פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 40)

בבית כי יש לנו איזה 15 חולות בשכבה ועדיין אנחנו לומדות(!!)  וכל מי שבאה לכיתה ישר נדבקת... ולא מסכימים לפתוח זומים כדי שבנות יגיעו לכיתה... בקיצור אני בבית כבר שבוע מתחננת לזום קטנטן אחד אז לפחות יש לך את זה!

היה שבוע נחמדד, הרבה ציונים טובים ב"ה

והשבת ישנתי כרגיל חח

והיה גשםם יאאוו

כל השבוע הייתי בבית בחופש

ושבת היתה ממש נחמדה

מלא דעות (זה היה ממש ממש מבאס אבל סבבה) דעות שבחיים לא האמנתי שיישתנוו לי כאילו ההיתי בטוחה שמצאתי את האמת בקטע כזה...

זה לא אומר שכל הבנים הם כאלה ח"ו! אל תדאגי את תתחתני ותהיי מאושרת עם בעלך בעז"ה

מוזמנת לאישי.

אבל לא אחותי שמעי היה לנו גם שיחה על זה עם המנהלת שלי בכיתה קיצור ודיברנו על זה שזה לא נכון לפחד מכל אדם ושאנחנו עם מתוק וחמוד אבל עדיין לא מושלם ותמיד יש אנשים כצת ''חורגים'' אבל תכלס אנחנו עם מתוק וזה ממש לא נכון להתחיל לפחד מכל אחד.

לא אמרו את זה ממש ככה זה היה יותר שאני ירדתי על חברות שלי שכשאני הולכת איתם בערב ברחוב אז כל שניה הם מסתכלות אחורה ומכל רעש של ציפור הם קופצות וכשהם ראות בן אדם הם בטוחות שהוא שיכור וזה קיצור ואז הם אמרו עלי שזה שאני לא מפחדת מכלום זה לא טוב וצריך לפחד קיצור התווכחנו וההחלטה הייתה שלא צריך לפחד כמו שהם אבל לא גם להיות כמוני שמיבחינתם אני כאילו לא מודעת...

עוד משהו הם עוד יותר מפחדות כי עשו מתישהו לאחותי באולפנה משהו כזה של קרב מגע שאם בא אליך מחבל אז עושים ככה וככה וזה קיצור אז כשהם מפחדות אני צוחקת אליהם ואני אומרת להם תיהיו מוכנות וזה (כי הם יודעות איך עושים את זה) ואז אני מבילה אותם וקיצור זה ממש מצחיק...

אבל מה שאני זה לא שאני לא מודעת לזה שיש אנשים רעים אבל אני שמה לי את זה בתת מודע שאם ו אז יהיה לי את זה ככה בשלוף.

ולעניינו אני חושבת שצריך לדעת איך כן להתנהג במקרה ו אבל לא בגלל זה להפסיק תחיים!

ולא להתחתן זה להפסיק תחיים.

הי.

כמה דברים:

1. טוב שאת שומרת על חוש הומור! זה חשוב.

2. זה בסדר גמור שתרגישי כרגע כל דבר. ואם את מרגישה שלא תרצי להתחתן - תרגישי את זה! חופשי. את יכולה להתחבר למה שאת מרגישה עכשיו, ולהחליט כרגע כל מה שתרצי להחליט. תמיד תוכלי לשנות את דעתך. 

3. זה מאוד טבעי שכשיש "טראומות", חששות, וכו' - זה משפיע על הרצון. יש לנו כבני אדם רצון טבעי לקשר אנושי, ולפעמים מקרים שקרו או חששות מסוימים יכולים "לכבות" קצת את הרצון הזה, או לגרום לו לשנות צורה. וזה לא נורא. אגב, גם האנשים שמתחתנים לא מקיימים כולם את אותה הזוגיות. יש הבדלים. בכל מקרה, אין שום סיבה להתחתן או להיות בקשר זוגי "כי חייבים", "כי צריך". את יכולה להיות רגועה ולא להיכנס לחששות מזה. אפשר להתמודד עם החששות, אבל לא "כדי" שתתחתני (תתחתני ותהיי נורמלית כבר!! (: ) , אלא פשוט כדי שתוכלי לבחור מה מתאים לך בלי חששות. מתוך רצון חופשי ולא מתוך פחד. 

4. את לא לבד! מוזמנת לדבר עם חברות, בנות משפחה, אנשים שאת סומכת עליהם, וגם איתנו במוקד, בכוכבית 8298. 

בהצלחה!

סתם דיברתי איתה בפלאפון)
שהקשר הזה הסתיים זוועה ועדיין אין לי  מושג למה?
לימד אותי שאין כזה דבר קשר נורמאלי בלי התחייבות
חתונה = התחייבות = ההוכחה האמיתית שהם אוהבים ומוכנים לשעבד  את החיים שלהם זה לזו

לכי תבדקי ברצינות מה זה אומר...

זה מופרז מידי להוציא הודעה כזאת

עובדה שיש מלא זוגות מאושרים

את תמצאי את שלך בעיתו ובזמנו אל דאגה

אני מובכת מעט

ומי שלא יודעע?.??????

לצייר, לנסות לצלם, לגלות כשרונות וללמוד אותם, להרשם לחוגים, לבלות עם חברים, להשקיע טיפ טיפונת בלימודים..?, להתנדב..

יש באמת המון המון.

זה הרבה יותר כיף ממה שזה נשמע.

אין לי סיפור טוב לכתוב עליו..

יש לך רעיונות?

מלך שמגלה שהוא שייך למשפחת כפריים שגזלו את הכס לפני הרבה שנים והם כביכול המלכים. והמלך צריך לבחור האם להמשיך לחיות את חייו או לחפש את היורש החוקי.

תודה!

אני ישלח לך אחר כך...

תכתוב ביקורת..

סתםסתם עדיף כבר ללימוד תאמינו לי

יש לי בגלל הבידוד הזה אלף מבחנים שהתאמנתי אליהם להשלים...

התחלנו מתישהו השבוע לא זוכרת באיזה יום נראה לי שלוש ימים זומים וזה...

להשתעמם

אבל תקשיבי אני יכולה להגיד לך שאם ה' ירצה משהו זה יקרה וזה לטובה 

נגיד אני יצאתי מבידוד בתחילת שבוע שעבר ואז החלטתי אני לא הולכת לאולפנה כי כולם שם בבידוד אז אם אני ילך בטוח שאני יצתרך בידוד קיצור לא הלכתי אבל היה כזה חברה אחת שרק איתה נפגשתי כי כזה היא מחוסנת ולא יודעת אני כזה סמכתי עליה שהיא לא תידבק...(אני לא מחוסנת וכל המשפחה שלי גם לא אנחנו לא בעד חיסונים אבל בכללי כזה סמכתי עליה שהיא לא תדבק) ואז פתאום כזה היא הייתה צכה בידוד בגלל איזה מורה שהיא ראתה שבוע שעבר.... ומכאן היא יצאה חיובית....

קיצור גם ככה וגם ככה אם ה' ירצה שתיה בבידוד זה יקרה לא משנה מה.

וגם כל החברות שלי שהכי פחדו להדבק וזה נידבקו...

קיצור ובסוף אנילא ממש צריכה בידוד עשיתי רק בדיקה קיצור יצא לי ממש טוב כזה

אין לי תמונה... רק יודעת תאריך...

באלי משהו שיותר עוזר

שאני ירגיש יותר עוזרת

נגיד מד"א.כזה...

את לב בנימין שאפשר להתנדב שם.

ובכללי זו ממש הזדמנות להתחבר לכל העולם הזה של ילדים מיוחדים.

זה שיא המשמעותי את חונכת במשך שנה של ילד\ה 

שאלתי כמה שאלות...

אם יש משהו שנמצא בנוער המתנדב אשמח גם לפרטים.

אשמח בפרטי.

תודה

#מתנחל

#דתי-לא חרדי.אבל גם לא חילוני
#עוזר באמת ולא סתם

#ואיי אנשים חמודיםם

#שיש יחסית קרוב-נגיד בשומרון

@סוזנה ושות'

כמו שכתבתי כאן גם אצלי.. - נוער וגיל ההתבגרות,

אני די עמוס לצערי.. לכן יהיה לי מאוד קשה לעשות גם את זה.

אם יש מישהו שלא עושה פסיכומטרי ומוכן- נשמח..

כי זה הבית שלי. ואני גרה בו.

נגיד אני לא חושבת שכשתהי בכיתה יב (ואפילו ליפני) אז ההורים שלך יגידו לך אם באיזה שעה לישון (לפחות שלי לא יגידו לי)

קיצור אי אפשר לתת על זה דוגמא של האולפנה אבל נגיד את בפנימיה שם כן יכולים להגיד לי מתי לישון או לכבות תאור!!!

(אני לא בפנימיה אבל עדיין זה מה שהבנתי מאחיות שלי שכן בפנימיה...)

קיצור אני כן חושבת שיש כאן משהו שההורים שלי לא ''חונקים'' אותי כמו האולפנה והם גם לא חונקים אותי בכללי

כי אני חושבת ואני  רואה את זה על חברות שלי וכאלה שברגע שיש הורים שחונקים תילדים שלהם אז אחר כך יש פיצוצים מריבות וכו...

ההורים בהחלט לא חונקים אותי וממש לא אומרים לי מתי לישון.

כשאמרת איך להתנהל, חשבתי שאת מתכוונת לאורח חיים באופן כללי...

וההורים שלי הם אלה שחינכו אותי ומחנכים אותי...

כשבפנימייה את מקשיבה לנהלים זה נטו כי זה הכללים. אבל ההורים הם אלה שמתווים את דרך החיים.

אופס

סתם יש משהו במה שאת אומרת

אנחנו יותר עצמאיים וההורים והאולפנה פחות מעירים. כמובן שבנושאים חשובים הם יעירו לי אבל בגדול אני אחראית על עצמי.

בדרכ הם והאולפנה יהיו באותו ראש אז הם יסכימו אחד עם השני

אבל מצד שני צריך לכבד גם את מה שהאולפנה אומרת כמובן, קיצר שניהם ואם הם סותרים אז הלכה לפני הכל

הי.

זאת שאלה ממש מצוינת!

הרבה פעמים אנחנו יכולים להרגיש שהאולפנא וההורים זה אותו הדבר: שניהם מציבים לנו גבולות ונותנים לנו הוראות. וזה נכון במידה מסוימת. אבל האמת היא שהקשר עם ההורים הוא הרבה יותר מזה! יש שם אהבה, שייכות, היכרות עמוקה, ועוד המון דברים. האולפנא היא מסגרת זמנית. יש למסגרת הזאת כללים, ויש בה אנשים שתפקידם לדאוג לנו ולכוון אותנו. אבל בהמשך יהיו לנו עוד מסגרות, עם אנשים אחרים ועם כללים אחרים. ההורים תמיד יהיו איתנו! 

ולכן מומלץ לנסות לקיים עם ההורים קשר שהוא יותר מאשר "כן אמא לא אמא". קשר שיש בו שיחות על כל מיני נושאים, בילוי של זמן משותף, וגם קצת צחוקים ושיגועים. כי זה מחבר, כי זה מזכיר לנו עד כמה עמוק הקשר שלנו למשפחה. ככל שההיכרות והחיבור יהיו חזקים יותר, ההורים גם יבינו יותר את הצד שלנו, ואז יהיו פחות התנגשויות. 

לסיכום: ככל שהקשר והאמון חזקים יותר, יש פחות "פקודות" ויותר עבודה משותפת בין הילדים להורים. וזה יכול להיות ככה גם באולפנא, אם האולפנא עובדת נכון ויוצרת קירבה. 

שייגמר מהר הבידוד, ואל תפסיקי לחפור! 

יש לאחותי איזה חברה שהיא בכיתה י''ב עכשיו (בתיכון חילוני) ויש לה איזה מורה שהייתה מחנכת שלה בכיתה ז' ח' וחצי ט' והיא בקשר איתה היא חולה על המורה הזאת היא כל הזמן מדברת עליה קיצור אני בטוחה שהקשר שלה ושל המורה יותר טוב...

אז מעניין אותי מה אתם אומרים על דברים כאלה...

(והגיוני שזה מקרה חורג כי ההורים שלה גרושים והיא לא בקשר אם אבא שלה אז אולי זה קשור...)

ואני בעקרון יצאתי מבידוד ביום שני  ואז אתמול גילתי שחברה שלי מאומתת אז אני לא יצאתי מהבית והיום נפגשתי אם חברה מחלימה למרות שלא בטוח שאני צריכה בידוד אבל עדיין כל החברות שלי בבידוד אז אין לי אם מי להפגש חוץ מהזאת שניפגשתי איתה היום ואולי אני כן אצתרך בידוד אבל לבנתיים לא אז אני מתפללת שימשיך ככה...חחח

חוץ מזה שזה ממש מעצבן כי צריך לפורומים אינטרנט הגנה (רימון) אז אני פחות נכנסת כי אני לא יודעת את הסיסמא (אני גם לא רוצה) אז זה תלוי מתי אמא שלי בבית וזה בגלל זה אני פחות חופרת

הבעיה מתחילה כשזה מפריע לו.

זה רק לגנאי, או במקרה שהוא לא מסכים..

אנחנו כנראה עושים את זה

קזבלן

אורה הכפולה

יש מלא תחפשו באתרי תנועות נוער

כולם מגיעים לתמוך במי שמוסר נפשו על ארץ ישראל! - נוער וגיל ההתבגרות

(וזה משהו טוב כי איתו אני יוכל לצאת מהבידוד שלי...)

זה מאחוריי!