את דבריך מנקודת המבט שלך?
וואו,י.ש זה אני!
להשתדל לראות את הנקודה המאירה שבכל דבר, להתמלא בסיפוק בעקבות כך
ולהמשיך להיות מאושרת.
נקודה היא קטנה, אז אל תחפשו כדורי אש, הקטנות האלה יכולים לשנות מצב רוח ברגע!
וזו בחירה שלנו, בעיקר.
תודה!.me.
למה היא קטנה?
...י.ש זה אני!
לקבל דוגמא? בשמחה.
אפילו הדבר הכי זניח כמו- הספקתי בשניה את האוטובוס...
נהניתי באיזו סיטואציה לא שגרתית
למה היא קטנה? כי אין לה כ"כ משמעות והיא לא תופסת הרבה מקום ביום שלנו, היא משהו שקורה על הדרך ויכולתי לא להתייחס אליה בככל ואני בחרתי להתייחס אליה ולשמוח!
דוגמאות הפוכות לנקודות גדולות- חתונה/ כל שמחה משפחתית אחרת, יום הולדת, הולדת ילד/ אח/ אחיין וכו' שאלו דברים שמחוץ לשגרה הרגילה...
אני מבין מה אתה אומר.me.
אבל עדיין קשה לי עם ההגדרות.
בד"כ אני משתדל לרדת לעומקם של הדברים ולראות את הדברים בצורה הכי פשוטה.
אקשה עליך מה שעולה לי בקוראי את דבריך.
1. "משהו שקורה על הדרך" - כאשר דברת על האוטובוס. "דברים שמחוץ לשגרה הרגילה" כאשר דברת על חתונה וכו'.
האם חתונה היא לא חלק משגרה (כלומר, לא שלך, של מישהו אחר) השגרה הזאת לא צפויה מראש כמו שלפספס את האוטובוס זה משהו שלא צפוי מראש.
אם ככה, שגרה לא חייבת להיות משהו צפוי, קורה שמפספים אוטובוס וזה חלק מבחיים בדיוק כמו למצוא את עצמך הולך לחתונה או בר מצוה.
ולכן, מה שמשפיע על הדבר אם הוא קטן או גדול זה "אני בחרתי לתת לזה משמעות ולשמוח" - ויכול להיות בדיוק באותה מידה חתונה שאני לא מייחס לה משמעות לעומת להספיק את האוטובוס.
האם הובנתי?
אשמח לשמוע את תגובתך!
הובנת בהחלט,י.ש זה אני!
קודם כל- אני בת
אההממ.. אתה צודק כי הדוגמאות שלי קצת בלבלו, זה לגטימי לגביי יותר מאשר לכל אחד אחר, כי אני בשגרה שלי מפספסת אוטובוסים, כי אני חיה באוטובוסים, אז זה קורה לי די הרבה...
חתונה זה בכל זאת לא משהו שקורה יומיום, של משהו קרוב אני מתכוונת...
בכללי הבנת מה הכוונה שלי?
למצוא נקודות אור בחיים ולהפיק מהם תועלת הרבה יותר גדולה ממה שהם באמת, "לשעות סיפור" מהן.
כמו שאנחנו אלופים בלעשות סיפור כשכואב לנו, וכו'... (אולי לא כולם אבל אני מתכוונת לאלה שכן.)
תודה על הפירוט.me.
למצוא נקודות אור.
לתת משמעות לדברים הקטנים.
תסלחי לי, אבל קל לדבר.
איזה משמעות יש לאדם שהרגע חתך אותי בכביש?
או מישהו קרוב שאמר משהו לא במקום?
זו בדיוק עבודה,י.ש זה אני!
ולא אומרת שהיא קלה בכלל.
צריך לנסות פעם ופעמיים, עד שזה יהפוך לחלק ממנו, לשמוח מדברים קטנים זה הישג גדול למי ששמחה לא באה לו ברגע.
אני מבין שזאת העבודה.me.
כי לאמר דברים שאני לא מאמין בהם זה קצת מוזר. או לפחות לא מרגיש אותם זה נשמע צביעות.
איך מעניקים אור לקושי?
מסתכלים על הכל במבט שונהי.ש זה אני!
זה נשמע פנטזיה, חייבת לומר שגם לי בהתחלה,
אבל תכלס- לכל דבר שקורה יש לנו את הבחירה איך להסתכל על זה.
שוב- זה קשה! אבל פעם-פעמיים שוברים תראש ואח"כ זה בטבעי...
עין הבדולחאביטולי
כל אירוע בחיינו הוא נייטראלי. לכל אירוע קשה ורגשי ככל שיהיה, אנשים שונים יגיבו אחרת.
ברגע שאתה רואה את קשיי החיים כנסיונות בעלי משמעות שנועדו לתיקון המידות ממילא אפשרי, לא קל אל אפשרי, לשמוח בהם. לשם כך אנו כאן. מעבר לכך, התבודדות חשובה מאוד כל יום כדי לעכל את מה דעבר עלינו ו"לצאת מהסרט" שמוקרן לנו. יש משפט שהולך איתי לאחרונה: צדיק מלשון מצדיק את כל מאורעות חייו. ממילא שכלנו מצומצם מכדי לראות שהכל טוב גמור אך בכוחנו להתפלל ולבקש מהבורא שייתן לנו הבנה, השגה בדבר וימחל לנו על החשיבה השלילית שלנו כאילו אנו יודעים יותר טוב ממנו מה כדאי היה שיקרה.
לעשות דברים שכיף לעשות (וזה נורא קשה לעשות את זה כל הזמן)חופשיה לנפשי
ובקיצור-הכל אצלי נורא נקודתי
קודם כלהפי
עין טובה.. לנסות לא להתבאס מדברים..
לסמוך על ה' שהוא שומר
למצוא תחביב
לקבל את עצמך ולהעריך
לדעת מה אתה שווה
ולתת לעצמך זמן להנות מדברים
זה יכול להיות שירים, ניגון, אפייה, לרקוד, להסתכל עם הנוף, לצאת עם חבר.
וכל פעם שאתה עושה את כל אלה תנסה להרגיש טוב לי,?
חיבוריםחיות צבעונית
תודה.me.
כמה קמח ומים צריך לשים?
2 כוסות קמח כוסמיןחיות צבעונית
אממ חיבורים בעיניי, מיזוג מדוייק בין הוויה לנגיעה בעצם. הרגע הזה כשמשהו חי נקשר במשהו חי אחר.
אין מתכון, איך אפשר שלא?זריחה
יש כ'כ הרבה דברים שמחים , דברים טובים שאפשר לשמוח מהם
יש הרבה יותא טוב מכל דבר אחר
אני יודעת שזה הדבר הכי מטומטם להגיד
אבל מי יודע?
אולי אני באמת מטומטמת
עדיף להיות משוגע שמח מנורמלי עצוב
אני חושבת שבשביל להיות שמח זה די מתבקש להיות קצת משוגע, אז עוף על זה
תודה.me.
משהו מסובך קורה לי?
במקום להתמודד איתו אני מכריז על עצמי 'משוגע' ובמקום להיות עצוב - אני משוגע שמח. ולא צריך לקחת אחריות.
לא כ'כ נכוןזריחה
לא להסיר אחריות לגמרי
אבל כן קצת
קצת יותר להשתחרר, הרעיון של להיות משוגע זה לא לחשוב על איך מסתכלים עלייך,
מי החליט מה זה משוגע? משוגע זה ההפך מנורמלי, אם כל העולם עצובים ואתה שמח זה נקרא להיות משוגע, אתה מבין? זה מושג מאד אינדוודואלי
לא חייב להיות במובן של מסיר אחריות לגמרי, אוף זה מסובכך להסביר את זה
מקווה שהבנת
הבנתי דבר אחד.me.
אני צודק?
לאזריחה
אני פשוט בוחרת להיות שמחה
לא להתמודד לא עושה אותי שמחה
ומצד שני לא להתייחס מה אחרים חושבים.me.
כן, רוב הדברים שמקובל בסביבה זה מה שמצופה ממך לעשות. ולא לעמוד בהם זו בריחה.
נכון. זה לא שחור ולבן. ויש דברים שהחברה לא הופכת למותר. אך רוב הדברים הם תקינים.
סבבה, שיהיה..זריחה
העיקר לקחת הכל (כמעט) בקלות
לקחת אחריות, לא לטבוע באשמה.אביטולי
יש גם הרבה דברים שההפךחופשיה לנפשי
התחברתי מאדמתמודדת (?)
אני הגרדתי אתזה מרגש מת
בלי אנרגיה ועם חוסר מעש
כלום לא משמח וכלום לא מעציב
נראה לי שצריךריבוזום
תחושת משמעות - שמייצרת שמחה, ודאגה לצרכים בסיסיים - שחסרונם מעכב שמחה.
אתנ כנראה צודק.me.
למה?ריבוזום
משמעות: לעשות משהו בחיים: ללמוד תורה, לקיים מצוות, חסד, לגדל משפחה, לעבוד במקצוע שתורם לעולם.
דאגה לצרכים בסיסיים: לאכול טוב, לישון טוב, לדאוג להיגיינה, טמפרטורה נאותה, קצת חברה...
כי עכשיו דברת על האיך.me.
קראתי מהרב הרוש פעםביסקוטי
שמה שעוזר לשמחה זה להודות,
על כל דבר להגיד תודה.
יש בזה משהו מאוד עמוק,
אף אחד לא חייב לך כלום וברגע שאתה מעריך אז אתה לומד להיות שמח כמעט בכל דבר.
תודה!.me.
שרשור מעניין ומלא תובנותסימנס מהוא
אתה רומז?.me.
לקבל פרופורציות על החייםשובאל
זה מדכא נורא. אולי אפילו מוחק.me.
^^^חופשיה לנפשי
ועושה אנטי
אני אדייקשובאל
מעניין..me.
אתה יכול לחלק בין הסיבות?
לא חילוק מורכב מדי...שובאל
תחושת בטחוןיהיה בסדר....
ספקות וחוסר שליטה מטרידים את שלוותי.
מה זה אומר?.me.
סליחה שלא עניתי לךיהיה בסדר....
וזה לא "המתכון"
זה רק רכיב ממנו, בין יתר הרכיבים שהוסיפו השאר.
כשיש אצלי דברים מהותיים ללא תשובה וללא הרגשה סופית וברורה זה גורם לי לחשוב ולדאוג בזה יותר ויותר,
והרבה פעמים זה לוקח לי מהשמחה.
תלוי עד כמה מר לישחקנית
אז איזה שיר ושוקולד טוב יעשו את העבודה
ואם ממש ממש מר
אז עבודה פנימית עמוקה תעזור
להיות מודע למשהו טוב שנעשהחדש ימינו
לדוג' אם חבר עבר טסט, אני אשמח. אשמח יותר אם אני אעבור טסט וכדו'.
אפשר לפתח ולומרחדש ימינו
שאלה טובה. יותר מציף לי את השאלה מאשר התשובהאורות הכתובה
ויכולתי לבחור, באמת. האם להכנס לשמחה, או לשחרר ולתת לעצמי להיות מבואס
ומכיוון שהייתי כה בן חורין בין שתי האופציות, כדרכם בקודש של בני דור ה-Z- פשוט לא ידעתי מה לעשות
עוד תוהה לעצמי מה והיכן האיזון
זה משהו שעושים באימון.me.
מתוך חירות מוחלטת בבחירה. לנתב בעזרת השכל את הכוחות.
המנתב הוא העמדה הראשית שהאדם בוחר באיזה עמדה הוא נמצא ומתוכה הוא בוחר בכל פער שמזדמן לות
לרגע שכחתידעתן מתחיל
לזכור שיש א-לוהים ויד מכוונת בעולם, וממילא באמת הכל טוב וכך ימשיך להיות, תמיד.
תודה על העזרה לתזכורת.
מבינים שהבחירה היא ברמת התודעהאביטולי
לא לזאת הייתה כוונתידעתן מתחיל
היי.גיטרה אדומה
לא יודעת אם מתכון אבל לי הוא עוזר מאוד..
המ,להעמיק בידיעה שהשם יתברך הוא תכלית הטוב.כולו טוב ולכן לא יכול לרדת שום דבר רע מלמעלה.
וזה אימון...והוא עובד מעולה.
פרק כ"ו בתניא,וי"א,מדברים על מעלת השמחה ואיך מגיעים לשמחה אמיתית.
בהצלחה לכולנו!
תודה.me.
כתוב מפורש בתורה "בורא רע".
מה זה אומר?
יצר הרע שה שלח לעולם הוא רע. הוא לא פנטזיה.מוות הוא לא דבר טוב. לשון הרב זה לא דבר טוב. ג"ע זה לא דבר טוב.
זה לעומת זה ברא אלוקים וג קליפות טומאות מתלבשות באדם להחיות אותו.
יש רע!
וואלה,קטונתי מלהגיב על זה..גיטרה אדומה
לא רוצה להטעות.
אבל שאלה מעניינת.
מה שאני מבין.me.
העולם הזה הוא אחרי צמצומים והשתשלות.
ולרע יש איפה להיאחז.
הקבה הוא טוב גמור וכן הנשמה.
אבל בעולם הזה יש רע.
לחזור להווה בישוב הדעתסוג'וק
עברתי קצת על התגובותאביול
אבל אין כזה. לכל אחד יש דברים צ אחרים שמשמחים אותו...
מחילה אבל אין לי יכולת להרחיב
תודה.me.
מה עושה אותך עצובאברהמאברהמי
ואז לעשות סור מרע ועשה טוב
אינני עצוב. תודה!.me.
מה שאתה אומר הוא תמצית האימון.
לזהות איך אתה פועל. לסור מהרע, ולבחור דרכי פעולה חדשות.
במקום להתבוסס בדברים השליליים ולטחון אותם, לטחון את האירועיםפלאפל
המשמחים!
יש לנו נטיה להתבוסס במחשבות על אירועים שליליים שקרו,
אבל אפשר במקום זה להתעסק ולחפור במחשבה על האירועים המשמחים שקרו לנו,
(מה קרה שם בדיוק, מי גרם לטוב הזה, מה זה אומר עליו ועלי, מה זה עשה לי, איך אני אמשיך את הטוב הזה...)
כי רוב האירועים הדברים שקורים לנו הם לא שליליים, אבל המעט השלילי מקבל נפח וצובע לנו את היום בשחור.
זו עבודה וזה לא מה שבא לנו באופן אוטומטי, אבל המאמץ כדאי.
טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגידי"מ
וזה משמח אותך?.me.
יש אנשים שלהטריל זה משמח אותםרב שמואל
או, לפחות, זה הדבר היחיד שיוצר אצלם עניין
וואלה הפעם זו לא הטרלהדי"מ
כתבתי את זה רק לרב שמואל
מעניין שבחרת להגיב להודעה הזאת שלו ולא לראשידי"מ
ההודעה הזאת הייתה למטהרב שמואל
לא הבנתי אותך..me.
יש אנשיםרב שמואלאחרונה
שלא מארגנים את עצמם כ"אדם עם הגדרה עצמית ועם דרך חיים מסודרת"
אנשים כאלה, לצערנו הם מוצאים עניין יותר בלבנות חיים לא מסודרים ולא מאורגנים, פשוט לפי המזדמן. בדרך הטבע, מי שעושה את זה, נכנס למצבים לא נעימים ולא פשוטים מול אנשים אחרים. כשזה קורה בעולם שבחוץ, לא באינטרנט, אז זה קורה בדרכים של מעשים אסורים או מוזרים. כשזה קורה באינטרנט - שוב - זה קורה בצורה אסורה או מוזרה. כשמישהו פועל באינטרנט בצורה כזאת - אומרים שהוא מטריל. ככל שההתנהגות הזאת נהיית יותר שיטתית - כך ההטרלה הופכת להיות יותר מוקד של עניין בחיי תרבות הפנאי של המטריל, ומשהו שהמטריל מחשיב לדבר כביכול חשוב בחייו. לכן טרולים ממש נהנים ממעשיהם, והם מוצאים מזה הנאה רבה, וזה בשבילם שמחה גדולה.
ברירת המחדל היא שמחהדי"מ
אם זה מונע דיכאון זה עוזר לשמוח
תגדיר שמחה.הקולה טובה
ולכל אחד יש הרבה גורמים.
תגדירי את.me.
מהי שמחה בשבילך ואיך את מגיעה אליה.
אני לא שואל בשביל עצמי.
עייני:
בעקבות השרשור על השמחה - צעירים מעל עשרים
מי שמבואס מהחגיגות שאי אפשר לקיים כרגיל - תתעודדוהסטורי
מול חזבאללה המלחמה לא הסתיימהconet
המטרה הסופית היא הסכם שלום עם לבנון
וזה יקרה רק כשחזבאללה כבר לא יתקיים בכלל
גם ממשלת לבנון נלחמת בארגון הזה
אבל היא לא ממש מצליחה לעשות עם זה כלום
בגלל זה ישראל וארצות הברית עושים בשבילה את העבודה וקודם כל מרצצים את ראש הנחש באיראן
ברגע שאיראן המממנת העיקרית של חזבאללה תשתנה יעברו לחסל אותם אישית בלבנון
ולדעתי בגלל זה ישראל לא הבליגה על שני טילים ונכנסה ישירות להתקפה משמעותית גם שם
..ערכתיהסטורי
חבל, שושעתיאריק מהדרום
אם זה משעשע אז אחזור: פורים דווקא אוהב אותךהסטורי
באמת?צע
וולקאם טו דה קלאבחסום לשעבר
אתה?! נציג היהדות המקורית הנאמנה?!?!?!הסטורי
אני כבר מזמן כופרחסום לשעבר
השנה פורים ממש כיףנקדימון
קריאת מגילה הייתה ממש מהירה, גם אתמול וגם היום, ובקושי רעש בהמן.
לא ראיתי כמעט אף אחד מחופש, בטח לא בתלבושת מלאה.
וכמעט אף אחד לא בא לתת משלוח מנות.
תענוג.
אוייש זה נשמע כל כך רע כשאתה מתאר את זה ככהחסום לשעבר
למה? סוף סוף נוח לי בפוריםנקדימון
אנחנו דווקא מצפים להמון משלוחי מנותנחלת
וקריאת מגילה מרגשת. נוגעת. אוטנתית כמו אני לא יודעת מה;
כל מה שקורה, ודווקא סמוך לפורים שזה כמעט שחזור המגילה....זה הכיף!
חוץ מהאסונות, ולוואי שיהיו האחרונים ושתהיה תחיית המתים בקרוב ממש!
(חייבת לצחצח את הבית מהמסד עד הטפחות, כי אמא שלי ע"ה היתה נקייה...פחד!)
חחח חמודהאני:)))))אחרונה
נושא אישי - מוזמנים לקרואאנונימי QW
היי, אני רווק בן 22 שמרגיש משיכה לגברים אבל לא חושב שרואה את עצמי חי עם גבר.
הייתי שמח לדבר עם מישהו שחווה מצב דומה, או אולי עם כל אחד שיכולות להיות לו עצות טובות איך לבנות חיים מאושרים.
זהירות רבה לך ולכל האחרים משיח בפרטיהסטורי
בהצלחה חבר!שלג דאשתקד
החיים מאוד דינמיים, יש אנשים עם משיכה לגבאים בכל מיני רמות ונסיבות ולפעמים זה זמני או תלוי קונטקסט (נניח,שאתה נמצא במקום שיש בו רק גברים, או מאיזושהי סיבה אתה מנסה להימנע מסיטואציות עם המין השני). ליאת יקיר טוענת שכולנו בי-סקסואליים במהות שלנו, כי אין באמת סיבה שגבר יימשך בהכרח לאישה ולהיפך (אולי תקרא ותשמע קצת תכנים שלה, היא נורא מעניינת הן מבחינת הידע והן מבחינת ניסיון החיים שלה).
אז דבר ראשון, תעשה בירור עם עצמך, איפה זה התחיל ומה הגבולות של זה מבחינת זמן-מקום-תרבות, ואז תחפש אדם אמיתי שניתן יהיה לדבר איתו. כמובן, תמיד טוב אדם ניטרלי, שלא ימשוך אותך לשום צד, כי יש לא מעט מטפלים שמתמחים בלהוביל אותך למקום שבו הם מאמינים.
בנוסף, מציע לך בחום, לא לתייג את עצמך כהומו-סקסואל, עד שזה לא יהיה ברור לך לחלוטין. אני מכיר אישית אנשים ש"התחרטו" או שהלכו רחוק מדי ואחר כך העדיפו פשרה מסוימת. אז לא כדאי לרוץ מהר מדי.
המון הצלחה חבר אהוב!!
משיכה לגבאים 🤣🤣🤣פשוט אני..אחרונה
מחלוקת בין מרדכי למורדוכינקדימון
כידוע יש נוסחים בהם האות דל"ת מנוקדת בשווא נע ויש נוסחים בהם זה חטף קמץ שעושה צליל כמו קמץ קטן כלומר דומה לחולם.
והנה השנה, אחרי שהאוזן התרגלה לשמוע קצת יותר פרסית בימים האחרונים בעקבות סרטוני החגיגות של האיראנים, השתכנעתי שהשם המקורי אכן צריך להיות מורודוכי (בצליל) ולא מרדכי. כך זה באמת נשמע אותנטי (תדמיינו את יוסיאן אומר את השם הזה).
יחד עם זאת, אנחנו מדברים בלשון עברית שבה הצלילים האלה ממש לא נוחים לפה הישראלי, ולכן כמו שאיזתהר הפך לאסתר כך גם מורדוכי הפך לאסתר, ובהחלט אמשיך לומר מרדכי. ועדיין, זה היה נחמד פתאום לשים לב לצליל הפרסי של מורדוכי.
זהו. סתם רציתי לשתף.
שנזכה לראות במילוי שלם של "זרש: החילות ליפול לפניו? נפול תיפול לפניו".
פורים שמח!
תודה רבה.נחלת
יישר כח! פורים שמחנוגע, לא נוגע
פורים שמח אוהב אותך נקדימון!❤️קעלעברימבאר
אגב יש הבדל בין השמות בפרסית להגיה העברית בתנךקעלעברימבאראחרונה
לאחשוורוש קראו חשיירשא בפרסית.
לכורש, כורוש במלרע בפרסית kurush.
לדרייווש, לזכרוני דריוש במלרע daryush.
ואגב מרדכי זה שם שמגיע מאכדית לא מפרסית.
פורים שמח אוהב אותך נקדימון❤️!
8:20 בבוקר. אזעקה.משה
היי לא אמרתי שושן פורים באיזה שנה 
קעלעברימבאר
עוד כמה שבועות. לא שבועות הזה, לא שבועות הבא, שבועות עוד שנתיים
האם כורש היה הבן של אסתר? לא מצאנו סימוכין בגוגולנחלת
וכי גוגל מהווה סמכות בענייני תורה?אני:)))))
לא, מה פתאוםהסטורי
לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.
אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.
לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.
אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.
יש האומרים שארתחששסתא , שנתן רשיון לעזראקעלעברימבאר
זה מה שכתבתיהסטורי
לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.
רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.
יש על זה הרבה מה לכתוב , אך אין המקום להאריך.קעלעברימבאר
רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.
וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)
עכשיו אתה נותן הסבר לדרש שציינתיהסטורי
כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.
(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)
ה166 שנה האלו לא נכללות בספירת מניין שנות העולם,כיקעלעברימבאר
העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.
אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".
לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.
אשמורה היא שליש מלילה.
שליש מ500 זה 166.
כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.
הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות
תירוץ דרשני מענייןהסטורי
אין הסבר פשוט לפער האדיר.קעלעברימבאר
יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.
לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.
מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.
בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.
ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166
ערבבת כמה דבריםהסטורי
א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:
הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה
ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.
ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.
אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.
אז:קעלעברימבאר
א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים. לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו 170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה. גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.
כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד. שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו. כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.
ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו). אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו. בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון
נו, אמרתי כבר בהתחלה שיש לך דרוש נחמד...הסטורי
יש לך תירוץ אחר למה אנחנו סופרים שאנו בשנת 5786קעלעברימבאר
ולא בשנת 5786+166?
היו שתי ספירות שניםאיתן גיל
אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה.
לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.
כן אבל אנחנו סופרים שנה של או 12קעלעברימבאר
חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.
ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית
קראת מה שכתבתי?!הסטורי
ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.
אנחנו מונים כי זאת המסורת.
שמע אתה רב גדול ששימש תלמידי חכמים. ואניקעלעברימבאר
איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎
המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
האמת, את הסוגיא הזאת למדתי פעם ראשונה ממו"רהסטורי
פורים שמח
חבל שאף פעם לא יצא לי לשמוע עליוקעלעברימבאר
אשריך שיש לנו תלמיד חכם גדול כמוך בפרומים לשמועקעלעברימבאר
מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא
היו שלושה דריושיםאיתן גיל
דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.
דריוש השני שנקרא גם "הממזר"
דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול
דריווש הראשון מוזכר בדניאלהסטוריאחרונה
לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.
איך יודעים שהתמונה אינה אמיתית?פ.א.
לא בטוח שהיא לא אמיתיתנקדימון
אבל אם צריך לחפש חשדות:
1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון
2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)
3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.
עוד כמה ניסיונות של אחרים -ואם לא תהיה תשובה נכונהפ.א.
זווית הצל אפילו בשיא הקיץ לא מתאימה לקו רוחב של סןקעלעברימבאר
לפי הצל אז השמש בדרום למעלה בחצות היום, והםקעלעברימבאר
בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.
מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅
אלמנטרי, ווטסון
לא ניתן לטעון רכב חשמלי ממקור חיצוני במהלך נסיעה!פ.א.
מי אמר שזה מטעין?נקדימון
אולי זה סתם בשביל הקטע.
סתם בתור קוריוז זה יכול להיותפ.א.
נו, אבל אז זה לא ראיה לכך שזה לא תמונה אמיתיתנקדימון
נראה שהצבע של הכבל משתנהפתית שלג
וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב
טעיתיארץ השוקולד
היא לאיוני לוייאחרונה
רואים לפי המראה של הרכב
אפרופו הדיון על להשתכרפצל"פ
שמעתי עכשיו שיעור של ר' דוד אמיתי
שהביא את הרמ"א ב"מחיר יין" (פרק ט) ממש מעניין
"ונראה שזהו כוונתם באמרם חייב אדם לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי...
ועוד נראה לי בדרך הפשט כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח ואי אפשר שלא ישתה
*על כן ישתה הרבה מאד שיגיע לשכרותו של לוט*
שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות כי באונס הוא, אבל אם לא ישתה כל כך הרבה, ויעבור עבירות חייב כאלו לא שתה כלל כאמרם שכור שהרג נהרג אם לא שהגיע לשכרותו של לוט ולזה ישתה הרבה עד שלא ידע בין עונש לשכר המגיע לצדיק ולרשע כמו שאירע להמן ומרדכי ומעתה אינו מזיק כלל. ואז אף אם יחטא לא יענש, ומשום זו מייתא בגמרא עובדא דרבא ורבי זירא עבדי סעודת פורים בהדי הדדי קם רבא ושחטיה לרבי זירא כו' ובזה גילו טעם שחייב להשתכר כל כך כדי שלא יענש על מעשים כאלו והוא מבואר"
זה ממש מעניין ביחס למה שהרמ"א כותב על השולחן ערוך
"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע דבין ארור המן לברוך מרדכי:
הגה: ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) הויישן, ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל). ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים."
אגב מחיר ייןארץ השוקולד
ראוי לציין שהרמ"א כתב את הספר כי הוא לא יכל לקיים באותה שנה לחגוג פורים כראוי אז הוא עסק במגילה ובדרשות בנושא במקום.
כך הוא כותב בהקדמתו שם (אות ו)