פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 399)

לדבר עם המורה/מדריכה/דמות אחרת שאת סומכת עליה - זה נראה לי יכול לעזור..

או שתבהירי לה באופן שלא משתמע לשתי פנים שאת לא מוכנה לזה יותר, ושאת עומדת על שלך.

בהצלחה גדולה!

אצל בנים זהבאמת יותר עובד 

האמת לפעמים אני באמת מעדיפה התנהגות של בנים מאשר של בנות..

אפילו את השירות שלי עשיתי בבי"ס של בנים 

ישלי אחים.. וכולם בנים!!

לילה טוב אח צדיק, תמשיך לשמח ולהצחיק אותנו עם התגובות שלך.. צריכים אנשים כמוך בעם ישראל.. שכוייח

מהשרשורים האלה שלא נגמרים כי כל אחד רוצה להיות הזה המנומס שגם אומר את המילה האחרונה

אבל פשוט לא להתייחס לזה..אם תראי שאת מתייחסת,יחשבו שזה יותר רציני מימה שזה...

בהצלחה אחותיי

לא התייחסו לשקר..כי,כמה אפשר לנפח??

הכל טוב.. מבחינתי אין שום בעיה.. בזרימה כזה.. סתם מצחיק אותי

כל עוד זאת לא שיחה אישית, הכל טוב. 

לילה טוב והפעם באמת בלי נדר.. מחר יום חדש ושמח! ה' אוהב אותנו תכל'ס.. 

אכן מה שאת מתארת הוא ניסיון לא פשוט שהקב"ה העמיד אותך בו. 

 

הכי מומלץ להסתכל על זה בעיניים של אמונה, ללמוד מדוד המלך שאל מול שמעי בן גרא שזרק עליו אבנים וקילל אותו, דוד המלך בחר לא להגיב, ואף אסר על אחיינו להגיב, בטענה שה' שם את הדברים בפה של שמעי.

 

הפלא יועץ מלמד על פי זה, שעלינו להסתכל על כל מי שבא למולנו כעל שליח מה' (בובה על חוט נטולת בחירה), ושכל מה שעושים לנו - זה דברים שהקב"ה רוצה להביא עלינו, רק ש"מגלגלים חובה על ידי חייב" ולכן זה הגיע על-ידי מישהו מסוים. אם מישהי מזיקה לך - זה לא בגלל שהיא טובה ממך, להיפך.

 

תנסי ללמוד מדוד המלך. לשתוק. להצדיק עליך את הדין, ולהאמין שיש איזו סיבה שזה צריך לקרות, ושהיא לטובה, גם אם לא ניתן לראות זאת כעת.

 

לשקר אין רגליים, והאמת תצא לאור. צריך להתחזק שלא לדאוג ולא להילחץ, כך כותב דוד המלך (תהילים, מזמור לז) "אל תתחר במרעים, אל תקנא בעושי עוולה, כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון, בטח בה' ועשה טוב... והוציא כאור צדקך" (תהלים).

 

ההתעלמות תשתלם לך. צריך "לנשוך את השפתיים" ולחכות בסבלנות שהיא תפסיק לעשות זאת. מתישהוא זה יקרה, ואת תוכלי לחייך לעצמך על ההתגברות שעשית ולא הגבת.

 

בהצלחה!

לדעתי עדיף לך לא להתייחס.

לא לעשות מזה סיפור גדול- גם אם מישהו שואל אותך אם זה נכון ואת תכחישי, תעברי מיד לנושא הבא,

תנסי לעשות כמה שפחות ענין סביב זה ותראי לכולם שלא אכפת לך כי בדרכ ככה דברים כאלו מפסיקים....

 

ואולי תנסי לדבר איתה זאת גם אופציה תלוי מהם הקשרים בינכן...

אבל אם את רואה שהיא לא מקשיבה לדעתי לא כדאי שתדברי איתה שוב ושוב ותבקשי ממנה להפסיק היא היא תראה שזה מענין אותך ואכפת לך מזה וזה יכול רק לתת לה חשק להמשיך...

 

זה כנראה מקנאה או בגלל שהיא לא התבגרה מספיק והיא חושבת שזה נחמד, 

אבל בכל מקרה הבעיה היא לא בך..

 

המון בהצלחה.. ואל תדאגי זה עוד יעבור

תתפלא.. זה נשמע הזוי אבל זה מה שהכי עוזר. אם אתה מתייחס אז אתה מראה להם שזה מרגיז אותך וזה נותן להם יותר מוטיבציה להמשיך לשגע אותך.. אתה יכול גם לבקש מהם יפה להיות בשקט או להסביר להם בדרך נעימה וברורה שאתה רוצה שקט עכשיו.. אבל לא להחזיר להם ולא להפעיל כל כוח שהוא.. הרבה הצלחה!

לפני שנה הקמנו את מכון ידעיה שנועד ליצור משנה אמונית סדורה ורלוונטית.📚📖
כתבנו יחד עם רבנים וחוקרים🧐 המומחים בתחומם מאמרים שנותנים תשובות לשאלות הכי "בוערות" 🔥של היהדות ולא התחמקנו מטענות האתאיזם, המדע והמחקר. 
ובשעה טובה העלינו את האתר 'לדעת להאמין' הכולל מאמרים רבים וסרטונים. 📽🎞
נשמח שתפיצו את הקישור וכמובן - מומלץ בחום!🙏🏽😁

לדעת להאמין

סתם עצה נדושה ..

לנסות להפחית את החשיבות ממקצועות שממש מלחיצים אותך...

לא בקטע של פחות ללמוד , בקטע שלדעת שהחיים שלך לא יגמרו אם לא תעשי את השיעורי בית האלה..

כדי להשקיע וללמוד , ורק ככה יהיה לך  עתיד טוב יותר ממנקה.. אבל לדעת לעשות את החישוב,

אם את יודעת שיכניס אותך לדיכאון ללמוד בשעה מאוחרת לדוגמה,

אז תנסי ללמוד יותר בצהריים ולהנות בלילה ..

או כל דבר כזה ..

ממש ממש בהצלחה !!!

משתתפת בצערך ממש...

אני פשוט נזכרת בעצמי כשהייתי טובעת בחומר. 

אבל חייבת לעודד אותך שזה טס ואת עוד תתגעגעי ללחץ הזה.... בכל אופן ככה אני...

האמת שאני לא ממש טיפוס של לימודים.. השנה אני פשוט החלטתי לנשקיע באמת ותכלס סבבה לי... עד שאני מגיעה למתמטיקה ולעבודות וזה שדורשים המון זמן באמת😣

לימודים לא תמיד משקפים יכולת. אם את חכמה עדיין יש אחלה סיכוי שלא תסתדרי עם מקצוע מסוים. ובכל מקרה חייבים מדי פעם הפסקות.

זה ניראה לי קורה בהדרגה כ שנה מחדש, כשיש עומס

את חייבת להיות במקום שאת רואה\פוגשת אותו?

ואשרייך ממש!! אני בטוחה שתמשיכי להצליח. תראי איזה כוחות יש לך.

מוזמנת לאישי

וכן אני באמת חייבת להיות במקום שבו אני רואה אותו היות ומשפחותינו קשורות...

אין ברירה אלא להתנתק לחלוטין. לגזור על עצמך שתיקה רועמת. גם בהתכתבויות. גם בשיח טלפוני, וכל שכן פנים אל פנים. אחרת, הנפילה עלולה להגיע שוב ושוב.

 

הרגש והתאווה משתלטות על הדעת. וצריך לשאוף למציאות הפוכה. אך כשהתאווה שולטת, זה לא אפשרי. תתרחקי, ותזכרי שאת עושה את זה בשביל העתיד שלך, וגם שלו.

 

ובעיקר, למען ה'.

 

בהצלחה!

אבל מה לעשות ואנחנו נפגשים הרבה כי המשפחות שלנו קשורות ולי אין לאן לברוח?
ובכל פעם שאני נפגשת בו הכל צף ועולה מחדש ואני בכלל מרגישה מנותקת מעצמי ושוכחת מכל מה שאי פעם החלטתי...

אני באמת אובדת עצות....
לא משנה מה אני אחליט אני יודעת שברגע האמת, כשניפגש (כי אין ברירה) אני לא אעמוד בזה.

אין לי מוצא??

כל הכבוד שאת מודעת למצב ולתשוקה שלך כמו שכתבת ולרצון לא ליפול. זה נותן לך סיכוי מצויין להצליח בע"ה!!
אבל אם את באמת רוצה להצליח ולא ליפול את חייבת להתרחק מזה, גם טכנית כמה שאפשר, וגם במחשבה.
א אמרת שאת נאלצת לפגוש אותו בגלל קשר המשפחות אבל את צריכה להשתדל לא לדבר איתו בכלל במפגשים חוץ משלום מנומס אם צריך, וכמה שפחות להסתכל עליו. תתעסקי עם שאר בני המשפחות, הילדים הקטנים, שיחות עם המבוגרים, או קחי איתך ספר טוב ותשקעי בו.
ב. לא להגיע למצב של יחוד בשום אופן!!! אפילו לא לרגע!! לא במטבח ולא בחצר,וכמובן גם לא סיבוב בערב במקומות מבודדים אפילו שזה רשות הרבים ויכולים לעבור מדי פעם. כי מספיק רגע אחד של פרטיות בשביל להכשל חלילה!!

ג. ברמה של המחשבה. יכול לעזור כאן דמיון מודרך.
להשתדל לא לחשוב עליו ועל כמה הוא מושך. ואם בכל זאת עולה מחשבה כזו תדמייני אותו בצורה דוחה או מצחיקה. למשל עם קרן על האף, המון פצעים ואוזניים של פיל, שיניים גדולות עקומות ושחורות וכו...
הדימיון משפיע מאד על התת מודע ומפרש אותו כמציאות ממש והניתוק של קו המחשבה המשתוקקת מוציא מיד את התשוקה באותו רגע.
מאחל לך בהצלחה בע"ה. ואל תותרי לעצמך. את תצטערי על זה אחכ משך שנים וחבל!!

נשמע כאילו אתה ממש מבין בתחום כיוון שנגעת בנקודות הכי רגישות שיש בי... תודה 

אם צריכה עוד רעיונות ועצות אשתדל בע"ה להוסיף עוד כמה אם את רוצה.

אבל יכולים להתאים גם לכאן ולכל ניסיון כמעט...

* לחשוב על זה שכשאת מתגברת ממש עכשיו מול הניסיון, את נותנת כח ברגע הזה למאות אלפים שגם כן עומדים לפני הניסיון הזה ובזכותך יתגברו!!
וההיפך, אם את נופלת חלילה...
כי כל ישראל מחוברים בנשמה אחת ומקבלים כוח אחד מהשני.

* לחשוב על זה שלפי איך שאת מכינה את עצמך עכשיו ובונה את האישיות שלך לקראת הקמת בית, ככה גם הבן זוג שלך (שאת עדיין לא מכירה) עובר תהליך ובונה את עצמו וזה משפיע עליו (כי אתם נשמה אחת) ואיך שאת נשמעת, חזקה וגיבורה ושואפת לקדושה, בטח את רוצה גם בעל צדיק וטהור שלא נכשל בכאלה דברים...

* לדמיין את כל מלאכי החבלה שאנחנו עלולים לברוא במעשה לא טוב שלנו והם ממש יהיו מסביבנו וילוו אותנו לכל מקום...(לא ממש נעים)

בהצלחה בע"ה. מקווה שעוזר...

ואני מודה מקרב לב!!
אוח כמה שזה קשה הניסיון הזה.. אני מרגישה שכשהוא לא לידי- הלב ריק.

אבל אין מה לומר הכל נכון, ואני מקווה שאני אזכור את כל מה שכתבת כיוון שבדרך כלל כשאני מסתכלת עליו אני שוכחת הכל...

ואני יודעת שאני לא אוהבת אותו אז אני לא מבינה איך נפלתי לבור הזה..

תתפללו עלי בבקשה!

לכן את צריכה לבחור רק עצה אחת או שתיים שהכי מדברות אלייך ואת מרגישה שיעזרו לך, ואותם לאמץ ולשנן, במיוחד לפני מצבים שאת יודעת שתפגשי אותו ולחשוב על העצה הזאת בזמן המפגש...

ולפי מה שאת מתארת נשמע שאין לך ברירה אלא להקפיד על "שמירת עיניים" כלפיו, ממש כמו שלבנים אסור להסתכל על בנות ראיה של הנאה ובטח לא ראיה של תאווה כדי לא לעורר את היצר, כנראה גם אצל בנות לפעמים זה נצרך.
פשוט לא להסתכל עליו!
ואם אין ברירה אולי לא להגיע למפגשים המשפחתיים לפעמים.
אדם צריך לעשות לעצמו גדרות לפי מה שהוא מכיר את היצר שלו ואת הנסיונות שלו.

בע"ה זה יעבור לך. אני בטוח! עוד כמה זמן את תצחקי על זה ולא תביני מה בכלל קרה כאן.
בהצלחה! ואל תתייאשי!!

ממש יפה כתבת.. וזה נראה ממש עוזר. תודה!

אמנם לצערי אני לא מספיק מבין בתחום ומתקשה לעזור.. אבל אני קורא את מה שאת כותבת וכל כך שמח שיש לנו גיבורות כאלה..

 

תעזרי בעצות שכתבו לך החבר'ה שמבינים ותמשיכי להיות חזקה..

 

נסיונות והתמודודוית זה לא פשוט.. לאף אחד..

 

ואנחנו שומעים כמה את נלחמת במסירות נפש..

 

הלוואי שתצליחי למצוא שקט והרבה שמחה עם חברותייך שיקלו עלייך ויעזרו לך..

ועל חברות אני לא סומכת אז אין מה לדבר..

לא לדבר איתו יותר בפייסבוק

אבל אחר כך זה מתפתח ואמיתי לכל דבר געגוע אהבה וכו

דווקא ממש יכול להיוצר.. זה בדיוק כמו כאן בערוץ.. לכן יש בנים שלא מתכתבים עם בנות ולהפך.. (נראלי שזה בגלל זה..)

זה שזה קורה בערוץ לא סותר את זה שזה לא רגשות אמיתיים. זה יותר אשליה שמרגישים משהו..

שכאילו הרבה פעמים זה סתם אשליהכי זה וירטואלי וכו למרות שכן יש פעמים שזה באמת?

כי זה להרגיש רגש לבנאדם שמבוסס על דיבור וירטואלי.
אגב, לא חסר פדופילים ברשת.

רגש אמיתי מבוסס על דברים יותר אמיתיים מאשר דיבור וירטואלי.

וחשוב לזכור שפייסבוק הוא עולם כל כך רחוק מהמציאות. בהתכתבות את לא רואה את הפנים של האדם, את לא באמת מרגישה אותו.
מהניסיון הכואב שלי, עיזבי את זה לפני שתיקשרי אליו אפילו יותר. בהתחלה זה קשה וגם לי לפעמים עדיין קשה למרות שזה קרה כבר לפני חצי שנה אבל זה טבעי, וצריך לעשות השתדלות, להתפלל ולמלא את הראש בדברים חיוביים. בהצלחה רבה!!

או משהו שיהיה לו ולאישתו לבית.

מה התחביבים שלו?

או מחזיק מפתחות וכו'

ובסוףף(!) מצתי משהו ממש חמוד של סתם כזה שתי ציפורית שיש להם ברגליים מגנט.

 

זה היה סתם חמוד כזה

וגם אני שואלת את אותה שאלה...

אני פשוט לא מסוגלתת זה כל פעם מחדש מתנפץ לי מול הפרצוףףף

אם מישהו מעסיק את עצמו בנושאים האלו, בדיבורים על זה, וסרטים, ספרים ופנטזיות, וחי בחברה מעורבת, או שיש לו קשר בחיים שלו עם בני המין השני אז זה באמת קשה וכמעט בלתי נשלט. אבל אם הוא תופס מרחק ומעסיק את עצמו בדברים אחרים אז זה הרבה יותר פשוט. זה מתחיל בשכל לא ברגש.
אבל תכלס יש לנו בעיה בחברה שלנו.
אני מניח שבחור חרדי רציני לא מתאהב פתאום במישהי כי זה בכלל לא במושגים ובעולם שלו.הוא לא מגיע למקום הזה בכלל.
בהצלחה. ומאחל לך שזה יבוא לך בזמן המתאים...

אני ממש משתדלת לעבוד על זה בשכל כמו שאמרת ולא לחשוב ולהתעסק בזה טו מאץ'. אבל אני במין תפקיד כזה שאני מחויבת לדבר עם בני המין השני... משתדלת בקטע טכני אבל בתפקיד הזה אני גם חייבת להביע דעה וכו... אז אולי זה מה שמקשה עליי
בכל מקרה, תודה שענית! עזרת!

מחילה אם זה השתמע ככה. פשוט כואב לי שיש לנו בעיה רצינית כחברה בכל הנושא של בנים ובנות...
המון בעיות היו נחסכות מהרבה אנשים ובעיקר מבני ובנות נוער....

אני באה מבית מאד דתי ואני זוכרת את עצמי בכיתה ו חושבת על מישו כל היום. כיתה ו! ולא היה לי שןם מחשב (אין לנו מחשב בבית וכו) אני חושבת שזה יותר קשור לאופי. יש לי חברות יותר פתוחות ממני שאין להן את הקטע הזה בכללאבל לא יודעת, יכול להיות שאתה צודק...

סורי על ההתקפה אבל אתה טועה ובגדול!

כן. 

אהבה זה רגש.

לדעתי זה ממש לא קשור למגזר ולרמת הצדיקות של האדם.

פשוט מאוד- או שזה בא לו או שלא.

נכון שאדם שנחשף לכל הטכנולוגיה והאינטרנט יגיע להתאהבות אחרת ואולי אפילו לא בריאה מאשר חרדי שיתאהב במשהי...

הגישות שונות אבל תאוות ורגשות יש לכולם.

מכיר מאד את ההרגשה ואת הסיטואציה. וזה טבעי ונורמלי ביותר שזה עולה בגיל הנעורים. וכתבתי שזה לא 100% בשליטתנו.
אבל אני עדיין חושב שיש לנו חלק גדול במה שאנחנו עושים עם זה.
קודם כל בלהתרחק מראש מהניסיון הזה כמה שאפשר, על ידי שנשמור על גבולות ברורים והפרדה בין המינים והימנעות מעיסוק בתחום הזה בכל מדיה ושיחות בין החברה.
יש לי חברים שבהדרכה בתנועת הנוער היה להם קשר ומפגשים עם המדריכות והחניכות, או נוער בישובים שיש להם פעילות ופרוייקטים משותפים עם הבנות וכו. ואפילו אם זה כאילו לדברים טכנים עדיין זה יוצר קשר וגורם לבילבולים גדולים.
ואם אתה במצב כזה למשל, גם אם אתה מזהה את זה בזמן לפני שזה אוכל אותך כל היום, לא כל כך אפשרי לשמור מרחק ממי שהתאהבת בה בשביל שזה ירגע ותוכל לשכוח ממנה, כי אתה עדיין פוגש אותה טכנית בשביל ההדרכה או הפרוייקט.
למרות שברור לשניהם שזה לא הזמן המתאים עדיין.
סתם גורם סבל מיותר.

לבחור החרדי...

זה אולי נשמע מוזר ואלי הוא גם לא מספר את זה לאף אחד(בטוח!!) אבל זה די ברור שזה יקרה. החרדים לא נוצרו מחומר אחר. גם להם יש תאוות...

לא בשליטה. גם אני ככה...

 

וזה דבר טבעי שיכול לבוא מאוד בקדושה. ה' ברא את זה כמו כל הדברים האחרים וזה שאנשים לקחו את זה והפכו את זה למשהו מאוד נמוך ושלילי - זו ההתמודדות שלנו.. וחוץ מלהתמודד בעצמנו יש לנו גם תפקיד להוסיף טוב וצדק ולתקן את העולם.. זה לדעתי לפחות. יומצוין!

אני אוכלת את עצמי כל יום בערך כבר יותר משבע שנים בגלל זה.
כי מצד אחד אני מתה על מישהו מצד שני אני אפילו לא יכולה להגיד לו את זה...
מסובך מאד....

הקטע הוא שגם אני חושבת על מישו מסוים כמה שנים וברור לי שאני לא רוצה קשר כזה עכשיו ובכל זאת זה כל פעם תוקע אותי או מכניס אותי למצב שאני מתבאסת ומקנאה כי יש סיכוי שהוא ואני זה בכלל לא..

זה ממש לא רק לך קשה... לכולנו...

 

אני איתך אחותי!!!

 

מי אמר לך שלכולם קל? ממש לא...

זה כבר ידוע שתפילה היא 'עבודה'. כך חז"ל הגדירו את התפילה- "איזוהי עבודה שבלב, זו תפילה".

כל אחד יודע שתפילה זה דבר קשה. אבל אם מבינים את המשמעות ומתכוננים לתפילה כמו שצריך זה הופך להיות משהו אחר.

תנסי...

תחשבי בלב ותאמיני בזה שאם לא התפילה אז...

תרגישי שאת תלויה בחסדיו של הקב"ה ורק הוא יכול לעזור לך- עם ה כ ל!

גם בעניינים שאת מרגישה ל'א נעים' מולו....

תאמיני שהקב"ה ממש מחכה לתפילה שלך.

אל תחשבי לרגע שאת כ"כ קטנה ומה כבר התפילה שלך חשובה אצלו...

יש רעיון מיוחד ששמעתי בהקשר הזה-

אם משהו מתבלבל בשמו"ע ואומר משיב הרוח במקום מוריד הטל הוא מחוייב לחזור, נשאלת השאלה- הרי רוב האנשים שהתפללו לא התבלבלו אז מה כ"כ בוער שיהודי אחד שהחליף בין 'משיב' ל'מוריד' יצטרך לחזור לראש התפילה בשביל לתקן...?(ע"פ ההלכות כמובן..)

וכי בגלל אותו יהודי אחד ירדו גשמים שלא בזמנם?

וזה בא להראות לכולנו מהו ערכו של כל יהודי ומהו ערך תפילתו לפני הקב"ה, שאפילו על התבלבלות שנראית בעיננו לכ"כ קטנה- אצל הקב"ה יש לה ערך גדול!

זהו כוחה של התפילה בעיני הקב"ה, ולא משנה מי היהודי שמתפלל ...

גם אני ככה אני ממש מקנא באלה שמצליחות תמיד...

תנסי קצת לקצר את התפילה, אבל מה שאת כן מתפללת לשים לב למילים שאת אומרת. ככה אני עשיתי.

 

 

ממליצה על רימון.

נטספרק הם המצאה של רימון.
יש יותר תמיכה טכנית במקרה של בעיות ברימון. הם עובדים יותר טוב על הפלאפון, ולא גומרים את האינטרנט (אצלי נטספרק גמר את החבילה)..

חוץ מזה, שניהם עובדים על אותו עיקרון של סינון לפי רמה שאת בוחרת.

בהצלחה

חוסם חלק מההודעות שאתה מקבל לפאלפון ותוקע בכללי את הפלאפון

בקשר למה שאני יודעת- יש לי חברה מאודדדדד טובה ואנחנו החברות הכי טובות מכיתה ב' והמדריכות שלנו בבני עקיבא וגם המורות אמרו לנו שאנחנו תלותיות מידי (היינו עושות בעיות אם היה משחק של כמה קבוצות ולא היינו יחד בקבוצה...😅) ושבטח יהיה לנו בעיה עם זה כשנגדל וכו... הסתדר לנו דווקא אחלה! אנחנו עדיין החברות הכי טובות ובכל זאת למדנו להסתדר גם כשאנחנו לא כל הזמן יחד... קיצר, התגברנו על הקטע של התלותיות.
סליחה שחפרתי קצת ושזה לא ממש קשור, אבל רציתי להדגיש בזה שלדעתי יש משהו בתלותיות שהוא לא טוב ובכל זאת התלות הרגשית שלנו אחת בשניה היה מה שהחזיק והשאיר אותנו עדיין חברות.


בהצלחה לך!! מקווה שעזרתי

היא התחילה להיות תלותית בחברה שלה ... עד שחברה שלה עזבה אותה
והיא אולי בהתחלה קצת כעסה אבל בסוף היא הבינה שזה לטובתה והיום היא מודה לה' שגרם לה להפריד בינהם

לא טוב, לא בריא.

אם את בבית- לבקש מאמא/אבא/אחים ואחיות.
ואת את בפנימיה- לבקש מחברה/מדריכה.

 

 

את רוב שעות הבוקר
והאמת שכבר ביקשתי הם פשוט לא יודעים מתי להעיר אותי

אם את בפנימייה - תבקשי שמישהו מהחדר שלך כול בוקר תעיר אותך