פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 388)

פסיפס זה אתר לאמנות יהודית של ערוץ 7 בגדול. יש כמה מפגשים בשנה עם כל מיני סדנאות וכו'.

אני לא מבין אותך באמת אבל אני יכול לדמיין לעצמי את אותו מצב [חס וחלילה]

והמחשבות שלך לגמרי נורמאליות והגיונית אני לא יודע כול כך איך לעזור אבל אני מאחל לך המון בהצלחה 

ושמה שיקרה שהיה הכי טוב בשבילכם

אני אוהבת את זה שאתה כנה ואמיתי

דבר ראשון גם אני חדשה

אני לא יכולה כ"כ להבין אותך בעניין הזה אבל לצערי עם האובדן אני יכולה ממש להבין אותך...

ההרגשה שלך היא הכי טבעית ונורמלית, תהיי חזקה

אשתדל.

טוב.. אז נעים להכיר, אני החתיך של הפורום

סתםסתם

 

לשאלתך:

 

אני לא חוויתי אבדן, אבל אני מנסה להזדהות עם התחושות וזה מה שעולה לי לראש:

 

אני מבין, בערך. וזה די לגיטימי. כי אפשר למצוא תחליף. אי אפשר.

אבל,

את צריכה להבין שאת לא היחידה במשוואה. תחשבי על אמא שלך - שבעלה שהיא בחרה להתחתן איתו שהיא ככ אהבה אותו נפטר. ואני בטוח (לא חושב. בטוח.) שהיא מרגישה את האבדן יותר מכם.

הגמרא אומרת "אין איש מת אלא לאשתו". היא הכי מרגישה בעצב.

לכן, עכשיו, היא התגברה. בנתה את עצמה ומנסה להמשיך את החיים.

נכון זה פסיכי. זה קשה.

אבל היא רוצה להתחתן!!!

ותביני שהיא גם מפרנסת, מוציאה את הילדים מפה לשם, משם לפה. משלת מגהצת ומתישהו גם צריכה להיות עם הילדים כי היא אמא (וכמו שאת כתבת, אפילו אמא מדהימה)

זה קשה. היא לא סופרמן.

עוד אדם זה עוד עזרה. זה עוד הכנסה. זה עוד בוגר שעוזר ומבין.

 

ברור לי שאת תוכלי להתחבר אליו, אוקי.

הוא מבין את זה שזה קשה. ברור שהוא מבין. הוא ינסה להיות הכי נחמד, וברור לי גם שהוא יאהב אתכם

 

זה קשה,

אני מבין.

אבל תביני שיש אילוצים.

חוץ מזה שאני בטוח שגם אתם תאהבי אותו. אני בטוח.

 

יהיה בסדר.

ברור שיהיה בסדר.

אתם תהיו מאושרים. איך שה' יגלגל את זה.

 

שיהיה בהצלחה

ורוצה בטובתך. זה קשה להבין אתזה.והשכל שלנו כבני אדם נורא מוגבל בכדי להבין משהו אין סופי אבל תדעי בוודאות שד'אוהב אותך

תודה רבה לך, באמת.

 

ו...אני מאמינה לך שאתה הכי חתיך בפורום... 

בטוח היופי שלך הוא יופי שנובע מפנימיות טהורה...!!!

צדיק.

 

 

אל תלךךך אתה מחזק פה אנשים

ממש כל הכבוד על השיתוף.
בתכלס, הכי חשוב זה לא להשאיר דברים ככה בלב, הוא לא המחסן של כל המחשבות שלא בא לנו לחשוב.

תשמעי,ההורים שלי גרושים, ואני הרבה פעמים מתמודדת עם המחשבות האלה- לשני ההורים שלי יש כבר בני זוג חדשים, ככה שדי בבת אחת נכנסו לי למשפחה (ליתר דיוק, לבית....) לא מעט אנשים.
וזה לא שממש לא שאלו אותי, אבל כאילו מה אני אגיד "לא, אני רוצה שתישארו לבד לנצח"?....


אז קודם כל, תדעי- זה נורמלי לגמרי.
ובעזרת השם- אני מקווה שבעלה של אמא שלך יהיה נחמד ויתחשב בך ויאהב אותך המון. יש הרבה כאלה.

ובכל מקרה- זה מה שאני יכולה להציע לך:
א. תמיד לשתף! פה או בבית הספר.... או אפילו את אמא שלך או אחים שלך.
תתפלאי כמה תמיכה עוזרת...
אני ממש מציעה לדבר על זה עם אמא שלך.
ב. להחליט שאת עושה מה שאת יכולה כדי לשמור שיהיה שלום בבית, ולשמח את אמא שלך-
נגיד, אני באיזשהו שלב, אחרי שדי התעצבנתי, הגעתי למסקנה שאני מוכנה להירגע, אפילו להתפשר מדי פעם ולשתוק כשמעצבנים אותי, פשוט כי בסדר העדיפויות שלי- השלום, והשמחה של ההורים שלי יותר חשובים.
ג. תמיד לזכור שה' אוהב אותך ושומר עלייך!
לפעמים, ה' מנהל את העולם- ואת החיים שלנו- לא בדיוק כמה שאנחנו רוצים.
אבל ה' יודע יותר טוב מאיתנו, ובסוף- בעז"ה נצא יותר טובים, שמחים וחזקים.
ה'לא נותן לבן אדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.


המון בהצלחה בהכל, אנחנו פה בשבילך💓

מאוד עזרת לי...

אני יכולה להבין אותך, בחיי. אשמח לדבר איתך ולעזור.
למרות שאני כנראה רק יחמיר את מצב...
דברי איתי בשיחות אישיות...

אני ממש אשמח לדבר איתך....

בהזדמנות...

תאמיני לי שאני לא באמת מבינה אותך, לא יודעת איך זה לחיות ככה וגם לא רוצה לדעת (אנחנו גם 9 אחים אז אני כן קצת יכולה לדמיין אבל מיד אני מתחרפנת רק מהמחשבה..), רק רוצה לומר שתזכרי שהכל משמים, זה שאבא שלך ז"ל נפטר, זה שאמא שלך פגשה מישהו, וגם הדברים הטובים באו ממנו, זה שיש אווירה טובה בבית, ואת גם בטח מוכשרת בטירוף, ואני בטוחה שהלב שלך ענקי!!! אז גם אם קשה, תדברי איתו.. תגידי לו מה בדיוק את חושבת, נכון שהוא יודע, אבל אני בטוחה שהוא ישמח אם תדברי איתו, גם אם תצעקי עליו ותכעסי עליו..
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, שתהיה ברכת הנרות עלייך, ושתחיי תמיד בשמחה אמיתית!!!
אוהבת המון חום ושלוחת חיבוק ענקי 🤗

לא, אני בהחלט לא מבינה ואני לא מצליחה להעמיד אותי במקומך אבל ממש יכולה להבין את התחושה ואת המניע לתחושה!!

ככ מבינה! את מדהימה. נקודה.

חג שמח לכולםםם

מגי, שיהיה לך אושר ושמחה כל ימי חייך. שכל מה שליבך מייחל יתקיים.

שיהיה לך רק טוב כל חייך.

וכל הברכות יחולו על ראשך!!

מזל טוב!

אוהבת המון....

אבל זה היה אתמול וכבר דיברנו על זה....

מזל טוב יא חוקית!!!!!!!!!! חחחחחח

וואי את פשוט בנאדם חמודדדדד!!!!!!! מממשש

מאחלת לך שתמשיכי לחייך ולשמוח תמיד, שתזכי לעבוד את ה' באהבה ולעשות רצונו בלבב שלם,

שתזכי תמיד להרגיש כמה הוא איתך וכמה הוא אוהב אותך,

שתזכי לשפע טוב נראה ונגלה ושכל משאלות לבך יתמלאו לטובה בקרוב בע"ה. 

 

אוהבת אותך 

אני ( חח ואיזה כיף שאנחנו מכירות)

אבל אני חוקית כבר שנהההה

ככה זה אחרי שאני קמה

תודה על כל השיחות האישיות שעזרו לי!

 

שתזכי לכל הדברים הטובים

 

אוהבת

מזל טוב נשמה! בריאות ונחת! אושר ושמחה! אהבה והחווה! שלום ורעותתת.!

❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

בקיצור.. כול הברכות שבעולם!!!!!!!!

מיני פעילויות.

בכבוד!

בפורום בית המדרש

והוא אומר שיש הרבה סוגים של מדיטציה חלקם אסורים בגלל עבודה זרה ונזק לנפש וצריך ללמוד מאדם ירא שמיים

 

אבל באופן כללי להרגע ולנוח זה מותר

וכו'

יפה ותמה, אל גליל, נורא אל נורא, אליך אקרא יה, שלום לבן דודי, אל חובי סלח, יודוך רעיוני, בתי צאי, זהו אלי וגואלי, מה נאכל בסעודה הזאת, יהלומה, חביבי, נגילה הללויה, כוכב צדק, אשיר לאל, שמח בני בחלקך, עזרני אל חי, גואליה, גואל יבוא, רפא צירי, ישמח חתני..

מה אתה הרהמורניק? @טיל & ישראלי

ההנ"ה... (ההר המורניקים האלה...)

תלא"ה.. (תלמדו לקבל את האחר)

אתחשא"צ (אתם תמיד חושבים שרק אתם צודקים)

 

פה כבר איזה חודשיים ואתה רק שבוע יא חמור

תזכו למצוות

מה פירוש הראשי תיבות שכתבת...?

יש כאלה שבאמת רוצים ליישב את ארץ ישראל ויש כאלה שמחפשים אם מי לריב....

זה ליישב את הארץ וגם לא לתת מקום בארץ לערבים!! אז הם גרים בגבעה ולכם קוראים להם נערי גבעות...

זו הכוונה?

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361843

זה נראה סוג של להפגין....

 

הם לא באמת גרים שם, נכון?

 

"צה"ל רואה בחומרה ניסיון לקשור אותו לוויכוח פוליטי"

 

דובר צה"ל מסר בתגובה כי "עשרה מפרי סדר ישראלים פרצו לבסיס מפקדת אוגדת יהודה ושומרון עם שלטים בגנות צה"ל, וכן שלטי מחאה כנגד מדיניות ישראל ביהודה ושומרון בנושא המאחזים. תשעה ממפרי הסדר עוכבו על ידי כיתת הכוננות של הבסיס ונעצרו על ידי כוחות משטרת ישראל". עוד נמסר כי "צה"ל רואה בחומרה כל ניסיון לקשור אותו לוויכוח פוליטי ומביע צער על כך. האירוע נמצא בתחקיר"

לפי מה שאני מבינה זה קבוצות של נערים.... 

 

הם גרים שם לבד?

יש כאן חברה שהולכים לשם תשאלי אותם

מחוף כינר

הרב סטבסקי שליט"א יש לו כזה נופש תורני בחיספין פורים שבועות שמחת תורה ועוד חגים אנחנו נמצאים שם

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/336791

 

 

המאבק בין היהדות לתרבות יוון

תרבות יוון בימינו זה כל מה שמנסה לחכות את העולם הגויי והרחובי.

שהופכים את התרבות, הספורט, הקניות וכו' לערך חשוב ועיקרי בחיים....

 

ודוגרי---- זה כמעט כל מה שיש לנו בימינו אנו.

 תשמעי את זה 

  זה בקשר לדמעות, ובעז"ה שתעשי פה קידוש ה'

אבל כבר מצינו ששערי דמעות לא ננעלו...

תפילה עם דמעות חוצה את כל השערים!

ולגבי השאלה שלך. אשרייך ממש!!
ה' רוצה את הלב בתפילה, תכלס זה העיקר, וכשאדם מתפלל בדמעות זה מראה שהוא מתפלל מכל הלב עם כוונה.
הלוואי עליי!

תנסי לעשות דברים מדי פעם שגורמים להרפייה, ממלאים מצברים. אפילו כמה דקות ביום.
קחי יום חופש מדי פעם מהלימודים. לכי לטייל, לרקוד, לנגן, לצייר, מה שאת אוהבת.
תסבירי את זה להורים שאת מרגישה עמוסה וצריכה זמן להתאוורר.
בהצלחה! חיזקי ואימצי!

ותזכרי משפט מי שגיבור בלילה נראה אותו נלחם בבוקר ( כלומר אם אתה בלילה ערני נראה אותך קם מחר)

מי שהוא לפי כל הקריטריונים שציינת אז סורי אבל זה פחות מדתי... אולי מסורתי.

זה עצוב אם אלו הדתיים שאת מכירה....

 

לפי החתימה שלך אני מבינה שאת שומעת את אותם שירים ש@שחר קמתי להודות מתכוונת..אז מה את? פחות מדתיה?

אני מגדירה את עצמי הרבה יותר מדתיה...

אבל לצערינו יש נפילות- כמו לכל אדם...

אצלי הנפילה היא שירים אבל ב"ה כבר המון זמן שלא שומעת ומצליחה לעמוד בניסיון....

 

ולגבי החתימה- צודקת 100%. זה באמת קצת מעורר תמיהה אבל זה גם חלק מהניסיון שלי... קשה לי לומר לו כשמציעים לי לשמוע ואז אני נופלת אבל אני יודעת לבלום את עצמי- אני מאמינה שצריך לצעוד לאט ובטוח עד שאצליח לגמרייי!

 

אבל בכל זאת אשנה חתימה....

נכון ששירים כאלה זה באמת לא מתאים, אבל אם היא הייתה מדברת רק על שירים אז היינו מתנחמים שזה באמת ניסיון כי זה משהו שבאמת קשה להרבה נוער דתי- חרדי....

אבל @שחר קמתי להודות דיברה לא רק על שירים אלא גם על למידה מעורבת ועל אי שמירת נגיעה, על בנות במכנסיים וכו'...

וזה כבר משהו אחר.

זה כאילו היא מתארת כאן מגזר מסויים שהיא מכירה ומגדירה אותם או שהם מגדירים את עצמם דתיים וזה לא תואם....( התיאור למגזר...)

אני מגדירה את עצמי דוסית, וגם המקום שאני גרה בו הוא דוס

ואז הלכתי פעם לאירוע מרכזי לנוער הדתי לאומי וראיתי מה הולך שם והייתי בשוק

כאילו אז לא הבנתי איך הם מגדירים את עצמם דתיים

לגבי שירים ותוכניות, לצערי אני כן רואה אותם אני באמת צריכה לנסות להפסיק..

אדם דתי הוא אדם שמקיים את ההלכה, כנראה שהאנשים הדתיים שאת מכירה הם דתיים לייט.
אדם שמקיים את ההלכה בטח שיש הבדל בינו לבין חילונים.

"בנים ובנות נמצאים ביחד בלי שום הפרדה בסיסית" 

 

זה לא דתיים זה אנשים שמאמינים שיש אלוקים

הכללת מידי במה שכתבת...לא כולם לא שומרים , ולא הולכים עם חצאיות קצרות...מבחינתי זה כמו להשוות בין לא דתי שמאמין לבין אדם לא דתי שלא מאמין.שניהם לא מקיימים אבל חלק מאמין וחלק לא.בכל מזגר יש כאלה וכאלה...אבל הרב הדתי אני חושבת שכן שומר טוב

אבל רוב מי שמגדיר את עצמו דתי, שומר על ההלכה

הכוונה שלך בטח היתה טובה בשביל לעורר אותנו.
אבל אסור ככה לקטרג על יהודים! ר' לוי יצחק מברדיצ'ב מתהפך בקבר!! ה' ישמור!
יש הרבה בני ובנות נוער חזקים ומדהימים שנלחמים בכל הרוחות הרעות שנושבות בדור הזה ומצליחים להתגבר כל יום על ניסיונות!!!
מספיק ללכת בימים האלו ל'צמאה' ואפשר לראות איך חברה מחפשים להוסיף קדושה!! ממש צמאים לזה!!
נכון שיש תמיד מה להתחזק, אבל לא לזרוק ככה את הכל...

ובאמת נלחמים עם היצר, ומתמודדים עם הרבה נסיונות ולפעמים נופלים, לבין בני נוער שפשוט עושים מה שבה להם וההלכה לא מעניינת אותם (כמובן שגם עליהם אפשר ללמד זכות, אבל הם נגיד לא נחשבים דתיים).

"אנחנו שומעים"...
"תוכן השיחות שלנו"....
וכו וכו...

ועל זה הגבתי מה שהגבתי...

בגדול בעיניי יש כמה סוגים:
א. חברה שמאמינים ושואפים לעבוד את ה' ולקיים בשלימות את המצוות, גדלו במסגרת שמחנכת לזה ומקפידים על ההלכה .גם אם לפעמים יש נפילות.

ב. חברה שמאמינים ורוצים לעבוד את ה' בשלימות, אך גדלו במסגרת דתית שלא מקפידה בשלימות על כל ההלכות ולא חינכה לזה ולכן לא מקפידים. אפשר לומר סוג של תינוק שנשבה לגבי דברים מסויימים...

ג. חברה שמאמינים ורוצים לעבוד את ה,' יודעים את ההלכה, אבל מוותרים לעצמם מראש בחלק דברים, בגלל חולשה ויצרים, או בגלל דעות מקולקלות, אבל מגדירים את עצמם דתיים.

ד. חברה שכבר לא מאמינים ולא דתיים ועושים מה שרוצים מבחינה הלכה אבל עדיין משוייכים חברתית לציבור הדתי כי עדיין נמצאים בבית, בישיבה, באולפנה וכו.

ה. חברה שהם יותר מסורתיים מאשר דתיים שעושים חלק מהדברים בגלל שככה ראו בבית אבל לא מעבר לזה. לא למדו והתעמקו באמונה והלכה וכו'.

אז ככה - זה מה שאני חושבת אתם יכולים לחלוק עלי.

 

דתי זה אומר קודם כל שאת מאמינה.

שיש לך על מי לסמוך,

שאת מבינה שיש מי שמנהל את העולם 

ולא הכל גורל.

 

כתבת שרוב הבנות "עושות טובה" שהם הולכות עם חצאיות קצרות

ושבנים ובנות נמצאים ביחד,

אז בדר"כ מי שאני מכירה שהולכת עם חצאית קצרה ונמצאת עם בנים זה בנות שמאמינות בה'

אבל בקטע שיש אלוקים וזהו, ולא צריך כלום חוץ מזה 

זה נקרא שהם חסידות של הרב נוח (שכאילו עושים מה שנוח לך)

או שהם מכבדות את ההורים והם אחכ מורידות תחצאית ועושות הכל עם בנים.

 

ויש הרבה הבדל בין החילונים לבנינו. 

ואין לי כח להרחיב עכשיו.

 

 

אלה שמחפשים את קרבת ה' באמת ולעשות את רצונו..

עם זאת, ככל שעובר הזמן אני באמת נחשפת יותר גם למה שהזכרת.. וזה באמת עצוב.

אני קוה שהבנתי אותך נכון.. למה להיות דתיים? כי זה מה שצריך, לעשות את רצון ה', בלי להתחשב (להיות מושפעים) מהזרמים בחוץ.. נכון שזה קשה, וגם לי יש נקודות התמודדות עם זה למרות שאנשים יגידו שאני מאוד דוסית..

אבל לדעתי צריך להיות במקום כזה של שיא התמימות והפשיטות מול ה', רצון פשוט לעשות רצונו באהבה..

לא יודעת אם זה קשור אבל זה מה שאני חושבת.

חיים קדושים ושמחים לכולנו.

דתי זה לא בשביל ההגדרה.

המציאות אמורה להיות שיהודי=דתי=עושה מה שה' רוצה שהוא יעשה.

אם אתה מאמין בה' ויודע שהוא אבא שלך שמטיב איתך כל כך הרבה וכו וכו ויודע שהכי טוב בשבילך זה לעשות מה שהוא אומר- תקיים אתזה! זה מה שאתה צריך לעשות!

בלי קשר להגדרה או לאידע מה..

ותעשה חושבים עם עצמך, מה הולך איתך, באיזה סביבה אתה נמצא..

כי או שאתם עם ה' או שאתה בלעדיו.

וכשזה ברור- אין את הקונפליקט המעורפל הזה..

לדעתי- הסתכלות מאוד לא נכונה ומאוד מאוד לא מדוייקת

זה ממש חבל שככה ההסתכלות שלנו.. כי בתכל'ס אם את עובדת ה' ומרגישה טוב עם זה, אז למה להתעסק בשאלה הזאת? את נכנסת למלא פרטים, אבל השאלה היא אם את גם אחת ממה שתיארת שם.. אבל באמת זה חשוב להיות מודע למי שאתה, ועצם זה שאת בכלל חושבת על זה זה מראה על מודעות עצמית..

בס"ד

 

א. באמת כפי שכבר אמרו כאן אחרים, אכן קשה לומר על מישהו שהוא דתי כאשר הוא חי במציאות שאת מתארת. בנוסף את מוזמנת להיפתח ולהכיר את הציבור הדתי לאומי על הצד היותר חזק שלו במקום לחשוב שמה שראית אלו הם הדתיים. 

 

ב. אולי אני טועה אבל נראה כאילו השאלה מגיעה מאיזה מקום של יאוש, אם כן רצוי ואף חובה לשמוע שיעורים באמונה ולהחליט על רב שמדריך ויחזק אותך בנושא. ע"פ השאלות אפשר להבין שבניין האמונה אצלך הוא כנראה לא יסודי ועמוק, הרי שאם היית מבינה את מקצת גודל האחריות שלך כיהודייה וקל וחומר כדתייה ודאי שלא היית מעלה את השאלות האלה על דעתך. ח"ו אני לא התכוונתי לפגוע בך, אבל מאחר וזוהי מחלה שהתפשטה בציבור שלנו באופן מחריד וגרמה לכך שאנשים פשוט חיים את החיים שלהם באופן רדוד כאשר ההסתכלות האמונית שלהם כ"כ שטחית, אז כתבתי את הדברים.  

 

ג. הנושא הזה כ"כ חשוב ויסודי אולי בין החשובים ביותר שעלה עד עכשיו בכל הפורומים, ולכן עוד יותר חשוב לשאול את השאלות ולא להשאיר אותם פתוחות, רק כך אפשר להתקדם הלאה ולהתעלות בעבודתו יתברך. צריך לזכור שמחובתנו האישית היא לגדל ולהעצים את עצמינו באמונה בקב"ה. 

 

בהצלחה, ובצפייה לישועה!!!

להיות דתי זה דבר ראשון ללכת על פי ההלכה,
יש דברים יותר קשים לקיים, ויש פחות קשים..
ומה שכתבת זה לא ממש על פי ההלכה..
אז למה להיות דתי? כי זה המתנה הכי גדולה שיש!!!!

למה להיות דתי שלא שומר נגיעה ולא אכפת לו מהלכה ועושה טובה שהוא חושב על דת בכלל? אין סיבה. אבל זו לא ההגדרה היחידה של דתי. אתה מגדיר מה זה דתי. מי ששומר מצוות ומאמין הוא דתי. יותר מזה- קביעה שלך. אתה בוחר להיות דתי שעושה מאה וחמישים אחוז? אז אתה מדהים. אבל אי אפדר להסתכל על אדך שהוא דתי ולא מקיים ולהגיד שכולם ככה. בדיוק כמו שלא תשאל למה לגור בישראל אם כל הישראלים חצופים. תרצה- לא תהיה.

שבי נוער שגדלו בבתים דתיים, (מעריכה שכמעט כולם כאן בפורום כאלה ) אז לא בטוח שאנחנו מאמינים לגמרי אלא אנחנו מקיימים את המצוות כי ככה גדלנו ואין לנו אפשרות לעשות מה שבאלנו ול''חזור בשאלה''(סליחה על המושג ) ..אם זה ככה, זה לא יחזיק מעמד בכלל וזה סתם יעיק.צריך להגיע למצב של בחירה, שאנחנו בוחרים כיצד לחיות ולבחור ממש באמונה שלמה בלהיות דתי. (אם זאת הבחירה) זה דבר שצריך לבוא ממנו לחלוטין.וברגע שאדם בוחר בזה בלב שלם ובאמונב שלמה לחלוטין,סביר להניח שהוא יקיים את המצוות. ומי שלא מאמין בכל דרך התורה, או שקשה לו ולא מתחבר או שלא רוצה להאמין אז לא ייקים מצוות, או יקיים חלקית לפי דעתו. יכולה להעיד על עצמי שאני באמת ב'ה מתחזקת ומאמינה אבל לא יודעת,תמיד תהיה אני עושה באופו טבעי הפרדה בין החיצוניות לבין ד' .אני מתכוונת שאני לא תמיד אחבר ואצור חיבור עם ד' בכל דבר כי לא תמיד אפשר כי אני כביכול חוטאת אני מתכוונת שנגיד אני שומעעת שירים ממש לא לרוח היהדות, אז אני לא אחבר את ד' לזה, אבל אני גם לא ארגיש רע עם עצמי כשאני שומעת את השירים האלה..קיצור זה עבודה לכל החיים

שאאחר לשיעור..

ואין, אין שום דבר שיעיר אותי

לא שעון מעורר ליד הראש, לא שירים שישימו בחדר, לא צעקות חח

אני כמובן מודה לה' שאני ישנה טוב (חלילה לא מתלוננת)

לכן אני מבקשת ממישהו שיעיר אותי, אני שמה עלי "אחראי אנושי" שאני יודעת שהוא קם מוקדם ויעיר אותי

 

ובנוגע ל"לקום" עצמו

אם יש עול - עבודה, או שעת אפס - אז את תהיי חייבת לקום

לכן אני ממליצה לך לישון מוקדם (זה מה שעוזר לי ואני אוהבת לישון תמיד !! )

ואת תראי שיהיה לך יותר קל לקום

 

מלא מלא בהצלחה

אבל 6:46 בבוקר זה לא מוקדם

חחח תקשיבו.תודה קודם כל.אבל אני חייבת לציין משהו שלא ציינתי.אני שונאת שמעירים אותי.פשוט שונאת .אני אוהבת להתעורר לבד.ואני בנאדם ממש עצבני כשאני קמה..ולגבי לאחר לשיעור-כן קורה כל יום כמעט..ושלא נדבר על התפילה שאני לא מתפללת.אבל היום הגעתי מוקדם כי היה לי מבחן .ב'ה לפחות זה.

לישון מוקדם מאד.

לשים איזה הודעה ליד השעון מעורר לעצמך,שאת ממש רוצה לקום,ועכשיו זה ממש קשה ואת לא מבינה למה אבל זה פשוט טוב לך...אז לקוםםם!!

(זה מה שאני כותבת לעצמי)

ולהתייחס לזה כמו ניסיון בין 2 הנפשות,כי אם היית מקשיבה לנפש האלוקית היית קמה מוקדם,מתפללת בנחת ומתחילה תיום כמו בנאדם.

בהצלחה לנו!!

 

שיא האתגר בשבילי כי אני לומדת כל הזמן אני בתקופת מבחנים

גמלי יש עכשיו תקופה נורא לחוצה בלימודים ועד שאתה חוזר הביתה, ואז אתה לומד, וכשאתה מסיים שיעורי בית וללמוד למבחנים וכו' כבר ממש מאוחר...
אני שמה כמה שעונים מעוררים, נגיד אני רוצה לקום בשבע, אז אני שמה בשבע, שבע ודקה, שבע ושתי דקות וכל אחד בצליל שונה, אותי זה ממש מעורר.
גם כשאין מישהו ער בבית ואני צריכה לקום אז אני אומרת לאמא שלי שתתקשר אלי, ואז היא מתקשרת לבית (לא אלי כדי שאצטרך לקום) עד שאני עונה, (איזה פעמיים שלוש) ואז אני חייבת לקום מהמיטה כדי לענות... ואני גם עוזרת לאחיות שלי, אז היא אומרת לי להגיד להן כל מיני דברים ואז אני צריכה להיות מספיק ערנית כדי לזכור מה שהיא אומרת... מקווה שעזרתי, בהצלחה!

ואז עשיתי שכל פעם שאני הולכת לישון מאוחר או מחרת לבי"ס הייתי נותנת 2 שקל לצדקה

מה כן יגרום לך לרצות לקום מוקדם...

אולי נגיד תחליטי שאחרי עשר פעמים שאת קמה מוקדם את קונה משהו לעצמך,

או לדוגמא אם את אוהבת שוקו תכיני לעצמך כל פעם כשאת קמה בזמן.

או שפשוט תשימי מלא שעונים מעוררים שיחפרו לך עד שכבר תיהי ערה ממש ולא יהיה לך טעם לישון (זה מה שאני עושה)

 

בהצלחה

 

אני כבר קמה בלית ברירה .הלימודים האלה מעמיסים וגורמים לי לא לרצות כלום.אני חושבת שזה לא רק לקום בבוקר, זה גם המטרה.שהיא צריכה להיות לא רק מטרה לימודית שהיא מייאשת ,אלא לעשות עוד דבריםים שאני אוהבת בחיים.כמו לרקוד ,ספורט, מוסיקה, איפור

אני משננת לעצמי כל בוקר בראש "יתגבר כארי בבוקר לעשות רצון אביך שבשמיים..." לי זה מעוד עוזר אני בדרך כלל לא נשארת במיטה אחרי זה למרות שאני קצת מכורה למיטה

מה שמניע אותי לקום זה צרחות של חברות ומדריכה לקום לעבודת הבורא, סתם

לי פשוט יש סדר יום שהוא די ברור (פנימיה)

ככה שאני יודעת שאם לא אקום מוקדם אז לא אספיק להתפלל ולאכול

ואח"כ זה יבוא לרעתי בשיעור ובכל היום עצמו, ככה שיש לכל דבר השלכות...

חחחחח אני לא בפנמיה וכשאנחנו עושות שבת אולפנה או טיולים אני שונאת שמעירים אותי לא יכולה לסבול טת זההה

מה נחשב בענייך מוקדם אגב?

חחח בערך מוקדם..אני קמה כל יום באיזה 8 ..וגם אם אני קמה מוקדם ב7 ועשרים נגיש אני מגיעה לאולףנה אחרי התפילה

לשים שיר נעים, שאני לא אוהבת, כי לי אישית הצלצולים החזקים רק גורמים לי להיות עצבנית יותר. אני שמה שיר שלדעתי הוא חסר משמעות כי אני אף פעם לא אוהבת את השעון המעורר וחבל להרוס שיר יפה. חוץ מזה, לחשוב על דברים משמחים באולפנה, לדוגמא: מפגש עם חברות שאת אוהבת ועוד. מדי פעם (אבל רק מדי פעם!) לתת לעצמך לישון בלי שעון מעורר ולקום בנחת. עוד משהו- לא לאחר! פעם הייתי מאחרת כרונית והיום אני לא מאחרת בכלל. היום מתחיל הרבה יותר טוב כשמתחילים אותו בזמן! זהו בינתיים... ממש בהצלחה! ותזכרי שזה באמת נסיון והמשימה שלך היא להתגבר עליו. קחי את זה כאתגר...

זה בתת מודע

את יכולה ליצור קשר עם רכזת של והדרת באיזור שלך ולשאול אם יש ניצולת שואה שאת יכולה לבקר אצלה

קודם כל את צריכה תואר ראשון בהוראה.

נראה לי

בכל מקרה, כדאי שתבדקי את הדברים עם ההורים/המחנכת.